לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

מספר בקשה:24

בפני

כבוד השופט אילן בן-דור

מבקשים

כלל חברה לביטוח בע”מ

נגד

משיבים

ש.כ

ב”כ התובעת: עו”ד שלמה בן כהן ב”כ הנתבעת : עו”ד גלעד פלג

החלטה

2……… u

תוכן
א. השאלה היא האם לדחות על הסף תביעה מכוח פוליסה לביטוח סיעוד, עקב הטענות שהשמיעה המבוטחת בהליך אחר שהתנהל עקב תאונת דרכים שגרמה לה נזקי גוף ב.הרקע וההליכים שבהם התדיינה התובעת. ג. תמצית הטענות בנוגע לבקשה לדחייה על הסף של התביעה לתגמולי הביטוח מחמת מהעדר עילה ולחלופין מחמת השתק שיפוטי.

2……. 3.

ד. ההכרעה

6…….. 6…

6…………… ה.הנימוקים להכרעה. ה(1). לא הוכחה תחולת החריג לפוליסה ….. ה(2). לא סברתי שקם השתק שיפוטי והתרשמתי שלא מוצדק לחסום את הטענה לזכות לפיצוי מכוח פוליסת הסיעוד. יש להקשיב לטענתה קשב רב.

ה(2)(א) על ההשתק השיפוטי ועל התנאים לקיומו

7. ה(2)(א) תכליות ההשתק

10… 10………..

ה(2)(ג) החריגים להשתק השיפוטי. ה(2)(ד) השתק שיפוטי צפוי לחול גם לאחר הרפורמה שבתקנות החדשות שבהן זוכה עקרון
השימוש לרעה לעיגון חקוק לצד עקרון איזון האינטרסים. ה(2)(ה) . מן הכלל אל הפרט – היחס בין הליך התביעה מכוח פוליסה להליך לתביעה עקב נזק גוף בתאונת הדרכים. ועשרה נימוקים הנגזרים ממנו ומובילים לדחיית טענת השתק שיפוטי 11

11………… ו.סוף דבר

14. 1 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

א. השאלה היא האם לדחות על הסף תביעה מכוח פוליסה לביטוח סיעוד, עקב הטענות שהשמיעה המבוטחת בהליך אחר שהתנהל עקב תאונת דרכים שגרמה לה נזקי גוף

1. 2.

השאלה שלפני, היא האם לדחות על הסף תביעה מכוח פוליסה לביטוח סיעוד, עקב הטענות שהשמיעה המבוטחת בהליך אחר שהתנהל עקב תאונת דרכים שגרמה לה נזקי גוף. לגישת המבטחת, עקב טענות התובעת בהליך שעקב תאונת הדרכים, אין לתובעת עילה מכוח הפוליסה, וקם השתק שיפוטי החוסם את האפשרות לבירור טענתה לזכות לתגמולי הביטוח. לא הוצגה פסיקה, שהכריעה במישרין בסיטואציה זהה, ומכאן הצורך בהכרעה כנגזר מהעקרונות הכלליים, תנאיהם ותכליותיהם, בנסיבות הפרטניות לצורכי נוחיות מוצג לעיל תוכן עניינים.

3. ב.הרקע וההליכים שבהם התדיינה התובעת
בהליך שלפני, המדובר בתביעה לתגמולי ביטוח, מכוח פוליסה קיבוצית, לחברי מכבי שירותי בריאות של כלל חברה לביטוח בע”מ. התביעה, נסמכה מבחינה מהותית, על עילה חוזית, שעליה חולש, בראש וראשונה חוק חוזה הביטוח, התשמייא -1981 (להלן: “חוק חוזה הביטוחיי). התביעה נסמכת מבחינה דיונית על תקנות סדר הדין האזרחי, התשמייד -1984 (להלן: “התקנות הנוכחיותיי) כמפורט להלן התוצאה לא הייתה שונה אילו נסמכה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ח-2018 (להלן:”התקנות החדשותיי) (תביעה זאת תכונה להלן : ייהתביעה מכוח הפוליסהיי). התביעה מכוח הפוליסה, הוגשה ביום 2912.16.. אך, למרות הטיעון שברפואה, לא צורפה לה מראש חווייד רפואית כמצוות הדין. אולם, הותר לתובעת לתקן זאת, ואת כתב התביעה המתוקן הגישה לבסוף ביום 202.18. כשהוא נסמך על חווייד רפואית.

:

4. 5.

בתקופת הביניים, כלומר בתקופה שמאז הגשת כתב התביעה המקורי מכוח הפוליסה, ובטרם הגשת כתב התביעה המתוקן מכות הפוליסה, ואף בטרם נערכה חווהייד הרפואית שצורפה לכתב התביעה המתוקן הגישה התובעת בת.א. 3069-06-17 תביעה לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 1312.15. .התביעה הזאת נסמכת מבחינה מהותית על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשלייה-1975 (להלן: “חוק הפיצוייםיי) ומבחינה דיונית על תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמייו -1986 (להלן: ייתקנות המומחים”) (להלן :”יהליך הפלת’ידיי). בכתב התביעה בהליך הפלתייד, התובעת טענה, בין היתר ,שלפני תאונת הדרכים היא הייתה עצמאית ושאחריה איבדה כליל את הכושר לתפקד או לעבוד ונזקקה לעזרת צד ג’ קבועה. (סעיפים 28-31 לכתב התביעה).

:

:

2 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

בעניין מגדל העמק .בנוסף, בעניין לובינסקי נאמר כי כאשר לא מתקיימת תכלית ההשתק ניתן להכיר בחריג להשתק השיפוטי.

36. ה(2)(ד) השתק שיפוטי צפוי לחול גם לאחר הרפורמה שבתקנות החדשות שבהן זוכה עקרון השימוש לרעה לעיגון חקוק לצד עקרון איזון האינטרסים.
אגב ,להשלמת התמונה אזכיר את האמור לעיל לפיו השתק השיפוטי חל גם לפי הרפורמה שבתקנות החדשות. לא זאת בלבד, שהתקנות החדשות אינן גורעות מתורת השתק השיפוטי, אלא שניתן לאתר בהן עיגון חקוק לעקרון מניעת השימוש לרעה שביסודו בסעיף 4 לתקנות החדשות שדן בעקרון של יישימוש לרעה בהליך שיפוטייי ובסעיף 5 לתקנות החדשות שדן בעקרון של “איזון האינטרסים”. יוער, כי אף אם קיימת סמכות לדחות תביעה ייבכל עת”י מכוח סעיף 43 לתקנות החדשות, מעבר לסמכות המחיקה שבסעיף 42 הרי שהשלב הראוי
להעלות טענה הוא מוקדם ככל הניתן , ובסמיכות להיוודעה. ה(2)(ה) . מן הכלל אל הפרט – היחס בין הליך התביעה מכות פוליסה להליך לתביעה עקב נזק גוף בתאונת הדרכים. ועשרה נימוקים הנגזרים ממנו ומובילים לדחיית טענת השתק שיפוטי

37. 38.

יישום אבני הבוחן הכלליות לגבי השתק, על המקרה דנן, מוביל למסקנה שדין הטענה להשתק להידחות. להלן הנימוקים העיקריים : ראשית, מבחינת הטענה המשפטית המהותית אין סתירה ברורה בין הטענות המשפטיות. זאת, הואיל וקיים הבדל בין הטענה לזכות מכות יימקרה ביטוחי סיעודי כהגדרתו בפוליסה מסוימת, לבין הטענה לפיצוי מכות ייראש הנזקיי של עזרת צד ג’ עקב תאונת דרכים. זאת על אף קווי דמיון מסוימים. קיום צורך בעזרת צד ג’ עקב תאונת הדרכים לא בהכרח מלמד שאכן קמה הזכות לפי פוליסת סיעוד. אגב, גם לא ראיתי מצב בו נמצא שדי בקביעה שיש זכות לעזרת צד ג’ מכוח הכרעה בהליך פלתייד, כדי להשתיק מבטחת מלכפור בקיום מקרה הביטוח מכוח פוליסה נוכח תנאיה הספציפיים. ראו בהיקש מדברי כב’ השופט ריבלין בעניין אל על: יידעתי היא שאין לקבל את טענת ההשתק השיפוטי. שליחות ונאמנות הינם מוסדות קרובים, אך יש ביניהם הבדלים מהותייםיי. שנית, ברמה העקרונית, בעת הניסיון לחסום טענה מאוחרת הנסמכת על מצב עובדתי רפואי, יש לתן את הדעת להליך שבו הועלתה הטענה הקודמת, ולהבדלים היסודיים הקיימים מהבחינה הדיונית, בין ההליכים, בהיבט של אפשרות בעל דין להעלות ייטיעון עובדתי רפואי מודעיי. הן בהליך פלתייד- חל על התובע איסור לצרף לתביעה הכוללת טענה שברפואה חווייד רפואית מטעמו וחל איסור על הצגתה למומחה כעולה מחוק הפיצויים ותקנות המומחים. אחת מתכליות האיסור היא לחסוך מהניזוק צורך להיזקק לחוות הדעת ולמנוע מהצדדים את התמריץ מלפנות למומחה. לפיכך, דומני שחלה לפחות חזקה עובדתית ניתנת לסתירה

39. 11 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

40. ,בדבר אי ידיעת הפן העובדתי רפואי באופן מדויק בעת שמוגשת תביעה לפי חוק הפיצויים. אולם, בתביעה מכוח הפוליסה- הנסמכת על טיעון שברפואה קיימת חובה להצטייד בחוות דעת רפואית כדין במצורף לתביעה והיא התורמת למודעות למצב העובדתי רפואי כבר בשלב הטיעון שבתביעה. ראו בסעיף 127 לתקנות הנוכחיות והשוו לסעיף 87(א) לתקנות החדשות. טענה בהליך פלת”ד, על קיום קשר סיבתי לממצא שהתגלה בעקבות הבירור רפואי של תוצאת התאונה, לא תחסום אוטומאטית טענה מאוחרת על יסוד הפוליסה. זאת, משום שהניזוק מתאונת הדרכים מוחזק כייסומאיי בענייני רפואה. לא ראוי, ולא די בהבדל שנמצא בדיעבד בין הטענות, לחסום תובעת רק כדי להסיר מעליה במקרה שלפני רובד חוזי סוציאלי, חשוב בדמות פוליסת סיעוד, אם היא תמצא כזכאית לו. השתק שנתפס כפן של ניצול לרעה של הליכי משפט, לא מתאים ליחס בין ההליכים דנן, ולסיטואציה כזאת. שלישית, ברמה הקונקרטית, חווה’יד הרפואית בתביעה מכוח הפוליסה שלפני ,הגיעה לתובעת לאחר התביעה בהליך הפלתייד, ואין מקום להנחה של יסוד נפשי של מודעות שלה לתכניה

41. בטרם הייתה בידיה.

42. 43.

רביעית, כשבחנתי את התנאי הראשון להשתק שאין מחלוקת שהוא התנאי ההכרחי והיסודי, ואולי בכך צריך היה לפתוח, לא סברתי שמתקיימת סתירה ברמת ייניגוד של ממשיי, דהיינו אותה ייסתירה מובהקתיי כנדרש בעניין דאוד חורי גם לפי הגישה המרחיבה. ניתן לקבל את עמדת ב”כ התובעת, שהטיעון בפלת”ד נועד לבחון קשר סיבתי שבין תאונה לגידולים בראשה. כמתואר לעיל קיום הגידול התגלה כייממצא אקראייי במהלך הבירור ייבזמן אמת”י לצורך טיפול רפואי לאחר התאונה. רק מחוות דעת הניטראלית הנוירולוגית בתיק הפלת”יד למדה ויכלה ללמוד שמצבה לאחר התאונה אינו קשור לתאונה בקשר סיבתי ולו בקשר סיבתי של החמרה. חוות הדעת הזאת הוגשה לאחר כתב התביעה המתוקן מכוח הפוליסה. לא סברתי שניתן לומר ששני ההליכים אינם מתיישבים זה עם זה, באופן שיגרום לתוצאה החמורה שתשתיק תובעת לפי הפוליסה עבורה שילמה לטעון לפיצוי מחמת טענות דנן בתביעתה עקב תאונת דרכים, שמצבה הורע אחריה מחמת המשך הטיפול בממצא שהתגלה באקראי. לא סברתי שדי במה שהובא בפני ע”י התובעת, להצדיק להקים סייג מוחלט שלפיו השתק שיפוטי לא יחול לעולם על טענות עובדתיות רפואיות (ראו סעיף 11(ב) לתשובה). לא הוצג בפני פסק דין ישראלי שקבע כך ולא הוצגה פסיקה משווה. בשיטתנו, מסתבר כי תחולת ההשתק רחבה ופרושה על טענות משפטיות ועל טענות עובדתיות. התחולה לא סויגה באופן גורף מטענה עובדתית רפואית. אולם, מקובל עלי שיש קושי מיוחד ואינהרנטי, לגבי טענות בפן הרפואי העובדתי בפרט בהשוואה להליך הקודם המתנהל לפי חוק הפיצויים ותקנות המומחים שבו רוצים לחסוך מהתובע את חוות הדעת הרפואית. מחמת הקושי המיוחד הזה רו יש לבחון היטב בנסיבות הפרטניות כעניין שבשיקול דעת האם אכן מתקיימים תנאי ההשתק בשים לב לתכליותיו ולמקורו בעקרון תום הלב

44. 12 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

45. 46.

47. 48.

חמישית, גם כשבוחנים את התנאי השני להשתק- שמצוי כשלעצמו במחלוקת, טענתה בהליך הקודם לא בדיוק צלחה כעולה מחווהייד הנוירולוגית. בכל אופן, כעולה מעניין חקשורי דומה, כי גם אלו הסבורים שאין לעמוד על הצלחה קודמת כתנאי בלעדיו אין לתחולת ההשתק השיפוטי, מסכימים כי לעובדה זו עשויה להיות נפקות בנסיבות מסוימות. שישית, בכל אופן וכאמור נוכח חומרת תוצאת קבלת הטענה ברור בעיני שבנסיבות אלה יש לתת לבעל הדין ליהנות מהספק ראו בעניין מיוסט. שביעית, אף לא מוצדק לקבל את ההשתק בשים לב להליכים בהם עסקינן גם לפי תפיסה שממקדת את תורת ההשתק במישור היחסים שמול בית המשפט כדי להגן על טוהר ההליך השיפוטי. כמובהר בעניין בית ששון. לטעמי התנהלות המבקשת לא פגעה בייטוהר ההליךיי. התוצאה הלא מוצדקת היא להשתיק על סף , ניזוקה בתאונת דרכים שמבקשת מזור מכוח פוליסה סיעודית לאחר שהובהר שמצבה נובע מסיבה אחרת. התובעת דנן נשואה ואם ל-4 ילדים. התוצאה של השתקתה, אינה מתיישבת עם היות תורת השתק מעוגנת בעקרון תום הלב בפן של שימוש לרעה בהליכי משפט (כנאמר בפסקה 9 באיטנרלגו). שמינית, אף לו היה מקום לראות בסתירה דנן כסתירה של ממש, ולפי הגישה שאינה מחייבת בתנאי של הצלחה ולו במובן הדווקני, התובעת הרימה את הרף להוכחה שטענתה בהליך הפלתייד נטענה בטעות תמת לב, ולפיכך שיש להימנע מלהחיל השתק שיפוטי. השוו עניין מגדל העמק ובגורן בעמוד 20. ניתן להכיר בחריג לכלל ההשתק השיפוטי גם כעולה מעניין לובינסקי. תשיעית, וכמעט לפני סיום, אוסיף, שקיימת בעיני בעייתיות בעיתוי טענת ההשתק מצד המבטחת כי היא הועלתה לאחר מינוי המומחה לבירור המצב הסיעודי, ואף לאחר שהמומחה כבר חיווה את דעתו, שאינה מקובלת על המבטחת. המבטחת לא ביקשה ,למשל, לעכב את המינוי או את הכנת חוות הדעת, עד לבירור הנוגע להליך הפלתייד. אין מחלוקת שידעה על הליך הפלתייד, לפני השלמת חווה”ד בתביעה מכוח הפוליסה. עם זאת, סברתי שמוצדק לבחון את טענתה להשתק לגופה כשער אני גם לטענתה שקיבלה באיחור רב את כתב התביעה מהליך הפלת’יד שלאורו טענה להשתק. הידיעה האם לטעון השתק ובדיקת השתק, מחייבת בירור עובדתי מתאים וראו בעניין קושניר . בנוסף, מחמת טענתה כי כתב התשובה לבקשתה לדחייה על הסף לא הומצא לה על ידי התובעת ברורה הייתה זכותה להגשת תגובה סדורה בטרם ההחלטה. לא הובן מדוע התובעת לא הבטיחה את המצאת התשובה קודם ובמועד על מעמד הזכות לתגובה בתקנות הנוכחיות ראו כב’ הש’ סולברג ברע”א 8834/13 בן ציון גרון נ’ איתמר זלץ (פורסם בנבו, 1303.2014.). עשירית, סברתי שבראי תום הלב הדיוני, כאשר מבטחת טוענת להשתק שיפוטי הנוגע כאמור למישור היחסים שמול בית המשפט היא חייבת לוודא, בפרט למול מבוטח הטוען למצב סיעודי, לאחר חבלת ראש, שגילתה את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות, ואת כל הצרופות הנדרשות לבקשתה. במקרה של ספק, עליה להותיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת

49. 50.

13 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

בית המשפט. היה מקום לחתור להגיש מראש חווה”יד הנוירולוגית מהליך הפלת’יד כבר במצורף לבקשתה. זאת, לאור חלק מגישות הפסיקה לגבי השתק כמבואר לעיל. אין בכך כמובן כדי לגרוע מחובת ב”כ התובעת לגלות במועד מסמכים או מכל חובה אחרת שעליו. אגב, מצאתי קושי בטענה שיש להשהות טענה מכוח פוליסה עד לתום הבירור הליך תאונת
הדרכים גם מחמת סיכון התיישנות בחלוף התקופה הקצרה הקצובה בחוק חוזה הביטוח. ו.סוף דבר
אשר על כן, הטענה לדחייה על הסף נדחית. הבירור הנוגע למצבה הסיעודי יימשך. נושא ההוצאות, בכללותו, יוכרע בתום הדיון, בשים להתנהלות.

51. 52.

ניתנה היום, יייא אייר תשייפ, 05 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

אילן בן-דור, שופט

داریا

14 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

6. בכתב התביעה המתוקן שמכוח הפוליסה התובעת טענה שהחל מיום 17.16., היא במצב סיעודי המונע ממנה לבצע בעצמה פעולות פשוטות, לאחר שבוצע ניתוח מיום 128.16. להסרת גידולים מראשה (ראו סעיפים 4 ו13- ו14 לכתב התביעה). בכתב התביעה נאמר גם שהתובעת הוכרה ע”י המלייל כזכאית לגמלת שירותים מיוחדים וכזכאית לנכות כללית בשיעור של

100.%

7. בכתב ההגנה שבתביעה מכוח הפוליסה- אישרה המבטחת את קיום הפוליסה, אך , בין היתר, כפרה בזכות לפיצוי מכוחה. לטענתה, התובעת לא הייתה במצב רפואי וסיעודי כנטען ובמועד

שמפורט בתביעה.

8. בתביעה מכוח הפוליסה הוגשה ביום 210.19. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט –פרופי זוננבליק שמונה בתחום הסיעוד. בחוות הדעת אמנם נדחתה הטענה שהתובעת מצויה במצב סיעודי החל מ716., אך נקבע, בין היתר, שהחל מיולי 2018 היא מצויה במצב של תלות בשיעור של 50
% לפחות, בשלשה תפקודים שהם: לבוש, רחצה ושירותים. המומחה כתב גם כי מצבה יימשך עד ליולי 2021 והבהיר שעל יסוד ממצאיו, התובעת זכאית לגמלת הסיעוד מכוח הפוליסה ל-3 שנים. כל זאת בתקווה שמצבה אמנם ישתפר ושתלותה התפקודית אמנם תפחת. חוות הדעת מתייחסת למורכבות המקרה גם לרקע מצב נפשי. חווייד מתארת שהוכרו צרכיה במשרד הבריאות, ובמוסד לביטוח לאומי.

9. לאחר הגעת חוות הדעת בתחום הסיעוד התובעת ביקשה מהנתבעת שתבהיר האם היא עומדת על חקירת המומחה. בהמשך, ולבקשת הנתבעת הבהירה התובעת שבעצמה אינה עומדת על חקירתו גם אם התקופה בה הייתה התובעת במצב סיעודי מזכה, לפי ממצאי המומחה ,לא חופפת לתקופה לה שנכתבה בתביעה. כאמור התקופה המזכה לפי המומחה החלה כשנתיים

מאוחר יותר.

ג. תמצית הטענות בנוגע לבקשה לדחייה על הסף של התביעה לתגמולי הביטוח מחמת מהעדר עילה ולחלופין מחמת השתק שיפוטי

10. ביום 1812.19. הגישה המבטחת את בקשתה לדחייה על הסף של התביעה מכוח הפוליסה. בקשתה הוגשה, איפה, רק לאחר שהמומחה מטעם ביהמ”ש, כבר קבע שמצבה מזכה בתגמולי סיעוד, ולאחר שבייכ התובעת הבהיר שאינו חולק על חווהייד ב”כ הנתבעת נימק את עיתוי הבקשה בעיתוי מאוחר שבו קיבל לטענתו את כתב התביעה מהליך הפלתייד, לאחר שהגיש מספר בקשות ונתנו מספר החלטות (עמוד 1 סעיף ב’).

11. 3 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

12. המבטחת נמקה את הבקשה לדחייה על הסף בסיבות העיקריות הבאות:

א.

..

ב.

לטענת המבטחת, יש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה – כי לטענתה חל חריג לפוליסה. המדובר בחריג הנוגע לתאונת דרכים שלפיו ייהמבטח לא יהא חייב במתן תגמולי סיעוד בגין מקרה ביטוח שאירע עקב או בגין אחד או יותר מן האירועים הנקובים בסעיפים להלן : 108. תאונת דרכים. המונח יתאונת דרכים’ יפורש בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשלייה-1975 או כל חוק אחר שיבוא במקומויי. לשיטתה, בטענת התובעת בהליך הפלתייד יש לראות כהודאה בכך שמצבה הסיעודי נגרם מתאונת דרכים (סעיף 5). לטענת המבטחת יש לדחות על הסף את התביעה מחמת השתק שיפוטי – המונע מהתובעת מלטעון למצב סיעודי המכוסה לפי הפוליסה דנן, כי בהליך הפלתייד התובעת טענה שערב התאונה מיום 1312.15. הייתה עצמאית בכל תחומי חייה ושעקב התאונה איבדה לחלוטין את כושרה לתפקד והפכה תלותית לחלוטין ונעזרת בעזרת צד ג’. לגישתה, המגבלות שלטענת התובעת בכתב התביעה בהליך הפלתייד נבעו מתאונת הדרכים, הן אותן המגבלות להן היא עתרה בתביעה דנן. לפיכך לטענתה מדובר בטענה עובדתית ומשפטית הסותרת את טענתה הנוכחית. לטענתה, תוצאת הליך הפלתייד מעידה על שטענתה כי מצבה נבע מתאונת הדרכים הצליחה. אך גם אם יקבע שבהליך תאונת הדרכים לא הטענה לא הצליחה, השתק שיפוטי אינו מותנה בהצלחה בהליך הקודם. די בכך שנטען דבר והיפוכו (סעיף 19 לבקשה).

13. לבקשת המבטחת לדחייה על הסף צורפו רק עמוד אחד מהפוליסה ועותק מכתב התביעה בהליך הפלתייד. לא ראיתי שצורפה לה חווייד המומחה הניטראלי מהליך הפלתייד וכל מסמך אחר המתייחס לתוצאת הטענה ולתוצאת הליך הפלתייד.זאת, למרות שהמסמכים רלבנטיים לבקשה משום עמדות הפסיקה שיובהרו להלן.

14. בתשובה לבקשה לדחייה על הסף טענה התובעת שדין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשת בהוצאות מהסיבות העיקריות הבאות:
א. החריג בפוליסה הנוגע לתאונת הדרכים לא חל – כי ברור כיום, שלתובעת מצב
שאינו קשור לתאונת הדרכים, כעולה גם מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שמונה בתביעה לפי הפוליסה. לפיכך אין רלבנטיות לחריג הנוגע
לתאונת הדרכים (סעיפים 2 ו-4 לתשובה). ב. אין זכות לטעון לתחולת החריג כי הטענה לא הופיעה במכתב הדחייה ולא
ניתן להעלותה בשלב זה לרקע הנחיית המפקח על הביטוח.

4 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

ג.

ההשתק שיפוטי לא מתקיים מהסיבות העיקריות הבאות: 1. בהליך הפלת’יד הוגש כתב התביעה בסמוך לאחר הניתוח להסרת גידולים מראשה (אציין בהקשר זה שהגידולים נמצאו בראשה במהלך הבדיקה לרקע פגיעתה בתאונת הדרכים). בהליך הפלתייד זכותה לטעון לנכות אך לא לצרף חווייד רפואית. לפיכך היה עליה לטעון לנכות לבל תינזק אם המומחה הרפואי ימצא קשר סיבתי לתאונה. רק לאחר חווהייד בהליך הפלתייד עלה שהממצא בדבר שני הגידולים בראשה שהתגלה באקראי בבדיקות שלאחר התאונה, אך אינו קשור לתאונת הדרכים. התובעת לא יכלה לדעת אם הנזק הוא כתוצאה מהתאונה. 2. בהליך הפלתייד דובר בטענות שברפואה ולא בטענות עובדתיות. השתק שיפוטי מעולם לא הוחל על טענות שברפואה והמבטחת לא הביאה אף פסק דין המצביע על תחולה כזאת. 3. אף לו הוחל השתק על טענות שברפואה בפועל לא היה כל חוסר תום לב מצד התובעת. 4. כשמדובר בטענה שטרם ניתן לה מענה ברור לא יכול להיות שימוש לרעה בהליכי משפט. 5. לא הייתה הצלחה בהליך קודם כי הטענה לא התקבלה. 6. לפי הפסיקה התנאי לקיום השתק הוא שהטענה התקבלה והצליחה. 7. לרקע תום ליבה קם חריג על מי שהוכיח שטענתו המקורית הייתה בתום לב. 8. אין לקבלה בהיותה טענה במישור שלמול בית המשפט ולא במישור שבין המתדיינים עצמם.

15. 23 24

ב”כ התובעת עתר להוצאות בציינו עבודה מאומצת שהתחייבה לתשובה. במצורף לתשובה הוגשה לראשונה חוות דעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך הפלתייד בתחום הנוירולוגי.חווהייד נערכה ביום 155.18. כלומר, לאחר כתב התביעה המתוקן מכוח הפוליסה. הנוירולוג מאבחן בין שני אירועים: א. האירוע הראשון- הוא תאונת הדרכים מיום 1312.15. שכתוצאה ממנה סבלה, בין היתר, מחבלת ראש מסחרחורות ומהפרעה בזיכרון שגרמו לתפקוד ירוד בבית ובעבודה וקרוב לוודאי לPTSD שבגינה זיכה ב10
% נכות לצמיתות לפי סעיף 32(א)(1) לתקנות ב. האירוע השני- הוא ניתוח שעברה ביום 128.16. לצורך הסרת הגידולים שנמצאו בראשה באקראי, בסדרת הבדיקות הרפואיות שעברה לאחר תאונת דרכים ולאחר המלצת נוירוכירורג על ניתוח בתקווה למנוע פגיעות נוספות. לאחר הניתוח היא נותרה עם נזק מוחי קשה, עם מגבלות מוטוריות, ופרכוסים ברגל שמאל. צויין שנקבעו לה 100
% נכות כללית עם שירותים מיוחדים. הקשר בין האירועים התמצה לדעתו בכך שעקב התאונה הגיעה לטיפולים שבמהלכם נמצאו גידולים שמהם הוסק הצורך בניתוח שאחריו הורע מצבה. חוות הדעת הנוירולוגית ששללה קשר סיבתי לתאונה הוגשה איפה לאחר שכבר הוגש כתב התביעה המתוקן מכוח הפוליסה.

16. 5 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

17. בכתב התגובה, טענה המבטחת , בין היתר, שהתביעה מכוח הפוליסה התנהלה לאורך כל ההליך בחוסר תום לב מתוך ניסיון להסתיר את מה שהתובעת ידעה שיפגע בה באופן מהותי, עד כדי הצדקת השתקתה מחמת הטענות העיקריות הבאות: א. התובעת הסתירה את קיום תאונת הדרכים, כי בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן היא כלל לא הזכירה אותה. ב. התובעת ממילא לא טענה שמצבה הסיעודי נבע מתאונת דרכים, וזאת כי ידעה על החריג לפוליסה למרות שבהליך מקביל טענה שמצבה נובע מתאונת דרכים. ג. בקדם המשפט שקדם לכתב התביעה המתוקן, טען ב”כ התובעת כי הוא אינו רואה קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין האירוע שהוביל למצב סיעודי והסתיר כי נושא הקשר הסיבתי מצוי בבירור בהליך הפלתייד. ד. למרות שבהליך הפלתייד לא ניתן פסק דין שהכריע בסוגית הקשר הסיבתי, התובעת לא טענה בהליך הזה לקשר סיבתי למצב הסיעודי. טענתה שהליך הפלת’יד נפתח בסמוך לאחר הניתוח שעברה, בלא שידעה על קשר סיבתי, מבטאת חוסר תום לב כי הליך פלתייד נפתח לאחר התביעה מכוח הפוליסה שבה בחרה שלא לטעון שהמקרה נבע מהתאונה או שאינה יודעת האם נבע מהתאונה. ה. ב”כ התובעת מסר לב”כ הנתבעת את כתב התביעה מהליך הפלתייד באיחור, רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות כי התובעת ניסתה בכל מאודה להסתיר טענות סותרות. ו.יש לדחות את האבחנה בין טענות שבעובדה לבין טענות שברפואה כי אינה נכונה ואין לה גיבוי. התובעת לא טענה שאינה יודעת ממה מצבה, אלא שבהליך הפלת’יד טענה באופן אקטיבי שמצבה הסיעודי נבע כתוצאה מתאונת הדרכים. ז. לחלופין טענה כי התובעת יכלה להמתין עד הבירור הרפואי בלא לנהל במקביל תביעות עם טענות הפוכות. ח. התובעת ציטטה בתשובתה באופן בררני ומטעה.

18. ד. ההכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי במסמכים, סברתי שדין הבקשה לדחייה על הסף להידחות. המבוטחת, זכאית לכך שבקשתה לקבלת תגמולי הביטוח מכוח פוליסת הסיעוד תמשיך להתברר לגופה. ער אני לטענות שני הצדדים בנוגע להתנהלות ההדדית . בשלב זה לא ראיתי בשלב זה להטיל

19. הוצאות.

ה.הנימוקים להכרעה

20. להלן יפורטו הנימוקים להכרעה שלאורם יש לדחות את נימוקי הדחייה על הסף . ה(1). לא הוכחה תחולת החריג לפוליסה

21. דין הטענה לתחולת החריג לפוליסה להידחות לגופה. על מבטחת הנטל להוכחת חריג לפוליסה.המבטחת לא הוכיחה שמצבה הבריאותי של התובעת שבגינו היא תבעה מכות פוליסת הסיעוד הוא עקב תאונת דרכים. למעשה, הסתבר ההיפך. כלומר, שמצבה אינו עקב תאונת דרכי וש קרה הביטוח המוגדר בפוליסת הסיעוד אינו עקב תאונת דרכים. הן,

6 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

22. בהליך הפלתייד מונה מומחה ניטראלי ששלל קשר סיבתי לתאונה. הן בתביעה מכוח הפוליסה, מונה מומחה סיעודי שלא קבע קשר סיבתי לתאונת דרכים. לא די בהפניה, לטענות התובעת עצמה בכתב תביעה מכוח חוק הפיצויים, כדי להוכיח חריג, וכדי לשלול כיסוי ביטוחי שתכליתו להגן על מי שיתכן שבמצב סיעודי מזכה. אגב, דחיתי את הטענה לקיום החריג לפוליסה לגופה, כי לא ראיתי לחסום את עצם העלאתה. החריג לפוליסה הקיבוצית היה ידוע לצדדים לפוליסה הקיבוצית.אילו התקיים, לא ניתן היה
להרחיב בדיעבד כיסוי ביטוחי. ה(2). לא סברתי שקם השתק שיפוטי והתרשמתי שלא מוצדק לחסום את הטענה לזכות לפיצוי מכוח פוליסת הסיעוד. יש להקשיב לטענתה קשב רב.

ה(2)(א) על ההשתק השיפוטי ועל התנאים לקיומו

23. 24.

25. 26.

א.

עקב היקף ועומק המחלוקת, אתייחס בתחילה לנקודות עקרוניות הנוגעות להשתק השיפוטי, ולאחר מכן איישמן על נסיבות המקרה. ההשתק השיפוטי- אוסר על בעל דין, להעלות טענות עובדתיות או משפטיות סותרות, גם בהליכים שונים וגם מול מתדיינים שונים. אם נקבע שהתקיימו כל תנאי השתק ולא מתקיים חריג לו, או אז, קמה תוצאה חמורה המשתיקה את בעל הדין מלטעון את הטענה המאוחרת בלא לבדוק אם הטענה היא טענת אמת. נהוג לומר שהדגש בהשתק השיפוטי, הוא על היחס שבין בעל-הדין לבין בית-המשפט, ולא על היחס שבין בעלי הדין עצמם. זאת, כעולה מעניין בית ששון להלן. על ההשתק השיפוטי בשיטתנו ראו באסמכתאות העיקריות הבאות: עייא 513/89
S / interlego a נ’ lines bros. S.a – exin, פייד מח(4) 133 (1994) (להלן: ייאינטרלגויי) כעולה מאינטרלגו תורת השתק השיפוטי לא עוגנה מראש בחיקוק אלא הוחלה בפסיקה מכוח עקרון תום הלב כפן של דוקטרינת, השימוש לרעה בהליכי משפט שכשלעצמה הוחלה מכוח פסיקה. וראו כב’ הש’ בייניש בבש”א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע”מ נ’ משה שנפ (פורסם בנבו, 1501.2007.).אולם, עקרון השימוש לרעה בהליך השיפוטי, עוגן בינתיים במפורש כאחד מעקרונות היסוד בסעיף 4 לתקנות החדשות שלצידו עקרון איזון האינטרסים שבסעיף 5 לתקנות החדשות שיכול גם הוא להוות עוגן להשתק השיפוטי משנקבע בו כדלהלן: “5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, אינטרס ציבורי נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטייי. להשלמת התמונה, אציין שסעיף 72 (ב)

*

7 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

ב.

ג.

ד.

ה.

ו.

לתקנות הנוכחיות וסעיף 27 לתקנות החדשות מתייחסים לטיעון עובדתי סותר אך מחילים איסור מצומצם בהרבה מהשתק שיפוטי. רעייא 4224/04 בית ששון בע”מ נ’ שיכון עובדים והשקעות בע”מ ,נט(6) 625 (2005) (לעיל ולהלן: ייבית ששון) שפיתח והגמיש את תנאי ההשתק. עייא 1351/06 עו”ד מועין דאוד ח’ורי נ’ חברת ארמון ההגמון(קסר אלמוטראן) בע”מ (פורסם בנבו, 1709.2007.) (להלן: “עניין חורייי) שדן בדרגת הסתירה הנדרשת שבין הטענות. רעייא 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע”מ נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 167.2013.) שם התייחס כב’ הש’ זילברטל להתפתחות התורה בשיטתנו. עייא 8119/06 יבולי גליל בע”מ נ’ מדינת ישראל – אגף המכס ומס ערך מוסף, פסקה 44 (פורסם בנבו, 311.2013.) (להלן: עניין יבולי גליליי) שם, ראו הערה שהשמיע למעלה מהצורך כב’ הש’ דנציגר לגבי בחינה בראי מאזן תום הלב של הצדדים כחריג לכלל ההצלחה הקודמת. בעייא 6283/12 עמית צדוק נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ (פורסם בנבו, 2603.2014.) (להלן :עניין עמית צדוקיי) שם כב’ הש’ חיות סברה שבמקרה של ספק לגבי השתק, יש לאפשר לבעל דין ליהנות מהספק ולדון לגוף הטענות זאת עקב התוצאה הקשה של ההשתק. עייא 2252/17 אילנה שרעבי נ’ אהרון אריק לוי (פורסם בנבו, 2406.2019.) (פסקה 13) כב’ השופט מינץ. כב’ הש’ גרוניס בע”א 9984/04 ניסן חקשורי נ’ משה בובליל (פורסם בנבו, 0906.2010.) (להלן: ייעניין חקשורייי) בסעיף 12 .שבין היתר ייחס משקל לאי הצלחה. על החריגים להשתק ראו כב’ הש’ פוגלמן בבריימ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ’ מבני תעשיה בע”מ (פורסם בנבו, 0405.2015.) (להלן: “עניין מגדל העמקיי), וכן כב’ הש’ גרוניס בעייא 11946/04 דוד לובינסקי בע”מ נ’ י.ת. נצר אחזקות בע”מ (פורסם בנבו, 2205.2005.) (להלן: ייעניין לובינסקייי). טענת השתק השיפוטי טעונה כמובן בירור עובדתי מתאים וראו בי השי וילנר ברעייא 6340/19 טאבטייל בע”מ נ’ אורן קושניר) (2502.2020.) (להלן:ייענין קושניר”) עוד ראו להרחבת היריעה ביששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 273-255 (נבו, 2015) (להלן: יירוזן צביי) אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 154-155 (מהדורה שלש עשרה, 2020)( להלן :”גורן”י).

ז.

ח.

:

יא.

:

יב.

27. תנאי ראשון ומרכזי להשתק השיפוטי הוא קיום סתירה בין הטענות העובדתיות או המשפטיות זה הוא תנאי שבלעדיו אין מחלוקת שההשתק לא יקום. על פיו נדרש שבהליך

8 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

28. 29.

נוכחי מעלה בעל הדין טענה הסותרת, ברמת הניגוד הנדרשת טענה קודמת שלו. זאת אף אם הטענה הקודמת הועלתה קודם כנגד יריב אחר שבעניינו לא נוצר מעשה בית דין. נקבע שאין לאפשר לבעל דין לטעון בהליכים שונים טענות שונות וסותרות, בהתאם למה שסבר שיקדם את עניינו כאילו היה ילהטוטן בקרקס”י הרוכב על שני זוגות אופניים כמובהר בעניין בית ששון. נקבע שדרגת הסתירה הנדרשת לצורך השתק היא סתירה מובהקת. ראו כב’ השופט רובינשטיין בעניין דאוד חורי פסקה לט: ייאף הדוגלים בגישה מרחיבה כלפי תחולת הכלל של השתק שיפוטי, ונטייתי שלי היא בבירור עם המרחיבים, יסכימו כי לצורך הקמתו של ההשתק נדרשים סתירה או ניגוד של ממש בין הטענות השונות, שאם לא כן, אין זו משתיקה את זו… ברי שיש צורך בסתירה מובהקתיי. השוו גם כב’ השופט ריבלין בהיקש בעניין אל על וברוזן צבי עמוד 259. ראו גם את סיווג השתק בהקשר לטיעון סותר בגורן. יתר הדרישות להשתק, מצויות במחלוקת מורכבת הנגזרת גם מהתפיסות השונות של תכליות הכלל. תנאי שני להשתק השיפוטי הוא תנאי הצלחה בהליך הקודם – וזהו תנאי המצוי במחלוקת הן סביב שאלת נחיצותו במצטבר לתנאי הסתירה הן סביב פרשנותו והשאלה מהי ההצלחה הנדרשת. במרוצת השנים, חלו תמורות בפסיקה. בעוד באינטרלגו תנאי ההצלחה נדרש במפורש, והשתק השיפוטי נתפס כמונע טענה סותרת לטענה שמכוחה הצליח הטוען בהליך קודם בעניין בית ששון חל שינוי וחלה הגמשה לגבי תנאי ההצלחה. לדעת כב’ השופטים גרוניס וריבלין לא תמיד נדרשת הצלחה בהליך הקודם, ואת תנאי ההצלחה ניתן לפרש בהרחבה, באופן המסתפק בכך שטענה סותרת התקבלה בהליך הקודם, אף אם לבסוף התביעה נכשלה. ואילו לדעת כב’ הש’ רובינשטיין, שם, יש ללכת צעד נוסף , ולפטור מהתנאי של ההצלחה הקודמת מחמת עקרון תום הלב. עם זאת, דומה שעמדתו מרוככת בעקרון תום הלב משנאמר מפיו : ייכללם של דברים, בעיניי היסוד להשתק השיפוטי הוא יסוד מוסרי, קרי דרישה להתנהלות כנה שאינה בנויה אך על צרכים טקטיים”. אמירות דומות למה שנאמר בעניין בית ששון ראו מפי כב’ הש’ זילברטל בעניין הפניקס פסקה 13, שלפיו :”י מכל מקום, ומבלי להידרש ליתרונותיה של גישה זו או אחרת, נראה שהיום הכול יסכימו כי בעל דין שטען טענה או נקט עמדה בפני בית משפט, וכתוצאה מכך צמחה לו הנאה כלשהי – במובן הפשוט של המילה – בפסק הדין, אף אם טענתו לא התקבלה, אינו רשאי לטעון, בשל כללי ההשתק השיפוטי, טענה מנוגדת לאותה טענה או עמדה בה נקט במסגרת הליך קודם. אגב, ניתן אף להרחיק לכת, וליישם כללים של השתק או מניעות במצב בו בהתדיינות קודמת לא העלה בעל דין טענה כלשהי שהיה יכול להעלותה, באופן שלא יתאפשר לו לטעון לה בהתדיינות מאוחרת.” וכן ראו הערת כב’ השופט דנציגר בעניין יבולי גליל על בחינה בראי מאזן תום הלב של הצדדים כחריג לכלל ההצלחה בפסקה 44. אגב, ער אני לדעת רוזן צבי בעמוד 265 שלפיה החיל כב’ השופט רובינשטיין בעניין בית ששון ייכלל מוחלטי, אך לעניות דעתי, אף אם הרחיב מעבר לעמדת הרוב, עדיין לא הגיע עד כדי

30. 9 מתוך 14

אאאא

קטן

“א;

בית משפט השלום בראשון לציון

ת”א 62382-12-16 כ. נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

תיק חיצוני:

31. החלטיות ונוקשות, עיוורת לנסיבות הקונקרטיות ולבעלי הדין הקונקרטיים הואיל וגישתו מתחשבת בכנות וביושר לב. תחולת ההשתק השיפוטי רחבה כי השתק שיפוטי משתרע, בשיטתנו, גם על טענות עובדתיות וגם על טענות משפטיות, גם על בעל דין אחר מבעל הדין שהיה בהליך הראשון, ובלא לחייב בתנאי של הסתמכות בעל הדין על טענה המקורית שבעטיה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה .ראו באינטרלגו, בבית ששון וברוזן -צבי. לא הוצג בפני סייג מתחולתו לגבי טענות שברפואה. אזכיר כי לטענת ב”כ התובעת קיים סייג מוחלט. תוצאת ההשתק היא דרסטית- כי כאמור בעל הדין יושתק מלטעון את הטענה המאוחרת, בלא שהיא תיבחן לגופה. התוצאה אף תחמיר אם ירחיקו לכת עד להחלת השתק על טענה שיכול היה להעלות בהתדיינות קודמת ולא הועלתה .ראו הערת כב’ הש’ זילברטל בענין הפניקס. לפיכך, הצביעה הפסיקה על הצורך לבחון את השתק בזהירות כדברי כב’ הנשיאה חיות בעניין עמית צדוק פסקה 9: יינוכח החומרה היתירה שבהשתקת בעל-דין השוללת את זכותו לקבל את יומו בבית המשפט, אני סבורה, אפוא, כי יש לאפשר למערער ליהנות מן הספק בעניין זה ולדון בטענותיו לגופןיי.

32. 16 17

3. ה(2)(א) תכליות ההשתק – הפסיקה הצביעה על כך שהעיקרון נועד לקדם שתי תכליות מרכזיות:
א. למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי. ב. למנוע בעלי דין מניצול לרעה של הליך שיפוטי ושל משאבי המערכת. הפסיקה, מנתה את שתי התכליות לא אחת ייבנשימה אחתיי כעולה מאינטרלגו ומבית ששון. אולם בספרות חידדו הבדל בין תכליות ואת האיזון בינן, בהבהרה שמתן משקל גדול לתכלית הראשונה המתמקדת בהליך, מתיישב עם הקפדה על כלל ההצלחה בהליך הקודם, בעוד מתן משקל גדול לתכלית השנייה המתמקדת בהתנהגות בעל דין, שאינו רשאי להיות כיילהטוטן בקרקס” מקרב לכלל מוחלט האוסר על טענות סותרות. זאת בלא קשר לשאלה האם קיבל בית המשפט טענה בהליך ראשון, או דחה אותה, גם כשלא נגרמה בעטיה פגיעה בהליך השיפוטי וראו רוזן צבי.

ה(2)(ג) החריגים להשתק השיפוטי
להשתק השיפוטי קיימת יירשימה פתוחהיי של חריגים:

34. 35.

חריג חל במצב שבו מוכיח מי שמבקש לטעון טענה הפוכה לזו שטען בהליך ראשון כי טענתו המקורית נטענה עקב טעות בתום לב, או כתוצאה מתרמית או מהונאה. מקום שבו הוכח ייסוד נפשייי מסוג כזה, מסתבר שיש להימנע מלהחיל את כלל ההשתק השיפוטי. כאמור

10 מתוך 14

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!