מדינת ישראל נגד וקנין(עציר)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת”פ 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקנין(עציר)
21 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט יואל עדן
המאשימה:
מדינת ישראל
נגד
הנאשם:
יצחק וקנין (עציר) ת.ז. 031900186
RN O
נוכחים:
ת 3
ב”כ המאשימה עו”ד יאיר חמודות
הנאשם וב”כ עו”ד שמואל ברגר
ס
א
פרוטוקול
מ
גזר דין
12
האישום והכרעת הדין
13
14
15
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
16
17
18
עובדות כתב האישום כפי שהוכחו, המענה לכתב האישום, הראיות, וכל השתלשלות העניינים מפורטים במסגרת הכרעת הדין, והוכח מעל לספק סביר ביצוע המיוחס לנאשם בכתב האישום.
21
בתמצית, כפי עובדות כתב האישום אשר הוכחו במסגרת שמיעת הראיות, המתלונן הינו הבעלים של חנות, קיימת היכרות בינו לבין הנאשם, בעת שהמתלונן שהה בחנות בגפו, נכנס הנאשם אל החנות והחל לחטט, דרש ממנו כסף, אמר לו כי הוא צריך לשלם דמי חסות כל חודש, איים עליו תוך שימוש בסכין חיתוך, שהצמידה לביטנו ובשלב מסויים קרוב לצווארו, לקח ממנו כסף כ- 300 שייח, ארנקים, שיק על סך 5 , 000 ₪ שהכריחו לכתוב, יצא וביציאתו לקח סט מזוודות, והלך.
25
ע
77
גירסתו של הנאשם על כי המתלונן פנה אליו על מנת שישרוף בית עסק של אחר נדחתה, גרסאותיו השונות בעניינים שונים היו רצופות סתירות פנימיות וסתירות אל מול עובדות שאף אין לגביהן
28
193

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת’יפ 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקנין(עציר)
21 נובמבר 2019
הנאשם, נסיבותיו ותסקירי שירות המבחן
8. הנאשם יליד 1974 ולחובתו עבר פלילי הכולל 18 רישומים פליליים, בעבירות אלימות, איומים, גניבה, הונאה, התפרצות למגורים, התפרצות לרכב, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ולצריכה עצמית, ניסיון לסחר בסמים מסוכנים, תקיפת שוטר, ועוד. חלק מהרישומים הפליליים הינו בגין שורת עבירות. על הנאשם הוטלו עונשי מאסר משמעותיים, אשר לא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות.

ב- 6 . 8 . 17 הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, תקיפה סתם של בת זוג, ותקיפה הגורמת חבלה ממש לבת זוג, ונידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל, ומאסרים מותנים ברי הפעלה לתקופות של 8 חודשים ו-4 חודשים. גזר הדין הוגש במסגרת ת/14.
10
בעניינו של הנאשם הוגש שני תסקירי שירות מבחן, אשר יפורטו אך בחלקם לאור צנעת הפרט.

מהתסקיר הראשון עולה כי הנאשם בן 44, ידוע בציבור מזה כ- 20 שנה ואב לשני ילדים. טרם מעצרו התקיים מקצבת נכות של הביטוח הלאומי בגובה של 100 % בשל תאונת דרכים קשה בה נפגע לפני כשנה וחצי, עם פגיעות פיזיות קשות ועמוקות.
16
19
שירות המבחן תיאר נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם, ואת הבעיות הרפואיות, הכלכליות והמשפחתיות עימן התמודדו במהלך השנים. צוין כי הנאשם השלים 12 שנות לימוד, תואר שירותו הצבאי והבעיות עימם התמודד במהלך שירותו, עברו התעסוקתי והתאונה בה היה המעורב הנאשם לפני כשנה וחצי והשלכותיה הרפואיות עימם מתמודד.
21
24 25
תואר כי הנאשם החל להשתמש בחומרים משני תודעה לאחר שירותו הצבאי ועד לשנת 2007, לדברי הנאשם הפסיק את השימוש בעצמו לתקופות ממושכות ולא צרך סמים משנת 2007 עד לתאונת הדרכים שארעה בשנת 2017, ובמהלך שנה זו אף ריצה עונש מאסר, כאשר לאחר התאונה צרך הנאשם תרופות שונות ובהמשך חזר לצרוך סמים. לדבריו מאז מעצרו אינו צורך כל תחליף סם מזה כחמישה חודשים.
30
שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול בקהילה סגורה ולדבריו על אף העובדה כי מאז מעצרו עברו כ- 10 חודשים וכי במהלך הליך המעצר נערך ניסיון לשלבו בקהילה אשר לא התקבל על ידי בית המשפט. הנאשם מסר כי מעוניין לשקם את חייו ולצאת מבית הסוהר לאחר
31
32
203

בית המשפט המחוזי בבאר שבע תיים 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקניו(עציר)
21 נובמבר 2019
1
2
אשר לא טופלה באופן אינטנסיבי ועמוק, ציין שירות המבחן כי אין הוא רואה לנכון להמליץ על ענישה באפיק טיפולי אחר מלבד קהילה סגורה, שכן אין להערכתם במענה טיפולי אחר בשלב זה כדי לצמצם את רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. באין אפשרות ליישם המלצה זאת כמתואר בשל החלטת בית המשפט, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
3
הענישה
9. הנאשם אינו נוטל כל אחריות, ונדחו גרסאותיו וניסיונותיו להטיל דופי במתלונן. זכותו של הנאשם, כזכות כל נאשם, לנהל את ההליך, ואין להחזיק זאת לחובתו, ואולם, לעובדה של אי קבלת אחריות יש משמעות בהיבט העונשי.
ה
9
הנאשם אינו מקבל כל אחריות, אינו מביע, כפועל יוצא מכך, כל חרטה, ואין כל הבעת הבנה של חומרת העבירות אשר ביצע.
לאי קבלת האחריות, בפרט לאור נסיבות ביצוע העבירה, משמעות ביחס לתמונת המסוכנות העולה מהנאשם, אשר אינו מכיר במעשה החמור אשר ביצע.
בנסיבות האמורות, שיקולי המניעה וההרתעה הם השיקולים המרכזיים בשיקולי הענישה בעניינו של
18
הנאשם.
חומרת נסיבות ביצוע העבירות על רקע העבר המכביד של הנאשם, ואי הרתעותו ממאסרים בפועל וממאסרים מותנים, אלו מובילים למסקנה כי אין מקום להליך טיפולי שיקומי בענינו מחוץ לכותלי הכלא, והנאשם למעשה, באי קבלת כל אחריות וטפילת טענות שווא על המתלונן, אינו מאפשר מתן אפשרות להליך שיקומי.
זאת ועוד, משאין הנאשם מקבל אחריות, הרי שלגירסתו, אשר נדחתה כאמור, כלל אין הוא צריך טיפול.
לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל שורה ארוכה של עבירות אלימות, רכוש, סמים ועוד כמפורט לעיל, ומאסרים בפועל ומאסרים מותנים אינם מרתיעים אותו.
ביחס למצבו הרפואי של הנאשם – מחד הוא ביצע את העבירות כשהוא במצב הרפואי הנוכחי, מנגד, עדיין למרות זאת יש להביא, בשיקולים לקולא, את נסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם.
205

בית המשפט המחוזי בבאר שבע תיים 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקניו(עציר)
21 נובמבר 2019
1
מאסר על תנאי – מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון, או עבירת איומים.
קנס – קנס בסך 5 , 000 שייח או מאסר למשך 25 יום תחתיו; הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.
6

פיצוי – הנאשם ישלם למתלונן ע.ת. 1 פיצוי בסך 20 , 000 שייח. הפיצוי ישולם בתוך 90 יום מהיום. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר לע.ת. 1 על פי פרטים שימסרו ע”י ב”כ המאשימה למזכירות בית המשפט.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
11 12
13

ניתנה והודעה היום כ”ג חשוון תש”פ, 21 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
14
15
יואל עדן, שופט
הוקלד על ידי חנה פלקר
207

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת’יפ 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקנין(עציר)
21 נובמבר 2019
3
4
נטען כי העתירה להשית על הנאשם עונש מאסר ברף העליון של המתחם לו עתר בייכ המאשימה נעוצה בעברו הפלילי הכבד של הנאשם, והעובדה כי הנאשם ביצע את המעשים שלחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה, ושהנאשם שוחרר לא מזמן בטרם ביצוע המעשים מעונש מאסר בגין מעשים דומים. ביחס למאסר המותנה, ציין ב”כ המאשימה כי לחובת הנאשם עונשי מאסר מותנים לתקופה של 3 חודשי מאסר ו-4 חודשי מאסר. ב”כ המאשימה עתר להפעיל את שני המאסרים המותנים בחופף ובמצטבר, ובסך הכל עתר להפעיל 8 חודשי מאסר במצטבר לכל עונש שישית בית המשפט על הנאשם.
10
נטען כי עבירת השוד בנסיבות מחמירות באה להגן על ערכים מוגנים רבים, ובמיוחד על שלמות הגוף. צוין כי במקרה של המתלונן “הוא נשאר שלם בגופו, אך ספק אם הוא נשאר שלם בנפשו על רקע האלימות שהפעיל הנאשם והסחיטה שכללה פגיעה באוטונומיה וברכושו ובקניין”. נטען כי אף זכות החופש העיסוק נפגעה מעצם הדרישה לדמי חסות.
ביחס לעבירת האיומים נטען כי הערך המוגן אשר נפגע הינו הגנה על שלוות נפשו של המתלונן, וצוין כי גם איום המתלונן כלפי הנאשם שלא לספר יש בו משום פגיעה ביכולת של רשויות האכיפה.
ביחס לנפגע העבירה ציין ב”כ המאשימה כי מדובר באדם מבוגר, יליד 1951 הסובל מבעיות רפואיות, והפנה לקביעות וההחמרות שיש בחוק ובפסיקה ביחס לתקיפת אנשים מבוגרים, ולכך שיש להחמיר בעונש ובנסיבות כאלה לתת משקל מופחת לנסיבות אישיות של נאשמים.
21
23
ב”כ המאשימה הפנה לפסיקה בעבירת השוד בנסיבות מחמירות והאיומים, וציין “שנוכח הנזק הממשי הטראומה שנגרמה לאותו מתלונן, וגם הפחד והאימה שנלוו למעשים הללו כשמדובר באדם מבוגר חולה לב, והדברים היו יכולים אולי לנזק פוטנציאלי אפשרי, במקרה שבפנינו למעשה המתלונן נכנע לכל הגחמות של הנאשם, גם כסף גם חתם על שיק, וגם סט של מזוודות, נשאלת השאלה מה היה קורה אם היה מסרב”. עוד הוסיף כי בכיסו של הנאשם היה כסף, ולא מדובר במי שהיה נזקק.
25
28
29
נטען כי אין ראיות המלמדות על תכנון מוקדם, אולם הנאשם פנה לעבר חנותו של המתלונן, שיש לו אתו היכרות מוקדמת והדבר לא מקרי “ולכן אפשר בהחלט לראות במעשים של הנאשם מעשים שיש בהם כדי לקיים את סעיף 40ט(א)(10) לענין אכזריות אלימות והתעללות של הנאשם בנפגע העבירה..”
30
195

בית המשפט המחוזי בבאר שבע תיים 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקניו(עציר)
21 נובמבר 2019
1
לאור המוטיבציה הכלכלית הפסולה שעמדה מאחורי המעשים, ולהשית על הנאשם קנס בשיעור לא גבוה לאור נסיבותיו.
טענות ב”כ הנאשם
ב”כ הנאשם טען כי הנאשם כבן 44, עברו הפלילי עשיר, מצוי בקשר זוגי מזה 20 שנה, ולו שני
bo va in + w N
4. ילדים.
צוין כי הנאשם עצור מעל לשנה, ובמסגרת הליכי המעצר הוגשו מספר תסקירים אשר המליצו על יציאתו של הנאשם לקהילה טיפולית, וכי בהליך המעצר בית המשפט ייחס לנאשם מסוכנות גבוהה ודחה המלצה זו והחליט שלא להוציא את הנאשם לקהילה טיפולית.
נטען כי כבר באוגוסט 2018 פנה הנאשם מיוזמתו למחלקה לנפגעי סמים בעירייה. ב”כ הנאשם עתר “להפריד בין העבירה לבין מה שגורם לעבירה” וציין כי אם מסתכלים על התסקיר, עולה הקשר ההדוק בין שימוש סמים לעבירות השוד והאיומים שביצע הנאשם.
18
נטען כי הנאשם סיפר מחקירתו הראשונה ללא כל קשר לשאלה אם יורשע או לא, כי הוא משתמש בסמים ומכור לחומרים נרקוטיים, וגם במהלך הדיון ציין הנאשם כי היה תחת השפעת סמים- “זה שהוא מודה או לא מודה, זה לא שולל את העניין שהוא מכור והנזקקות שלו צועקת גם מהתסקיר, וגם חברי ציין את העובדה שמשנת 2007 עד 2017 לא ביצע עבירות יש עבירה אחת בשנת 2012, שירות המבחן מציין שאלו 10 שנים שהוא היה נקי מסמים עד למועד תאונת הדרכים שעבר. הנזקקות שלו לטיפול עולה עוד מלפני ביצוע העבירה, הוא פנה למחלקה לנפגעי סמים..”
19 20
25
ב”כ הנאשם טען כי בפסיקה אליה הפנה ב”כ המאשימה נע מתחם העונש ההולם בין 3 ל-6 שנות מאסר, והפנה לפסיקה המראה לטענתו כי מנעד הענישה נע מעבודות שירות ועד ל-6 שנות מאסר ויותר. בנסיבות דנן, סבר בייכ הנאשם כי על מתחם עונש ההולם בענייננו לנוע בין 18 ל-48 חודשי מאסר.
26
29 30
ביחס לתסקיר שהוגש, נטען כי “התסקיר מדבר בעד עצמו, הנזקקות קופצת וזועקת”, והומלץ על ענישה טיפולית בלבד. נטען כי על אף שערכים מוגנים נפגעו, התסקיר מדבר גם על האינטרס הציבורי “ואנחנו צריכים לשאול האם האינטרס שלנו להכניס את האיש למספר שנים בבית סוהר, והוא ייצא באותו מצב כשהוא מכור לסמים וממשיך לבצע עבירות כתוצאה מההתמכרות הזו, גם אם הוא מודה
32
197

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת’יפ 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקנין(עציר)
21 נובמבר 2019
ב”כ הנאשם, עתר לקבל את הבקשה של שירות המבחן, כדי לאפשר שילובו של הנאשם בקהילה וטען כי עברו הפלילי של הנאשם דווקא מעיד על הצורך בטיפול כאמור וכי בשנים בהם לא ביצע הנאשם עבירות, הוא לא היה בהשפעת סמים.
לאור האמור, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים, תוך שצוין בהחלטה כי בית המשפט אינו מנחה את שירות המבחן ביחס להמלצה כזו או אחרת, ואולם בשלב זה לא יתאפשר ביצוע פעולות של ראיון או פעולות של ראיון או פעולות של קבלה או בחינת קבלה לקהילה כזו או אחרת. עוד צוין כי הצדדים יהיו רשאים לטעון גם לעניין זה, במסגרת הטיעונים לעונש לאחר שיתקבל התסקיר הסופי.
7 8 9
11
בתסקיר הסופי שהוגש, ציין שירות המבחן כי לאור התרשמותו כי לנאשם מעורבות שולית משמעותית בסביבת מגוריו אשר אותה הוא נוטה לצמצם ולמזער בנוסף לבעיית ההתמכרות לסמים אשר לא טופלה באופן אינטנסיבי ועמוק, אין הוא רואה לנכון להמליץ על ענישה באפיק טיפולי אחר מלבד קהילה סגורה, שכן אין להערכתם במענה טיפולי אחר בשלב זה כדי לצמצם את רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. באין אפשרות ליישם המלצה זאת כמתואר בשל החלטת בית המשפט, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
12 13 14 15
16
בטיעונים לעונש כאמור, חזר בייכ הנאשם על עתירתו לשלוח את הנאשם לטיפול במסגרת קהילה
18
סגורה.
20
איני מוצא לנכון לשלוח את הנאשם לקהילה טיפולית סגורה לשם טיפול בבעיות התמכרותו. הנאשם לא לקח אחריות על ביצוע העבירות ולא מודה בהן גם לאחר שניתנה הכרעת הדין המרשיעה בעניינו.
22
23
24
לנאשם עבר פלילי כבד ולחובתו עומדים מאסרים מותנים ברי הפעלה כאמור, ונראה כי לנאשם אין מורא מפני החוק והוא שב ומבצע עבירות בזו אחר זו.
טיפול לנאשם יכול להינתן גם במסגרת בית הסוהר ולאור החומרה הרבה הן של נסיבות ביצוע העבירות החמורות אשר בוצעו כלפי אדם מבוגר, והן בשל העדר קבלת אחריות הנאשם על מעשיו, אין מקום לבחון הליך טיפולי.
3
30
199

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת’יפ 32703 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ וקנין(עציר)
21 נובמבר 2019
2
בעבירות שוד קיימת פסיקה רבה וענישה בעלת טווח רחב, אשר המנעד במסגרתה קשור בעיקר בנסיבות הביצוע, ושימוש או אי שימוש באלימות, נשק, או ביצוע בחבורה, וכן אופי האיום.
ל 8
10
11

בעייפ 5780 / 13 מאיר בן אבו נ’ מדינת ישראל ( 16 . 7 . 2014 )- הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות שוד בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, כאשר החליט לשדוד את חנות המכולת של המתלונן יליד 1948. המערער הצטייד בסכין יפנית, וכיסה את פניו וכפות ידיו על-מנת שלא יהיה ניתן לזהותו, ונכנס לחנות בעת שהמתלונן שהה בה לבדו. הוא פנה לעבר המתלונן, כשבידו הסכין שלופה, והורה לו למסור לידיו את כל הכסף שברשותו. בהמשך, הצמיד המערער את הסכין לצווארו של המתלונן וחזר על הוראתו. המתלונן מסר למערער את סכום הכסף שהיה בקופה, אשר כלל 480 שייח בשטרות וכן סכום שאינו ידוע במטבעות. לאחר מכן, הורה המערער למתלונן כי יעביר לרשותו גם את הכסף שנמצא במכנסיו, אך הלה השיב כי אין ברשותו סכום נוסף. בהמשך, נטל המערער שקית וביקש מהמתלונן לעזור לו להכניס לתוכה את תכולת מגירת הקופה. בשלב מסוים, הניח המערער את הסכין שאחז על דלפק החנות, ואז נטל המתלונן את הסכין והניף אותה לעבר המערער, אשר נמלט מהחנות כשבידיו הכסף. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה ההולם את נסיבות המעשה נע בין 3 ל- 6 שנות מאסר, ולאור עברו הפלילי העשיר של הנאשם והסיכון הרב אשר נשקף ממנו לציבור של היותו מכור לסמים, השית על המערער 52 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים. בית המשפט העליון ציין כי המתחם שקבע בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה, ובהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון ראוי לקבוע מתחם ענישה בטווח שבין 30 ל- 60 חודשי מאסר, קיבל את הערעור והעמיד את עונשו של המערער על 45 חודשי מאסר.
12 13 14 15 16 17
25

בעיים 3658 / 14 אלכסנדר ילסייב נ’ מדינת ישראל ( 23 . 1 . 2015 )- ערעור שהוגש על גזייד של מותב זה, המערער הורשע בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, בכך שנטל סכין מטבח ארוכה וחדה, הניחה בשקית ויצא מביתו. פלונית הגיעה במכוניתה אל מרכז קניות, המערער הבחין בה כשפתחה את דלת המכונית, התקרב אליה, שלף את הסכין, נופף בה לעברה, איים עליה שאם תצעק יפגע בה, ודרש ממנה כסף, היא צעקה כי אין לה כסף, והושיטה למערער את הטלפון הנייד על מנת שיניח לה. הטלפון נפל ארצה, המערער התכופף, הרימו, שב ואיים: יישקט, שקט, אני אפגע בךיי, והתרחק מהמקום. עוברי אורח דלקו אחריו, תפסוהו, נטלו ממנו את הטלפון הנייד והחזירוהו לפלונית. נקבע מתחם עונש הולם בין 3 ל-6 שנות מאסר, והוטלו על המערער 4 שנות מאסר ועונשים נלווים, והערעור נדחה, גם ביחס למתחם.
28 29

בעייף 1114 / 15 נור גנאים נ’ מיי ( 16 . 11 . 2015 ) הורשע המערער בעבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, ובקשירת קשר לביצוע פשע, כאשר הוא ואחר הצטיידו
33
201