אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 41789-02-18 מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ ואח’
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעים:
מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ
נגד
הנתבעים:
1.הפניקס חברה לביטוח בע”מ 2.יחידת רכישה כללית סוכנות לביטוח חיים (2000) בע”מ 3.בוריס ספקטור 4. קאש אנד כארי שרותי מזון בע”מ 5.פירסט עוז אבטחה בע”מ – ניתן פסק דין
פסק דין בעניין נתבעות 2 עד 4
לפני בימייש בקשת התובעת להורות על הפסקת התובענה שהגישה נגד נתבעות 2 עד 5 תחת דחייתה, תשובת המשיבים והתגובה לתשובה.
1. ביום 3012.19. בימייש חייב התובעת להעמיד ערבויות ביחס לכל נתבעת בנפרד וקבע
בסעיף 33 להחלטה כלהלן :
:
יי33. לכן, קובע כלהלן: התובעת תעמיד ביחס לכל נתבע בנפרד ערבון בסך של 50,000 ₪ בקופת בימ”ש או בערבות בנקאית ותייחס הערבונות לנתבעים, ככל שתבחר לא להעמיד מלוא הערבויות. התביעה נגד נתבע שלא יועמד בענייננו ערבון כנדרש, תדחה. “
2. על החלטה זו, התובעת הגישה ברייע שנדחתה (להלן:”הבר”ע הראשונהיי).
3. התובעת ביקשה ביום 13.20. שבימייש יעשה שימוש בסמכותו מכח תקנה 519 לתקסדייא התשמייד 1984 (להלן: “התקנותיי) וסעיף 353 א לחוק החברות התשנייט 1999 (להלן ייחוק החברותיי) ולא יורה על דחיית התביעה, אלא על הפסקתה.
4. ביום 23.20. בימ”ש קבע כלהלן:
יידין התביעה נגד נתבעות 2 עד 5 להידחות.
1 מתוך 5
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 41789-02-18 מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ
ואח’
לפנים משורת הדין, בימ”ש מוכן לשקול למחוק התובענה בלבד, אך לא יסכים להשאירה כאבן שאין לה הופכין כפי שמבקשת התובעת. התובעת תודיע עד יום 103. אם מבקשת מחיקה, ככל שתבקש מחיקה תחת דחיה, בימ”ש יורה לנתבעות 2 עד 5 להשיב”
5. ביום 33.20., נתבעים 2 ו- 5 ביקשו יילמעלה מן הדרושי, יינוכח החלטות קודמותיי
לדחות התביעה נגדן מכיוון שהמבקשת לא העמידה ערבויות ביחס אל כל אחת מהן בהתאם להחלטה מיום 3012.19.. בימייש הפנה אותם בהחלטה מאותו יום להחלטה מיום
2.3.20.
6. ביום 103.20., התובעת ביקשה למחוק התביעה ולא לדחותה.
7. ביום 113.20., נתבעת 1 טענה בתשובתה לבקשה שמדובר בייתרגיליי של המבקשת
שיגרום להתארכות ההליכים תחת לקצר אותם.
8. ביום 174.20., נתבעות 2 ו – 3 ביקשו להאריך המועד להגשת תשובתן יבהינתן מצב החרום הכללי במשקיי. בימיש נעתר באופן חלקי.
9. ביום 234.20., נתבעות 2 עד 5 ביקשו להאריך המועד להגשת תשובתן עד מתן החלטה בברייע שהגישו על ההחלטה מיום 23.20. (להלן: “הבר”ע השנייהיי). בימייש קבע כי הבקשה לעיכוב הליכים יש להביא לפני ערכאת הערעור הנכבדה.
10. ביום 274.20., התובעת ונתבעת 5 ביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם לפיה
התביעה נגד נתבעת 5 ובימיש נעתר.
11. ביום 304.20., טענו נתבעות 2 עד 4 בתשובתן לבקשה כי אין לבימייש זה סמכות לשנות
מהחלטה חלוטה שנתן ולגרום יילרמיסת זכויותיהןיי וכי החלטתו מיום 23.20. הינה יישגויה מעיקרה ולקה בחוסר סמכות, שלא לומר עקיפת סמכותיי, נוכח החלטת ערכאת הערעור שדחתה בקשת רשות ערעור שהתובעת הגישה על ההחלטה מיום 3012.19.. עוד טענו המשיבות כי ההחלטה מיום 3012.19. הינה ייהחלטה אחרתיי בגדר ייסוף פסוקיי להבדיל מייהחלטת בינייםיי ולכן חלוטה. המשיבים האשימו מותב זה כי הפך החלטת ערכאת הערעור הנכבדה לייאות מתהיי. עוד טענו כי החלטת בימייש, ככל שתקבל הבקשה, תהיה נוגדת משפטיים של צדק, ודאות וסופיות הדיון. המשיבות ציינו כי הברייע שהגישו על ההחלטה מיום 23.20. נדחתה.
2 מתוך 5
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 41789-02-18 מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ ואח’
12. היום, 75.20., הוגשה תגובת המבקשת לתשובות, בה נטען כי ערכאת הערעור הנכבדה
בברייע השנייה, לא התייחסה לסוגיה אם תמחק, או תדחה התביעה. עוד טענה שהחלטת ערכאת הערעור הנכבדה בברייע השנייה הפכה את ההחלטה מיום 23.20. חלוטה.
דיון והכרעה
וצאות
(3 *200 (132
13. בימיש נתן ההחלטה מיום 3012.19. מכוח סמכותו בסעיף 353 א לחוק החברות: 353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
14. מעיון בתוכן הסעיף עולה שהמחוקק לא קבע אם התביעה תמחק או תדחה, אם תובע לא
יעמיד הערובה. המחוקק אף הסמיך בימייש לעכב שמיעת התביעה עד שישולם הערבון. קביעת המחוקק תואמת את זכות היסוד של נגישות לערכאות. המחוקק איזן בין עניינו של הנתבע שלא להיגרר לניהול הליך יקר ע”י תאגיד שאין ביכולתו להוכיח כי ישלם הוצאות הנתבע ובין עניינו של תובע כי חיסרון הכיס לא יגרום לכשעצמו לדחיית תביעתו ונעילת שערי בימ”ש לעד לפניו.
15. האיזון שיצר המחוקק דומה לאיזון בעניין בקשה לעיכוב שמיעת תביעה עקב קיום
הסכמה להליך בוררות, או עקב חדלות פרעון. שם, כמו כאן, לא נקבע כי דין התביעה להידחות. ההיגיון זהה, התביעות לא נדונו לגופן.
16. המחלוקת המרכזית בה עסקה החלטת בימייש מיום 3012.19. הייתה אם יש לחייב
התובעת בהפקדת ערובה כתנאי לשמיעת התביעה וגובה הערובה והצדדים טענו בעניינים אלה. ההוראה בסעיף 33 הייתה פועל יוצא של ההחלטה במחלוקת המרכזית.
17. ככל שהתובעת הייתה מבקשת לשנות הקביעה של בימיש במחלוקת המרכזית, היה מקום
לדחות ניסיון זה בנימוק שההחלטה היא חלוטה.
18. פסק הדין של ערכאת הערעור הנכבדה בברייע הראשונה לא דן בסוגיה אם דין התביעה
להידחות או להימחק. זאת מכיוון שבעת מתן פסק הדין בברייע הראשונה, בימייש זה לא
3 מתוך 5
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 41789-02-18 מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ ואח’
מחק או דחה התביעה. מכאן שאין מקום לטעון שמחיקת התביעה תחת דחייתה היא בניגוד לקביעת ערכאת הערעור הנכבדה.
19. מטעמי הגינות יאמר, שאין לראות בפסק הדין בבר”ע השנייה אמירה לכאן, או לכאן, לעניין
הדחייה או המחיקה.
20. אל מול עקרון הוודאות והסופיות, במקרה זה יש להעדיף זכות הגישה לערכאות שכן
התביעה לא נדונה לגופה ועל בימייש להעדיף צעד מידתי שלא ינעל שעריו לעד לפני התובעת בשל חיסרון כיס.
21. לנוכח האמור לעיל, האיזון הראוי בין זכויות הצדדים בנסיבות המיוחדות של מקרה זה,
מביא למסקנה כי יש לראות בסיפא של סעיף 33 להחלטה מיום 3012.19., ובה בלבד, החלטת ביניים, שמאפשרת לבימ”יש לבחון אותה שוב, בטרם יתן פסק דין בו מוחק, או
דוחה התביעה.
22. אשר על כן, מקבל הבקשה של המבקשת וקובע כי התביעה תמחק ולא תדחה.
23. פועל יוצא נוסף מכך שהתביעה נמחקת ולא נדחית, הוא שעל הנתבעות להביא בחשבון כי
התביעה עשויה להיות מוגשת שוב במגבלת ההתיישנות והשיהוי.
24. מכאן שיש להביא בחשבון ההרעה במצבן של הנתבעות לעניין ההוצאות בהן נשאו עד כה,
בהעדר וודאות לעתיד לבוא במקרה של דחייה.
25. מצד אחד יש להביא בחשבון שהבקשות לחייב התובעת בהפקדת ערבון הוגשו בשיהוי רב,
מצד שני יש להביא בחשבון היקף ההתדיינות הרב עד כה, לרבות קיום שישה דיונים.
26. כמו כן, יש להביא בחשבון שהנתבעות נערכו להתגוננות, כל אחת בנפרד, כנגד תביעה בסך של 1,844,727 ₪. בימייש העריך בהחלטה מיום 3012.19. היקף ההוצאות לכל נתבע בנפרד
בסך כולל של 50,000 ₪ בשים לב שהתביעה פוצלה בשלב הראשון בין סוגית האחריות ובין סוגית הנזק.
27. בסופו של יום, הנתבעות לא נזקקו להוציא את מלוא ההוצאה המוערכת להמשך ניהול
ההתדיינות עד הכרעה בסוגית החבות.
4 מתוך 5
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 41789-02-18 מובק מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ
ואח’
28. לכן, בימייש מחייב התובעת לשלם לנתבעות שכייט בייכ הנתבעות 2 עד 4 בנפרד בסך של
20,000 ₪ כייא.
סוף דבר
29. מוחק התביעה נגד הנתבעות 2 עד 4 ומחייב התובעת לשלם לכל נתבעת הסך של 20,000 ₪
צמוד בתוספת רבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, יייג אייר תשייפ, 07 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
עדי הדר, שופט
5 מתוך 5
