בית המשפט המחוזי בחיפה ת”פ 59285 – 08 – 16 מדינת ישראל נ’ ראש
לפני כבוד השופט ארז פורת
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם
דוד ראש ת.ז. 040615809
נוכחים: ב”כ המאשימה: עו”ד טל עופר ב”כ הנאשם: עו”ד יניב אביטן הנאשם בעצמו
גזר דין
הנאשם נותן את הדין משהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שעניינן הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, וכן עבירה שעניינה נהיגה בשכרות, כאמור בהכרעת הדין.
בתמצית אציין כי ביום האירוע, קרי 22 . 1 . 16 , סמוך לשעה 06 : 45 , נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג טויוטה בשד’ ההסתדרות בחיפה (כביש 75), פנה לכיוון יגור, בצומת לב המפרץ, אך במקום הפנייה בכיוון הנסיעה, המשיך הנאשם לפנייה שניה בנתיב שאליו מגיעות המכוניות שנוסעות בכיוון הנסיעה ההפוך, לחיפה. משפנה הנאשם כך, הוא החל לנהוג ברכבו כנגד כיוון התנועה המותר במקום. הנהגים שנסעו במקום העידו כי הבחינו ברכבו של הנאשם כשהוא נוסע מולם במהירות גבוהה, נגד כיוון התנועה המותר במקום, והם הופתעו ונאלצו להסיט את ההגה ,למניעת פגיעה חזיתית עם רכבו של
הנאשם.
הנאשם נהג כך נגד כיוון התנועה למעלה מקילומטר עד שפגע עם חזית קדמית של רכבו בחזית קדמית של רכב סקודה בו נהג מר נידאל חמזה זייל, שמצא את מותו בעטיה של התאונה האמורה. אף הנאשם נפצע באורח ממשי בתאונה ונזקק לאשפוז רפואי ממושך.
כעולה מהראיות שבאו בפניי, קבעתי בהכרעת הדין כי הנאשם נהג עובר לתאונה, כשהוא במצב של שכרות וכי אותר בדמו ריכוז אלכוהול הגבוה פי למעלה מארבעה מהשיעור הקבוע בחוק לעניין זה.
תיק זה מגלם בעיניי את סיוטו של כל נהג שעה שלפתע, ומבלי הכנה ושהות לכלכל תגובה, נקלע נהג למצב דחק מסוכן אך בשל אופן נהיגת האחר. נקל לשער את הזוועה שאחזה בנהגים שנקרו בדרכו של הנאשם, תחושות שהללו פירטו בעדותם בפניי משהבחינו ברכבו של הנאשם שועט לכיוונם כשהוא נוסע נגד כיוון התנועה, כאמור.
עמוד 1 מתוך 5
בית המשפט המחוזי בחיפה ת”פ 59285 – 08 – 16 מדינת ישראל נ’ ראש
מי שמהין לנהוג ברכב כשהוא אינו במלוא חושיו ומבושם משיכר, נוטל בכך סיכון ממשי כי יפגע באחרים המשתמשים בדרך. כאן התממש סיכון זה והביא לקטילת חיים של אדם צעיר, בלא כל סיבה. אזכיר כי הנאשם שבפניי לא רק שהיה שיכור אלא הוסיף חטא על פשע וכדבריו, ראה חירות לנהוג ברכב חרף כך שהיה לאחר שעות רבות ללא שינה ולאחר עבודה מאומצת. נטילת סיכון כה בוטה, ראויה לענישה מחמירה שנותנת בכירות להיבט ההרתעה שעה שנסיבות אישיות וקשיים הנוגעים לנאשם ומצבו ראויים להדחק לקרן פינה ולהידחות מפני אינטרס ההרתעה והגמול.
אזכיר כי בנקל יכול היה הנאשם להימנע מביצוע העבירה לו היה נמנע מלנהוג, במצבו. לא היתה דחיפות והצדקה לסיכון כה רב של אחרים על רקע מצבו של הנאשם. מדובר היה ברצון לחזור לביתו בסיום בילוי. הנאשם כך הסתבר מעדותו, ניסה לאתר איזור מקום לינה הקרוב למקום הבילוי באמצעות ניסיון שיחה לידידה ,שלא צלח, ומכל מקום, ניתן היה להיזקק לאמצעי תחבורה אחר שלא יחייב נהיגה עצמית.
בנסיבות כאן סברתי כי מתחם הענישה ההולם נע בין עונש מאסר ממשי שמשכו 4 שנות מאסר ברף התחתון ועד 8 שנות מאסר ממשי ברף העליון, זאת לצד עונשי מאסר על תנאי הולמים וכן פיצוי למשפחת המנוח, כמו גם עונשי פסילת רישיונות בפועל לתקופה ממושכת (השוו עייפ 7066 / 13 אלמלית נ’ מדינת ישראל (לא פורסם) וכן לענישה שהוגדרה כמקלה, עייפ 6568 / 16 אסעד נ’ מדינת ישראל (לא פורסם)).
בקביעת מידת העונש לא מצאתי נימוקים המצדיקים סטייה לקולא או לחומרה מגדרי המתחם שנקבע. לענין זה אפנה לתסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם.
נתתי דעתי למצבו הרפואי של הנאשם, שגופו ידע פגיעות פיזיות ונפשיות כתולדה מהתאונה, אותן יישא עמו עד יום מותו. מהתיעוד הרפואי שהוגש לעיוני עולה כי הנאשם מוכר כנפגע פוסט-טראומה, סובל ממוגבלויות בהליכה, בעיות פנימיות אחרות, וכן בפן הנפשי חווה תוצאות טראומה עד היום, שבעטיין הוא מטופל בטיפול נפשי.
לא נעלם מעיניי כי בעת האחרונה נישא הנאשם, הוא אב לתינוקת רכה וכליאתו, קרוב לוודאי, תשליך ותפגע באשתו ובבתו בבחינת ייאבות אכלו בוסר…”. פגיעות אלה, שאין אני מקל במשקלן, הביאוני למתן את הענישה בתוככי המתחם שקבעתי, שאדגיש כי ברגיל ואלמלא אותן נסיבות אישיות שלהן ראיתי ליתן משקל מסויים, היה ראוי הנאשם לענישה מחמירה יותר מזו שבדעתי לגזור לו בסופו של יום.
עמוד 3 מתוך 5
בית המשפט המחוזי בחיפה ת”פ 59285 – 08 – 16 מדינת ישראל נ’ ראש
הצדדים קיבלו עותקי גזר הדין.
ניתן היום, כייו אלול תשעייט,2626 ספטמבר 2019, במעמד הנאשם וב”כ הצדדים.
ארן פורת, שופט
עמוד 5 מתוך 5
