(מזונות ומדור)

בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש תמ”ש תמ”ש

51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
בפני
כבוד השופטת רונית גורביץ
תובעת
י.ר.כ. באמצעות עוה”ד טלי רונן
נגד
נתבע
ג.ר. באמצעות עוה”ד דורית ענבר סברדליק ו/או יניב סבדליק
פסק דין
השאלה שעל הפרק הינה האם התקיים שיתוף ספציפי בזכויות בנחלה שנרכשו בתקופת הנישואין בחלקן הארי (כ- 4 / 5) מכוח ירושה ומתנה ובחלקן המזערי (175) מכות רכישה, כאשר הנחלה נרשמה בשלמותה עייש הבעל.
5
א.
רקע
– o o

1. התובעת הגישה תביעה למזונות, מדור שקט ושלו, הוצאות מדור, דמי טיפול ומזונות אישה (תמייש 44908 – 04 – 15 ) ובצידה תביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשלייג- 1973 (להלן: “חוק יחסי ממוויי) (תמייש 51484 – 04 – 17 ). 2. הנתבע הגיש תביעה לסילוק יד ודמי שימוש ראויים (תמ”ש 46717 – 12 – 16 ). 3. הצדדים נישאו ביום 17 . 8 . 00 , פרודים מ- 4 / 15, והתגרשו לאחר פתיחת ההליכים. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים:טי יליד 30 . 11 . 01 , ר’ ילידת 8 . 7 . 04 ואי יליד 30 . 5 . 12 . 4. הצדדים התגוררו עד לא מכבר באותה הנחלה בדירות סמוכות. 5. בבית נוסף באותה הנחלה מתגוררת החמה כברת רשות. 6. על רקע הקרע בחיי בני הזוג הגישה התובעת את תביעותיה. 7. במסגרת התביעה לשמירת זכויות, עתרה התובעת לקבלת מחצית מכלל הנכסים שהצטברו לצדדים במהלך חייהם המשותפים, ואשר העיקרית שבהם הינה הנחלה במושב … הידועה כמשק … (להלן: ייהנחלהיי או ייהמשקיי) אשר נרשמה במלואה עייש הנתבע במהלך החיים המשותפים. הנחלה כוללת שני בתים ויחידת דיור וכן קרקעות חקלאיות.

6 – ס ס : ס 6 4 6 6
20
ד 21
1 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1 2 3
8
10
11
12 13
14 15

92. צורף ספח שיק מיום 28 . 5 . 06 מטעם מושב … מופנה לעו”ד חיים גורן על סכום של 310 , 000 ₪ בפרטים צוין : ייר’ ג’ ו יי לתשלום עפיי פסייד מיום 27 . 4 . 06 , תשלום עפ”י ההסכם מ – 28 . 5 . 06 יי. 93. בנוסף צורפו דפי הוראות קבע מהחשבון המשותף של הצדדים, מיום 29 . 5 . 06 לביצוע החזר – חודשי של ההלוואה שניטלה מהמושב. 94. עוד ביום 16 . 5 . 06 אושרה בקשתם של הצדדים להתקבל כחברים במושב עייל ישיבת הוועד. 95. עובר להסכם ההלוואה, אך לאחר אישור חברותה של התובעת במושב, נערך הסכם התחייבות מיום 23 . 5 . 06 בין הנתבע לאימו, לפיו התחייב לאפשר לאימו לגור בבית בנחלה למשך כל ימי חייה ללא תמורה. התובעת חתומה אף היא על ההסכם בתור מי שמאשרת את הסכמתה להתחייבות זו ומתחייבת לכבדה. 96. טוען הנתבע כי בסופו של יום, שולם מהחשבון המשותף סך של 76 , 234 ₪ בלבד מתוך הסכום של 310 , 000 ₪ שנפסקו לטובת בנות הדודות, ואילו היתרה שולמה מחשבון המשק, ובעיקר מכספים שהתקבלו ממכירת אדמות. הנתבע מפנה לעסקת קומבינציה שנרקמה בינו יחד עם עוד 30 בעלי משקים אחרים לבין קרן היסוד במסגרתה נמכרו אדמות צמודות לעפולה ובכספים אלו נפרעה יתרת ההלוואה. לטענתו כספים נוספים שנתקבלו בידי הנתבע (לאחר קיזוז ההלוואה) ורק הם, הועברו בחלקם על ידו מרצונו הטוב לרווחת ושימוש המשפחה, חלקם לאימו וחלק לאחותו, וזאת במנותק מכל חבות. 97. בחקירתה העידה התובעת לעניין אופן ביצוע תשלום רכישת חלקן של בנות הדודות : ש. אני אומרת לך ששילמת מתוך 310 , 000 ₪ רק 70 , 000 ₪. ואת היתרה סולקה ההלוואה באמצעות מכירת קרקעות של גידי. לא שלך. ת. אני וג’ לקחנו ממושב … הלוואה על סכום של 310 , 000 ההלוואה הזו מחולקת ל 3 חלקים: 100 , 000 ₪ לוקחים הלוואה מחשבון הבנק המשותף שלנו ; 100 , 000 ₪ אנחנו מחכירים את האדמות לאסף קוריס, ליריב, שלומי בשלב יותר מאוחר. 100 , 000 D זה חשבון בי, זה חשבון שיש לכל בעל משק, כל התגובות שנכנסות מקרקעות משותפות שנמכרות, גידולים משותפים, נכנסים לתוך חשבון בי. סביב שנת -2008 2009 נמכרת מניית תנובה ואנחנו מקבלים סכום כסף סביב 80 , 000 – 90 , 000 ₪ שנכנסים לתוך ההלוואה המשותפת והם נכנסים לחוב. ש. אז בעצם מתוך 310 , 000 ₪ יצא רק 70 , 000 ₪ מתוך החשבון המשותף. ת. אי אפשר, פה זה הדוגמה מעבר לכל התמונות שיש פה כוונת שיתוף כי היה פה משהו כללי של המשק, משהו קדום שנכנס למשהו משותף שאני וג’ שילמנו. אתה לא יכול להפריד בעוגה את האגוזים מהביצים ומהקמח, זה בדיוק אותו הדבר. (עמי 16 ש’ 7 – 18 לפרוטוקול). 98. בניגוד להצהרתו בכתבי טענותיו, הנתבע העיד בחקירתו כי העביר לאחותו 120 , 000 ₪ מהחשבון המשותף (עמ’ 30 שי 20 – 21 ושי 26 – 27). גם לאימו העביר 70 , 000 ₪ מהחשבון המשותף (עמי 31
32 33
11 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1
14

105. טענתה לא נסתרה בעדותו של אח הנתבע, ע’, אשר העיד כי אכן היה חוב, אולם הוא חוב היפותטי : ייש. החוב שהיה לך על הכביש של עפולה? ת. החוב במקורו היה 480 , 000 ₪ אם אני זוכר נכון, הוא לא חוב שלנו אישית, זה חוב שעדיין לא שילם והיה דין ודברים בין … לעפולה, הוא לא שולם ולא ישולם לעולם. זה חוב היפותטי אין לו משמעות. ש. איך הפך אותו חוב להיות על שם ג.ר.? ת. אני בטח לא העברתי את זה. ש. אתה העברת את הזכויות על החובות של המשק. ת. זה לא נקרא חוב של משק. החוב הוא חוב של מושב על בניית כביש צמוד לקרקעות חקלאיות ויש עליו ויכוחים של שנים רבות לפי מה שידוע לי החוב הזה לא ישולם לעולם וזה חוב של מושב …ולא שייך לאנשים פרטיים”. (עמי 22 ש’ 26 – 32 ובהמשך בעמי 23 ש’ 1 – 3 ). 106. טענתה כי רובצים חובות על הנחלה, אף נתמכה בעדותו של מר אסף קוריס, עד הנתבע, חבר הנהלת … שהעיד על קיומו של חוב לקרן יסוד: ייש. בשלב אי כשמשק היה על שם עי, שם יש חוב לקרן היסוד. זה מוכר לך? ת. היה חובות שקרן היסוד טענה כלפי כל בעלי הנחלות. ש. בין היתר כלפי עי ת. כלפי משק ר’. לפני זה נרשמה ירושה ובירושה נרשמו זכויות שונות. היה ע’ ג’ וג’ ובנות הדודה. ש. הם לא אפשרו את הרישום בטאבו בגלל.. ת. בגלל שחוזה החכירה לא היה תוקף, משנת 39 עד 88יי. (עמי 27 שי 10 – 16 ). 107. אמנם, בסופו של יום החוב הוסדר באמצעות האגודה עבור כל חברי האגודה באמצעות עסקה מול קרן היסוד. ואולם, החוב הוסדר רק מספר שנים לאחר שעופר חתם על תצהיר המתנה. 108. לגרסתה של התובעת פנו הצדדים, גם לאחות הנתבע ג.ו. (להלן: ייג’יי) ושכנעוה להעביר את חלקה בנחלה 2 / 32 ללא תמורה לנתבע. ואולם, רק כעבור מספר שנים שילמו לה עבור העברה זו. 109. יצוין כי התובעת זימנה לעדות את אחות הנתבע ג’, אולם העדה לא התייצבה לדיון. הנתבע לא מצא לנכון לזמן את ג’ כעדה מטעמו לאישוש טענותיו. מכל מקום, זימונה התייתר לאור הודאת הנתבע כי העביר לג’ סך של 120 , 000 ₪ מהחשבון המשותף (עמ’ 19 ש’ 15 – 18 לפרוטוקול):
24
26 27 28
29
30
ייג’, לאחר שהוזהר לומר את האמת, עונה לבקשת בית המשפט:
13 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש תמ”ש תמ”ש

51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)

117. יודגש כי בעוד שמול אם הנתבע נערך הסכם התחייבות ביום 23 . 5 . 06 לפיו התחייב הנתבע לאפשר לה לגור בבית בנחלה למשך כל ימי חייה ללא תמורה והתובעת אף חתמה על אישור ההתחייבות ועל כוונתה לכבדה, הרי שבתצהירי ההסתלקות העבירו האחים את חלקם בירושה לנתבע ללא כל תנאי שהוא. 118. רק לאחר הגשת התביעה הועלה בעל פה קיומו של התנאי. 119. למעט עדותו של עי שהוא בעל אינטרס בהליך ועדותו מוטית לטובת הנתבע, לא הוצגה כל ראיה או עדות נוספת התומכת בקיומו של התנאי הנטען. 120. יוצא אפוא כי תצהירי ההסתלקות נתנו כפי שהם, ללא כל התניה שהיא. ומכל מקום לא הוכח בפני אחרת.
התנהגות בני הזוג –מאמץ משותף, הטמעת פירות הנחלה בחשבון המשותף, שיפוץ וחזון לבניית בית חלומות והודאת הנתבע כי הוא רואה בתובעת כשותפה בנחלה
14
15
16 17
18

121. בתצהיר עדותה הראשית טוענת התובעת כי בין הצדדים התקיימה כוונת שיתוף שבאה לידי ביטוי ממשי בכל פן בחייהם המשותפים. 122. לטענת התובעת, לאורך כל שנות נישואיהם הציג הנתבע בפניה מצג, לפיו הם שותפים, הן באמירות ברורות ומפורשות בעל פה ובכתב והן בהתנהגות, ובהתאם לכך, הסתמכה התובעת כי מלוא הזכויות בנחלה משותפות לשניהם. 123. התובעת מפנה לחשבון בנק המשותף, אשר דרכו שולמה ההלוואה שנטלו מהמושב וכן התשלום לאחות ג’ ובו הופקדו משכורות הצדדים והכנסות המשק. 124. בעניין זה נחקר הנתבע והעיד כדלהלן (ראה עמ’ 30 – 31 שי 30 – 6 ): ייש. איפה מתנהל החשבון המשותף ? ת. בבנק דיסקונט בעפולה. החשבון המשותף הוקפא סביב מאי 2015. החשבון עדיין קיים עד היום, הוא לא סגור והוא על שם שנינו. ש. כמה כסף העברת לאמך ! ת. לא זוכר במדויק, סביב 70 , 000 ₪ גם מהחשבון המשותף. ש. לא העברת לה ממקום אחר ? ת. לא, אין לי מאיפהיי.

ובהמשך בעמי 31 ש’ 14 – 15 לפרוטוקול : ייש. האם את כל המשכורות שלך הפקדת לחשבון המשותף ? ת. ברור, אין לי חשבון אחריי.
15 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1 2
4
6 7 8

131. התובעת העידה כי פנתה לנתבע להוספת שמה בכרטסת, אך הוא טען שאין צורך בכך לאור היותם זוג נשוי : ייאבל כשרציתי להוסיף את השם שלי ג’ אמר לי כי אנחנו נשואים זה שלנו, השם של אמא שלי רשום משיקולים של הקלות מסיי (עמי 17 ש’ 8 – 9). 132. ערבוב הפירות המופקים מהנחלה עם כלל הנכסים הזוגיים עשוי ללמד על כוונת שיתוף בפירות הנחלה או אפילו במידה מוחלשת בנחלה עצמה בהתחשב בהתנהלות הצדדים. 133. דומה כי גולת הכותרת להודאת בעל דין בדבר זכויותיה של התובעת בנחלה באה לידי ביטוי בפתק שרשם לה בכתב ידו ביום 24 . 8 . 14 חתום על ידו : ייאני ג’ ת.ז. …אני נשוי לי.כ.ר. …מ 17 / 8 / 2000 כל נכס ואו ממון שהיה ברשותי לפני נישואיי וכל נכס שנוסף על שמי שייך גם לאשתי באותו החלק משק… במושב …”. 134. בחקירתו אישר כי הפתק נערך בכתב ידו. “ש. מציגה לך מסמך ההתחייבות שלך לתת לאישה כל נכס או ממון שהיה ברשותך לפני הנישואין. האם זה בכתב ידך? ת. כן. זה מוכר לייי. (עמ’ 32 ש’ 11 – 12 ). 135. בעדותו לא ניסה לסתור את תוקפו של הפתק או להמעיט מחשיבותו או לפרט על נסיבות
% ס : – ס ס : ה
12
16
הינתנו.
18

136. בסיכומיו נטען כי לפתק אין ערך כל עוד לא אושר בפורם המתאים. ואף צוין כי לא הייתה כל הבנה או הסכמה אודות מתן זכויות לתובעת במשק ובנחלה. 137. אני חולקת על עמדתו של הנתבע. אמנם אין ליחס לפתק תוקף של מסמך משפטי מחייב אך הוא בהחלט מעיד ומלמד על הלך רוח של הנתבע ומידת מחויבותו כלפי התובעת ועל תפיסתו אותה
כשותפה בנכסיו.
138. בכתבי הטענות ציינה התובעת כי לאחר נישואיהם, החלו הצדדים לשפץ את יחידת הדיור הצמודה לבית המגורים בעלות של 25 , 000 ₪ ובהמשך שיפצו את הבית בו התגוררו בעלות של
24
60,000
.
27

139. עוד טוענת התובעת, כי לצורך השיפוץ לקחו הצדדים הלוואה מחברים משותפים אשר חלקה הוחזר מספר שנים לאחר מכן כפי שעולה מתדפיס חשבון הבנק אותו צירפה התובעת לתצהירה (ראה נספח ח’1). 140. כמו כן צירפה התובעת לתצהיר העדות הראשית מטעמה, קבלות המעידות על רכישת חומרי בנייה עייס 8 , 784 שייח, לצורך שיפוץ הבית בו התגוררו הצדדים (ראה נספח ח’ לתצהיר עדות ראשית). 141. בעניין זה נחקרה התובעת והעידה כדלהלן (ראה עמי 17 שורות 25 – 30 ):
29
30
17 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1 2 3
10
11
12
13
14
15
16

מה שהאדון הזה עשה, על אף שכל החיים אמרנו שהכל שלנו והוא חתם על תצהיר עשה X על מקום החתימה של הבת זוג וחתם. יודעת שהיא לא תכנס לשום מקום ותיקח על עצמה חיים קשים, ליד חמות קשה, את כל החיים הקשים האלה על מנת שהיא תצא בלי שום דבר ובלי איזה כוונת שיתוף. זה שגידי הרוויח בשלב יותר מאוחר מזה שהוא קיבל קידום והוא ראה שנכנסו כספים במשק, הוא הבריח את האדמות ממני בניגוד לכל כוונת השיתוף שהיתה כל החיים”. (עמ’ 14 ש’ 24 – 31 ההדגשה שלי – ר.ג.). 150. לנתבע היו 2 / 22 זכויות בנחלת דורות מכוח ירושה. התובעת עמדה לצידו לאורך הדרך בהליכים המשפטיים שנדרשו להשגת הזכויות המלאות במשק במהלך חיי הנישואין. מעורבותה הייתה כהגדרתה מאחורי הקלעים. תמורת מכר קרקעות המשק ודמי שכירות יחידת הדיור הופקדו בחשבון המשותף ונטמעו בכספים המשותפים. מהחשבון המשותף שולם כ- 1 / 3 מהחזר ההלוואה שנטלה מהמושב לצורך רכישת זכויות בנות הדודות במשק ( 6 / 22) ושכייט ערייד שייצג את הנתבע בהליך המשפטי כנגדן. התובעת הייתה צד להסכם ההלוואה מול המושב, הוגדרה בו כחבר עם זכויות וחובות ביחס לנחלה. התובעת חתומה על ההסכם בין הנתבע לאימו המקנה לה זכות מגורים ללא תמורה לכל חייה בביתה בנחלה. התובעת התקבלה כחברה באגודה. במשק התגוררו הצדדים ביחד במשך למעלה מעשור (14 שנים) ובו גדלו את ילדיהם. הצדדים ערכו שיפוץ סטנדרטי בבית המגורים וקיבלו היתר עייש שניהם להרחבתו ואף התקשרו עם אדריכל לצורך הכנת התוכניות. התובעת לא ידעה כי הנתבע פעל לרישום הבעלות במשק על שמו בשנת 2013. הנתבע גם לא טען שסיפר לה על הרישום. הנתבע רשם לתובעת פתק ביום 24 . 8 . 14 , לאחר שהנחלה נרשמה על שמו, כי היא שותפה שוות זכויות בכל נכסיו. הנתבע התחייב לשותפות עם התובעת בנחלה, בניגוד להצהרה הנטענת ע”י האח כי העברת חלקו במתנה הייתה כפופה לכך שהנחלה תירשם רק על שם התובע. התובעת לא דרשה במהלך נישואיה כי מחצית הזכויות בנחלה יירשמו על שמה, ואולם, היה ידוע כי קיימת מניעה משפטית לרישום הנחלה, והמערכת הזוגית התאפיינה באווירה כללית של שיתוף ויצירת מצג לכאורה של שותפות בנחלה. התובעת העידה על ציפייה סבירה ולגיטימית ובצידה הסתמכות לזכויות בנחלה מכוח יחסי ההגינות בין בני זוג.
24
27
28 29
31
30
19 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1
3 4
7 8
10
11
14 15

בהצבת התיאוריה ובמבחן המעשי. תפקיד בתי המשפט בסופו של יום הוא לנסות להגיע, בתוך מה שלפניהם, לתוצאה שיש בה צדק, בגדרי הדיוייי . 155. כאמור שיתוף אינו בינארי, ואינו חייב להיעשות ע”י הצהרה כי כלל הנכס משותף, ויש לחלקו שווה בשווה בין הצדדים. יכול והשיתוף יהיה יימוחלש”י, ולחילופין יכול בית המשפט לקבוע כי השיתוף יחול, אך לא בחלקים שווים. 156. ראה פסק דינה של ס. הנשיא כבוד השופטת מירה דהן תמיש 16772 – 06 – 15 מיום 29 . 5 . 17 שקבעה כי הגרוש זכאי לחמישית מהזכויות בווילה יוקרתית שחמותו לשעבר בנתה עבורו ועבור בתה בזמן שהיו נשואים, הואיל והוא היה מעורב בבנייה וקיבל את הרושם שמדובר בביתו. צוין כי העובדה שהאישה ואמה לא ערכו הסכם שיבהיר כי אין לתובע זכויות בבית מעידה על כך שאכן הוצג לו מצג שווא שלפיו מדובר בבית משותף, בפרט כשבני הזוג היו שותפים כלכליים בכל והוא השקיע רבות בבנייה. בנסיבות אלה נקבע כי מגיע לתובע זכויות בנכס שהיה רשום ע’יש החמות, אם כי לא מחצית. לנוכח תקופת הנישואים הקצרה שש שנים ושוויו הגבוה של הבית, השותפות שלו תהא “מוחלשתיי – 20 % . ראה דברי כב’ השופט רובינשטיין בבעיימ 8206 / 14 (פורסם בנבו), מיום 14 . 04 . 2015 לעניין שותפות שהלכה ונחלשה במשך השנים. ראה גם זה דברי כב’ השופט צ’ ויצמן בתמייש -38559 05 – 11 (פורסם בנבו), מיום 01 . 12 . 2013 במקרה בו ייקיימת שיתופיות מוחלשת, שיתוף בו ברור לצדדים, שניהם גם יחד, כי אין הם מעוניינים, מתכוונים ורוצים לשתף איש את משנהו באופן מלא בכלל נכסיהם, ולמעשה כל אחד מהם מנהל את ענייניו הכלכליים באופן שאינו חשוף וגלוי למשנהו. 157. בעניין בעיימ 1398 / 11 נקבע כי אף בהעדר השקעה כספית בנכס ניתן יהא להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס ייחיצונייי שכן זו יכולה להתבטא גם בהבטחות ובמצגים אקטיביים או משתמעים שעשויים להביא להסתמכות מצד בן הזוג הלא רשום וליצור טענת מניעות לבן הזוג הרשום. 158. נחה דעתי כי המצגים אשר הוצגו בפני התובעת, מעורבותה בהשגת הזכויות בנחלה, בשיפוץ בית המגורים ויחידת הדיור, תמורת מכר קרקעות המשק ודמי שכירות יחידת הדיור שהופקדו בחשבון המשותף, והעובדה כי שם התגוררו הצדדים וילדיהם, מביאה לכך כי קיימות לה זכויות בנחלה. 159. מאחר ועסקינן באיזון זכויות בנחלה אשר מטבעה אינה זהה לדירת מגורים, ומאחר והיא כוללת בתוכה זכויות רכושיות, וכלכליות נוספות שאינן מתקיימות ביחס לדירה , ונסיבות נוספות שהובאו בפניי, נחה דעתי כי עסקינן ביישותפות מוחלשת”י אשר אינה עולה לכדי בעלות שווה בנחלה, אלא בשיעור של 20 % בלבד לתובעת. 160. אשר על כן, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי הקובע כי לתובעת זכות קניינית בנחלה בשיעור של
16 17 18
19
20 21
23
28 29
31
.20%
21 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
2
E
8
ס 0

171. אי לכך, הנני רואה לנכון להידרש לסעד הנדרש. 172. כעיקרון, פסק הדין שסלל ופרץ את הדרך לכלול יינכסי קריירהיי שצבר בן זוג במהלך הנישואין, כנכסים בני חלוקה בין בני זוג עם פקיעת הנישואין הוא בעיימ 4623 / 06 שניתן ביום 26 . 8 . 07 פורסם במאגרים (להלן: “בעיימ 4623 / 04 “). 173. בפסק דין זה נקבע כי לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו. 174. לעניין היקף האיזון, נפסק כי זה ייעשה אך ורק ביחס לפער ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג תוך כדי מהלך הנישואין ועקב הנישואין, כאשר היכולת הטבעית והכישרון האישי של בן הזוג יוצאו מגדר האיזון. 175. בנוסף לצורך עריכת תחשיב האיזון יובאו אלמנטים נוספים כמו משך הנישואין, גיל בני הזוג, הפרשי השכר, אופק השתכרותם, רמת ההשכלה, צבירת הניסיון והמוניטין וכן מידת הוויתור שעשה בן הזוג האחר. 176. פסיקת העליון קובעת כי הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי קריירה מתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין הכנסות בני הזוג, פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו (בעיימ 3664 / 07 פורסם במאגרים, 10 . 12 . 07 (להלן: “בעיימ 3664 / 07 י) ובעיימ 4623 / 04 ). 177. עוד נקבע כי יש לבחון אם הפער שנוצר בין בני הזוג נוצר עקב הנישואין ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף (בעיימ 4623 / 04 , פסקה 21). 178. בבעיימ 3664 / 07 פלוני נ’ פלונית אימצה כב’ השופטת ארבל את שנפסק בבעיימ 5879 / 04 פלוני נ’ פלונית (פורסם במאגרים, 2 . 8 . 04 ) ובבעיימ 4623 / 04 לעיל, וקבעה כי מוניטין הינו נכס בר שיתוף:
12
י
13
14 15 16 17
18
19
20
21
ייבייחוד הדברים נכונים נוכח הלכת פלונית שנקבעה לאחרונה בבית משפט זה …ולפיה חזקת השיתוף חלה על נכסי קריירה לרבות מוניטין אישי. בהלכה זו נקבע כי יילפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותוי, כאשר נכסי קריירה, שהם כושרו של האדם להשתכר, מורכבים, ייעל דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם ביסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגייי … בית המשפט הוסיף וקבע כי הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור
23 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
4
12
14
15
6

מרחבים מרכזיים אלה בחייו של אדם” כלשונו של כב’ השופט ריבלין בבעיימ 4623 / 04 (פסקה 11), אך לא באופן מובהק על חשבונה של התובעת.” 184. מכל המקובץ עולה כי הפסיקה רואה במוניטין רכיב למתן פיצוי, לעשיית צדק ולשוויון כלכלי רק במקרים מובהקים של פער ממשי וברור בכושר ההשתכרות, של מי מהצדדים, הנובע מוויתור או הקרבה משמעותיים מצד בן הזוג התובע. 185. בית משפט לא קבע מסמרות ביחס לשיטת חישוב המוניטין, אלא קבע כי כל מקרה ייבדק לגופו. 186. עוד יש לזכור שאין המדובר בזכות לאזן את היכולת הכלכלית של בני הזוג עם פקיעת הנישואין מכוח עקרונות השוויון בכל מחיר, אלא ראשית יש לבדוק את הגורמים שהביאו לאי השוויון ורק בהתאם לכך תיבחן הזכאות. 187. וביישום לענייננו. לא שוכנעתי כי התובעת עשתה ויתורים משמעותיים בהתפתחותה המקצועית במהלך הנישואין על מנת שהנתבע יוכל להתקדם ולפתח את הקריירה שלו. 188. טענת התובעת לפיה היא ” הקדישה את עצמה לקידום התובע, תוך שהיא אינה מפתחת כלל את עתידה המקצועייי (סעיף 39 לסיכומים) נטענה בלשון רפה וללא ביסוס ראייתי כלשהו. 189. אדרבא, התובעת במהלך תקופת הנישואין, השלימה לימודי הוראה וחינוך מיוחד במשך 5 שנים כאשר הנתבע נשא בנטל גידול הילדים בתקופה זו. 190. זאת ועוד. התובעת לא הביאה ולו ראשית ראיה, כי נכפה עליה ויתור משמעותי מבחינה מקצועית. התובעת לא ויתרה על עבודה וקריירה אישית למעט התקופה בה פוטרה מעבודתה כגננת עד לתקופה בה שבה לשוק העבודה. כפועל יוצא, אין ענייננו במקרה בו הוקרבה התפתחותו המקצועית של אחד מבני הזוג, על מזבח זו של בן זוגו. 191. מעיון בתלושי השכר העדכניים אותם הגישה התובעת לתיק בית המשפט עולה כי שכרה אף עלה במרוצת השנים וכיום היא משתכרת בממוצע 6 , 800 ₪. 192. כאמור, על פי הפסיקה, חלוקה של נכסי קריירה תיעשה במקרים מובהקים של פער ממשי וברור בכושר ההשתכרות של הצדדים וכשאחד מבני הזוג ויתר ויתור משמעותי מבחינת התפתחותו המקצועית. 193. מעדות הצדדים וכלל הראיות, עולה כי התובעת לא ויתרה על קריירה אישית לטובת התקדמות הנתבע. התובעת לא ויתרה על התפתחותה המקצועית והשלימה את לימודיה במקביל להתקדמותו של הנתבע ולימודיו. 194. הפסיקה דנה בפסיקת פיצויים בגין נכסי קריירה במקרים קיצוניים של בן זוג אחד משכיל והאחר חסר השכלה, האחד בעל עסק עצמאי ומשגשג והאחר בעל משרה חלקית או יימשרה ביתיתיי בלבד, ואלו כאמור לא נסיבות המקרה של בני הזוג שבפני. לפיכך אני קובעת כי אין עסקינן במצב של חוסר איזון בולט בין הצדדים, דהיינו בצדדים אשר אחד מהם הוא ייבן זוג חיצוני/קרייריסטייי והאחר ייבן זוג ביתייי, כלשון הפסיקה.
17
18
20
21
26 27 28 29
30 31
25 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
3 4
ה
5

202. הקטינים, בני 17 . 6 , 15 ו-7 (ילידי 2001, 2004 ו-2012). 203. ביום 23 . 10 . 15 פסקתי את מזונותיהם הזמניים של הקטינים. 204. בהחלטה קבעתי כי השתכרותו של הנתבע כ- 10 , 000 ₪ בנוסף להכנסות מהחכרת אדמות חקלאיות. התובעת נכון לאותה תקופה לא עבדה. הנתבע חויב בסך של 3 , 500 ₪ עבור מזונות הקטינים, ובנוסף חויב לשאת בכל הוצאות אחזקת הבית בו התגוררה התובעת עם הקטינים לרבות ארנונה, מים, חשמל, גז, כבלים ואינטרנט וכן מחצית מהוצאות בריאות וחינוך חריגות. 205. בהחלטתי מיום 7 . 7 . 16 נדחתה בקשת התובעת להגדלת מזונות, ובקשתה לחייב את הנתבע במזונות אישה, במקביל דחיתי את בקשת הנתבע להפחתת מזונות הקטינים, והותרתי את המזונות הזמניים בעינם. 206. לטענת הנתבע יש לפסוק את מזונות הקטינים בהתאם להלכת בעיימ 919 / 15 ולכן אין לחייבו במזונות כלל, ולחילופין יש להשית עליו מחצית מסך מזונותיו של הקטין אביתר ולחייב את התובעת במזונותיהם היחסיים של טל ורוני.
7
10
11
ז-1
המתווה הנורמטיבי – מזונות ילדים
18

207. עפ”י הוראות סעיף 3א לחוק המזונות, מהות והיקף חובת ההורים לשאת במזונות ילדיהם, ימדדו לפי הדין העברי. 208. הלכת בע”מ 919 / 15 שינתה מהיסוד את פרשנות הדין העברי ואת ההלכה אשר הייתה נהוגה בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים, שעל מזונותיהם חולש הדין העברי, בגילאים שבין 6 – 15 שנים. 209. עפ”י בע”מ 919 / 15 : ייבגילאי 6 – 15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה בניהם תיקבע עפיים יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת משמורת הפיזית ובשים לב לכלל נסיבות המקרה.” 210. בעמ”ש 33549 – 04 – 16 פלוני נ’ פלונית (פורסם בנבו) הובהר אופן יישום הלכת בעיימ 919 / 15 : ייכמובן, שבבואנו ליישם את החלת העיקרון כדלעיל, יש להתחשב במכלול הנסיבות לרבות שאלת יכולתם הכלכלית היחסית של כל אחד מן ההורים מכלל המקורות, כולל הכנסה מעבודה, כמו גם יתר נסיבות העניין (פסקה 142 לפסק דינו של כב’ השופט פוגלמן), ובעת שמדובר בזמני שהייה שאינם שווים, הרי יהיה מקום כמובן להתחשב גם באותם זמני שהייה כפי שהינם בפועל. בנוסף לאמור, יש להפנות גם לקביעותיה של כב’ השופטת ברק ארז אודות יישום חלוקת האחריות וההוצאות תוך ההתייחסות הספציפית לנושא המדור, וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בפסקה 64 לפסק דינה והעקרונות המפורטים שם, תוך הדגשה י… הכל לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית עפ”י הנסיבות המשפחתיות …” לרבות בחינת שאלת הוצאות המדור ותשלום
25
27
28
29
30
31
32
המזונות.”
32
27 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
הכנסות הנתבע
6

216. ביום 23 . 10 . 17 הגיש הנתבע תלושי שכר עדכניים, ממקום עבודתו “….” בו הוא מועסק מאז 1 . 2 . 10 , מהם עולה כי שכרו החודשי עומד בממוצע על סך של 10 , 000 ₪ נטו. 217. בתצהיר עדות ראשית מטעמו הצהיר הנתבע לעניין הכנסותיו מהמשק, כי לאחר קיזוז הוצאות ואנשי המקצוע הנשכרים לצורך הטיפול במשק, הכנסותיו מועטות וזניחות ומגיעות לכדי אלפי ₪ בשנה ותו לו (ראה ס’ 50 לתצהיר העדות הראשית). 218. עם זאת בחקירתו לפרוטוקול העיד הנתבע כי כספים בסכומים לא מבוטלים, הועברו מהמשק לחשבון המשותף ממכירת הקרקעות. לגבי הכנסות בחשבון המשקי משנת 2017 העיד : יית. אולי קצת הכנסות מגידולים, יש במשק שדות, בשדות אנו זורעים, קוצרים ויש הכנסות. ההכנסות האלה הם הכנסות מינימליות לגלגל את המשק ולא מעבר לזה”י
11
12
14
16
18

ש. ב- 2012 יש יתרת זכות של 380 , 000 ₪ וב- 2107 יש יתרת זכות של 59 , 000 ₪ אחרי שבמהלך השנים יש כניסות של כספים. לאן הלכו 300 , 000 ₪ ? ת. יש הוצאות של מס שבח, וכל מיני מיסים, מס שבח על מכירת האדמות, יש גם כספים שלקחתי אותם ושמתי בחשבון המשותףיי. (ראה עמי 32 ש’ 14 – 32 לפרוטוקול). 219. הנתבע עזב את יחידת הדיור ושכר דירה במושב (טען בהודעה מטעמו כי שכייד 3000 ₪ בחודש). לא ידוע האם יחידת הדיור הושכרה, ומכל מקום מדובר במקור הכנסה פוטנציאלי נוסף, שיש לממשו. 220. בנוסף לאור הכרעתי בתיק הרכושי צפוי הנתבע להתגורר בבית המגורים בנחלה, ולא יידרש להוצאה של דמי שכירות. 221. בבואי לפסוק את מזונותיהם של הקטינים, יש לקחת בחשבון לא רק את הכנסתו השוטפת של הנתבע מעבודתו, אלא גם את הכנסותיו מנכסיו. 222. אי לכך, אני מעמידה את הכנסתו של הנתבע מכל מקורותיו על סך של 14 , 000 ₪.
19 20
24
הכנסות התובעת
30

223. התובעת צירפה לתיק בית המשפט תלושים עדכניים ממקום עבודתה י….” בו היא מועסקת החל מיום 6 . 3 . 18 , מהם עולה כי שכרה החודשי בממוצע הוא 6800 ₪ נטו. 224. באשר למדור, התובעת מתגוררת בבית הצדדים כאשר הוצאות המדור הושתו על הנתבע בהחלטה מיום 23 . 10 . 15 לרבות הוצאות בגין ארנונה, חשמל, מים, גז וכבלים.
32
29 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
E
0
0
10
11
13

20. עוד טוענת כי בשנת 2009 שלמו לקרן היסוד סך של 87 , 000 ₪ בתשלומים. 21. ובסהייכ נטלו הלוואות והחזירו חובות נחלה בסך כולל של 400 , 000 ₪. 22. התובעת טוענת כי בשנת 2013 קבלו אישור בנייה והרחבה של בית המגורים ושכרו אדריכל לשם ביצוע. 23. התובעת מציינת כי בחייהם הפרטים חלו התפתחויות במהלך השנים, הנתבע התקדם בעידודה ובתמיכתה, עזב את המוסך, כעשר שנים לאחר נישואי הצדדים והחל לימודי כלכלה ומנהל עסקים. 24. לטענת התובעת, במקביל להתעצמותו הכלכלית של הבעל הוא החל להתייחס אליה באופן משפיל ואף גברו ההתנכלויות מצד חמתה, ובאותה תקופה אף נולד בנם הקטן של הצדדים, ועל כן החליטו במהלך שנת 2013 לעזוב את בלפוריה לכפר קיש, ולאחר מכן לעפולה, וזאת על מנת להתרחק מהחמה עד אשר ביתם החדש יבנה. 25. באותה התקופה חזר הנתבע והעלה התחייבותו על הכתב, כפי שבאה לידי ביטוי בהתנהגותו, ובה אישר ביום 24 . 8 . 14 כי לתובעת מחצית מכל הנכסים והממון שהיו לנתבע טרם הנישואין ולאחריהם. 26. לאחר שגילתה כי הנתבע כלל לא החל בבניית הבית, וכי יש לו בת זוג חדשה, חזרה באישון הלילה בסערה לביתם ב… והוציאה את השוכרים מהדירה והחלה להתגורר בה יחד עם הקטינים. 27. לאחר שהוצא צו הגנה כנגד הנתבע, עבר הנתבע להתגורר ביחידת הדיור הצמודה לבית וכך גרו הצדדים בנפרד זה לצד זה עד לא מזמן. 28. התובעת עותרת לרישום מחצית הזכויות בנחלה על שמה או כי במסגרת איזון משאבים תקבל תמורתן. 29. בנוסף זכאית למחצית הזכויות המצויות בפיקדון המשקי אצל האגודה, למחצית פירות הנחלה ולמחצית מכלל הנכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים. 30. כך אף עותרת לחלקה בזכויות פנסיוניות שצבר הנתבע ממקומות עבודתו בתקופת החיים המשותפים לרבות פיצוי בגין פערי השתכרות, מוניטין ונכסי קריירה. 31. כמו כן עותרת למחצית שווים של כלי הרכב המשותפים הרשומים עייש הנתבע והציוד החקלאי והאספנות.
14
16
18
20
24
ג. טענות הנתבע

32. הנתבע טוען כי התובעת נעדרת זכויות או חלק במשק או בנחלת אבותיו או בבנוי עליהן. 33. לגרסתו, מעולם לא עירב את התובעת בנושא המשק או ניהולו, והוא החליט בעצה אחת עם אימו ואחיו כי ייקח את המשק על עצמו.
32
3 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש תמ”ש תמ”ש

51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1 2
4
6
ב
8
10
11

237. לאור הכרעתי בתביעה הרכושית, התובעת תאלץ לפנות את הבית והנתבע יוכל לשוב להתגורר בבית הזוגיות ואף להשכיר את יחידת הדיור ככל שאינה מושכרת כבר כיום. לתובעת יהיו עלויות מדור ואחזקתו שאינה נושאת בהם כיום. והפער בין הצדדים בהכנסות הפנויות יגדל. 238. בנסיבות מדור יחושב לפי שכייד מקובל לדירה בעיר סמוכה או במושב והוא נאמד בסכום של 3000 ₪ לחודש. רכיב המדור יילקח בחשבון צרכי הקטינים עם פינוי הנחלה. 239. חלקם של הקטינים במדור ואחזקתו בבית התובעת יעמוד על סך של 2250 ₪ בחודש. ואילו בבית הנתבע רק על סכום של הוצאות מדור 1500 ₪. 240. כיום חולקים ההורים בנטל גידול הקטינים. על פי תסקיר בתיק אצל האם שוהים יום אחד יותר בשבוע. שניהם מתגוררים באותו מושב והקטינים מתניידים בין הבתים. לא ברור מה יהיה בעתיד עם עזיבת האם את הנחלה, וכבר כיום לטענת האם, לאחר הגשת סיכומים, הקטינים שוהים יותר בביתה. 241. ייודוק, איננו סבורים שיש לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, כפי שנוקטות רבות מהערכאות ואף חלק ממאמרי המלומדים שפורסמו מיד ובסמוך אחר פרסום הילכת בעיימ 919 / 15 אלא יש מקום, לטעמנו, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול – לאו דווקא מתמטי מדוייק – של הפרמטרים הנזכרים וזאת מתוך הנחה כי – כדוגמה בלבד – אפשר שגם אם יחס זמני שהיית הקטינים אצל ההורים עומד על 70 % אצל האחד ו- 30 % אצל האחר, הרי שההורה שהקטינים מצויים עמו מירב הזמן משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר באופן ניכר מהשקעתו של ההורה האחר שמתבטאת לא רק באותו יחסי מתמטי אחוזי של זמני השהייה- הכל כמובן תלוי נסיבותיי. (עמייש (מרכז לוד) 11623 – 07 – 17 פורסם בנבו מיום 24 . 6 . 18 ). 242. נכון להיום לאם הכנסה פנויה של 6800 ₪ בתוספת 3500 ₪ מזונות ולאב הכנסה פנויה של 4500 ₪ (קיזוז מזונות 3500 ₪, שכייד 3000 ₪ החל מעזיבתו את יחידת הדיור ו- תשלום אחזקת בית עבור שני הבתים 3000 ₪). 243. בנסיבות אני מורה כי החל מיום 1 . 9 . 19 וכל ראשון לחודש השוטף, ועד לפינויה של התובעת את בית המגורים, יחויב הנתבע רק בתשלומי אחזקת הבית ובמחצית מדמי המזונות של הקטינים היינו בסך של 1750 ₪ מדי חודש בחודשו. בתוספת מחצית מהחינוך הפורמאלי ובמחציות חריגות כמפורט בהמשך. 244. עם פינויה של התובעת את בית המגורים בנחלה, תתווסף הוצאה של 4500 ₪ בגין מדור ואחזקתו שלא קיימת היום. ומנגד לנתבע תגדל ההכנסה הפנויה בסך של 4500 ₪ (שכיד והוצאות אחזקה של בית המגורים). 245. עם פינויה של התובעת, יגדלו הוצאותיה ויוצרו פערי השתכרות משמעותיים לטובת הנתבע. 246. יחס ההכנסות הפנויות בין הצדדים צפוי להיות 78 % לנתבע ו- 22 % לתובעת. חלוקת זמני השהות כוללת יום נוסף אצל האם במשך השבוע.
13 14 15 16 17
18 19
25
28
31 32
33
31 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
257. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין ותסגור את התיק. 258. מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ז’ אלול תשעייט, 07 ספטמבר 2019, מוצייש, בהעדר הצדדים.
ייני
,
רונית גורביץ, שופטת
דלתיים סגורות
33 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1
בכל הקשור לסעד של מוניטין ונכסי קריירה, הרי שהוא נזנח, לא הוכח, וממילא לא רלוונטי בהיותו עובד שכיר.
oooo vaa awn
ד. תביעה לשמירת זכויות
11
13
14 15

48. תביעה זו הוכתרה כיתביעה לשמירת זכויותיי. בפועל התבררה כתביעה הצהרתית לגבי זכויות התובעת בנחלה. 49. בסיכומיו וביתר כתבי טענותיו, טען הנתבע לגופו של הסעד המתבקש, אף כי הביע ספק לגבי אפשרות מתן הסעד במסגרת דיונית זו. 50. הידרשות הצדדים לסעד ההצהרתי בהליך שמיעת הראיות, כמו גם הצורך במתן הכרעה לנוכח התביעה הקיימת לפינוי הנתבעת מהנחלה, העניקו את ההכשר הנדרש לדון בו תהא המסגרת הדיונית אשר תהא, בהיותו אף חוסה תחת כנפי סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המתיר סטייה מסדרי דין וראיות. 51. כאמור הצדדים נישאו זה לזו בשנת 17 . 8 . 00 . בהעדר הסכם ממון ביניהם, חל עליהם משטר של איזון משאבים בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. 52. מוסכם על הצדדים כי המועד הקובע לאיזון הינו ה- 1 . 5 . 15 . 53. סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כדלקמן: “עם התרת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג…”.
16
24
25
– זיהה
26

54. לצד כלל זה נקבעו בסעיף שלוש קטגוריות של נכסים וזכויות ששווים לא יאוזן בעת פקיעת הנישואין. דיוננו יתמקד בקטגוריה הראשונה: יינכסים שהיו לבן הזוג ערב הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין”י המכונים יינכסים חיצוניים” – היינו, נכסים שלא נוצרו ביגיעת בני הזוג במהלך תקופת הנישואים, אלא נפלו בחלקו של אחד מבני הזוג מכוח זיקה משפחתית, חברתית או אחרת שאין לה ולנישואין לבן זוגו ולא כלום (עייא 4151 / 99 בריל נ’ בריל, פ”ד נה(4) 709 עמי 715 – 717 ). נוכח אופיים ומהותם, הוצאו הנכסים החיצוניים מגדר תחולת חזקת השיתוף והסדר איזון המשאבים, שכן משטרים אלה מתייחסים במהותם לנכסים ולזכויות אשר נצברו ונרכשו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין (אי רוזן-צבי, יחסי ממון בין בני זוג, עמ’ 342).
28 29 30
ד-1
החרגת נכסי הירושה והמתנה בראי הפסיקה
5 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש תמ”ש תמ”ש

51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1 2

61. עם זאת, במקרים מסוימים, בהם יוכח קיומו של דבר מה נוסף ונסיבות נוספות בצד אורח חיים תקין ייתכן ובית המשפט יקבע כי הנכס החיצוני הוא בר איזון ( בעיימ 10734 / 06 פלוני נ’ פלונית, פורסם במאגרים). 62. בהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון, ככל שהתובעת דורשת להכיר בזכויותיה בנחלה שלטענת הנתבע קיבל בירושה ובמתנה, עליה להוכיח לגביו כוונת שיתוף קונקרטית או להוכיח כי אותו רכוש נטמע ברכוש המשותף (בעיימ 10734 / 06 פלוני נ’ פלוני [פורסם במאגרים] מיום 14 . 3 . 07 ובעיימ 5939 / 04 פלוני נ’ פלוני, פייד נט(1) 663 (2004)).
4
ד-2
מן הכלל אל הפרט – ניתוח עדויות וראיות
12
13 14 15
16

63. בעניינו השאלה שעל הפרק הינה האם התובעת זכאית למחצית שווי הזכויות בנחלה שנרשמה על שמו של הנתבע בתקופת הנישואין מכוח כוונת שיתוף ספציפית. 64. יש לבחון את הרקע, הנסיבות, והמהלכים שננקטו והובילו להקניית הזכויות בנחלה לנתבע. בנוסף יש לעמוד על מקורות המימון, התנהגות הצדדים לרבות הבטחות ומצגים אקטיביים.
19
הרקע לרכישת הנחלה
20

65. לגרסתה של התובעת, בעידודה ובתמיכתה החליט הנתבע יילכבושיי את הנחלה, ובעצה אחת עימה החלו בהליך לרכישת יתר הזכויות בנחלה מבני משפחתו של הנתבע במטרה להשתקע בנחלה ולבנות שם את ביתם (ראה ס’ 6 לכתב התביעה). 66. התובעת העידה בלהט ובאמוציונליות רבה על התוכנית המשותפת שרקמו בני הזוג לתפוס חזקה בנחלה, להעביר את הזכויות בנחלה למשפחה, ולהקים את בית הזוגיות שם (בעמי 12 שי 14 – 21 לפרוטוקול):
ייש. למה לא כתבת בתצהיר ארוך שעיבדת בידיים ת. למה לא כתבתי שאני שמרתי על הילדים, אנחנו תא אחד, חשבון בנק משותף… אנחנו משפחה שהתחילה את דרכה עם חשבון בנק משותף עם מחשבה שמוציאים את כולם מהמשק, נכנסים בשנת 2000, נתתי את כל החיים שלי. לא בכדי בשנת 2000 אנחנו נכנסים לתוך אדמה שהיא חרוכה במאבקים משפטיים, שלא צולחים לעולם, אדמה זנוחה, חובות על המשק, לתוך מקום שהוא מעופש, עכברים נכנסים, בין הריצוף הבית הישן, בית הסתדרות משנות העשרים, הייתי מעבירה עם מלט כדי לסתום חורים
7 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 51484 – 04 – 17 כ’ נ’ ר’ (נקיטת אמצעים לשמירת זכויות) תמ”ש 46717 – 12 – 16 (סילוק יד ידמי שימוש) תמ”ש 44908 – 04 – 15 (מזונות ומדור)
1
3
5

רקע זה החלו סכסוכים בין התובעת לאימו שגרה בסמוך (סעיפים 16 . 3 , 22 ו-23 לסיכומיו וסעיפי 10 . 6 , 15, 17 ו- 18 לתצהירו). 72. בשקילת גרסאות הצדדים, זו מול זו, עדיפה בעיני גרסת התובעת שהייתה עקבית ואמינה ואף עולה בקנה אחד עם מערכת היחסים השיתופית המשתקפת במהלך שנות נישואיהם. הצדדים נהלו ביחד את התא משפחתי, לקחו חלק שווה בגידול הילדים ובעבודות הבית (סעיף 18 . 4 לתצהירו), שינו מקומות מגורים בהסכמה, החליטו ביחד לתקוע יתד במושב ב…, חתמו על הסכם הלוואה מול המושב בגדרו הובטחה זכות מגוריה של האם עד 120 וניהלו קופה משותפת. 73. אני קובעת אפוא כי הבחירה להשתקע בנחלה הייתה מתוך בחירה והחלטה משותפת של בני הזוג.
7
9
(0
11
המהלכים שננקטו לרכישת כל הזכויות בנחלה

74. ערב כניסת הצדדים לנחלה, היו הזכויות הקנייניות רשומות על שם חמישה נכדים – התובע ושני אחיו ושתי בנות דודות. 75. בהתאם לצו קיום צוואה שהוצא אחר הסב המנוח הייתה מצבת הזכויות בנחלה כדלקמן : לאח הנתבע עופר 20 / 32 + 2 / 32 והדירה בה מתגוררת אימם – סהייכ 22 / 32 . לנתבע 2 / 32 והדירה של הסב והסבתא. לאחות הנתבע גלית 2 / 32 ומיטלטלין נוספים. לשתי בנות הדוד 3 / 32 לכל אחת – סהייכ 6 / 32. 76. הנחלה נרשמה בשלמות עייש הנתבע בטאבו ביום 15 . 8 . 13 כשמצוין כי מהות הפעולה מכר.
רכישת חלקן של בנות הדוד

77. התובעת טענה כי בעידודה ניהל הנתבע מאבק משפטי כנגד בנות דודו לרכישת חלקן בנחלה (להלן :”י תייא 4480 / 99 “) כאשר שכייט עורך הדין שולם ע”י הצדדים יחדיו. 78. להוכחת טענתה צירפה התובעת קבלות עייס 23 , 655 שייח, מאת עו”ד חיים גורן אשר ייצג את הנתבע בהליך המשפטי (ראה נספח ב’ לכתב התביעה). 79. כמו כן, טענה התובעת כי במסגרת פסק הדין אשר ניתן ביום 17 . 11 . 05 הוסכם כי הנתבע ישלם לבנות דודו סך של 310 , 000 ₪ בעבור רכישת חלקן בנחלה.
31
9 מתוך 33