בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 18771 – 08 – 14 כ. נ’ כ.
19 דצמבר 2019
דיון נ.הורי
לפני כבוד השופט ארז שני
התובע:
ח.
כ.
נגד
הנתבעת:
א.
כ.
נוכחים: התובע וב”כ – עו”ד רועי קורץ הנתבעת וב”כ – עו”ד מיכאל גבור האפוטרופא לדין – עו”ד זהבה סנדרס
החלטה
אין עורר כי בהחלטה הקודמת מיניתי את דוקטור קיבנסון-בראון על-מנת לחדש את הקשר בין האב לבין ילדיו.
אם טובה ההחלטה אם רעה – התרופה היחידה לשינויה של החלטה מרגע שנחתמה היא על דרך הגשת ברייע אשר לא הוגשה ואשר הופכת את ההחלטה, למעשה, חלוטה.
במילים אחרות, כאשר ניתנת החלטה הממנה מומחה אין יכול צד, לימים לבוא ולומר יינזכרתי, ידי אינה משגת לשלם למומחהיי ובל נשכל כי מדובר בהחלטה אשר ניתנה ביום 30 . 10 . 2019 .
כמות המומחים היודעים ומוכנים לטפל בסוגיות של נתק בקשר בין הורה לבין ילדו היא מועטה יחסית וכל העוסקים בתחום, שופטים כמטפלים, צריכים להסכים עם כך שמי שמעוניין בנתק לא יחמול עליהם והם ימצאו עצמם יימתגלגלים בזפת ונוצותיי בתקשורת, ברשתות החברתיות גם בבקשות לא מעט, שמטרתן להכביד על ההליך.
צריך להבין עוד דבר – לא הגענו עדיין למצב בו מעבר למומחית מובנית של שירותי הרווחה, אזי יש התמחות ספציפית בסוגיה של ניתוק קשר, במיוחד כאשר ניתוק קשר כזה עשוי להיות מלווה ברצון עז של מי מן ההורים להכביד על חידוש הקשר.
כעת אומר לי בא כוח האם כי האם מוכנה לשתף פעולה עם המומחית אם ישלם האב, ובלבד שישלם אף עבור טיפולים שלה. מבין אני עמדה זו, פשיטא, כסיבה נוספת לסירוב לשיתוף פעולה עם המומחית.
כותבת המומחית שאין טעם לחשוף הקטינים לריבוי מטפלים, מה שכבר אירע ואני מבין אותה כמי שאומרת שלא יהא טיפול מקביל שלה ושל שירותי הרווחה. אומר אני במפורש כי מתכוון אני שלא לבטל את מינויה של המומחית וכך אני מורה.
אשר לריבוי המטפלים בעבר – לא תהא זו עילה לאי חידוש הקשר, שכן סרבנות מתמשכת על פני ריבוי מומחים בלא טעם כבד משקל, כאמור, היא מעשה בלתי חוקי ומנוגד לטובת הקטינים.
לא בכדי מבקשת המומחית כי בית המשפט יכריע בין הטיפול הציבורי לבין הטיפול אצלה, שכן בידה היא אין כדי לחייב את האם להשתתף בטיפול כאשר האם אומרת שלא תשלם. אלא שבידי קיימת הסמכות וכך אני מורה.
אתקדם מכאן ואומר, כי משהציע האב לשלם עבור הטיפול בקטינים ואף שאני סובר כי חשוב שהאם תשתתף בשיעור מסוים בטיפול ובעלותו, אזי לעת הזו יישא האב ב- 85 % מעלות הטיפולים, האב תישא ב- 15 % הנותרים, בוודאי שהאב אינו חייב בטיפולים פרטניים של האם מכל מין וסוג.
לימים, יוכל האב לשקול האם ברצונו לשקול בקשת החזר שמא יבוא הדבר לשיקול במסגרת הוצאות המשפט, עם תום ההליך.
כך או אחרת, משנסגר מנגנון הטיפול מושב התיק למותב העיקרי הדן בתיק.
האם תישא בהוצאות הדיון היום לידי האב, בסך 1 , 500 ₪.
אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
ניתנה והודעה היום כ”א כסלו תש”ם, 19 / 12 / 2019 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
