מדינת ישראל נגד שמש

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 47682 – 11 – 17 מדינת ישראל נ’ שמש
בפני
כבוד השופט איתן כהן
בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה
נגד
שלום שמש
הנאשם
גזר דין
כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון בניסיון למעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348 (ג), בצירוף לסעיף 350 וסעיף 25 לחוק העונשין, תשלייז-1977 (להלן: “החוקיי).

2. במסגרת הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהמאשימה תעתור לעונש שלא יכלול מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות, ולעומתה תהיה ההגנה חופשית בטיעוניה.
כבר בשלב זה אציין שבסופו של דבר עתרו הצדדים לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם מבחן שבצדו מאסר מותנה לאחר שהנאשם לא נמצא מתאים לשירות לתועלת הציבור. המאשימה ביקשה בנוסף לכלול בעונש גם רכיב של פיצוי סמלי למתלוננת.
כתב האישום המתוקן

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 03 . 02 . 2016 בשעה 17 : 54 , שהו הל.ט, ילידת 20 . 01 . 2005 ו-הד.ט, ילידת 8 . 2 . 2003 (להלן בהתאמה: “המתלוננתי, ייהאחותי, ושתיהן יחד “הקטינותיי) ואמן בבית המשפחה. במועד הנייל התקשר הנאשם אל בית המשפחה באמצעות הטלפון הסלולארי האישי שלו, בצירוף מספרים אשר מנעו אפשרות לזיהוי מספר הטלפון שממנו התקשר. המתלוננת ענתה לשיחה, ובהמשך לחצה על כפתור הרמקול כך שגם היא וגם האחות שמעו את תוכן השיחה. האם, ששהתה במקום אחר בבית, לא שמעה את השיחה.
עמוד 1 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 47682 – 11 – 17 מדינת ישראל נ’ שמש
השילוב בטיפול ייעודי מזה מספר חודשים באופן שתורם לנאשם ורצונו להמשיך בטיפול והשיפור ביכולת הנאשם לדאוג לעצמו.
לאחר שכאמור לא נמצא מתאים לשירות לתועלת הציבור, המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם ענישה מותנית כגורם מרתיע צופה פני עתיד, לצד צו מבחן למשך שנה שבמהלכו ישלים הנאשם טיפול ייעודי במרכז שקייל.
הערכת מסוכנות

5. חוות דעת והערכת מסוכנות מטעם המרכז להערכת מסוכנות, הוגשה ביום 06 . 05 . 2019 . חוות הדעת סוקרת את הפרטים האנמנסטיים וכוללת גם ההתרשמות קלינית. לשם הגנה על צנעת הפרט של הנאשם לא אפרט את תוכנה המלא אלא אתייחס בתמצית להערכת המסוכנות
בלבד.
חוות הדעת מתייחסת לפקטורים סטטיים ודינמיים. בעוד שפקטורים סטטיים אינם משתנים עם הזמן, הרי שפקטורים דינמיים עשויים להשתנות עם חלוף הזמן או בתגובה להתערבות טיפולית.
הפקטורים הסטטיים שנמנו בחוות הדעת הם אלה: הנאשם בן 66, ניהל בעברו מערכת יחסים במשך תקופה העולה על שנתיים, ופגע בקורבן ממין נקבה. כפקטורים מגבירי מסוכנות צוינו : התמכרות לאלכוהול ולסמים; היעדר יציבות תעסוקתית; ביצוע עבירות מין כלפי קטינה זרה שאינה בת משפחה ; הרשעה קודמת בעבירת איומים; תיקים סגורים בעבירת מין. אשר לפקטורים אלה הוסבר שהם נמצאו בספרות המחקרית כגורמים המקושרים, סטטיסטית, עם שיעורים גבוהים יחסית לרצידיביזם מיני.
כפקטורים דינאמיים הובאו נמנו: ניהול אורח חיים התמכרותי תוך שימוש בכדורים פסיכיאטרים סמים ואלכוהול; משיכה מינית לקטינות; הודאתו של הנאשם בעבירות בלי לתפוס את עצמו כפוגע מיני וזאת למרות שבעבר עשה מעשים דומים, היעדר מורא מהחוק לאורך זמן; היעדר תחושת אמפתיה כלפי הקורבנות; והיעדר גורמי תמיכה משמעותיים. מנגד, כגורמים מגנים, צוין שהנאשם מבקש סיוע ועזרה טיפולית והוא בעל יכולת אינטלקטואלית טובה אשר יתכן שתסייע לו לזכות בתובנות טיפוליות.
לאחר שקלול הפקטורים הסטטיים עם הפקטורים הדינמיים והקליניים, נקבע בחוות הדעת שמסוכנותו של הנאשם גבוהה, בעיקר ביחס לעבירות חוזרות מסוג דומה.
עמוד 3 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 47682 – 11 – 17 מדינת ישראל נ’ שמש

בפסיקת בית המשפט העליון עלו קשיים ביישום מתווה הבניית הענישה על הסדרי טיעון. קשיים אלה נובעים מההבדלים העמוקים שבין שני המתווים. ודוק – הנימוקים העומדים, דרך כלל, בבסיס הסדרי טיעון ומשמשים אמת מידה לבחינתם ואימוצם, כגון: קשיים בניהול המשפט, קשיים ראייתיים, מניעת עדותם של עדים, אי יכולת להעיד עדים, ומניעת חשיפת חומרים רגישים, אינם חופפים בהכרח לשיקולי הענישה שאותם נועד תיקון 113 להסדיר לצורך קידום עיקרון אחידות הענישה. למעשה, מדובר בשתי מערכות שיקולים נבדלות זו מזו המוליכות לעיתים למסקנות שונות באשר לעונש הראוי לנאשם. עוד אוסיף שיישום מתווה הבניית הענישה על הסדרי טיעון עלול להוביל בנסיבות מסוימות להטיה של העונש שייגזר כלפי מעלה עת עסיקנן בהסדר מסוג טווח או רף עליון (עיין בעייפ 8109 / 15 אביטן נגד מדינת ישראל ( 09 . 06 . 2016 ), עייפ 2524 / 15 שפרנוביץ נגד מדינת ישראל ואח’ ( 19 . 07 . 2015 ) ועייפ 6943 / 16 גלקין נגד מדינת ישראל ( 28 . 01 . 2018 )).

בהקשר זה יש להוסיף שטרם נקבעה הלכה מחייבת בנושא ובפסיקת בית המשפט העליון קיימת גם גישה אחרת – מובילה, שעל פיה לצורך בחינת סבירותו של הסדר טיעון ולצורך בדיקת טובת ההנאה שהוענקה לנאשם בגדרו, מחויב בית המשפט לבדוק את מידת הסטייה של העונש המוסכם מהעונש הראוי שהיה נגזר אלמלא נכרת הסדר. דהיינו יש להשוות את העונש המוצע במסגרת ההסדר לעונש שהיה נגזר בהתאם למתווה הבניית הענישה. (ראה למשל עייפ 512 / 13 פלוני נגד מדינת ישראל ( 04 . 12 . 2013 )).
כשלעצמי אני סבור שמדובר בשני מתווים המבוססים על מערכות שיקולים שונות ועל כן אין צורך לילך בדרך הבניה עת בא בית המשפט לבחון הסדר טיעון.
עם זאת למעלה מן הצורך, אתייחס למעשה ולעושה תוך שימוש בכלים שגובשו בתיקון 113 ואדון בתמצית במתחם העונש ההולם.
מתחם העונש ההולם

11. לאחר שבחנתי את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, את מידת אשמו של הנאשם ואת הפסיקה הנוהגת בעבירות דומות, מצאתי שמתחם העונש ההולם נע במנעד שבין מאסר קצר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים ועד למאסר קצר בן מספר חודשים מאחורי סורג ובריח לצד עונשים נלווים. לפיכך, העונש המוצע בהסדר הטיעון חורג לקולה מהרף התחתון של מתחם העונש ההולם שהייתי קובע אלמלא הסדר הטיעון.
עמוד 5 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים 47682 – 11 – 17 מדינת ישראל נ’ שמש
ת”פ
על נסיבות חמורות יותר בהשוואה לנסיבות שלפנינו, ניתן להסיק מהם את רמת הענישה הנוהגת.
הסדר הטיעון
כאמור, בהתאם להסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים, לא טענה המאשימה לענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל מכל סוג שהוא. בסופו של יום עתרו כאמור שני הצדדים לעונש מוסכם בהתאם להמלצת שירות המבחן. דהיינו, צו מבחן טיפולי למשך שנה לצד מאסר על תנאי. המאשימה עתרה בנוסף גם לפיצוי.
המאשימה נימקה את הסדר הטיעון בכך שמדובר בעבירת ניסיון ברף חומרה נמוך, שמדובר במעשה נקודתי וקצר שנעשה באמצעות הטלפון ונוסף על אלה מבוסס ההסדר גם על התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

16. לנימוקים אלה ראוי להוסיף גם את הודאת הנאשם במיוחס לו, הודאה שמנעה את הצורך להעיד את הקטינה המתלוננת על כל הכרוך בכך, את החרטה שהביע, את נכונותו לקחת חלק בהליך טיפולי ולהפיק ממנו תועלת ואת עברו הפלילי שאינו מכביד.

17. על פי פסיקה עקבית וברורה של בית המשפט העליון, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם, ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: “נוסחת האיזון”י) (ע”פ 1958 / 98 פלוני נגד מדינת ישראל ( 25 . 12 . 2002 )).
ודוק, נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם – בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של הנאשם – ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי – בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.

בעיים 7757 / 11 פלוני נגד מדינת ישראל ( 13 . 02 . 2013 ) הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא. ובלשון פסק הדין נאמרו הדברים כך:
עמוד 7 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 47682 – 11 – 17 מדינת ישראל נ’ שמש
עם זאת, אביא לידי ביטוי את חומרת המעשה, הצורך בהרתעת הנאשם, והצורך בהגנה על שלום הציבור, ברכיב הענישה המותנה ובהארכת משך צו המבחן מעבר לתקופה שהמליץ שירות המבחן.
סוף דבר

19. לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם ומידתם ואת השפעתם ההדדית, החלטתי להיעתר להמלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בן שישה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת מין ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.
ב.
צו מבחן טיפולי למשך 18 חודשים. הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר הוראות הצו מכל בחינה שהיא או אם יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי להפקעת הצו ולגזירת עונש אחר במקומו.
ג.

פיצוי למתלוננת, נפגעת העבירה הקטינה הדייט , בסך של 1 , 500 ₪ שישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01 . 07 . 2019 ובכל אחד לחודש בארבעת החודשים העוקבים .
לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד סך הפיצוי כולו לפירעון מידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

20. אשר לבקשה לאסור את פרסום שמו של הנאשם ופרטיו המזהים, לא מצאתי שיש בבקשה נימוקים שמצדיקים את החלת החריגים לכלל בדבר פומביות הדיון ועל כן יחול הכלל.
מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים וכן למרכז להערכת מסוכנות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כייח אייר תשע”ט, 02 יוני 2019, במעמד הצדדים.
עמוד 9 מתוך 10