בית משפט לענייני משפחה בירושלים
17 ספטמבר 2019
תלה יימ 57506 – 03 – 17 י’ נ’ לי ואח’
בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקשת
נגד
משיב
ב.ל
החלטה
לפניי בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטינה מ.י.א ילידת 24 . 10 . 15 (להלן: “הקטינה”).
במסגרת הבקשה עתרה אם הקטינה (להלן: “האם”) להורות על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן ביום 14 . 12 . 17 (להלן-“הצויי) על פי בקשת אבי הקטינה (להלן: “האב”י) וזאת ללא צורך בהפקדת ערבויות ובטוחות להשבת הקטינה לישראל לנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה הזה.
רקע עובדתי רלוונטי
האם והאב ניהלו מערכת זוגית מחוץ למסגרת הנישואין.
כנובע מן הקשר הזוגי, נולדה הקטינה.
בעניינם של הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים, ביניהם תביעת אבהות, תביעה למשמורת ולחלוקת זמני שהות ותביעה למזונות.
תביעת האבהות הסתיימה בפסק דין לפיו, לאחר בדיקת רקמות, נקבע כי האב הוא אבי הקטינה.
תביעת המשמורת וחלוקת זמני השהות הסתיימה בפסק דין בו נקבע כי המשמורת על הקטינה תהא בידי האם. לאב לא נקבעו זמני השהות נוכח רצונו שלא לקיים קשר כלשהו עם הקטינה.
1 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
17 ספטמבר 2019
תלה”מ 57506 – 03 – 17 י’ נ’ ל’ ואח’
לא היה כל צורך בהגשת הבקשה נוכח הסכמתו של האב לביטול הצו בכפוף לנכונותה של האם להעביר לאב מחצית התשלום בגין בדיקת האבהות, בהתאם להחלטת בית המשפט לפני כ-3 שנים, לספק לאב פרטי טיסה, פרטי קופת חולים של הקטינה, אותה החליפה ללא ידיעתו, מתן גישה לאב למסמכיה הרפואיים של הקטינה וכיוייב.
ניתוק הקשר בין האב לבין הקטינה איננה רלוונטי לבקשה זו.
האב סיכם את תגובתו בכך שאיננו מתנגד ליציאת הקטינה לחוייל עם אמה ובלבד שהאם תפקיד ערבויות כפי שהורה בית המשפט בהחלטה קודמת לכאורה, תמסור את מועד הנסיעה, יעדה ומשכה כאשר הפרתם תיחשב לחטיפה, פרטים אודות קופת החולים ואמצעי גישה למידע הרפואי ותשלם לאב את מחצית מבדיקת האבהות בהתאם להחלטה מיום 27 . 03 . 16 בתמייש 41798 – 01 – 16 .
ההחלטה מיום 12 . 07 . 19
בהחלטה זו נקבע כי יש להגיש לתיק בתוך 48 שעות את אותה החלטה קודמת לכאורה, הקובעת את גובה הערבויות. לחלופין, ובהעדר החלטה שכזאת, האם תציע ערבויות להבטחת שובה של הקטינה לישראל.
עמדת האם בהתאם להחלטה מיום
12 . 07 . 19
האם הודיעה כי אכן לא קיימת כל החלטה בעניין הפקדת הערבויות והציעה כי אביה ישמש כערב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ.
תגובתו המשלימה של האב
האב הבהיר כי אכן לא נקבעו ערבויות, ואולם טען כי בדיון שהתקיים ביום 30 . 10 . 17 הציע בית המשפט כי דירת האם תשמש ערבות לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ ולשם כך ייחתם ייפוי כח בלתי חוזר להעברת זכויות בדירה על שם האב, אשר יוחזר עם חזרת הקטינה לישראל. ההצעה ניתנה במסגרת שית בלתי פורמאלי שהתנהל במהלך הדיון ומטעם זה לא נרשם בפרוטוקול הדיון.
האב חזר על הסכמתו העקרונית לביטול הצו בכפוף למילוי חובותיה של האם.
3 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
17 ספטמבר 2019
תלה יימ 57506 – 03 – 17 י’ נ’ לי ואח’
תגובת האב בהתאם להחלטה מיום 04 . 09 . 19
האב דחה את הצעת האם והוא חזר על דרישותיו.
גדר המחלוקת
האב מסכים, באופן עקרוני, לביטול הצו והמחלוקת נסובה סביב שאלת גובה הערבויות, כאשר האב עותר לקביעת ערבויות משמעותיות כתנאי לביטול הצו בעוד שהאם עותרת לביטול הצו ללא ערבויות, ולחלופין, להפקדת הערבויות שהציעה.
דיון והכרעה
לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן המפורט דלמטה.
סמכותו של בית המשפט ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד קטין, לבקשת מי מהוריו, נשאבת מהוראת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן-“החוקיי) ראו: תמ”ש 3189 – 10 – 10 מיום 10 . 12 . 10 (פורסם בנבו); תמ”ש 19364 – 07 – 09 מיום 05 . 11 . 12 (פורסם בנבו);תמ”ש 13612 – 06 – 14 מיום 13 . 07 . 14 (פורסם בנבו).
22
לכן, כאשר מדובר ביציאת קטין מן הארץ לזמן ממושך, או כאשר יש חשש מפני אי החזרתו, בתי המשפט מבכרים את זכות ההורה שנותר בישראל לראות את ילדיו על פני הזכות העקרונית של הקטין לצאת את הארץ ראו: תמ”ש (חי’) 31380 / 97 מיום 09 . 08 . 98 (פורסם בנבו).
24
26
מסכים אני עם עמדת האם כי הערבויות נועדו להבטיח את החזרת הקטינה לישראל לשם קיום הקשר עם האב. הייתי מוסיף כי הערבויות נועדו גם לכיסוי הוצאות האב, להשבת הקטינה לישראל, במקרה בו הקטינה לא תוחזר לישראל על ידי האם.
27
לפיכך, העדר הקשר בין הקטינה לבין האב, ביוזמת האב, ישפיע על גובה של הערבויות ראו: תמ”ש 13612 – 06 – 14 מיום 13 . 07 . 14 (פורסם בנבו) בו נקבעו שיקולים לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטין, כאשר אחד מהם הוא הוא זכותו של ההורה שנותר בארץ ואשר מעוניין בקשר עם הילדים שיוצאים לחו”ל עם ההורה האחר.
32
33
5 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
17 ספטמבר 2019
תלה”מ 57506 – 03 – 17 י’ נ’ ל’ ואח’
לאור כל אלה, סבור אני כי במקרה זה, ניתן להורות על ביטול הצו בכפוף להפקדת ערבויות מקלות.
ט
הוראות אופרטיביות
–
ח
צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בתנאים שהציעה האם כלהלן :
E ס
האם תחתום על התחייבות עצמית להחזרת הקטינה לישראל.
ס 0
אביה של האם ישמש כערב צד ג’ ויחתום על כתב ערבות בנוסח הקיים במזכירות.
ס
ם
ם
ככל שהקטינה לא תשוב ארצה, האב יהיה זכאי לקזז מדמי המזונות לקטינה כל הוצאה שיוציא בפועל לצורך השבת הקטינה ארצה.
ט
פ
הערבויות יוחזרו לאם עם שובה לישראל, בכפוף להצגת דרכון הקטינה ואסמכתה בדבר שובה לישראל (לרבות זיהויה על ידי המזכירות) וחידוש צו עיכוב היציאה כנגדה.
הוצאות משפט
לא ניתן להתעלם מהרושם שהותיר האב ומהתנהלותו.
22
23
האב, אשר הצהיר כי אינו חפץ בקשר עם הקטינה, אינו מגלה בה כל עניין ואיננו מספק לקטינה את צרכיה הנפשיים ברמה הדרושה להתפתחותו התקינה ראו: דנייא 7015 / 94 היועמ”ש נ’ פלונית, פ”ד :(1)48), מנהל מאבק בלתי מתפשר על גובה הערבויות כתנאי לביטול הצו, כאשר נראה על פניו כי התנהלותו זו נובעת ממניעים פסולים.
24
27
חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים ייבדרך מקובלת ובתום לב”י ראו: בבר”ע 305 / 80 שילה נ. רצקובסקי פ”ד לה(3), 449. חובה זו היא מוגברת כאשר עסקינן ביחסי משפחה ראו: תמ”ש 30291 – 07 – 16 מיום 22 . 05 . 18 (פורסם בנבו).
כאשר סובר ביהמייש, כי בעל דין נהג בחוסר תום לב, יחויב אותו בעל דין גם בהוצאות מוגברות ראו: תמ”ש 42256 – 05 – 11 מיום 24 . 06 . 11 (פורסם בנבו).
7 מתוך 8
