כ. ס. נגד י.א. ואח’

בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
בפני כב’ סגן נשיא, השופט אסף זגורי

בעניין הקטינה: ו.ס. באמצעות אפוט’ לדין, עויידר. אסליה-ג’בארין מהלשכה לסיוע משפטי
התובעת
כ. ס. ע”י ב”כ עוה”ד אומיימה חאמד (לשכה לסיוע משפטי)
נגד
הנתבעים
1. י.א. ע”י ב”כ עוה”ד קלאודיה שלאבנה (לשכה לסיוע משפטי) 2. היועץ המשפטי לממשלה
פסק דין
האם יש להיענות לבקשת אם להוסיף שם פרטי לקטינה בניגוד לעמדת האב?

התביעה של האם: 1. התובעת הינה גרושתו של הנתבע 1 ולצדדים 2 בנות משותפות, אחת מהן היא הקטינה ייו.” שפרטיה בכותרת (להלן: “האסיי, “יהאביי ייהילדהיי). הצדדים הינם ערבים נוצרים.
5 6

2. בכתב התביעה עותרת האם להוספת שם פרטי נוסף לילדה כך שבנוסף לשם ייו. “י יתווסף השם ייג. “.
12

3. האם טוענת, כי הילדים בכיתתה של הקטינה מכנים אותה בשם ייג.יי, כי כל בני משפחתה מצד האם מכנים אותה כך וכי מדובר בעתירה פרי רצונה של הקטינה. לדבריה, צירוף שם פרטי כמבוקש יבטא טוב יותר את אישיותה של הקטינה ותואם את עמדתה ויאפשר לה להתנהל בחופשיות רבה יותר בבית הספר (שם האב אוסר על הצוות החינוכי לכנות את בתו בשם “יג. יי).
13
14
15

4. האם טוענת כי מומחה שמונה על ידי בית המשפט תומך בעמדתה זו ואילו עמדת העוייס והאפוטי לדין המתנגדות לכך מתעלמות מהעובדה שבפועל גם אם לא ישונה שם הקטינה
17 18
1 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש

53030 – 09 – 17 כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
1 2 3 4 5

הוריות של ניכור. במדריך ה-DSM מוגדרת הורות פתוגניתי כהורות שעלולה לגרום להפרעות אישיותיות ומחשבתיות בקרב הילד. הורות העושה שימוש בקרבון הילד וביצירת מחשבות שווא כך שהילד יתאים עצמו לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של ההורה המנכר=> מקום שזה מתקיים, הרי שלפנינו אבחון של התעללות פסיכולוגית בילד בשל קיומה של הורות פתוגנית (ייפתויי – חולי, ייגנייי- גורס). כן יוחד פרק במגדיר הפסיכיאטרי לעיל להשפעות הוריות שליליות על ילדים: בקטגוריה זו המונח, הורה, מתייחס להורה הראשי (ביולוגי, מאמץ, אומן) אשר יש לו תפקיד הורי ראשי בחיי הילד. הקטגוריה מתייחסת לאיכות יחסי הורה-ילד כאשר איכות יחסים אלו משפיעה על כיוון, ניבוי וטיפול של הפרעה מנטאלית או רפואית של הילד. בדרך כלל הפרעה זו קשורה עם הפרעות בתפקוד בהתנהגות (שליטה הורית לא מותאמת, פיקוח, מעורבות כלפי הילד, הגנת יתר, הפעלת לחץ מתמשך ומועצם, ויכוחים המעצימים איום פיסי ואלימות והתנהגות המנעותית ללא פתרון הבעיה), בחשיבה (ייחוס כוונות שליליות לזולת, עוינות/הפיכת האחר לשעיר לעזאזל כלפי הזולת, סרבנות לא מוסברת) ובאפקט (רגשות של עצבות, אפתיות, כעס כלפי הזולת). ראה מדריך ה- DSM – V בעמ’ 715 תחת :
7 8 9
11 12 13

• V61.20 Parent-Child Relational Problem • V61.29 Child Affected by Parental Relationship Distress 309.4 Adjustment Disorder with mixed disturbance of emotions conduct • V.995.51 Child Psychological Abuse, Confirmed [Pathogenic parenting]) •
20
אני רואה בנסיבות המקרה שבפניי, בניסיון של האם לשנות או להוסיף שם פרטי ולכנות הילדה בכל סביבה בשם אחר לפי הזיקה (זיקת אב/זיקת אם) כהפעלת אמצעים פסיכולוגיים על הילדה שאין לאפשר אותם. הוספת השם אינה משרתת את טובתה. היא פוגעת בה!

28. התביעה הנוכחית וטענות האם לעניין זכותה של הילדה לבחירת שם נוסף מלמדת את בית המשפט על הזהירות הרבה שעל השופט לנקוט בדונו בסכסוכי ילדים. הזהירות צריכה להיות מפני היגררות לשיח של זכויות, בייחוד כאשר מדובר בילדה צעירה ביותר הלכודה בתווך בין אינטרסים, האשמות וצרכים של שני ההורים שאינם מתיישבים עם רווחתה. הנכון לדעת בית המשפט במקרים מסוג אלה, הוא לנקוט אמנם בגישה פטרנליסטית, אך מפוכחת, השמה את הילד במרכז ואת טובתו ורווחתו גם כאשר אלה
29
30
31
11 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
1 2
הנימוק העיקרי שלו להמלצתו החיובית להיענות לעתירת האם. גישה זו שגויה בעיני. היענות בחיוב לתביעה משמעותה כניעה לסכסוך ולא התמודדות עמו. קבלת בקשת האם פוגעת בילדה ולא מיטיבה עמה. אני מעדיף את עדות וחוות דעת העו”ס המכירה את המשפחה שנים מספר, לפיה המאבק סביב הוספת השם במשרד הפנים אינו משרת את טובת הילדה, נהפוך הוא, הדבר מציב אותה בקדמת הסכסוך ומערב אותה. הסכסוך ההורי אינו גמור. הוא לא הסתיים והוא רחוק מכך. השליטה של בית המשפט במתן אישרור לשינוי שם באופן רשמי היא המעט שאפשר לעשות כדי להיאבק בסכסוך ההורי (שכן יש קושי לשלוט בנעשה באופן בלתי פורמלי בבתי הצדדים ובסביבת המגורים). המהלך של האם והבחירה של השם הנוסף אינם מקובלים על האב ונעשו באופן חד צדדי ומגבירים הסכסוך. בוודאי שכך יהיה באם בית המשפט ייתן ידו לשינוי שם באופן רשמי.
4 5 6 7
9 10

32. אני יכול להבין את תפיסתו של המומחה שלמעשה מבקשת להשלים עם המציאותיי בתקווה שיהיה בכך לשכך או להנמיך להבות הסכסוך. אך מדובר לטעמי בתפיסה שגויה. המומחה עצמו תמים דעים את גישת כל גורמי המקצוע שהמחלוקת בין ההורים מזיקה לילדה, הוא רק סבור שאם יתווסף השם הפרטי הנוסף במשרד הפנים ובאופן רשמי, אזי המחלוקת תפחת, ברם לטעמי בכך הוא שוגה. כך היו דבריו בתשובה לשאלות בית המשפט:
14 15 16 17

לשאלת בית משפט ש. לא טובתו של הילד זה שיהיה לו שם אחד! ת. נכון. זה מה שקורה בדרך כלל, זה המציאות, יש מקרים חריגים. הילדה מתמודדת עם שני שמות כל יום כל שבוע בכל מני מקומות וזה מה שקורה לה. היא ממשיכה להתמודד עם הקונפליקט בין שני ההורים ש. אנו רוצים את טובת הילדה לכן שההורים ימשיכו לקרוא לה בשם אחד ולא שניים ת. זה לא יקרה. מה שלדעתי יקרה היא שתמשיך האם לקרוא לה בשם שלה והאב בשם שלו, והם ימשיכו עם הקונפליקט הזה. החלטת בית משפט להפסיק את הדבר הזה אני חושב על הילדה האם זה באמת יפסיק את הדברים לדעתי לא. היא תמשיך להתמודד עם זה. אם הוספת השם יגרום לה לנזק גדול, היא מתמודדת עם זה.
המשך
13 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש

53030 – 09 – 17 כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
ת. נכון. אבל במציאות הוא ימשיך להתנהל והילדה תמשיך להתמודד
עם זה.
10
11

המשך: ש. האם זה בריא שבכל בית קוראים לה בשם אחר. ושהמורה תגיד שם אחר והילדים יגידו שם אחר? זה בריא? ת. איך אפשר לשנות את זה? מצב כזה לא נורמאלי, זה מקרה חריג. ש. אבל לא נורמאלי. הוא לא מצב מומלץ ולא משהו שיעזור לילדה להתגבר על הקשיים שלה ת. זה מציאות. שאלתי את עצמי איך אפשר לעזור לה שיהיה לה קל עם המציאות הזאת. זה אחד מהדברים שיכול להרגיע את הקונפליקט ולפתור את הסוגיה הזאת, בנוסף לטיפול וחשבתי שבעתיד היא תבחר לעצמה איזה שם היא תרצה, מה יקראו לה. היא תעדיף איך יקראו לה אחרי 18 היא תשנה את השם ותקבע את השם הסופי שלה ש. בדקת את הבחירה של האם בשם הזה? או לשם הקודם איזה חשיפה יש? השמות זה משהו סמלי נכון? שמבטאים מנטליות, מחשבות, רגשות ניסית לבדוק עם האם מה גורם לה לעשות את השינוי הזה ת. שאלתי אותה אם היא ענתה על חלק של למה קראו לה ייו.” ולמה לא רוצה, זה עלה במקומות אחרים, האב ביקש שיקראו לה ייו.” ולא היה לה כוחות לשנות את המציאות הזאת והיא רוצה להוסיף שם ייג.” לילדה ש. לא אמרה למה השם הזה? ת. לא. אוהבת את השם הזה. ש. בחירת השם בשלב הנוכחי קשורה לאם אחרי שיצאה מהמשבר
14
15
16
11
19
24
הזוגי?

ת. לא יודע. לא בדקתי.” (עמ’ 15 – 16 לפרוטוקול).
28

33. הדברים האמורים לא רק מחזקים אותי בגישתי, כי יש לדחות התביעה, אלא כי גם נכון להיאבק במישור הבלתי פורמלי כנגד כינוייה של הילדה בשני שמות לפי הזיקה למי מההורים. לבית המשפט ארגז כלים נרחב להתמודד עם הורים שאינם פועלים לפי החלטות שיפוטיות והוא לא יהסס לעשות שימוש בכלים אלה כדי להביא לשינוי הנדרש בחייה של הילדה. בית המשפט סבור, כי מדובר באם אינטליגנטית שכבר הצהירה, כי תפעל לפי החלטות שיפוטיות ותוכל להפנים ולהתמודד עם המסרים העולים מפסק דין זה. ברור לבית המשפט, כי האם בחוויתה הסובייקטיבית חשה כעת תחושת שחרור מעול הנישואין והקשר עם אדם שנתפס בעיניה אלים וכוחני. עוד ברור לי כי הבחירה בשם אחר
30 31 32 33
35
15 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
1
2
גישה שיפוטית שאוחז בה בית משפט לענייני משפחה. בית משפט אינו נכנע לסכסוך הורי. הוא אוחז בשור בקרניו עד להכרעה. אמנם מדובר ביישור פראי של ממש, אך גם הוא ניתן להכנעה ולשליטה. הורים חייבים להבין שלבית המשפט יש כוח, סמכות ועוצמה. הורים שלא מסוגלים להתנהל בהסכמה באוטונומיה הורית, משרבבים ילדים לסכסוך ומערבים אותם בקואליציות בינדוריות, ומתנהלים בהורות פתוגנית, ימצאו עצמם מול בית משפט שיתערב באוטונומיה ההורית שלהם כדי להגן על ילדיהם מפני הנזקים שהם עצמם גורמים להם. לפיכך, לא זו בלבד שאין להיענות לתביעה ולהוסיף שם באופן רשמי במשרד הפנים, אלא שיש להתערב במציאות החברתית/משפחתית הבלתי פורמלית ולהורות להורים ובפרט לאם להתחיל לאלתר בצמצום השימוש בשם הפרטי הנוסף של הילדה וחיוב המוסדות הפורמליים (בית ספר) לעשות שימוש רק בשם הרשמי. האם נצליח בכך! איני יודע, אך לנסות להצליח – אני מחוייב!
3 4 5 6 7 8
10
11
12
36. לאור כל המבואר אני מורה כדלהלן :
15

36 . 1 . אני מורה בזה על דחיית התביעה לשינוי או הוספת שם פרטי לילדה “יו.” ושמה יישאר ללא שינוי.

36 . 2. אני מחייב בזה את בית הספר בו לומדת הקטינה לעשות שימוש עיקרי בשם הרשמי של הקטינה יין.”.

36 . 3 . אני מחייב את האם להפחית באופן משמעותי השימוש בשם “ייג. ייי עבור הקטינה הן בביתה והן בסביבתה הקרובה.

36 . 4 . אני מחייב את ההורים לפנות לתיאום הורי אצל גורם שיוחלט עליו על ידי העו”ס לסדרי דין על מנת לתאם את האופן שבו יצומצם השימוש בשם הנוסף שניתן על ידי האם לקטינה באופן הדרגתי.

36 . 5 . אני מורה לעו”ס לסדרי דין לעקוב אחר ביצוע פסק דיני במוסדות חינוך ואחר התייצבות ההורים בתיאום הורי ולעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום מהיום.
37. אני מחייב התובעת לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך
.4000
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
2 3 4 5

9. בתסקיר הסעד שהוגש ביום 25 / 3 / 18 שבה העוייס על עמדתה לעיל. לדבריה, בשיחה עם האם טענה האחרונה, כי היא עיבדה את הקונפליקט בכך שהיא וסביבתה ומכנים את הקטינה בשם הפרטי הנוסף שהיא ביקשה לשייך לבתה. אלא שקשה לה עם העובדה שהדבר אינו מקבל גושפנקא רשמית וממסדית. גם כאשר הוסבר לה על ידי העוייס וגורמי טיפול ומקצוע נוספים, כי עמידתה על התביעה והוספת השם משמעותה הנצחת הסכסוך, הסלמתו והעמקת הפער מול עמדת האב היא התעקשה על עתירתה. הקטינה עצמה סיפרה, כי בכל בית קוראים לה בשם אחר. בבית האם היא ייייג. יייי ובבית האב היא ייייך. יייי. בבית הספר מכנים אותה בשם יייג.יייי לדבריה, היא התרגלה למצב דברים זה, מרגישה שייכות לשני השמות ואין לה העדפה לשם כזה או אחר. כאשר נשאלה לעניין הרצון להוסיף שם פרטי, מסרה כי מדובר היה בכמיהה רבת שנים של אמה, אך היא לא יכולה הייתה להוציא אותה אל הפועל כאשר ההורים חיו יחד ולכן, לאחר שנפרדו, החלה האם לקרוא לשם בשם זה. הערכת העוייס מנתיבים להורות הייתה, כי הוספת השם או כינוייה של הקטינה בשני שמות לפי ההקשר ו/או המקום בו היא נמצאת מעמיקה את תחושת הפיצול שבה חיה הילדה והדבר מסלים מעצמו את הסכסוך בין ההורים. גם בהתייעצות עם עוייס מחוזי לסדרי דין עלה, כי הוספת השם תביא להסלמה נוספת בסכסוך ואינה מיטיבה עם הילדה או נובעת מטובתה והיא קשורה בתכני הסכסוך. לכן ובשעה שאין בין ההורים הסכמה, המליצה העוייס שלא להוסיף ברמה הפורמלית שם פרטי נוסף לקטינה ולאפשר למשפחה להמשיך ולהתנהל באופן בלתי פורמלי כפי שהתנהלה עד כה (כלומר בכל בית קוראים לקטינה בשם אחר).
8 9 10 11
13 14 15 16
17
18 19

עמדת המומחה – פסיכולוג שמונה על ידי בית המשפט: 10. בהיעדר הסכמה בין הצדדים ובשים לב למשמעות הפסיכולוגית של התביעה מבחינת הילדה, ראיתי לנכון למנות מומחה מתחום הפסיכולוגיה לשם מסירת המלצה מקצועית מתאימה לבית המשפט במחלוקת שבפניו.
18 / 11 / 18 חוות דעת ובה המלצה להיענות בחיוב לתביעה וזה היה

11. המומחה הגיש ביום סיכום חוות דעתו :

11 . 1 . לילדה התפתחות תקינה וכוחות אגו חזקים אך עם זאת, עלו סימנים לקשיים רגשיים כמו גם רמה גבוהה של חרדות, הפנמת דמויות הוריות בצורה מבלבלת,
30 31
3 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
בפני הפסיכולוג. במפגש הראשון עם אמה היא לא התנגדה לשני שמות, אבל עם אביה אמרה שמבקשת שיקראו לה בשם ייו.”. האפוטי לדין חשה, כי הקטינה מבולבלת. האפוט’ לדין שותפה לעמדת הפסיכולוג כי הילדה חיה עם שני השמות באופן תקין אך היא סבורה שהמהלך הפורמלי של הוספת שם פרטי נוסף לא יטיב עמה. לדבריה, הילדה לא אמורה להיות ביטוי לסכסוך בין ההורים, כל עוד חיה במצב הזה מסתדרת עם שני השמות אז אין צורך בהוספת שם נוסף.
1 2 3 4
דיון והכרעה:
12
13
14
15

15. הסכסוך שבפניי הוא ייחודי ונדיר. וזאת כל כך מדוע? משום שכפי שנרשם בסעיף 4 לחוק השמות יישם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו יי. סמוך לאחר לידתו נאמר ונרשם ולא יסמוך לאחר גירושין או פרידת הוריו יי. שם פרטי, לטעמי, הרבה יותר משם משפחה, מהווה ביטוי לזהותו של הילד ושל האדם. מקום שילד גדל עם שם מסויים, הרי ששינוי השם בצלו של סכסוך הורי חריף ולאחר שנים בהם גדל לתוך מציאות שהשם מיום היוולדו הוא שמו – במקום שכזה יש צורך בראיות מיוחדות מעולם טובת הילדי כדי שניתן יהיה להשתכנע כי כך יש לנהוג. וחשוב להשלים, הסכסוך שבפניי נוגע להוספת שם פרטי במרשם האוכלוסין. אין מדובר בכינוי או שם חיבה שהילד מזוהה עמו, מדובר ברצון של אחד ההורים, במקרה הנוכחי, האם, למסד את השינוי בזיהוי השמי של הילדה באמצעות הוספת שם פרטי.
16
17
18
26

16. פתחתי באמירה, כי סכסוך בין הורים אודות שם פרטי הינו נדיר ואוסיף, כי תרתי וחיפשתי במאגרים הממוחשבים פסיקה שדנה במקרים דומים ולא מצאתי אפילו מקרה אחד דומה. אמנם קיים מגוון של מקרים ונסיבות בהם עניין שינוי השם מובא להכרעות שיפוטיות, אלא שברובם המכריע של המקרים, אם לא בכולם, המחלוקות בין ההורים או בינם לבין בייכ היועמייש היו והינן מחלוקות ביחס לשם המשפחה של הילד ולא מצאתי מקרה של מחלוקת לעניין שינוי שם פרטי ולהמחשה אפנה לאסופת פסיקה : י שייש (ת”א) 31165 – 11 – 13 ס. נ’ א. (ניתן ביום 30 / 8 / 16 ופורסם בנבו) שם נדרשה חברתי השופטת אסתר זייסטניצקי רקובר לבקשת הוספת שם משפחה של אב לקטין שנולד ללא קשר נישואין בין הוריו. י שייש (ת”א) 67404 – 06 – 18 ל.ב. נ’ משרד הרווחה ( 17 / 4 / 19 , פורסם בנבו) – חברי, השופט ארז שני שדחה בקשה לשינוי שם משפחה של קטין שנולד מתרומת זרע לשם
29
31 32
5 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש
53030 – 09 – 17
כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
של אושרי זיגלבוים, ייהשתקפותה של הגלובליזציה בבחירת שמות פרטיים ליילודים יהודיים בישראל מתחילת המילניום” מאי 2014, אוניברסיטת חיפה (להלן ייזיגלבוים”). יש להניח כי חלק ניכר מטעמים לבחירת השם הפרטי דומים וקיימים גם בקרב החברה הערבית וזה גם עולה מטענות הצדדים שבפניי לעניין בחירת השם המקורית של הילדה ייייך.יייי (על שם אמו של האב).
1 2 3 4
7
9 10

18. זיגלבוים מצביע על שורה ארוכה של נימוקים לבחירת שם פרטי המתקבצים להם ב-3 קבוצות של נימוקים: א. נימוקים פסיכולוגיים (ביטוי נרקסיסטי נורמלי, המשכיות שם משפחת אם בשם פרטי של היילוד, מילות שייכות בשם, מכנה משותף בין שם ההורים לשם היילוד, תיקון יחסי הורה-ילד); רגשות ההורים (רגשות שהשם מעורר, קונוטציות רגשיות כלפי השם, רגשות כלפי נושא השם, הנצחה של אדם קרוב, ביטוי משאלה עבור היילוד, רגשות ההורה כלפי שמו); נימוקים לשוניים (ריבוי אותיות לחיזוק השם, הימנעות מאותיות מסוימות, צליל נעים, חריזה, צליל גלובלי, קרבה פונטית לשם אחר, משמעות סמנטית ועוד); נימוקים סוציולוגיים ומושפעות חברתית ;
12
19
22

19. מחקרים מראים כי בחירה בשם פרטי ליילוד על פי שם של קרוב משפחה של אחד ההורים הינו מהלך נפוץ גם בחברה המערבית במשך עשורים רבים. אופיינה נטייה לקרוא ליילודים בעיקר על שם קרובי משפחה מצד האב (2 / 3 מהמקרים), כאשר בדרך כלל מדובר היה בבחירת שם מי מהורי האב או בחירה באח אהוב במיוחד. זאת ועוד, נמצא כי לעתים יש בכך כדי לקיים קרבה מיוחדת בין היילוד לבין קרוב המשפחה שעל שמו הוא נקרא, חרף פער בין-דורי ביניהם ( Alice S . Rossi ” Naming children in the Middle – class 499 – 513 1965 (4)30 . Families ” American Sociological Review vol). שם פרטי שניתן ליילוד בעקבות סבתא מבסס מאוחר יותר את המקום של אותו ילד במשפחתו. ראו בהקשר זה:
26
J. Finch “Naming Names: Kinship Individuality and Personal Names, Sociology, 2008 vol 42(4) 709

20. גם במקרה שלפניי הסביר האב, כי הילדה ייו.” נקראה על שם אמו, הגם שבמגזר הערבי נהוג לכנות הבת הראשונה על שם הסבתא וכאן מדובר בילדה השנייה. לדבריו, הדבר
32
7 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ש”ש

53030 – 09 – 17 כ. ס. נ’ י.א. ואח’
תיק חיצוני:
Divorced Parents: A Risk and Resiliency Perspective”, The Journal of Child
1

129 – 140 (1) 40 .Psychology and Psychiatry and Allied Disciplines , vol ). לכך יש השלכות ותוצאות מזיקות וארוכות טווח מבחינת הילדים והתפתחותם הרגשית עד כדי חרדה, דימוי עצמי נמוך, התנהגות אנטי סוציאלית, דכאון, האשמה עצמית, קשיים במיומנויות חברתיות, קושי בוויסות ושליטה בדחפים ועוד. החשש הוא שסכסוך הורי בעצימות גבוהה תוך עירוב הילדים על ידי ההורים עלול להפוך מקושי בהתפתחות הילד לכדי פתולוגיה של ממש!
2 3 4 5
11
.א
12

24. כאמור, חוויית הפיצול שהילדה יין.” גם כך כתוצאה מסכסוך הגירושין המתמשך וההכפשות ההדדיות של ההורים האחד את השני הינה חוויה קשה. החשש של בית המשפט, וכאן גם הטעם לכך שאיני יכול לקבל עמדת המומחה מטעם בית המשפט, הינו מפני החמרה משמעותית שלחוויית הפיצול והשרשתה בקרב הילדה. חוויית הפיצול היא לכשעצמה גורם פתולוגי בהתפתחות רגשית של ילדים. כשהיא מתמשכת היא עלולה ליצור בעיות בתחושת הנפרדות העצמית, נטיה להתמזגות באחר, אשמה על דחיית הורה ובמקרה שלנו נטישת אביו והתרחקות ממנו (ומכל משפחת האב בכלל) וספקות לגבי הערך העצמי (ראו : Kelly J . B . & Johnston J . R . ( 2001 ) , The alienated child : A
13
14
15 16
17
reformulation of parental alienation syndrome. Family Court Review, 39, 249 (266

25. בעיני בית המשפט, הניסיון של האם לבחור שם פרטי אחר עבור הילדה ולמעשה למחוק חלק מזהות קיימת וליצור עולם חצוי אינו מתיישב כלל עם טובתה של הקטינה ועלול גם להיחשב לאסטרטגיה של ניכור כלפי האב ( ,. Verrocchio , M . C . , Baker , A . J
& Bernet, W. (2016). Associations between exposure to alienating behaviors, anxiety, and depression in an Italian sample of adults. Journal of forensic sciences, 61(3),
26 27
692 – 698 ). בל נשכח בהקשר זה כי אמנם כעת העתירה היא להוסיף שם פרטי לילדה אך כפי שאמרה העוייס לבית המשפט, בתחילה, התכוונה האם למחוק את השס הקיים (“ו.”) ולא רק להוסיף את השם המבוקש על ידה (“ג.”) ורק בעקבות התערבות העוייס וירוככה” העתירה של האם (עמ’ 6 שורה 31 לפרוטוקול). הלכה למעשה, מדובר בדרישה של האם מהילדה להצטרף אליה לקואליציה כנגד האב בסכסוך ההורי. מדובר בחציית גבולות אסורה ומסוכנת. היא כבר מתרחשת בפועל בבית האם שעה ששם כלל לא מכונה הילדה בשם עמו נולדה אלא בשם שנבחר לה לאחר
31
9 מתוך 18