בית משפט השלום בראשון לציון
מייי 39883 – 01 – 19 מדינת ישראל נ’ זלצמן
לפני:
כבוד השופט גיא אבנון
המבקש/החשוד:
עופר זלצמן – ת”ז 024821415
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל – יאל”כ, להב 433
המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
רסייר לירון גל
החלטה
1
לפניי בקשת חשוד להורות על איסור פרסום שמו ופרטיו, ולהורות על קיום דיונים, ככל שיתקיימו, בדלתיים סגורות.
רקע – ממעוף הציפור
1. המבקש נעצר ביום 15 . 1 . 19 בחשד שעמד בראש מיזם עברייני תוך ביצוע מגוון עבירות הכוללות, בין השאר, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת זכויות יוצרים. מדובר במי שהפעיל לפי החשד מספר דירות מהן שודרו תכניות טלוויזיה “למנויים”, זאת לאורך תקופה ארוכה מבלי שהיו בידיו הזכויות לכך, ותוך פגיעה מתמשכת בקניינם הרוחני של בעלי הזכויות. מעצרו של המבקש הוארך מעת לעת, עד ששוחרר ביום 29 . 1 . 19 בתנאים מגבילים, מתוכם נותרו לעת הנוכחית צו איסור יציאה מן הארץ וערבויות.
6 7 8 9
13 14
2. עד כה התנהלו בעניינו של המבקש (וכן בעניינה של רעייתו, החשודה אף היא) דיונים רבים בהליכים שונים ומגוונים, חלק לא מבוטל מהם נפתח ביוזמתו של המבקש. על החלטות רבות של בית המשפט (בעיקרן של מותב זה שהתיק נמצא בטיפולו) הוגשו עררים (לעתים מספר עררים נפרדים בגין החלטות שניתנו בגדרי אותו דיון ממש) אשר חלקם נדונו וחלקם ממתינים לדיון, לרבות בקשות שהוגשו לבית המשפט העליון.
16
1 מתוך 6
בית משפט השלום בראשון לציון
מיי 39883 – 01 – 19 מדינת ישראל נ’ זלצמן
דיון
פומביות הדיון – מסגרת נורמטיבית
5
4. דומה שהנושא נטחן עד דק בפסיקת בתי המשפט, החל מפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון, המשך בהחלטות מנחות של ערכאות הערעור וכלה בהחלטות אינספור של הערכאות הדיוניות. ועם זאת, לא ראיתי להשלים את ההחלטה מבלי להפנות, בקצרה, לתשתית משפטית רלוונטית.
7
10
11
ההכרה בפומביות הדיון כערך חוקתי נגזרת מחופש הביטוי ומזכות הציבור לדעת, שהם חלק מעקרונות העל המאפיינים את בסיס המשטר בחברה דמוקרטית. ראו ע”א 4244 / 12 הוצאת עיתון הארץ בע”מ נ’ תת ניצב אפרים ברכה ( 31 / 12 / 2012 ); ע”א 4963 / 07 ידיעות אחרונות בע”מ נ’ עו”ד פלוני ( 27 / 02 / 2008 ); ע”פ 11793 / 05 חברת החדשות הישראלית בע”מ נ’ מדינת ישראל ( 5 / 4 / 2006 ).
12
13
16
5. המבקש ביקש לסמוך את בקשתו על סעיפים 68(ב)(7) ו- 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). למען הנוחות נביא את הסעיפים הרלוונטיים לנגד עינינו. סעיף 68 לחוק בתי המשפט – פומביות הדיון:
“(א) בית משפט ידון בפומבי. (ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל ;”
סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט:
“בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה
3 מתוך 6
בית משפט השלום בראשון לציון
מיי 39883 – 01 – 19 מדינת ישראל נ’ זלצמן
לגופה של בקשה
7. דינה של הבקשה להידחות על הסף, ולו בשל פרק הזמן הממושך (מעל 7 חודשים) שחלף מאז מעצרו של המבקש והדיונים הרבים שהתקיימו עד כה בעניינו בפומבי, בבקשות רבות שחלקן הוגש מטעמו של המבקש וביוזמתו, מבלי שהועלתה (באיזו מהבקשות ובאיזו מהערכאות) טענה בדבר נזק שיגרם למבקש כתוצאה מפרסום שמו ברבים. במובן זה, אף אילו הצביע המבקש על טענה בעלת משקל להצדקת בקשתו (ולא כך הדבר), הרי ש”הסוסים ברחו מן האורווה” באופן שמייתר לחלוטין כל אפשרות להיעתר לבקשה. הדיונים התקיימו בפומבי, שמו של המבקש פורסם ברבים, ואין עוד משמעות כלשהי לסעד המבוקש.
3 4 5 6 7 8
8. דינה של הבקשה להידחות אף לגופה. פרט לאמירות כלליות שאינן מגובות בתשתית ראייתית, לא הצביע המבקש על כך שהמשך ניהול ההליכים בעניינו בפומבי עלול להרתיע עד (לטענתו אותו עצמו) מלהעיד באופן חופשי, לא הצביע על “נזק חמור” (כהגדרתו בפסיקה) שעלול להיגרם לו כתוצאה מהמשך פרסום שמו ברבים, וודאי שלא הצביע על נזק בעל עוצמה כה רבה עד שהוא גובר על האינטרס הציבורי בדבר פומביות הדיון. אוסיף כי המבקש לא טען לשינוי נסיבות כלשהו המצדיק לאסור עתה פרסום, בחלוף פרק זמן ממושך מאז מעצרו ובהינתן הדיונים הרבים שהתקיימו עד כה בפומבי והחלטות שפורסמו ברבים.
13 14 15 16
9. בטרם סיום: הבקשה דנן, ודאי בהצטרפותה להליכי סרק קודמים שיזם המבקש, עשויה להיחשב כניצול לרעה של הליכי משפט תוך השחתת זמנם של בית המשפט ושל המשיבה. הגם שאנו מצויים בגדרו של הליך פלילי, הפסיקה הכירה בכך שבמקרים חריגים ניתן לחייב בעלי דין (ובכלל זה חשודים בהליכי חקירה ואף את המדינה עצמה) בהוצאות בגין התנהלותם. במקרה דנן מצאתי להסתפק בהתראה, אך לא לעולם חוסן.
20 21 22
10. הבקשה נדחית. ההחלטה מותרת בפרסום, וכך גם פרוטוקול הדיון (שהתנהל בפומבי) וכתבי הטענות הרלוונטיים.
5 מתוך 6
