בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”פ 27224 – 04 – 19 מדינת ישראל נ’ אביטו(עציר) ואח’
תיק חיצוני: 410481 / 2018
בפני
כבוד השופט עמי קובו
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
1. יניב בן מאיר אביטן (עציר) 2. מאור קרויטורו
ב”כ המאשימה-משיבה: עו”ד סגל ב”כ הנאשמת-מבקשת: עוייד חוגי
החלטה
רקע
.1
עתירה לגילוי ראייה חסויה בעניינה של הנאשמת 2 (להלן : ייהנאשמתי).
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר מייחס לה עבירות של ניסיון ייבוא סם מסוכן בצוותא, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19אי לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 (להלן: ייפקודת הסמים”) בצירוף סעיפים 25 ו-29 בחוק העונשין; וכן תיווך לייבוא סמים, עבירה לפי סעיפים 13, 14 ו-19אי בפקודת הסמים.
3 4 5
.2
העתירה התייחסה תחילה לנאשמת וכן לנאשם 1, ולמספר סוגיות. במסגרת הדיונים בעתירה ניתנו החלטות בנוגע לכל הסוגיות, למעט אחת שנותרה להכרעה. הסוגיה אשר נותרה להכרעה נוגעת לידיעה מודיעינית אחת שמספרה 411 ואשר פרפרזה שלה הועברה לבייכ הנאשמת. עוד יצוין כי העתירה בנוגע לנאשם 1 בנוגע לידיעה מודיעינית זו נדחתה.
9 10
3.
11
13
על פי המתואר בעובדות כתב האישום, עובר לחודש אוגוסט 2018, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, הציע הנאשם לנאשמת לייבא מברזיל לישראל סם מסוכן מסוג קוקאין, מוסלק במזוודה. זמן קצר לאחר מכן, בתחילת חודש אוגוסט, סיפרה הנאשמת לליאן אברהם (להלן: “יליאן”) על הצעתו של הנאשם והציעה לה לנסוע ביחד לברזיל ולייבא עמה לישראל את הסם. ליאן הסכימה להצעתה של הנאשמת, והנאשמת יצרה קשר בין הנאשם לליאן.
14
15
16
1 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”פ 27224 – 04 – 19 מדינת ישראל נ’ אביטו(עציר) ואח’
תיק חיצוני: 410481 / 2018
.6
1 2 3 4 5 6 7
לטענת ב”כ המאשימה-המשיבה, ערייד עומר סגל, המאשימה העבירה לנאשם את הפרפרזה, והצהירה, בהמלצת בית המשפט, ארבע הצהרות נוספות לגבי הידיעה. ההצהרות הן שלא עולה מהידיעה שהנאשמת הכניסה את ליאן לקשר העברייני או להיפך. המקור לא ידע את שם החברה. המקור אינו עד תביעה ואינו חלק מהקשר העברייני, והמקור שמע את הדברים. לטענת המאשימה אין בחשיפת הידיעה במלואה או בחשיפה זהות המקור כדי להועיל להגנת הנאשמים. קל וחומר כאשר המבחן הרלוונטי הוא מידת התועלת להגנה, אשר תעלה על העניין שיש שלא לגלותה. הנימוקים בבסיס חיסיון הידיעה הם סיכון שלומם של בני אדם ופגיעה בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה. מנגד, אין סתירה בין תוכן הידיעה לנטען כנגד הנאשמת בכתב האישום. העובדה שחלקה של הנאשמת אינו מוזכר בידיעה, מעידה רק על ידיעתו החלקית של המקור, ולאו דווקא על חלקה של העותרת. לא בכדי המקור גם לא ידע את שמה של החברה. המאשימה סבורה כי מחומר החקירה שהוצג לעיון בית המשפט אין סתירה בין תוכן הידיעה למסד הראייתי המרכזי העומד בבסיס כתב האישום. החלק שאינו מופיע בידיעה, אבל מופיעה בעדותה של ליאן, מבהיר מי היה יוזם הקשר, ולכך יש אף ראיות נוספות. בכל הנוגע לטענה שיתכן שהמקור יודע מעבר למה שמסר, הרי שזו טענה שניתן לטעון בכל תיק, ואולם זה אינו המבחן, אלא המבחן הוא האם התועלת להגנה גוברת על האינטרס הציבורי שבאי חשיפה. לטענת המאשימה אין בחשיפה, מעבר להצהרות שהוצהרו, שום תועלת אמיתית בחשיפה.
9 10 11 12 13
14
16
7.
18
20
לטענת ב”כ הנאשמת-המבקשת, עוייד צדוק חוגי, הפרפרזה נוקבת בשמה של ליאן אברהם, כלומר מדובר במקור שמכיר אותה ויודע פרטים מדויקים, כגון שהיא חברה לגורמים עבריינים, ורוצה לשמש כבלדרית. המקור אף יודע להיכן ליאן נסעה – לברזיל, ויודע שהיא נסעה עם חברה, וכן את מספר הטלפון של ליאן. כלומר, מדובר במקור במעגל קרוב. הפרטים שמסר המקור בפרפרזה סותרים את גרסתה של ליאן בחקירה. גרסתה של ליאן בחקירה עומדת בסתירה לגרסת הנאשמת אשר טענה שהיא לא יזמה כלום, אלא אמרו לה לבוא לטיול. מהראיות עולה כי מלכתחילה ליאן הובילה את העניין. לכן, קיימת פגיעה בהגנת הנאשמת, ויש לחשוף את הידיעה. הפער בין הידיעה לגרסתה של ליאן עומד בלב ליבו של כתב האישום. הנאשמת טוענת שהיא לא ידעה, והמשא ומתן היה עם ליאן, והנאשמת הייתה בת לווייתה שצורפה לטיול. אין שום חשש שהנאשמת תפגע במודיע. ללא חשיפת המודיע תיגרם פגיעה אנושה בהגנה. לכן, יש לחשוף את המקור. כל כתב האישום בחלקו הראשון מדבר על כך שהנאשמת הביאה את נושא הבלדרות לליאן, והיא זו שדחפה לכך. כשיש שתי גרסאות סותרות, הרי שהפגיעה בנאשמת תהיה קשה אם זהות המקור לא
22 23 24
27 28 29 30
תיחשף.
דיון והכרעה
3 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”פ 27224 – 04 – 19 מדינת ישראל נ’ אביטו(עציר) ואח’
תיק חיצוני: 410481 / 2018
11.
יישום הכללים האמורים לעיל למקרה דנן מעלה מספר מסקנות. ראשית, אין מקום לחשוף את תוכנה המלא של הידיעה המודיעינית הואיל וממילא נמסרה פרפרזה של הידיעה, ונמסרו מספר הצהרות מטעם המאשימה, באופן שאין המדובר בידיעה שתוכנה חיוני להגנת הנאשמת, וכן מידת התועלת שבחשיפתה המלאה להגנה אינה עולה על העניין שיש לא לגלותה.
1 2 3 4
.12
6
בכל הנוגע לזהות המקור סבורני כי חשיפת זהות המקור אינה חיונית להגנת הנאשמת, ואף בעניין זה מידת התועלת שבחשיפת המקור אינה עולה על העניין שיש שלא לגלותה. בהקשר זה יש לתת משקל רב להצהרות המאשימה לפיהן המקור לא ידע את שם החברה של ליאן (הנאשמת). המקור אינו עד תביעה ואינו חלק מהקשר העברייני, והמקור שמע את הדברים. מכאן שאין אינדיקציה כלשהי לכך שיש ברשות המקור מידע נוסף על זה שמסר כבר במסגרת הידיעה המודיעינית, וממילא אין בסיס למסקנה שיהיה בזימונו של המקור לדוכן העדים כדי לסייע להגנה.
8 9 10
13.
13
לעומת זאת, סבורני כי קיימת הצדקה לחשוף את זהותו של מי שממנו נודע למקור, במישרין או בעקיפין, על הדברים, כלומר המבוע. מבוע הוא האדם שמסר את המידע, בתמימות או ביודעין, למקור הידיעה, כלומר הגורם שממנו נודע למקור על המידע (המקור של המקור).
15
16
18
20 21
במקרה דנן, השוואה בין תוכן הפרפרזה לבין חלקו הראשון של כתב האישום, בנוגע לעבירת התיווך וליוזמה לביצוע הבלדרות, מעלה כי מדובר בשני נרטיבים שונים בתכלית, הגם שאין ביניהם סתירה חזיתית. על-פי הפרפרזה, ליאן היא זו שחברה לגורמים עבריינים ומתכוונת לשמש כבלדרית ולהכניס לארץ סמים מברזיל, והיא מתכוונת לצאת מישראל לברזיל עם חברה (יש להניח שמדובר בנאשמת – ע.ק.), לשהות איתה בברזיל ולחזור עם הסמים לארץ. לפי הפרפרזה מתקבלת תמונה אשר עולה לכאורה בקנה אחד עם מסקנה שליאן היא זו שיצרה את הקשר עם גורמים עבריינים, והיא זו שקישרה את הנאשמת (חברתה) לפרשה, גם אם הדברים אינם מופיעים בפרפרזה במפורש, וגם אם הסיבה לכך נובעת מכך שהמקור לא ידע על חלקה המלא של הנאשמת. לעומת זאת, כתב האישום – אשר נסמך בעיקרו על גרסתה של ליאן – מציג נרטיב שונה בתכלית, לפיו הנאשמת היא זו שהייתה בקשר עם הנאשם, קיבלה ממנו את ההצעה לייבא את הסמים מברזיל, והיא זו
24 25
26
27
1 ראו אתר המרכז למורשת המודיעין – https : / / old – intelligence . org . il / ShowItem . aspx ? ItemID = 83a702df
.2bf5-4c42-bc90-a6a1079ca4b1&lang=HEB
5 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”פ 27224 – 04 – 19 מדינת ישראל נ’ אביטו(עציר) ואח’
תיק חיצוני: 410481 / 2018
1
הפחות על סוגיית אחריותה של הנאשמת לעבירת התיווך ליבוא סמים, וכן על הענישה הצפויה לה אם תורשע בדין.
סוף דבר
14.
4
אשר על כן, אני מורה על חשיפת פרטי המבוע (מי שממנו נודע למקור על הדברים במישרין או בעקיפין) של הידיעה שמספרה 411, ללא חשיפת זהות המקור, וללא חשיפת תוכנה המלא של הידיעה.
ניתנה היום, ט’ חשוון תשייפ, 07 נובמבר 2019, בנוכחות הצדדים.
עמי קובו, שופט
7 מתוך 7
