לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט השלום בירושלים
ת”פ

28030 – 05 – 16 מדינת יש
בפני
די
כבוד השופט ירון מינטקביץ
בעניין:
מדינת ישראל ע”י עו”ד שמואל ברזילי
המאשימה
נגד
גלעד הולי-אור ע”י עו”ד אריאל עטרי
הנאשם
גזר דין
רקע
הנאשם הורשע לאחר שמיעת עדויות בעבירה של מעשה מגונה. ואלו עובדות הכרעת הדין:

בשנת 2015 עבד הנאשם כפיזיותרפיסט במרפאה של קופת חולים. במסגרת זו, הופנתה אליו אשה בתחילת שנות השלושים לחייה, לצורך קבלת סדרת טיפולים בשל כאבי גב מהם סבלה (להלן : המתלוננת). ביום 8 . 3 . 15 בסמוך לשעה 17 : 00 הגיעה המתלוננת למרפאה לצורך טיפול, השישי בסדרה.
במהלך הטיפול, כאשר שכבה המתלוננת על בטנה, הכניס הנאשם את אצבעות ידיו בכח לפיה של המתלוננת, הרים את חצאיתה, באופן שאיזור הישבן נחשף, הכניס את ידו מתחת גופה של המתלוננת ולחץ בכח על אבר מינה, מעל הגרביון אותו לבשה, ובידו השניה לחץ מעל ישבנה. אחר כך הנאשם הכניס את ידו מתחת לגופה של המתלוננת וניסה לגעת בחזה (מעל הבגדים) וכן נצמד אליה, באופן שאבר מינו נגע בידיה. הנאשם גנח תוך כדי המעשים ואבר מינו היה זקור ונגע בידה של המתלוננת.
תחילה המתלוננת קפאה ולא הגיבה למעשיו של הנאשם, ובהמשך התנגדה למעשים באופן פאסיבי, תוך הפעלת משקל גופה נגד ידיו של הנאשם. לאחר מספר דקות מנקה שעבד במקום דפק על דלת חדר הטיפולים והמתלוננת עזבה את המקום.
טיעוני הצדדים
ב”כ המאשימה הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם, המתבטאת בין היתר בפגיעה שגרם למתלוננת, כפי שעולה מתסקיר נפגעת העבירה ובהפרת חובת האמון שלו כמטפל. עוד הפנה לכך שהנאשם לא רק שלא קיבל אחריות למעשיו, אלא שביסס את הגנתו על טענה כי המתלוננת ביצעה בו מעשה מגונה.
עמוד 1 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 28030 – 05 – 16 מדינת ישראל נ’ הולי-אור
שנית, מדובר במעילה באמון אשר נתנה המתלוננת בנאשם: כאשר אדם מטפל באחר, יש בין השניים ייחוזה אמון” על פיו המטפל מקבל גישה אל גופו (ולעיתים אף אל נבכי נפשו) של המטופל, על מנת לסייע לו. האמון בין מטפל למטופל הוא תנאי להצלחת הטיפול, והפגיעה בו חותרת תחת ערכים בסיסיים. הנאשם הפר את האמון שניתן בו בצורה בוטה וקשה, וניצל את המסגרת הטיפולית על מנת לספק את יצריו ולפגוע במתלוננת.

פסיקה עקבית התייחסה לחומרתן של עבירות מין והצורך להשית בגינן עונשים מרתיעים, אשר יבטאו את חומרתן. ר’ למשל עייפ 9994 / 07 פלוני נ’ מדינת ישראל ( 11 . 8 . 2008 ), שם נפסק:
“יעל חומרתם הרבה של מעשי מין המתבצעים בזולת בהעדר הסכמה מרצון אין צורך להכביר מילים. הפסיקה השיפוטית ביחס לעבריינות הפלילית בתחום זה מוליכה מזה שנים קו בולט של החמרה בדין הן בהיבט הגמול והן בהיבט ההרתעה. הניצול המיני של הזולת בדרך של כפייה, או תוך אי התחשבות בהעדר הסכמה הוא אחת התופעות הקשות והפוגעניות ביותר בביטחונו הגופני והנפשי של הפרט, ובשלום הציבור ככלל. הפגיעה המינית העבריינית פולשת לגופו ולנפשו של הקרבן, והורסת בו חלקה טובה. היא מבזה את עצמיותו, ופוגעת באינטימיות ובאוטונומיה המקודשת של גופו. היא משקפת את השתלטות החוק והברוטאלי על החלש וחסר האונים. היא מצריכה התערבות ממשית של מערכות החוק והמשפט כדי להגן על קרבנות עבריינות המין בפועל ובפוטנציה”.
ור’ גם עייפ 5248 / 18 , משה, עייפ 2684 / 16 , פלוני, רעייפ 2341 / 18 , פלוני ופסיקה רבה נוספת.

הפסיקה התייחסה גם לחומרה היתרה הנודעת לעבירות מין המבוצעות על ידי בעלי מקצועות טיפוליים תוך ניצול המסגרת הטיפולית. ר’ למשל עייפ 1229 / 19 יפתח סלומינסקי נ’ מדינת ישראל ( 1 . 7 . 19 ), שם נפסק לאחרונה בעניינו של מעסה אשר ביצע מעשים מגונים במספר מטופלות:

“בביצוע העבירות מעל המערער באופן בוטה באמונן ובכבודן של המתלוננות, ניצל אותן ואת תפקידו כמעסה לצורך סיפוק צרכיו המיניים ומאווייו, ופגע באוטונומיה שלהן, בגופו ובנפשן (ראו והשוו: ע”פ 7024 / 93 פלח נ’ מדינת ישראל, פ”ד מט(1) 2, 29 (1995); ע”פ 5633 / 12 ניימן נ’ מדינת ישראל, פסקה 59 ( 10 . 7 . 2013 )[פורסם בנבו]”

וכן ר’ תפיים (חי’) 19586 – 08 – 11 מדינת ישראל נ’ סמיון רייטבורג ( 23 . 12 . 12 ) שם נדון מעסה אשר הורשע באינוס וביצוע מעשים מגונים במטופלת ונדון לשש שנות מאסר:
הנאשם ניצל את תפקידו וביצע במתלוננת מעשים מיניים תוך הפרת האמון שנתנה בו כמטפל מקצועי ותוך פגיעה חמורה בגופה ובכבודה. … הנאשם ניצל את האינטימיות של חדר הטיפולים הסגור, כשהמתלוננת חשופה וחסרת אונים, על מנת לספק את יצריו’י.
עמוד 3 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 28030 – 05 – 16 מדינת ישראל נ’ הולי-אור
אחמיר עם הנאשם מעבר לעמדתה של המאשימה, ואאמץ את המתחם לו עתרה, למרות שלטעמי היה מקום לקבוע מתחם מחמיר יותר.

עיינתי בפסיקה אותה הגיש ב”כ הנאשם לתמיכה בטיעוניו. לא ראיתי כי היא מצדיקה לקבוע מתחם עונש שונה. אכן, ישנם פסקי דין בהם נגזרו עונשים מקלים יותר (וגם מחמירים יותר מאשר המתחם אותו קבעתי – אך מתחם העונש הוא בעיקרו של דבר קביעה ערכית ונורמטיבית ביחס לעונש שיש להטיל בשל מעשה עבירה מסוים, ולא ממוצע העונשים הנגזרים בשל אותה עבירה. ר’ למשל עייפ 1323 / 13 חסן רך ואח’ נ’ מדינת ישראל:
“אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר בייצורים” שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי עובדתי המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג. ”
לפיכך מתחם העונש ההולם את העבירה בה הורשע הנאשם הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שמונה חודשים ועד שמונה עשר חודשים ועונשים נלווים.
נסיבות שאינן קשורות לעבירה:
הנאשם יליד 1968, נשוי ואב לשניים, אין לחובתו הרשעות קודמות.
תסקיר שירות המבחן מפרט את קורותיו ונסיבותיו האישיות של הנאשם. עולה, כי הנאשם למד פיזיותרפיה ותחומים טיפוליים משיקים, עשה חיל בעבודתו וזכה להערכה מקצועית מצד מטופלים ומעסיקים. בעקבות המעשים מושא האישום פוטר מקופת החולים, אך לא הושעה מעבודה כפיזיותרפיסט, ועובד כיום במסגרות פרטיות. יש לציין, כי הנאשם טען בפני שירות המבחן, כי פרנסתו נפגעה בעקבות פיטוריו והכנסותיו פחתו, אך מנגד הציג אישורים מהם עולה כי הוא עובד כיום באופן פרטי ונחשב מטפל מבוקש ועסוק.
מהתסקיר עולה, כי תחילה הכחיש הנאשם בפני שירות המבחן באופן גורף את המעשים בהם הורשע, וטען כי טיפל במתלוננת באופן מקצועי והולם, ללא כל כוונה מינית. בהמשך הקשר עם שירות המבחן, אמר הנאשם כי במהלך הטיפול היתה ייתחושה של מתח מינייי עם המתלוננת, שנבעה מכך שהיא שלחה את ידה ונגעה בו באופן מיני. הנאשם שלל בתוקף את האפשרות שהוא הושפע ממעשיה של המתלוננת, והמירב שהיה נכון לו הוא לגלות ייחוסר נוחותיי מכך שהמתלוננת ייחוותה פגיעה במהלך הטיפול שהעניק להיי. הנאשם הסכים, לאחר לבטים ובאופן מאוד אמביוולנטי, להשתתף בהליך טיפולי, על מנת לבחון את המניעים והסיבות להגשת התלונה נגדו ולחלקו ואחריותו בכדיי.
בהערכת גורמי הסיכון, התייחס שירות המבחן לעיוותי חשיבה אצל הנאשם ולצורך שלו לפצות על חסכים שונים. כמו כן השירות העריך, כי הנאשם עלול “לבחון גבולותיי ולפעול באופן בעייתי כאשר
עמוד 5 מתוך 8

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 28030 – 05 – 16 מדינת ישראל נ’ הולי-אור
כמו כן, נתתי משקל לחלוף הזמן מאז הארוע, למרות שכמעט כולו רובץ לפתחו של הנאשם, אשר בחר לכפור ולנהל הוכחות.
לאור מכלול הנתונים שפורטו למעלה, לא ראיתי כל הצדקה להפנות הנאשם לבחינת הליך טיפולי. גם עתה, לאחר שניתנה הכרעת הדין, הנאשם אינו מקבל כל אחריות למעשיו, ועודו מתבצר בעמדתו כאילו כולם – המתלוננת והשוטרים – קשרו ועשו יד אחת נגדו להפלילו. יינכונות ראשונית ואמביוולנטית של הנאשםיי לבדוק מה חלקו בכך יישהוגשה נגדו תלונהי אינה מצדיקה את הפנייתו לבחינת שילובו בהליך טיפולי.
אדגיש, כי גם לו היה הנאשם נמצא מתאים להליך טיפולי ומבקש להשתתף בו, לא הייתי רואה מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהמנע מלגזור עליו מאסר ממש – ועל כן לא ראיתי הצדקה לדחות את גזר הדין לצורך בחינת האפיק השיקומי. ככל שיבקש הנאשם להשתתף בהליך טיפולי, יוכל לעשות כן במסגרת המאסר.
עוד אומר, כי עמדת המאשימה, לפיה יש להשית על הנאשם עונש הנמצא בשליש התחתון של המתחם, נראית לי מקלה וניתן היה למקמו גבוה יותר במתחם. עם זאת, לאחר לבטים, לא אחמיר עם הנאשם מעבר לעמדת המאשימה (ר’ למשל עייפ 5611 / 14 , אבו עוואד) ועל כן אשית עליו את העונש לו עתר בייב המאשימה, למרות שלטעמי היה מקום לגזור עונש מחמיר יותר.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. שנים עשר חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 15 . 12 . 19 . מהמאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו בענין זה הודעה מתואמת תוך עשרה ימים.
ב.
ששה חודשי מאסר, בו לא יישא אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת מין או עבירה של הטרדה מינית.

פיצוי למתלוננת בסך 35 , 000 שייח. הסכום ישולם עד ליום 15 . 12 . 19 .

הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08 – 9787377 או 08 – 9787336 . ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9 : 00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
המאשימה תעביר את הכרעת הדין וגזר הדין למשרד הבריאות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
עמוד 7 מתוך 8

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

המעורבים בפסק הדין 

באיזה תאריך פסק הדין פורסם?

מהו זמן פרסום פסק הדין?

error: תוכן זה מוגן !!