בית משפט השלום ברמלה ת”פ 13642 – 10 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(עציר)
ת”פ 3890 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(אסיר)
תייפ 11023 – 02 – 18 (רחובות)
בפני
כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי
בעניין:
מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה באמצעות ב”כ עוה”ד מעיין דואק
המאשימה
חאלד אבו עסידה (עציר) באמצעות ב”כ עוה”ד משה אלון
הנאשם
גזר – דין
א. כתבי האישום:
לאחר הליך של הבאת ראיות הורשע הנאשם בשני כתבי אישום כדלקמן:
(1). במסגרת ת’יפ 13642 – 10 – 18 הורשע הנאשם בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין התשלייז – 1977.
בהכרעת-הדין נקבע כי הוכחו עובדות כתב-האישום שלפיהן, בתאריך 8 . 8 . 18 בשעה 11 : 30 , בביתם בלוד, ביקשה אחותו של הנאשם, המתלוננת, לצאת מן הבית ולקנות ספרים עבור ילדיה.
הנאשם אסר על המתלוננת לצאת מן הבית וביקש כי תיתן לו כסף לסיגריות.
המתלוננת השיבה לנאשם, כי אין לה כסף ואז הכה אותה הנאשם באמצעות מקל מטאטא בפניה, בגבה, בידה השמאלית, בעורפה עד אשר איבדה הכרתה והיא נפלה על הרצפה.
עמוד 1 מתוך 10
בית משפט השלום ברמלה ת”פ 13642 – 10 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(עציר)
ת”פ
3890 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(אסיר)
תייפ 11023 – 02 – 18 (רחובות)
ביחס לתיק האלימות מתחם שנע בין 12 חודשי מאסר בפועל עד 40 חודשי מאסר בפועל.
אפנה אל פסקי הדין הבאים בשינויים המחויבים למקרנו:
רעייפ 176 / 13 בן ארי נגד מדינת ישראל ( 20 . 2 . 13 ): הנאשם הורשע בכך שעל רקע סכסוך דרך תקף את המתלונן במכות, בעיטות, איים עליו, גרם לו לחבלות ולשבר בפלטת השיניים שלו, נדון ל- 24 חודשי מאסר בפועל.
רעייפ 9543 / 16 מוחמד נגד מדינת ישראל ( 12 . 3 . 17 ): נאשם, אשר תקף אדם באמצעות שפכטל בפניו, חנק אותו, הכה במכת אגרוף, איים, גם לחבלות, בין השאר שבר בעצם האף, נדון ל- 24 חודשי מאסר בפועל.
רעייפ 4143 / 18 גית נגד מדינת ישראל ( 10 . 10 . 18 ): הנאשם הורשע לפי הודאתו בכך שעל רקע תקיפתו שלו מצד המתלונן הוא תקף את המתלונן באמצעות מטף כיבוי אש, גרם לו לחבלות, בין השאר שבר בגולגולת, נדון ל- 12 חודשי מאסר בפועל.
רעייפ 5655 / 13 עמרם נגד מדינת ישראל ( 20 . 11 . 14 ): הנאשם, בגיר-צעיר, חבט בראשו של אחר באמצעות בקבוק משקה, הבקבוק נשבר על ראשו, לאחר מכן הטיח את הבקבוק השבור בפניו וגרם לו לחתך, נקבע מתחם שבין 9 – 24 חודשים מאסר בפועל, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.
רעייפ 297 / 15 פלוני נגד מדינת ישראל ( 21 . 1 . 15 ): נאשם, צעיר, נעדר עבר פלילי, הורשע בעקבות הודאתו, בכך שכאשר היה שרוי תחת השפעת אלכוהול, דחף את אמו, הכה אותה בפניה, ירק עליה, אחז בשער ראשה, דחף אותה, גרם לה לחבלה, השליך לעברה מסך מחשב, אחר מרח נוזל גז מדמיע על פניה, נדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל.
רעייפ 10124 / 16 אלימלך נגד מדינת ישראל ( 3 . 5 . 18 ): נאשם, צעיר, תסקיר חיובי, הורשע בעקבות הודאתו, בכך שבעת שהיה שרוי בגילופין, דחף אדם, הכה אותו וגרם לו שבר ברצפת ארובת העין ובאפו, צירף תיק נוסף של החזקת סכין, צירף תיק שהחזקת סם לצריכה עצמית, נדון ל – 9 חודשי מאסר בפועל.
עמוד 3 מתוך 10
בית משפט השלום ברמלה ת”פ 13642 – 10 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(עציר)
ת”פ 3890 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(אסיר)
תייפ 11023 – 02 – 18 (רחובות) ג. שיקולי ענישה:
(1). חומרת העבירות:
עבירת האלימות שאותה ביצע הנאשם באחותו חמורה ביותר.
הנאשם חבל באחותו חבלה חמורה, בכך שהכה אותה באמצעות מקל מטאטא בפניה, בגבה, בידה, בעורפה, עד אשר היא איבדה את הכרתה והוא גרם לה לשבר בחוליה C6 בעמוד השדרה הצווארי.
בדרך נס, לא גרם הנאשם לאחותו נכות צמיתה.
זוהי תוצאה חבלתית חמורה, שמחייבת להעמיד את המתלוננת במרכז, לשוות לנגד העיניים את סבלה, את החבלה הקשה ולהשיב לנאשם כגמולו על מעשה שכזה.
בית-המשפט העליון קבע לא אחת, כי יעבירות האלימות הן מהחמורות שבעבירות, פגיעתן קשה, והן מערערות את ביטחונם של אזרחי המדינה ותושביהיי (רעייפ 4143 / 18 הנייל). במקרנו, נכונים הדברים
ביתר שאת.
המניע לפרץ האלימות של הנאשם, כעולה מן הראיות, היה נוהג של רודנות שהנהיג בביתו ותחושת אדונות על גורלה של אחותו, אשר העזה להמרות את פיו, יצאה מן הבית בניגוד לדעתו, וזה מניע שיש לגנותו ולתרגמו לענישה מחמירה.
עד כדי כך, המשיך הנאשם לאחוז במתלוננת בכבלים בלתי נראים של איימה ופחד, שלמרות האלימות שהייתה מנת חלקה היא זו שהלכה לבקר אותו בבית הסוהר כדי לדרוש בשלומו.
עבירת הסמים נשוא התיק הראשון, שאותה ביצע הנאשם חמורה ביותר.
אין חולק, כי החדרת סם אל תוך כתלי הכלא נושאת בחובה חומרה יתירה.
סמים המוחדרים אל תוך הכלא מלבים את העבריינות, פוגעים בסדר הקיים בבית-הסוהר, מקשים על האכיפה ומעניקים כוח ושליטה לבעליהם האסירים/עצורים.
עמוד 5 מתוך 10
בית משפט השלום ברמלה ת”פ 13642 – 10 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(עציר)
ת”פ
3890 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(אסיר)
תיים 11023 – 02 – 18 (רחובות) בתאריך 27 . 6 . 12 נגזר דינו של הנאשם בגין עבירות סמים ואמליים, בין השאר ל – 38 חודשי מאסר בפועל וכן הוטל מאסר מותנה חב הפעלה בן 15 חודשים (במ/6). עיון בגזר-הדין זה מלמד, כי הנאשם יחד עם אחרים, החזיק 445 גרם הרואין, 255 גרם קוקאין, שלושה אקדחים וכדורים.
אני דוחה את הטענה כי מדובר במאסר מותנה בלתי מידתי, שכן הוא בהחלט מייצג את ההרתעה שנדרשה מנאשם זה נוכח המעשים שבגינם הורשע ובוודאי, שמוצדק להפעילו עתה נוכח מעשיו.
לא מצאתי כל הנמקה המובילה למסקנה כי יש להפעיל את המאסרים המותנים בחופף לתקופת מאסרו, אלא דווקא להיפך – כלל הנימוקים מלמד כי אין להעניק לנאשם זה פרס ואין לסטות מן הכלל שהינו הפעלת המאסרים המותנים במצטבר.
בתאריך 15 . 7 . 14 נגזר דינו של הנאשם בגין איומים על סוהר (במ/3).
בתאריך 21 . 6 . 17 נגזר דינו של הנאשם, בגין החזקת סכין (במ/4).
כלומר, עברו שזור במעשי אלימות וסמים.
(3). שיקולי חומרה נוספים:
בשני התיקים הראשונים הנאשם ניהל הליך של הבאת ראיות.
אכן, זו זכותו של נאשם לנהל את ההליך כדי להוכיח את חפותו.
ואולם, משהורשע, אין לו לצפות להקלה עונשית משמעותית המוענקת בדרך כלל למי שמודה וחוסך זמן ציבורי ניכר.
מעבר לכך, לניהול הליך הבאת הראיות במקרנו נלווה מחיר צדדי שאין להקל בו ראש. במה דברים אמורים :
הנאשם אילץ את אחותו, המתלוננת להעיד במשפט.
מהלך זה לא היה פשוט כלל ועיקר.
עמוד 7 מתוך 10
בית משפט השלום ברמלה ת”פ 13642 – 10 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(עציר)
ת”פ
3890 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אבו עסידה(אסיר)
תיים 11023 – 02 – 18 (רחובות) בכל הקשור לעבירות הסמים, יש לשם לב לכך שעבירת החזקת הסמים, נשוא כתב-האישום של בית משפט השלום ברחובות, שצורף, נעברה בתאריך 28 . 2 . 17 , הסמים נתפסו, והנה כעבור שלושה ימים, בתאריך 2 . 3 . 17 הצליח להתארגן פעם נוספת והחזיק את הסמים שנתפסו בעת שנכנס פנימה לריצוי מאסרו. יכולתו זו של הנאשם מלמד, כי עולמו – עולמו של סם.
אין בפניי כל מסלול שיקומי או נסיבה מקלה אחרת בעלת ממש שניתן לאחוז בה. ולפיכך לא ברור לאיזה ייאופקיי (עמוד 101 שורה 30) כיוון ב”כ הנאשם בטיעוניו. האופק היחידי שאותו יש לשקול הוא האופק של המתלוננת למספר שנות חיים של שקט, שלום ושלווה להם היא זכאית.
הנאשם בדברו האחרון העיד: “אני אוהב את אחותי…” (עמוד 102 שורה 5). אבוי לאהבה את שכזו, שמובילה אותו לשבור מקל מטאטא על גופה ולגרום לה לשבר בחוליות הצוואר.
הכך ינהג אח אשר אוהב את אחותו ?
דברו האחרון למדני עד כמה מעוותת מחשבתו – הוא אינו מכיר בחומרת מעשיו, וגם עתה אינו מגלה כל אמפתיה למתלוננת.
ד. מסקנה:
המסקנה בעניינו של נאשם זה היא שמדובר בנאשם, אשר ביצע מעשה אלים חמור ועבירות סמים שאין להקל בהן ראש, בעל עבר פלילי נכבד, שעונשי המאסר שהוטלו בעברו והמאסרים המותנים לא הרתיעו אותו לחזור לעבריינות, שהתרבו ביחס אליו רק נימוקים לחומרה, שיש לנקוט כלפיו בענישה מחמירה, לפי המתחמים המקובלים, אשר תשיב לו כגמולו, תרתיע אותו, הן מלשוב ולבצע מעשה עבריינות נוסף כלפי אחותו, והן מלשוב ולבצע עבירות סמים – נאשם שכל יום שהוא נתון במאסר בהחלט יגן על אחותו ועל הציבור בכלל ממעשיו הרעים.
ה. תוצאה:
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. בגין תיק האלימות – 30 חודשי מאסר בפועל. בגין תיק הסמים הראשון – 15 חודשי מאסר בפועל. בגין תיק הסמים השני 8 חודשי מאסר בפועל.
עמוד 9 מתוך 10
