לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני: 129539/2019

:

בפני

כבוד השופטת מרשק מרום

כבוד השופטת עמיתה בוסתן

כבוד השופט שמואל בורנשטין

מערערת

מדינת ישראל – באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה וע”י עורכות הדין אלכסנדרה קרא ושיר בן-עמי

נגד

משיב

עידן ברק (עציר) – ע”י עו”ד שי רודה

פסק דין

1. ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט השלום בפתח תקוה (השופט עודד מורנו) בת”פ 41427-04-19 מיום 162.20. לאחר שהמשיב הורשע על פי הודאתו, לאחר שמיעת חלק מעדי התביעה, בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע מגוון עבירות מין כלפי קטינים, כדלקמן :

באישום הראשון הורשע המשיב בעבירות של גרם מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים לפי סעיף 347(א)(1) ביחד עם סעיף 350 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”); ניסיון לגרם מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים לפי סעיף 347(א)(1).
עם סעיף 350 וסעיף 25 לחוק העונשין; שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה לפי סעיף 214(ב1) לחוק העונשין; הטרדה מינית לפי סעיף 5(א) יחד עם סעיפים 3(א)(3), 3(א)(4) ו 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנייח-1998 (להלן: “החוק למניעת הטרדה מינית”); איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

:

באישום השני המשיב הורשע בעבירות של מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים לפי סעיף 347(א)(1) לחוק העונשין; גרם מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים לפי סעיף 347(א)(1) ביחד עם סעיף 350 לחוק העונשין.

1 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

באישום השלישי הורשע המשיב בעבירות של ניסיון לגרם מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים לפי סעיף 347(א)(1) ביחד עם סעיף 350 וסעיף 25 לחוק העונשין; שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה לפי סעיף 214(ב1) לחוק העונשין; הטרדה מינית לפי סעיף 5(א) יחד עם סעיפים 3(א)(3), 3(א)(4) ו-3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית.

באישום הרביעי המשיב הורשע בעבירות של ניסיון לגרם מעשה מגונה בנסיבות אינוס (שלוש עבירות לפי סעיף 348 (א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) יחד עם סעיפים 25 ו- 350 לחוק העונשין; ניסיון הטרדה מינית (שתי עבירות לפי סעיף 5(א) יחד עם סעיפים 3(א)(3), 3(א)(4) ו- 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (ריבוי עבירות) לפי סעיף 214(ב) לחוק העונשין.

באישום החמישי הורשע בעבירה של החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין.

על המשיב הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ופיצוי בסך 5,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים בתיק (סך הכל 180,000 ₪).

במרכז ערעור המדינה עומדת עתירה להחמיר בעונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב.

2. כתב האישום המתוקן מתאר עבירות מין שביצע המשיב בשישה קטינים בגילאים שבין 11 עד 15 על פני חמש שנים. המשיב יצר קשר עם הקטינים באפליקציות שונות ובאתרי היכרויות. המשיב הפנה לקטינים התייחסויות והצעות מיניות ואף ביצע איתם שיחות וידאו מיניות, במסגרתם שכנע את הקטינים לבצע מעשים מגונים ומעשי סדום. כמו כן, יזם מפגשים מיניים עם הקטינים. כתב-האישום קשה לקריאה. נפרט את עיקרי המעשים: המשיב גרם לחי, קטין כבן 13 שנים ו-10 חודשים לקיים עימו שיחות וידאו כשהקטין עירום ומחדיר מלפפון לפי הטבעת שלו (כמפורט באישום הראשון); בנוסף, המשיב גרם ל- אי, קטין כבן 15 שנים ו-10 חודשים להיפגש עימו, ובמהלך הפגישה ביצע בקטין מעשה סדום, וכן גרם ל- אי לבצע בו (במשיב) מעשה סדום, בדרך של החדרת איבר מינו לפי הטבעת של המשיב (כמפורט באישום השני). המשיב ניסה לגרום לאוי, קטין כבן 14 שנים, להחדיר מלפפון או גזר לפי הטבעת שלו (כמפורט באישום השלישי). בנוסף, המשיב ניסה לגרום לשלושה קטינים בני 11 – 14 שנים לבצע בעצמם מעשים מגונים (כמפורט באישום הרביעי).

2 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

אין המדובר במעידה חד-פעמית אלא במסכת מתמשכת כלפי מספר רב של קטינים. המשיב לא היסס מלהפעיל אמצעי לחץ על כל הקטינים, כאשר הדברים באים לידי ביטוי במיוחד בעניינו של ח’, עליו איים כי יפרסם את הקלטת הוידאו לבית-הספר ולהוריו. המשיב הנחה את הקטינים להסתיר את הקשר עימו, כאשר המכלול מעיד על יצידיי ממש, אכזרי, קר ומתוכנן היטב, של קרבנות בגילאים צעירים של תחילת גיל ההתבגרות.

22. נזכיר שוב, כי המשיב אף לא היסס להסיר מעליו את מעטה האנונימיות הוירטואליות, כשנפגש עם הקטין אי, ביצע בו מעשה סדום וגרם לקטין לבצע בו מעשה סדום.

23. התכנים המופיעים בשיחות הם תכנים קשים ומעוותים, הכוללים הצעות לקיום יחסי מין עם בני משפחה או קטינים אחרים, התייחסות לשימוש בבעלי חיים לשם סיפוק מיני, והנחיית הקטינים להחדיר חפצים מגוונים לפי הטבעת. הצדק עם בייכ המערערת, כי בכך פגע המשיב בהתגבשות תפיסתם של הקטינים בנוגע לאופן בו יחסים אינטימיים תקינים צריכים להתרחש (סעיף 35 להודעת הערעור). על אף שלא הוגשו תסקירי נפגעי העבירות, לא יכול להיות ספק כי מעשיו של המשיב פגעו בתמימותם של הקטינים וחיללו את נפשם, כשהמדובר בעבירות שהנזק טבוע בהן מעצם טיבן וקיומו הוא בבחינת הנחה שאין צורך להוכיחה (ראו, למשל: עייפ 6695/08 פלוני נגד מדינת ישראל [261.09.]).

:

24. באשר למדיניות הענישה באופן כללי נאמר, כי רק לאחרונה עמד בית-המשפט העליון על הצורך בהחמרת הענישה בין העבירות בהן עסקינן :

“בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה הגלומה בביצוע עבירות מין כלפי קטינים באמצעות רשת האינטרנט, כאשר נועדו להגן על שלומם הגופני של הקטינים ועל שלמות נפשם… כמו גם על הצורך בהחמרת הענישה על עבירות אלו, בין היתר, בשל הקלות היחסית שבביצוען, והחדירה הקשה לפרטיותו של קרבן העבירה…” (רעיים 4181/20 קרוואני נגד מדינת ישראל [306.20.], פסקה 9).

וכן, ראו:

“חומרתן הרבה של עבירות מין בקטינים הודגשה פעמים רבות בפסיקתו של בית משפט זה. עבירות מין המבוצעות בקטינים נעשות, ככלל, תוך ניצול תמימותם והאמון שהם רוחשים לעבריין הבוגר… כפי שנקבע בע”פ 5497/10 פלוני נ’ מדינת ישראל (101.2011.)”אופי היחסים הנובע מפער הגילים מקנה

11 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:
י : 129539/2019

ליחסים אלה את אופיים הפלילי אף מקום בו נעשו היחסים בהסכמה” (שם, בפסקה 7). על העונש לשקף את סלידת החברה מהמעשים המיניים המעוותים, ולהוות גורם מרתיע, הן כלפי העבריין עצמו והן כלפי עבריינים פוטנציאליים, מפני הישנות מעשים כגון אלה. בנוסף לגורם ההרתעה, הצופה פני עתיד, קיים צורך מיידי להרחיק את העבריין הפדופילי מהקהילה, לתקופה ממושכת, על-מנת להגן על ציבור הקטינים, שהינו ציבור פגיע במיוחד, מהסיכון שעודו נשקף מן העבריין, סוטה המין. במקרים מעין אלה, יש להעדיף את שיקולי ההגנה על הקטינים, אשר עלולים להיפגע בגופם ובנפשם, על פני שיקולים אחרים, לרבות נסיבותיו האישיות של העבריין. וזאת, באמצעות הטלת עונש מאסר ממושך אשר ראוי כי ינוצל, בין היתר, לטיפול בסטיותיו המיניות החמורות של עבריין המין. יש אף להדגיש את הצורך בהעברת מסר עונשי מובהק למנצלים את רשת האינטרנט למטרות פוגעניות ולסיפוק יצרים מיניים אפלים ומעוותים…” (עייפ 6357/11 ברברמן נגד מדינת ישראל [236.13.], פסקה 14).

14 15

25. על רקע נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הכללית, עיינו בפסיקה שהוגשה על-ידי ב”כ הצדדים וכן בפסיקה נוספת, שאלו הם עיקריה:

עייפ 3935/16 עופר טמסוט נגד מדינת ישראל [222.2017.] (הוגש על ידי התביעה): המערער הורשע לפי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר דיוני, בעבירות של גרם אינוס קטינה, מעשה מגונה בקטינה, הטרדה מינית, איומים ועוד, שכולן נעשו כלפי קטינות במרחב הווירטואלי. המערער יצר קשר עם מספר קטינות, בגילאי 12 עד 145. והתחזה לנער בגילאי 15-17, ניהל עם המתלוננות שיחות בעלות אופי מיני, ביצע כלפיהן מעשים מגונים, גרם להן לבצע מעשים מגונים ואף גרם לחלקן לבצע בעצמן מעשים העולים כדי עבירות מין חמורות. בבית-המשפט המחוזי נדון המערער לעונש של 6 שנים וחצי, וערעור על חומרת העונש התקבל, כך שעונש המאסר בפועל הופחת ל- 5 שנים ומחצה. עם זאת צוין, כי המתחמים השונים אותם קבע בית-המשפט המחוזי נחזים כנכונים. בית-המשפט המחוזי חילק את האישומים למספר קטיגוריות על-פי העבירות: קטגוריה ראשונה ביחס לאישומים המתייחסים לגרם אינוס או גרם בעילה אסורה, בנוסף על ההטרדה המינית. באישומים אלה התבקשו הקטינות להחדיר אצבעות לאיבר מינן, ואוימו כי יפורסם מספר הטלפון שלהן; כן גרם להחדרת מיכל דאודורנט לאיבר המין- נקבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר.

12 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

קטגוריה שניה ביחס לאישום שכלל בנוסף לעבירת המין גם עבירת איומים משמעותית. בתגובה לסירוב הקטינה לשלוח תמונות עירום שלה, איים עליה שיגיע לביתה, שיאנוס וירצח אותה. תחת איומיו, החדירה אצבעותיה לאיבר מינה – נקבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר. קטגוריה שלישית – המתייחסת לשאר האישומים בעבירות של הטרדה מינית ובמעשה מגונה – נקבע מתחם עונש לגבי כל אחד מהאישומים כנע בין מאסר על-תנאי ועד 12 חודשי

מאסר.

קטגוריה רביעית- המתייחסת לאישום של החזקת חומר תועבה ולפיו המערער החזיק במחשבו סרטון פורנוגרפי ובו נצפים ילדים צעירים מקיימים יחסי מין אוראליים ואנאליים, נקבע מתחם ענישה שנע בין 3 – 6 חודשי מאסר.

14 15

תייפ (מחוזי חיפה) 52301-12-14 מדינת ישראל נגד אהרון נאתכו [1110.15.]: הנאשם, בלש במשטרת ישראל, הורשע על פי הודאתו, בכך שבמהלך שנת 2014 במספר הזדמנויות שונות, נהג לפנות באמצעות הטלפון הנייד שלו ובאמצעות המחשב הביתי שלו לאנשים שונים, בהם כאלה שהציגו עצמם כקטינים שטרם מלאו להם 16 שנים, וזאת באמצעות התכתבות טקסטואלית דרך אפליקציות. במהלך ההתכתבויות עם הקטינים, הציע להם הנאשם הצעות בעלות אופי מיני, וזאת תוך שהוא מתאר בפניהם תיאורים של מעשים מיניים אותם הוא חפץ לקיים עמם. הנאשם אף נפגש עם אחת הקטינות עמה התכתב ובמסגרת פגישה זו קיים עמה מגע מיני, לרבות מין אוראלי, וזאת, על אף שהיה מודע לגילה הצעיר של הקטינה. לאחר התרחשות אירועים אלה המשיך הנאשם בהתכתבות עם המתלוננת, העברת מסרים והצעות בעלות תכנים מיניים וכן הפציר לבצע בה מעשה סדום, כאשר המתלוננת דוחה את הצעותיו. לאחר שהמתלוננת הבהירה לנאשם כי אינה מעוניינת להיפגש עמו עוד והפצרותיו לא נענו, איים הנאשם על המתלוננת באומרו שהוא לא אשם אם אביה ישמע אודות דברים שהוא לא היה

רוצה שתעשה.

נקבע מתחם עונש הולם לאישום השני, הכולל מפגש ועבירות של מעשה סדום ואיומים, כנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר. לאישומים הראשון והשלישי, הכוללים עבירות של ניסיון להטרדה מינית והטרדה מינית, נקבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על-תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש (כאשר הוטלו עליו 24 עונשי מאסר בפועל על כלל העבירות שביצע, ולא כולן פורטו על-ידנו), אך חזר בו מהערעור (עייפ 7357/15 מיום

.(265.16.

13 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

תייפ (מחוזי י-ם) 40440-12-15 מדינת ישראל נגד מורנו [187.16.]: כלל כתב האישום ששה אישומים, ולענייננו רלוונטי האישום השישי, לפיו התחיל הנאשם להתכתב ברשת חברתית עם ילדה כבת 13 ותשעה חודשים, כאשר היא הציגה עצמה כבת 14. לבקשתו שלחה לו תמונות עירום שלה. על רקע חשדו שהיא נמצאת בקשר עם בן כיתתה, דרש ממנה כי תישאר עם טלפון פתוח במהלך כל היום. לדרישתו שלחה לו סרטונים בו נראית מחדירה אצבעותיה לאיבר מינה. הנאשם מימש איומיו ופרסם תמונותיה. בית-המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה לאישום זה שנע בין 24 – 48 חודשי מאסר (על הנאשם הוטל עונש כולל של 48 חודשי מאסר)

עייפ 1288/17 מדינת ישראל נ’ אבשלום שנהר [310.2017.]: המשיב הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות מין באמצעות האינטרנט בחמש קטינות בטווח הגילאים של 125.-145. שנים. במסגרת האישום הראשון, שכנע המשיב את המתלוננת לשלוח לו תמונות עירום שלה ולקיים עמו שיחת וידאו, במהלכה שכנע אותה לגעת בשדיה, להחדיר אצבעות לאיבר מינה, כאשר הוא צופה בה ומאונן, עד שהגיע לפורקן מיני. בשתי הזדמנויות נוספות, נענתה המתלוננת לבקשותיו של המשיב כי תחשוף בפניו את גופה הערום, ואף נגעה בעצמה, כאשר המשיב צופה בה ומאונן ובשיחה נוספת, להחדיר מברשת שיניים עם משחת שיניים לתוך

איבר מינה.

יתר האישומים מייחסים למשיב פניות בעלות אופי מיני לקטינות, תוך שימוש בביטויים קשים, אשר הובילו למשלוח תצלומים חושפניים. בית משפט קמא קבע את מתחם העונש ההולם למכלול האישומים, ברכיב המאסר בפועל כמצוי בטווח של 24-60 חודשים. משיקולי שיקום מצא לסטות מהמתחם לקולא וגזר על המשיב מאסר בפועל למשך 18 חודשים, לצד רכיבי ענישה נוספים לרבות תשלום פיצויים בסכום כולל של 70,000 ₪. בית המשפט העליון מצא לקבוע מתחם נפרד לעבירות נושא האישום הראשון, אשר נוכח העונש המזערי המתחייב בגינן מצוי בטווח של 5-8 שנים ולאמץ את המתחם שקבע בית משפט קמא כהולם את יתר האישומים. בית המשפט העליון היה ער לרמת הענישה שנקבעה לעבירות מסוג זה אך סבר כי הגם שיש להחמיר בעונשו של המערער, בהינתן הנסיבות המיוחדות וסיכויי השיקום הגבוהים, ניתן לסטות מהרף התחתון של המתחם ולהסתפק במאסר בפועל של 3 שנים, וזאת מבלי שהדבר ישמש תקדים לרמת הענישה במקרים דומים.

עייפ 1195/19 פלוני נגד מדינת ישראל [33.20.] (הוגש על-ידי ההגנה במסגרת השלמת טיעון בכתב): המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום שכלל שישה אישומים, בשורה

14 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

ארוכה של מעשים מגונים בקטינות, גרם וניסיון לגרם מעשים שכאלו, הטרדה מינית, איומים והחזקת פרסומי תועבה. האישום הראשון מתייחס ליצירת קשר באמצעות יישומון עם ילדה כבת 10. לפי הוראותיו, הקטינה שלחה למערער סרטון בו היא נוגעת עם אצבעותיה באיבר מינה, וכן צילמה סרטונים נוספים בהם חשפה את גופה ואת איבר מינה. לפי הוראותיו צילמה את עצמה עם מלפפון בפיה. המערער שלח לה תמונה מינית שלו, והציע לה להיפגש בביתו על-מנת לקיים יחסי-מין, אולם המתלוננת סירבה והבהירה כי היא בת 10 שנים בלבד. בהמשך המתלוננת חסמה אותו כך שלא יוכל לשלוח לה הודעות, והמערער שלח לה מסרון בו איים עליה שאם לא תבטל את החסימה יפיץ את הסרטונים ששלחה לו ויספר על הקשר ביניהם. חמישה אישומים נוספים עניינם בקשרים שנוצרו עם קטינות באמצעות יישומון, כאשר הקטינות היו בנות 10 ואחת מהן כבת 12. באישום השני, איים המערער על הקטינה שיפנה למשטרה לאחר שחסמה אותו ביישומון. הקטינה סירבה לצלם את עצמה. באישום השישי, היה בקשר עם ילדה בת 10 ביישומון, היא שלחה לו לבקשתו סרטונים בהם חושפת את חזה, ישבנה ואיבר מינה, ונוגעת עם אצבעותיה באיבר מינה. באשר לאישום הראשון נקבע מתחם ענישה שנע בין 25. עד 45. שנות מאסר; לגבי האישומים 2 עד 6 – מתחם כולל שנע בין 3 – 6 שנות מאסר. על המערער הוטל עונש מאסר של 3 שנות מאסר, וערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

תפיים 41309-12-14 (מחוזי ת”א) מדינת ישראל נגד מורובטי [87.15.]: הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום הכולל שישה אישומים.

הנאשם יצר קשר עם קטינות ברשת האינטרנט והציג עצמו כקטין. באישומים 1-
3 גרם הנאשם לקטינות לחשוף את גופן, תוך שהוא צופה בהן, וחשף בפניהן את איבר מינו, ולגבי כל אחד מהאישומים נקבע מתחם ענישה שנע בין 12
30 חודשי מאסר בפועל. כאשר לאישומים 6-14, במהלכם הנאשם חשף את עצמו ואונן בפני הקטינות, נקבע מתחם ענישה שנע בין 3 – 12 חודשי מאסר בפועל. באשר לאישום החמישי, שעניינו החזקת חומר תועבה בנסיבות המפורטות שם, נקבע מתחם ענישה שנע בין 1 ל- 6 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטל עונש מאסר של 18 חודשים.

עייפ 1269/15 פלוני נגד מדינת ישראל [2312.15.]: המדובר במי שצילם את בתו ואת אחייניתו ונקבעו מתחמי ענישה שונים לסוגי העבירות השונות. לענייננו, באשר לעבירות של החזקת חומרי תועבה ובהן דמותו של קטין שאינם פרי יצירתו של המערער, נקבע מתחם ענישה שנע בין 3-
6 חודשי מאסר.

15 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב במתחמי הענישה שנקבעו.

26. על רקע האמור, ולאחר עריכת האבחנות המתבקשות, אנו קובעים מתחמי ענישה לכל אירוע על בסיס נסיבותיו כדלקמן: אישומים 1 ו – 2, מתחם העונש ההולם נע בין 18
36 חודשי מאסר בפועל לכל אחד

מהאישומים ;

אישום 3, מתחם העונש ההולם נע בין 12 – 30 חודשי מאסר בפועל; אישום 4, מתחם העונש ההולם נע בין 8 – 18 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהאירועים המנויים בו ; אישום 5, מקובל עלינו מתחם העונש ההולם לו עתרה הפרקליטות, אשר נע בין 3 – 6 חודשי מאסר בפועל.

27. בבחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, נראה שבית-המשפט קמא נתן משקל יתר לנתוניו האישיים של המשיב, הכוללים העדר עבר פלילי והתנהלות נורמטיבית והישגית במשך השנים. המסר הברור הבא לידי ביטוי בפסיקת בית-המשפט העליון (למשל, בעניין ברברמן, כפי שצוטט לעיל) הוא, כי יש להעדיף את שיקולי ההגנה על הקטינים על פני שיקולים אחרים, לרבות נסיבותיו האישיות של העבריין. בעניינו של המשיב, יש להוסיף כי האמור בתסקירים באשר לקיומה של סטייה מינית, ההתפתחות ההדרגתית בהבנת חומרת העבירות וההתייחסות השכלתנית לנזק שנגרם לקורבנות העבירות, משקף את הצורך להטיל ענישה שיהיה בה מסר של הרתעה אישית, ובנוסף על הענישה להוות גורם מרתיע כלפי עבריינים פוטנציאליים. (וייאמר כאן בהערת אגב בהקשר של תסקירי שירות המבחן, כי לא מצאנו יסוד לביקורת של בית-המשפט קמא כלפי שירות המבחן בסיפא גזר דינו באשר להבדל בהמלצות בשני תסקירי שירות המבחן, דהיינו תסקירי המעצר והתסקיר שהוגש במסגרת הטיעונים לעונש, שהרי לא רק שהם מוגשים בשלבים שונים של ההליך, אלא שתפקידם ומטרתם שונים, והדברים ידועים ואין כל צורך להרחיב על כך).

28. נזכיר עוד, כי המשיב אינו זכאי למלוא ההקלה של מי שמודה ולוקח אחריות על מעשיו, שכן הסדר הטיעון גובש לאחר שהתחילו להישמע ראיות ונוהלה חקירה נגדית קשה ומביכה של הקטין ח’ בבית-המשפט (ראו פרוטוקול ישיבת יום 610.19. בבית-המשפט קמא), אם כי בסופו של יום הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ובכך חסך העדת קטינים נוספים. בנוסף לכך, יש ליתן ביטוי לצורך בהרתעת המשיב ובהרתעת הרבים. בנסיבות אלו, אנו סבורים, שבית-המשפט שגה בקביעתו לפיה יש להטיל על המשיב ענישה המצויה ברף התחתון של המתחם אותו קבע.

16 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

29. לפיכך, אנו קובעים שיש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונש שנגזר על המשיב אופן ממשי, ולאחר שקבענו מתחמי עונש הולמים לכל אירוע, יש להטיל על המערער עונש כולל שיעמוד בהלימה לצבר המעשים ולהסתכלות מידתית בדבר הענישה הראויה.

30. בהתאם לכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, ובמיוחד לא בערעורי מדינה על קולת העונש, החלטנו להטיל על המשיב עונש כולל של 50 חודשי מאסר בפועל חלף 30 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית-המשפט קמא.

שאר רכיבי הענישה המנויים בגזר-הדין של בית-המשפט קמא יוותרו על כנם.

למען הסר ספק מובהר, כי כמו בבית-המשפט קמא, פסק-הדין מותר בפרסום למעט כל פרט מזהה

אודות קרבנות העבירות.

ניתנה היום, יייח אלול תשייפ, 07 ספטמבר 2020, במעמד המשיב וב”כ הצדדים.

inl2.

•••••

דנה מרשק מרום, שופטת

זהבה בוסתן, שופטת עמיתה

שמואל בורנשטין, שופט

אבייד

17 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

את מהלך ההתכתבויות עם הקטינים (שעניינם תואר באישומים 1,3, ו- 4), וכן את שיחות הווידאו שקיים עימם, בהן נראים הקטינים כשהם עירומים, מאוננים, מבצעים בעצמם מעשים מגונים או מעשי סדום – הקליט המשיב במחשבו ושמר אותן בכונן קשיח, תחת שמות שהכילו את ערי מגוריהם, את גילם ואת העדפתם המינית בקיום יחסי מין עם גברים. המשיב עשה שימוש בתיעוד זה כלפי הקטין חי (נושא העבירות באישום הראשון) ואיים עליו בפרסום הקלטתו בה הוא נראה עירום ומחדיר מלפפון לפי הטבעת שלו, בבית-ספרו ובשליחתה להוריו, על-מנת שישתף איתו פעולה. בנוסף לאירועים אלו, המשיב החזיק בכ – 600 קבצים ובהם תמונות וסרטונים פדופיליים בהם נראים קטינים במצבים שונים עם קטינים אחרים, מבוגרים ובעלי חיים.

3. בייכ הצדדים הגיעו להסדר דיוני לאחר שנשמעה עדותו של הקטין חי, במסגרתו תוקן כתב האישום והמשיב הופנה לקבלת תסקיר (כשיצוין כי עסקינן במשיב שנעצר עד לתום ההליכים כנגדו). כמו כן, בהתאם להסדר, בייכ המערערת ביקש להורות על קבלת הערכת מסוכנות מינית, אך בית-המשפט קמא דחה את הבקשה.

תסקירי שירות המבחן

4. מהתסקיר מיום 71.2020. שהוגש לבית-המשפט קמא עלה, כי המשיב רווק ללא ילדים כבן 37, נעדר עבר פלילי. טרם מעצרו עבד במשך מספר חודשים כרופא משפחה בעיר אלעד לצד עבודה כמורה פרטי לתלמידים בגילאים שונים. המשיב שירת 5 שנים בצהייל ביחידה מסווגת ושוחרר כקצין בדרגת סגן, את לימודי הרפואה סיים בהצטיינות בשנת 2012 בהונגריה והוא הוסמך לעסוק ברפואה בשנת 2013. שירות המבחן תיאר את ההתפתחות שחלה ביחסו של המשיב לביצוע העבירות, כאשר בתחילה, במסגרת הליך המעצר, התרשם השירות כי המשיב מטשטש את משמעות הקשר עם הקטינים, את הפגיעה בהם, תופס את הקשר כהדדי, וזאת לצד אלמנטים של מרמה וניצול של קטינים כאובייקטים למימוש צרכיו תוך ששלל נזקקות טיפולית. בתקופה זו, סבר שירות המבחן שרמת הסיכון להישנות ביצוע העבירות היא משמעותית. מהאבחון שנערך במסגרת הכנת התסקיר לעונש עלה, כי המשיב לוקח אחריות על ביצוע העבירות, מכיר בחומרתן וכן מכיר באופן שכלתני בנזקים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים שגרם בפגיעותיו בקטינים. המשיב תיאר בכנות את התנהלותו המינית בשנים שקדמו למעצרו, וממכלול הנתונים עלה תיאור של משיכה מינית הבופילית לנערים צעירים בגילאי 13 – 17. השירות שיקף למשיב את הספקנות שלו ביחס לתפיסתו של המשיב כי בזמן אמת לא היה ער לנזקים הגלומים במעשיו, ביחוד על רקע השכלתו ועיסוקו כרופא, כשנראה כי הוא מצוי

3 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

בשלב ראשוני של התבוננות ביקורתית יותר במעשיו הפוגעניים, וקיימת הגמשה בעמדותיו ומודעות ראשונית לחלקים הפוגעניים והבעייתיים ולגורמי הסיכון במצבו. שירות המבחן סקר את גורמי הסיכון, הכוללים, בין השאר, את משך העבירות, גילאי הקטינים, העובדה שנפגש עם אחד הקטינים מחוץ לעולם הוירטואלי, קיומם של אלמנטים של ניצול, מניפולטיביות, פיתוי ותכנון במעשים, עיוותי חשיבה והתנהגות מינית סוטה שפיתח. כן שקל את גורמי הסיכוי, שעניינם העדר עבר פלילי, השקעת מאמץ לשתף פעולה עם שירות המבחן לרבות בתכנים מהותיים, הגמשה בעמדות והבעת רצון להשתלב בטיפול ייעודי, הפקת לקח מרתיע מההליכים המשפטיים והבעת רגשות בושה, אשמה וחרטה. נוכח חומרת העבירות, הימשכותן ואופיין הסטייתי-הבופילי, ונוכח הסיכון במצבו של המשיב להישנות עבירות מין, סבר שירות המבחן כי ענישה מאחורי סורג ובריח תוך שילובו בטיפול ייעודי במסגרת מאסרו – לו הביע המשיב מוכנות ראשונית, יציבו גבול ברור להתנהגותו וישקפו לו את חומרת מעשיו והנזק שהסב לקטינים.

5. חרף התסקיר המפורט וההמלצה העונשית למאסר מאחורי סורג ובריח, היותו של המשיב עצור עד לתום ההליכים, ולאחר שבייכ הצדדים טענו לעונש, בית-משפט קמא הורה מיוזמתו לקבל תסקיר משלים באשר לאפשרות שילובו של המשיב בטיפול בתוך הכלא או מחוץ לכותלי הכלא תוך קבלת הסבר על ההבדלים והמשמעויות שבין השניים. בתסקיר משלים שהתקבל הבהיר שירות המבחן כי נוכח חומרת העבירות, הימשכותן, אופיין והסיכון הממשי הקיים להישנות עבירות מין, אין אפשרות במסגרת טיפול בקהילה לתת מענה לרמת הסיכון, ועל כן אינם ממליצים על כך, אלא על טיפול במסגרת הכלא.

גזר הדין של בית-המשפט קמא

6. בית-המשפט קמא פירט את תמצית עובדות האישומים, את האמור בתסקירים ואת טיעוני בייכ הצדדים. הזכיר, כי התביעה עתרה להשתת חמישה מתחמי ענישה שונים ולהשתת ענישה של 6 שנות מאסר בפועל, ולעומתה ההגנה עתרה לקביעת מתחם ענישה אחד לכל האישומים שנע בין 18 חודשי מאסר ועד 42 חודשי מאסר בפועל ולהעמיד את עונשו של המשיב ברף התחתון של המתחם.

7. בית-המשפט קמא קבע כי על-פי הפסיקה המדובר בתוכנית עבריינית אחת ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה אחד לצבר המעשים. בית-המשפט קמא התייחס בקצרה לערכים המוגנים שנפגעו ולנסיבות ביצוע העבירות – כאשר הדגיש את החומרה באישום השני, במסגרתו

נפגש המשיב עם הקטין אי.

4 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

8. בית-המשפט קמא היפנה אל הפסיקה שהגישו התביעה וההגנה באזכור מבלי שפירט את עובדות וקביעות פסקי-הדין השונים, וקבע באופן כללי (בפסקה הראשונה בעמי 50) כי לאור מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הפסיקה הנוהגת, התכנון שקדם לביצוע העבירות, הנזק שנגרם ועלול היה להיגרם והסיבות שהביאו את המשיב לבצע את העבירות, הרי שמתחם הענישה נע בין 30 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 60 חודשי מאסר בפועל.

9. לצורך קביעת העונש בתוך המתחם, קבע בית המשפט קמא כי מעשיו של המשיב חמורים ביותר, במיוחד כשעסקינן ברופא משפחה ובמי שנתן שיעורים פרטיים אשר מעצם עבודתו נמצא בקירבה לקטינים – והכל בהיבט של מסוכנות. כן הזכיר, כי חייו של המשיב ייקרסויי בעקבות מעצרו, וכי אמנם הודאתו נמסרה לאחר העדת המתלונן נושא האישום הראשון, אך הוא חסך העדת מתלוננים נוספים. בסופו של יום, קבע בית-המשפט קמא כי יש להעמיד את עונשו של המשיב בתחתית המתחם.

10. בית-המשפט קמא סיים את גזר-הדין בביקורת כלפי שירות המבחן, אשר בהליך המעצר המליץ על מעצרו של המשיב באיזוק תוך שילוב בטיפול, ואילו בתסקיר לעונש – לאחר שהמשיב הודה, המלצת שירות המבחן השתנתה תוך שקבע כי המסוכנות אינה מאפשרת להסתפק במעצר באיזוק ושילוב בטיפול. לגישתו של בית-המשפט קמא, שתי עמדות אלו של שירות המבחן אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

תמצית טיעוני ב”כ הצדדים

11. לשיטת בייכ המערערת, שגה בית-המשפט קמא בקביעתו לפיה צבר העבירות בהן הורשע המשיב מהווה יאירועיי אחד המצדיק קביעת מתחם עונש אחד. לשיטת המערערת, היה על בית-המשפט לקבוע כי המדובר במספר ייאירועים” ולקבוע מתחם עונש הולם בנוגע לכל אירוע בנפרד באופן שיבטא את הפגיעה בגופו ובנפשו של כל אחד מנפגעי העבירות. בנוסף, בית-המשפט קבע מתחם ענישה נמוך אשר אינו הולם את מדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בעבירות מסוג זה בשים לב לחומרת העבירות על נסיבותיהן. בית-המשפט קמא שגה כשמיקם את עונשו של המשיב בתחתית המתחם שקבע, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי בהרתעת היחיד והרבים. בית-המשפט קמא שגה עת התייחס בגזר-הדין, מיוזמתו, לתסקיר שירות המבחן שהוגש בהליך המעצר לצורך בחינת שחרורו של המשיב ושילובו בחלופה טיפולית, וזאת אפילו מבלי שהדבר התבקש על-ידי ההגנה.

5 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

12. הסניגור ביקש לטעון טענה יימקדמיתיי לפיה על-פי נוסח הסדר הטיעון מנועה המדינה מלהגיש ערעור; עוד טען כי בייכ המערערת נהגה שלא בתום לב כשצירפה את כתב-האישום המקורי ואת חקירת הקטין שהעיד להודעת הערעור; בנוסף טען כי ב”כ המערערת אינה יכולה לטעון לראשונה בערכאת הערעור שהיה על בית-המשפט קמא לקבוע כי כתב האישום כולל מספר יאירועים”, טענה שלא נשמעה בבית-המשפט קמא (חרף העובדה שהמדינה טענה לשישה מתחמי ענישה שונים). לגופו של עניין, הסניגור סמך ידיו על גזר-דינו של בית-המשפט קמא וביקש לשכנע כי על פי הפסיקה אליה הפנתה גם המדינה, בדין קבע בית-המשפט קמא כי המדובר בייאירועי

אחד.

לעמדת הסנגור, בקביעת המתחם יש לקחת בחשבון כי אין תכנון מוקדם ואין טענה שהמשיב ניסה לצוד קטינים, לא מפורטים איומים, העבירות בוצעו על רקע נטיותיו המיניות של המשיב, נזקי הקורבנות לא הוכחו שכן לא הוגשו תסקירי נפגעי עבירות, וכתב האישום תוקן לקולה בכך שהעבירה של מסירת מידע כוזב באמצעות מחשב נמחקה מכתב

האישום.

המתחם שנקבע על-ידי בית-המשפט קמא אינו כזה המחייב התערבות של ערכאת הערעור, כשבית-המשפט קמא התייחס לפסיקה שהוגשה על-ידי ב”כ המערערת, ובכל מקרה יש לבחון האם התוצאה הסופית מחייבת התערבות. עוד הזכיר, שחקירת הקטין היא זו שהביאה להסדר הטיעון, כך שאין לזקוף לחובתו של המשיב את העדת הקטין חי, ואין להחמיר בשל הרתעת היחיד, שכן המשיב החל בטיפול. לבסוף טען הסניגור כי המדובר באדם נעדר עבר פלילי, אשר תרם רבות למדינה.

דיון והכרעה

13. ראשית ייאמר, כי אנו דוחים את טענותיו ייהמקדמיותיי של ב”כ המשיב. אין בהסכם הסדר הטיעון שהוגש לבית-המשפט קמא (במ/2) כל הוראה, מפורשת או משתמעת, המונעת מהמאשימה להגיש ערעור, במיוחד כשהמדובר היה בהסדר דיוני שכלל את תיקון כתב האישום, שליחת המשיב לקבלת תסקיר וטיעון פתוח לעונש. באשר לטענתו כי המערערת העלתה לראשונה בערעור סוגיות שלא הועלו על ידה בבית משפט קמא, הרי לאחר שעיינו בתיק מבית משפט קמא מצאנו כי כל הסוגיות העולות בכתב הערעור נטענו בבית-המשפט קמא. לא מצאנו כל פסול בכך שהמערערת צירפה לכתב הערעור את חקירת הקטין בבית משפט קמא, שהרי תפקידנו הוא להכריע בערעור, בין היתר, על פי כל החומר שעמד בפני בית המשפט קמא, לרבות עדויות שנשמעו בטרם הגיעו הצדדים להסדר טיעון.

6 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

14. לגופו של עניין – דין הערעור להתקבל. ברגיל אין ערכאת הערעור נוטה להתערב במידת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית אלא במצבים חריגים בהם נמצאה טעות בגזר הדין או כאשר העונש שהושת על הנאשם חורג באופן מובהק ממדיניות הענישה. הגענו למסקנה כי מקרה זה נמנה עם החריגים משמצאנו שגיאות בגזר-דינו של בית-המשפט קמא המצדיקות התערבותנו, הן בנימוקיו, הן במסקנתו הסופית.

15. :

הצדק עם טענת ב”כ המערערת לפיה כתב-האישום מעלה מספר יאירועיםיי המצדיקים קביעת מתחמי ענישה שונים. בית-המשפט קמא אמנם היפנה לפסיקה רלבנטית, אך שגה ביישומה. נזכיר, כי המבחן הנוהג בשאלה האמורה הינו “מבחן הקשר ההדוקיי אשר אומץ בדעת הרוב בעייפ 4910/13 ג’אבר נ’ מדינת ישראל [2910.2014.] ובפסיקה שניתנה בעקבותיו (ראו, למשל: עייפ 2519/14 אבו קיעאן נ’ מדינת ישראל [2912.14.], עייפ 1261/15 מדינת ישראל נ’ דלאל [39.2015.]). בפסיקה זו נקבעו מבחני עזר לבחינת הקשר ההדוק, במסגרתם ניתן לבחון אפיון של תכנון, שיטתיות, האם העבירות התרחשו בסמיכות זמן או מקום, האם ביצועה של עבירה אחת נועדה לאפשר ביצועה של אחרת, כאשר קיומה של נסיבה אחת או יותר עשויה להעיד על קשר הדוק בין העבירות וללמד כי עסקינן באירוע אחד. במקרה הנדון גם אם ניתן להצביע על מאפיינים דומים באישומים בהם הודה המשיב, הרי שעסקינן בקורבנות שונים, בזמנים שונים, עם דפוס התנהגות שייתכן והוא בעל קו אחיד, אך קיימים די מאפיינים שונים המובילים למסקנה לפיה כל אישום מהווה אירוע בפני עצמו אשר ניתן להפרדה (ראו, למשל: עייפ 1605/13 פלוני נגד מדינת ישראל [278.14.], ובנסיבות שונות גם: עייפ 2751/14 פלוני נגד מדינת ישראל [[209.15.]. הצדק עם בייכ המערערת, כי הכללת העבירות המתוארות בכתב-האישום כי אירועיי אחד היא מלאכותית ושגויה, ואינה מבטאת את מידת האשם המוגברת שבמעשי המשיב כמו גם את ההכרה בפגיעה שחווה כל אחד מנפגעי העבירות בגופו ובנפשו, באשר כל קורבן הוא עולם ומלואו (סעיף 20 להודעת הערעור, אשר מפנה לעייפ 319/17 פלוני נגד מדינת ישראל

.([197.18.]

16. אשר על כן, אנו קובעים כי שגה בית-המשפט קמא בקביעה כי המדובר בייאירוע אחדיי. לגישתנו מדובר בריבוי אירועים, כאשר המעשים שביצע כלפי כל קורבן יהוו יאירועיי נפרד, והאישום בדבר החזקת פרסומי התועבה יהווה אף הוא אירוע בפני עצמו.

17. בית-המשפט קמא התייחס באופן כללי לחומרת עבירות מין המבוצעות כלפי קטינים במרחב הוירטואלי. נוסיף, כי שוב נתקלים אנו “בצד האפל של הרשת” (כלשונו של השופט עמית בבשייפ 2065/13 פלוני נגד מדינת ישראל [223.13.]) שעה שהמשיב ביצע פניות בעלות אופי מיני באמצעות האינטרנט אל קטינים בתחילת גיל ההתבגרות, תוך שימוש

7 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

:

במניפולציות ואף באיומים, בכדי לספק בדרך מעוותת וסוטה את דחפיו המיניים הבלתי מרוסנים. בית-המשפט העליון עמד על כך, כי עבירות מין המבוצעות במסגרת המרחב הווירטואלי פוגעניות לא פחות מעבירות הנעשות תוך מגע של ממש (ראו, למשל: רעייפ 3804/15 פלוני נגד מדינת ישראל [105.16.], פסקה 14). אלא, שבענייננו, המשיב לא הסתפק במעשים המבוצעים באמצעים וירטואליים בלבד, אלא אף קיים מפגש ומגע מיני עם אחד מקורבנותיו בעקבות הקשר האינטרנטי.

18. ראוי לחזור ולזכור את דבריו של השופט עמית בבשייפ 2065/13 הנייל אשר מצוטטים בפסקי-דין רבים של בית-המשפט העליון העוסקים בעבריינות מין במרחב הווירטואלי:

*

14 15 16

“המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים. מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי. מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה. כפה אדומה כבר אינה מסתובבת ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר. בעבר, יכול היה ההורה לשמור על ילדו שלא יסתובב במקומות מסוכנים או בשעות מסוכנות. לא כך ההורה של היום, המתקשה להגן על ילדיו מהסיבה הפשוטה שהסכנה אורבת לקטין בחדרו-שלו, מאחורי הדלת הסגורה. אלו הסכנות החדשות, והמשפט צריך אפוא להתאים עצמו להתמודד עם תת-התרבות העבריינית של הרשת. זאת, מבלי לשכוח את היתרונות והצדדים החיוביים שברשת, ומבלי לגלוש לייפאניקה מוסרית” ולהרתעת-יתר……” (פסקה 4).

24 25

8 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

19. בית-המשפט קמא כלל לא התייחס לעבירות של החזקה ופרסום של חומרים פורנוגרפיים, כאשר גם בביצוע עבירות אלו פגע המשיב במספר ערכים מוגנים באופן ממשי לאור כמות החומרים שהחזיק והתכנים הקשים שהופיעו בהם. בהקשר לכך, נקבע :

:

8 9

ייהאיסור על החזקת ופרסום חומרים פורנוגרפיים נועד למנוע שני נזקים עיקריים: הנזק הראשון הנגרם מפרסום ומהחזקה של פורנוגרפיית ילדים הוא פגיעה בכבוד ילדים ובפרטיותם (ערך הכבוד וערך הפרטיות). נזק זה נוגע בראש ובראשונה לילדים שהם מושא החומר הפורנוגרפי עצמו. עוצמת הנזק וחומרתו תלויים, כמובן, באופי הצילום, בנסיבות הפקתו ובתפוצה אליה הוא מגיע, אך בכל מקרה, פרטיותם וכבודם של הילדים המופיעים בחומרים מסוג זה נפגעים מעצם כך שנעשה בצילומים אלה שימוש מיני. הנזק השני הוא פגיעה פיזית-מינית בילדים (הערך של שלמות הגוף והגנת נפשם של ילדים). הקשר הסיבתי המופיע בספרות בין החזקה ופרסום של חומרים פורנוגרפיים לבין פגיעה פיזית-מינית בילדים הוא כפול. ראשית, צריכת חומר תועבה בדמות פורנוגרפיית קטינים עלולה לעודד את השוק להוסיף ולייצר חומרים כאמור, דבר הכרוך בפגיעה פיזית-מינית בילדים כמפורט לעיל. כמו כן, קיים חשש שהמחזיק עצמו ישתמש בחומרים שברשותו על-מנת לשדל ילדים אחרים ליצור עבורו חומרים פורנוגרפיים בהשתתפותם. שנית, החזקת חומרים כאמור עלולה להביא לפגיעה פיזית-מינית בילדים על ידי המחזיק, אשר ינסה לחקות את המעשים המוצגים בחומר הפורנוגרפי…” (עייפ 1269/15 פלוני נגד מדינת ישראל [2312.15.], פסקה 12; וראו גם: עייפ 2375/15 מדינת ישראל נגד טדי נס [222.18., בפסקה 47).

20 21

20. בגזר-הדין של בית-המשפט קמא חסרה התייחסות מתאימה לניתוח נסיבות ביצוע העבירות, המאפשר קביעת מתחם עונש הולם לעבירות אותן ביצע המשיב. אם כן, נשלים אנו את המלאכה.

באשר לאישום הראשון: המשיב גרם לח’, קטין כבן 13 שנים ו- 10 חודשים לקיים עימו שיחות וידאו כשהוא עירום ומחדיר מלפפון לפי הטבעת שלו, ניסה לפתות אותו להיפגש עימו, ובמהלך אחת השיחות גם ביקש שישלח לו תמונה של אחיו התאום. את שיחות הווידאו בהן נראה ח’ כשהאו עירום, מאונן ומחדיר מלפפון לפי הטבעת, הקליט המשיב ושמר בתיקייה ייעודית בכונן גיבוי שהחזיק בביתו תחת שמות שכללו את עיר מגוריו של ח’, את גילו ואת העדפתו המינית בקיום יחסי מין עם גברים. המשיב עשה שימוש בתיעוד

9 מתוך 17

SUBS

“א

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עפ”ג 45141-03-20 מדינת ישראל נ’ ברק(עציר)

תיק חיצוני:

129539/2019 🙂

זה כלפי הקטין ח’ ואיים עליו בפרסום הקלטתו בה הוא נראה עירום ומחדיר מלפפון לפי הטבעת שלו, בבית-ספרו ובשליחתה להוריו, על-מנת שישתף איתו פעולה.

באשר לאישום השני: המשיב יצר קשר עם אי, קטין כבן 15 שנים ו-10 חודשים באמצעות יישמון, הציג עצמו מספר שנים צעיר יותר, הפעיל עליו מיני מניפולציות על-מנת שייפגש עימו. בעניינו של אי, המשיב יצא מהמרחב הווירטואלי ונפגש עם הקטין. במהלך הפגישה ביצע בו מעשה סדום בדרך של החדרת איבר מינו לפי הטבעת של אי, וכן גרם ל- אי לבצע בו (במשיב) מעשה סדום באותו אופן.

באשר לאישום השלישי: המשיב ניסה לגרום לאוי, קטין כבן 14 שנים, להחדיר מלפפון או גזר לפי הטבעת שלו במהלך מספר שיחות שנוהלו ביניהם, תוך שהמשיב מפציר בו לעשות מעשים שונים. בין השאר, המשיב ואוי צילמו את עצמם כשהם מציגים כל אחד לרעהו את איבר מינם. גם בעניינו של הקטין או הקליט המשיב את שיחות הווידאו בהן נראה הקטין כשהוא עירום, מפסק את ישבנו ומאונן, ושמר אותן בתיקייה ייעודית בכונן גיבוי שהחזיק בביתו תחת שמות שכללו את עיר מגוריו של אוי ואת גילו.

באשר לאישום הרביעי: אישום זה כולל שלושה יאירועים” נפרדים, כאשר המשיב ניסה לגרום לשלושה קטינים אמריקאיים – פי כבן 13 שנים, ס’ בן 13 ושבעה חודשים ו- ב’ בן פחות מ – 14 שנים לבצע בעצמם מעשים מגונים, תוך העלאת הצעות חוזרות בעלות אופי מיני בוטה. באשר לפי יצויין, כי המשיב שלח לו מספר תמונות של קטינים המתעדות אותם במצבים מיניים שונים, והצעותיו לפי כללו נסיון להחדיר לישבנו תרסיס ספריי, מלפפון, גזר וראש מקלחת. גם בעניינם של קטינים אלו, הקליט המשיב את שיחות הווידאו בהן הם מאוננים או מפסקים את ישבניהם, ושמר אותן בתיקייה ייעודית בכונן גיבוי שהחזיק בביתו תחת שמות שכללו את עיר המגורים של הקטינים ואת גילם.

בנוסף לאירועים אלו, וכמפורט באישום החמישי, המשיב החזיק בכ – 600 קבצים ובהם תמונות וסרטונים פדופילים בהם נראים קטינים בטווח גילאים מגוון, והחל מגיל שנתיים ומעלה, במצבים שונים עם קטינים אחרים, מבוגרים ובעלי חיים.

21. עיון בעובדות האישומים מעלה, כי הרקע לביצוע העבירות הוא סיפוק צרכיו המיניים הסוטים של המשיב תוך שימוש ברשתות החברתיות, תוך שניצל את פער הגילאים בינו לבין המתלוננים, את גילם הצעיר ואת תמימותם והבלבול שחוו ביחס לזהותם המינית.

10 מתוך 17

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!