בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
לפני
כב’ השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב”יד כב’ השופטת עינת רביד כב’ השופט נפתלי שילה
מערערת
נ’ לי ע”י ב”כ עו”ד שמעון פרץ ונטלי קדוש
נגד
משיב
ס’ ר’ ע”י ב”כ עוייד טל קולסקי וקסם קוזוקין
על
פסק דין
פסק דין
• מכאן ולהלן ובהתאמה ייהאישה”; ייהאישי ושניהם “בני הזוג”.
הש’ שאול שוחט, אב”יד
1. בית משפט קמא נדרש לבירורן של שלוש תביעות בין הצדדים: שתי תביעות שהגישה האישה נגד האיש, האחת למזונות והשניה בענייני רכוש, ותביעה כספית שהגיש האיש נגד האישה.
9
2. תביעותיה של האישה נדחו. תביעתו של האיש התקבלה בחלקה. האישה חויבה בהוצאות משפט בסך 30 , 000 ₪.
12
3. האישה השלימה עם דחיית תביעתה למזונות (ר’ סעיף 3 לעיקרי הטיעון מטעמה ודברי בא כוחה בעמ’ 1 ש’ 4 – 5 לפרו’ הדיון בישיבת הערעור מיום 23 . 9 . 19 ). מערערת היא על דחיית תביעתה בענייני הרכוש ועל הקבלה החלקית של תביעת האיש. האיש מערער על דחיית חלק מרכיבי תביעתו הכספית.
14
15
16
4.
ברקע הדברים מסמך שכותרתו “הסכם יחסי ממון” שנחתם בין השניים בחודש יולי 2011.
17
1 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
ראיה שלימדה על מקורות עצמיים שלה, לרבות ההלוואה מבת משפחה. אף טענתה ליעיסקה סיבוביתי לפיה הסכום שהועבר על ידי האיש הוא ממקורותיה לא הוכחה. מכאן, בדין חויבה האישה בהחזרת הסכום האמור, תוך דחיית עתירתו של האיש לפירוק השיתוף ברכב, עתירה שעומדת בסתירה לעתירתו להשבה.
בעיקרי הטיעון מטעמה, לא מתמודדת האישה עם קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא חוזרת על טענתה שהעבירה לו כספים עוד טרם הרכישה (טענה שלא הוכחה) ומוסיפה “כך או כך מדובר במתנה ליום הולדתה”. דא עקא, שטענת מתנה לא נטענה בכתב ההגנה אלא לסך של 17 , 000 ₪ (כהשלמה למקורותיה שלה) כשבפועל כל יתרת הסכום, מעבר לטרייד אין, ניתנה על ידי האיש. לפיכך, יש לדחות את ערעורה של האישה בנוגע לרכב.
הסכום הכספי של 40 , 000
₪
5
16
25. אין מחלוקת בדבר מתן הסכום. בכתב ההגנה טענה האישה כי סכום זה ניתן לה על ידי האיש על חשבון חובותיו לה. בחקירתה טענה, כי הסכום ניתן לה ערב הפרידה כדי לא להשאיר אותה ייללא פרוטהיי ובחלק אחר של החקירה חזרה וטענה, כי “בתוך זה היו כספים שהוא היה חייב לי…”. בשום שלב לא טענה האישה, כי הכספים ניתנו לה במתנה. האישה גם אישרה, בכתב ההגנה, כי על הציק באמצעותו ניתן לה הסכום רשום האיש ייהלוואהיי, רישום שהיה נהוג בין בני הזוג במסגרת ההתחשבנות ביניהם. בית משפט קמא קובע כי האישה עצמה השתמשה בביטוי זה בהתחשבנויות שונות שהיו ביניהם (ס’ 95 לפסק הדין) וגם טענתה בכתב ההגנה כי המדובר בהחזר חובותיו לה מלמדת על מתן הלוואות ביניהם. בנסיבות אלה ומשאין בעיקרי הטיעון מטעם האישה התמודדות ראויה עם קביעות אלה, לא ניתן לקבל את ערעורה בנוגע לסכום זה.
18 19
20
סכום כספי של 20 , 000
₪
26
27
26. אין מחלוקת בדבר מתן הסכום הכספי. בארבע פעמים אף צורפו אסמכתאות לכך. בכתב ההגנה הכחישה האישה את קבלת הסכום ולא טענה כי הוא ניתן לה או לבתה במתנה (ס’ 91 לכתב ההגנה). לדבריה, שם, הבת כלל לא נזקקה לסיוע כספי שכן קיבלה מלגת לימודים מלאה. בעיקרי הטיעון יש הודאה בקבלת הסכום ושאלה “האם כל פעולה/העברה בין הצדדים היא הלוואה?” – זאת ותו לא.
28 29
30
11 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
31. האיש מערער על דחיית שלושה רכיבים מתביעתו הכספית: כספים ששילם לשיפוץ דירתה של האישה; תשלום לאתר האינטרנט; הלוואה שנתן לבנה של האישה.
32. האישה לא נדרשה בעיקרי הטיעון שהגישה, לערעור שכנגד. דומה הדבר למשיב בערעור שלא הגיש עיקרי טיעון. במצב דברים זה עוסקת תקנה 446(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, לפיה המשיב ייחשב כמי שלא התייצב במועד שנקבע לדיון. מכאן, תוצאות אי הגשת עיקרי טיעון יהיו על פי הכללים של העדר התייצבות בערעור – תקנה 450 לתקנות.
9
10
11
לענייננו, אם האיש (מערער) הגיש עיקרי טיעון אך האישה (משיבה) לא עשתה כן “יתברר הערעור או יידחה למועד אחר כפי שיחליט בית המשפט”. מכאן, בית המשפט, על אף שהאישה לא הגישה עיקרי טיעון, אינו רשאי לקבל את הערעור ללא כל בירור ועליו לבחון אותו לגופו. את הטעם לכך אנו מוצאים ברע”א 6516 / 11 אלקסלסי נ’ מערכת מתחתנים בע”מ; 10 . 7 . 12 : “בית משפט של ערעור מעניק משקל לעובדה הדיונית שערכאה אחרת פסקה את הדין לגופו וקבעה ממצאים עובדתיים ומשפטיים. במציאות זו ישנו כביכול צד שלישי, והוא פסק הדין אשר ניתן על ידי בית משפט קמא. קבלת הערעור משמעה שבית המשפט טעה במובן זה או אחר. בראיה זו, אין לבטל את פסק הדין אך בשל כך שהמשיב לא התייצב. שונים פני הדברים כאשר המערער לא התייצב. או אז יש מעין ויתור על ההליך וניתן להורות על מחיקת פסק הדין בשל נתון זה”.
13
14
16
19
עינינו הרואות שהתקנה איננה מונה אפשרות של קבלת הערעור. התקנה מאפשרת לביהמייש של ערעור לבחור בין דחיית הדיון למועד אחר לבין בירור של הערעור במעמד צד אחד.
22
33. משהוגשו עיקרי טיעון מטעם האיש ינברר את הערעור’ ונבחן את טענותיו אל מול פסק דינו של בית משפט קמא.
24
25
26
השיפוץ השיפוץ נעשה בדירת האישה, דירה בה התגורר האיש, ללא תשלום כלשהו, במשך שנות חייהם המשותפים 2015 – 2009 . בית משפט קמא קיבל את גרסתה של האישה כי האיש הסכים להשתתף בעלות השיפוץ על מנת לאפשר את המשך המגורים בה, לה ולו, במהלך השיפוץ ולאחריו. סבורני כי די בקביעה עובדתית זו כדי לדחות את הערעור בנוגע לסכום זה.
27 28
13 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
השופט נפתלי שילה
שני נושאים עומדים במוקד ערעור האישה: האחד – תוקפו של ההסכם שלא אושר כדין והשני – חיובה של האישה בהשבת כספים לאיש.
א.
תוקפו של ההסכם
1.
מסכים אני לעמדתו של חברי סגן הנשיא השופט שוחט, שמאחר שההסכם לא אושר כדין, אין לו תוקף בכל הנוגע לתקופת הנישואין של הצדדים.
.2
11 12
אישור הסכם ממון אינו הליך טכני. באמצעות האישור, מוודא הגורם המאשר, כי הצדדים הבינו את משמעות ההסכם וכי הוא נעשה ברצון חופשי ותוך מודעות לתוצאותיו. כפי שציינה כב’ השופטת ברק-ארז בעייא 1629 / 11 מאיר יצחקי ואח’ נ’ סמדר וכטר ואח’ ( 4 . 11 . 12 – להלן : ייפסייד יצחקייי):
13
14
16
ייביסודה של הוראה זו ניצבת ההבנה כי בעת עריכתו של הסכם ממון עשויים בני הזוג להיות נתונים ללחצים רגשיים, כמו גם ההכרה במרכזיותו של הסכם זה להסדרת זכויותיהם של בני הזוג לתקופה שעשויה להיות ארוכה ובלתי חזויה. על רקע זה, נודעת חשיבות לקיומו של מנגנון בקרה חיצוני, ולא כל שכן לנוכח הצורך להבטיח כי לא קופחו זכויותיו של בן הזוג החלש במערכת היחסים הזוגית, במובן זה שהערכאה השיפוטית בחנה כי ההסכם מבטא את הסכמתם המלאה, החופשית והמודעת של שני בני הזוגיי.
17 18 19 20
.3
מדיניות משפטית ראויה, צריכה להגביל את האפשרות של מתן תוקף להסכם שלא אושר למקרים נדירים שבהם ייזעקת ההגינותיי וכן דיני תם הלב והמניעות, מצדיקים סטייה מהוראת חוק מפורשת. זאת, בדומה לפסיקה שהתפתחה ביחס להכרה בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, אף בהיעדרו של מסמך בכתב (עייא 8234 / 09 שם טוב נ’ פרץ, פייד סד (3), 60, 87 – 88 (להלן : ייפסהייד שם טוביי); ע”א 986 / 93 קלמר נ’ גיא, פייד נ(1) 185, 197; עייא 6766 / 11 חג’אזי נ’ חגאזי ( 23 . 6 . 13 ) פס’ 13 – 15 ).
26 27
15 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש 17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
2 3 4
השני: הענקת תוקף להסכם ממון שלא אושר, גם ביחס לתקופה שהצדדים עברו ממצב של ידועים בציבור לנשואים, עלולה לגרום לתקלה ולכפיית מצב משפטי מקפח. שהרי, הסכם בין ידועים בציבור לא מצריך כל אישור. לכן, לא קיים מנגנון פיקוח שיכול לוודא שההסכם נעשה מרצון חופשי ותוך הבנה של משמעותו. אם ההסכם ימשיך לחול ולהיות בתוקף גם לאחר שהזוג נישא, עלול להיווצר מצב שבו בפקיעת הנישואין אחד הצדדים יקופח מאוד, שעה שכשהוא חתם על ההסכם, אף אחד לא הסביר לו מה משמעות ההסכם ומה משמעות הוויתור, ככל שנעשה. יש לצמצם את התופעה של הסכמים מקפחים וחד צדדיים. תקנת הציבור מחייבת, שלא ניתן יהיה ליתן תוקף להסכם שלא אושר וכשלא נבדק והובהר, ששני הצדדים הבינו את משמעותו ואת משמעות הוויתורים שנעשו בו, ככל שנעשו, בכל הנוגע לזוגות נשואים. זו בדיוק היתה מטרתו של סעיף 2 לחוק יחסי ממון.
8
13 14
השלישי: על אף שבהסכם נקבע כי הצדדים מבקשים לאשרו לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, ההסכם לא אושר על פי חוק זה. דהיינו, מנגנון הבקרה החיצוני שנועד לוודא שהצדדים הבינו את משמעותו של ההסכם, לא התקיים. ייתכן שאם ההסכם היה מאושר על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה ולא על פי חוק יחסי ממון, היה לו תוקף אף לתקופת הנישואין. אולם, אין צורך להכריע בשאלה זו במקרה דנן.
15
16
19
20
הרביעי: הפסיקה שהכירה בתוקף הסכם ממון שלא אושר מכוח השתק, מניעות ודרישת תם הלב, עסקה במקרים שבהם הצד שמבקש לא להכיר בהסכם קיבל כבר את מה שההסכם נועד להעניק לו (עייא 151 / 85 רודן נ’ רודן, פייד לט(3) 186, 193)). כפי שנקבע ע”י כב’ השופט רובינשטיין בבעיימ 9126 / 05 פלונית נ’ פלוני ( 26 . 1 . 06 ):
יילא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישור להישמע בטענה של העדר אישור לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההסכםיי.
28
דהיינו, על מנת ליתן תוקף להסכם ממון שלא אושר, יש צורך בהנאה מפירות ההסכם לאורך זמן. כך למשל, אירע גם בבעיימ 7734 / 08 פלוני נ’ פלונית ( 27 . 4 . 10 ) שבו הבעל כבר רוקן ללא ידיעת האישה חברה מסוימת וייהבעל מימש, אפוא, את החלק הארי של ההסכם מבחינת היקף ערך הרכושיי.
29
17 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
להעניק מתנה אלא שמדובר במעין הלוואה שיש להשיב. כפי שנקבע בע”א 3829 / 91 וואלס נ’ גת, פייד מה (1) 801, 811 נקבע :
“כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה… יחד עם זאת, יש להדגיש כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים שבהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים שבין הורים וילדים)…”
ראה גם: בעיימ 8203 / 17 פלוני נ’ פלוני ( 14 . 6 . 18 ).
בע”א 7051 / 93 האפוטרופוס הכללי נ’ גולדברג ( 20 . 7 . 1995 ) ציין כב’ הנשיא השופט שמגר באשר לחזקת המתנה כאשר מדובר ביחסי משפחה כי:
14
15
ייטיבו של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימת קרבה וחיבה בין המעניק למקבל.. הקירבה האמורה יוצרת חזקה – כאשר המדובר ביחסי משפחה – ולפיה, העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה להעניק למקבל את הנכס במתנה… חזקת הכוונה, המונחת ביסודה של המתנה, מבוססת על ניסיון החיים ומשתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. פועלה של החזקה בכך שהיא משיתה את הנטל לסתירתה ממקבל המתנה לטוען לבטלותה. נטל זה, אין להרימו בהטלת דופי גרידא, אלא יש להראות כי בנסיבותיו של העניין, הקניית המתנה משוללת כל הגיון.”
16 17
18 19
במקרה דנן, למעט ביחס לתשלום החזר ההלוואה בגין המקרקעין, לא הוכח ע’יי האיש שייהמתנה משוללת כל הגיון”. אלו נימוקיי:
.4
הצדדים התנהלו בפנקסנות ובהתחשבנות יעל השקליי. כפי שהעיד דייר הקסלמן (עמי 9 שורות 3 – 9 לפרוטוקול בהמייש קמא מיום 12 . 9 . 16 ):
28
ייסם ממש ניהל פנקסנות ברמה מגוחכת… בצורה שזה הגיע ברמה להתחשבן על הגלידה העודפת שהיא אכלה במפגש זוגייי.
19 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
לטענתו פגעה בו קשות? סבירה יותר גרסת האיש, שהאיש שעה לתחינתה שמצבה הכלכלי
קשה מאוד והעניק לה כספים אלו לצורכי מחייתה וכסיוע שלא על מנת להחזיר.
4 5
ה
6
בכתב ההגנה שהגיש האיש בעקבות התביעה הרכושית שהאישה הגישה כנגדו, ביחס להעברות כספים מסוימים שהוא העביר לה, הוא כלל לא טען שמדובר בהלוואה. לדוגמא: בסעיפים 112 – 113 לכתב ההגנה, מפרט האיש את גרסתו ביחס לנושא מימון רכישת רכבה של האישה והוא טוען כי: “בנסיבות העניין תתבקש התובעת להשיב לידי הנתבע את סכום השקעתו ברכביי. האיש לא מציין שמדובר בהלוואה אלא דורש השבה. אי ציון העובדה שמדובר בהלוואה, מלמדת שמדובר היה בהענקה כספית שהוענקה על ידו לאישה והיא מעולם לא נדרשה להשיב כספים אלו, לפני שהצדדים נפרדו. לפיכך, האיש לא הוכיח שעסקינן בהלוואה.
9 10
13
בטופס הרצאת הפרטים לתביעת המזונות שהגישה האישה, לא ציין האיש כלל שהאישה חבה לו כספים. זאת, למרות שבסעיף 10 לטופס יש לפרט ייחובותיו של בעל הדין וחובותיו של בעל הדין שכנגד, עד כמה שידוע למצהיר וכן תיאור הנושה…”. העובדה שהאיש לא פירט שום הלוואה שהאישה חבה לו, מלמדת אף היא כי הכספים שהוא העביר לה לא הועברו בגדר הלוואה.
14 15
16
10.
19
20 21
22
שונה הדבר בכל הנוגע לכספים שהאיש העביר לצורך פירעון ההלוואה שנועדה לרכישת המקרקעין. שהרי, הצדדים הסכימו שחלוקת הזכויות בנכס תהא שליש לאיש ושני שליש לאישה. בני הזוג נטלו הלוואה לצורך רכישת המקרקעין והאיש השיב לבנק את יתרת ההלוואה כך שבפועל, הוא שילם 85 , 000 ₪ יותר מהאישה. ברור כי שעה שהצדדים הסכימו כי החלוקה של המקרקעין לא תהיה שווה והאישה תרכוש שליש יותר, אזי גם המימון צריך להיות בהתאם. שהרי, הצדדים לא פעלו לשנות את אחוזי הבעלות במקרקעין לאחר שהאיש פרע ממקורותיו חלק גדול יותר מההלוואה. אי ביצוע איזון ביחס למקורות המימון של המקרקעין והתאמתו לאחוז חלקו של כל אחד בנכס, תביא למצב לא צודק, שבו האיש לא יקבל את האחוז מהמקרקעין שמשתקף בסכום שהוא שילם עבור רכישתם. הדבר אף יהווה עשיית עושר ולא במשפט. לכן, בכל הנוגע להתחשבנות ביחס לרכישת המקרקעין, יש להותיר על כנה את קביעת בהמייש קמא ולהורות לאישה להשיב לאיש את הסך של 85 , 000 ₪.
24
05
26 27
29
21 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש 17125 – 03 – 19
ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
.14
להסרת ספק מובהר, כי החיוב של האישה להשיב לאיש מחצית מכספים שהוצאו מהחשבון המשותף לאחר המועד הקובע, בעינו עומד, כך גם לגבי דחיית ערעורו של האיש כפי פסק דינו של חברי, סגן הנשיא, השופט שוחט.
3
15.
6
תוצאה זו לא גורמת עוול לאיש. אף בא כוחו ציין בבהמייש קמא בדיון שהתקיים ביום 4 . 1 . 16 כי: “הצעתי שהדרך הנכונה, היעילה והפרידה ההוגנת זה לדעתי למחול על החזר של אותם חובות…”.
11
האיש חיי חיים זוגיים עם האישה והתגורר בדירתה ללא תמורה. מכות חיים משותפים אלו, ובמיוחד לאור תחושתה של האישה שהיא מקופחת (כעולה מתמלול אחת השיחות שהאיש הקליט), אין להתפלא על כך שהאיש סייע כלכלית לאישה בכמה הזדמנויות, בסכומים לא מבוטלים. לו רצה האיש להעניק הלוואות, היה עליו להבהיר לאישה במפורש כי מדובר בהלוואות. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.
12
13
14
.16
16
לפיכך, אמליץ גם לבטל את חיוב האישה בהוצאות בבהמייש קמא ומאידך, לחייב את האיש בהוצאות ההליכים בקמא ובערכאת הערעור כדי סך של 20 , 000 ₪.
Los
obe
נפתלי שילה, שופט
השופטת עינת רביד:
באשר לסוגיית תוקפו של ההסכם אני מצטרפת לעמדתו של חברי, אב בית הדין השופט שוחט, וכן להערותיו של חברי השופט שילה ולמסקנתם הסופית; כך גם אני מסכימה לדחיית הערעור שכנגד של
26 27
האיש.
23 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש 17125 – 03 – 19
ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
העירבון שהפקידה המערערת (האישה) יושב לה באמצעות בא כוחה.
4
העירבון שהפקיד המשיב (האיש) להבטחת הוצאות המערערת (האישה) כמשיבה בערעור שהוגש על ידו, יועבר לה באמצעות בא כוחה.
פסק הדין ניתן לפרסום במתכונת בו נחתם ללא פרסום שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.
ניתן היום, ב’ חשוון תשייפ, 31 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
e
ק
2
5(
}. כמי 3 ביד. שופטת
עינת רביד, שופטת
נפתלי שילה, שופט
שאול שוחט, שופט, סגן נשיא א ב י ד
נפתלי שילה, שופט
שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא
25 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
הרווחים ממנו (ר’ ס’ 15, 22, 23) – קבע בית משפט קמא, בחלקו הראשון של פסק הדין, כי האישה “מנועה ואף מושתקת לטעון לזכויות בנכסים שנצברו ממועד הנישואין” (ס’ 63 לפסק הדין) וכי אין לה “זכות לקבל חלק כלשהו ברכושו הפרטי של הנתבע מלפני הנישואין ואף לאחריהם… לרבות ביחס לפירות הנכסים הנפרדים וכך גם חליפיהם” (ס’ 66 לפסק הדין).
3
מכאן דחיית תביעתה של האישה בענייני הרכוש.
ל. בחלקו השני של פסק הדין נדרש בית משפט קמא לתביעתו הכספית של האיש. לתביעה זו שני ראשים – האחד השבת כספים שניתנו לאישה, על ידו, במהלך חיי הנישואין, כהלוואה לטענתו, וכספים מהחשבון המשותף או מכרטיס האשראי שלו, שנעשה בהם שימוש לצרכיה בלבד. השני חלוקת מיטלטלין שנרכשו במהלך חיי הנישואין.
8 9 10
13
14
15
16
בית משפט קמא נדרש לכל אחת ואחת מהעברות הכספים להן טען האיש וקבע, כי חלקו (סכום כספי לרכישת מגרש בהוד השרון; סכום כספי לרכישת מכונית שנרשמה על שם האישה בלבד; 40 , 000 ₪; 20 , 000 ₪) ניתנו כהלוואה וחייב את האישה בהשבתן; לגבי כספים מהחשבון המשותף או מכרטיס האשראי שלו, שנעשה בהם שימוש לצרכיה בלבד, חייב קמא את האישה בהשבת סך של 2 , 350 ₪ קניות פרטיות שביצעה עבורה; 13 , 000 ₪ שניטלו על ידי האישה בציקים/מזומן/כרטיס אשראי מהחשבון המשותף ; 590 ₪ מהחשבון המשותף בגין פרסום בעיתון ; 637 ₪ בגין ביטוח רכבה; מנגד, דחה בית משפט קמא את תביעת האיש לחייב את האישה בהחזר כספים שנטען כי שולמו על ידו לשיפוץ דירתה; בהחזר הפרשות לקרן השתלמות; תשלום בגין פרסום באינטרנט; סכום כספי שנתן לבנה של האישה.
17 18 19
20
לגבי המיטלטלין הורה בית משפט קמא לאישה לערוך שתי רשימות, לבחירת מי מהן על ידי האיש.
8.
פסק הדין לא הביא לסיום הסכסוך בין השניים והם הניחו אותו לפתחה של ערכאת הערעור.
האישה – על הקביעה בדבר תוקפו של ההסכם לתקופת הנישואין ועל חיובה בהשבת הכספים (על חלק מההעברות בהן חויבה).
3 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
בה בחרו – “מערכת יחסים זוגית שלא במסגרת נישואין” וזאת על מנת למנוע “חילוקי דעות ו/או ספקות ככל שיתעוררו כאלו בעתיד, בקשר לזכויות כל צד ברכוש אשר נצבר לפני ובמהלך חייהם המשותפים” (הואיל מס’ 2 להסכם) ואני מוסיף – במתכונת הזו של זוגיות ללא נישואין’.
1 2
5
11. בניסיון להתגבר על הקושי הלשוני, שיש בו כמובן כדי ללמד על אומד הדעת של בני הזוג באשר לתקופת תחולתו של ההסכם וההסדר הרכושי המפורט בו, הפנה ב”כ המשיב להואיל השלישי שאצטט אותו, זו הפעם, במלואו :
9
“הואיל וברצון בני הזוג להחיל על מערכת היחסים שביניהם את ההסדרים הממוניים המפורטים בהסכם זה ושכל הוראות חוק, כפי שתהיינה בתוקף בכל עת, לא תחול על יחסי הממון שביניהם, ככל שהוראה זו תהיה נוגדת תניה כלשהי של הסכם זה או שאיננה מתיישבת עמו’י.
13 14
16
לטענת ב”כ המשיב ההיגד השולל תחולתן של הוראות חוק כפי שתהיינה בתוקף בכל עת, על ההסדר הרכושי שנקבע בהסכם, מלמד על התייחסות בני הזוג לשינוי במעמדם האישי בעתיד, קרי שגם אז יחולו הוראות ההסכם (כך אני מבין את טענתו בעמ’ 4 לפרוי ישיבת הערעור שי 3 – 1). לא אוכל לקבל פרשנות זו, שנראה כי היתה מקובלת גם על בית משפט קמא (ר’ ס’ 62 לפסק הדין). היא מעוותת, לטעמי, את לשון ההיגד. כוונת ההיגד היא, שהוראות חוק שתהיינה בתוקף, בעתיד, ותסתורנה את המשטר הרכושי בהסכם או לא תתיישבנה עמו, לא תחולנה על בני הזוג – ברם, במערכת היחסים הזוגית במסגרתה הם ביקשו להחיל את אותו המשטר. אין בין זה לבין שינוי במעמדם האישי של בני הזוג ולא כלום.
17
18
19
א
א
א
א
12. לשון ההסכם מכוונת, אפוא, להגבלת תחולתו לתקופת ייהזוגיות ללא נישואין” של בני הזוג. מכאן, לפחות על פי לשונו, פקע תוקפו של ההסכם ואין הוא חל עליהם, עם נישואיהם. על מנת להחיל את המשטר הרכושי הקבוע בהסכם גם לתקופת הנישואין היה עליהם לחתום על הסכם ממון ולאשרו, טרם נישואיהם, בהתאם למתווה הקבוע בחוק יחסי ממון. את זאת הם לא עשו.
א
25
26
13. אם כך הם פני הדברים, מה הביא את בית משפט קמא לקבוע כי ההסכם תקף גם לתקופת נישואיהם של בני הזוג? חקירת בני הזוג בבית משפט קמא העלתה את הממצאים הבאים: נקודת המוצא של האישה, גם לאחר הנישואין, שההסכם תקף (ס’ 53 לפסק הדין); הנסיונות שלה לדבר על לבו של המשיב לשנות את ההסכם, אף פעולתה על פיו במשך כל שנות הנישואין (ס’ 59, 61 לפסק הדין)
28 29
30
5 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
3 4
זוג ידועים בציבור במהלך חייהם הזוגיים ככאלה, גם על תקופת חייהם כנשואים לאחר שנישאו הינו צעד אחד יותר מדי, שיש בו כדי לייתר את ההסדר הנורמטיבי שקבע חוק יחסי ממון ואת התכלית שעומדת מאחורי דרישת האימות והאישור. כידוע דרישות אלה, אימות ואישור, הן דרישות מהותיות. את הטעם לקיומן מוצאים אנו בעייא 4 / 80 מונק נ’ מונק, לו (3) 421 – בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואישה והצורך בניטרול השפעות הדדיות אפשריות לרבות השפעות בלתי הוגנות. אכן, יחסים עדינים ומורכבים נוטים להתקיים, אף רצוי שיתקיימו, גם בבני זוג ידועים בציבור. ברם, ידועים בציבור אינם סטאטוס אלא מצב עובדתי. היום כן מחר לא. כל אחד מבני הזוג יכול להביא לסיומם בהינד עפעף. לא כך הם פני הדברים בבני זוג נשואים המחוייבים לגושפנקא של הדין לסיום יחסיהם. מכאן, הסכמה של בני זוג ידועים בציבור למשטר רכושי מסוים לא מקימה חזקה שמסכימים הם להחלת אותו משטר גם אם ישתנה מצבם לבני זוג נשואים. מכאן וביתר שאת החשיבות לדרישת האימות והאישור, שהוחלה, אגב, גם על בני זוג נשואים מלפני 1 . 1 . 1974 עליהם חלה הילכת השיתוף (עייא 490 / 77 נציה נ’ נציה, לב (2) 621) – אותו משטר רכושי שחל כרגיל על ידועים בציבור – שמבקשים לחתום על הסכם ממון.
6 7
9
10
11
ו
12
15
16
17
18
19
20
שלישית – במקרה שלפנינו, כך קבע בית משפט קמא, האישה ביקשה, לאחר הנישואין, לשנות את ההסכם ולהתאים אותו לשינוי במצבה הכלכלי ואף ניסתה לגרום לאיש להסכים לשנותו. קביעה עובדתית זו, אף אם הניסיון לא נעשה בעקבות הנישואין” (ס’ 52 לפסק הדין – קביעה שלא מצאתי לה ביסוס עובדתי בוודאי לא מהמובאה אותה ציטט בית משפט קמא מדברי עורכת ההסכם, אף מצאתי ביסוס סותר בעדותה של זו, לפיה היו דיבורים של בני הזוג לשינוי ההסכם אחרי הנישואין “כדי להבטיח את ניי אף אישרה, כי כששמעה על נישואיה אמרה שצריך לשנות ולאשר בבית המשפט ושצריך לעשות הסכם אחר – ר’ ס’ 54 לפרו’ – מה שמלמד שרצון לשינוי היה דווקא בעקבות הנישואין) מלמדת שהמשטר הרכושי לו הסכימה בהסכם לא היה מקובל עליה כמשטר הרכושי שיחול גם בתקופת נישואיה. זאת ועוד, גם אם תאמר שהאישה הבינה כי ההסכם תקף גם לתקופת הנישואין אין די בכך. מחשבה אינה יוצרת מציאות ואין בה כדי לבטל הסדר נורמטיבי, שטעמיו בצדו, אותו קבע המחוקק. גם הקביעה כי השניים, לרבות האישה, נהגו על פי ההסכם, על דרך של הפרדה רכושית אין בה כדי לשנות שכן משטר של הפרדה רכושית חל ממילא על בני זוג שנישאו אחרי 1 . 1 . 74 וזאת מכוח הוראות חוק יחסי ממון עצמו.
21
22
23
4
16. יגעתי וחיפשתי פסק דין שגורס לשיטת האיש ולא מצאתי. להיפך, בעמיש (י-ם) 26693 – 04 – 13 פלוני נ’ פלונית; 14 . 11 . 13 נדרש ביהמ”ש המחוזי לשאלת תוקפו של הסכם יחסי ממון”י
29 30
7 מתוך 25
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש
17125 – 03 – 19 ל’ נ’ ר’
31 אוקטובר 2019
1
של האישה לבית משפט קמא לדיון מחודש, על בסיס קביעה זו. יצוין, כי בייכ האישה הודיע בישיבת הערעור (עמ’ 2 לפרו’ ש’ 20 – 17 ) כי הוא לא טוען להשבחה בנכסים החיצוניים של המשיב, ונותר לבחון, אפוא, האם המשיב לא העביר את כל הכנסותיו לטובת משק הבית המשותף והותיר בידיו הכנסות.
D ו A
ההתחשבנות הכספית
ס
ב
18. משאין תוקף להסכם, המשטר הרכושי שחל על בני הזוג לאחר נישואיהם הוא משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.
30
ס
10 11
12
13
14 15
19. על פי סעיף 4 לחוק זה, קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין וכל אחד מהם רשאי לעשות ברכושו כאוות נפשו, בכפוף למגבלות על פי דין. הם רשאים להלוות כספים האחד לרעהו אף להעניק לו מתנות. בעשותם כאמור יפעלו הם בהתאם לדינים הכלליים (ראו בהקשר זה בג”צ 6037 / 18 פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי ת”א-יפו; 18 . 2 . 19 , סעיף 2 לפסק הדין). נוכח הפרדה זו, אף נוכח הילכת יקרובים קרובים’, שחלה במלוא עוצמתה ביחסים בין בני זוג, יש לבחון כל העברה והעברה לנסיבותיה, תוך הבנה ברורה שהנטל, כאמור, מוטל על בן הזוג הטוען לאפיון ההעברה כהלוואה. זאת ועוד, ההלכה הפסוקה קובעת “…מתן הלוואות בתוך המרחב הבינזוגי הינו נדיר מעצם טיבו וטבעו. נוהגו של עולם שאדם רואה בבן זוגו הנשוי לו כשותפו ולא כבעל חובו ואין ציפייה כי בן הזוג ישפה את משנהו על נתינה כספית שקיבל ממנו. אם ביקשו בני זוג לחרוג מנוהגו של עולם נותנת הדעת כי יתנו ביטוי חיצוני לכוונתם זו, דוגמת עריכת חוזה הלוואה, מתן שטר ערבות וכיוצ”ב. לפיכך הטוען כי נתינה כספית שנתן לבן זוגו הינה בגדר הלוואה עליו נטל הראיה והוא יידרש להביא ראיה של ממש שאכן הנתינה לא נעשתה מתוך נוהגם הרגיל והטבעי של בני זוג המעניקים מתנות זה לזה מבלי שיחובו בהחזרתו” (תמ”ש (כפיים) 13154 / 04 פלונית נ’ פלוני, ( 23 . 7 . 09 )). מכאן, עניין לנו בחזקה. ברם, חזקה זו ניתנת לסתירה (בג”צ 6037 / 18 הנייל, סעיף 3 לפסק הדין).
16 17
18
20
21
22
20. ביישום הלכה זו, על ההתחשבנות הכספית, יש, לטעמי, להפריד בין הסכום הכספי של 85 , 000 ₪ לרכישת המגרש לבין יתר ההעברות הכספיות.
הסכום הכספי לרכישת המגרש
9 מתוך 25
