י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נגד מוגאבקר

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 27927 – 09 – 16 י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נ’ מוגאבקר
לפני
כבוד השופט יונה אטדגי
התובעת
י.ד. עשוש תשתיות בע”מ ע”י ב”כ עו”ד שאול צור
נגד
הנתבע
שלמה מזגאבקר ע”י ב”כ עו”ד יעקב גנים
פסק דין
1.
3
הקבלן מבקש בתביעה זו לבטל את עסקת מכר הדירה עם הקונה, משום שלטענתו הקונה סירב לקבל לחזקתו את הדירה. הקונה מכחיש את טענות הקבלן. מה הוכח עובדתית! ובהנחה שטענת הקבלן נכונה, האם הוא רשאי לבטל את החוזה בעילה זו?
תקציר עובדתי
.2
13
14
15
16

התובעת, חברה קבלנית, בנתה שני בנייני מגורים בפרויקט מסוים באשקלון. הנתבע רכש ממנה את אחת הדירות באחד הבניינים (ייבניין Aיי), בהתאם להסכם שנעשה ביניהם ביום 19 . 2 . 2013 (נספח א’ לכתב התביעה, להלן – “ההסכם”). בהתאם להסכם, הדירה היתה צריכה להימסר לנתבע עד יום 31 . 12 . 2014 , אך אין חולק כי היא לא נמסרה לו במועד זה משום שטרם היתה ראויה למסירה, לכל הפחות עד סוף אוגוסט 2015. התובעת נימקה את העיכוב במחסור בעובדים בשל מבצע “צוק איתן”, הנתבע מכחיש זאת (עדותו בעמי 49 לפרוטוקול). מכל מקום, התובעת שילמה לנתבע פיצוי עבור שמונת החודשים הללו בהתאם לקבוע בהסכם (הנתבע אישר זאת בעדותו, עמי 66). אין חולק כי הנתבע שילם את מלוא התמורה בהתאם למועדים הקבועים בהסכם, עוד לפני סוף חודש אוגוסט 2015 (עד התובעת, יוסי דבוש, אישר זאת בעדותו, עמ’ 11). ביום 31 . 8 . 2015 ניתן “טופס 4” לבניין A, שבו הייתה הדירה שרכש הנתבע (נספח ד’ לכתב התביעה).
17
18
20
22
1 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א
27927 – 09 – 16 י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נ’ מזגאבקר
.7
1
4 5
הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובעת היא שהפרה את ההסכם, כיוון שעד כה היא לא העמידה לרשותו את הדירה כשהיא ראויה למגורים ולא תיקנה את ליקויי הבנייה שפורטו בחוות דעת המומחה מטעמה. לטענתו, מאחר שקיבל את מפתח הדירה עוד בחודש אוגוסט 2015 והכניס אליה את חפציו, לא ניתן לטעון כלפיו כי הוא סירב לקבל את החזקה בדירה, למרות שהוא ומשפחתו נמנעו מלהתגורר בה כיוון שהיא לא היתה ראויה למגורים. הנתבע טוען כי זכותו שלא להתגורר בדירה והדבר אינו יכול להיחשב להפרת ההסכם. לדבריו, המניע האמיתי מאחורי התביעה הוא סירובו לדרישת התובעת לחתום על אישור, לפיו תוקנו כל הליקויים בדירה, וכוונתו שנמסרה לנציגיה להגיש תביעה נגדה לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו, כולל עבור האיחור במסירת הדירה.
8
.8

בהחלטתי מיום 24 . 12 . 2018 הוריתי על מחיקת הסעדים הכספיים שהתבקשו, משום שהם מצויים בסמכות בית משפט השלום, ויחד עם זאת ניתן לתובעת היתר לפיצול סעדים ביחס לתביעה הכספית. ואכן, הסעדים הללו נכללו בתביעה שכנגד שהגישה התובעת בתביעה האחרת.
דיון והכרעה
9.
20
אני סבור כי דין התביעה להידחות, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי, ולהלן אנמק את מסקנתי.
ההיבט העובדתי
10.
העד היחיד מטעם התובעת היה מר יוסי דבוש, ששימש כמנהל פרויקט הבנייה הנדון כאן (סעיף 2 לתצהירו). בתחילה הגישה התובעת גם תצהיר של בעל החברה ומנהלה, דוד עשוש, אך תצהיר זה נמשך על ידה בפתח ישיבת ההוכחות (עמ’ 10). נמצא, כי בכל הקשור לגרסת התובעת, אנו תלויים בעדותו של דבוש בלבד.
11.

כך העיד דבוש בתצהירו (סעיפים 8 – 9): י8. בסמוך לקבלת טופס האכלוס (טופס 4), ביום 31 / 8 / 2015 , הנתבע פנה אלי בבקשה לקבל מפתח בודד לדירה על מנת לאחסן בה ציוד מיטלטלין והתובעת אישרה זאת מלפנים משורת הדין, על מנת לסייע לנתבע.
31 32
3 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א
27927 – 09 – 16 י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נ’ מזגאבקר
העד, מר דבוש: כב’ השופט אטדגי: העד, מר דבוש:
כב’ השופט אטדגי: העד, מר דבוש:
6
כב’ השופט אטדגי: העד, מר דבוש: כב’ השופט אטדגי: העד, מר דבוש:
כי הוא החליף מפתח, ואנחנו לא נפנה אותו בכוח, כמובן. הוא נמצא בדירה, אבל מאז הוא נמצא בדירה. יכול להיות, תשאל אותו, אני לא יודע אם הוא בא לבקר ויוצא או ישן שם. התביעה שלכם היא על זה שהוא לא חתם על טופס מסירה? שהוא לא נתן לנו למסור לו את הדירה, בוודאי, היו לנו עלויות מאד גבוהות בגין זה. בגלל שהוא לא חתם על הטופס? בוודאי, ברגע שהוא לא חותם על הטופס. כן. אני לא יכול ככה או ככה, אני אמנה על יד אחת, לא תפוס אותי במה שאני אומר, הוא לא יכול לשחרר לי את חשבון הליווי הגדול שאני משלם עשרות אלפי שקלים מימון בחודש רק שהוא עומד מחכה לערבויות שלו, כש71 דיירים החזירו בזמן, הערבויות עצמן יש להם ריביות, ארנונה אני עדיין משלם אותה, התנהלות של עורכי הדין שלנו, של עורכי הדין שעובדים אצלנו, מרדפים, חוות דעת מומחים, זה העורך דין השלישי. יי
11
12
13
14 15
16
21
בכך ייצא המרצע מן השקיי. עילת התביעה האמיתית איננה זאת שהנתבע לא קיבל את החזקה בדירה. הנתבע יימחזיקיי בדירה בפועל מאז סוף חודש אוגוסט 2015, בכך מודה במפורש עדה היחיד של התובעת. עילת התביעה האמיתית הינה, שהנתבע מסרב לחתם על ייטופס מסירהיי, ומטעם זה – לטענת התובעת – היא איננה יכולה לשחרר את חשבון הליווי והיא נאלצת לשלם לבנק את העמלה בגין הערבויות הבנקאיות שהיו עדיין תקפות, עד למסירתן בישיבת קדם המשפט כאמור. בין אם טענה זו – הקשר שבין סירוב הנתבע לחתום על טופס המסירהיי ובין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך – היא נכונה אם לאו – ולא הובאה כל ראיה לכך, מלבד עדותו של דבוש – זו איננה העילה, שבגללה הוגשה התביעה, והיא: סירובו של הנתבע לקבל את החזקה בדירה.
23 24
13.
אמנם, התובעת הפנתה לתכתובת בין באי כח הצדדים (נספח ז’ לתצהיר דבוש) ממועדים שלאחר חודש אוגוסט 2015, שבה הם מנסים לתאם מועד מוסכם ליימסירת החזקהיי, ומכאן משתמע לכאורה כי הנתבע עדיין לא נכנס לדירה, אולם מתוך כל הקשר הדברים ברור היטב שאין הכוונה לכך, אלא לתיאום מועד כדי לחתום על אותו פרוטוקול מסירה.
30 31 32
5 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 27927 – 09 – 16 י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נ’ מוגאבקר
14.
1
15.
5 6
לא ברור כיצד העזה התובעת, ולא התביישה מלמסור לי דירה בלתי גמורה ועם ליקויי בניה כה רבים והשלמות בנייה רבות שנדרשו, שלא לדבר על ללא חשמל בדירה, ללא חשמל בבניין ללא מעלית לדירה הנמצאת בקומה הרביעית! – וללא טופס איכלוס טופס 4 כנדרש! אני ומשפחתי היינו בהלם מהתנהגות הקבלן ופנינו אליו בשאלה כיצד לשיטתו ניתן לגור בדירה זו והקבלן התייחס אלינו בזלזול ותוקפנות, וציין בפנינו שאין לי מה לדאוג שכן הבטיח כי הנה בכל רגע יוסדר עניין החשמל ויושלם הליך בניית הדירה. בנסיבות בלתי אפשריות ובלתי אנושיות אלה נאלצתי – מבלי לפגוע בעובדה כי קיבלתי פוזיטיבית קודם לכן את המפתחות – לעזוב את הדירה, שזה עתה נכנסתי אליה, למען בטיחותי ושלום משפחתי, ואין צורך להכביר במילים כי לא ניתן לגור בדירה הנמצאת הלכה למעשה בהליך בנייה, עם ליקויי בנייה רבים ובעיקר ללא חשמל, דירה בקומה 4, ללא מעלית, שלא נדבר כי במועד זה אסור היה לקבלן לאכלס את הדירה שכן לא היה אז טופס 4,”י
16.
8
10
12
14
15 16
17
18

יצוין, כי לכתב התביעה צורף טופס 4 המתייחס לבניין A (אך לא לבניין השני), אך אין ללמוד מתוכו שהבניין כבר היה מחובר לחשמל – התובעת לא הכחישה טענה זו של הנתבע – וודאי שאין ללמוד מתוכו על מצבה הפיזי של הדירה. בהמשך תצהירו (סעיף 22) סיפר הנתבע, כי במצב זה חלק ממיטלטליו נותרו בדירה וחלקם בדירת השכירות, בה המשיך להתגורר. להשלמת התמונה יצוין, כי לדברי בייב הנתבע בישיבת קדם המשפט מיום 4 . 11 . 2018 (עמי 2 לפרוטוקול), הנתבע נכנס להתגורר בדירה יילמעלה משנתיים”, כלומר ממועד כלשהו במחצית השנייה של שנת 2016.
י (עמי 2
20
ההיבט המשפטי
.16
כאמור לעיל, בהיבט העובדתי מסקנתי היא שהנתבע לא סירב לקבל את החזקה בדירה. אולם, גם אם מסקנתי היתה אחרת אני סבור שסירובו של הנתבע לקבל את החזקה בדירה, לאחר ששילם את מלוא התמורה עבורה, אינו יכול לבסס עילה לביטול ההסכם על ידי התובעת.
17.
ייהפרהיי על פי סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א- 1970 הינה: יימעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזהיי.
7 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א

27927 – 09 – 16 י.ד. עשוש תשתיות בע”מ נ’ מוגאבקר
1

זכויות הרוכשים, מהדורה שלישית, עמ’ 132 (המחבר מסתמך על פסק הדין שניתן ב-עייא (מחוזי חיי) 4784 / 97 אוליטל הנדסה וייזום בע”מ נ’ בן-זימרה ( 30 . 7 . 1998 )).
7
8

שאלת משקלם של הליקויים הנטענים והשלכתם על האיחור בקבלת ו/או מסירת החזקה בדירה תידון כאמור בתביעה האחרת. לעניינה של תביעה זו נאמר, כי די בקיומה של המחלוקת האמורה, כשלצד זאת הנתבע כבר שילם את מלוא התמורה לתובעת, כדי לשלול מהתובעת את הזכות לבטל את ההסכם, ולכל היותר יש בעיכובים שיצר הנתבע – לטענת התובעת – כדי להקנות לה זכות תביעה כספית, לפיצוי על הנזקים שנגרמו מכך (ראו ספרו של ורדי הנייל, עמ’ 132 – 133 ). בהקשר זה אזכיר, כי התובעת העריכה בתביעה זו את הנזקים שנגרמו לה בשל התנהגות הנתבע ב- 30 , 000 ₪ בלבד (סעיף 44 . 5 לכתב התביעה), כאשר התמורה ששולמה עמדה כאמור על 1 מיליון ₪. בנסיבות שתוארו, בחירת התובעת לנקוט בסעד מרחיק הלכת של ביטול החוזה אינו יכול להתפרש אלא כייהענשתיי הנתבע בגין אותה מחלוקת, ייהענשה”י בלתי מידתית לנזק שעלול להיגרם לנתבע מביטול ההסכם, ולכן היא איננה “קיום בתום-לביי בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים.
10 11
12
14
מסקנה ותוצאה
19.
19
20
המסקנה בהיבט העובדתי הינה, כאמור, שלא ניתן לקבל את טענתה העובדתית של התובעת, לפיה הנתבע סירב לקבל את החזקה בדירה במועדים שנטענו על ידה, ומטעם זה היא איננה זכאית לבטל את הסכם המכר. המסקנה בהיבט המשפטי היא, שהתובעת לא היתה זכאית לבטל את ההסכם, מהטעם שהנתבע סירב לקבל את החזקה בדירה, שעה שהוא שילם לה את מלוא התמורה וכאשר היתה קיימת מחלוקת כנה בנוגע לקיומם של ליקויים בדירה ובנוגע לשאלה האם הליקויים הללו מצדיקים את סירובו של הנתבע.
22
.20

התוצאה היא דחיית התביעה. התביעה נדחית, אפוא. התובעת תשלם לנתבע שכייט עוייד בסך 35 , 000 ₪ והוצאות משפט בסכום כולל של 5 , 000
₪.
ניתן היום, ח’ חשוון תשייפ, 06 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
9 מתוך 10