מדינת ישראל נגד עוידה(עצור/אסיר בפיקוח)

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 6600 – 03 – 19 מדינת ישראל נ’ עוידה(עצור/אסיר בפיקוח)
בפני
די
כבוד השופט ירון מינטקביץ
בעניין:
מדינת ישראל ע”י עו”ד אורי גולדשטיין
המאשימה
נגד
ת’איר עוידה ע”י עו”ד ראמי עותמאן
הנאשם
גזר דין
רקע
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשבע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כתב האישום כלל שבעה אישומים, שעניינם מעשי מרמה דומים, אותם ביצע הנאשם כלפי קרבנות שונים. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני בין הצדדים, אשר כלל תיקונים בכתב האישום, ללא הסכמה בעניין העונש. ואלו עובדותיו של כתב האישום המתוקן :
מבוא
במהלך התקופה הסמוכה לחודש אוקטובר 2018 ועד ינואר 2019, פנה הנאשם לשבעה נהגים קשישים בעת שנהגו במכוניותיהם, אמר להם כי יש נזילת מים מרכביהם וכי הוא מכונאי היכול לטפל בתקלה תמורת תשלום. הנאשם עשה כן בכוונה לרמות את אותם נהגים ולקבל מהם את דמי התיקון, למרות שלא היתה כל נזילה ממכוניותיהם של אותם נהגים, ומבלי שביצע, או התכוון לבצע, כל תיקון.
אישום ראשון

ביום 29 . 10 . 18 פנה הנאשם לנהגת בת 72 אמר לה כי יש נזילת מים ממכוניתה, למרות שלא היתה כל נזילה כאמור. הנאשם טען בפני המתלוננת כי הוא עבד במוסך המטפל במכוניות מאותו הסוג, פתח את מכסה המנוע של מכוניתה ואמר לה כי צריך להחליף בדחיפות את המאורר וכי אסור לה להמשיך לנסוע.

הנהגת האמינה למצגי השוא של הנאשם והשאירה לו את מכוניתה על מנת שיטפל בה, ואחר כך שלמה לו בעבור הטיפול – אשר לא בוצע וכלל לא היה נחוץ – סכום של 1 , 500 שייח.
אישום שלישי
עמוד 1 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 6600 – 03 – 19 מדינת ישראל נ’ עוידה (עצור/אסיר בפיקוח)

לאחר שהגיש הנהג תלונה במשטרה, החזיר לו הנאשם 3 , 000 שייח מהסכום אותו לקח ממנו.
אישום ששי

ביום 25 . 12 . 18 פנה הנאשם לנהג בן 92 ואמר לו כי יש נזילת מים ממכוניתו, למרות שהדבר לא היה נכון, ואמר כי הוא יכול לתקן את התקלה בעבור 2 , 900 שיים – למרות שלא התכוון לעשות כן. על מנת לבסס את מצג השוא, התקשר הנאשם לאדם אחר וברר האם יש ברשותו חלפים דרושים לצורך התיקון.

בשל מצג השוא אותו יצר הנאשם, שילם לו הנהג סכום של 2 , 900 שייח בעבור תיקון שלא ביצע ולא היה בו צורך.
אישום שביעי

במהלך חודש דצמבר 2018 פנה הנאשם לנהג בן 70 ואמר לו בכזב כי יש נזילת מים ממכוניתו, למרות שהדבר לא היה נכון. לבקשת הנאשם, הנהג פתח את מכסה המנוע, והנאשם אמר לו כי יש לו תקלה במשאבת המים, וכי הוא יכול להחליפה בעבור 1 , 300 שייח.
הנאשם הסכים להצעה והשאיר לנאשם את מכוניתו לצורך הטיפול. לאחר מספר שעות אמר הנאשם למתלונן כי החליף את משאבת המים – למרות שלא עשה זאת – וטען שזרק את המשאבה המקולקלת לאשפה.

בשל מצגי השוא אותם יצר הנאשם שילם לו הנהג 1 , 300 שייח.
אישום שמיני

ביום 24 . 1 . 19 פנה הנאשם לנהג בן 69 ואמר לו כי יש נזילת מים ממכוניתו, למרות שהדבר לא היה נכון, וביקש ממנו לעצור בצד הדרך ולפתוח את מכסה המנוע. בהמשך אמר הנאשם למתלונן, כי צריך להחליף את משאבת המים והמאורר, וכי יש לו חבר העובד במוסך המתמחה במכוניות דומות, אשר יוכל לבצע את התיקון בעבור 5 , 000 שייח – וזאת למרות שלא היתה כל תקלה במכונית והנאשם כלל
לא התכוון לבצע כל תיקון.
הנהג הסכים להצעתו של הנאשם, אך ביקש לראות כיצד הנאשם מטפל במכוניתו. לשם כך הגיע למקום אדם נוסף, אשר מסר לנאשם קופסה, והנאשם טען בפני הנהג כי יש בה משאבת מים. לאחר מכן התעסק הנאשם במכוניתו של הנהג, על מנת ליצור מצג שוא כאילו טיפל בה והחליף בה את משאבת המים, בזמן שאדם אחר הסיח את דעתו של הנהג – אך בפועל לא הוחלף שום חלק במכונית.
לאחר שסיים להתעסק במכוניתו של הנהג, אמר הנאשם כי החליף את משאבת המים וכי למחרת היום יחליף גם את המאורר.

בשל מצגי השוא שיצרו הנאשם ושותפיו, שילם הנהג לנאשם סכום של 5 , 000 שייח.
עמוד 3 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 6600 – 03 – 19 מדינת ישראל נ’ עוידה (עצור/אסיר בפיקוח)
מתנוסס מעל מעשים קשים אלו. זהו אותו פן אשר מזעזע את הנפש ומעורר את סלידתנו העמוקה, שכן מצווים אנו לערך העליון של יוּהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵו” (ויקרא י”ט לב’). אשר על כן מצווים בתי המשפט להכביד את ידיהם כנגד אלו הרומסים ברגל גסה את ביטחונם האישי של הקשישים וגוזלים את רכושם בדרכים נלוזות. חייבים אנו להיות מגן של ברזל לאותם קשישים, למען יירתעו מבצעי עבירה בכוח מלפגוע באכלוסיה זו, וכל זאת ברוח הפסוק “אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְבֵנִי” (תהילים עייא, ט’). בנוסף, במקרה שלפנינו, יש להביא בחשבון את עברו הפלילי המכביד ביותר של המבקש, אשר נראה כי לא היה נכון לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו בעבר ולנתק עצמו ממעשי עבירה. העולה מכך הוא אפוא כי ניסיון העבר מלמד שהסכנה הגלומה במבקש זה הינה רבה, ומנקודת השקפה זו כליאתו לתקופה ארוכה כמו מתבקשת מאליה.”
ריבוי המעשים ופרק הזמן הקצר בו בוצעו, מלמדים על כך שמדובר באפיק פרנסה אשר סיגל הנאשם לעצמו, יחד עם אחרים אשר פעלו לצידו. הדבר עולה במיוחד מעובדות האישום השמיני, שם פעלו הנאשם ושותפיו בצוותא, כמעין תיאטרון רחוב עברייני, בו לכל אחד מחברי הלהקה תפקיד שונה בהונאתו של הנהג.
התקשיתי לקבל את טיעונו של ב”כ הנאשם, כי הנאשם יילא ידע מה הגבוליי בין תיקון רכב ובין עבירה פלילית, וכי הנאשם ביצע בפועל תיקונים במכוניותיהם של הנהגים. בעובדות האישום בו הודה הנאשם נכתב במפורש כי לא היתה כל תקלה במכוניותיהם של הנהגים וכי הנאשם לא ביצע כל תיקון, אלא פנה לקרבנות מיוזמתו, ויצר בפניהם מצגי שוא כאילו תיקן תקלות במכוניותיהם. לא ניתן לחרוג בטיעונים לעונש מהמסגרת העובדתית שבכתב האישום שהוסכם בין הצדדים.
לאור אלה, מתחם העונש ההולם לו עתרה המאשימה, מאסר לתקופה שבין שנתיים לארבע שנים, נראה מתון, ולטעמי ניתן היה לעתור למתחם מחמיר יותר. עם זאת, לא אחמיר עם הנאשם מעבר לעמדתה של המאשימה, ואאמץ את המתחם לו עתרה.
נסיבות שאינן קשורות לעבירות
הנאשם יליד 1976, נשוי ואב לשלושה. לחובתו מספר הרשעות קודמות:
בשנת 2008 הורשע בעבירות רכוש ומרמה ונדון למאסר מותנה.
בשנת 2008 הורשע במספר תיקים ובהם עבירות גניבת רכב, מרמה, שימוש במסמך מזויף, התחזות והפרת הוראה חוקית, ונדון ל- 42 חודשי מאסר. בשנת 2016 הורשע בבית משפט לתעבורה בעבירת התחזות ונדון ל- 13 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי, שהוא חב הפעלה.
עמוד 5 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 6600 – 03 – 19 מדינת ישראל נ’ עוידה (עצור/אסיר בפיקוח)
לאור אלה, אשית על הנאשם עונש קרוב לרף העליון של מתחם העונש ההולם (ואזכיר, כי לטעמי המאשימה עתרה למתחם מתון, ביחס לחומרת העבירות) ואפעיל את המאסר המותנה שהוטל עליו. אם לא ראיתי להטיל על הנאשם את הרף העליון של המתחם, אין זה אלא בשל הודאתו, אשר חסכה מהנהגים את הקושי שבמתן עדות. נתתי דעתי לטענת ב”כ הנאשם שיש להפעיל את המאסר המותנה באופן חופף, משום שהושת בשל עבירה שונה מן העבירות בהן הורשע הנאשם – והתקשיתי לרדת לעומקה. מכל מקום, לא ראיתי מקום לסטות מהכלל כי יש להפעיל מאסר מותנה באופן מצטבר, בעניינו של מי שנכשל בלא פחות משבעה אישומים שונים, אשר כל אחד מהם בנפרד אמור להביא להפעלת המאסר המותנה.

כך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. ארבעים חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 27 . 10 . 19 . מהמאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו בענין זה הודעה מתואמת תוך עשרה ימים.

מפעיל מאסר מותנה של שנים עשר חודשים אשר הושת על הנאשם בתיק פייל 9595 – 03 – 16 בבית המשפט לתעבורה ביום 2 . 6 . 16 . עונש זה יופעל במצטבר לעונש המאסר שבסעיף אי, כך שסך הכל ירצה הנאשם חמישים ושניים חודשי מאסר.
שמונה עשר חודשי מאסר, בו לא יישא אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה נגד הרכוש שהיא פשע.
ד.
שמונה חודשי מאסר, בו לא יישא אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה נגד הרכוש שהיא עוון או עבירה של התחזות כאחר.
ה.
קנס בסך 10 , 000 שייח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום
1 . 2 . 20 .
נ

פיצוי למתלונן מושא האישום הראשון בסך 2 , 500 שייח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
ה

פיצוי למתלונן מושא האישום השלישי בסך 5 , 800 שייח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
ל

פיצוי למתלונן מושא האישום הרביעי בסך 3 , 800 ש”ח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
6

פיצוי למתלונן מושא האישום החמישי בסך 1 , 200 שייח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
.

פיצוי למתלונן מושא האישום השישי בסך 3 , 900 שייח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
2

פיצוי למתלונן מושא האישום השביעי בסך 2 , 300 שייח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
ש

פיצוי למתלונן מושא האישום השמיני בסך 6 , 000 ש”ח. הסכום ישולם עד ליום 1 . 11 . 19 .
עמוד 7 מתוך 8