מדינת ישראל ני גלעד

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
לפני כבוד השופט שמאי בקר
המאשימה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עו”ד צאלח מימון, פמת”א פלילי
נגד
הנאשם
אורי גלעד ת.ז. 040686271 ע”י ב”כ עו”ד גיא זהבי
גזר דין
גזר הדין מותר בפרסום, אולם קיים איסור על פרסום שמה של הקטינה המתלוננת, וגילוי כל פרט, ישיר או עקיף, שעשוי לזהותה. למען הסר ספק, לא קיים איסור פרסום על שם הנאשם. מגזר דין זה הוסרו קטעים מסוימים, לבקשת באת כוח הקטינה.
א. הסדר הטיעון וההליכים עד הטיעון לעונש

1. הנאשם, אורי גלעד (להלן: הנאשם, או גלעד), הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי עובדותיו של כתב אישום מתוקן, במסגרתו יוחסו לו עבירות של מעשה מגונה (ריבוי עבירות) לפי סעיף 348 (ד)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: החוק), שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק, והטרדה מינית (ריבוי עבירות לפי סעיף 3(א)(5)(א) יחד עם סעיף 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש ינואר לחודש יוני בשנת 2017 שימש גלעד כמורה ומחנך בשכבת כיתות י’, וכמורה במגמת קולנוע בתיכון במרכז הארץ.
בתקופה דלעיל היתה המתלוננת (תלמידה)……………….. באותו התיכון (להלן תקרא, בשם בדוי, על מנת למנוע זיהויה: אי, או הקטינה), והנאשם היה מחנך הכיתה בה למדה, ומורה לקולנוע.
בין הנאשם לבין אי התקיימו יחסי תלות, מרות וחינוך.
עמוד 1 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד

“התכלית החברתית והמוסרית ביסוד דיני העונשין היא גם להגן על ערכי החברה ובראש ובראשונה על שלומם ושלמותם הגופניים והנפשיים של הקטינים חסרי הישע. העונשים שבית-המשפט גוזר על נאשמים צריכים לשקף את סלידתה של החברה מהמעשים המבחילים ולהרתיע כאמור עבריינים פוטנציאליים אחרים (ראו ע”פ 2677 / 06 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 18 . 4 . 2007 ); ע”פ 241 / 03 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 18 . 12 . 2005 ); ע”פ 6214 / 92 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 10 . 5 . 1993 ); ע”פ 77 / 92 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 8 . 12 . 1992 )). … תפקידו של בית-המשפט הוא להגן על ציבור הקטינים מפני עבריינות שבכוחה לטמא את גופם ולחלל את נפשם.”

עוד ראו בעניין זה את קביעת בית המשפט העליון במסגרת עייפ 7461 / 05 דדוש נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 4 . 6 . 2006 ):
“חומרתן הרבה של עבירות המין, בפרט כאשר מדובר בעבירות שבוצעו כנגד קטינים, הודגשה לא פעם בפסיקתו של בית-משפט זה. בהתאם, נקבע, כי יש להטיל על המבצע עבירות מסוג זה עונשים כבדים, כגמול למעשיו וכביטוי לסלידתה של החברה ממעשים אלו…”.

בית המשפט העליון עמד, במסגרת עייפ 9256 / 04 נוי נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 10 . 8 . 2005 ), על החומרה שבביצוען של עבירות מין שנעשו תוך ניצול יחסי מרות, כך:
המשותף לעבירות מין המתבצעות בנסיבות של ניצול מרות הוא במערכת היחסים שבין מבצע העבירה ובין קורבנה. קשר זה מאופיין ככזה ששותפים לו שניים שאינם שווים במעמדם ובסמכויותיהם, ואשר במסגרתו צד אחד נהנה מיתרונות יחסיים משמעותיים על פני הצד האחר. עם אלו יכולים להימנות יתרונות שבגיל, השכלה, מעמד, תעסוקה, יחסי משפחה, מצב נפשי ועוד. המחוקק ביקש אפוא למנוע מאנשים המחזיקים בכוח ובסמכות כלפי אנשים אחרים – ויהיו הראשונים מעסיקים, מפקדים, מטפלים או אנשים המצויים בעמדת סמכות אחרת – לעשות שימוש לרעה בכוח סמכותם כלפי אלו הנמצאים בעמדת נחיתות לעומתם, הכפופים להם או התלויים בהם, לצורך קבלת טובות הנאה מיניות. הוא ביקש למנוע ניצול בלתי הוגן של סמכות שיש בו כדי לעוות את אוטונומיית הרצון של הקרבן ולהכפיפה למאווייו של בעל הסמכותיי.

35. עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברמה נמוכה – בינונית. מחד גיסא, חומרת המקרה דנא נעוצה בפער הגילאים בין גלעד לקטינה, ובכך שזו פיתחה תלות רגשית גדולה בו, עד כדי כך שהיא האמינה שהוא האדם שייהכי אהבה ביקוסיי וייאף אחד לא דאג לה ואהב אותה כמוהויי.

36. מאידך גיסא, המעשים המגונים שביצע גלעד, כמתואר בכתב האישום המתוקן, רחוקים מרף חומרה גבוה, והם על הצד הנמוך. על פי ההסדר אליו הגיעו הצדדים, הודה גלעד כי
עמוד 11 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
בית המשפט המחוזי עמד על החומרה הגלומה במעשיו של המשיב, וציין כי ייכאשר הערצה וחיבה מנוצלות לצורך ביצוע מעשים מסוג אלה שביצע המשיב, הדברים גובלים בציניות, לצד עצם העיוות, שעניינו ניצול יחסי מורה-תלמיד כדי לספק מאוויים פסולים… החומרה מתבטאת גם בכך שמדובר במספר מתלוננות ובמספר רב של מקרים, ולא באפיזודה חד פעמיתי.
בית המשפט המחוזי נימק את גזר הדין בכך שניתן משקל רב לעינוי הדין בעניינו של המשיב שם ייעד כדי הכתבת רמת הענישה”י (המשיב זוכה פעמיים בבית משפט השלום, וההליך המשפטי נמשך שלא באשמתו שנים ארוכות). בית המשפט המחוזי הוסיף כי ייאלמלא עובדה זו – מן הראוי היה לשלוח את המשיב לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה.י.
י

במסגרת תייפ (קריות) 720 / 06 מדינת ישראל נ’ קדוש (ניתן ביום 25 . 10 . 2010 ), הורשע הנאשם במעשים מגונים בתלמידתו, בעת ששימש כמורה לנהיגה שלה. המעשים המגונים התבטאו בכך שנשק לה על פיה, ובמקרה אחר לקח את ידה והכניס את אצבעה לתוך פיו ונשכה. בית המשפט השית על הנאשם, בין היתר, עונש של מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך שלוש שנים. בית המשפט קבע שהנאשם ביצע את המעשים מתוך צרכיו ודחפיו, תוך מעילה באמון שנתנה בו תלמידתו, תוך ניצול זמינותה, וכשקיים פער גילאים גדול בניהם ותוך ניצול יחסי המרות ביניהם. בית המשפט לקח בחשבון את התהליך הטיפולי שעבר הנאשם, ואת העובדה שכתב האישום שם הוגש בשיהוי של למעלה משנה וחצי ללא הסבר סביר, ואת חלוף הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה.
י

במסגרת תייפ (בייש) 5783 / 05 מדינת ישראל נ’ חי (ניתן ביום 18 . 3 . 2009 ), הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון למעשה מגונה. הנאשם הורשע בכך שהסיע ברכבו את המתלוננת שהיתה במועד הרלוונטי כבת 15 וחצי, תלמידה בבית ספר בכיתה בה לימד הנאשם במגמת צילום, מביתה בבאר שבע לכיוון צפון, לאחר שהציע לה לנסוע עימו לצורך צילומים. הנאשם ניסה לבצע בתלמידתו מעשה מגונה בכך שאחז בפניה בכוח וניסה לנשקה על שפתיה. בית המשפט גזר על הנאשם, בין היתר, שלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנאשם נעשו תוך ניצול יחסי חינוךיי והוסיף כי ניצול מעמדו כמורה על מנת לייצר את הסיטואציה בה ניסה לבצע את המעשה המגונה, היא המקנה למקרה פן של חומרה. בית המשפט עמד על כך שהעבירה בוצעה על ידי הנאשם שהיה מורה של המתלוננת, וביניהם פער גילאים גדול, וכן בעובדה שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, וניסה להכפיש את המתלוננת, ולהציגה באור שלילי.
נסיבות הקשורות לביצוע העבירה

38. כמפורט לעיל, חומרת מעשיו של גלעד נעוצה בעיקר בפערי הכוחות והגילאים בינו לבין הקטינה, כאשר זו היתה כבת 16 בעת ביצוע העבירות, והנאשם היה כבן 35.
עמוד 13 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד

42. במקרה דנא, העובדה כי ייהסכמתיי הקטינה לאו הסכמה היא, עלתה כחוט השני מהתסקיר בעניינה, שם תוארה השפעתו הרבה של הנאשם על רצונה החופשי של הקטינה, והעובדה שהיתה תלויה בו, רגשית, באופן מוחלט.

43. יש לתת אף משקל לעובדה שאין המדובר במקרה חד פעמי, אלא בתקופת זמן, ובמספר שיחות ומפגשים שהתקיימו בין גלעד לקטינה, משך מספר חודשים, במסגרתם ביצע בה את המעשים המגונים וההטרדות המיניות.

44. עוד לקחתי בחשבון את העובדה שגלעד מחק מן הטלפון הנייד שלו התכתבויות ותמונות שנשלחו במסגרת ביצוע העבירות, על מנת לשבש את החקירה.

45. לאור האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא, לכל העבירות, נע בין שבעה חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד שמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.
בשולי פרק זה, אין מנוס מלומר, נוכח הפער בין המתחם העונשי שנקבע, לבין המתחמים שביקשה התביעה לקבוע, גם במצטבר ועל הצד הגבוה, כולם, הוצעו על ידה כאילו לא תוקן כתב האישום המקורי מעולם, או למצער – כי אין המדובר בתיקון משמעותי או דרמטי, שעה שהעובדות מלמדות אחרת לגמרי.
ד. העונש הראוי לגלעד

46. גלעד נטל אחריות על מעשיו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ובכך חסך לא רק זמן שיפוטי יקר, אלא בעיקר את שמיעת עדותה של הקטינה בבית המשפט, מהלך שעלול היה לצלקה עוד יותר.

47. הנזקים שנגרמו לגלעד ולמשפחתו מביצוע העבירות לא יכולים להיות שנויים במחלוקת. גלעד, אשר שימש כמורה במשך למעלה מעשור, איבד את מטה לחמו, ומאז הוא מתקשה לשוב למעגל העבודה. ברי כי הנאשם לא ישוב עוד לשמש דמות חינוכית, ולמעשה עתידו המקצועי, של מי שהיה מורה מצטיין – לוט בערפל. אשתו של גלעד סיפרה על הקושי הרב שמשפחתם חווה, וחוותה, כתוצאה מהאירועים נשוא כתב האישום – מבחינה כלכלית, מקצועית ומשפחתית.
עמוד 15 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד

54. לא נעלמה מעיני טענת התביעה לפיה לקיחת האחריות על ידי הנאשם אינה יישלמה”י וכי האמפתיה שלו לקטינה אינה מלאה; אמת, נכון הדבר, ויתכן שחלק בלתי מעובד או שאינו רציונאלי, אצל גלעד, “יכועסי על הקטינה, מפאת הגעתו אל ספסל הנאשמים, נוכח היהדדיותיי (יהדדיותיי הנתונה במרכאות כפולות ומכופלות, שאינה הדדית כלל וכלל) ביייחסיםיי ביניהם.
אולם, למקרא חוות הדעת והתסקירים, גלעד עבר כברת דרך נאה, ונראה שלא רק חרטה וצער יהיו מנת חלקו, אלא תחלחל לקרבו גם אמפתיה לקטינה. יותר מרמז לכך ניתן היה לשמוע במילתו האחרונה של גלעד, אשר ניכרו בהם כי נאמרו מן הלב, שעה שלקח אחריות מלאה על מעשיו, והצהיר – קבל עם ועדה – כי אין לקטינה שום ייאשמהיי, יד או רגל, באירועים אותם חותם גזר דין זה.

55. נאשם אשר משתף פעולה בקבוצות טיפוליות ייעודיות באופן מלא, כן, ולאורך זמן, והוא מדגים התקדמות בתהליך הטיפולי, הרי שבהחלט ניתן לומר שסיכויי שיקומו טובים.

56. ברי כי שיקום של עבריין, וממילא שיקום בעבירות מסוג זה, עלול להיות תהליך איטי ומורכב, אולם לטעמי קצב איטי אינו מעיד בהכרח על טיב ההליך הטיפולי, ונראה כי קיימת התקדמות חיובית בעניינו של הנאשם כאן. הדבר נכון ביתר שאת שעה שמעריך המסוכנות סבר שהמסוכנות הנשקפת מהנאשם לרצידיביזם מיני היא נמוכה-בינונית, ואף לשיטתו ייחשוב מאוד כי ימשיך בתהליכים הטיפוליים אותם החליי.

57. הממונה על עבודות שירות אף הוא היה ער לחשיבות המשך הטיפול בנאשם, וכתב זאת באופן מפורש בחוות דעתו. הממונה הדגיש כי הנאשם – אם יישלח אליו – ישולב במקום השמה שיאפשר את המשך ההליך השיקומי.
58. אל כל אלה מצטרפות חוות הדעת הפרטיות מאת ההגנה.

59. דודיאן, מאת מרכז ייהתחלה חדשה”י – ממש כמו שירות המבחן – המליצה בחוות דעתה שלא להשית על הנאשם ענישה של מאסר לריצוי בפועל, ולשיטתה עונש מסוג זה ייעלול לגדוע את ההליך הטיפולי ואף לגרום לרגרסיה במצבו הנפשי וכן בתובנות הטיפוליות שהוגשו עד כה…”.
דודיאן הוסיפה כי המחירים האישיים והמשפחתיים ששילם גלעד בעקבות ביצוע העבירות, כמו גם ההליך המשפטי, מהווים אף הם גורם מרתיע עבורו שלא לשוב ולבצע עבירות נוספות.

60. שבתאי תאר בחוות דעתו את ההקדמות של הנאשם בטיפול, והביע את אמונו בהצלחת השיקום, כך: “אורי התחיל את הטיפול במצב רגשי ועם יכולת ירודה לפתרון בעיות ומימוש צרכים רגשיים ולאורך הטיפול חלה התפתחות ניכרת ביכולות אלו, והתקדמות מהותית בתפיסות עולמו ובכישוריו האישיים והבינאישיים… אני משוכנע שלאורי יש את הכוחות הראויים לא רק להתבוסס ברגשי אשמה וצער על העבר אלא גם לאסוף כוחות ולשקם את עצמו
עמוד 17 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
וממקום העבודה; החסכים החומריים והמיניים; החיים במחיצת אנשים זרים. השפעות אלו
לא רק מקשות על שיקום האסיר עת הוא משתחרר ממאסר ועל השתלבותו בחברה, הן מהוות נתיב כמעט ודאי למועדות לפשיעה”.

64. אני סבור כי כל האמור לעיל רלוונטי באשר לשאלת שליחתו של גלעד אל בית הסוהר. אין בכך טעם, לדעתי, שכן הלה הורתע, באופן אישי, הוא עלה על דרך המלך השיקומית, ומאסר בפועל – בנסיבותיה של פרשה זו – אינו מחויב המציאות.
אני מוצא, כי כליאתו של אדם בן 37, נטול עבר פלילי זולת המקרה דנא, אשר אין לחובתו תיקים נוספים, שהודה במיוחס לו, הביע חרטה, ונרתם באופן מלא להליך שיקום מורכב וארוך; ביחד עם העובדה שכל גורמי הטיפול, ציבוריים ופרטיים כאחד, תמימי דעים בכך שיש לאפשר לו להמשיך בהליך אשר הוא נמצא בעיצומו – אין בה כדי לשרת את האינטרס הציבורי.
לא למותר לציין עוד, בפן זה, את גישתה האצילית ממש של הקטינה אי, אשר גם מבעד לדבריה הכואבים, שפילחו את חלל אולם בית המשפט, הטעימה, לא פעם (גם בעל פה וגם במכתבה), כי לא שמה לנגד עיניה כמטרה להעניש את גלעד או לנקום בו.
מן הראוי, איפוא, כי גלעד, עת הוא לומד שיעור באמפתיה, יעיין בדבריה ובגישתה של אי, כאמור לעיל.

65. עוד חשוב לציין, בהמשך להערתי על כי התביעה טענה לעונש כאילו לא תוקן כלל כתב האישום, כי העבירות בהן הודה הנאשם, במסגרת הסדר הטיעון על דעתה של המדינה, אינן ברף החומרה הגבוה בסוג זה של עבירות. ברי, כי לולא כתב האישום היה מתוקן לקולא באופן שבו תוקן, הרי שגלעד היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח, ולאו דווקא לתקופה קצרה.
66. טרם אחתום את גזר הדין, שומה עלי למלא חוב כלפי הקטינה, אי.
אמה של הקטינה ביקשה, במפורש, כי בית המשפט יבהיר לה, לקטינה, כי אין היא אשמה, כהוא זה, במעשים, בכתב האישום, בייחסיסיי, ובכל הקשור לפרשה זו. הדבר עלה במפורש במכתבה של האם לבית המשפט, מתסקיר קרבן העבירה, ואף מדברים שנכתבו ביחס לתחושתה של הקטינה עצמה, למרבה הצער.
67. אין לך משימה פשוטה מזו, בנסיבות הענין.
ראשית, הרי מדובר בבקשת הבהרה למה שאין בהיר וברור ממנו. כשם שאין צורך להכביר מילים או הסברים על כך שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, הרי שכך הם פני הדברים כאן: גלעד הוא הנאשם, הבלעדי, היחיד, ואילו הקטינה – היא הקורבן, במאת האחוזים.
עמוד 19 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד

ב. ששה חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בהם אלא אם יבצע עבירת מין תוך 36 חודשים מהיום.

ג. שלושה חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בהם אלא אם יבצע עבירת שיבוש מהלכי משפט תוך 36 חודשים מהיום.

ד. פיצוי למתלוננת, הקטינה, בסך של 12 , 000 ₪, אשר ישולם תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, יייא אלול תשעייט, 11 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
שמאי בקר, שופט
עמוד 21 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
בהמשך כתבה הקטינה במכתבה כי חשוב לה להבהיר לבית המשפט שהיא ייגם בן אדסיי והיא מבקשת שבית המשפט ישמע את הסיפור האמיתייי (דהיינו, לא את זה המסופר בכתב האישום המתוקן).

5. בדיון שהתקיים ביום 20 . 9 . 2018 הונח לפני בית המשפט תסקיר שירות המבחן בעניינו של גלעד, במסגרתו המליץ השירות על דחיית הדיון לתקופת בת כארבעה חודשים, על מנת לבחון את המסגרת הטיפולית המיטבית עבור הנאשם. הצדדים הסכימו להמלצת שירות המבחן, והדיון נדחה, כמומלץ.

6. בהתאם לאמור, ביום 14 . 2 . 2019 הונח בפני בית המשפט תסקיר משלים.
מן התסקיר המשלים עלה, כי שירות המבחן המליץ לאמץ את האפיק השיקומי בעניינו של גלעד הנאשם, על דרך הטלת צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תכנית לשיקום מונע, שתכלול טיפול קבוצתי בשירות המבחן, וכן טיפול פרטני.
שירות המבחן הוסיף עוד, כי אם שוקל בית המשפט להטיל על הנאשם עונש קונקרטי, הרי הוא ממליץ להענישו בדרך של ריצוי עבודות שירות, תוך מתן אפשרות לנאשם להגיע למסגרות הטיפול במסגרת צו המבחן.

7. המרכז להערכת מסוכנות מינית קבע הערכה ולפיה מסוכנותו המינית של גלעד לרצידיביזם מיני הינה נמוכה – בינונית. המרכז להערכת מסוכנות המליץ שהנאשם שימשיך בתהליכים הטיפוליים אותם החל. עוד על הערכת המרכז, בהמשך.

8. בית המשפט הורה על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר יבחן את התאמתו של גלעד לריצוי עונש של מאסר בפועל באופן זה, וחוות הדעת מאת הממונה העלתה כי זה כשיר לבצען.
ב. הראיות והטיעונים לעונש
תסקיר קרבן עבירה

9. ביום 29 . 8 . 2018 הוגש לבית המשפט תסקיר קרבן עבירה בעניינה של אי; בתסקיר פורטו בהרחבה השלכות מעשיו של גלעד על מצבה הנפשי של הקטינה, והנזק שנגרם לה ולמשפחתה
עמוד 3 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
את מלא האשמה ואחריות אליו ויסיר ממנה כל אשמה. זה קריטי להחלמה שלה ולריפוי שלה, היא אינה אשמה בדבר ואינה צריכה להרגיש אשמה או לא מוסרית. לבת שלי מגיעה הכרה בפגיעה החמורה בה. הוא יקבל עונש תחום בזמן, עם או בלי אופציה לקיצור, אבל לבתי לא יהיה ישחרור מוקדסי ההשלכות של הפגיעה לא תעלמנה אחרי שנה או שנתיים או שלוש, כמו שאנו למדים בשנים האחרונות, הן תלווינה אותה עד יומה האחרון. ההליך הפלילי אמנם עומד להסתיים, אבל הדרך שלה לבנות ולשקם את עצמה רק החלהיי.

13. בעדותה בבית המשפט הקריאה האם מן הכתב, והוסיפה עוד דברים, בין היתר כדלקמן: “…אני שלחתי את הבת שלי לבית ספר וכל בוקר מביאה אותה לבית הספר עד היום ומחזירה אותה. שהיא לא תלך לבד ומישהו לא יפגע בה. אני הבאתי אותה לבית ספר. זה נשמע לי הזוי, זה מקום שאמור להגן עליה… אני עובדת בבית ספר ואני מבינה את המשמעות. עוד לפני שהיא התחילה לדבר אני התחלתי לבכות והבנתי שקרה משהו חמור. אנחנו במשפחה יש את … האחיין שלי, שאני גידלתי אותו ואת (אי). ושניהם ילדים נפלאים… (אי) ילדה לתפארת המין האנושי. היא גדלה בבית ערכי ועם ערכים שהאמת היא נר לרגליים שלנו. בבית שמכיל אותה. היא ילדה מטופחת והלכה למוסדות החינוך הכי טובים שאפשר. אני לאורך כל החיים שמחתי במזלי…..
ראיות ההגנה

14. כאמור לעיל, מטעם ההגנה הוגשו שתי חוות דעת, ועורכיהן נחקרו בחקירה נגדית על ידי התובעת.

15. חוות הדעת מאת מרכז ייהתחלה חדשה” נערכה על ידי מורן דודיאן, קרימינולוגית חברתית – שיקומית.
דודיאן סקרה בחוות דעתה את קורותיו של הנאשם כאדם נורמטיבי ותורם לחברה, וכן שיקפה את לקיחת האחריות המלאה והמעמיקה שלו על ביצוע העבירות, ואת התקדמותו בטיפול הממושך בו הוא נוטל חלק; דודיאן מסרה כי היא נפגשה עם הנאשם פעמיים, בחודש אוגוסט 2017, ולאחר מכן בתחילת שנת 2019, והתרשמה מהתקדמות משמעותית בטיפול ובתובנותיו של הנאשם.

16. דוידאן העידה כי דבריו של גלעד היו כנים, וערכה אבחנה בין חרטתו של הנאשם, לבין האמפתיה שהוא חש כלפי הקטינה, והסבירה כי חרטתו היא מלאה, ברם בקשר לאמפתיה ייש עוד מקום לעבודה”י.
דוידאן השיבה לשאלת התובעת באשר לאפשרותו של הנאשם למצות את ההליך הטיפולי בבית הסוהר, כך: “אדם שלקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה, עושה מעשים בפועל להימנע
עמוד 5 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד
גלעד הוסיפה שהנאשם ייהוא רגיש, יש בו טוב לב נדיר שאף אחד לא יכול לעמוד בפני זה. הוא לוקח אחריות. הוא מתמיד בשיקום, הוא בתהליך ומשתף אותי בכל דבר שקורה… הוא לא מדחיק ולוקח אחריות…”.
25. הנאשם, גלעד, אמר את מילתו האחרונה לבית המשפט, כך:
“אני מצטער מעמקי ליבי (מסתכל לאמה של המתלוננת). (אי) לא אשמה פה בכלל. אני מצטער שהפכתי את הידידות שהיתה לנו למקום מעוות שלקחתי את זה ויצרתי מציאות שניצלתי אותה, את חולשותיה, ממקום חלש שלי. אני מתבייש במעשים שלי. הבושה מלווה אותי יום יום. כל הזמן אני חושב כמה אני גרמתי לה נזק, כמה אני צילקתי אותה. כשהכרתי אותה אני… אני מתחרט על כל המעשים האלה ואם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה הייתי מחזיר אותו. אני מבין את הכאב שלך, את הכעס שלך, יש לך את כל הזכות שבעולם (האמא קוראת לנאשם ייאתה שקרויי). יש לך את כל הזכות לכעוס עלי, לשנוא אותי, אני מבין את זה ואני כל כך מצטער שככה הרסתי (לקטינה) את שנותיה היפות והטראומה והצלקת שגרמתי לה ילוו אותה לאורך כל חייה…”.
תסקירי שירות המבחן

26. כמפורט לעיל, שירות המבחן בתסקירו הראשון ביקש לדחות את הדיון בעניינו של הנאשם לתקופה בת ארבעה חודשים. לאחר תקופת הדחייה, הונח בפני בית המשפט תסקיר משלים.
מן התסקיר המשלים עלה כי שירות המבחן המליץ לאמץ את האפיק השיקומי בעניינו של הנאשם, בדרך של הטלת צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תכנית לשיקום מונע, שתכלול טיפול קבוצתי בשירות המבחן, וכן טיפול פרטני.
שירות המבחן הוסיף כי אם בית המשפט שוקל להטיל על הנאשם עונש קונקרטי, הרי הוא ממליץ להענישו בדרך של ריצוי עבודות שירות, תוך מתן אפשרות לנאשם להגיע למסגרות הטיפול במסגרת צו המבחן.

27. שירות המבחן פירט בתסקיריו את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, גלעד; בן 37, נעדר עבר פלילי, אב לילד בן 4, המתפרנס מפרויקטים עצמאיים בתחום העיצוב והגרפיקה, וכן לעיתים מסייע לאשתו בעסק העצמאי שלה.
שירות המבחן סקר את קורותיו של גלעד, וציין כי האחרון התנדב לשנת שירות טרם שירותו הצבאי, ושירת בצה”ל כלוחם. עוד נכתב בתסקיר שירות המבחן, כי בעשור האחרון עבד גלעד כמורה לקולנוע בבתי ספר שונים, ובשמונה השנים האחרונות, עד האירוע נשוא כתב האישום, עבר בתיכון המדובר גם כמחנך.
עמוד 7 מתוך 21

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 13745 – 07 – 17 מדינת ישראל ני גלעד

31. התביעה בטיעוניה ביקשה מבית המשפט לקבוע שלושה מתחמים נפרדים לכל ייסוג עבירותיי : מתחם הנע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל עבור עבירות של מעשים מגונים ; מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד תשעה חודשי מאסר בפועל בגין העבירות של הטרדה מינית ; ומתחם נוסף, הנע בין שלושה ועד תשעה חודשי מאסר בפועל, ביחס לעבירת שיבוש מהלכי משפט.
התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע את עונשו של הנאשם ייברף העליון של המתחמים ההולמים, ובמצטבריי, וכן מאסר מותנה ייממושךיי, פיצוי משמעותי לקטינה, וקנס כספי.
בנימוקיה לקביעת מתחם העונש ההולם, פירטה התביעה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, ובכללם ההגנה על קטינים מפני ניצול תמימותם במסגרת יחסי מרות, זכותם של הקטינים לאוטונומיה, ובאופן ספציפי, הגנה על כבודה של הקטינה, גופה, נפשה, חירותה ופרטיותה.
התביעה אף הצביעה על הפגיעה בערך של תקינות ההליך המשפטי, שנגרמה כתוצאה מעבירת השיבוש מהלכי משפט.
לשיטת התביעה, חומרת מעשיו של גלעד נעוצה בכך שהוא פעל במסגרת בית הספר, וניצל את האמון והקרבה שחשה אליו הקטינה על מנת לבצע את העבירות נגדה.
התביעה הצביעה על פער הגילאים בין גלעד לקטינה, כעשרים שנה, כגורם המחמיר את נסיבות המקרה. אשר לקטינה באופן ספציפי, עמדה התביעה על כך שזו נעדרת דמות אב, ואף שהנאשם היה מודע לעובדה זו – בחר להתעלם מכך, ולנצלה.
המאשימה פירטה את הנזק שנגרם לקטינה ולמשפחתה כתוצאה מביצוע העבירות, כפי שעלו מתסקיר קרבן העבירה ומראיות התביעה הנוספות לעניין העונש.
התובעת, עורכת הדין צלאח מימון, הטעימה כי ישיתוף הפעולהיי של הקטינה עם גלעד אינו מהווה נסיבה לקולא, והסבירה כי ייהרגשות שנוצרו אצל המתלוננת נבעו מהתנאים בהן בוצעו העבירות והקרקע שעל בסיסה נבעו. פערי הכוחות והגיל עיוותו את האוטונומיה והרצון של הקטינהיי.
בנימוקיה בקשר למיקומו של הנאשם בתוך מתחם העונש, טענה המאשימה כי גלעד יילא הפנים את חומרת מעשיו והשלכותיהם ובאמפתיה לקטינה בה פגע, מגלה נכונות מילולית להבנה מעמיקה אם כי עדיין נדרשת בעניינו עבודה טיפולית ממושכת שאת תוצאותיה…איננו יכולים לחזות.”.
עמוד 9 מתוך 21