מדינת ישראל נגד שם טוב

–
បរ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 36962 – 09 – 18 מדינת ישראל נ’ שם טוב
10 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט שמואל מלמד
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשמים
יובל שם טוב ת.ז. 029343662
נוכחים: ב”כ המאשימה, עוייד רעות בן-משה בייכ הנאשם, עו”ד ירון ברזילי הנאשם – בעצמו
גזר דין

ביום 6 . 5 . 19 הגיעו הצדדים להסדר לפיו הנאשם הודה בעבירות כתב האישום המתוקן, הוגש כתב אישום מתוקן, הורשע ונשלח לתסקיר שירות מבחן ולממונה עבודות שירות. עמדת ב”כ המאשימה היא לעונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
11 12 13
14
16
נוכח הודאת הנאשם, הורשע במיוחס לו בכתב אישום מתוקן – בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשלייג – 1973 (6 עבירות).
17
(
1
20

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 14 . 5 . 18 בשעה 01 : 32 לערך, במקום שאינו ידוע למאשימה, רכש הנאשם ממאור אלל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 2 גרם זאת בתמורה ל- 2 , 000 ₪. בין התאריכים 12 . 4 . 18 בשעה 23 : 33 לערך ל- 13 . 4 . 18 בשעה 01 : 23 לערך, בקניון עזריאלייי בתייא, רכש הנאשם ממאור אלל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 3 גרם זאת בתמורה ל- 3 , 600 .
22

בתאריך 8 . 4 . 18 בשעה 1 : 32 לערך, ברחוב הברוש 12 בנווה ירק, רכש הנאשם ממאור אלל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 2 גרם זאת בתמורה ל- 2 , 000 ₪.
28

בתאריך 23 . 1 . 18 בשעה 19 : 55 , בסמוך לבית מלון ייקראון פלאזהיי בתייא, רכש הנאשם ממאור אלל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 2 גרם זאת בתמורה ל- 2 , 000 ₪.
–
បរ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 36962 – 09 – 18 מדינת ישראל נ’ שם טוב
10 נובמבר 2019
שירות מבחן התרשם כי כיום ער לחומרת מעשיו, מתחרט עליהם ומבין את השגוי בהם, וכי עורך מאמצים לשיקום אורחות חייו, ביניהם הנכונות והמחויבות שמגלה להשתלב בטיפול ולהתמיד בו, ללא חזרה לשימוש בסמים, כשההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול עבורו.
1 2
w
+
5 6 ל 8
10 11 12
כאלטרנטיבה עונשית מוחשית, ממליצים על הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 300 כעונש חלופי לביצוע עבודות שירות, וזאת על מנת לאפשר לנאשם להשקיע משאביו בתכנית הטיפול שגובשה, לצד המשך קיום אורח חיים מתפקד. שירות מבחן מתרשם כי הענישה הקונקרטית וחינוכית, בדרך של שירות לתועלת הציבור, הולמת במקרה זה, שכן תחבר בין התנהגותו הפסולה בעבירות ומשמעותה לבין חומרת תוצאותיה, בדרך של תרומה חברתית, לצד המשך תפקודו היציב במסגרת התעסוקתית. לאחר שהנאשם הביע הסכמתו, הבין את האחריות, גובשה תכנית שלייצ בהיקף של 300 שעות. במסגרת תהליך האבחון, הנאשם מסר כי חושש במידה והרשעתו תישאר על כנה לא יתאפשר לו לחזור ולהופיע בהופעות שיאורגנו על ידי מוסדות ציבוריים. כמו כן, מסר כי מידי כשנתיים מופיע במסגרת פסטיבל ילדים בארהייב ומקבל לצורך כך ויזת עבודה לתקופת השהייה בארהייב. במידה ויורשע, לא יקבל ויזה לארהייב ויידרש לשלם פיצוי לחברת ההפקה. כמו כן, ציינו כי נוכח חומרת העבירה והחזרתיות העולה ממנה התלבטו באשר להמלצה על ביטול הרשעתו. אולם לאור כל המפורט לעיל, העובדה כי מדובר באדם נעדר רקע פלילי, אשר מקבל אחריות על העבירות שביצע, משקיע כוחותיו בשיקום חייו, מביע מחויבות ונכונות להשתלב בתכנית הטיפול אשר הוצעה לו, ועל מנת להיפגע עתידית במקור פרנסתו ונוכח השלכות הקונקרטיות העשויות להיגרם כתוצאה מהרשעתו בפלילים, ממליצים לשקול בחיוב ביטול הרשעתו בדין. לסיכום, שירות המבחן סבור כי הענישה המוצעת, הכוללת צו מבחן וצו שלייצ בהיקף נרחב, לצד ביטול הרשעתו בדין, תהווה עונש משמעותי שיקומי על הנאשם, אשר יוביל לצמצום הסיכון להישנות ביצוע עבירות לצד חיזוק סיכויי שיקומו והישגיו עד כה.
14 15 16 17 18 19 20
22
23
24
25
טיעוני הצדדים לעונש ב”כ המאשימה הפנתה לחומרת מעשיו של הנאשם במסגרת כתב האישום בו הורשע. הערכים המוגנים, פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, הצורך למגר את נגע הסם והנזקים הרבים שמסב לצורכים אותו ולסביבתם, בפרט כשמדובר בסמים קשים הפשיעה שמחולל. מתחם העונש ההולם בנסיבות אלו של 6 עבירות יחדיו הינו מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 6 חודשים. הנאשם נעדר עבר פלילי, נשלח לתסקיר שירות המבחן שם הביע חרטה ושיתף פעולה. נמצא בראשית הדרך הטיפולית. שירות המבחן המליץ על ענישה של צו מבחן, צו שלייצ ואף המליץ לשקול הימנעות מהרשעה. המלצת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם חומרת מעשיו של הנאשם ולא עם האינטרס הציבורי. נסיבות התיק אינן מצדיקות אי הרשעה וזאת על פי הלכת כתב הן לאור סוג העבירה ונסיבותיה בדגש על סוג הסמים, הכמות ומספר הפעמים וכן לא הוצגה פגיעה
26 27 28 29 30
31
32 33
11
–
បរ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 36962 – 09 – 18 מדינת ישראל נ’ שם טוב
10 נובמבר 2019
2 3

“בהלכת כתב, שרטט בית משפט זה את השיקולים העיקריים המצדיקים הימנעות מהרשעה. ראשית, על עצם ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו או בעתידו של הנאשם. שנית, סוג העבירה, אותה ביצע הנאשם, מאפשר להימנע, בנסיבות אותו מקרה, מהרשעה, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים (ראו, לעניין זה, רע”פ 5500 / 12 בבתי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 03 . 09 . 12 ); רע”פ 8460 / 11 גביאו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 07 . 05 . 12 ); רע”פ 7720 / 12 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 12 . 11 . 12 )). אכן, וכפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה, משהוכח כי בוצעה עבירה, יש להרשיע, ככלל, את הנאשם, כאשר הימנעות מהרשעה הינה בגדר החריג לכלל. ראו, בהקשר זה, דברי השופטת (כתוארה אז) ד’ ביניש בע”פ 9262 / 03 פלוני נ’ מדינת ישראל פ”ד נ”ח (4) 869, 876, (2004): “על דרך הכלל, משנמצא כי נאשם בגיר ביצע עבירה, מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו, כחלק מהליך אכיפת חוק שוויוני וכחלק מאינטרס ההרתעה …. הלכה פסוקה היא כי הימנעות מהרשעה של נאשם בגיר אשר נקבע כי ביצע עבירה, מהווה חריג שיופעל רק בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן.”…”
15
בית המשפט נדרש בשאלת ההרשעה לבחון שתי שאלות הפגיעה באינטרס הציבורי למול הפגיעה באינטרס השיקום של הנאשם. אלו שני אינטרסים נוגדים בשאלת ההרשעה, כאשר מדובר בשאלה דיכוטומית הרשעה או אי הרשעה. הפסיקה נתנה יתרון ברור להרשעה, בכך שקבעה כי זהו הכלל והחריג לכלל תהא אי ההרשעה.
17
20 21 22 23
לעניין הפגיעה באינטרס הציבורי, הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה. ב”כ הנאשם ציין כי כתב האישום תוקן משמעותית וזאת נוכח ביטול העבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. אולם, כאשר בית המשפט בוחן את שאלת ההרשעה הוא נדרש למהות והן עובדות כתב האישום ולא הוראות החיקוק. עובדות כתב האישום עדיין כוללת הרשעה בביצוע עבירות במספר הזדמנויות הנפרשות לאורך זמן, סוג הסם נחשב לסם קשה. נסיבות ביצוע העבירה מתארות רכישת סם במקומות שונים בסכומי כסף נכבדים. כלל נתוני כתב האישום מתארים סיפור לא פשוט של התמכרות. מעשיו של הנאשם בהסתכלות על כלל התמונה הם חמורים ומבטאים במידה מסוימת דפוסים של הסתרה. מקום שהיה מצופה כי הנאשם יפנה לעזרה מקצועית במצוקתו, פנה הנאשם לפתרון הקל הוא הסם, ברם לא רק מזור לא היה שם הנאשם התנהג בחזרתיות שעה שהמשיך לרכוש את הסם הקשה. בנסיבות אלו הפגיעה באינטרס הציבורי במידה וההרשעה תבוטל היא פגיעה קשה מאד. בית המשפט מודה לכך שבשנים האחרונות חלו תמורות בטיפול בצרכני הסם. המעבר עבר מניהול תיקים בבית המשפט למדיניות אי הפללה. אולם, המקרה הנוכחי נוכח ריבוי
25
26
27 28 29
13
–
បរ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 36962 – 09 – 18 מדינת ישראל נ’ שם טוב
10 נובמבר 2019
ה
2 3

(מרכז) 63725 – 06 – 16 סמיון שלומוב נ’ מדינת ישראל ( 06 . 11 . 16 ). עפג (מרכז) 6484 – 01 – 17 מדינת ישראל נ’ דניאל בר קדם ( 18 . 07 . 18 ). עפג (מרכז) 26565 – 07 – 13 שמשון אכרם נ’ מדינת ישראל ( 03 . 11 . 13 ). עפג (י-ם) 10263 – 09 – 17 מתן ברוכים נ’ מדינת ישראל ( 18 . 03 . 18 ). עפג (י-ם) – 31238 – 02 19 נועה שירה בן עזרא נ’ מדינת ישראל ( 06 . 06 . 19 ). סוף דבר אני סבור כי הנאשם אינו במבחנים של הלכת כתב, קרי הכרה כי הפגיעה באינטרס השיקום של הנאשם גובר למול האינטרס הציבורי. מכל האמור ההרשעה תיוותר על כנה.
5
8 9 10
הערך המוגן של שימוש בסם הוא פגיעה בבריאות הציבור והפשיעה שנוצרת סביב הסחר בסם עת הנאשם רוכש את הסם. בהתאם לסעיף 40 ג(א) לחוק העונשין התשלייז – 1977, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. המאשימה טענה למתחם כולל בכלל העבירות וטענה כי המתחם הוא בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד 6 חודשי מאסר. התביעה לא הציגה פסיקה התומכת בעמדתה. אני סבור כי המתחם שהציגה התביעה מתייחס לכתב האישום המקורי ולא המתוקן. בית המשפט חיפש אחר פסיקה שבה נאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, ללא מאסר על תנאי, ללא עבר והוטל עליו עונש מאסר ולא מצאתיו. בנסיבות אלו סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין הארוע הוא מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר.
12 13
16
19 20 21
23
נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן העובדה כי הנאשם היה בתקופה משברית בחייו ולמעשה פנה לשימוש בסם כמזור למשבר, התביעה קיבלה עמדה זו ולמעשה תיקנה את כתב האישום בהתאם ואף לא טענה אחרת בטיעוניה לעונש. בית המשפט מתחשב בפירסומים הרבים בעניינו של הנאשם שיש גם בהם כדי לפגוע בנאשם. בנוסף, בהתאם לסעיף 40 יא. לחוק העונשין תשלייז – 1977 (להלן : החוק) בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב) לחוק, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם. בית המשפט מתחשב בפגיעה של העונש בנאשם, לנאשם 7 ילדים כולם קטינים בית המשפט לוקח בחשבון את הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם. בנוסף מתחשב בפוטנציאל הנזקים שעלולים להיגרם לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב שעה שהנאשם הפסיק לעשות שימוש בסם ונרתם להליך שיקומי בו הוא מצוי בראשיתו. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה כפי שעולה מתעודות ומכתבים שהוצגו לבית המשפט. העדר עבר פלילי.
27
29
15
–
បរ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 36962 – 09 – 18 מדינת ישראל נ’ שם טוב
10 נובמבר 2019
ככל שהופקד פיקדון בתיק זה או בתיקים קשורים על-ידי הנאשם, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה יש להחזיר לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם, בהיעדר מניעה על-פי דין.
הנאשם יפנה למזכירות ביהמייש לקבלת שובר תשלום קנס.

ניתנה והודעה היום י”ב חשוון תש”פ, 10 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
ANON (lume
שמואל מלמד, שופט
ב”כ המאשימה: אבקש עיכוב ביצוע של עונש שעות השלייצ.
ב”כ הנאשם: משאיר לשיקול דעת ביהמייש.
החלטה

מורה על עיכוב ביצוע עונש השלייצ למשך 45 ימים. המאשימה תודיע בהקדם על עמדתה. ניתנה והודעה היום י”ב חשוון תש”פ, 10 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
AQ
awJ
שמואל מלמד, שופט