מדינת ישראל נגד גרנות(עציר)

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו תפ”ח 57564 – 12 – 15 מדינת ישראל נ’ גרנות(עציר)
06 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט, סגן הנשיא גלעד נויטל, אב”יד, כב’ השופטת טלי חיימוביץ, כב’ השופט גרשון גונטובניק
המאשימה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עו”ד אורן פז
נגד
הנאשם
רם גרנות (עציר) – נוכח ע”י ב”כ עו”ד גיל פרידמן
נוכח עוייד אור ששון מהמשרד של עו”ד שש חיון המייצג את בניה של המנוחה נוכחת עוייד רותי אלדר מהסיוע המשפטי לנפגעי עבירות המתה המייצגת את אחיה של המנוחה
o bo va in AWNE
פרוטוקול
10
11
12
13
הסניגור: יש לי בקשה, לאחר שקראנו בעיון את הכרעת הדין המלומדת והמנומקת התלבטנו האם להעלות בפני בית המשפט את הטענה של ענישה מופחתת כפי שכתוב בחוק הישן. לאחר שבית המשפט בהכרעת דינו המנומקת קבע שלא ניתן לייחס לנאשם שאני מייצג אחריות מופחתת לא ראיתי טעם אני ושולחיי מהסניגוריה הציבורית לשוב על טענות אלו כי כמובן שהרכב זה הוא לא הרכב ערעור על עצמו ולאחר שבית המשפט כתב בצורה מנומקת ביותר כי לא ניתן לייחס לו אחריות מופחתת לא ראיתי לשוב ולדון בזה. דא עקא מעיון מדוקדק ביותר בהכרעת דינו שנכתבה על ידי כב’ השופט גונטובניק אני מצטט מעמוד 38 למטה. מקריא. אני בא בבקשה (באיחור) לבית המשפט ואומר כי בטרם אשקול האם אני אוכל לשוב ולטעון בעניין אחריות מופחתת על פי החוק הישן כפי שקבע כב’ ההרכב הנכבד, אני מבקש לשוב אל פרופי ורטמן כדי שיתן חוות דעת משלימה לגבי נקודה זו בלבד, אני אבקש דחייה של שלושים יום שבמהלכה אציג חוות דעת משלימה ולאחר מכן אשקול שוב האם לטעון לגבי אחריות מופחתת.
14 15 16
18
21 22
התובע: הנאשם הורשע ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300 לדין הישן. משכך אכן יכולה הייתה ההגנה לאחר הכרעת הדין לבקש לדון בשאלת הענישה המופחתת כמשמעותה בסעיף 300א לדין הישן. אלא שההגנה בחרה להתנהל אחרת. ומדוע? במסגרת הסיכומים וכפועל יוצא בהכרעת הדין נדרשנו לשאלה המתחייבת מהוראת המעבר בדין החדש והיא האם בדין החדש קיימת הוראה שמהווה דין מקל עם הנאשם. התביעה טענה שלא, ובית המשפט הנכבד הכריע שלא. באופן מפתיע ההגנה בסיכומיה כשהפנתה לדין החדש לצורך ההשוואה, פנתה שלא כמתוכנן לסעיף 301ב(ב)(2)
24 25 26
469

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו תפ”ח 57564 – 12 – 15 מדינת ישראל נ’ גרנות(עציר)
06 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט, סגן הנשיא גלעד נויטל, אב”יד, כב’ השופטת טלי חיימוביץ, כב’ השופט גרשון גונטובניק
N
הסניגור: מסתבר שאני לא הבנתי ככה את מה שבית המשפט כתב בהכרעת הדין, אני הבנתי שבית המשפט חושב שהיינו צריכים לשוב לפרופי ורטמן ולבקש חוות דעת משלימה. אין לי אפשרות כרגע להביא חוות דעת פסיכיאטרית. בית המשפט מעיר לי שפרופי ורטמן בעצמו אמר שהוא היה מתייעץ עם פסיכיאטר משפטי ואני מפנה לעמוד 38 אמצע העמוד. הרי לו עצמו אין את המומחיות, ואכן הוא מומחה לנוירולוגיה ולא פסיכיאטר. לא עלה בידינו להביא חוות דעת פסיכיאטרית מתאימה.
1 2 3 4 5
מ
א
החלטה
מ
ב
10

במהלך הדיון היום ביקש ב”כ הנאשם לפנות בשנית לפרופי ורטמן על מנת שישלים את חוות דעתו בעניין הנאשם. במענה לשאלתנו השיב בייכ הנאשם כי אין בכוונתו לפנות לפסיכיאטר בנדון אלא להשלים הבדיקה מול פרופי ורטמן. דא עקא, כפי שנכתב בהכרעת הדין, פרופי ורטמן עצמו השיב, במהלך חקירתו הנגדית (עמוד 38 להכרעת הדין) כי אין לו מומחיות בפסיכיאטריה, וכדי לחוות דעת לגבי השאלה האם התנהגות הנאשם הייתה בלתי נשלטת, צריך לדון בכך עם פסיכיאטר. בנסיבות אלה איננו רואים טעם בפניה נוספת לפרופי ורטמן שעה שזו מפת המומחיות העומדת על הפרק. בנוסף, נפנה לאותו חלק בהכרעת הדין (עמודים 46 – 47) המנתח את הראיות שהוגשו על ידי הצדדים בעניין סעיף 301ב(ב)(2) לחוק העונשין, התשלייז – 1977, המלמדות שלא התעורר אצלנו ספק בעניין אחריותו של הנאשם שאינה מופחתת. לפיכך הבקשה נדחית בזאת.
11 12 13 14 15

ניתן והודע היום ח’ חשוון תש”פ, 06 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
~

השופט גלעד נויטל, סגן נשיא, אב”יד
טלי חיימוביץ, שופטת
גרשון גונטובניק, שופט
הסניגור: אנחנו מסכימים למתן פיצויים בסכום המקסימלי שישלם הנאשם לילדיהם. חברי עדכן אותי שזו הכוונה לבקש.
471

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו תפ”ח 57564 – 12 – 15 מדינת ישראל נ’ גרנות(עציר)
06 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט, סגן הנשיא גלעד נויטל, אב”יד, כב’ השופטת טלי חיימוביץ, כב’ השופט גרשון גונטובניק
1

הסניגור: אנו מסכימים כי הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עבור שלושת הילדים ביום 1 . 2 . 20 , ואני מתכוון לילדים שי, גיא וברק גרנות.
עו”ד אור ששון ממשרדה של עו”ד שוש חיון : אני מתייצב בשמה של עוייד חיון, החל ממתן הכרעת הדין ועד היום היינו בקשר רציף עם התובע אשר באדיבותו הרבה מבקש את מלוא הפיצוי ואנו מצטרפים לכך. הגשנו הצהרות נפגעי עבירה. אנחנו מקווים שהצלחנו לתאר ולו חלק מזערי מהסבל שחווים הילדים.
. 5 6
9
הנאשם: אני רציתי להגיד שאני לא רוצח. לפי שלושת היסודות זה אף אחד לא מתקיים. לא הייתה החלטה לא היה שמירה של הפטיש והיסוד השלישי גם הוא לא התקיים.
הסניגור: אני מגיש מכתב מהנאשם שהוא עוסק בנושא הכרעת הדין ולכן אין לי מה להגיב עליו. התובע: ראיתי את המכתב. הדברים מתייחסים להכרעת הדין. הנאשם בכל המכתבים שהגיש עד היום איננו מחדש דבר על מסכת הראיות שהונחה בבית המשפט וסוכמה בהרחבה בסיכומי שני הצדדים. מכתבו של הנאשם מוגש ומסומן נע/1.
13 14
גזר דין
21

ביום 11 . 7 . 19 הורשע הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשלייז – 1977. דינו של הנאשם איפוא מאסר עולם חובה. הצדדים טענו בפנינו היום לעניין הפיצוי. הנאשם מסכים לפצות את הילדים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק. קראנו את הצהרות נפגעי העבירה (במ/1). לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, ולאור הסכמת הצדדים, אנו מורים שהנאשם יפצה את שלושת הילדים שי גרנות, גיא גרנות, וברק גרנות, בסכום כולל של 258 , 000 ₪, בחלקים שווים בין שלושת הילדים, כאשר הסכום יופקד בקופת בית המשפט עבור שלושת הילדים לא יאוחר מיום 1 . 2 . 20 . אנו גוזרים איפוא על הנאשם עונש מאסר עולם חובה. הנאשם נתון במעצר מיום 9 . 12 . 15 .
27 28
473