כור סחר בע”מ נגד פקיד שומה חיפה

בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת אורית וינשטיין
המערערת:
כור סחר בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד יוסי דולן
נגד
המשיב:
פקיד שומה חיפה ע”י ב”כ עו”ד ערן רזניק מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק דין
האם חברה ישראלית, היא המערערת, כור סחר בע”מ (להלן – המערערת), המחזיקה במניותיה של חברה זרה ומוכרת מניותיה אלו, זכאית להטבה הגלומה בהוראת סעיף 94ב’ לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ”א – 1961 (להלן – הפקודה), בעניין חישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – בריילים)? ובאופן יותר ספציפי: האם במצב דברים עובדתי כאמור יכולה להתקיים החלופה המיסויית לחישוב הרריילים, והאם ניתן להתייחס לרווחיה של החברה הזרה, אשר מניותיה נמכרו, כאל רווחים אשר יינתחייבו במס’ כלשון סעיף 94ב’ לפקודה לצורך עריכת החישוב לפי החלופה המיסויית?
2 3 4 5 6
זוהי הסוגיה המרכזית נושא הערעור דנן.
סוגיה נוספת עליה נסוב ערעור זה היא האם בקביעת סכום רווח ההון הריאלי במכירת מניות המערערת בחברה הזרה יש בכל מקרה לקזז תחילה את הפסד ההון המועבר שהיה למערערת, טרם חישוב החבות במס רווח הון בגין מכירת המניות כאמור!
10 11
12
13
14

באשר לסוגיה המרכזית בערעור, נשענת המערערת בטיעוניה – רובם ככולם – על פסיקתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופט דייר ש. בורנשטין בעיימ 28212 – 11 – 15 דלק הונגריה בע”מ נ’ פקיד שומה נתניה [ 9 . 7 . 2018 ] (להלן – פסייד דלק הונגריה), אשר דן באותה סוגיה של תחולת הוראת סעיף 94ב’ במכירת מניותיה של חברה זרה על ידי חברה ישראלית, וקיבל את ערעורה של חברת דלק הונגריה.
15 16
18

על פסייד דלק הונגריה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עייא 8511 / 18 ), אשר טרם ניתן בו פסק דין. הצדדים עמדו על כך כי יינתן פסק דין בערעור דנן חרף הערעור לבית המשפט העליון.
1 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
בסעיף 91 לפקודה שעניינו ייהמס על ריווח הוויי נקבע כי:
“(א)
חבר-בני-אדם יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור הקבוע בסעיף 126(א).”
סעיף 92 לפקודה עוסק בייקיזוז הפסד הוןיי ונקבע בו כך:
יי(א)
(1)
סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס, יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של סכום אינפלציוני חייב; לעניין זה רואים שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ”ג 1963, כאילו היו ריווח הון או הפסד הון, לפי העניין;…
(ב)
12
13
סכום שלא ניתן לקזזו, כולו או מקצתו, כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יקוזז כנגד ריווח הון בלבד כאמור בסעיף קטן (א) בשנות המס הבאות בזו אחר זו לאחר השנה שבה היה ההפסד, ובלבד שהוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס שבה היה ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו- 132. היה הסכום שלא ניתן לקזזו הפסד ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל. ”
14
15
16
18
הוראת סעיף 94ב’ לפקודה, מושא הדיון בערעור זה, עניינה יירווחים ראויים לחלוקהיי והיא קובעת כדלקמן :
יי(א)
במכירת מניה של חברה שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה על ידי יחיד, אם יום רכישת המניות הנמכרות היה לפני המועד הקובע, או על ידי חבר-בני-אדם, יחולו הוראות אלה:
שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה, כיחס שבין חלקו של המוכר בזכות לרווחים בחברה על פי המניה לכלל הזכויות לרווחים בחברה, יהיה שיעור המס שהיה חל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד בסמוך לפני המכירה, לפי סעיפים 125ב או 126(ב), לפי העניין.
27
(2)
28
29 30
א 31

על אף הוראות פסקה (1), שיעור המס על רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יהיה 10 % ; לעניין סעיף זה, ייהרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע” – הסכום שהיה נחשב כרווחים ראויים לחלוקה אילו נמכרה המניה במועד הקובע בהפחתת סכום ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי הוראות סעיף 168 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס”ט-2009.
32
33
34
(א1)
36
הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, במכירת מניה של חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה, ובלבד שמוכר המניה היה בעל מניות מהותי בחברה שמניותיה נמכרות, במועד המכירה או ביום כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למכירה.
11 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
“אמצעי שליטה” – כהגדרתם בסעיף 88.
(ד)
בחישוב המס החל על פי סעיף קטן (ג), יינתן זיכוי מהמס בגובה מס החברות שבו חויב חבר בני האדם מחלק הדיבידנד על ההכנסה שממנה שולמו הרווחים או הדיבידנד כאמור בסעיף קטן (א) ושיעור המס הכולל שיחול על פי סעיף קטן (ג), לא יעלה על השיעור הקבוע בסעיף קטן (א).
(ה)
סכום הזיכוי כאמור בסעיף קטן (ד) ובחלק י’ פרק שלישי, לא יעלה על המס החל לפי בסעיף קטן (ג) ולא יחולו הוראות סעיף 205א.
F Gooo va inawn
(1)

קיבל חבר בני אדם דיבידנד, וכנגד ההכנסה ממנו קוזז הפסד, ולאחר מכן חילק חבר בני האדם את הדיבידנד לבעלי מניותיו, יראו לעניין סעיף קטן (ג), כאילו שולם בשל הדיבידנד מס חברות בשיעור של 25 % . ”
הרקע והתכלית של הוראת סעיף 94ב’ לפקודה:
Ē
46.
13
את הוראת סעיף 94ב’ לפקודה יש לקרוא ולפרש לאור השיטה למיסוי חברות בישראל, שהינה שיטה יידו-שלביתי. דהיינו – חישוב המס על חברה ועל בעלי מניותיה נעשה בשני שלבים, מתוך מטרה להשוות בין שיעור המס השולי החל על יחיד לבין שיעור המס הכולל אשר יחול על החברה ובעלי מניות יחידים המושכים דיבידנד מהחברה שבבעלותם.
14 15 16
17
18
19
על כן, ובהתאם לשיטת המיסוי הדו-שלבי, מס החברות המשולם על רווחי החברה, שהוא השלב הראשון במיסוי – הינו בשיעור נמוך יותר משיעור המס השולי החל על יחיד. השלב השני של המיסוי מתרחש כאשר החברה מחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה – או אז משולם מס על הדיבידנד, כך שבאופן מצרפי נטל המס המוטל על החברה ובעלי מניותיה הוא בקירוב כשיעור המס השולי החל על יחיד. בדרך זו מושגות שתי מטרות: האחת, מניעת מצב של תשלום כפל מס על ידי חברות ובעלי מניות בהן ; השניה, יצירת ניטראליות והעדר השפעה על החלטות עסקיות האם לפעול במסגרת של יחיד או של חברה בעיימ.
20 21

לעניין זה ראו: ע”א 7566 / 13 פקיד שומה למפעלים גדולים נ’ ז’ורבין [ 22 . 6 . 2016 ] (להלן – עניין ז’ורבין] ; עיימ 28115 – 02 – 11 ולדמן נ’ פקיד שומה כפר סבא [ 18 . 6 . 2014 ] (להלן – עניין ולדמן); ע”א 1240 / 00 פקיד שומה תל אביב 1 נ’ סיוון [ 4 . 1 . 2005 ]
25
47.
כפי שצוין לעיל, שיטת המיסוי הדו-שלבית מתייחסת למיסוי חברה ובעלי המניות היחידים, כך שרווחי החברה ממוסים במס חברות בשיעור מופחת משיעור המס השולי של יחיד, בשלב הראשון, ואילו בשלב שרווחי החברה נמשכים ייעד הביתיי על היחידים בעלי המניות – משולם המס על ההכנסה מדיבידנד, כשלב מיסוי שני.
27 28 29
13 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
תזכיר הצעת החוק לתיקון 132 לפקודה התבסס על המלצות ועדת רבינוביץ’. התמורה הגדולה ביותר שחלה בעקבות דויים ועדת רבינוביץ’ ותיקון 132 לפקודה היא שינוי שיטת המיסוי הישיר בישראל משיטה טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית ולפיה יחויבו במס לפי הפקודה גם הכנסות שהופקו בישראל וגם הכנסות שהופקו מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל. בין יתר סעיפי הפקודה אשר תוקנו במסגרת תיקון 132 לפקודה – תוקנו גם סעיף 94בי וגם סעיף 126 לפקודה וכן הוספו סעיפים העוסקים בזיכוי ממס זר.
1 2 3 4 5
תושב ישראל שהפיק הכנסה בחוייל מחויב בתשלום מיסי חוץ, בהתאם לחוקי המדינה בה הופקה ההכנסה. המחוקק הישראלי מצא בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ’ כי נדרשת יצירה של מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על ידי תושב ישראל שהפיק הכנסה בחוייל, וזאת על מנת למנוע כפל מס. מנגנונים שכאלו נקבעו באמנות למניעת כפל מס עליהם חתומה מדינת ישראל, כמו גם בהוראות ספציפיות בפקודה המסדירות ייזיכוי ישיר” של מס ששולם על ידי תושב ישראל למדינה הזרה כנגד המס בו הוא מחויב בישראל בגין אותה הכנסה, כך שישולם מס בישראל רק על ההפרש בין המס הזר למס הישראלי – אם וככל שקיים הפרש כאמור (ראו הוראת סעיף 200(א) לפקודה).
7 8 9 10 11 12
15
כמו כן, נקבע מנגנון בהוראות המסדירות ייזיכוי עקיףיי של מס החוץ ששולם על ידי חברה זרה, אשר מניותיה מוחזקות על ידי חברה ישראלית, לרשות המס הזרה על ההכנסה בחוייל של החברה המוחזקת, כנגד המס החל על ההכנסה מדיבידנד שחולק לחברה הישראלית מחזיקת המניות בחברה הזרה (מחלקת הדיבידנד) (ראו הוראת סעיף 126(ג)-(ו) וכן הוראת סעיף 203 לפקודה).
16 17
51.
20
מטרתו של תיקון 132 לפקודה בהקשר של סעיף 94ב’ היתה להשוות את הסדר המס החל במכירת מניות או בפירוק להסדר המס שהיה חל על חלוקת דיבידנד.
לפיכך, סעיף 94בי המתוקן התאים את שיעור המס החל על הרווחים הראויים לחלוקה מתוך רווח ההון שנוצר במכירת המניות, וקבע כי שיעור המס יהיה שווה לשיעור המס שהיה חל על אותם רווחים אילו היו מחולקים בפועל כדיבידנד.
ה
27
סעיף 94ב’ לפקודה בנוסחו לאחר תיקון 132 קובע כי רק רווחים ראויים לחלוקה שנוצרו ונצברו בתקופת מס מסוימת ייכללו בהטבה הנובעת מסעיף זה, וזאת בכפוף למתכונת החישוב של הרריילים על פי החלופות המנויות בו, כאשר ההטבה תינתן לפי החלופה הנמוכה מבין השתיים: החלופה החשבונאית – לפיה הרווחים הראויים לחלוקה נקבעים לפי מאזן החברה; החלופה המיסויית – לפיה הרווחים הראויים לחלוקה נקבעו כרווחים שחויבו במס, או בלשון הסעיף יינתחייבו במסיי.
29
15 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
דומני, כי רשות המס בישראל (כמו גם רשויות מס במדינות אחרות) מתמודדת עם התופעה של שחיקת בסיס המס, אשר יש בה כדי ליצור איום על היקף ההכנסות ממסים ועל גבייה שיוויונית והוגנת של מיסים במדינה.
1 2
לעמדתי, בפרשנות הדין לרבות בעניין הנדון מחייבת שורת ההיגיון נקיטת קו פרשנות לפיו אין זה סביר כי המחוקק כיוון לתוצאה שיש בה משום מתן רוח גבית לשחיקת בסיס המס בישראל. יתר על כן, אימוץ עמדת המערערת משמעו דווקא פגיעה בניטראליות המיסויית.
4 5 6
54.
נתתי דעתי כמובן לעמדתו של חברי כב’ השופט בורנשטין בפסייד דלק הונגריה, אשר לפי הפרשנות אשר ניתנה על ידו להגדרה של יירווחים ראויים לחלוקהיי כמו גם של יינתחייבו במסיי, יש לכלול בגדרה של תיבה זו ייכל מס המובא בחשבון במסגרת שיטת המיסוי הכוללת החלה לפי הפקודה על החברה ובעלי מניותיהיי (ראו פסקה 68 לפסייד דלק הונגריה) וכן יש לכלול בהגדרה זו ייגס מס זר, אף שאינו “מוטל”י על פי הפקודה, אך “מיובאיי לתוך שיטת המיסוי הישראלית בדרך של מתן זיכוי בעת חלוקת דיבידנד הוא בבחינת “ימס” ויש לראותו ככזה. (ראו פסקה 70 לפסייד דלק הונגריה)”.
7 8 9 10
12
13
סבורני כי פרשנות זו נוטה לגישה גלובלית, השמה את הדגש על היבטים ושיקולים בינלאומיים, אשר לטעמי, בנסיבות הנדונות, אין לתת להם קדימות על פני העיקרון של המיסוי הדו-שלבי העומד בבסיס שיטת מיסוי החברות בישראל ואף אין ליתן להם עדיפות על פני התכלית של שמירת בסיס המס בישראל.
14 15 16
18 19 20
אם נעשה פרפרזה על הבדלי הגישות בין עמדתו של כב’ השופט בורנשטיין לבין עמדתי – הרי שעמדתו הגלובלית של כבוד השופט בורנשטין היא כי יש לראות בעולם (וישראל בתוכו) כאילו הוא כפר גלובלי מיסויי אחד (ראו למשל – פיסקה 79 לפסייד דלק הונגריה – שם מדובר על סביבה של מיסוי כלל עולמי, בה בוחנים את נטל המס הכולל במדינת המקור ובמדינת המושביי), ואילו עמדתי היא עמדה לוקאלית ולפיה ייעניי עירך קודמים”, והמיסוי איננו כלל-עולמי, וממילא נראה כי כלל העולם אינו פועל בגישה כזו של מיסוי עולמי.
55.
26 27
אכן, יש בגישה הגלובלית כדי לשבות את הלב, אולם איני סבורה כי בפרשנות דיני המס בישראל יש ליתן משקל כה משמעותי לגלובליזציה עד כדי כך שזו תטשטש את מהותה ותכליתה של הוראת הדין שפרשנותה נדרשת. הרציונל שבבסיס מתן ההטבה לפי סעיף 94ב’ לפקודה הוא הרצון של המחוקק למנוע מצב של תשלום כפל מס, לאחר שלב החבות במס חברות בישראל. על פי אותו רציונל, לא מתקיים צידוק שלא ליתן את ההטבה שבסעיף 94ב’ לפקודה בהתייחס לשלב המיסויי השני.
17 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
המחוקק לא התכוון לקבוע כי כל מס, גם אם מדובר במס זר אשר כלל לא הגיע לרשות המס בישראל, ייכלל במסגרת החלופה המיסויית בחישוב הררייל, וכפי שיובהר להלן אף לשון הוראת החוק שיצאה תחת ידיו אינה תומכת בפרשנות המכניסה תחת המונח יימס”י כל מס, לרבות מס זר, גם אם אינו מוטל על פי הפקודה.
1 2 3
58.
יתר על כן, כפי שראינו לעיל, מטרתו של סעיף 94ב’ לפקודה בנוסחו המתוקן לאחר תיקון 132 לפקודה, היתה להשוות בין שיעור המס החל על הכנסה מדיבידנד שחולק לפני מכירת מניות החברה המוחזקת לבין שיעור המס על ההכנסה מרווח הון ממכירת מניות המגלמות גם את שווי הרווחים הצבורים בחברה – הם הרווחים הראויים לחלוקה. השוואה זו בשיעורי המס היא זו שאמורה היתה להביא לאדישות המיסויית.
5 6 7 8
11
אולם, אין להרחיק לכת ולהשוות בין מנגנון המיסוי (לרבות מתן זיכוי עקיף, שאין בינו ובין קביעת שיעור המס ולא כלום) של דיבידנד מחברה זרה המתקבל בפועל בידי חברה ישראלית, לבין מנגנון המיסוי של רווחים ראויים לחלוקה, אשר אינם רווחים שחולקו בפועל. לכל אחד מן המצבים הקונקרטיים של מיסוי רווחיה של חברה (אלו שחולקו בפועל ואלו הצבורים והראויים לחלוקה) ישנו מנגנון ייחודי ונפרד, הכולל תנאים ספציפיים.
12 13
14
המחוקק לא שאף להשוואת מנגנוני המיסוי אלא רק להשוואת שיעורי המס. זאת ותו לא.
15
59.
16
1T
18

כך, כאשר מדובר בחישוב ררייל לנישום יחיד – מפנה סעיף 94ב’ לשיעור המס החל על דיבידנד ליחיד והקבוע בסעיף 125ב’ לפקודה – 25 % לבעל מניות יחיד רגיל; וכאשר מדובר בחישוב ברייל לחברה – מפנה סעיף 94ב’ לשיעור המס הקבוע בסעיף 126(ב) לפקודה – העוסק בדיבידנד בין-חברתי, אשר למעשה קובע פטור ממס על דיבידנד בין-חברתי, דהיינו: שיעור מס אפס. אך זאת, בכפוף לתנאי לפיו הדיבידנד התקבל מחברה אחרת החייבת במס חברות.
20
22 23
לטעמי, מכלל ההן שומעין את הלאו. דהיינו: מאחר וסעיף 126(ב) מורה כי יינתן פטור ממס על דיבידנד בין-חברתי בתנאי שמדובר בדיבידנד שמקורו בהכנסה של חברה החייבת במס חברות, הרי שמקום בו מדובר בדיבידנד שאין מקורו בהכנסה של חברה החייבת במס חברות – לא יינתן הפטור, שכן לא התקיים שלב המיסוי הראשון על פי שיטת המיסוי הדו שלבי ויחול שיעור מס החברות הרגיל על הכנסה זו.
60.
מסכימה אני עם חברי כב’ השופט בורנשטין כי בחינת השאלה מהם רווחים שיינתחייבו במסיי צריך שתיעשה כבחינה מהותית ולא טכנית. אלא שחלוקים אנו, כאמור, בשאלת המהות.
27 28
19 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
מ
שהרי, עשויות להיות השלכות רחבות מימדים לפרשנות שכזו של הוראות בפקודה המתייחסות ליימס”י, החורגות מעבר לנושא הדיון כאן. בנוסף, קיימת סיבה, הנעוצה בהיסטוריה החקיקתית של סעיף 94ג’, בגינה ניתנה לצרכי אותו סעיף הגדרת יימס”י כפי שניתנה, ומדובר בהגדרה שנועדה לצרכי הבהרה בלבד ולא ככזו המשליכה על הגדרת יימס’ שבסעיף 1 לפקודה. על כן, ההפניה לסעיף 94ג’ לפקודה ולהגדרת יימס’ שבו – איננה מסייעת לפרשנות לפיה יימס”י אינו רק מס שנגבה על פי פקודה זו, ותימוכין לפרשנות זו – עדיין קשה, לטעמי, למצוא.
1 2 3 4 5 6
א
ו
ס
ף
.62
0 %
ס
פסייד דלק הונגריה מעלה אף נימוק חלופי לפרשנות המונח יינתחייבו במס”י לפיו יירווחים ייחשבו ככאלה ש”נתחייבו במס”י ככל שבעת חלוקת הדיבידנד לא מוטל מס ישראלי נוסף, דהיינו שכבר מוצו כלל חיובי המס לפי הפקודה.” [ראו חלקה השני של פסקה 70 לפסייד דלק הונגריה].
9 10
אין ספק, כי בית המשפט בפסייד דלק הונגריה שאב את כיוון הפרשנות החלופי הנייל מפסק הדין בעניין ז’ורבין. אך לטעמי כיוון פרשנות זה שננקט בעניין ז’ורבין אינו רלבנטי כלל לסוגיה הנדונה כאן.
12 13
63.
15 16 17
18
19

אזכיר כי פסייד ז’ורבין עסק בשאלה האם יש לכלול את רווחי האקוויטי של חברות בנות או נכדות בחישוב הררייל המיסויי. השליטה במניותיהן של החברות הבנות באותה פרשה (כ.י.ד ערוץ הקניות בעיימ והשקעות לעם בעיימ) היתה בידי חברת דחף מפעלי ארגון פרסום והפצה בע”מ. חברת דחף חילקה בשנת 2009 דיבידנד לבעלי מניותיה, כאשר זורבין החזיק ב- 50 % ממניותיה של דחף. ז’ורבין טען כי הוא זכאי לשיעור מס מופחת של 12 % מכוח הוראת השעה שנקבעה בסעיף 168 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010, התשס”ט- 2009. הוראת השעה הנייל קבעה כי יינתן שיעור מס מופחת על חלוקת דיבידנד בתקופה שנקבעה בה וזאת בגובה הרווחים הראויים לחלוקה אשר נצברו בידי החברה מחלקת הדיבידנד עד למועד הקובע ובכפוף לשאר התנאים המצטברים המנויים בהוראת השעה.
20
21 22
עיקר כובד המשקל של המחלוקת בעניין ז’ורבין היה נעוץ במחלוקת האם רווחי האקוויטי של החברות הבנות הם בגדר יירווחים ראויים לחלוקהיי שנצטברו בחברת דחף.
27
לא היתה מחלוקת כי רווחי האקוויטי של חברת דחף בחברות הבנות מוסו במס חברות. אלא שפקיד השומה טען שם כי מדובר ברווחים שלא מומשו עדיין על ידי חברת דחף ולכן אין לכלול אותם בחישוב הררייל המיסויי של דחף.
21 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
אזכיר, כי ההשוואה שנעשית בסעיף 94ב’ איננה למצב של חלוקת דיבידנד בפועל, אלא ההשוואה נעשית ביחס לשיעור המס אילו היה מחולק דיבידנד בפועל, וזאת לצורך יצירת האדישות המיסויית. זהו קו הגבול של “המשחק בכאילו”. זאת ותו לא.
1 2
בשל כך, איני סבורה כי קיימת רלבנטיות לניתוח ההשוואתי שנעשה בפסייד דלק הונגריה בין מצב של פעילות בחוייל באמצעות סניף או חברת בת ישראלית, לבין מצב של פעילות בחו”ל באמצעות חברת בת מקומית. בשני מצבים ראשונים אלו של פעילות בחוייל קיימת חבות בתשלום מס חברות ישראלי, וגם אם תוצאת המס בסופו של דבר (בשל זיכוי עקיף) היא כי רשות המס בישראל אינה מקבלת בפועל כספים כמס לידיה, אין בכך ולא כלום ועדיין מדובר ברווחים שיינתחייבו במסיי.
4 5 6 7 8
שאם לא נאמר כן, הרי שעל אותו משקל ניתן יהיה לומר כי גם רווחים שהתקזזו אלו מול הפסדים צבורים עד כדי גובה הרווחים באופן שהביא לכך שלא שולם מס בפועל לקופת המדינה – לא יינתחייבו במסי. ולא היא.
10 11
66.
13 14 15 16 17
בנוסף, עמדתי היא כי לא ניתן להקיש מפסק הדין בעניין ז’ורבין כי ניתן “לדלג” על השלב הראשון של המיסוי של החברה, קרי: תשלום מס חברות, לצורך הכרעה בשאלה אם מדובר ברווחים שיינתחייבו במסיי, ולאחר שלב זה עם שלב חלוקת הרווחים. שלב חלוקת הרווחים מקבל את ההטבה בדמות שיעור מס זהה לרר”ילים כאילו היו דיבידנד שחולק בפועל – אך ורק בשל כך שהרווחים שראויים לחלוקה כבר מוסו בעבר במס חברות בישראל. הסיבה המרכזית שבית המשפט בעניין ז’ורבין קבע כי יש לכלול את רווחי האקוויטי של החברות הבנות בחישוב הררייל המיסויי היתה בשל כך שלא היה ספק בעיניו כי לא יהיה עוד שלב של חיוב במס חברות את אותם רווחים של החברות הבנות אשר מוסו כבר במס חברות בישראל וכי השלב היחיד שנותר הוא שלב מיסוי היחידים בעת משיכת הרווחים ייעד הביתי.
19
20
21
בחינת השאלה אם מדובר ברווחים ש”נתחייבו במס’ היא בראי אירועי מס שכבר התרחשו. לא כאלה שעדיין לא התרחשו.
.67
על מנת ליצור חיוב במס על פי הפקודה הלך בית המשפט בעניין דלק הונגריה כברת דרך ארוכה מדי, לפי גישתי, בעניין הדימוי של מצב תיאורטי (ייאילויי) והפך את חישוב הררייל לפי סעיף 94ב’ לחישוב של דיבידנד כאילו שכזה חולק בפועל. ולא היא.
כל שיש לעשות במצב של חישוב ברייל הוא ליטול את שיעור המס על דיבידנד לצורך חישוב הרר”ל, ולא את כל המנגנון של חישוב המס על דיבידנד.
23 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
אולם סבורני כי מידת ייהאדישות המיסוייתי צריכה להיבחן מנקודת מבטו של הנישום ולא מנקודת מבטה של רשות המס. ברור אפוא כי מצב דברים כזה מוביל באופן מובהק להעדפה של צבירת הרווחים על פני חלוקתם בפועל – ובכך נפגמת האדישות המיסויית אליה חתר המחוקק בישראל.
1 2 3
69.
5 6
עוד אוסיף, כי במקרה הקונקרטי שלפניי אף ניתן להיווכח באופן בלתי אמצעי מהפגימה בעיקרון האדישות מיסויית. כזכור, טרם הסכם מכירת המניות בין המערערת לחברת טלקומוניקציה חולק דיבידנד למערערת על ידי חברת בלטון – הוא הדיבידנד המוקדם. כפי העובדות המוסכמות שהוצגו בפניי – חברת טלקומוניקציה היא זו שהתוותה את תנאי הסכם מכירת המניות, לרבות חלוקת הדיבידנד המוקדם בסכום שחולק.
8
זו
11
המערערת לא הציגה כל הסבר מדוע נעשתה חלוקה שכזו בכספי הרווחים של חברת בלטון, קרי: חלק חולק כדיבידנד מוקדם וחלק גדול יותר נותר כרריילים צבורים. בוודאי שלא הוצג נימוק עסקי ענייני כלשהו, וברי כי אם היה כזה – הנטל הוא על המערערת להציגו ולהוכיחו.
13
אם אמנם הצדדים להסכם מכירת המניות של חברת בלטון היו אדישים לשאלה אם לחלק דיבידנד בפועל אם לאו טרם החתימה על הסכם מכירת המניות – ספק גדול אם היינו רואים תמהיל כזה של חלוקת דיבידנד מוקדם וגם הותרת רווחים ראויים לחלוקה צבורים בחברת בלטון.
14 15 16
בבחינת למעלה מן הצורך, אדגיש שוב, כי עצם העובדה כי בחישוב המס על הדיבידנד המוקדם לא נוצר למערערת מס לתשלום בישראל בשל ההוראות הקיימות שבסעיפים 126(ג)-(ו) לפקודה וסעיף 203 לפקודה, אין משמע כי זו התוצאה שחייבת להיווצר גם בחישוב מס רווח ההון על הרריילים. ההשוואה שעשה המחוקק היא בשיעורי המס ולא במתכונת חישוב המס. לכל אחת מצורות קבלת רווחים – דיבידנד בפועל או תמורה ממכירת מניות הכוללת שווי וריילים – קיים מנגנון נפרד, אחר ושונה לחישוב המס, ובעניין זה – לא נעשתה ולא צריכה להיעשות השוואה והאחדה.
18 19 20 21 22
70.
כעת, אף כי בסדר הפוך – אחזור ללשונו של סעיף 94ב’ לפקודה המפנה להוראת סעיף 126(ב) לפקודה לבדו.
איני מוצאת צורך לחזור על מושכלות ראשונים בפרשנות חוק בכלל וחקיקת מס בפרט. הלשון היא, כידוע, נקודת המוצא. הלכה פסוקה היא כי לשון החוק אינה נקודת הסיום של הפרשנות, אלא היא מהווה מקור ראשון (אך לא יחיד) בקביעת מתחם האפשרויות הפרשניות.
29
25 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
72.
סיכומו של דבר:

בכל הקשור והמתייחס למיסוי הרווחים הראויים לחלוקה של חברת בלטון המיוחסים לחלקה של המערערת במניות בלטון (49 % ) – לא מתקיימת ולא יכולה להתקיים החלופה המיסויית שבסעיף 94ב’ לפקודה. על כן, המערערת אינה זכאית בחישוב המס על רווח ההון שנצמח לה להטבה הקיימת בסעיף 94ב לפקודה, ועליה לשלם מס רווח הון על מלוא רווח ההון שנצמח לה כתוצאה ממכירת מניות חברת בלטון לחברת טלקומוניקציה, כולל חלק רווח ההון השווה לרווחים ראויים לחלוקה, בשיעור של 25 % בהתאם לסעיף 91(א) לפקודה, המפנה לשיעור המס החל בסעיף 126(א) לפקודה.
2 3 4 5 6 7
לא מצאתי כל ממש ביתר טענות המערערת, לרבות הטענות בעניין הפרשנות המצויה בהוראת ביצוע 23 / 2002 , כאשר הלכה היא כי בית המשפט ממילא אינו מחויב בפרשנותו לנהות אחר הפרשנות בהוראות ביצוע כאמור.
10
האם יש לקזז תחילה את הפסד ההון המועבר של המערערת כנגד רווח ההון הריאלי
ממכירת מניות חברת בלטון ?
.73
14
הסוגיה השניה שהונחה להכרעה בערעור זה, אינה דווקא שניה בסדר הדברים של חישוב המס על רווח ההון של המערערת ממכירת מניותיה בחברת בלטון.
16
כאמור לעיל, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם עוד בטרם שיבוצע חישוב המס על רווח ההון של המערערת, יש לקזז ממנו את הפסד ההון המועבר.
74.
עמדת המערערת נשענת, רובה ככולה, על עמדתה לפיה, חלק רווח ההון השווה לרווחים הראויים לחלוקה – אינו בגדר רווח הון אלא הינו בגדר דיבידנד, בשל לשונו של סעיף 94ב (א)(1) – “… יהיה שיעור המס החל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד…”.
19
.75
21
כפי שנימקתי לעיל – אינני מקבלת את עמדת המערערת לפיה חלק הרריילים ברווח ההון ייהופך את עורויי ונהיה בפועל לדיבידנד.
הרריילים מהווים חלק ברווח ההון אשר נצמח למערערת בעסקת מכירת מניות בלטון. הרריילים אינם דיבידנד. כאמור לעיל, ישנו קו גבול ברור ומובהק ביימשחק הכאילויי שבסעיף 94ב’ לפקודה והוא עובר רק בעניין שיעור המס.
76.
26
על כן, בקביעת היקפו של רווח ההון בעסקת מכירת מניות בלטון על ידי המערערת יש לקזז תחילה את הפסד ההון המועבר שהיה למערערת.
27 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
אורית וינשטיין, שופטת
29 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
.6
בנוסף, במסגרת דויים שנת 2012 ערכה המערערת חישוב של חבות המס, לשיטתה, לגבי רווח ההון הריאלי במכירת המניות, ולפי החישוב שערכה – אין לה כל חבות במס (אפס חבות מס), וזאת לאחר שהחילה לגבי רווח ההון הריאלי במכירת המניות הן את סעיף 94בי לפקודה והן את מנגנון הזיכוי העקיף הקבוע בסעיף 126 לפקודה.
1 2 3
.7
5 6

לצורך חישוב רווח ההון הריאלי צירפה המערערת לדויים 2012 חישוב של חלקה, לשיטתה, ביירווחים הראויים לחלוקה” – כהגדרת מונח זה בסעיף 94ב’ לפקודה – של בלטון, וזאת לגבי רווחיה של בלטון אשר מוסו באנגליה (להלן – הרר”ל של בלטון). עלפי חישוב המערערת שצורף לדויים 2012 חלקה בררייל של בלטון הסתכם בסך של 29 , 587 , 048 ₪.
7
8
.8
9 10
מאחר ועמדת המערערת בדויים 2012 היא כי אין חבות במס במכירת המניות, היא לא קיזזה מרווח ההון הריאלי במכירת המניות את הפסד ההון המועבר. משכך, ומכיוון שבשנות המס 2013 – 2014 דיווחה המערערת על הפסד, באופן שלא איפשר קיזוז כלשהו של הפסד ההון המועבר, הותירה המערערת את קיומו של ההפסד בספריה ובדיווחיה, לשנות המס 2013 ו-2014, כהפסד הון מועבר משנים קודמות.
12
13
9.
במסגרת דויים 2012 דיווחה המערערת למשיב גם על ההכנסה מהדיבידנד המוקדם. על פי החישוב שערכה המערערת – אין לה כל חבות במס (אפס חבות מס) וזאת לאחר שהחילה לגבי ההכנסה מהדיבידנד המוקדם את מנגנון הזיכוי העקיף הקבוע בסעיף 126 לפקודה (שלפיו סכום מס החברות ששולם באנגליה לגבי ההכנסה של בלטון, אשר ממנה שולם הדיבידנד המוקדם, גבוה מסכום המס החל בישראל על ההכנסה מהיידיבידנד המגולםיי כהגדרתו בסעיף 126(ג) לפקודה). המשיב אינו חולק על החלת סעיף 126 לפקודה לגבי ההכנסה מהדיבידנד המוקדם ועל חישוב המס אשר נבע מכך.
14 15 16 17
.10

בשומות בצווים שהוציא המשיב למערערת לשנות המס 2012 – 2014 קבע המשיב ביחס לשנת 2012 ולחישוב חבות המס בגין רווח ההון הריאלי במכירת המניות כי תחילה ובכל מקרה יש לקזז את הפסד ההון המועבר מרווח ההון הריאלי הנייל. בנוסף, קבע המשיב כי אין להחיל לגבי יתרת רווח ההון הריאלי במכירת המניות את סעיף 94ב’ לפקודה ויש לחייב את המערערת במס חברות בשיעור של 25 % לפי סעיף 91(א) לפקודה. בכל הנוגע לשנות המס 2013 – 2014 קבע המשיב כי לאור קיזוז הפסד ההון המועבר בשנת 2012 הרי שיש לבטלו כליל בשנות המס 2013 – 2014 .
22 23 24
11.
עמדת המערערת היא כי בחישוב המס בגין רווח ההון הריאלי במכירת המניות, לגבי חלקה בררייל של בלטון, יש להחיל תחילה את הוראות סעיף 94ב’ לפקודה, ומשכך יש להחיל עליהם את הוראות סעיף 126 לפקודה.
28 29
3 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
18.
אין לקבל את פרשנות המשיב למונח יינתחייבו במס’ שבסעיף 94ב’ לפקודה, לפיה היימס”י הינו מס הכנסה או מס חברות המוטלים לפי הפקודה, בהתאם להגדרת יימס” בסעיף 1 לפקודה. על פי פרשנות זו של המשיב מאחר ורווחי בלטון לא נתחייבו במס בישראל הרי שאין מקום להכיר ברווחים הראויים לחלוקה במשמעות סעיף 94ב’ לפקודה ומכאן שלא יחולו הוראות סעיף 126(ג) לפקודה על מכירת המניות.
1 2 3 .
19.
המשיב ביסס את פרשנותו זו על העובדה כי בפרק ה’ לפקודה ככלל ובסעיף 94ב’ לפקודה בפרט לא נקבעה הגדרה ספציפית למונח יימס”. אלא שבסעיף 94ג’ לפקודה קיימת הגדרה של יימס”י – יילמעט מס ששולם מחוץ לישראליי. אילו היה המשיב צודק בטענתו כי הגדרת יימס”י שבסעיף 1 לפקודה חולשת גם על פרק ה’ לפקודה – הרי שלא היה צורך בהגדרת המונח יימס”י, כאמור בסעיף 94ג’ לפקודה.
6 7 8 9
.20
אין לקבל את עמדת המשיב לפיה סעיף 94ב’ לפקודה מפנה להוראת סעיף 126(ב) ולא להוראת סעיף 126(ג), וזאת מן הטעמים שנמנו בפסייד דלק הונגריה. בנוסף, ההפניה של סעיף 94ב’ לסעיף 126(ב) היא לעניין שיעור המס, אך סעיף זה אינו עוסק בשיעור מס אלא במתן פטור לדיבידנד בין-חברתי. סעיף 126(א) הוא זה העוסק בשיעור המס. על כן, ההפניה מסעיף 94ב’ צריכה להיעשות לסעיף 126(א) לפקודה או לסעיף 126 בכללותו. באמצעות סעיף 126(ג) נכנסת המערערת בשערי סעיפים 126(א) ו- 126(ב) לפקודה.
11 12 13 14 15
16
21.
17
עם החלת הוראות סעיפים 126(ג)(1) לפקודה על הדיבידנד המוקדם שקיבלה המערערת מחברת בלטון – הפכה הכנסה זו להיות הכנסה שהופקה בישראל על כל המשתמע מכך, גם לעניין שיעור המס החל עליה לפי סעיף 126(א) וגם לעניין הוראת סעיף 126(ב) לפקודה. יש לראות בהכנסה מדיבידנד בגובה הדיבידנד המגולם כהכנסה המופקת בישראל ויש להחיל עליה את הוראת סעיף 126(ב) לפקודה.
19
20
22.
22

לאחר תיקון 132 לפקודה פרסמה רשות המיסים חוזר מס 23 / 2002 ביחס אליו קיימת התייחסות בפסייד דלק הונגריה. בחוזר האמור צוין מפורשות כי ההפניה היא הן לעניין סעיף 126(ב) והן לעניין סעיף 126(ג). קביעה זו קיבלה מאוחר יותר עיגון בקובץ החבייק. ניתן להישען על פרשנות רשות המס להוראות החוק, במיוחד כאשר פרשנות זו נעשתה בסמוך לחקיקת אותה הוראה.
23.
27
אין לקבל את פרשנות המשיב לפיה הוראת סעיף 126(ג) לפקודה חלה רק על דיבידנד שהמערערת קיבלה בפועל. אין לפרשנות זו תימוכין לא לשונית ולא עניינית. משסווגו הרווחים הראויים לחלוקה כדיבידנד מכוח הוראת סעיף 94ב לפקודה הרי שבהכרח יחולו עליהם הוראות סעיפים 126(ג)-(ו), בדומה ליישום הוראות אלה על הדיבידנד המוקדם.
30
5 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
.29
המשיב חולק על פסייד דלק הונגריה ועל פרשנות בית המשפט שם את הוראת סעיף 94ב'(א) לפקודה, אשר לטעמו של המשיב אין לה עוגן לשוני ואינה תואמת את מהותו ותכליתו של הסעיף. פסייד דלק הונגריה יוצר, לשיטת המשיב, הלכה למעשה זהות בין רווח הון לבין דיבידנד וזאת שלא כדין. פסייד דלק הונגריה נותן נפח מרכזי להיבטי מיסוי בינלאומי שכלל אינם רלבנטיים לסעיף 94בי, כך שסעיף זה הפך להיות סעיף מקור לזיכוי עקיף בשל מס זר, אף שלא נועד לכך. הזיכוי העקיף מוסדר באופן שלם וסדור בהוראות אחרות בפקודת מס הכנסה (סעיף 126(ג) יחד עם סעיף 126(ד)-(ו) וסעיף 203(ב)-(ג) לפקודה, כנוסחם לאחר תיקון 132 לפקודה), ואילו פסיקת בית המשפט בעניין דלק הונגריה מובילה לשחיקת בסיס המס בישראל ותכליותיו.
1 2 3 4 5 6
8
בנוסף, התוצאה הפרשנית של סעיף 94ב’ לפקודה על פי פסייד דלק הונגריה נוגדת את תכלית הסעיף, שכן במקום ליצור אדישות מיסויית היא נותנת עדיפות ברורה למכירת מניות החברה הזרה ללא חלוקה קודמת של דיבידנד.
11
.30
בפקודת מס הכנסה שזורות הוראות שונות המתייחסות למודל הדו-שלבי, אשר תכליתן, בין השאר, היא להבטיח כי בישראל דווקא ישולם מלוא נטל המס הכולל הדו-שלבי (מס החברות ומס הכנסה ליחיד). לאחר תיקון 132 לפקודה נחקקו הוראות בפקודה שמטרתן להתמודד עם החשש לתשלום כפל מס (הן במדינת המקור והן במדינת התושבות) על ידי נישום תושב ישראל החייב במס על הכנסותיו בכל העולם. נחקק הסדר חקיקתי שלם ומקיף (סעיפים 196 – 210 לפקודה) לעניין התנאים והמגבלות להכרה בזיכוי המס הזר: הזיכוי הישיר (בשל מס ששולם על ידי תושב ישראל במדינת המקור של ההכנסה) והזיכוי העקיף – לגבי הכנסה מדיבידנד בלבד (בגין המס ששילמה החברה הזרה, משלמת הדיבידנד, בחוייל על ההכנסות מהן חולק אותו דיבידנד), ורק כאשר מדובר בחלוקת דיבידנד בפועל.
13 14 15 16 17 18
21
31.
25
המערערת אינה זכאית למתן זיכוי עקיף באירוע מס של רווח הון (רווח ההון הריאלי במכירת המניות) לפי סעיף 126(ג) לפקודה. במישור העובדתי, למערערת לא היתה כל אפשרות שחלקה בררייל של בלטון (בניכוי הדיבידנד המוקדם) יחולק לה כדיבידנד לפני מכירת המניות, שכן טלקומוניקציה שהיא בעלת השליטה סירבה לכך. במישור המשפטי, אין כל עיגון לשוני בפקודה למתן זיכוי עקיף בגין רווח הון, להבדיל מהכנסת דיבידנד. פרשנות שאין לה עיגון לשוני – לא ניתן לקבלה.
27
32.
אלמלא נחקקו סעיף 126(ג) וסעיף 203(ב) במסגרת תיקון 132 לפקודה ולמעט אם הוסדר הדבר באמנת מס – לא היתה חברה ישראלית זכאית לזיכוי עקיף בגין הכנסה מדיבידנד שנצמח או הופק מחוץ לישראל או שמקורו מחוץ לישראל.
29 30
7 מתוך 29
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ

23488 – 01 – 18 כור סחר בע”מ נ’ פקיד שומה חיפה
תיק חיצוני:
37.
אין לקבל את פרשנות המערערת למונח יינתחייבו במסיי, שבחלופה המיסויית בסעיף 94ב’ לפקודה, שכן גם פירוש תכליתי צריך שיהיה לו עיגון לשוני. סעיף 94בי על פי לשונו ותכליתו אינו חל על רווחי החברה זרה.
1 2
4
המושג יינתחייבו במסיי בחלופה המיסויית מתייחס רק למס שכבר שולם ובישראל, ואינו חל על חברה זרה כמו בלטון שרווחיה לא מוסו או נתחייבו במס בישראל.
38.
פסייד דלק הונגריה הינו שגוי בקביעתו כי המונח יינתחייבו במס’ כולל כל מס המובא בחשבון במסגרת שיטת המיסוי הכוללת החלה לפי הפקודה על החברה ובעלי מניותיה, וכי רווחים ייחשבו כיינתחייבו במס’ ככל שבעת חלוקת הדיבידנד לא מוטל מס ישראלי נוסף – דהיינו מוצו כלל חיובי המס לפי הפקודה.
6 7 8
10 11
בהגדרת יימס ” בסעיף 1 לפקודה נכלל רק מס הכנסה או מס חברות שהוטלו (בעבר) על פי הפקודה. לא נאמר דבר לגבי מס שהוטל על פי דין זר. פרשנות זו אושרה גם בספרות המקצועית. ממילא בפסייד דלק הונגריה פרשנותו של בית המשפט שם היא צופה פני עתיד – ככוללת מס שבו היו צפויים הרווחים להתחייב או לא להתחייב בעתיד, אילו היו מחולקים כדיבידנד, ופרשנות זו פורצת את לשון החוק ומהווה חקיקה שיפוטית.
12
13 14
39.
15
16
אין לקבל את ההקשר שעשו המערערת ובית המשפט בפסייד דלק הונגריה בין הגדרת יימס”י על פי האמור בסעיף 94ג’ לפקודה לעניין הנדון כאן. העובדה שהמחוקק מצא לנכון במקום בודד אחד להבהיר כי יימס”י אינו כולל מס זר אין משמעה כי בכל המקרים האחרים יימס”י כולל מס זר. ההגדרה בסעיף 94ג’ היא הגדרה מבהירה על פי הרקע החקיקתי שלו.
.40
20
22 23
פסייד דלק הונגריה הינו שגוי גם בכך שניתן דגש רב לנושא המיסוי הבינלאומי והנשיאה במס הזר תוך שנקבע כי אלו נתונים רלבנטיים ואף מכריעים בפרשנות סעיף 94ב’. אלא שסעיף 94ב’ לפקודה עניינו במיסוי פנימי במדינת ישראל ותכליותיו מעידות על כך. בהתאם גם מיקודו הוא אך ורק במיסוי חברות ונקבע בו כתנאי סף כי הוא יחול רק על רווחים שיינתחייבו במס’ במסגרת שלב המיסוי הראשון (מס חברות). הסעיף אינו מפנה לסעיף 126(ג)-(ו) העוסקים במיסוי בינלאומי ועל כן ישנה עמדה ברורה של המחוקק כי בחישוב המס לפי סעיף 94בי אין להתחשב בהיבטי מיסוי בינלאומי ואין להעניק זיכוי עקיף של מס זר בעת מכירת המניות. החלת סעיף 94ב’ במהותה היא הטבת מס ומתן ביטוי למס הזר יביא הלכה למעשה למתן הטבת מס כפולה, בכך שעל רכיבי הרווחים הראויים לחלוקה לא ישולם כלל מס בישראל. תוצאה זו מנוגדת ללשון החוק ותכליתו.
25 26 27
41.
29
אין מקום להשוואה שיצר פסייד דלק הונגריה בין מצב של חברה ישראלית פועלת בחוייל באמצעות סניף או חברת בת ישראלית לבין מצב של פעולה באמצעות חברה זרה.
9 מתוך 29