מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופמ”מ נגד יוסף גנגינה

בית משפט השלום בראשון לציון

היית 5855 – 04 – 19 מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופמ”מ נ’ יוסף גנגינה
לפני:
כבוד השופט גיא אבנון
המבקשת:
מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופרקליטות מחוז מרכז
נגד
המשיבים:
1. יוסף גנגינה – ת’יז 031836927
2. א.ד. אור מרום עבודות עפר בע”מ – ח”פ 514557305
בשם המבקשת:
עו”ד משה יחזקאל (פמיימ) רס”ל איתן אנקרי (צחיימ שפלה) עו”ד גד זילברשלג
בשם המשיבים:
החלטה
לפני בקשה להארכת תקופת החזקת תפוסים (כלי רכב וצמ”ה ששוחררו בתנאים, נכסי מקרקעין תפוסים ברישום, כספים מחשבון בנק, פוליסות ביטוח – יכונו בצוותא להלן: התפוסים) למשך 180 ימים נוספים.
רקע וטיעוני הצדדים
1. משטרת ישראל (צוות חקירה מיוחד במרחב שפלה) מנהלת חקירה רחבת היקף בתחום העבירות הסביבתיות, בדגש על ביצוע פעולות ללא היתר בכל הנוגע להפעלת תחנות מעבר ומיון פסולת והפעלת אתרים לסילוק פסולת. החקירה מלווה משלבים מוקדמים על ידי פרקליטות מחוז מרכז, זאת בין השאר על רקע היקפי העבירות הנרחבים. בענייננו מדובר על חשוד (המשיב 1) שהשתלט לפי החשד על קרקעות חקלאיות מוכרזות בבעלות פרטית הנמצאות בסמוך לקיבוץ גבעת השלושה, הקים במקום את משרדיה של המשיבה, וניהל באמצעותה פעילות פלילית ענפה שכללה, בין השאר, טיפול בפסולת (לרבות עיבודה, ניצולה ומחזורה), איסוף והובלה של פסולת, הפעלת תחנת מעבר ומיון של פסולת והפעלת אתר לסילוק פסולת, והכל ללא רישיון כנדרש.
1 מתוך 8
בית משפט השלום בראשון לציון
היית
5855 – 04 – 19 מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופמ”מ נ’ יוסף גנגינה
איסור הלבנת הון, תש”ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). היקף העבירה מוערך בלפחות 27 מיליוני שקלים.
ב. עבירת קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז-1977. היקף העבירה מוערך במיליוני שקלים.
אשר לשווי התפוסים, ב”כ המבקשת הצהיר כי בדיון האחרון נפלה טעות, וכי שווי התפוסים עומד על כ- 16 . 5 מיליון ₪. צורפה רשימה עדכנית.
5. ב”כ המשיבים הגיש אף הוא טיעון בכתב במסגרתו טען לחוסר עקביות של המבקשת באשר לעילות התפיסה הרלוונטיות, לשינויים לא ברורים בהערכות השווי השונות (של העבירות ושל התפוסים), ובעיקר לכך שהשימוש בעילה של ניהול עסק ללא רישיון כעבירת מקור לעבירות הלבנת הון, הוא ניסיון חדשני, קונסטרוקציה שטרם נעשה בה שימוש, ואשר איננה מצדיקה תפיסת רכוש כה רב בשלב מקדמי זה של ההליך. כן טען לאכיפה בררנית נגד המשיבים, זאת בשעה שעסקים אחרים פועלים ללא רישיון בתחום עבודות העפר והשלכת פסולת, מבלי שהרשויות נוקטות נגדם הליכים כלשהם. ב”כ המשיבים הוסיף וטען כי מרשיו ביצעו ומבצעים עבודות חוקיות בכל רחבי הארץ, ללא קשר לעבירות המיוחסות להם בהליך דנן. עוד ביקש לקחת בחשבון את הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מהתמשכות ההליך, וביקש לערוך איזון ראוי בין שווי העבירות לשווי התפוסים.
במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם בהרחבה ובפירוט. לא אחזור על הדברים. ב”כ המבקשת הגיש טיוטת כתב אישום (לא סופית – טרם נשלחה למשיבים לקראת שימוע) וכן חומרי חקירה גולמיים, בעיקר על מנת לבסס את עילות התפיסה ואופן חישוב שווי העבירות. ב”כ המשיבים הגיש מסמכים שתומכים לשיטתו בטענותיו.
3 מתוך 8
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

5855 – 04 – 19 מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופמ”מ נ’ יוסף גנגינה

האכיפה להשתמש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן בפעולתן כנגד מפרי חוק דוגמת המשיבים (בשלב זה חשודים בלבד), אשר הסבו לכאורה לציבור נזק כלכלי וסביבתי עצום לאורך שנים ארוכות. זאת ועוד: הגם שמדובר בהליך חדשני, אין זו הפעם הראשונה בה נעשה בו שימוש, וראו כתב אישום (מתוקן) שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד: ת”פ 7812 – 09 – 19 מדינת ישראל נ’ מוסטפא פריג’ ואח’. האישום הראשון הוגש בגין הפעלת תחנת דלק (“פיראטית”) ללא היתר, תוך ביצוע עבירות עיסוק ללא רישיון, הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. בצד כתב האישום הוגשה בקשה להמשך תפיסת רכוש על מנת לאפשר חילוטו בתום ההליך [במאמר מוסגר: ההליכים המקדמיים בתיק זה מוכרים לי היטב, כמי שדן בו בשלב החקירה, לרבות לעניין מעצר החשודים ותפיסת רכושם].
10. שווי התפוסים (אף אם אתייחס להערכת המשיבים – 18 מיליון ₪) נופל באופן משמעותי משווי עבירות הלבנת ההון, העולה על 30 מיליון שקלים (צירוף שתי עבירות המקור הנפרדות). החקירה קודמה בקצב מהיר, כשחרף היקף משמעותי של חומרי חקירה השלימו הן היחידה החוקרת והן הפרקליטות את עבודתן בפרק זמן קצר בן 9 חודשים ונערכו לקראת שימוע, שבכפוף לתוצאותיו יוגש נגד המשיבים כתב אישום.

11. ככלל, ראוי להתיר למדינה להחזיק בתפוסים כדי מלוא שווי העבירות על מנת לאפשר חילוטם בתום ההליך המשפטי, ככל שיוגש כתב אישום וככל שהמשיבים יורשעו בדין, זאת בשל עבירות הלבנת הון המיוחסות למשיבים ולאור הוראת סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון. לחילוט מלוא שווי העבירות בתום ההליך ראו ע”פ 1872 / 16 ניסים דז’לדטי נ’ מדינת ישראל ( 18 . 05 . 17 ), ע”פ 4143 / 17 מחמד עאבד נ’ מדינת ישראל ( 13 . 08 . 18 ). לתפיסה זמנית בשווי העבירות כולן ראו ע”פ 7701 / 17 אוקסנה סנדלר נ’ מדינת ישראל ( 23 . 10 . 17 ).
מנגד, בכל שלב שומה על בית המשפט לבחון את הצורך בהמשך החזקת התפוסים, כולם או חלקם, הן בבחינת סיכויי ההרשעה וסיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם למשיבים וחלופות תפיסה אפשריות. באיזונים שעורך בית המשפט יש להתחשב בסוג התפוסים, ביכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, בנסיבותיהם של המשיבים ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם להם, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות העומדת למשיבים, שבשלב זה הם בגדר חשודים בלבד.
5 מתוך 8
בית משפט השלום בראשון לציון

ה”ת 5855 – 04 – 19 מדינת ישראל – צח”מ שפלה ופמ”מ נ’ יוסף גנגינה

כשנתיים וחצי מאז הוגש כתב האישום ( 9 . 1 . 2017 ) – בשלב זה נחקרו עדים בודדים בלבד, בעוד רשימת העדים מונה קרוב ל-400 עדים. בנסיבות אלה, ובהינתן חזקת החפות העומדת למערערים, דעתי היא שנדרש לצמצם את היקף החילוט שנקבע.
עוד נדרש ליתן משקל לכך שעל פי התשתית הראייתית הלכאורית, אמנם המערערים זכו במכרזים שלא כדין ובאמצעות מעשי מרמה – ואולם הם ביצעו את עבודות הסלילה והפיתוח שהתחייבו לבצע על פי מכרזים אלה, נראה שלשביעות רצונה של מי אביבים, ויש להניח כי נשאו בעלויות לא מבוטלות לשם כך. גם בעובדה זו יש כדי להוביל לכלל מסקנה כי נדרש לצמצם את היקף החילוט.”
12. בבואי לערוך איזונים בתיק דנן מצאתי כי בשלב זה, לאור עוצמת החשד המבוסס על איכות חומרי החקירה (ואף איננו שנוי במחלוקת); בהתחשב בחלקם של המשיבים בעבירות, בהינתן קצב התקדמות החקירה – הסתיימה תוך 9 חודשים והמדינה ערוכה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע; בהתחשב בסיכויי הרשעה וחילוט בתום ההליך – ראוי לאפשר למבקשת להחזיק בשלב זה רכוש בשווי מלוא העבירות המיוחסות למשיבים. שווי הרכוש נופל משמעותית משווי העבירות, ומכאן יש צורך בהותרת הרכוש כולו בחזקת המבקשת. אשר לתקופת התפיסה, דומה שבשלב זה די בפרק זמן נוסף בן 3 חודשים על מנת לאפשר את השלמת הליך השימוע וקבלת החלטה סופית.
13. עוללות: אינני מקבל את טענת המשיבים לאכיפה בררנית. ראשית, המסמכים שהוצגו – אין בהם כדי להצביע על כך, ודאי לא במידה הנדרשת. שנית, זה איננו השלב הדיוני המתאים, לבטח במצב בו עוצמת החשד נגד המשיבים גבוהה ביותר, והיקף העבירות המיוחסות להם נרחב
בהיקפו ובמשכו (העבירות התבצעו משנת 2012 ואילך).
הנזק שנגרם למשיבים (מעבר לעצם תפיסת הרכוש) לא פורט, כלי הרכב וכלי הצמ”ה הושבו בתנאים שמאפשרים המשך הפעלתם (ניכר כי המשיב ממשיך בעיסוקיו – חזקה על גורמי האכיפה כי הם מוודאים שאיננו חוזר לסורו), ולכן אין לתת משקל של ממש לטענות בעניין זה.
7 מתוך 8