בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
לפני
כבוד השופטת חנה מרים לומפ
העותר
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות המדינה המחלקה לעניינים בינלאומיים על ידי ב”כ עו”ד מתן עקיבא ועו”ד איילת חיוף
נגד
המשיבה
מלכה לייפר (עציר) על ידי ב”כ עו”ד יהודה פריד, עו”ד טל גבאי ועו”ד ברוך זכאי
החלטה
רקע 1. ביום 17 . 8 . 14 הוגשה נגד המשיבה עתירה להכרזתה בת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן.
2. נקבעו דיונים בעתירה מעת לעת, אולם החל מהישיבה השנייה המשיבה לא הופיעה לדיונים. באי כוחה הציגו לפני כב’ השופט הבכיר אי כהן, אשר ניהל את התיק באותה העת, חוות דעת רפואיות בגין אי כשירותה של המשיבה לעמוד לדין, וכפועל יוצא מכך לא ניתן להביא את המשיבה לדיונים.
3. ביום 15 . 4 . 15 בדק הפסיכיאטר המחוזי של מחוז ירושלים, דייר יעקב צ’רנס (להלן: דייר צ’רנס או הפסיכיאטר המחוזי) את המשיבה, וקבע כי היא כשירה לעמוד לדין, משום שלא ניתן לקבוע בוודאות ברורה מה היה מצבה הנפשי בעת ביצוע המעשים המיוחסים לה, וכי בבדיקתה לא ניכרו סימנים למחלת נפש במובן המשפטי והיא מסוגלת לעמוד לדין ולהבין הליכי משפט (ר’ נספח מגי לסיכומי המשיבה).
4. ביום 3 . 1 . 16 , בדק הפסיכיאטר המחוזי את המשיבה בשנית וקבע, כי המשיבה אינה כשירה לעמוד לדין.
5. באי כוח המשיבה הציגו לפני כב’ השופט אי כהן 5 חוות דעת רפואיות המצביעות, לכאורה, על אי כשירותה של המשיבה לעמוד לדין, וביקשו שוב ושוב כי ההליכים יופסקו בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמייב -1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).
6. כב’ השופט אי כהן דחה פעם אחר פעם את בקשות ב”כ המשיבה, עד שבסופו של יום נעתר לבקשת העותר והורה על אשפוזה של המשיבה לצורך בדיקתה הפסיכיאטרית על ידי הפסיכיאטר
המחוזי.
1 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תה”ג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
“ש. והחשש מטעות, בטח בתיק, כך הסכים איתי גם דייר בראש בטח בתיק בסדר גודל כזה, החשד מטעות מלווה 24 / 7 נכון? ת. נכון” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 466, שי 15 – 17 ).
53.אף דייר ברש עמד על כך, כי קיומן של ראיות אשר מתעדות את תפקודה של המשיבה ייבאותם ימים ממשיי הן בבחינת ייאקדחים מעשנים” בסוגיה כה מורכבת: ייש. תסכים אתי ואתה גם ציינת את זה בהגינותך בחקירה של חברי, שאחת הסוגיות הכי מורכבות בפסיכיאטריה היא סוגיית ההתחזות. יש על זה קונצנזוס. נכון ? ת. אמת”. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 71, שי 9 – 10)
54.בהמשך דבריו מסר: “ש. אז אני מניח שהחשש מטעות כזו, בטח כשאנחנו מדברים בתיק בסדר גודל כזה ואמרתי שבו בעיה שלך ליוותה אותך מטבע הדברים מבחינה מקצועית עשרים וארבע שבע אני מניח. נכון ? ת. כן. ברור. ש. ברור. אני מניח שאקדח מעשן אם היינו אולי סתם אני אומר ככה מעלינו. אם היינו שומעים איזה שיחה שבה היא אומרת איזה מזל שיטתי בכולם היה פותר לנו את הכל. נכון? אם היינו נכנסים לראש שלה. זה היה פותר. האקדח המעשן הזה היה פותר לנו את הכל, הרבה בעיות. נכון ? ביהמ”ש: אל ת.. אתה מהנהן בראשך אבל זה הקלטה”. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 72, ש’ 1 – 8)
55. דייר ארגו מסר בחקירתו הנגדית, כי סוגיית התחזות היא סוגיה משמעותית (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 235 – 236 , ש’ 19 – 32 , ש’ 1 – 6). בנוסף מסר דייר ארגו בעדותו גרסה ביחס לראיות שהתגלו : “ש. עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה. האם היית רואה ביום הועדה שהיא הולכת ביום הועדה שהיא קורסת, היא לא מתפקדת, אנחנו מסכימים על זה, נכון? הולכת לבנק הדואר ומפקידה אלף שקל, זה אקדח מעשן כן או לא? ת. זה אקדח מעשן”
(ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 291, ש’ 5 – 8 ).
56. מכאן, שאין חולק בדבר חשיבות הראיות המלמדות על תפקודה של המשיבה, במיוחד במועדים הסמוכים לבדיקות בהן נמצאה כמי שאינה מתפקדת, כמלמדות על התחזות. כעת אבחן ראיות אלה שעל בסיסן, בין היתר, אובחנה המשיבה על ידי דייר ארגו ודייר ברש כמתחזה.
11 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
שנערך על ידי יוסף טריילר מלמד, כי מדובר בשיחה בין שייני לייפר, בתה של המשיבה לבין נחומי, כאשר זיהוי הדוברים נעשה על פי זיהוי בשם. על כן הנתון לפיו המשיבה נשמעה משוחחת עם אדם ומצהירה, כי היא לומדת ואף מגיעה לייאסיפה של רכזותיי בהתאם לסעיף 1אי לחוות הדעת שגוי (ר’ נספחים לזי, מי לסיכומי המשיבה).
63.עובדות אלה הוטחו בפני דייר ברש במהלך עדותו : “ש. אתם אומרים בחוות הדעת שלך בשיחות האלה על השיחה הזו. התחלתם אתה את הפרק של האזנות הסתר. זה שיחה א’. לייפר נשמעת מדברת עם אדם ומצהירה כי היא לומדת ואף מגיעה לאסיפה של רכזות. ת. נכון. זה מה ששמענו, זה מה שכתוב. ש. עכשיו אני מראה לך נתון שעומד בסתירה מוחלטת. ת. נכון. ש. לימים שאתה הפנית אליהם, אותם מועדים קריטיים נקרא להם. נקרא להם מועדים קריטיים כדי שהשיח יהיה ברור, שבהם יום לפני הוועדה זו לא היא. יום אחר. זה ה-21. יום אחרי הועדה זה לא היא. זאת אומרת המסקנה שהסקתם כאן לפיה השיחות הללו, זה ציטוט שלך, לא שלי, עומדות בניגוד גמור דוקטור ברש להתנהלותה בשלוש בדיקות פסיכיאטריות שנערכו באותם ימים ממש ציטוט בולד אנדרליין שלך. ה-21 עד ה-23 כל השיחות האלה שמניתי היא לא צד לשיחה הזאת. ת. נכון. החלק הזה” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 120, שי 7 – 19).
64. דייר ברש נתן דגש רב לשיחת הרכזות בכל הקשור להתחזות המשיבה כדלקמן : “ש. עכשיו תסכים אתי שאם הגברת לייפר הייתה באמת רכזת בעירייה ומגיעה לאסיפת רכזות אני כסניגור שלה הייתי בבעיה אנושה, מה הייתי מתמודד על זה? זה האקדת המעשן. אתה מסכים איתי? תודה. רק אם אפשר להגיד כן ולא. ת. כן”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 120, ש’ 24 – 27 ).
65.על אף מרכזיותן של שיחות אלה בחוות הדעת, ולאחר שעומת עם הטעות, כאשר נשאל דייר ארגו אם הוא מעוניין לשנות את חוות דעתו, הוא השיב בשלילה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמי 289, שי 9 – 22).
66. לעומת תגובתו של דייר ארגו, כאשר מידע זה הוטח בפני דייר צ’רנס, הדבר עורר את פליאתו וניכר היה כי הוא מייחס לעניין זה משקל נכבד, והוא התקשה להאמין שכך הם פני הדברים וודא כי אכן הדברים אינם שנויים במחלוקת:
13 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
(ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 123, ש’ 19 – 32 ).
69.אציין, כי דייר ברש בחקירתו התעקש שאין מקום לתקן את חוות הדעת על אף הממצאים השגויים שגילה, והסביר שהגם שאין מדובר על סרטונים מאותם ימים של הוועדה והבדיקות הפסיכיאטריות, אך די לו בכך שמדובר במועדים סמוכים (בין חמישה ימים לשבוע) בהם תועדה המשיבה בסרטונים בפעולותיה(ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 122, ש’ 25 – 31 )
70. לעומת זאת דייר צ’רנס בעדותו נדהם לגלות, כי אין כל ממצא מהמועדים הרלוונטיים ונזקק לאישור בית המשפט על מנת לוודא שבייכ המשיבה אינה מטעה אותו : “ש. עכשיו תראה, אני רוצה לספר לך על דו”ח החקירה. היה גם דו”ח חקירה, זה הפרק הבא, זה נספח כט’, הדו”ח ערוך על ידי משרד חקירות בשם עמית חקירות, הוא מונה שמונה ימי מעקב, תסכים איתי שאנחנו מעיינים עכשיו בדו”ח החקירות אין שום ממצא מהמועדים הרלוונטיים הכי קרוב שיש זה שבוע אחרי הבדיקה של דינרשטיין, אין לנו יומיים-שלושה כמו שאמרת לפני, אין לנו חלילה באותו יום, אין לנו יומיים אחר כך. ת. אני צריך לקבל את הדברים שנאמרים פה בית המשפט? ביהמ”ש: אבל לא חולקים על זה, עו”ד עקיבא בדק את הדברים ואין מחלוקת. ש. אני לא אטעה אותך במילה, ת. יפהיי (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 512, ש’ 16 – 24).
71.אשר לעניין משקל הסרטונים המתעדים את המעקב אחר המשיבה (ר’ נספח ג’ לסיכומי המשיבה) יוער כי המעקב שבוצע אחר המשיבה לא היה רצוף, אלא בקטעים אקראיים במהלך היום. במסגרת ביקורה של המשיבה בסניף הדואר ביום 14 . 12 . 17 בשעה 11 : 25 : 15 עולה, כי המשיבה לוותה במשך היום על ידי בתה, היא אף התייעצה בהקשר להמחאה עליה ייחתמהיי לכאורה. הסרטון אינו מלמד על כך שהמשיבה ביצעה פעילות פיננסית בסניף הדואר ולא הוכח כי אכן נעשתה הפקדת המחאה ביום זה (ר’ סעיף 2 וסעיף 3 לחוות הדעת).
72. עוד ניתן לראות כי החוקרים במסגרת המעקב הפרטי לא ניסו בשום שלב להעמיק את הבדיקה עם המשיבה ולשוחח עמה ולהתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי. הם תיעדו פעולות יומיומיות אותן ביצעה המשיבה כמו יציאה למרפסת, שיחות טלפון, תליית כביסה והכל בתקופה של לפחות שבוע ימים לאחר ישיבת הוועדה מיום 7 . 12 . 19 .
פעילות פיננסית- רישומים מבנק הדואר וצילומי צ’קים 73. על פי האמור בסעיף 3 בעמ’ 12 לחוות הדעת של דייר ברש ודייר ארגו קיימים רישומים מבנק הדואר וצילומי שקים עם חתימת הנבדקת המראים, כי המשיבה הייתה מסוגלת לנהל את ענייניה הכספיים: “על פי רישומים אלו, המתפרשים על פני חודש ינואר 2018, נראית פעילות משמעותית בחשבון של גב’ לייפר ובכלל זה רכישות בבתי עסק בתאריכים 21 . 1 . 18 ו- 23 . 1 . 18
15 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
עו”ד מתן עקיבא: כן.
ש. אתה רוצה לחזור בך במשהו מחוות הדעת ? ת. לא.
ש. לא. הבנתי. תראה. אני אומר לך גם שהעסקה מה-21 לחודש, יומיים לפני הועדה על סך 18 ש”ח גם היא לא התבצעה על ידי הגברת לייפר.. ואני גם אומר לך שמדובר בהוראת קבע. מדובר בתרומה ח”י שקלים שניתן לראות אותה בחודש שלפני ובחודש שאחרי. זה הורדת. מסכים עם זה מתן ?
עו”ד מתן עקיבא: כן. כן.
ש. מסכים. האם אתה רוצה לשנות משהו בחוות הדעת שלך? ת. לא.
ש. לא. הבנתי. לפחות תסכים אתי שאם אנחנו מראים לך עד עכשיו שאין לנו האזנות סתר מאותם ימים, אין לנו שופינג מאותם ימים. הימים שאתה בחרת להדגיש שהם לב ליבה של העניין. אין לנו האזנות סתר מאותם ימים. אז תסכים אתי שהמסקנה לכל הפחות באותם ימים שנלמדת מחוות הדעת שלך חסרת כל שחר. המסקנה הספיצפית לגבי הימים הללו. ת. יש עדות מה-17 לחודש. ש. הבנתי.
ת. מה-17 לחודש יש לנו עדות. מ-17 עד 23 אין”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 130, ש’ 20 – 32 , עמ’ 131, ש’ 1). ניתן לראות כאן, כי אף בייכ העותר הסכים עם הנתונים השגויים שיוחסו למשיבה.
77. דייר ברש בחקירתו הנגדית מסר, כי מדובר במכלול של נתונים ולכן אין זה משנה אם הפעולות שיוחסו למשיבה התבצעו ביום בו נבדקה פסיכיאטרית אם לאו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 126, שי 8 – 9). דייר ברש ובייכ העותר הסכימו, כי הנתון לפיו יוחס למשיבה הפקדת ציק בסכום 1 , 000 ₪ מיום ה- 23 . 1 . 18 הוא שגוי, וכן הסכימו ששיחות הטלפון שיוחסו למשיבה בימים 21 – 23 . 1 . 18 יוחסו לה בטעות (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 126, ש’ 1 – 25). למרות שמסד נתונים זה נמצא שגוי, הוא המשיך והתעקש שלא היה משנה מחוות דעתו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 128, ש’ 1 – 6).
78. גם דייר ארגו השיב באותו אופן. כאשר נשאל דייר ארגו מדוע בחר להדגיש בחוות הדעת את ארבעת מועדי הבדיקה של המשיבה השיב, כי במועדים אלה המשיבה תועדה בווידאו ובסטילס ומכאן חשיבותם של הממצאים (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 282, ש’ 19 – 23 , עמ’ 289, שי 29 – 30 ). אולם כאשר עומת עם העובדה שאין כל ראיה מיום זה חזר בו מדבריו וציין, כי כוונתו היתה לתקופה ולא ליום ספציפי (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 283, ש’ 11 – 32 , עמ’ 294, שי 21 – 30 ).
17 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ש. ועכשיו אני אומר לך שאנחנו עשינו בדיקה כעורכי דין שלה והתחקינו אחרי המסמכים ומזל, יש הרבה טרוניות לדואר, הרבה טרוניות, דבר אחד הם מסודרים, הם כותבים את תעודת הזהות של מי שהפקיד, כשאנחנו מעיינים בתעודת הזהות של מי שהפקיד שלא עמד, זה מסמך שלא עמד בפני עורכי חוות הדעת אנחנו רואים תעודת זהות, תראה, הפקדת מזומן ב-23 . 1 עם תעודת זהות אחרת, זה לא מלכה לייפר. הלאה, עכשיו תראה, אני רוצה להגיד לך שביום הזה ממש ד”ר צ’רנס אני רוצה להגיד לך שביום הזה ממש היה עיקוב אחרי מלכה לייפר, עקבו אחריה, לא היינו אמורים לראות את זה כי כתוב על הדו”ח, דו”ח סודי. במקרה הועבר אלינו ת. ברור
ש. זאת אומרת שלא הייתה מחלוקת שביום הזה היא לא הייתה בכלל בבנק הדואר. גם המסמך הזה לא עמד בפני עורכי חוות הדעת. עכשיו תראה, בוא נניח שהיא התחמקה מהעוקבים שלה ובכל זאת הלכה לבנק הדואר אז הראינו את המסמך הזה שזה לא היא, עכשיו תראה, יומיים קודם לוועדה, 21 . 1 כשהיא נבדקה על ידי טיאנו שוב פעם אנחנו רואים הפקדת מזומן בבנק הדואר, שוב פעם, שומו שמיים, דרמה! ת. דרמה
ש ואז אנחנו הולכים עוד פעם למסמכים שאנחנו כהגנה הוצאנו ורואים שזה לא תעודת זהות שלה, זה מישהו אחר, נרגענו. יותר מזה, עורכי חוות הדעת אומרים גם שיש פעילות על סך 154 . 8 גיהוץ של כרטיס אשראי ביום הוועדה ממש, דרמה! ת. כן, כן.
ש. אז אני אומר לך א. היא עוקבה במשך כל היום אבל לא הסתפקנו בכך, אמרנו אולי היא הערימה על עוקביה אנחנו לא נצליח לשכנע את בית המשפט אז מדובר בעסקה מרחוק שלא בוצעה פיזית אלא עסקה טלפונית והלכנו לבעל החנות שאישר את זה שמדובר בעסקה טלפונית, לא הנחנו לזה. הלאה. אני אומר לך גם שבפני עורכי חוות הדעת עמד מספר שמראה שהיא ביצעה עוד עסקה באשראי על סך 18 שקל, גיהצה, מה שעורכי חוות הדעת לא ידעו זה שמדובר בהוראת קבע טלפונית לתרומות, ח”י. כשאנחנו מעיינים בחודשים שלפני באותם ימים, חודש לפני בעוקבים ובחודשים שאחרי אנחנו רואים את ה-18 שקל האלה, לא עמד בפני עורכי חוות הדעת. הם ראו 18 שקל גיהוץ, הם ראו 154 שקל גיהוץ, הם ראו שהיא הלכה פעמיים ביום של הוועדה וביום של טיאנו לבנק הדואר להפקיד מזומן, מה עוד צריך כדי להוכיח שהיא מתחזה ד”ר, מה היה צריך עוד? מה הם היו צריכים עוד כדי להוכיח שהיא מתחזה נכון ? ת. כן” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 513 ש’ 10 עד עמי 515 ש’ 9).
עדויות השכנים
83.סעיפים 4 – 5 לחוות הדעת של דייר ארגו ודייר ברש נסמכים על מספר עדויות אשר נגבו משכניה של המשיבה אשר העידו על אישה מתפקדת אשר יוצרת ומשמרת קשרים חברתיים, דואגת לסייע
19 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
של העד גפני לא ניתן לדעת האם המשיבה נטלה את ההלוואה ישירות ממנו, ומתי היתה הפעם האחרונה שלקחה ממנו הלוואה.
88. הודעת ג’ניה ישראלי במשטרה מיום 13 . 2 . 18 (ר’ נספח טזי לתיק המוצגים) מלמדת, כי הפעם האחרונה בא ראתה את המשיבה הייתה לפני חודשיים באוטובוס והשיחה האחרונה ביניהם בטלפון הייתה לפני שלושה שבועות (עמ’ 2, שי 16 – 19 ). השכנה מתארת אישה המנהלת אורח חיים נורמטיבי, דואגת להשלמת מניין, נוסעת לבני ברק באופן תדיר, מסייעת בהכנת אוכל לנשים, אך לא מוסרת מידע בקשר למועדים הסמוכים לוועדות שעברה המשיבה (עמ’ 2, שי 21 – 28 , עמ’ 3, שי
.(1-4
89.מהודעת השכנה עופרה גנדל במשטרה מיום 13 . 2 . 18 (ר’ נספח טו’ לתיק המוצגים) עולה, כי הקשר בינה לבין המשיבה הוא שהמשיבה שאלה ממנה מעבד מזון או מחשב (עמי 1, שי3 ושי 26 – 23 ). היא אינה מוסרת כל מידע ונתונים רלוונטיים למועדים הקובעים, אך מוסרת שהיא לא הבחינה בהתנהגות חריגה של המשיבה, היא פוגשת אותה לעיתים במכולת השכונתית ובאוטובוס לבני ברק (ר’ התייחסותו של דייר ברש בפרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 138, שי 6 – 9).
90.המוכר בחנות יוסף גורגו מסר, כי מפגשו האחרון עם המשיבה היה לפני כחצי שנה והיא נהגה לרכוש אצלו בחנות. דייר ברש נחקר בעניין זה ומסר: ייש. בסדר. אוקיי, אנחנו לא מסכימים שזה יקרה. תסכים אתי שעדותו של יוסף גורגו. אני מקווה שאני מבטא את שמו נכון. אינה תורמת דבר משום שהמפגשים והמועדים הרלוונטיים אירוע לפני חצי שנה עד שנה לדבריו והיא מגיעה לחנותו לעיתים רחוקות. אנחנו מסכימים? ת. היא מגיעה. כן. היא מגיעה לחנותו. ש. לעיתים רחוקות.
ת. כן” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 138, ש’ 14 – 19 )
91.שכנתה של המשיבה נעמי צוברי מסרה בהודעתה במשטרה מיום 12 . 2 . 18 (ר’ נספח יג’ לתיק המוצגים), כי בקשה סיוע של המשיבה בגיוס תורמים מאוסטרליה לפני תשע שנים (ש’ 10). העדה מסרה בעדותה שהיא חושדת במשיבה, כי נטלה את התרומות שהיו מיועדות לה כנפגעת טרור והמידע שמסרה בעניינה אינו עדכני. העדה מסרה, כי בעלה של המשיבה אינו מתגורר בביתם אלא לן בבית הכנסת שלו. החוקר ארנון יהב שחקר אותה ציין בזכייד מיום 13 . 2 . 18 כך: “עברתי על הפנקס שקיבלתי מגב’ צברי עת גבייתי ממנה את העדות… לא מצאתי שום רלוונטיות לחקירתנו, הפנקס יוחזר לגבי צוברי”.
92.המוכר באטליז חיים בריזל מסר בחקירתו במשטרה מיום 15 . 2 . 18 (ר’ נספח יזי לתיק המוצגים): “לא ראיתי אותה הרבה זמן, לפחות חצי שנה, אני פה כשלוש שנים… היא לא נראתה לי הכי בסדר, היה משהו בדיבור שלה, קטנוני כזה… משהו בה לא היה נראה לי נורמטיבי…משהו
21 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תה”ג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
“ש. אתה רוצה לשנות משהו בחוות הדעת? כי אמרת מקודם אני מזכיר לך. אמרת מקודם שאין היגיון שבן אדם בריא ייטול תרופות. ת. אמרתי שזה עוד נתון. ש. עוד נתון. כבר לא נשארו לנו נתונים. ביהמ”ש: אבל תבדוק אם אתה רואה שהיא באמת קנתה תרופות פסיכיאטריות. ש. מה אתה רואה? עו”ד יהודה פריד: עשו לה בדיקות דם. ת. שאכן כן היו רכישות. ש. אתה רוצה לשנות משהו בחוות הדעת ? ת. השורה הזאת אני יכול.. ביהמ”ש: לא. אבל השאלה אם המקבץ. עכשיו אתה מבין בעצם שיש הרבה נתונים חדשים שלא ידעת אותם. האם זה משנה את התמונה הכללית או לא? ת. התמונה הכללית לא. ביהמ”ש: טוב.” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 145, ש’ 13 – 26 )
.96
דייר צ’רנס מסר עמדה שונה בעניין זה: “ש. תראה, בעמוד 14 בחוות הדעת צוין למעלה שהגברת לייפר לא רכשה את התרופות הפסיכיאטריות שניתנו לה ת. ראיתי את זה, כן ש. למה לדעתך הדבר הזה צוין! ת. כי זה מאוד מאוד חשוב ש. למה? ת. כי אם אדם רשום לו שהוא צריך לקחת טיפול תרופתי והוא לא לוקח את הטיפול התרופתי מאיזה סיבה וזה קורה לא מעט פעמים, זאת אחת הסיבות שהחולים לא מתרפים כי הם פשוט לא רוצים לקחת את התרופות, התרופות עושות להם אוקינוס של תופעות לוואי ואז הם לא רוצים לקחת את זה אז זה מעיד על תובנה, על הבנה, מעיד שהחלק הבריא של החולה מבין שהוא חולה וצריך לקחת תרופות לא קיים אז אנחנו לפעמים משנים את הטיפול, הולכים לזריקות, עושים דברים אחרים אז אני מניח שמה שכותבי חוות הדעת רצו להראות שעל פניו יש טיפול תרופתי שהיא חייבת לקחת או שלפחות הרופאים שלה ככה התרשמו אבל היא לא לוקחת את זה אז אולי זה מייצר איזושהי תמונה של אדם לא אמין. ש. עכשיו תראה, אני רוצה להגיד לך גם מהנתון הזה שיש פה נתון שגוי. הם הסתמכו על מידע שנשלף מקופת חולים כללית ובאמת בקופת חולים כללית שאנחנו מעיינים במסמך, נספח מט’ אם אתה רוצה אתה יכול לעיין, אני פשוט רוצה להתקדם וכשאנחנו מעיינים
23 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
מסוגלת להתנהל לבד (עמ’ 2, שי 23 – 27 ). בהמשך מסר בשנית: “יש ימים שיש לה ירידות ויש ימים שיש עליות” (עמ’ 2, שי 31). עוד מסר: “יש ימים שהיא לגמרי לא מתפקדת אי אפשר לתקשר איתה יש לה הזיות חזקות הפעם האחרונה שראיתי הזיות היה ביום הוועדה היא באה אליי לבית והיא אמרה בבית מי רודף כאן רוצים לעשות לה רע סוג משפטים כאלה” (עמ’ 2, שי 34 – 36 ). בנוסף ציין, כי לפני הוועדה, ביום ראשון, היא חוותה התקף עוצמתי שחייב את הגעתו של פרופ’ טיאנו לביתה אשר העלה לה את מינון הכדורים (עמ’ 2, ש’ 37 – 39 ).
99. קושי נוסף העולה בהקשר זה, הוא הפער בין התמונה הקלינית שהוצגה על ידי גיסתה של המשיבה לפני דייר דינרשטיין, לבין התפקוד בפועל של המשיבה בחיי היום יום. דייר ברש אישר בעדותו שהראיות בדבר תפקודה של המשיבה היו מאבדות מחשיבותן ככל שלא הייתה מדווחת לדייר דינרשטיין תמונה קלינית של מטופלת שלא משה ממיטתה: “ש. בוא נגיד שאותה תמונה קלינית, של מטופלת שלא זזה מהמיטה, לא הייתה מוצגת לדינרשטיין, דינרשטיין באה לעולם לאחר הסיבוב הראשון. ת. נאיבית לחלוטין. ש. נאיבית. לא הוצגה. ת. נכון. ש. רגע. שניה. אני אשלים. אז הראיות בדבר התפקוד שלה מטבע הדברים מאבדות מהחשיבות שלהם. נכון? כי הם לא סותרות את התמונה הקלינית. כי התמונה הקלינית לא קיימת במציאות דמיונית. ת. נכון. אבל זה. ש. לצערי היא קיימת. אני צריך להתמודד עם זה. ת. לגמרי תיאורטי. זה לגמרי תיאורטי. ש. נכון. ת. כי רופא מטפל חייב להיחשף. ש. אני מבין. אני מבין. ת. לחוות דעת שקדמה לצו בית המשפט. ש. אבל אנחנו בתיאוריה. אני בתיאוריה. בתיאוריה אנחנו מסכימים? ת. כן. ש. תודה. עכשיו אני מניח, אני רוצה להראות לך שהמציאות הזאת. ת. כן. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 2 . 18 , עמ’ 91, שי 19 – 1 )
100. גרסתה של הגיסה, גב’ רבקה זיבאלד, במשטרה שונה מזו שהוצגה לפני דייר דינרשטיין, אך גם נותנת מענה לפער זה. בהודעתה מיום 13 . 2 . 18 (ר’ נספח כ’ לקלסר המוצגים) מסרה, כי היא אינה מלווה את המשיבה באופן שוטף וקבוע אלא מבקרת את המשיבה בביתה אחת למספר חודשים. לשאלה מתי היא הייתה אצל המשיבה בביתה בפעם האחרונה היא השיבה “לפני שלוש או ארבע
25 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
הכוונה העומדת מאחורי ההנחיה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 145, ש’ 27 – 31 , עמי 146, עמ’ 147 ש’ 1 – 10).
106. עדויות אלה עולות בקנה אחד עם עדויות השכנים והסובבים את המשיבה, שמעידים כי היא מתפקדת באופן נורמטיבי, שכן גם בני משפחתה מאשרים שלעיתים היא מתפקדת באופן נורמטיבי. המומחים שהעידו לפני מסרו, כי מי שמאובחן כלוקה בנפשו, יכול לעבור תקופות של רמסיה, בהן הוא יכול לבצע פעולות דוגמת הפעולות שתועדו על ידי החוקרים הפרטיים, השוטרים והפעולות המפורטות בעדות האח ובעדויות השכנים. לו פעולות אלה היו מבוצעות מיד בסמוך למועדים בהם נבדקה המשיבה שבמהלכם היא לא תפקדה ולא שיתפה פעולה עם הרופאים, הדבר היה אומר דרשני, אך אין חולק שבפער זמנים של ימים גם מי שחולה יכול להתנהל כפי שהתנהלה המשיבה. אביא להלן את דברי המומחים בסוגיה זו.
האם התנהגותה של המשיבה מלמדת בהכרח שהיא אינה חולת נפש 107. דייר ברש אישר בעדותו, כי חולה נפש ככלל יכול לבצע כל פעולה במצב הפוגה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 140, שי 7). כן דייר ברש עומת עם העובדה כי המשיבה שולבה והפיקה הנאה מקבוצות מטבח ואומנות במהלך אשפוזיה בסיבוב הראשון (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 186, ש’ 1 – 11). עוד הוא אישר, כי בתקופות של רמסיה המשיבה יכולה ללכת לדואר (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 187, ש’ 11 – 12 ).
108. בסיום עדותו מסר דייר ארגו שאין מניעה שמאושפזים במחלקה סגורה יתפקדו באופן רגיל יום למחרת : “ש. תגיד לי, יש לי שאלה אליך, בכל הקריירה הרפואית שלך היית.. עכשיו הפאנץ’ ליין. ראית אנשים שהיו מאושפזים במחלקה סגורה, לא פתוחה, סגורה. ולאחר מכן אפילו אחרי כמה יום או יומיים התחילו לתפקד בצורה מלאה?.. שאין מצב כזה, נכון? ת. בוודאי שיש. ש. ענית. כלומר יש מצב שאנשים היו מאושפזים במצב קטטוני. ת. לא. שאלת אם יש אנשים שהיו מאושפזים. ביהמ”ש: במחלקה סגורה. ת. במחלקה סגורה ויום למחרת תיפקדו כרגיל. יש” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 339, ש’ 26 – 19 ).
109. דברים דומים ציינה דייר וייסברוד בעדותה “בן אדם במצב פסיכוטי חריף הוא כן מתפקד” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 415, ש’ 6) ובהמשך: “אני אגיד לך. תלוי איך היה התקף פסיכוטי בזמן הבדיקה. תלוי, כי בן אדם פסיכוטי גם יכול לעשות קניות. אבל אם היא הייתה כל כך כל כך מפורקת’י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 415, ש’ 21 – 20 ).
27 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
112. פרופ’ טיאנו ציין בחוות דעתו, כי מבחינה קלינית אין צפייה שהחולה יהיה מרותק דרך קבע למיטתו: “אני מסכים עם הקביעה שקיימות תקופות במהלך חייה היומיומיים בהם היא מסוגלת לתפקד. היא איננה מרותקת למיטתה 24 שעות ביום והוזה. כל מומחה שעבד במחלקה פסיכיאטרית פתוחה או במחלקת יום מודע לכך שאותם חולים, מסוגלים לתפקוד בעתות רגיעה, ויכולים להגיע למצבי ניתוק בעתות דחק” (תעודה רפואית מיום 19 . 2 . 18 ר’ נספח כדי לסיכומי המשיבה).
113. פרופ’ טיאנו העיד שחולים פסיכיאטריים יכולים לבצע פעולות בסיסיות אף אם נמצאים במחלקה סגורה: “התשובה היא לא, היא לא צריכה להיות מרותקת כל הזמן למיטתה, אין מצב כזה ואין שום סיבה שהיא תהיה מרותקת כל הזמן למיטתה. היא במצבים החריפים אכן מתנתקת מהסביבה, היא מתנתקת מהסביבה במצבים החריפים אבל היא לא צריכה להיות כל היום במיטה, מה פתאום, אני מזמין כל אדם לבוא ולראות מחלקה בבית החולים גהה, אנשים קמים בבוקר בשעה 06 : 30 והולכים לבד ובאופן עצמאי לארוחת הבוקר, הם הולכים לריפוי ועיסוק והם לא צמודים למיטה, אלא אם הם במצב שהם מסוכנים לעצמם או לסביבה, ואז אנחנו שמים אותם בחדר הבידוד. אבל הם לא צריכים להיות מרותקים למיטה כל הזמן, ודאי שלא, ממש לא”י. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 26 . 3 . 19 , עמ’ 707 – 708 , ש’ 32 – 34 , ש’ 1 – 7)
והוסיף בעניין זה: “ש: והם כותבים בחוות דעתם שעצם העובדה שהיא הולכת לקניות, אז הם כתבו כמה ימים, יכול להיות שהם כתבו כמה ימים כי הראיות לא היו ממש מדויקות ואני שואל, בהנחה שזה קרה כמה ימים אחרי זה, האם ראית חולה שהולך לקניות, הולך לבנק הדואר ונוסע בתחבורה ציבורית לבד, האם זה הגיוני שזה יקרה כמה ימים לאחר מכן ? ת: תודה לאל כן, תודה לאל כן, בהחלט, כל החולים שלנו ברגע שהם משתחררים מבית החולים הם נוסעים באוטובוס, מדברים בטלפון ועושים פעולות יום יומיות, מוגבלים אמנם אבל, גם, מתי נקראתי באותה הפעם כשהוזעקתי לעמנואל? ברגע שהיא היתה צריכה להגיע לבית המשפט, יום או יומיים לפני שהיא היתה צריכה להגיע לבית המשפט, נכון, כי המצבים ואני חוזר ואומר שוב, אלה המצבים שבהם היא נכנסת למצב הזה, במצב הזה אף אחד לא יצלם אותה לא נוסעת באוטובוס ולא הולכת לבנק, צר לי, זה מופרך לחלוטין ואין מצב כזה”. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 26 . 3 . 19 , עמי 712, שי 11 – 23 )
114. דייר כץ מסר בעדותו, שחולה נפש מסוגל לבצע פעולות בסיסיות: יית: כן. אני חושב שבאמת מה שעשו בתקשורת עם ה, זה, שהיא מדברת בטלפון והולכת לקניות? זה פשוט הם עשו שיימינג לחולי נפש, ואני חושב שבאמת כל כך, אני ממש חושב שזה, אין לי מילים להגיד על הנושא הזה. להגיד שאישה שמדברת בטלפון, שהולכת
29 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
15. ביום 15 . 7 . 18 הוגשה חוות דעת נוספת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, אשר נערכה ע”י דייר אלה וייסברוד (להלן: ד”ר וייסברוד), אשר קבעה שהמשיבה מתחזה לחולת נפש והיא כשירה לעמוד לדין (ר’ נספח יד’ לסיכומי המשיבה).
16. מטעם המשיבה הוגשו לבית המשפט שלוש חוות דעת: חוות דעתו של דייר בריאן טרפלר (להלן : דייר טרפלר) (ר’ נספח 24 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה), חוות דעתו של פרופ’ שמואל טיאנו (להלן: פרופ’ טיאנו) (ר’ נספח 1 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה) וחוות דעתו של פרופ’ משה קוטלר (להלן: פרופ’ קוטלר) (ר’ נספח נוי לסיכומי המשיבה). מלבד חוות דעת אלו הוגש לבית המשפט גם מכתב מטעמו של דייר גרגורי כץ (להלן: ד”ר כץ) (ר’ נספח 30 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה).
17. בדיונים שנערכו לפניי העידו תחילה המומחים שמונו על ידי הפסיכיאטר המחוזי: דייר ברש, דייר ארגו, ודייר וייסברוד ולאחריהם דייר צ’רנס. בהמשך העידו מטעם המשיבה: דייר טרפלר, פרופי טיאנו, פרופי קוטלר ודייר כץ.
טענות הצדדים
העותר
18. העותר ביקש לקבל את חוות דעתם של דייר ברש ודייר ארגו וכן את חוות דעתה של דייר וייסבורוד אל מול חוות דעת המומחים מטעם ההגנה. בנוסף סבר העותר, כי עדותו של דייר צ’רנס איננה רלוונטית לשם הכרעה בשאלה העומדת לפתחו של בית המשפט, שאלת כשירותה של המשיבה לעמוד להליך הסגרה, זאת מאחר שלא בדק אותה ולא ערך חוות דעת עדכנית בעניינה לאחר חידוש ההליכים. דייר צירנס בחר להתייחס לתוכנן של חוות הדעת ללא היכרות עם חומר הראיות העומד בבסיסן (בניגוד לכל מומחה אחר שהעיד בבית המשפט) בעודו מאשר בעצמו, כי אינו מכיר את חומר הראיות ורק כותבי חוות הדעת יכולים להביע עמדה באשר למשקלו של העובדות השגויות. בכך איבדה עדותו של דייר צ’רנס כל משקל ולא ניתן לקבוע כל ממצא של ממש על פיה. ההכרעה בשאלת כשירותה של המשיבה לעמוד בהליך ההסגרה צריכה להיות מוכרעת על בסיס עדותם של המומחים שהגישו לבית המשפט חוות דעת מומחה לאחר שנחשפו לכלל חומר הראיות שנאסף בעניינה של המשיבה, קרי: דייר ברש, דייר ארגו ודייר וייסבורד שמונו על ידי דייר צ’רנס וכן פרופ’ טרפלר, פרופ’ טיאנו ופרופי קוטלר שערכו חוייד מטעם המשיבה.
19. אשר לעובדה כי חוות הדעת של דייר ברש ודייר ארגו התבססה על טעויות עובדתיות שאינן שנויות במחלוקת, טען העותר, כי אין בטעויות אלה כדי לפגום במכלול המורכב שהביא את דייר ארגו ודייר ברש למסקנתם. הגם שנכונה טענת ב”כ המשיבה כי אין ראיות לפעילות של המשיבה ביום התכנסות הוועדה הפסיכיאטרית ממש ( 23 . 1 . 18 ), הרי שבשום מקום בחוות דעתם לא ציינו דייר ברש ודייר ארגו, כי חוות דעתם מתבססת דווקא, או אף בעיקר, על פעילותה של המשיבה ביום הוועדה. הם ביססו את מסקנתם על מארג מורכב של ראיות השלובות זו בזו.
3 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
117. אף פרופי קוטלר הסביר, כי חולה פסיכוטי יכול לבצע פעולות בסיסיות גם מיד לאחר ההתקף : “אני מנהל קרוב לשלושים שנה בתי חולים פסיכיאטריים, חולה פסיכיאטרי שמגיע במצב פסיכוטי אקוטי אחרי יום, יומיים הוא לא מסתובב במחלקה, הוא לא מנהל אינטראקציה עם אנשים, אין בבית החולים שוק סיגריות, חולים מקבלים אישור יציאה לקפה, אני עומד איתם בתור, אני גם מדבר איתם. רבותי פסיכוזה זה לא מצב… בינארי, צריך לעבוד שנים בתוך הפסיכיאטריה להבין מושג שאני אסביר לכם אותו בחיי היום, במדינת ישראל יש מאה אלף סכיזופרנים, שלושת אלפים הם בבתי חולים, איפה כל ה 97 אלף? הם מקיפים אותך, הם נמצאים ביניכם, אתה אולי לא מבחין בהם” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 15 . 4 . 19 , עמ’ 822, ש’ 5 – 22)
118. ובהמשך הדגיש: “עו”ד טל גבאי: כן, בין 2015 ל-2016 אלה היו האבחנות. עכשיו אני רוצה לשאול שאלה היפותטית, אם היינו עוקבים אחריה בשנים בין 2015 ל-2016 היינו רואים את אותם דברים שאנחנו רואים היום בעניין התפקוד! היינו מוצאים את אותם ראיות פחות או יותר שהיא הולכת לבנק ת. כן עו”ד טל גבאי: שהיא מדברת בטלפון, שהיא עורכת קניות, אם היינו עוקבים אחריה בשנה הזאת, היית אומר, ת. זו אישה שמתפקדת ברמה קונקרטית סבירה” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 15 . 4 . 19 , עמי 850, ש’ 15 – 22 )
119. ראוי לציין, כי בעת ההחלטה על הפסקת ההליכים ייבסיבוב הראשון” (התקופה שבין הגשת בקשת ההסגרה ועד להחלטה על הפסקת הליכים), זו לא התבססה על תמונה קלינית של מטופלת שאינה משה ממיטתה, ועל כן אין בראיות בדבר תפקודה של המשיבה ייבסיבוב השנייי (התקופה שלמן ההחלטה על הפסקת ההליכים ועד בכלל) כדי להשליך באופן מכריע על מסקנת המומחים בייסיבוב הראשון”. בעניין זה נשאל דייר ברש: “ש. יפה. זאת אומרת שאם אנחנו מסכימים על זה אז תסכים אתך בהגינותך שהתמונה הקלינית הזו מעולם, מעולם לא הוצגה גבירתי בפני עורכי חוות הדעת בסיבוב הקודם שהפסיקו את ההליכים בעניינה. ת. נכון, זה היה אחרי. ש. אחרי. בסדר גמור. זאת אומרת שחוות הדעת אשר קבעו שהגברת לייפר איננה כשירה לעמוד לדין בסיבוב הראשון לא התבססו על הנתון הזה. ת. אמת” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 2 . 18 , עמי 89, ש’ 20 – 26 )
120. לסיכום, חוות הדעת התבססה על מסד עובדתי שגוי בחלקו, כאשר מסד עובדתי זה קיבל משקל משמעותי בחוות הדעת, והווה בסיס משמעותי לה. עורכי חוות הדעת התבצרו בחוות דעתם, והתקשו להתנתק ממידע זה ולשקול בשנית את הדברים בלב שלם ובנפש חפצה, ועמדו על דעתם,
31 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
כיצד להתנהג בצורה נעימה כלפי הקטינות, התנהגותה לא הייתה מפחידה ולא היו לה סימני פסיכוזה שיכולים למשוך את תשומת לבו של הקטינות ולעורר בקרבן התנגדות. גם התקדמותה של המשיבה בעבודה באוסטרליה מעידה על מצב נפשי טוב שלה. מכאן, הגיע למסקנה שהמשיבה אינה חולת נפש במובן פסיכיאטריה משפטית, היא לא נמצאת במצב פסיכוטי ומדובר בהתנהגות מגמתית שמכוונת להליכים משפטיים המתנהלים נגדה, ועל כן קבעה שהמשיבה יכולה לעמוד לדין.
125. ב”כ המשיבה טענו, כי בחוות הדעת של דייר וייסברוד, אין כל התייחסות לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי שמקבלת המשיבה בשביס, וכן לכך שהיא מטופלת על ידי הרופאים הפסיכיאטריים בשביס כחולת נפש, חרף חוות הדעת של דייר ברש ודייר ארגו, אשר קבעה באופן נחרץ כי המשיבה מתחזה.
126. עיון בחוות הדעת של דייר וייסברוד מלמד, כי אכן זו איננה עוסקת בסוגיה זו כלל ועיקר ,על אף הוראת בית המשפט שחוות הדעת נדרשת לאור עובדות אלה. למרות מורכבות הסוגיה, ולמרות שבית המשפט הורה שאם יהיה צורך ניתן לבצע את האבחון בתנאי אישפוז, דייר וייסבורד הסתפקה בבדיקה אמבולטורית קצרה, שנערכה במשך כשעה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמי 384, ש’ 12 – 25 , עמי 447, שי 12 – 14 ), וקבעה כי המשיבה מתחזה לחולת נפש, לאחר שעיינה בחוות הדעת הקודמות שנתנו בעניינה, במסמכים הרפואיים ובממצאי החקירה, ללא הנתונים השגויים.
127. כאשר נשאלה בעת עדותה, מדוע לא עיינה בתיקה הרפואי של המשיבה בשבייס, מסרה שלא ראתה את המסמכים מתיק שבייס ואף לא הזמינה תיק שבייס (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמי 392, ש’ 18 – 24 , עמ’ 393, ש’ 1 – 3). לדבריה “זה לוקח חודשים” להזמין תיק שביים על מנת לעיין במסמכים הרפואיים (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 451, ש’ 31). עוד הוסיפה שלא יכלה להוציא את התיק הרפואי משבייס, ואין לה זכות לכך “ואם לעורך דין לוקח חודשים כמו שהוא אמר לקבל תיק משב”ס אנחנו בכלל לא מקבלים” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמי 452 – 453 , ש’ 18 – 32 , ש’ 1 – 21).
128. כאשר דייר צ’רנס שמינה את דייר וייסבורד נשאל על כך, הוא התקשה להאמין שכך הם פני הדברים, למרות שהוא זה אשר אישר בחתימתו שממצאי חוות הדעת מקובלים עליו, וביקש להבין מדוע דייר וייסברוד לא סיפקה תשובה לסוגיה: “…תראה, כאשר אני שאלתי את דייר בראש בעמוד 151 שור 3 וב-150 שורה 8 איך ייתכן שחרף חוות הדעת הנחרצת שלו רופאי שב”ס מעניקים לה טיפול אנטי פסיכוטי משמעותי על פני תקופה ארוכה? הוא ציין שאין לו הסבר ומיד הרגיע אותי ואמר שדייר וייסבורד השיבה על כך. אתה יכול להפנות אותי בבקשה לחוות הדעת שאימצת של דייר וייסבורד ולהראות לי את ההתייחסות של דייר וייסבורד לעניין הזה? לדיון שהיא ערכה? ת. מהזיכרון אני ודאי לא יכול ביהמ”ש: אתה יכול להגיד לו
33 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ביהמ”ש: זה בעמוד 451 שורה שורה 28 ת. זה לא מגיע אולי מהיום למחר אבל אפשר לדאוג שזה יגיע. עו”ד יהודה פריד: שבוע, שבוע ביהמ”ש: אבל אין שום בעיה להשיג את זה ת. מה גם שהיום יוצא הכל בפקס או לחילופין במייל ביהמ”ש: אז אין בעיה להשיג את התיק הרפואי של שב”ס? ת. חודשים? תשובה כזאת לא נראית לי. עו”ד טל גבאי: שבוע. ביהמ”ש: אני שואלת לא אותך, אתה לא מעיד על הדוכן נכון ? ת. אני חייב לומר שבתקופה שאנחנו היינו כותבים את חוות הדעת אז המזכירה שלי, מנהלת הלשכה שלי הייתה פונה לאן שהיה צריך אפילו לקופות החולים ששם החומר הוא כבר על מיקרופילים כאלה וצריך להעביר אותם וזה היה לוקח תקופה מסוימת אבל וודאי וודאי ביהמ”ש: זה מה ששאלתי אותך קודם, היית מצפה שבית משפט ביקש הבהרה מאוד ספציפית לעיין בתיק שב”ס לפני שנותנים חוות דעת. ת. אני מסכים עם בית המשפט אם אפשר להגיד ב-101 % זה מה שהייתי אומר”. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 545 – 546 , ש’ 17 – 25 , ש’ 1 – 15)
131. במהלך חקירתה הנגדית אישרה דייר וייסברוד, כי רופאי שביים העניקו למשיבה טיפול תרופתי רק לאחר שבדקו את המשיבה והתרשמו כי מדובר במחלת נפש (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 עמי 391, ש’ 28 – 31 ). כאשר התבקשה דייר וייסברוד במסגרת עדותה להסביר את הפער בין קביעת ההתחזות בחוות דעתה, לבין מתן התרופות הפסיכיאטריות למשיבה בשבייס, היא הסבירה שבמסגרת חוות דעתה היא מתייחסת רק לזמן הנתון בו ערכה את הבדיקה למשיבה, כך שאין כל מניעה שהמשיבה תאובחן כחולת נפש בטרם הבדיקה. במהלך הבדיקה היא תתחזה לחולת נפש ולאחר הבדיקה היא תאובחן שוב כחולת נפש בין כותלי השבייס, וזאת על אף שהיא נטלה טיפול תרופתי בשבייס בזמן הבדיקה ממש, משום שיתכן שרופאי השבייס לא הבחינו כי המשיבה מתחזה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 396 – 397 , ש’ 11 – 31 , שי 1 – 14, עמ’ 425, ש’ 12 – 20 , עמי 390, ש’ 28, 391 עמ’ ש’ 33,עמי 394, עמ’ 418 ש’ 19 – 23 ).
132. כשנשאל על כך דייר צירנס, הוא השיב: “ש. שאלה הבאה. כאשר עימתנו, אין התייחסות לד”ר וייסבורד בחוות דעת שלה, אז עימתנו אותה כאן בבית המשפט מחוסר ברירה אם העובדה שהיא מקבלת טיפול פסיכוטי משמעותי בשביס בעוד שחוות הדעת של, כשעימתנו את דייר וייסבורד עם העובדה שהיא לא התייחסה אליה בחוות הדעת, אמרתי קחי עכשיו כנתון, היא מקבלת תרופות בשב”ס, טיפול פסיכוטי משמעותי. ת. שאלה מצוינת ובמקום
35 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
זה במסגרת מעצרה בשבייס). הפסיכיאטר המחוזי נתן הסבר על סוגי התרופות השונים ועל משמעות הענקת טיפול רפואי הכרוך באותן תרופות: “ש. הבנתי. עכשיו אני שואל אותך שאלות רפואיות שאתה אוהב. תרופת ליתיום אתה יכול להסביר לבית משפט מה היא עושה? ת. כן, תרופת ליתיום היא תרופה מאוד ישנה שזה לא באמת ליתיום זה יותר סוג של מלח והתפקיד של התרופה הזאת, היא שייכת לקבוצת תרופות שנקראת מייצבי מצב רוח, אנחנו נותנים אותה הרבה פעמים בהגדרה של תרופה נגד אפילפסיה. אנחנו הרבה פעמים משתמשים בתרופות מסוימות לא להגדרה המקורית שלהם, אנחנו נותנים ליתיום במצבים של פסיכוזה או במצבים של דיכאון, אני באופן אישי משתמש הרבה בליתיום, יש לה לא מעט תופעות לוואי אבל היא תרופה נהדרת. מה שאנחנו עושים הרבה פעמים זה מצב שנקרא אוגמנטציה, כלומר ואני אסביר בפשטות לבית המשפט, אני רוצה לתת למישהו אנטי דיכאוני במינון של 20 מ”ג זה לא מספיק לו, אני צריך להעלות לו את המינון ל-100 אבל 100 יעשה לו תופעות לוואי חזקות הוא יפסיק את היכולת לתת שתן וגם לא בהדרגה כי זה יהיה כבר מינון… ואז אני לוקח תרופה כמו ליתיום נותן לו את הליתיום ביחד עם התרופה המקורית ואז היא מכפילה בצורה כימית את הכוח של התרופה ונשארת עדיין עם 20 מ”ג אבל בתוך הגוף הכוח שלה מוגבר. ש וליתיום 300 מ”ג זה הרבה! ת. לא. ליתיום 300 מ”ג זה לא הרבה, ליתיום אנחנו נותנים במינונים שבין 300 ל-1200, 1500 תלוי מצב. בדרך כלל בעבר כמו שאמרתי, ש. לא, כפול כמה פעמים ביום, לא פעם אחת, 1200 כפול 3 ת לא, 1200 זה המקסימום ש. אז אני מדבר איתך על ליתיום 300 כפול 3 ת. אז 900 מייג זה מינון שאנחנו בדרך כלל נותנים אותו במצבים או דיכאוניים קשים בתוספת תרופה אנטי דיכאונית או למצבים של הפרעה סכיזו-אפקטיבית, הפרעה שמה שבעם נקרא מאניה-דיפרסיה ש. שזה מחלות נפש! ת. שזה מחלות נפש בוודאי ש במובן המשפטי אפילו ת. מאניה דיפרסיה, במצב מאניה הבן אדם יכול להגיע לאשפוז פסיכיאטרי מחלקה סגורה ש. וזיפרקסה! ת. זיפרקסה זה לא תרופה מאותה משפחה, זו תרופה אנטי פסיכוטית שהתפקיד שלה לעשות והסברתי מקודם כשהוא מצב פסיכוטי, אני מפשט את זה כמובן, במצב פסיכוטי יש עודף של חומר שנקרא דופמין שמציף את המוח והתרופה הזאת חוסמת, היא בולמת
37 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
135. בהמשך דייר צ’רנס הסביר על ההשלכות של נטילת תרופות אלו, אשר יכולות לגרום לתופעות לוואי קשות ביותר אם הן ניתנות לאדם בריא, וזאת בטרם נחשף לרשימת התרופות הניתנות למשיבה במסגרת כותלי השב”יס : “יש. אתה מתאר כאן תרופות לוואי מאוד קשות ת. כל התרופות הפסיכיאטריות בלי יוצא מן הכלל הם לא ויטמין או תוסף מזון, הם תרופות שעובדות על המוח והם מסוכנות ברמות שאתם לא יכולים לתאר, אנחנו פשוט שמים על המשקל כמו בטיפול אונקולוגי, בלי כלום החולה מת אז מסכנים אותו אז כל חישוב, יש סיכון מחושב ולכן אני כל הזמן אומר טיפול כזה צריך לתת רק רופא מומחה שמכיר ויודע ולא דודה שלי לקחה ציפרלקס בוא תיקח גם אתה, זה מאוד מאוד מסוכן. ש. אתה מתאר פה משהו דרמטי שיכול להיות שהוא אפילו מסכן את חייו אבל במקרה והרופא הפסיכיאטר לוקח החלטה ת. אין ברירה, אין ברירה ש. ואם נתת את זה לאדם בריא מה יקרה לו? ת. יכולים להיות תופעות לוואי קשות ביותר. יכולות להיות תופעות לוואי קשות ביותר. ביהמ”ש: מה תופעות לוואי. ת. הפסקה של שתן, פגיעה במערכת החיסון, כאבי בטן קשים, כאבי ראש, הפרעה בפרופיל הורמונאלי, יש המון תופעות לוואי. אני חייב לומר שגם אנשים שלוקחים במחלקה כי חייבים והם שומעים קולות והם שומעים שהמשיח ואנחנו נותנים להם תרופות גם הם מפתחים תופעות לוואי כמה שאנחנו נזהרים ואז אנחנו נותנים להם תרופה נגד תרופת לוואי ואז הם מפתחים תופעת לוואי ואז תרופת לוואי נגדי (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 591 – 592 , ש’ 19 – 24 , שי 1 – 11)
136. בהמשך חקירתו עומת הפסיכיאטר המחוזי לראשונה עם התיק הרפואי של שבייס, אשר ממנו עולה, שהמשיבה אובחנה בשביס על ידי מספר רופאים מומחים בתחום הפסיכיאטריה כחולה במחלת נפש, אשר חייב טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי. לכך השיב: “ש. אתה יודע מה המשותף לכל השאלות ששאלתי אותך עכשיו? זה רשימה של התרופות שמקבלת גב’ לייפר בכלא, משנה לשנה שלמה. נבדקה לא על ידי רופאים כלליים, על ידי ד”ר רודרמן ת. אני מכיר אותו ביהמ”ש: מה ההכשרה שלו? ת. הוא מומחה בפסיכיאטריה. ביהמ”ש: הוא לא רופא משפחה! ש. ד”ר רזניק אתה מכיר? ת. וודאי, גם הוא מומחה לפסיכיאטריה. אני מכיר את האנשים, לא חבר שלהם, מכיר אותם ביהמ”ש: הוא אמר שהם מומחים בפסיכיאטריה.
39 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ת: זה בדיוק, זה מתאים לאבחנה שלי ובלי שאנחנו תיאמנו כמובן, הרופאים של השב”ס אין לי, אני לא ידעתי מי הם בכלל, אבל אני הייתי נותן את אותו הדבר. ש: הבנתי, וזיפרקסה? ת: זיפרקסה, זיפרקסה. ש: זיפרקסה, סליחה. ת: זו תרופה אנטי פסיכוטית מהדור החדש יותר, זו תרופה מאוד יעילה ויש לה לא מעט תופעות לוואי, כגון השמנה קשה, סוכרת, איטיות פסיכומוטורית ויש אין ספור תופעות לוואי, ואני חושב שחלק מהתמונה שאנחנו רואים אצל גברת לייפר היום זה כתוצאה באמת מהטיפול. והתרופה היא באמת כמו שאמרתי מאוד יעילה במצבים של סכיזופרניה ואצל הפרעה סכיזואפקטיבית, אבל יש לה מחירים כבדים תרתי משמע. ש: יכול להיות שרופאים היו נותנים תרופות כאלה לאדם בריא? ת: לא מאמין. ש: מה? ת: לא מאמין. ש: פרוקסן? ת: סרוקוול. ש: סרוקוול. ת: סרוקוול זו תרופה אנטי פסיכוטית וגם מהדור החדש,…. סירוקוול זו תרופה אנטי פסיכוטית ושהיא קצת פחות יעילה מזיפרקסה אבל היא עדיין תרופה יש לה, במינונים גבוהים יש לה אפקטיביות ויש לה תופעות לוואי לא מעטות, והיא גם מתאימה להפרעות פסיכוטיות, הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה. עו”ד יהודה פריד :אני קצת מפחד. אלידול! עד, מר גרגורי כץ : אלידול זו אביה של התרופות של ה, זו תרופות, זו באמת אחת מהראשונות של התרופות נגד מצבים פסיכוטיים, עד היום היא התרופה הכי יעילה אבל הכי הכי, הכי קשה מבחינת תופעות הלוואי, כי היא גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות קשות ובעצם כל ההתפתחות שלה אחר כך, של התרופות החדישות, הם באו בגלל שהם רצו להימנע מתופעות הלוואי של התרופה הזאת, שהיא עדיין התרופה מספר 1 בעיני מבחינת היעילות נגד סכיזופרניה ונגד הפרעה, ש: למי אתה נותן את זה, את התרופות האלה ? ת: היום אני נותן את זה לחולים הכי קשים וכששום תרופה אחרת לא עוזרת, ואז אני נותן את התרופה הזאת כי היא המפלט האחרון, כשאין ברירה. ש: בסדר, 100 אחוז. אולנזפין? ת: אולנזפין וזיפרקסה זה אותו דבר, זה פשוט בשמות מסחריים שונים. ש: קלונקס?
41 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ולכן זה, כמו שאמרתי כמו שאמרתי קודם בדוגמאות שהבאתי, גם עם הסוכרת וגם עם הכפיון שאני מאשר באופן חד משמעית את האבחנה. ש: רופא יכול לתת את זה, פסיכיאטר לאדם בריא ובמקרה שלנו מתחזה לכאורה, שקצת בלחץ מהמשפט את התרופות האלה ? ת: עד 48 שעות עד שהוא יצנח”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 26 . 3 . 19 , עמ’ 713, שי 1 – 6)
142. דייר וייסברוד העידה, כי אולנזפין זוהי תרופה אנטי פסיכוטית המשמשת במצבים קשים, תלוי במינון (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 386, שי 5 – 7)
ובהמשך מסרה: “ש. דוקטור רזניק נכון..? דוקטור רזניק מה-1 . 4 כותב שיש לה מצב פסיכוטי על רקע סכיזופרניה הוא מעלה את המינון של הזפירקסה. ת. זפירקס. ש. לעשרים מיליגרם. ת. אוקיי. בסדר.. ביהמ”ש: מה זה התרופה הזאת ? ת. זיפרקס זה תרופה אנטי פסיכוטית. ביהמ”ש: אז זה כן. ת. זו תרופה אנטי פסיכוטית. עו”ד טל גבאי: רק הערה. ביהמ”ש: לא. עו”ד טל גבאי: הערה, הערה להבנה. שהעלו לה את הליתיום זה לא במקום התרופות. ביהמ”ש: אנחנו.. זה בנוסף. זה בנוסף. זאת תרופה פסיכוטית מובהקת. נכון? ש. ב- 22 . 4 הוא בודק אותה עוד פעם. ביהמ”ש: רגע. אני שואלת עכשיו. זאת תרופה האחרונה היא מובהקת פסיכוטית. ת. איזה אחרונה! זיפרקס? ביהמ”ש: כן. ת. זה תרופה אנטי פסיכוטית. לפעמים נותנים את זה כמייצב מצב רוח אבל בנוסף. ואם כותבים שהיא פסיכוטית ונותנים תרופה אנטי פסיכוטית כנראה שזה נגד פסיכוזה נותנים. ש. מצוין. עכשיו ב-22 . 4 הוא עוד פעם בודק אותה. הוא כותב עקב מצבה הקשה של המטופלת הוא החליט לשנות את הטיפול מ.. ת. זיפרקס. כן. ש. כן, לסירוקסט. ת. סירופראו… ש. 400 מיליגרם ועוד אלידול. מה זה?
43 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
להתחזות לחולה פסיכוטית אל מול מומחה (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 426, ש’ -28 29, עמ’ 427, ש’ 1 – 8, עמי 429, ש’ 28 – 31 , עמי 430, ש’ 1 – 6, עמ’ 420 ש’ 4 – 13).
147. בנוסף לכך, עלה קושי מעדותה של דייר וייסברוד, שעמדה בסתירה לעדותו של דייר צ’רנס, בהקשר לשאלה, אם קיים גורם מוסמך הבוחן את חוות הדעת שלה טרם הגשתה. דייר וייסברוד ציינה במפורש שחוות הדעת שהיא עורכת נשלחת ישירות ובמקביל לבית המשפט ולפסיכיאטר המחוזי, אך כנראה הפסיכיאטר המחוזי עובר עליה לאחר מכן. היא הדגישה שאין גורם מוסמך הבוחן את חוות הדעת לפני הגשתה, וכי “זה אסור” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 363, שי 30 עד עמ’ 364 ש’ 5).
148. מעדותו של דייר צירנס עולה תמונה שונה: “אתה אומר לי שברגע שמינית מומחי חוות הדעת כותבים את חוות הדעת ולפני ההגשה שלהם של חוות הדעת לבית המשפט אתה מעיין בה אמת? הבנתי נכון ? ת. אמת. חד משמעית. ש. בית המשפט מקשיב? ביהמ”ש: כן. ש. יופי. זה נכון גם אני מניח לחוות הדעת של ד”ר ברש וארגו ואני מניח שזה נכון לחוות הדעת של ד”ר וייסבורד נכון ? ת. בוודאי ש. לפני שמגישים לבית המשפט ת. בוודאי ש. עכשיו אני קצת מבולבל, כי דייר וייסברוד העידה כאן שהיא מגישה ישירות את חוות הדעת לא דרכך לבית המשפט. ת. אני לא יודע למה ד”ר וייסברוד אמרה, היא לא אומרת דברים כאלה כי היא חייבת לעבור דרכי” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 476, ש’ 6 – 20)
149. בהמשך שוב הדגיש: “לא, לא, לא, אני לא אדבר על נניח, אני שוב חוזר ואומר בצורה נורא ברורה וחד משמעית, הרופאים שכותבים מעבירים אלי את חוות הדעת. הם לא שולחים עצמאית” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמי 477, ש’ 2 – 3).
150. בהמשך מסר שוב שהנוהל המקובל הוא, כי חוות הדעת של מי שמונה מטעמו תגיע אליו קודם: יית. זה מסתדר לחלוטין, אני מסביר שוב, בדרך כלל, למעט חריגים מתוך עומס או משהו כל חוות הדעת, ודאי שחוות דעת לבית משפט מחוזי או עליון בסופו של דבר נשלחות אלי ללשכה, אני קורא אותם, חותם עליהם, אני כותב עליהם את השם שלי וזה נסרק במחשב ואז אני מוציא לבית המשפט. אני לא עובר על חוות הדעת בצורה שבה אני מתקן אותה או מוחק שורות. ביהמ”ש: לא, היא אמרה שזה הועבר ישירות לבית המשפט לפי מה שהוא אמר כרגע.
45 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
איבדה עדותו של דייר צ’רנס כל משקל ולא ניתן לקבוע כל ממצא של ממש על פיה. דעתי שונה מעמדתו זו, כפי שיפורט להלן.
154. אני סבורה, שהסכמתו המקצועית של דייר צירנס לחוות הדעת היא תנאי הכרחי לקבלתה, כך שלא ניתן לאמץ את חוות דעתם של דייר ברש ודייר ארגו מבלי להידרש לעמדתו של דייר צ’רנס. אישור בחתימתו על חוות הדעת הוא מהותי, הוא אינו ייחותמת גומייי, וכאמור, דייר צ’רנס חזר בו מחתימתו זו.
155. סעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ”א- 1991 קובע כדלקמן: “בדיקה פסיכיאטרית” – בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי”. מכאן נלמד, כי אישורו של הפסיכיאטר המחוזי על חוות הדעת מהותי הוא ולא רק טכני, שכן הפסיכיאטר שמונה פועל מטעמו של הפסיכיאטר המחוזי, והוא זה שממנה אותו.
156. דייר צירנס בעצמו העיד על תפקידו המהותי: “אני הסברתי כבר שאני שולח אנשים לחוות דעת הרופאים האמונים עלי בודקים. אני שולח את האדם לבדיקה, הרופא שבודק אותו הוא רופא שאמון עלי, אני מכיר אותו ואחרי שהוא כותב את חוות הדעת אני קורא אותה למעט אם אני מוצא איזה שגיאות מקצועיות כאלה ואחרות שצורמות לי או לא נכונות או לא ברורות או דבר והיפוכו וגם זה כבר קרה אז אני פונה לרופא ואם לא, אני כותב שאני מאמץ את חוות הדעת ושולח לבית המשפט”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 533, ש’ 9 – 13).
157. גודל האחריות הרובצת על כתפיו של הפסיכיאטר המחוזי הוא רב כפי שעולה מעדותו של דייר צ’רנס ביחס לתפקידו של הפסיכיאטר המחוזי: ויש לי שישה בתי חולים על הראש אם אתם מבינים את המשמעות של זה ו-24 תחנות משטרה. אני כונן 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, 365 יום ביממה אני עושה את זה, אני לא עושה טובה, אני מקבל על זה תשלום אבל אני נמצא בצומת מסוימת שאני זה שצריך כל הזמן לקחת את ההחלטות. כל אשפוז שקורה באזור ירושלים, במחוז ירושלים והוא ענק, עצום, הוא לא קורה בלי אישור שלי ולכן אני נמצא על הצומת הזאת של קבלת החלטות לכאן או לכאן” (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 469, ש’ 9 – 14)
158. זאת ועוד, דייר צירנס הסביר בעדותו כך: “הדבר השני שחשוב לומר הוא וזה אולי קצת טכני אבל גם חשוב, אתם ודאי שמעתם על עניין הרפורמה שנכנסה לבריאות הנפש, עד הרפורמה הפסיכיאטר המחוזי וסגנו היו אלה שבודקים את כמעט את רוב חוות הדעת לבית המשפט, לא מדובר רק בבית משפט שלום, מדובר בבית משפט לתנועה ועבירות בנייה ובית משפט צבאי, המקרים רבים והפסיכיאטר המחוזי וסגנו היו עושים את זה. אחרי שנכנסה הרפורמה הוחלט בצורה ברורה וזה ככה הושתת לכל המחוזות שהפסיכיאטר המחוזי לא יבדוק יותר מטופלים
47 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
א.
המשיבה פנתה לטיפול פסיכיאטרי ע’יי דייר שטרוסברג, אשר טיפל בה במשך כשנה מאפריל 2008. היא טופלה ע”י נוגדי דיכאון וחרדה- טבליות ציפרלקס במינון גבוה וטבליות נוגדות פסיכוזה (ריספרידון 3 מייג). לאחר מספר חודשים חל שיפור במצבה והפסיכיאטר המטפל הפחית את מינוני הטיפול התרופתי והקשר הטיפולי הופסק. בסוף שנת 2014 (דצמבר) פנתה אליו המשיבה חידשה עמו קשר בשל החמרה במצבה הנפשי. דייר שטרוסברג ערך ביקור בית וקבע כי המשיבה מצויה במצב פסיכוטי עם סיכון אובדני, המשיך לעקוב אחר המשיבה ולבדוק אותה אחת למספר שבועות. האבחנה הייתה להפרעת דיכאון חוזרת ונשנית עם תסמינים פסיכוטיים על רקע הפרעת אישיות גבולית. הוחלט יחד עם פרופ’ טיאנו על מתן T . SOLIAN עד 800 מייג ליום ו- T . SEROXAT עד 40 מייג (ר’ מסמך 21 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה).
ב.
בתאריך 24 . 12 . 14 נבדקה המשיבה במיון בית החולים ייתל השומר”י (שיבא) על ידי רופא המיון אשר התרשם מתיאור מצבה הנפשי על ידי משפחתה והתרשם כי מדובר בדיכאון עמוק. בבדיקה הפסיכיאטרית מצוין, כי היא הובאה על ידי אחיה למיון לאחר שסבלה מאירועי התנתקויות והפרעות בפרספציה במהלך בר המצווה של בנה. הרופא במיון קבע כי יש רושם להפרעה פסיכוטית (יתכן דיכאון פסיכוטי) ללא אובדנות או מסוכנות והומלץ על אשפוז פסיכיאטרי על פי אזור מגוריה בבית החולים הפסיכיאטרי יישלוותהיי (ר’ מכתב שחרור ומסמך סיכום ביקור פסיכיאטר המצורפים לסיכומי העותר מיום 24 . 12 . 14 ).
ג.
המשיבה אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי יישלוותהיי מיום 25 . 12 . 14 ועד ליום 8 . 7 . 15 (כ- 8 חודשים) והיא אובחנה כסובלת מהפרעת הסתגלות מלווה בתסמינים דיכאוניים והפרעת אישיות גבולית. בעת החמרה מגיעה עד כדי מצבים של פירוק, עם מאפיינים כמו פסיכוטיים יחד עם זאת בהיבט הטיפול התרופתי הרי שמטופלת בשילוב של נוגדי דיכאון וחרדה וטיפול אנטי פסיכוטי כתכשיר הרגעתי (ר’ סיכום אשפוז מבית חולים יישלוותהיי נספח מדי לסיכומי המשיבה).
ד.
במסגרת אשפוזה בבית חולים “שלוותהיי נבדקה על ידי פרופ’ טיאנו באופן פרטי. מחוות דעת של פרופ’ ש. טיאנו מיום 28 . 12 . 14 עולה האבחנה, כי המשיבה סובלת מדיכאון פסיכוטי ולא נמצאו סימנים להתחזות. נשללה אפשרות של מצב דיסוציאטיבי על רקע דכאוני. כיום היא איננה מסוגלת להבדיל בין טוב לרע ובוודאי שבמצבה אינה במצב מסוגלות להסגרה למדינה אחרת (חוות הדעת של פרופ’ טיאנו מדצמבר 14 ר’ נספח ני לסיכומי המשיבה).
ה.
מנספח לחוות דעת של פרופ’ טיאנו מיום 17 . 6 . 15 עולה, שלא ניתן במצבה הנוכחי של המשיבה להעמידה לדין ובוודאי שלא להסגירה. מהלך המחלה מראה, כי במצבי דחק היא נכנסת למצבים דיכאוניים פסיכוטיים ועל אחת כמה וכמה בהופעתה בדיון בבית משפט. יימדובר במצב דכאוני ממושך כשלעיתים מופיעים מצבי בהירות לאור הטיפול התרופתי שמקבלת בטבליות סוליאן וסרוקסט ולעיתים נסיגה למצבים פסיכוטיים חוזרים
49 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
26. אשר לעדותו של דייר כץ ולמכתב שנערך על ידו, טען העותר כי אין מדובר בחוות דעת מומחה ועל כן לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך עדות זו, והעדות היא כולה בגדר עדות סברה. דייר כץ חזר והדגיש בבית המשפט כי המסמך שהגיש אינו חוות דעת מומחה אלא מכתב. העותר הפנה לדברי דייר כץ עצמו בפרוטוקול מיום 6 . 3 . 19 בעניין זה (ר’ עמי 604, 606 – 607 , 619, 626 – 628 ו- 633 לפרוטוקול). עוד הפנה העותר לדבריו של דייר כץ אשר אישר בעדותו שהוא אינו משמש בשגרה כפסיכיאטר משפטי (שם בעמ’ 626), וגם מטעם זה אין לתת משקל לעמדתו בעניין כשירותה של המשיבה. המסמך שהוגש בשמו של דייר כץ לבית המשפט אינו יכול להוות אלא מסמך רפואי נוסף בחומר הרפואי העצום שהצטבר בעניינה של המשיבה עד כה, הא ותו לא.
27. אשר לטיפול הפסיכיאטרי שניתן למשיבה בשבייס, טען העותר כי עיון בתיקה המלא של המשיבה בשביס מעלה, כי חוות דעתם של דייר ברש דייר ארגו ודייר וייסברוד אינן מצויות בתיק. עיון במכלול בדיקותיה של המשיבה על ידי רופאים פסיכיאטריים במהלך מעצרה מעלה, כי אין כל התייחסות לחוות דעת אלה או לעצם החשד שהמשיבה מתחזה. מנגד, מלמד תיקה הרפואי של המשיבה, כי בסמוך לאחר מעצרה הועבר לרשויות שבייס מכתב מפרופ’ טיאנו לפיו הוא מבקש שהמשיבה תיפגש עם פסיכיאטר ותקבל טיפול תרופתי. בנוסף נטען בהקשר זה, שבייכ המשיבה לא הציגו כל חוות דעת מטעם הגורם האחראי בשבייס על מתן תרופות, לא הוצגה כל חוות דעת שתנמק זאת, לא הוצגה כל חוות דעת שלפיה זהו הטיפול המתאים למשיבה חרף חוות הדעת של דייר ברש ודייר ארגו ושל דייר וייסבורד שאינן מצויות בתיק ואיש לא הובא לעדות על כך.
המשיבה
28. ב”כ המשיבה ביקשו להסתמך על חוות הדעת של המומחים שהעידו מטעמם ולקבוע, כי המשיבה סובלת ממחלת נפש ואינה כשירה לעמוד לדין. על כן, אין להורות על חידוש ההליכים בעניינה ויש להותיר את ההחלטה על הפסקת ההליכים על כנה.
29. לטענת ב”כ המשיבה לא התחדש דבר מעת שנקבע על ידי בית משפט שהמשיבה היא חולת נפש ואיננה כשירה לעמוד לדין, שכן לדידם, טענת ההתחזות אשר עומדת בבסיס הבקשה לחידוש הליכי ההסגרה והמעצר היא מופרכת וממילא לא הוכחה. ב”כ המשיבה הדגישו שמותב זה אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של כב’ השופט אי כהן שהורה על הפסקת ההליכים, אלא שהחלטה על חידוש הליכים צריכה להתבסס על שינוי נסיבות וראיות חדשות, ולא על נתונים שהיו ידועים זה מכבר ונדונו בסיבוב הראשון. חומר החקירה ייהחדש” שהוצג לא שינה את המסקנה בדבר כשירותה הנפשית של המשיבה לעמוד לדין, כך שהעילה לחידוש ההליך אשר התבססה, לכאורה, כלשון העותר יעל ראיות חד משמעיותיי המצויות בידיו לפיהן הציגה המשיבה מצג שווא לא התבררה כראוי.
30.עוד נטען, כי בהמשך להחלטות בית המשפט במהלך ההליך זה, לא ניתן לאמץ את חוות דעתם של דייר ברש ודייר ארגו מבלי להידרש לעמדתו של הפסיכיאטר המחוזי שחתימתו היא תנאי הכרחי לקבלת חוות הדעת מטעמו. על כן, יש לדחות על הסף את חוות דעתם של דייר ברש ודייר
5 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
להוסיף לטיפול סרוקול כדי להרגיע אותה (ר’ נספח 19 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה).
יא.
מתעודה רפואית דייר שטרוסברג מיום 22 . 12 . 15 עולה, כי כל מפגש של המשיבה עם סמכויות החוק כגון, משטרה ובתי משפט מהווים עבורה גורם המביא באופן מידי להתפרצות חריפה וקשה של המצב הפסיכוטי שממנו היא סובלת (ר’ נספח 18 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה).
יב.
בין התאריכים 3 . 1 . 16 – 14 . 1 . 16 המשיבה אושפזה שוב בבית החולים ייתל השומריי בשל החמרה במצבה הנפשי אשר לוותה באי שקט והחמרה בהזיות שמיעה. מספר ימים לאחר הדיון המשפטי המשיבה ביקשה להשתחרר מאשפוז, תארה ביום השחרור מצב רוח טוב, מסרה, כי היא עדיין שומעת את הקולות, וכי עדיין מאמינה שרוצים להרוג אותה. הומלץ על טיפול תרופתי משולב בנוגדי פסיכוזה ונוגדי דיכאון (טבי סרוקרט 40 מייג ליום וטבי סרוקוול 300 מייג ליום). (ר’ נספח מייז לסיכומי משיבה).
יג.
ביום 23 . 1 . 16 אושפזה המשיבה ליומיים בצו בית משפט בבית החולים “איתנים” שם נבדקה מספר פעמים על ידי מנהל בית החולים, דייר גדי לובין ועל ידי הפסיכיאטר המחוזי, דייר צ’רנס.
יד.
ביום 7 . 2 . 16 דייר שטרוסברג הצהיר, כי המשיבה בטיפול פסיכאטרי מסודר אצלו כך שהוא מבקר אותה ביקור רפואי כל 7 – 10 ימים (אשפוז ביתי). בפגישתם האחרונה הוא מצא שהמשיבה שרויה במצב פסיכוטי חריף, עם הזיות שמיעה, מחשבות רדיפה, הפרעות קשות בהלך החשיבה, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בוחן ושיפוט המציאות לקויים. אפקט דיכאוני. מקבלת טיפול תרופתי- סרוקויל וסרוקסט. מנמק מדוע אינה יכולה להופיע לדיון בבית המשפט- מצבה הפסיכוטי שקיים מחמיר בצורה משמעותית עד כדי צורך באשפוז כאשר מתקיימים דיונים בבית משפט (ר’ נספח 17 לקלסר המסמכים הרפואיים של
המשיבה).
טו. ביום 18 . 2 . 16 דייר שטרוסברג קבע במסמך התעודה הרפואית, כי יש הרעה במצבה הנפשי של המשיבה והיא איננה מסוגלת להופיע לדיון בבית המשפט. בגלל הרעה במצבה הנפשי הוא החליט לראות את המשיבה לעיתים קרובות יותר והיא המשיכה בטיפול התרופתי האחרון ואף הוגדל המינון התרופתי (ר’ נספח 16 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה). ביום 18 . 2 . 16 נבדקה המשיבה על ידי פרופ’ ש. טיאנו לבקשת עורך דינה, לאור דיון שהיה צפוי מספר ימים לאחר מכן. במהלך בדיקה זו נקבע שהיא סובלת ממצב של דיכאון פסיכוטי ותסמונת דחק בתר חבלתית מורכבת. הומלץ על אשפוז בית והוסבר שאינה יכולה להופיע לדיון בבית משפט אולם היא סירבה לאשפוז (ר’ נספח נבי לסיכומי המשיבה).
51 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ת. זה לא. לא היה לפניי. ש. לא היה. ת. היה סיכום מחלה משלוותה. ש. אוקיי. בסדר. עכשיו תראה. המסמך הזה בעצם מלמד אותנו שעצם הדיון בבית המשפט מעורר בנייל, בגברת לייפר, תגובות נפשיות קיצוניות ביותר. הוחלט כי תיוותר לעת הזו באשפוז מלא בתנאים סגורים. בסדר? ת. כן. אוקיי. ש. זאת אומרת יש אבחנה כזו. הלאה. אני רוצה להסב אותך. אני גם רוצה לשים לתשומת לבן, בטח אתה מעריך אותו מאוד, שהמסמך הזה חתום על ידי דוקטור מנדלוביץ’. מנהל מחלקת שלוותה. נכון? מנהל המחלקה בשלוותה. ת. הוא מנהל הבית חולים כבר. הוא כבר. שלמה מנהל בית חולים. ש. זאת אומרת העובדה שהוא נתן. ת. כן”. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 103 – 104 , שי 26 – 30 , ש’ 1 – 10)
168. בנוסף, דייר ברש אישר שלא קרא את מסמך הבהרותיו של דייר צ’רנס לבית המשפט מיום 6 . 1 . 17 לפיו קיימת אפשרות סבירה שאכן בדיקה פסיכיאטרית וקיום הדיון המשפטי יכול לגרום למשיבה לחץ ואף החרפה פסיכוטית (ר’ מסמך 28 לקלסר המסמכים הרפואיים של המשיבה) (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמי 106, שי 4 – 19).
169. גם דייר ארגו אישר, כי מסמך יט’ לסיכומי המשיבה שהוא מכתב של דייר מנדלוביץ ממרכז לבריאות הנפש “שלוותהיי מיום 18 . 3 . 15 לפיו עצם הדיון בבית המשפט מעורר במשיבה תגובות נפשיות קיצוניות ביותר לא הובא בפניו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 271, שי 4 – 16, עמי 275, ש’ 9 – 22)
170. דייר ברש הודה שלא ראה את הדוחות הסיעודיים מהסיבוב הראשון בעת שאושפזה בייאיתנים” ובישלוותהיי (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 190 – 191 , ש’ 31 – 32 , ש’ 1 – 16).
171. גם לאחר שנקבע שהמשיבה לא כשירה לעמוד לדין, היא נבדקה במשך תקופה ונמצאה שרויה במצב פסיכוטי. כפי שיפורט להלן : א. ביום 5 . 5 . 16 דייר שטרוסברג ביקר את המשיבה בביתה פעם בשבוע עת שרויה בטיפול פסיכיאטרי בביתה בשל מצב פסיכוטי חריף. מביקור ביום זה עולה, כי קשרה של המשיבה עם המציאות חסר, בוחן ושיפוט המציאות פגומים עד חסרים (ר’ נספח נגי לסיכומי
המשיבה).
ב.
ביום 30 . 5 . 16 הוצא צו לטיפול מרפאתי כפוי.
ג.
בימים 1 . 6 . 16 ו- 16 . 6 . 16 קובע דייר שטרוסברג, כי המשיבה נמצאת במצב פסיכוטי חריף, זקוקה להשגחה מתמדת וטיפול תרופתי היא איננה מסוגלת להבחין בין טוב לרע בין מותר
53 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
היו שגויות. חוות הדעת אינה מבוססת על כלל המסמכים הרפואיים הקודמים, אין בה התייחסות להתרשמות בני המשפחה, והתרשמתי שעורכי חוות הדעת לא מסרו תשובות מניחות את הדעת לפגמים אלה העומדים בבסיס חוות דעתם. אל מול חוות דעת מומחי שביים אבחנו את המשיבה כחולת נפש והעניקו לה טיפול אנטי פסיכוטי משמעותי ומסכן חיים בעוד שדייר ברש, דייר ארגו ודייר וייסברוד אינם יודעים להסביר את פשר העניין. בחוות דעתה של דייר וייסבורד אין כל התייחסות לתיק הרפואי של שבייס והיא התבססה על בדיקה קצרה של כשעה, וזאת אל מול חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי יבסיבוב הראשון” שניתנו לאחר אשפוז של מספר חודשים של המשיבה בבית החולים יישלוותהיי, לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית. לכן, גם לא מצאתי להסתמך על חוות דעת זו. מעבר לכך, כאמור, התגלו עוד פגמים באופן התנהלותם של עורכי חוות הדעת ובנוסף, מי שאישר חוות דעת אלה, אינו עומד עוד מאחורי חתימתו.
174. במצב דברים זה, ניתן היה לדחות את חוות הדעת עליהן התבססה הבקשה לחידוש הליכים, וזאת אף מבלי להזדקק לחוות הדעת שהוגשו מטעם ההגנה, ולעדותם של דייר טרפלר, פרופי טיאנו, פרופי קוטלר ודייר כץ שהעידו לפני שהמשיבה סובלת ממחלת נפש והיא אינה כשירה לעמוד לדין. עם זאת, החלטתי כי יש למנות פאנל מומחים שיבדוק את מצבה הנפשי של המשיבה, וזאת בטרם תינתן החלטתי הסופית בסוגיה. כפי שיפורט להלן.
מינוי פאנל מומחים
175. לטענת העותר, אין המקרה הנדון הוא אחד מאותם מקרים בהם ראוי למנות פאנל של מומחים. המשיבה נבדקה לאורך שנים ארוכות על ידי פסיכיאטרים רבים ובכירים מהמערכת הציבורית והמערכת הפרטית, אף רק לשם ההליך שנוהל בפני בית המשפט לאחר חידוש ההליכים נבדקה המשיבה על ידי שישה פסיכיאטרים. העותר סבור, כי בעניין זה יש לתת חשיבות ממשית לעובדה כי מדובר בהליך הסגרה, אשר למדינת ישראל מחויבות ממשית לקיימו במהירות האפשרית. הליך זה כבר התעכב ולמעשה חובל על ידי המשיבה שהביאה להפסקתו. העותר טוען שראוי שמדינת ישראל תביא הליך זה לסיומו באופן מהיר.
176. המשיבה הסכימה לעמדת העותר אשר התנגד למינוי הפאנל אולם מנימוקים אחרים. ראשית, הפרקטיקה של מינוי פאנל מומחים אינה מעוגנת בחוק, אלא היא יציר הפסיקה. סעיף 15 לחוק הטיפול בחולי נפש, תשנ”א-1991 עוסק באפשרות לשלוח נאשם לבדיקה פסיכיאטרית ראשונה ואינו מתייחס לאפשרות לשלוח לבדיקה נוספת. כל הפניה של אדם לבדיקה פסיכיאטרית טומנת בחובה פגיעה קשה בזכויותיו ובכללה פגיעה בפרטיות ובחירות האדם. לכן, במצב דברים זה בתי משפט ינקטו משנה זהירות כאשר נבחנת האפשרות להפנות אדם לבדיקה פסיכיאטרית נוספת וימנעו מלנקוט באפשרות זו באופן נרחב, אלא רק במקרים חריגים במיוחד. על כן לשיטתם, בענייננו אין הצדקה להעביר את המשיבה בדיקה פסיכיאטרית נוספת לאחר שעברה עד כה אין סוף בדיקות פסיכיאטריות והיא זכאית לכך שעניינה כבר יוכרע. שנית, בניגוד לאמירתו החד משמעית של דייר צירנס לפיה לא היה חותם על חוות הדעת לו הכיר את העובדות, הרי שבכל
55 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
שני מחוזיים ומנהל בית חולים ממחוז אחר, אנחנו מקפידים על זה מאוד והם נערכים לזה, הם מקבלים את כל החומר, הם באים, הם בודקים, הם עושים את זה בדרך כלל במקום שהמטופל נמצא, לצורך העניין לפעמים אם זה כלא והם בודקים והם עוברים על כל החומר בדקדקנות רבה מאוד, זה לא משהו שמחר הם נפגשים ומחרתיים יש חוות דעת, והם יספקו לבית המשפט בסוף חוות דעת שתסקור את הכל ותאמר לבית המשפט איפה אנחנו עוברים במבחן הספק. אני לא מסוגל לחשוב כרגע על משהו שייתן לבית המשפט תשובה יותר ברורה, גם אם בית המשפט יגיד לי טוב, שתיבדק עוד פעם גם אז יישאר ספק אז אני אומר ברמה של מחוז אחר, רופאים אחרים שלא מכירים, שלושה פסיכיאטריים מחוזיים או שני פסיכיאטריים מחוזיים וסגן אני חושב שזה יהיה הזה כשהם מציגים בפניהם את כל התיק ואת כל השאלות ואת כל סימני שאלה. (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 24 . 1 . 19 , עמ’ 595 – 596 , ש’ 3 – 8, שי 25, שי 1 – 12) עוד ר’ עמי 600, שי 21 – 25 ).
179. לאחר שעיינתי במכלול הראיות שהונחו לפניי, שמעתי ברוב קשב את העדים ועיינתי בסיכומי בייכ הצדדים, ועל אף ששניהם תמימי דעים שאין מקום למינוי פאנל מומחים, החלטתי לקבל את המלצת הפסיכיאטר המחוזי למנות פאנל מומחים אשר יבדוק את כשירותה של המשיבה לעמוד לדין ולהלן אפרט את נימוקיי :
180. אכן, מינוי פאנל מומחים אינו מעוגן בחקיקה ולמעשה מדובר בזימון עדות מטעם בית המשפט. על מנת שבית המשפט יורה על כך, מן הראוי שתוצג בפניו ייראשית ראיהיי המצדיקה התערבות זו. בתפיים (תייא) 1400 / 00 מדינת ישראל נגד יריב ברוכים ואח’ ( 15 . 07 . 02 ) מונה פאנל מומחים, לאחר שחוות הדעת הראשונה קבעה, כי הנאשם אינו סובל מסכיזופרניה. בחוות הדעת השנייה, אשר הוגשה מטעם הנאשם, נקבע שהנאשם חולה נפש ומחלתו מנעה ממנו את היכולת להימנע מביצוע העבירה. לאור כל הנסיבות הללו, קבע בית המשפט בפרשת ברוכים כי יש הצדקה לעכב את הדיון ולהקים פאנל מומחים בעניינו של אותו הנאשם (ר’ גם עייפ 7747 / 08 פלוני נ’ מדינת ישראל ( 5 . 8 . 10 ), עייפ 8200 / 02 ברוכים נ’ מדינת ישראל ( 17 . 6 . 04 ), ובעייפ (ת”א) 15887 – 06 – 13 מדינת ישראל נגד פלוני ( 2 . 3 . 14 ).
181. כפי שנהג בית המשפט בעניין ברוכים ופלוני, שם הונחו לפניו חוות דעת שאינן מתיישבות זו עם זו, כך גם במקרה שלפניי מדובר בחוות דעת סותרות. בנוסף, במקרה דנן מדובר בסוגיה מורכבת ביותר בתחום הפסיכיאטריה, בשאלה תקדימית, שכן טרם הוגשה בקשה לחידוש הליכים בטענה של התחזות, כך יש לנהוג גם בעניינינו וביתר שאת, שכן עלו גם פגמים מהותיים בחוות הדעת. יתרה מכך, קיים מצג סותר לגבי אופן התנהלותה של המשיבה בשביס לבין המתועד בסרטונים, עדותם של השכנים, של העוקבים ושל השוטרים לגבי אופן התנהלותה, לכאורה, בחיי היום יום.
בשל נסיבות העניין, הרקע הנפשי של המשיבה ומצבה כפי שמשתקף ועולה מהתיעוד הרפואי שהונח לפניי והמתאר את מצבה הנפשי בעבר ואף עד לאחרונה, אבחונם של הפסיכיאטרים בשביים את המשיבה כסובלת ממחלת נפש ונתינת טיפול רפואי פסיכיאטרי לאורך זמן, ובשל המחלוקת התהומית בין מסקנות המומחים ייבסיבוב הראשוןיי וייבסיבוב השנייי, שחיוו דעתם
57 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
186. הפאנל מתבקש להגיש לבית המשפט את חוות דעתו, מוקדם ככל שניתן, ולשם כך מופנית תשומת הלב לכך שהמשך הדיון בעניינה של המשיבה נקבע ליום 10 . 12 . 19 בשעה 9 : 00.
187. ההחלטה תשלח לפסיכיאטר המחוזי .
ניתנה היום, כ”ג אלול תשע’יט, 23 ספטמבר 2019, במעמד בייכ הצדדים והמשיבה.
חנה מרים לומפ, שופטת
59 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
36.מנגד טען ב”כ העותר, כי במסגרת ייהסיבוב השנייי, מעת שהופסקו ההליכים נגד המשיבה, הונחו לפני בית המשפט חוות דעת מוצקות ומשכנעות אשר חוברו על ידי רופאים בכירים שמונו על ידי הפסיכיאטר המחוזי וקבעו, כי המשיבה מתחזה לסובלת ממחלת נפש וכל זאת כאשר חוות דעת אלו נסמכות על ראיות חד משמעיות המצויות בידי העותר לפיהן נראתה מנהלת אורח חיים נורמטיבי, מבצעת קניות לבדה, כותבת המחאה בבנק הדואר ומשוחחת עם חברים ובני משפחה. מכאן שלשיטתו, הציגה המשיבה מצג שווא לפני מטפליה ולפני הוועדה הפסיכיאטרית, כי היא לוקה בנפשה, והיא בעצם מתחזה למי שסובלת ממחלת נפש, וזאת במטרה להתחמק מהליך ההסגרה.
דיון והכרעה
37. בפתח הדברים אציין, כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות הרב ושמעתי ברוב קשב את העדים והמומחים שהעידו לפניי, את טיעוני ב”כ הצדדים, וכן עיינתי בסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שאין בחוות הדעת שהוגשו לפניי מטעם הפסיכיאטר המחוזי כדי לשכנע, שיש מקום בשלב זה לקבוע כי המשיבה מתחזה והיא כשירה לעמוד לדין. עם זאת, מצאתי להורות על בירור מעמיק ויסודי על ידי מינוי פאנל מומחים בתחום הפסיכיאטריה, כפי שיפורט בהמשך.
38. מחוות דעתם של דייר ברש ודייר ארגו עולה, כי כלל אשפוזיה הפסיכיאטריים של המשיבה היו במהלך הדיון המשפטי בעניינה. עוד עולה מחוות הדעת, כי שיחות טלפון מרובות בהן נשמעה המשיבה עוסקת בענייני דיומא שונים עומדים בניגוד גמור להתנהלותה ב-3 בדיקות פסיכיאטריות שנערכו באותם ימים ממש ( 21 – 23 . 1 . 18 ) בהן היא לא שיתפה פעולה. כן צילומי סטילס וידאו ודוחות מעקב מעלים, כי במהלך חודש דצמבר 2017 ינואר 2018 המשיבה תועדה במספר אירועים בהם נראתה מנהלת שיחות טלפון, עורכת קניות, מארחת אנשים, נוסעת בגפה לעיר אחרת, רושמת המחאות ומנהלת שיחות חולין עם בני משפחה ועוברי אורח. בד בבד, במהלך תקופה זו בבדיקות שונות של פסיכיאטרים, היא לא הייתה מסוגלת לשוחח או אפילו ליצור קשר עין עם הבודקים עד לרמה שבני המשפחה ביקשו אפוטרופסות על גופה. בנוסף, רישומים מבנק הדואר וצילומי צ’קים עם חתימת המשיבה מראים, כי היא הייתה מסוגלת לנהל את ענייניה הכספיים. בנוסף, עדויות שכניה של המשיבה שהוגשו לעיונם מלמדים על אישה מתפקדת אשר יוצרת ומשמרת קשרים חברתיים, דואגת לסייע בהשלמת מניין בבית הכנסת, מבקשת ומחזירה הלוואות, מסייעת לנשות השכונה באמצעות בישול וקניות ובהצעות לשמור על ילדים. מחוות הדעת עולה, כי כל אשפוזיה הפסיכיאטריים התרחשו בתקופת זמן קצרה בה התנהל הליך הסגרתה. בתקופה זו בלטה נטייה להחרפות במצבה, ימים ספורים טרם קיומם של דיונים משפטיים בעניינה או בזמן שנבדקה על ידי רופאים פסיכיאטריים בקהילה. עם זאת, לפחות על פי המידע מביקוריה במרפאה הגניקולוגית היא המשיכה לתפקד ברמה אחרת לחלוטין מהמתואר בזמן אשפוזיה או בדיקותיה. היא פנתה לבדיקות גניקולוגיות אשר אין להן כל התייחסות ספציפית למצבה הנפשי. אדרבה, היא הצהירה שהיא בריאה ואינה נוטלת טיפול תרופתי. לעומת זאת, הסימפטומים שהציגה המשיבה כללו ירידה תפקודית עד כדי חוסר יכולת
7 מתוך 59
בית המשפט המחוזי בירושלים
תהייג 23733 – 08 – 14 מדינת ישראל נ’ לייפר(עציר)
ארגו שטיפל בנושא וקיבל את החומרים בעצמו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 76, שי
.25-32
43. מנגד, דייר ארגו נשאל והשיב באופן שונה ממנו כדלקמן : “ש. אוקיי, תסביר לי בבקשה, מי העביר לך את חומרי החקירה בעניינה של הגברת לייפר! ת. החומרים הגיעו מכמה מקורות, גם מהפסיכיאטר המחוזי וגם מהמשטרה אבל הם עברו דרך דוקטור ברש”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמי 240, ש’ 24 – 26 ).
44. דייר ברש אישר במסגרת עדותו שהוא לא עיין ולא צפה בכלל החומרים אלא ניזון רק מחומרים שנמצאו רלוונטיים על ידי דייר ארגו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 עמי 81 , שי 20 – 29 , עמי 82 ש’ 11 – 20 ). כן ציין במפורש שדייר ארגו ראה וצפה בכל החומרים בניגוד אליו (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 עמי 82, ש’ 20). מנגד, גרסתו של דייר ארגו סותרת את גרסתו של דייר ברש ואף ציין כי אינו משוכנע שעיין בכל החומרים מאחר שבחלקם דייר ברש טיפל לבד: ייש. אוקיי, זה יהיה נכון לומר שאתה זה שעיינת בכל חומרי החקירה? ת. זה יהיה נכון לומר שעיינת בחלק גדול מחומרי החקירה. לא בכולם. ש. לא עיינת בכולם? ת. לא משוכנע שעיינתי בכולם. ש. לא משוכנע שעיינת בכולם? מדוע לא? ת. כי חלק מהדברים דוקטור ברש היה עסוק יותר בהם. ש. רגע. אני, זה בדיוק הדברים שלוקחים לי זמן, כי אני לא חשבתי שאני אתעכב עליהם. אני אגיד לך אחרת. דוקטור ברש העיר, בדיוק הפוך. דוקטור ברש העיד בעמוד 62 שורה 19 לצורך העניין, שהוא ניזון ממך. אתה זה שעיינת בכל החומרים ואתה בחרת מה להעביר לעיונו. ת. לא”י (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 251 שי 18 – 27 ).
45. בהמשך חקירתו מסר, שבחלק מהסרטונים בחרו לצפות יחד וחלק מהחומרים שלא היה להם זמן לראות ביחד הוא ראה לבד (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 17 . 1 . 19 , עמ’ 252 – 253 , ש’ 29 – 32 , ש’ -1
.(6
46. כעת אדון בראיות החדשות ומסמכים החדשים בדבר תפקודה של המשיבה שהועברו לעיונם של דייר ברש ודייר ארגו מימים 21 – 23 . 1 . 18 הסותרים, לכאורה, את התמונה הקלינית כפי שהצטיירה לפיה מדובר במטופלת המרותקת למיטתה ואינה מתפקדת כלל ולהתנהלותה של המשיבה בשלוש בדיקות פסיכיאטריות מאותם ימים ממש (2 וועדות פסיכיאטריות בימים 22 – 23 . 1 . 18 ובדיקה אצל פרופ’ טיאנו מיום 21 . 1 . 18 ) (ר’ פרוטוקול הדיון מיום 27 . 11 . 18 , עמ’ 86, ש’ 12 – 28 ).
9 מתוך 59
