כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נגד קרן קיימת לישראל ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
לפני
כב’ השופטת צילה צפת, סגנית נשיא
תובעים
כפר אז’יר- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ ע”י ב”כ עו”ד צוריאל לביא ועו”ד רועי אייז
נגד
נתבעים
1. קרן קיימת לישראל 2. מנהל מקרקעי ישראל ירושלים ע”י ב”כ עו”ד דוד קמחי ועו”ד שרון לייב פלג
3. המרכז החקלאי-הסתדרות הפועלים החקלאיים
פסק דין
2

מה הן הזכויות העומדות לחברי מושב כפר אזייר בחלקות העיבוד החקלאי (להלן ייחלקות העיבודי או ייחלקה בייי) של נחלותיהם! זוהי השאלה שבמוקד תובענה. לטענת התובע, כפר אזייר, השאלה התעוררה אך ביום 4 . 11 . 10 לאחר שקיבל דרישה להחזיר למשיבה קרקע בשטח של כ- 97 . 225 דונם מתוך משבצת המושב בשטח של כ 1600 דונם בשל שינוי ייעוד הקרקע.
4
6
הסעד העיקרי המבוקש בתובענה הוא לקבוע כי חברי המושב זכאים להירשם כבעלי זכות חכירה לדורות על שטחי חלקה ב’ ( 600 דונם) על פי הסכם חכירה לדורות בנוסח שנת 1935 שנחתם באופן פרטני עם כל אחד מבעלי הנחלות בכפר אזייר ביחס לחלקת המגורים (חלקה אי) ולקבוע כי קקייל או רמייי אינם רשאים לפנות את התובעת מהמקרקעין.
7 8
הצדדים
1.
התובע, כפר אזייר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ (להלן: “המושביי ו/או “כפר אז’ירי), הוקם על ידי שני ארגוני פועלים להתיישבות, ארגון יימעשיי וארגון “ברנר”י
11 12
1 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
לעומת זאת, חוזה המשבצת האחרון שנחתם עם המושב בשנת 2001 קובע לעניין שינוי יעוד, כי רמייר תהיה זכאית להביא לידי סיום מוקדם את תקופת השכירות של המשבצת או של אותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד על פי חוק התכנון והבניה. במקרה זה, יהא המושב זכאי לפיצוי בעד הזכויות וההשקעות שהיו קיימים במועד סיום השכירות, לרבות עבור מחוברים שהושארו באותו חלק. שיעור הפיצוי יקבע ע”י וועדת הפיצויים שתתמנה על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל (סעיף 21 לנספח 1 לתצהיר עדיאל שומרון).
1 2 3 4 5
נוכח שינויי הנוסח, ברי כי המושב מעוניין בפיצוי על פי חוזה חכירה נוסח 1935 בהנחה שנוסח זה מבטיח תנאים טובים ומפליגים לעומת נוסח חוזי החכירה או חוזי המשבצת התקפים
9
כיום.
26.
12
13
14

להשלמת התמונה יש לציין בהקשר לשינוי יעוד, כי על שטח המשבצת של כפר אזייר מקודמות מספר תכניות מתאריות שהן פרי יוזמה של רשויות מקומיות, רמייר וקקייל וכן בעלי קרקע פרטיים. תכניות אלו מבקשות לשנות את יעוד הקרקע של משבצת כפר אזייר מקרקע חקלאית לאזורי מגורים בבניה רוויה וכן אזורי תעסוקה ומסחר. שינוי הייעוד נובע ממיקומו של המושב בלב המטרופולין הגדול בישראל, בעל אופי עירוני בתחום שיפוט עיריות קרית אונו ורמת גן. חלק מהתוכניות קיבלו תוקף וחלקן נמצאות בשלבים כאלו ואחרים. ככל הנראה, התוצאה הסופית של שינוי היעוד תשאיר את כפר אזייר עם חלקת המגורים בלבד ומכתב הפינוי לגבי שטח של 97 דונם מיום 4 . 11 . 10 הוא בבחינת יייריית פתיחהיי בלבד (תצהיר גילי טסלר (מתכננת מרחב עסקי תל אביב) מטעם רמייר).
15 16 17 18 19
.27
23
24

תצהירה של גילי טסלר מפרט את כל התוכניות הרבות המקודמות והחלות על שטח משבצת כפר אזייר למעט חלקה אי שנועדה לשימור. יצויין כי כפר אזייר מודע היטב מזה שנים ארוכות לכל התוכניות, הגיש התנגדויות ואף עתירות מנהליות לגבי חלקן. כך למשל, תוכנית מתאר מקומית קא/322 שהליכי תכנונה החלו בשלהי שנות ה 90, חלה בחלקה על שטחי משבצת כפר אזייר ומטרתה היא שינוי יעוד מחקלאות למגורים ותעסוקה. תוכנית זו הופקדה להתנגדות ביום 22 . 7 . 05 . לתוכנית זו הוגשו התנגדויות, לרבות התנגדות מטעם כפר אזייר. ההתנגדויות נדחו, התוכנית אושרה ביום 31 . 7 . 06 ועתירה מנהלית (עתיימ 2200 / 09 ) שהגישה כפר אזייר
25
26 27
28
11 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
30.
1 2 3
העותרים בבג”ץ שיח חדש טענו כי יש לבטל את החלטות 717, 727 ו-737 של מועצת מקרקעי ישראל, שעניינן באופן חישוב פיצויי חוכרים חקלאיים במקרה של דרישה לפינוי בשל שינוי ייעוד הקרקע משימוש חקלאי לשימוש שאינו חקלאי. לטענתם, החלטות אלו ניתנו בחוסר סמכות, או לחילופין אינן סבירות, מאחר שהן מעניקות זכויות יתר לחוכרים חקלאיים, וחורגות משמעותית מאלו שהיו זכאים להם על פי הדין במקרה של שינוי ייעוד. ייוועדת מילגרוס”י שמונתה לבחינת העניין, מצאה כי ההחלטות הללו אכן אינן סבירות מאחר והן מעניקות הטבות גבוהות מאלו המגיעות לחוכרים החקלאיים עפ”י זכויותיהם המשפטיות. המדינה אימצה את המלצות וועדת מילגרוס ובסופו של יום קיבל בג”ץ את העתירה בניגוד לעמדת אנשי המגזר החקלאי, וקבע כי החלטות 717, 727 ו-737 אינן סבירות ויש לבטלן.
7 8
9
11
31.
יחד עם זאת, בפסקה 34 לפסק הדין הותיר בית המשפט פתח לקבלת טענת חוכרים חקלאיים במקרים פרטניים בלבד:
14
15
16
17
“אכן, בחלק קטן של חוזי החכירה לא נקבע מה תהיה התוצאה מבחינת זכויות החוכרים במקרה שינוי ייעוד בקרקע. מדובר בחלק קטן ביותר של החוזים (דוח ועדת מילגרום, בעמ’ 25). ייתכן גם שהיו מקרים של השתתפות חוכרים או גופים מיישבים בתמורה ששולמה עבור רכישת קרקע שנרשמה על שם קרן קיימת לישראל והוחכרה אחר כך לחוכרים. ייתכן שבמקרים אלה ובמקרים אחרים לחוכרים אלה או אחרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה שהמדינה טוענת להן. עניינים אלה ואחרים דורשים ליבון והכרעה משפטית נקודתיים. אין בפנינו תשתית עובדתית שתאפשר התייחסות פרטנית לטענות אלה ולהכרעה בהן. הערכאה המתאימה להכרעה במחלוקות אלה אינה בית-משפט זה.”
32.
בעקבות פסק הדין בעניין שיח חדש הוגשו תביעות רבות לבתי המשפט, בבקשה להכיר בזכויות יתר של חוכרים חקלאיים על יסוד החריג שבפסקה 34 הנייל. התובענה שלפניי גם היא נגזרת של אותו מאבק משפטי בעניינם של החוכרים החקלאיים.
28
33.
30

לאחר הגשת סיכומי הצדדים בענייננו, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע”א 463 / 18 חפציבה ובית אלפא נ. קרן קיימת לישראל (פורסם בנבו, 5 . 3 . 2019 ) (להלן: “עניין חפציבה”).
31
13 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1
חכירה עדכניים או על הסכמי משבצת, זאת גם בהתבסס על טענה להשתתפות חברי המושב ברכישת הקרקע.
טענות סף – התיישנות ושיהוי ומניעות
37.
ה
5 6 7 8 9
10
11

רמיי טוענת כי יש לסלק על הסף את התובענה מחמת התיישנות, שיהוי ומניעות. לטענתה, עילת התביעה נולדה באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת ואילו התובענה זו הוגשה רק ביום 5 . 4 . 12 , למעלה מ-80 שנה לאחר מכן. לפיכך, יש להורות על סילוקה על הסף. לטענת רמייי, הסכם המשבצת הראשון בין המושב לבין קקייל נחתם כבר בשנת 1952. מעת לעת נחתמו עם המושב הסכמי משבצת תלת שנתיים מתחדשים. במשך שנים ארוכות הסתמכו הצדדים על הסדרים אלו וראו בהם חוזה מחייב, מבלי שהועלתה על ידי המושב או על ידי מי מטעמו טענות כלשהן נגד תוכנם. זאת ועוד, ככל שהמושב מסתמך על פסקה 34 לבג”ץ שיח חדש, הרי שפסק דין זה ניתן כבר בשנת 2002 ואף מאז לא טען המושב לזכויות אחרות מאלו שניתנו לו עפ”י הסכם המשבצת עליו הוא חתום. עוד מוסיפה רמיי כי כפר אזייר קידם בשנים האחרונות הליכים תכנוניים במקרקעין, וגם זאת מבלי שהועלו טענות כלשהן בנוגע למהות זכויותיו בקרקע. לפיכך, גם סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשייים – 1958 (להלן: “חוק ההתיישנותיי) אינו חל בענייננו. למצער, טוענת רמיין כי המושב השתהה שיהוי רב ובלתי מוסבר בהגשת התביעה, ללא כל סיבה ראויה. חלוף הזמן יצר קושי רב אצל המדינה באיתור מסמכים או עדים על מנת להתגונן בתובענה זו. השיהוי הניכר אף גרם לנזק ראייתי משמעותי, שעה שהעדים הרלוונטיים כבר אינם בחיים.
13
14
17
19
38.

כפר אזייר טוען מנגד כי יש למנות את תחילת מרוץ ההתיישנות ממועד היוודע העילה. בענייננו, מועד זה חל ביום 14 . 11 . 10 , עת התקבל אצל המושב מכתב הפינוי הראשון, על פיו הוא נדרש לפנות כ-97 דונמים משטחיו לצורך קידום תכנית לשינוי ייעוד הקרקע. קודם לקבלת מכתב הפינוי המושב מעולם לא נדרש לעמוד על זכויותיו.
15 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1
בחוזה החכירה החדש. בענייננו כאמור לא נחתמו חוזי חכירה ביחס לחלקה בי ואף טרם בשלה העת לחתימתם.
42.

מאידך, גם אם לא קיימת הסדרה משפטית של זכויות המושב ובעלי הנחלות ביחס לחלקה בי, יש מקום לבחון את דיני ההתיישנות, שיהוי ומניעות בהקשר לחלק נכבד מהעילות והסעדים המבוקשים עתה במסגרת תובענה זו. ובאופן ספציפי – הליכי שינוי יעוד נידונו במישור המנהלי, בגדרו אושרו תכניות מתאר כוללניות ופרטניות, על כן קיים בעניין זה מעשה בית דין חרף התנגדות כפר אזייר שהיה מודע להליכים ושותף פעיל בהתנגדויות לאורך כל הדרך שהחלה כבר בשלהי שנות ה 90. לפיכך הטענה כאילו מכתב הפינוי מיום 4 . 11 . 10 הוא מועד היוודע העילה היא טענה מיתממת. סבורני כי מועד הליכי שינוי היעוד הוא למצער מועד היוודע העילה בהתייחס למרבית הטענות והסעדים המתבקשים בתובענה זו: כגון הסעד להעמיד את המקרקעין למושב לצרכי שימוש חקלאי/כפרי ללא הגבלת זמן (סעיפים 195 (3) ר (6); מניעת פינוי (סעיף 195 (5); התנגדות לשינוי יעוד (סעיף 195 (7); התנהגות בחוסר תום לב (סעיף 195 (8); בעלות (סעיף 195 (9). לגבי כל אלו חל מעשה בית דין, התיישנות, שיהוי ומניעות ולא נדרש לדון בהן.
6 7 8 9 10
11
12 13
14
15
16
43
17 18
זאת ועוד, כפר אזייר ורמייי, יודעים היטב כי יישום התוכניות לשינוי יעוד ועריכת פרצלציה על פיהן, יותיר את כפר אזייר עם חלקה אי בלבד. כפר אזייר אף הביעה דעתה כי היא רואה בתוכנית לפיתוח השטחים, אינטרס רב חשיבות לחיזוקם הכלכלי של חברי המושב, שפרנסתם מחקלאות הולכת ונעלמת (ראו סעיף 28 לעיל). על כן הדרישה של כפר אזייר לחתימה על חוזי חכירה ביחס לחלקה ב’ כמו גם ההסכמה של רמיי בדבר זכותו של המושב לחתום על חוזי חכירה לחלקה ב’ בבא היום לאחר ביצוע פרצלציה – אין בהם ולא כלום.
20
44.
הפועל היוצא מן האמור הוא, כי יש להעמיד את התובענה על שני אדנים שמבחינה אופרטיבית יקבעו את גורל הפיצוי בגין פינוי בשל שינוי יעוד ובעניין זה אין חולק שלא חלה התיישנות: האחד, הטענה בדבר הזכות העקרונית של המושב לחתום (אילו ניתן היה) על חוזה חכירה ביחס חלקה ב’ בנוסח 1935, הוא הנוסח עליו חתמו חברי המושב ביחס לחלקה אי לרבות המשמעות הנובעת מכך לגבי פיצויי פינוי בשל שינוי יעוד. השני, הטענה בדבר
24 25 26
27
28
17 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1 2
מההתקשרות החוזית הבסיסית והמהותית בין הצדדים, באופן, שההסכם שנכנס לתוקפו כבר בשנת 1935 חי וקיים עד עצם היום הזה. מדובר למעשה בקיום חוזה על דרך ההתנהגות עת הצדדים מחילים על חלקות אלו את כל המגבלות וכללי ההתנהגות הקיימים בחוזים שנחתמו עם קקייל ביחס לחלקות המגורים.
49.
6 7
לטענת רמייי, חוזה החכירה נוסח 1935 הוא ארכאי ואינו תואם את רוח התקופה בה אנו חיים עתה. מדובר בחוזה היסטורי, אשר נחתם עם חלק מחברי כפר אזייר ביחס לחלקות אי בלבד, והשימוש בנוסח זה הופסק כבר בשנות השלושים המאוחרות – ומאז נוסח חוזה החכירה כולל סעיף חידוש. עובדה היא, כי חלק מחברי המושב חתומים על הסכמי חכירה ביחס לחלקה אי בנוסח אחר מזה של שנת 1935, ולא ברור מדוע זכאים כל חברי המושב להסכמי חכירה ביחס לחלקות העיבוד, דווקא בנוסח חוזי חלקה אי משנת 1935.
9
50.
13
14
רמייי מציינת כי בין השנים 1929 (עת גובש דגם הייסוד של חוזה חכירה) ועד לאמצע שנות ה- 40 הפיקה קקייל שורה של גרסאות לחוזי חכירה עם המתיישבים במושבים השונים. הגרסאות דמו אחת לשנייה, אך כללו גם הבדלים מהותיים. השינויים בגרסאות נבעו מבירורים שונים שערכה קקייל יחד עם המרכז החקלאי של ההסתדרות. כך, בסוף שנות ה 30 הוספה לנוסח חוזה החכירה הזכות לחידוש חכירה לתקופה נוספת – רק בתנאים שיהיו נהוגים אצל קקייל במועד החידוש. על כן, בעת שהונפקה גרסה חדשה, היא זו שנכנסה לשימוש, והשימוש בגרסה הקודמת הופסק. כלומר, כאשר מתיישב חקלאי חתם על הסכם חכירה, היה זה בנוסח שהיה בשימוש קקייל בזמן החתימה ולא על גרסת קודמת. לפיכך, לא ניתן היום לחתום על נוסח הסכם חכירה שהשימוש בו פסק מזמן.
15 16 17
18 19 20
.51
ספק בעיני אם ניתן לבסס זכות משפטית לנוסח חוזה חכירה ביחס לחלקה בי ככזה השואב כוחו מנוסח שנחתם ביחס לחלקה אי לפני כ 90 שנה, זאת בטענה לאומד דעת הצדדים ולקיום חוזה זה בדרך התנהגות. שאלה מעוררת קשיים לא מבוטלים כשלעצמה.
52.
27
על כן, יש להקדים ולומר כי לא הוכח שאכן נחתמו חוזים פרטניים נוסח 1935 ביחס לזכויות במקרקעי חלקה אי עם כל או רוב המתיישבים. מקל וחומר לא הוכח כי חוזים אלו ככל שנכרתו בזמנו, לא הוחלפו בחוזים מעודכנים בנוסח שונה. עת לא קיימת ולו אסמכתא אחת
29
19 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
55.
1 2 3

פרופ’ כץ ציין בחוות דעתו כי בין השנים 1929 ועד לאמצע שנות ה-40 הפיקה קקייל שורה של גרסאות לחוזי חכירה ל 49 שנים שכללו גם שינויים מהותיים, ומרגע שהונפקה גרסה חדשה היא זו שנכנסה לשימוש (ראו למשל חוזה חכירה עם נתן ורדי מיום 24 . 3 . 1943 (נספח 77 לחווייד פרופי כץ) הקובע כי לחוכר זכות לחדש את חוזה החכירה ל 49 שנים נוספות על בסיס חוזה חכירה שיהיה נהוג אז (ראו גם נספחים 78 – 79 ). רמייה הציגה גם היא נוסחים שונים לחוזי חכירה החל משנת 1938.
56.
9
ניתן להיווכח, כי קיים שוני מהותי בין הנוסחים השונים של חוזי החכירה שנחתמו במהלך השנים. בחוזי החכירה המקוריים משנת 1935 ניתנה לבעלי הנחלות אפשרות לחדשם ל 49 שנים נוספות בתנאי החוזה המקורי, על פיהם במקרה של שינוי מחכירה חקלאית לחכירה עירונית והשבת הנחלה או חלקה לקרן ניתנה לחוכר אפשרות לקבלת פיצוי או זכות לחכירה עירונית. בחוזים משנת 1938, 1939 ובשנות ה 40 ניתנה אפשרות לחידוש חוזה חכירה בתנאים שיהיו במועד החידוש, כך גם החוזים משנות ה 50 ומאוחרים יותר.
11 12
l
57.
15
ניתן לסכם פרק זה ולקבוע כי יש לדחות את הטענה בדבר חתימת כל או רב בעלי הנחלות על חוזי חכירה נוסח 1935 ביחס לחלקת המגורים. לפיכך גם טענת אומד דעת הצדדים, הסתמכות, או התנהגות על פי על חוזי חכירה בנוסח זהה ביחס לחלקה ב’ נדחית אף היא.
16
השינוי בהסכמות הצדדים במהלך השנים.
.58
21
כאמור לא הוכח כי בעלי הנחלות המקוריים חתמו על חוזי חכירה נוסח 1935 למעט 15 מתיישבים. יתרה מכך, אף אם חלק מחבריה המקוריים של כפר אזייר חתמו על חוזה חכירה נוסח 1935, אין חולק כי החוכרים החליפים (החדשים) של נחלות אלו, במקרה של מכירת הזכות (נספחים 69 – 76 לחווייד פרופי כץ), או חליפיהם בדרך של ירושה, חתמו על חוזי חכירה בנוסח שונה (ראו גם נספחים 19 – 21, 28 לתצהיר עדות ראשית ניר עופר שעניינם, חוזי חכירה עם מתיישב חדש ועם מתיישבים חלופיים). כך גם לא הוכח, כי חוזי הארכת חוזי החכירה המקוריים ל 49 שנים נוספות היו אכן זהים בנוסחם לנוסח 1935. למעשה, למעט שלושה חוזים מקוריים לדוגמה נוסח 1935 (עם המתיישבים דימנט, פרלמן ורייכנברג) לא הציג המושב ולו חוזה אחד בעל תוקף היום לאחר הארכה.
26
27
28
21 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
63.
1
לא קיים כל תיעוד להתנגדות או הסתייגות, על ידי מי מנציגי כפר אזייר לחתום על הסכמי המשבצת או לאופן שבו תוארו זכויותיהם במקרקעין בהסכמי המשבצת –
64.
גם אם לא קיימת מחלוקת שהסכמי המשבצת אינם ממצים את זכויות בעלי הנחלות ביחס לחלקה ב’ ומוסכם כי הם זכאים לחתום על חוזי חכירה, די לטעמי בעובדה, כי הצדדים חותמו משך שנים על הסכמים המעניקים להם זכות ל 3 שנים בלבד ומגדירים את זכויות בעלי הנחלות, לרבות אופן העברת הזכות בין במכר ובין בירושה, כמו גם זכויות בעת שינוי יעוד. יש להסכמים אלו משקל בקביעת מהות ההסכמות בין הצדדים ואומד דעתם.
7
on
a
65.
טענות המושב כי אין בחתימתו על הסכם המשבצת כדי לחייב את בעלי הנחלות אינה ברורה, שהרי הוא זה שהגיש את התביעה הנוכחית כדי לזכות את בעלי הנחלות בעוד הם לא מצאו לנכון להצטרף כתובעים.
11
66.
15
16

ניתן לפיכך, לצאת מנקודת הנחה כי החותמים מטעם המושב על הסכם המשבצת הראשון (או לכל הפחות חלקם) היו גם אלו שחתמו על הסכמי החכירה ביחס לחלקות המגורים. חזקה עליהם כי ידעו והבינו את מהות הזכויות הניתנות להם על פי הסכם המשבצת. עובדה היא כי המושב חתם, פעם אחר פעם, על הסכמי המשבצת ללא כל התנגדות (ראו לעניין זה: תא(ת”א) 1384 / 03 צור משה מושב עובדים להתיישבות שתופית נ’ קרן קיימת לישראל (פורסם בנבו, 10 . 7 . 11 ). ערעור שהוגש על פסק דין זה (עייא 7639 / 11 ) הסתיים בהסכם פשרה; תא(ת”א) 1890 – 05 דוברוב אריה ואח’ נ’ מנהל מקרקעי ישראל – תל אביב (פורסם בנבו, 25 . 7 . 11 ) ערעור שהוגש על פסק דין זה – נמחק).
17 18 19 20
67.
24
זאת ועוד, קשה לקבל את הטענה כי רק עם קבלת מכתב הפינוי יינזכריי המושב בזכויות החכירה המגיעות לחבריו. לא הוברר מדוע המושב לא פעל בעניין זכויותיו במשך שנים כה ארוכות. טענת המושב כי “לאור דברים דחופים יותר או חשובים יותר, הסוגיה הטכנית- רישומית של ההתקשרות בהסכמי חכירה ביחס לחלקות העיבוד החקלאי נשמטה מתשומת הלב של הצדדים” (פסקה 59 לתצהיר ניר עופר), נכונה אולי לימי קום המדינה בלבד. קשה לעלות על הדעת כי במשך שנים נשמט עניין עקרוני זה מסדר היום של המושב, וזאת כאשר הוא חוזר וחותם על הסכמי משבצת, ובעיקר לאחר בגייץ שיח חדש אשר הפנה את הזרקור
25 26 27
28 29
23 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
הסדרים חלופיים שלא במסגרת החוזית בין הצדדים:
70.
3 4
נאמנות – כפר אזייר טוען, כי הוא וחבריו זכאים לחוזה חכירה לדורות בנוסח שנת 1935 מהטעם כי קקייל וחברי כפר אזייר יצרו ביניהם נאמנות ביחס למקרקעי המושב באופן שקקייל היא הנאמן על הקרקעות וחברי המושב הם הנהנים. לטענת המושב, במשך שנים ארוכות פעלה קקייל בהתאם לתנאי הנאמנות ולאחרונה היא מתכחשת לזכויות המושב וחבריו במקרקעין ומתנערת מתפקידה כנאמן. לפיכך, טוען המושב כי יש לחייב את קקייל לפעול על פי תנאי הנאמנות ולחייבו להתקשר עם המושב וחבריו בהסכם חכירה נוסח 1935 ביחס לחלקות העיבוד.
6
7 8
.71
מדובר בטענה שהתיישנה למצער בשל חלוף הזמן מאז החלו בהליכי שינוי יעוד, מה גם שכאמור, לא הוכח כי בעלי הנחלות חתמו או עדין מחזיקים בחוזי חכירה נוסח 1935. ככל שחתמו בהסכמה על חוזה חכירה בנוסח אחר הרי שהנוסח החדש מגלם את הסכמות הצדדים בקשר לזכויות במקרקעין.
11 12 13
14
15
72.
16 17
18
יש לדחות טענה זו של כפר אזייר גם מהטעם כי אין לה כל תימוכין. לא קיימת מחלוקת בין הצדדים ולא הייתה מחלוקת בעת הקמת המושב, כי קרקעות המושב הן בבעלות המדינה. לא הוכח כי נוצרו יחסי נאמנות בין הצדדים או כי רישום הזכויות במקרקעין עייש קקייל נעשה בנאמנות עבור חברי המושב בלבד. למושב ולחבריו מעולם לא היו זכויות בעלות במקרקעין, ובשל כך – ממילא לא ניתן היה להעבירן לידי קקייל בנאמנות. מה גם שבכל התכתובות שהוחלפו בין הצדדים ביחס למקרקעין, אין שום אזכור ליינאמנותיי כלשהיא שנוצרה בין הצדדים.
19
20
73.
24
25
26

מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים הוסדרה באמצעות חוזים, בין באמצעות חוזה חכירה ובין באמצעות חוזה בר רשות, ולא מערכת המבוססת על דיני הנאמנות (וראו לעניין זה: תייא (מרכז) 20566 – 10 – 09 משה וגנר ואח’ נ’ קק”ל ואח’ (פורסם בנבו, 6 . 6 . 17 ); הייפ 650 – 11 – 07 חרות מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קק”ל ואח’ (פורסם בנבו, 28 . 3 . 10 ); הייפ 21743 – 06 – 09 כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קק”ל ואח’ (פורסם בנבו, 3 . 10 . 10 )).
28
25 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1
החכירה לרבות זה שבנוסח 1935, ובכפוף לפיצוי מתאים. מדובר בדרישת רמיי לפינוי עפייי הסכם בכתב שבין הצדדים. אין בכך משום עשיית עושר שלא על פי זכות שבדין.
השתתפות ברכישת מקרקעי כפר אז”ר
78.
מכתבי הטענות וחוות דעת המומחים עולה כי אין מחלוקת בדבר השתתפות חברי הארגונים יימעשיי וייברנר”י בעלות רכישת מקרקעי כפר אזייר. המחלוקת המרכזית הינה בשאלת סכום ההשתתפות והאם סכום זה ניתן לקקייל כהלוואה, תרומה, או כזיכוי מתשלום דמי חכירה.
5
ס
–
79.
8
לטענת רמייי, כספי הסיוע שניתנו ע”י חברי הארגונים, לצורך רכישת קרקעות כפר אזייר, הוחזרו למושב ולחבריו, הן בדרך של שטרות מעותדים של קקייל, הן בדרך של קיזוז דמי חכירה, או לחילופין ניתנו כתרומה. המדובר בטענה שהיא בבחינת ייהודאה והדחהיי.
ה
9
80.
12
13
14 15
16
17
18
19

כפר אזייר, מכחיש כל טענה בדבר הלוואה שניתנה ובוודאי לא הוחזרה, תרומה, או זיכוי עיים דמי חכירה. הראיה העיקרית עליה נסמך כפר אזייר כדי להוכיח השתתפות ברכישה ללא כל החזר, הוא מסמך ההתחשבנות בגין אותו אירוע החזרת 110 הדונם לקקייל המוזכר בסעיף 15 – 16 לעיל, ממנו ניתן ללמוד כי במהלך התקופה שמאז רכישת הקרקע (בשנת 1932) ועד יולי 1939 (מועד החזרת 110 הדונם) לא קיבלו חברי ארגון יימעשיי וייברנריי החזר כלשהוא בגין הכספים שהשקיעו ברכישת הקרקע. מדובר בהתחשבנות אחרונה על ציר הזמן מאז עלו חברי הארגונים על הקרקע ומכאן גם חשיבותו כראיה. ההתחשבנות שנערכה בסוף שנת 1938, תחילת שנת 1939, מעידה כי קקייל הכירה בהשקעות חברי כפר אזייר בהכשרת קרקע בנוסף לסכום ההשתתפות ברכישה עצמה וכי היא עצמה העמידה את סכום ההחזר למושב על סך של 22 . 077 לאיי לדונם בעוד שהמושב דרש סך של 25 לאיי לדונם (אשר אושר לו בסופו של יום על ידי פרטקין ומסחרי בהחלטה מיום 22 . 1 . 39 נספח 11 לתביעה). פשט הוא, כי לו הייתה קקייל מחזירה לחברי כפר אזייר את השקעותיה ברכישת הקרקע במהלך השנים בין כהחזר הלוואה, בין באמצעות שטרות מעותדים של קקייל ובין בדרך של זיכוי דמי חכירה למפרע ובין שהארגונים העבירו את הכספים לקקייל כתרומה – אזי בוודאי היו הצדדים להתחשבנות מפחיתים סכומים אלה מסכום ההחזר הכספי. זאת לא נעשה (ראו נספח 11 לכתב התביעה;
20
21 22
23 24
25
26 27
27 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1

ברכישת הקרקע ע”י ארגון מעש המהווים אף לשיטת פרופ’ כץ 44 . 5 % מעלות הרכישה (סעיף 58 לחווהייד).
.84
ד
4
ניתן לסכם נקודה זו ולקבוע כי חברי המושב השקיעו ברכישת הקרקע סכום המגיע בקירוב לכדי כמחצית מערכו בעת הרכישה. ממסמכי התחשבנות בגין החזרת 110 דונם בשנת 39 עולה כי סכומים אלו לא ניתנו כהלוואה, או תרומה, או על חשבון דמי חכירה למפרע ולא הוחזרו בכל דרך שהיא.
6
85.
10
פרופ’ כץ כותב בחוות דעתו (עמ 5) כי אין מחלוקת שקקייל הסתייעה בארגונים שהרכיבו את מושב כפר אזר ברכישות הקרקע הראשונות שיצרו את משבצת הקרקע של המושב, אולם מבדיקה שערך עולה כי ישנם יותר מאשר אינדיקציות ברורות לתהליך החזר הלוואות ובמקום אחר (סעיף 53 לחווהייד) נאמר כי סכום זה כלל גם דמי חכירה למפרע.
11
.85
14 15

ראיה נוספת להשתתפות ברכישה ולא הלוואה או תרומה ראו במכתב מיום 22 . 3 . 40 בעניין הערכה שבוצעה כנראה לצורך העברת זכויות אחד מבעלי הנחלות, הקובע כי סך של 147 לאייר מורכב בחלקו מייהשתתפות החבר ברכישת הקרקע” (נספח 20 לתצהיר ניר עופר מטעם כפר אזייר).
17
87.
20
21
אינני מקבלת את הטענה בדבר החזר הלוואות או זיכוי בגין דמי חכירה למפרע, או תרומה. ראשית, ההתחשבנות בעניין החזר 110 דונם סותרת טענה זו. שנית, לא מצאתי בנספחים הרבים לחוות דעתו של פרופ’ כץ, כל ראיה בעניין הלוואה, או החזר כספים מקקייל לחברי הארגונים מעש וברנר, או תרומה, או לקשר בין דמי חכירה ששולמו בחלקם למפרע לבין סכום ההשקעה ברכישת הקרקע. אינני רואה לקבל מסמך שעניינו מושב חרות והמזכיר הלוואה כראיה לענייננו (נספח 18 לחווייד פרופ’ כץ), מה גם שלא ברור כלל אם רעיון זה אכן מומש (לגבי מושב חרות), ובעיקר שבענייננו, אישר פרופ’ כץ בחקירתו כי הסכומים ששולמו לא היו הלוואה ייזה יכול להיות רק תרומהיי (עמי 455 לפרוטקול).
23
88.
28
מהנספחים עולה כי ארגון מעש עשה שימוש בשטרות קקייל לצורך התשלום עבור הקרקע (נספח 23 לחווייד פרופ’ כץ), אלא שגם בכך אין ראיה להחזר הלוואה. הואיל וחברי ארגון
29
29 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
ההתיישבותי הציוני. סעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל, קובע: “מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת “.
1 2
5
6
קקייל רכשה את קרקעות הלאום באמצעות כספים שהגיעו אליה ממספר מקורות: תרומות מסוגים שונים כגון: ייהקופסא הכחולהיי, תרומות מיהודי התפוצות, ארגונים שונים וכיוצייב; הלוואות לתקופות ארוכות או קצרות שקיבלה מגופים שונים מהארץ ומחוייל (בנקים, גופים פיננסיים שונים, מכירת אגיים וכיוצייב); גביית דמי חכירה – כתשלום שוטף או תשלום למפרע. בשנות ה-30 של מאה הקודמת החלה קקייל לסבול מירידה במשאביה הכספיים. התמורות שהתרחשו ברחבי העולם בשנים אלו השפיעו על הכנסתם ותרומתם של יהודי התפוצות לקקייל. מצב זה הביא לכך שקקייל החלה לפעול בדרכים שונות לצורך המשך ייגאולת האדמהיי, בין השאר גם בדרך של השתתפות המתיישבים עצמם ברכישת הקרקעות.
11
12
13
14
15
16

מינהל מקרקעי ישראל (לימים רשות מקרקעי ישראל רמייי), הוקם בראשית שנות השישים לצורך ניהול קרקעות קקייל. אחת התכליות המרכזיות של הקמתו הייתה “לקיים מדיניות קרקעות ממלכתית מתואמת ביחס למכלול מקרקעי ישראל, המבוססת על אמות מידה אחידות, העולות בקנה אחד עם החובה לנהוג בהגינות ובשוויון” (עייא 463 / 18 קיבוץ חפציבה נ. קרן קיימת לישראל ( 5 . 3 . 19 )
17 18
הרקע להקמת כפר אז”ר
8.

שטח אדמותיו של מושב כפר אזייר עמדו, בתקופת הקמתו, על 1 , 010 דונם אשר הורכבו משתי יחידות קרקע: חלקה בת 550 דונם שנרכשה בשנת 1932 עבור ארגון יימעשיי, וחלקה בת 460 דונם שנרכשה גם היא בשנת 1932 עבור ארגון ייברנריי.
21 22
ארגון יימעשיי התפלג מתוך ארגון ייחרותיי שנועד להתיישב בסמוך לתל מונד שבשרון. אלא שהשטח שנרכש עבור ארגון ייחרותיי היה קטן מלספק מקום להתיישבות כל המשפחות החברות בארגון זה. עקב זאת, פרשו כ-60 משפחות והקימו את ארגון יימעשיי. לאחר בירורים
25 26
27
3 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
91.
ודוקו! כל המסמכים נוקטים בלשון “רכישה” – תשומת הלב לשימוש הקבוע שהצדדים עושים בהיגד יירכישהי במסמכי המקור מהעת הרלוונטית. לא ייהלוואהיי ולא ייייתרומה”י שמשמעותם אינה עולה בקנה אחד עם פרשנות ההיגד יירכישהי.
1 2
.92
לפיכך, בהיעדר כל ראיה המעידה על כך שסכום ההשתתפות של חברי כפר אזייר ניתן לקקייל כתרומה או הלוואה, בהיעדר כל ראיה להחזר של סכום ההשתתפות או חלקו, נמצא לדחות טענה זו של רמייי.
5 6
93.
9
יש לדחות גם את הטענה בדבר זיכוי בגין דמי חכירה למפרע מתוך סכום ההשתתפות ברכישה בהעדר בסיס ראיתי. ההפך הוא הנכון. נספחים 8 ו 23 לחווייד פרופי כץ, מלמדים כי המושב שילם דמי חכירה בסך 250 לאייי בנוסף לסכום השתתפות ברכישת הקרקע.
10
94.
13
14
מן המסמכים עולה בבירור כי כפר אזייר נדרש לשלם דמי חכירה בנוסף לדמי ההשתתפות בעלות רכישת הקרקע וכאשר מוזכר תשלום דמי חכירה למפרע, הוא נוסף להשתתפות ברכישה ולא כלול בו (ראו למשל נספח 18 לנספחי פרופ’ כץ). על כל האמור יש להוסיף, כי חוזי החכירה שנחתמו בין המתיישבים לבין קקייל מחייבים דמי חכירה החל ממועד חתימת החוזה ללא כל אזכור לקיזוז בשל תשלום דמי חכירה למפרע (נספח 54 לחווייד פרופ’ כץ ונספח 3 לתצהיר עדות ראשית של עדיאל שומרון).
15 16
95.
22
23
נחזור לבראשית – העובדה עליה עמדתי כבר לעיל, כפר אזייר קיבל פיצוי כספי עבור 110 הדונמים שהחזיר לקקייל ללא כל אזכור להחזר הלוואה, קיזוז תרומה, דמי חכירה למפרע או כל החזר אחר. היא הנותנת, כי חברי המושב וקקייל לא ראו בהשתתפות ברכישת הקרקע, הלוואה, תרומה או דמי חכירה למפרע. להפך, הם דרשו פיצוי והשבה לאחר שהשתתפו ברכישת הקרקע והשביחו אותה. בהקשר זה, גם פרופ’ כץ מאשר בחוות דעתו כי השתתפות המתיישבים ברכישת הקרקע נלקחה בחשבון לצורך תחשיב הפיצוי. לא זו אף זו, הם נדרשו לבוררות מול קקייל כדי לקבל את החזר הכספי לו הם זכאים בתמורה ל 110 הדונם שהוחזרו על ידם. אילו סברו חברי כפר אזייר או קקייל, באותה העת, כי ההשתתפות ברכישת הקרקע הייתה הלוואה, תרומה או דמי חכירה למפרע, ללא כל ציפייה להכרה כלשהיא בזכויותיהם
24 25 26 27
ניהם
28
31 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
100.
המנגנון לתביעת פיצוי קבוע בחוזה המשבצת או בנוסח חוזה החכירה העדכני על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. את גובה הפיצוי יש להוכיח לפיכך במסגרת תביעה כספית לפיצוי תוך שילקח בחשבון שהוכחה השתתפות בעלי הנחלות בכפר אזייר ברכישת הקרקע וכי סכום זה לא היווה הלוואה, או תרומה, או על חשבון דמי חכירה ולא הוחזר בדרך כל שהיא.
1 2 3
סוף דבר
101.
6
לאור מכלול הנימוקים המפורטים לעיל, ונוכח הסכמת הצדדים, אין חולק כי בעלי הנחלת במושב כפר אזייר זכאים עקרונית לחתום חוזי חכירה לדורות על חלקה ב’, אולם אין לקבל את הטענה כי הם זכאים לנוסח חוזה חכירה משנת 1935, אלא בנוסח חוזה שיהיה בהתאם למקובל ולנהוג כיום אצל רמייי.
102.
11
מתקבלת טענת כפר אזייר להשתתפות בעלי הנחלות ברכישת הקרקע. תחשיב ההשקעות המדויק יבוצע במסגרת תביעת פיצוי שתוגש לערכאה מוסמכת. נדחית טענת רמייי כי סכום ההשתתפות, ניתן כהלוואה אשר הוחזרה, תרומה, או כזיכוי בגין דמי חכירה למפרע.
12
13
103.
15
יש להצטער על כי הצדדים לא השכילו להגיע להסכם פשרה בדבר סכום הפיצוי כפי שנהגו במקרים דומים אחרים.
104.
בנסיבות העניין לא נמצא לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ”ח אב תשע”ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
צילה צפת, שופטת, סגנית הנשיא
33 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
השבת 110 דונמים
15.

בשנת 1938 נקלעו חברי כפר אזייר למצוקה כלכלית קשה אשר הביאה אותם להשבת 110 דונם מהשטחים שנמסרו לארגון ייברנריי, כך שבמקום חלקה בשטח של 460 דונם נותרו לארגון ייברנריי 350 דונם בלבד. במסגרת זו הוסכם בין כפר אזייר לקקייל כי בתמורה להשבת הקרקעות יקבל כפר אזייר את השווי הכספי של השקעות חבריו בשטח שהוחזר, הכוללים גם השתתפות ברכישת הקרקע והשקעות בהכשרתו. ההחלטה להשבת הקרקעות לקקייל חייבה לערוך פרצלציה חדשה בקרקעות המושב, לרבות הקטנת היחידה הקרקעית למתיישב (מ- 12 . 5 דונם ל-11 . 5 דונם). מדובר באירוע מכונן מבחינת המושב, כך גם המסמכים בהקשר זה בעלי ערך ראייתי משמעותי.
2 3 4 5 6 7 8
16.
11
12
13 14 15

קקייל הסכימה כי סכום ההשקעות הכולל שיש להחזיר לכפר אזייר עמד על סך של 22 . 077 לאיי לדונם אשר כלל השתתפות ברכישה והכשרת הקרקע, ואילו חברי כפר אזייר דרשו 25 לאיי לדונם. מחלוקת זו הובאה להכרעת ז. פרקטין וז. מסחרי אשר קבעו בהחלטה מיום 22 . 1 . 39 , כי חברי המושב זכאים לתשלום של 25 לאיי בעד כל דונם שהוחזר (נספח 11 לכתב התביעה). הסכום הזה משקלל את ההשתתפות ברכישה, עלויות ביטוח והוצאות בגין הכשרת הקרקע. יצוין, כי קקייל סבורה שבוררות זו אינה מחייבת אותה ביחס להכרה בגובה ההשקעות ואופיים, מאחר וממילא לא נדרשה לשאת בפיצוי ששולם על ידי חברת רסקו שהקימה את היישוב חדש ייכפר אונויי. יחד עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי זה הסכום שאכן שולם לכפר אזייר עבור החזרת 110 הדונמים.
16 17 18 19
חוזי המשבצת
17.

לאחר קום המדינה, רכשה קקייל מהמדינה שטחי קרקע נכבדים. כך זכה אף כפר אזייר לקבל לידיו שטחים נוספים (המכונים ייחלקה גיי), אשר הגדילו את שטחיו להיקף כולל של 2 , 400 דונם (תוספת של 1500 דונם ל-900 הדונם שהחזיק כפר אזייר).
22 23
28
5 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
סה”כ שטח המקרקעין ששינו ייעודם ואשר נופלים בתחום שטח המשבצת הינו כ- 97 . 225 דונם (להלן: “המקרקעין’).
לאור האמור לעיל הריני להודיעכם, בהתאם להוראות סעיף 21 להסכם המשבצת, כי החוזה החדש שייחתם עימכם, לאור שינוי הייעוד, לא יכלול בחובו את המקרקעין. יובהר ויודגש, כי מאחר ותקופת השכירות על פי הסכם המשבצת הסתיימה זה מכבר, הנכם מתבקשים להסדיר עם המינהל את חידוש הסכם המשבצת ביחס לשטחים הכלולים בהסכם המשבצת, למעט המקרקעין, הכל בהתאם ובכפוף לנוהלי המינהל. אשר על כן, הנכם נדרשים בזאת להשיב את המקרקעין, לידי המינהל כשהם פנויים ונקיים מכל אדם ו/או חפץ ו/או עיקול ו/או שיעבוד ו/או כל הערה מסוג אחר… ברצוני להבהיר כי כל טענה בדבר זכאותכם לפיצוי בגין המקרקעין ששינו את ייעודם, יש להפנות לוועדת הפיצויים של מועצת מינהל מקרקעי ישראל. ויובהר, כי אין בהפניה זו כדי לקבוע את זכאותכם למתן פיצוי כלשהוא מצד המינהל…
11 12 13 14 15 16 17 18
במידה ולא תענה דרישתנו, כאמור לעיל, בתוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו, נאלץ לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו לסילוק ידכם מהמקרקעין….”
19
22.
מכאן התובענה בגדרה מבוקשים הסעדים הבאים (סעיף 195 לתביעה)
.22.1
2S
26
לקבוע כי כל בעלי הנחלות, חברי המושב או לחילופין המושב (כמרכז את זכויות חבריו), זכאים לסעד אכיפה של ההסכמות (המפורשות ומכללא) בינם לבין קקייל, ולהירשם כבעלי זכויות חכירה לדורות במקרקעין עד לשנת 2033, וזאת על פי הסכם חכירה בנוסח שנת 1935 בשינויים המחויבים, וכי על הסכם זה להתייחס לכל יחידת הקרקע בשטח ברוטו של 900 דונם בניכוי שטח מחנה המגורים (להלן : המקרקעין”י).
28
22 . 2 .
לחילופין, לקבוע כי התובעים זכאים להסכם חכירה המבוסס על שיעור ההשקעה של המושב, וכן על הברית ההדדית, במסגרתה התחייבה קקייל בהתחייבות בלתי מוגבלת בזמן, להעמדת המקרקעין למושב לצרכי שימוש כפריים כפי שימצא
32
33
7 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 8947 – 04 – 12 כפר אז”ר-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל ואח’
1
ברכישת המקרקעין, ועל בסיס תשואה אלטרנטיבית ראויה המתבססת על עליית שווי ערכי הקרקע ממועד רכישתה ועד מועד הפינוי. וכן להעניק למושב זכות ראשונים לשימוש במקרקעין האמורים בייעודם החדש.
2
.22.9
5
לחלופי חלופי חילופין, לקבוע כי כפר אזייר נמנה על אוכלוסיית הגורמים החקלאיים אשר השקיעו כספים ברכישת הקרקע ובהכשרתה, ולכן יש לפצותם בפיצוי הנגזר מהשקעתם האמורה בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בבג”צ ישית חדש”.
7
.23
10

ביום 1 . 5 . 17 הגיש כפר אזייר בקשה דחופה לצו מניעה זמני בתגובה לדרישת רמיי מיום 22 . 12 . 16 להשבת חלק מקרקעות המושב לידיה(נספח 1 לבקשה לצו המניעה). בדיון מיום 26 . 6 . 17 , הוסכם בין הצדדים על השארת ייהסטאטוס קוויי על כנו עד למתן הכרעה בתובענה זו.
יריעת המחלוקת:
.24
16
17
בטרם נפנה לדיון לגופו של עניין מן הראוי לתחום ולהבהיר את גדר המחלוקת: שטח משבצת כפר אזייר עומד היום על כ 1600 דונם המורכבים מחלקת מגורים הכוללת גם את מבני הציבור, אשר מכונה במסמכים ההיסטוריים ייהמחנה”י (חלקה אי) בשטח של כ 300 דונם; חלקת עיבוד החקלאי (חלקה ב’) בשטח של כ 600 דונם; חלקה ג’ בשטח של כ 700 דונם. אין לתובע (כפר אזייר) כל טענה ביחס לחוזי החכירה לדורות על חלקות המגורים (המחנה) לגביהם קיימים לטענתם, חוזי חכירה בתוקף עד לשנת 2013. גם לא קיימת כל מחלוקת או דרישה לסעד כלשהוא ביחס לחלקה ג’.
18 19 20
התביעה מתמצית לפיכך בדרישת כפר אז”ר לעגן את זכויותיהם בחוזה חכירה לדורות ביחס לחלקה ב’ בנוסח חוזה החכירה שנחתם לטענתם לגבי חלקה א’ בשנת 1935 ובאופן שיעמוד בתוקפו עד לשנת 2033.
9 מתוך 33