כבוד השופט גדעון גינת, שופט עמית

בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18
יירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27 . 9 . 19
1

תיק אזרחי 33173 – 08 – 18 תיק אזרחי 13653 – 09 – 18 כבוד השופט גדעון גינת, שופט עמית
לפני:

התובעת בתיק 33173 – 08 – 18 :
רשת השניצליה בע”מ
נגד

הנתבע בתיק 33173 – 08 – 18 :
שמעון כמיסה

התובעים בתיק 13653 – 09 – 18 :
1. רונית כמיסה 2. שמעון כמיסה

הנתבעים בתיק 13653 – 09 – 18 :
1. רשת השניצליה בע”מ 2. יהודה אלמוזלינוס 3. אמגד חאלד

בשם התובעת בתיק 33173 – 08 – 18 והנתבעים בתיק 13653 – 09 – 18 : עוהייד מנור תמרי ו-אברהם דינרי בשם הנתבעת בתיק 13173 – 08 – 18 והתובעים בתיק 13653 – 09 – 18 : עו”ד יואב נדב
פסק דין

1. לפניי שתי תביעות מאוחדות בעניין השם יהשניצליהי, אשר שני הצדדים בשתי התביעות – תובעים עליו בעלות. ההליך האחד – תייא 33173 – 08 – 18 – יכונה להלן הליך 1; ההליך האחר – ת”א 13653 – 09 – 18 – יכונה להלן הליך 2 (כתבי טענות הצדדים יכונו בהתאמה: כתב תביעה 1; כתב הגנה 1; כתב תביעה 2; כתב הגנה 2 וכו’). מראי המקומות הנוגעים לתשתית העובדתית יוצגו מכתבי הטענות של הליך 1, הזהה לאלה שבכתבי הטענות בהליך 2.
4 5 6 7 8
העובדות
12
13
14

2. שמעון ורונית כמיסה [הזוג כמיסה] מפעילים עסק לממכר מזון מהיר בכרמיאל, הנושא את השם השניצליהי [השניצליה-כמיסה] (ס’ 2 לכתב תביעה 1). רונית כמיסה היא מנהלת העסק והעוסקת המורשית, ראו: ס’ 3 לתצהיר שמעון כמיסה; פטי מיום 17 . 12 . 18 , עמ’ 5, שני 13- 16. לפי הסכם זיכיון מיום 11 . 11 . 07 שימשו הזוג כמיסה כזכייניהם של נחום שמש, ו-דורון מזוז [המזכים] והחברה שבבעלותם – נ.ד.ר רשת מזון מהיר בעיימ [חברת המזכים]. חברת המזכים חדלה למעשה מלפעול לכל המאוחר בשנת 2012, ולאחר שבקשתה לפירוק מרצון נדחתה ע”י רשם החברות, הוצאה ביום
15
16
17 18
1 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18 ירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27 . 9 . 19
גדעון גינת, שופט עמית
11 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18 ירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27 . 9 . 19

7. ביום 30 . 1 . 11 הגישה רשת השניצליה בקשה לרישום סימן מסחר מס’ 235459. כפי שניתן להיווכח, סימן זה זהה כמעט לחלוטין לסימן המסחר הבלתי-רשום שהיה ועודנו בשימוש הזוג כמיסה (כדלעיל). סימן המסחר מס’ 235459 נרשם ביום 5 . 3 . 12 (ס’ 73 לכתב הגנה 1; נספח מב 10, שם; נספח 1 . 2 לכתב תביעה 1). להלן העתקו:
2 3 4 5
רשת השניצל
שניצל בטעמים-תטעם ה
שם תבין…
הקונטור)
7
ד
8

8. ביום 20 . 12 . 12 הגישה רשת השניצליה בקשה לרישום סימן מסחר מס’ 252055. סימן זה דומה אף הוא באופן מובהק לסימן הבלתי-רשום אשר שימש ומשמש את השניצליה-כמיסה. סימן המסחר מס’ 252055 נרשם ביום 7 . 8 . 14 (ס’ 6 לכתב תביעה 1 ; נספח 1 . 3, שם. להלן העתקו:
9
(32
11
12 13
14

9. בחודש נובמבר 2017, לאחר כ-8 שנים בהם שימשו – לכאורה – הזוג כמיסה כזכיינים של רשת השניצליה, החלו השניים להתנער מהסכם הזיכיון שבינם לבין רשת השניצליה [הסכם הזיכיון ; מובא בנספח 2 לכתב תביעה 1]. לפי ס’ 13 . 1 להסכם הזיכיון, רשאים המזכים להמחות את זכויותיהם, אולם דרישת הזוג כמיסה להמצאת הסכם המחאת הזכות – כמו גם טענתם בדבר זכויותיהם שלהם בסימן המסחר הבלתי-רשום – לא נענו. בעקבות כך חדל הזוג כמיסה מלשלם תמלוגים לרשת השניצליה (ס159 לכתב תביעה 1). 10. ביום 7 . 6 . 18 ביטלה רשת השניצליה את הסכם הזיכיון שבינה לבין הזוג כמיסה; הסכם שהיה, כאמור, תקף לדבריה (ס’ 18 לכתב תביעה 1; נספח 8, שם). עם ביטול הסכם הזיכיון התקשרה רשת השניצליה בהסכם זיכיון עם אמגיד חאלד, שלפיו יפעיל הנייל סניף של רשת השניצליה בכרמיאל (ס’ 19 לכתב תביעה 1)
15 16 17
19 20 21
3 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18 יירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27.9.19
2
4 5 6 7 8 9 10 11

המזכים. בהתאם לכך דרשו בעלי רשת השניצליה מהזוג כמיסה תשלום תמלוגים, אותם, כזכור, אכן קיבלה מהם במשך מספר שנים (ס’ 57 – 53 , 92 94 לכתב הגנה 1; ס’ 4 לסיכומי תביעה 2; ס’ 26 לתצהיר רונית כמיסה). 16. בעקבות תביעה שהוגשה בשנת 2018 נגד הזוג כמיסה ורשת השניצליה (בבית הדין לעבודה), נתגלה לזוג כמיסה על דרך המקרה, כי הסכם המחאת הזכות איננו קיים. משכך, לטענת הזוג כמיסה, נשמטה הקרקע מתחת לתוקפו של הסכם הזיכיון (ס’ 19 20, 58 67, 81 90, 99 112 לכתב הגנה 1; ובנספחים הנזכרים שם; פטי, עמי 8, שני 1 30). לדברי הזוג כמיסה, חיזוק לכך שרשת השניצליה איננה בעלת הסכם הזיכיון טמון בעובדה, כי לא כל סניפי הרשת שהייתה בבעלות המזכים שילמו תמלוגים לרשת השניצליה (ס’ 39 40, 97 לכתב הגנה 1). לאור האמור – כך לשיטת הזוג כמיסה – טענת רשת השניצליה באשר לשימוש לא חוקי בסימנה המסחרי איננה מבוססת. 17. מלבד הטענה בעניין היעדר הסכם המחאת הזכות, המתייחס לזכויותיה של רשת השניצליה בשניצליה-כמיסה, טוען הזוג כמיסה כי רשת השניצליה הפרה את זכותו שלו בסימן המסחר הלא-רשום. כזכור, עוד משנת 2008 לכל המאוחר, נעשה בשניצליה-כמיסה שימוש בסימן מסחר לא רשום. סימן זה זהה כמעט לחלוטין לסימן מסחר מס’ 235459, אשר רשת השניצליה הגישה בקשה לרישומו ביום 30 . 1 . 11 ושנרשם ביום 5 . 3 . 12 . על כן – לטענת הזוג כמיסה – לפנינו הפרת זכותו בסימן המסחר הבלתי-רשום, הראוי להגנה על בסיס עוולת גניבת עין (גם אם נעשו בו שינויים מינוריים) (ס’ 144 154 לכתב הגנה 1), מכוח המוניטין שהשניצליה-כמיסה צברה החל מהתקשרות הזוג כמיסה בהסכם הזיכיון בשנת 2007 עם המזכים וחברת המזכים (ס’ 109 126 לכתב תביעה 2); ומפני שבשימוש בסימן המסחר הבלתי-רשום יש משום הטעיה (ס’ 148127 לכתב תביעה 2). 18. נוסף על עוולת גניבת העין, טוען הזוג כמיסה, כי רשת השניצליה מנועה הייתה מלרשום את סימן המסחר מס’ 235459, בין השאר בשל הפגיעה בחופש העיסוק ובחופש הביטוי הכרוך בכך (ס’ 147 – 145 לכתב הגנה 1). כמו כן טוען הזוג כמיסה לעשיית עושר ולא במשפט (ס’ 161 163 לכתב תביעה 2); לפרסום תיאור כוזב, מכוח ס’ 2 לחוק עוולות מסחריות, תשנייט-1999 (ס’ 164 169 לכתב תביעה 2); וכן לתחרות בלתי הוגנת (ס’ 169 174 לכתב תביעה 2).
13 14 15 16 17 18
19
20
22
24
26
27 28
5 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18
יירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27.9.19
1
3 4
ראו סעיף 22 להלן, מצדיק גם את דחיית טענות המתבססות על היות הסימן רשום כסימן מסחר. 21. טענות רשת השניצליה לעוולת גזל ולדלדול מוניטין נעדרות תשתית עובדתית או משפטית, ועל כן לא מצאנו לנכון לדון בהן לגופן. נמצא כי דין התביעה בהליך 1 להידחות. 22. לעניין הליך 2: מכיוון שהזוג כמיסה השתמשו בסימן מסחר שאינו רשום, הרי שלכל היותר יש בשימוש שעשתה בו רשת השניצליה – וליתר דיוק בשימוש שעשתה בסימן הזהה לו כמעט לחלוטין – משום עוולת גניבת עין. ברי כי ישניצליה’ הינו שם מתאר, שהרי המדובר הוא בבית עסק לממכר שניצל. ב-אברהם אבן-שושן, המלון החדש, כרך רביעי (הוצאת קרית ספר ירושלים 1992) כרך רביעי עמי 1394 טור שמאלי, מוגדרת המילה יניעלי כך: זי (גרמנית Schnitzel) כתיתה, בשר כתות וצלוי, ביחוד כתיתת בשר-עגל, – [שְׁניצְלים]. כן ראו ב-ויקימילון :
7 8 9 10 11
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C
16
17 18
19
20 21 22

מדובר איפא בערך מילונאי. אין מדובר בשם דמיוני או שרירותי אלא בהטייתו של ערך מילונאי – ישניצלי. הדעת נוטה אפוא לכך שהטיית שם בעל ערך מילונאי איננה מאבדת את אופיה התיאורי של מילת המקור. המסקנה בדבר טיבו המתאר של השם ישניצליהי, תילמד גם מהפסיקה אשר קבעה, כי לצורך עוולת גניבת עין יש לראות בסימן המסחר יאווזיי – שמה של מסעדה שהתמחתה בכבד אווז – שם מתאר: יילמילה ייאווז + ייי אין משמעות מילונית בפני עצמה […]. מבחינה מהותית, השם יאווזייי כולל את המילה ייאווזיי, אשר באופן ברור גם מתארת את רכיבי הטובין בהם סוחרות המשיבותיי (עייא 8981 / 04 אבי מלכה “מסעדת אווזי הזהב”י נ’ אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע”מ, פסקה 17 לפסק דינו של השופט ד’ חשין, השופטים אי ריבלין ו-אי רובינשטיין עמו ( 27 . 9 . 06 ) [עניין אווזי]. ראו גם שם, פסקה 18. יוער, כי התלבטותו של בית המשפט באותו מקרה קמה בשל דו-משמעות שיוחסה לשם יאווזיי בשל הנסיבות הקונקרטיות: מחד גיסא שם מרמז לשמו של הבעלים (אווזי), ומאידך גיסא – והוא הרלוונטי לעניינינו – שם מתאר בשל הטובין הנמכרים. 23. האם שם מתאר זכאי להגנה מפני עוולת גניבת עין? בפסיקה נקבע, כי קיימות “ארבע קטגוריות של שמות או של מונחים המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה
26 27 28 29 30 31
7 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

33173 – 08 – 18 , 13653 – 09 – 18
יירשת השניצליה” בע”מ נ’ כמיסה
27.9.19
1
3 4
6 7 8 9 10
11
13
14 15 16

המוצר. אין משקל מכריע למי מן המבחנים, וההכרעה תשתנה מעניין לענייןיי (עניין משפחה, פסקה 13). 26. לא הוכח קיומו של מוניטין במקרה שלפנינו. הזוג כמיסה לא הביא ראיה להיקף פרסום נרחב או ייחודי, כמו גם לנקיטה באמצעים אחרים שיש בהם כדי לקשור בתודעת הצרכנים בין השם ישניצליהי לבין הטובין המסוימים אותם מוכרים בני הזוג. גם אם נניח, כי השניצליה-כמיסה זכתה לחשיפה נרחבת, לא הוכח, כי הסועדים בו מזהים את השם ישניצליהי אך ורק עמו, או שהם מוצאים חשיבות מיוחדת בבית העסק הקונקרטי כמקור לסוג המזון הנמכר בו. נמצא כי השם ישניצליהי אינו בר הגנה. יתירה מכך: גם אם היה עולה ספק בלבנו שמא הסועדים בשניצליה-כמיסה מזהים בינה לבין השניצלים המוגשים בה, הרי לא הוכח בפניי, כי המוניטין אכן מיוחס לשניצליה-כמיסה דווקא. השניצליה-כמיסה הייתה זכיינית של המזכים וחברת המזכים כבר בשנת 2007. יש לזכור כי רשת השניצליה פועלת משנת 2009 ; מכאן, שהמוניטין של השם ישניצליהי לא זוהו בהכרח עם השניצליה-כמיסה דווקא. מכיוון שנשמטה הקרקע מתחת לקיומם של מוניטין, אין צורך לדון בעניין סכנת ההטעיה, המהווה את היסוד המצטבר ההכרחי הנוסף להקמת עוולת גניבת העין (ראו: אי פרידמן, כרך ב, בעמי 1045 1048. וראו גם שם, בעמי 830 834). הטענה בדבר גניבת עין נדחית אפוא. 27. גם את הטענה אודות עשיית עושר ולא במשפט – טענה אשר נטענה בשני ההליכים גם יחד – יש לדחות. בס’ 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשלייט-1979, נאמר: ימי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה’. כאשר תביעה מתייחסת למערכות דינים ספציפיות והתנאים המהותיים הקבועים באותן מערכות דינים מובילים לדחיית התביעה מכוחן, ייבמקרים אלה נטיית הפסיקה היא לשלול, ככלל, את קיומה של עילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן עילה כזו מתערבת באופן מעשי באיזונים שנקבעו על ידי המחוקק ובייהסדרים שלילייםיי שנקבעו במערכות הדינים האחרות. חוק עשיית עושר ולא במשפט אינו בגדר סלילת כביש עוקף לדין המהותי, המחייב כל אדם שקיבל טובת הנאה הקשורה לאדם אחר להשיבה לאחר. מבחינה קונספטואלית, מצב חקיקתי כזה עשוי ללמד כי המחוקק הביע את עמדתו כי התעשרות הזוכה במצב כזה היא יעל פי זכות שבדין’ ” (עייא 3425 / 17 Societe des Produits Nestle נ’ אספרסו קלאב בע”מ, פסקה 39 (פורסם בנבו, 9 מתוך 11
17
18 19 20 21
23 24
27 28
30
31