בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופטים שבח יהודית, סג”ן, שאול שוחט, סג”נ, יונה אטדגי
מערערת/משיבה
ש.א.מ. מצנני מדבר בע”מ ע”י ב”כ עוהייד חניתה מיטלס וקרן מיטלס-יונוביץ
נגד
משיבים/מערערים
1. נסים מזרחי 2. ששון שיראזי ע”י ב”כ עו”ד ניב סופר
פסק דין
השופטי, אטדגי
1. למען הנוחות תכונה להלן המערערת ב-ע”א 13648 – 09 – 18 (המשיבה ב-ע”א 28148 – 09 – 18 ) – “המערערת”, והמשיבים ב-ע”א 13648 – 09 – 18 (המערערים ב-ע”א 28148 – 09 – 18 – “המשיבים”. עו”ד חניתה מיטלס, שמונתה כמפרקת המערערת, תכונה – “המפרקת”. שני הצדדים ערערו (בנפרד) על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב’ סגן הנשיא א. דפדי), אשר דחה את תביעתה של המערערת, שהוגשה באמצעות המפרקת, להורות על ביטולה של עסקת מכר מניות מסוימת שנעשתה בין הצדדים וכתוצאה מכך – להורות למשיבים להשיב לה את הכספים שזו שילמה להם במסגרת אותה עסקה (להלן – “פסק הדין”).
8 9
2. המערערת היא חברה שפעלה בתחום מיזוג האוויר והקירור והמשיבים הם אנשים פרטיים. כפי העולה מהעדויות המפורטות בפסק הדין, בין מנהלה של המערערת, אהוד רוזנפלד (להלן – רוזנפלד”) ובין המשיבים התקיימו קשרים עסקיים וחבריים.
13
התביעה בבית משפט קמא 3. בשנת 2005 רכש כל אחד מהצדדים (המערערת מצד אחד והמשיבים מצד שני) 15 , 160 מניות בכורה מסוג A1 בחברת הייטק בשם N – TRIG הרשומה בארה”ב (להלן – “אנטריג”) במחיר של
17 18
1 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
כב’ השופט פוגלמן בחר להותיר שאלה זו “בצריך עיון” (פסקה 40 לחוות דעתו), ואילו כב’ השופט רובינשטיין ציין, “כי בדומה לשופט הנדל נוטה אני לדעה, שבמקרה של סימולציה חלקית יש לבחון את החוזה הגלוי בפרספקטיבה של חוזה למראית עין; ואת החוזה הנסתר “באורח עצמאי, בלא זיקה להוראות סעיף 13 רישא” (כלשונה של פרופ’ שלו בספרה, דיני חוזים: החלק הכללי – לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (תשס”ה) 260)”, אך קבע כי התשובה לשאלה זו איננה נדרשת לשם ההכרעה במקרה שנדון שם (פסקה ז’ לחוות דעתו).
1 2 3 4
ח
ס
פ
מ
ס
10
כיוון שהוזכרה דעתה של פרופ’ שלו, אצטט כאן את שנכתב במהדורה החדשה, שלו-צמח, עמ’ 306: “בחוזה שמראית העין בו היא יחסית, קיימת בין הצדדים מערכת משפטית כפולה: חוזה גלוי – הוא החוזה למראית עין, וחוזה נסתר – הוא החוזה האמתי. חוק החוזים, בסעיף 13, דן רק בדינו של החוזה הגלוי וקובע את בטלותו: חוזה שנעשה למראית עין בלבד אין לו תוקף. סעיף זה אינו דן כלל בחוזה הנסתר, ומכאן גם שאין הוא מבטל אותו. תוקפו של חוזה זה לא נקבע בסעיף 13 ולא נחתך על פי הוראתו. לכאורה, החוזה הנסתר תקף, ובלבד שמתקיימות בו המידות הדרושות לקיום לחוזה והוא עונה לדרישות החוק”.
12 13
14
5
16
לאור האמור לעיל, אבחן עתה האם צדק בית המשפט קמא בקבעו כי תחת הסכם הרכישה, לגביו נקבע שהוא חוזה למראית עין, הסתתר חוזה אמיתי נסתר אחר? אם כן מהו, והאם בעקבותיו נכון או לא נכון יהא להורות על השבת הסכום ששילמה המערערת למשיבים?
17
18
19
20
5
24. על דבר אחד אין חולק: המערערת שילמה למשיבים סכום משמעותי: 1 . 5 מיליון ₪. מדוע שילמה המערערת סכום זה למשיבים ומה היא קיבלה או היתה אמורה לקבל עבור סכום זה? מסקנתו של בית המשפט קמא היתה שזהו הסכום שהוסכם למעשה עבור המניות שצוינו בהסכם. אינני סבור שמסקנה זו הוכחה כנדרש, שכן שאלות מרכזיות שעלו בהקשר להסכם הרכישה, ושבעקבותיהן נקבע כי הוא פיקטיבי, תקפות גם ביחס אליה: א. עדיין קיים פער גדול בין שווי המניה על פי רכישה זו, 198 ₪, לבין שוויה האמיתי באותה עת, 19 . 65 ₪, על פי חוות דעתו של בנדור, במיוחד כאשר ניתן היה באותה עת לרכוש מניה עדיפה של אנטריג, מסדרת E, בסך של כ- 24 . 56 ₪ בלבד ( 6 . 33 דולר);
25 26
11 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
1
5
הצד השני – התמורה שהמערערת קיבלה או היתה אמורה לקבל עבור סכום זה – לא הובהר, אך גם לא נדרש להבהירו לצורך ההכרעה הנדרשת כאן. הסעד היחיד שנדרש בכתב התביעה (סעיף 85 . 1 ) הוא השבת הסכום ששולם (נוסף לכך התבקשו כמובן הוצאות ושכ”ט עו”ד). משנמצא, כי המערערת הסכימה, ללא ספק, לשלם למשיבים את הסכום של 1 . 5 מיליון ₪, אין כל סיבה שלא לתת תוקף להסכמה זו. אם המערערת כבר קיבלה תמורה זו או אחרת עבור תשלום זה, בקשר לעסקאות הנוספות שהיו בין הצדדים – כפי שטענה המפרקת עצמה, כאמור – אזי ודאי שאין עילה להשבת הסכום. אם המערערת לא קיבלה את התמורה שהיא היתה אמורה לקבל כנגד תשלום זה, ואם בשל כך קמה עילה להשבת הסכום ששולם, היה עליה להצביע על אותה תמורה נסתרת ולפרט מהי העילה להשבת הסכום, וזאת היא לא עשתה.
7
9 10
11
13
14
27. בהקשר אחרון זה אוסיף, כי לדעתי, בית המשפט קמא לא היה צריך להורות על העברת המניות למערערת, משום שסעד זה כלל לא נדרש על ידה, כנראה משום שמבחינה מעשית לא היה לכך כל ערך, כפי שנכתב בעיקרי הטיעון שלה (סעיף 177): “…חברת N – TRIG אינה קיימת עוד ואין עוד מניות להעביר בין הצדדים”.
16
17
28. וכן אינני סבור כי נדרש במקרה דנן להכריע בשאלת תוקפו החוקי של הסכם הרכישה, כפי שבית המשפט קמא עשה (בפסקאות 68 ואילך), משום שעל פי הגישה שתיארתי לעיל, יש להפריד בין תוקפו של החוזה שלמראית עין – שבין כה וכה דינו להיות בטל – לבין תוקפו של החוזה הנסתר האמיתי. מלבד זאת, מאחר שמטרתם של ההסכם שלמראית עין, וכן גם של ההסכם האמיתי הנסתר, לא הובררו 21 כאמור, לא ניתן לקבוע כי הם (או אחד מהם) בלתי חוקיים. אמנם, במקרים רבים חוזה למראית עין משרת מטרה אסורה, אך חוזה למראית עין יכול לשמש גם מטרה 23 מותרת (ראו: שלו-צמח, עמ’ 306). מלבד זאת, בהתאם לסעיף 31 לחוק החוזים, רשאי בית המשפט, “אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון” לפטור מחובת השבה. יצוין כי לא נטען, וודאי שלא הוכח, שחוזה הרכישה שנקבע לגביו כי הוא חוזה למראית עין, או החוזה ב 27 האמיתי הנסתר, נועדו לשם הברחת רכוש מהנושים, ובהקשר זה אוסיף, כי הסכם הרכישה נחתם כשלוש 28
13 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
1
משפט קמא) יבוטל, ככל שעדיין יש לו רלוונטיות כלשהי לאור דבריה האמורים של ב”כ המערערת בנימוקי הטיעון שלה. כן אמליץ כי לא יוטלו הוצאות במסגרת ערעורים.
יונה אטדגי, שופט
12
13
14
השופטת י. שבח 1. חברי השופט יונה אטדגי סבור, כפי השופט קמא, כי הסכם הרכישה מחודש פברואר 2009 הינו חוזה שנכרת למראית עין בלבד, ועל כן דינו בטלות, ואף אני סבורה כך. חברי השופט אטדגי אף קובע כי מסקנת השופט קמא לפיה “בין הצדדים נכרת הסכם נסתר אמיתי לפיו מניות הנתבעים נמכרו לתובעת תמורת הסך של 1 , 500 , 000 ₪” (פסקה 34 לפסק דין קמא) איננה יכולה להיוותר על כנה “שכן שאלות רבות שעלו בהקשר להסכם הרכישה, ושבעקבותיהן נקבע כי הוא פיקטיבי, תקפות גם ביחס אליה” לרבות: פער המחירים; ההימנעות מהעברת המניות ע”ש המערערת; הרישומים הסותרים בספרי המערערת; והיעדר הסבר לרישום תמורה השונה מהתמורה האמיתית (פסקה 24 לחוות דעתו), וגם קביעה זו מקובלת עלי.
15 16
17
18
2. אלא שכאן נפרדות דרכינו. חברי השופט אטדגי מוסיף וקובע, בהלימה להנחת העבודה של השופט קמא, “כי מאחורי הסכם הרכישה הסתתר הסכם אמיתי נסתר אחר” (פסקה 26 לחוות דעתו, גם פסקה 29), אלא שלגישתו תכנו של הסכם נסתר זה הוא אחר: “המערערת הסכימה לשלם למשיבים סכום של 1 . 5 מיליון ₪ ואף שילמה אותו בפועל. הצד השני- התמורה שהמערערת קיבלה או היתה אמורה לקבל עבור סכום זה- לא הובהר” , ולעמדתו גם לא נדרש להבהירו. לכך לא אוכל להסכים. לעניות דעתי לא הוכח כלל קיומו של הסכם נסתר, ומשכך נותרנו עם המסקנה הראשונית לפיה חוזה הרכישה בטל בהיותו חוזה למראית עין, קביעה הגוררת אחריה את חובת ההשבה.
25
15 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
1
3
5
9 10
כל הכספים המגיעים לחברה, לרבות השבת כספים שהוצאו ממנה שלא עבור מטרות החברה, וזאת על מנת לייחדם לסילוק חובות החברה לנושים. חברי השופט אטדגי סבור ש”אם המערערת לא קיבלה את התמורה שהיא היתה אמורה לקבל כנגד תשלום זה… היה עליה להצביע על אותה תמורה נסתרת ולפרט מהי העילה להשבת הסכום, וזאת היא לא עשתה” (סעיף 26), וזקף לחובתה של המפרקת את כישלונה להוכיח מה הייתה התמורה האמתית עבור אותם 1 . 5 מליון ₪. מעבר לכך שאני סבורה שכלל לא הוכח קיומו של חוזה נסתר בין המשיבים לבין החברה, אף מסופקני אם החברה כלל קיבלה תמורה, הרי שנטל ההוכחה המוטל על מפרק מקל יותר מזה המוטל ברגיל. הגישה היא כי “ככלל יש מקום להקל על בעל תפקיד שנטל שנדרש ממנו גם בטענות תרמית בכל הקשור להברחת רכוש מנושים… יש בכך הקלה לעומת הנטל הרב שמוטל כרגיל על בעל דין בהליך אזרחי שאינו הליך חדלות פירעון” וזאת מן הטעם ש”לרוב, אם לא לעולם, נמצא בעל התפקיד בנחיתות אינפורמטיבית לעומת הצד שכנגד, לא כל שכן כאשר עסקינן בניסיונות להברחת רכוש ותרמיות שנעשות בשיתוף פעולה עם צדדים שלישיים והניסיון מלמד שאין חקר ליצירתיות חייבים בהברחת רכוש”. אשר על כן, נסמכים בתי המשפט על ה”הלכה הפסוקה שלפיה כאשר מוכחים אותות מרמה על ידי הטוען למרמה, יש בכך להעביר את הנטל לכתפי הצד שכנגד שיוכיח את כשרות פעולותיו”, בהתאם “…לאכסניה שבה אנו נמצאים, קרי הליך פשיטת רגל…” (ת”א (ת”א) 1494 / 00 פש”ר (ת”) 1494 – 00 עו”ד שועלי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פסקה 17 לפסק דינו של הנשיא השופט א’ אורנשטיין, ניתן ב- 12 . 06 . 2017 ). בית משפט קמא קבע כי “המניות נושא התביעה נמכרו לתובעת במחיר שהוא בלתי סביר ביחס לשווין”; וכי “חזקה שהנתבעים שיתפו פעולה עם מנהל התובעת בהצגת מצגי שווא…”. משהוכח כי חוזה הרכישה הוא כוזב ונעשה למראית עין, וכי המשיבים שיתפו פעולה עם מנהל החברה בהצגת מצגי שווא, היה על המשיבים להוכיח כי נתנו לחברה תמורה עבור הסך של 1 . 5 מליון ₪ ששולם להם מקופתה,
11 12 13
14
16
17
18
ומהי.
26
6. רביעית, ומעבר לצורך: החברה נוהלה, ערב כניסתה להליכי פירוק, על ידי מר אהוד רוזנפלד (להלן – רוזנפלד), חברם של המשיבים, ובית משפט קמא קבע כי רוזנפלד פרע את חובותיו האישיים למשיבים באמצעות רכישת כלי רכב עבורם “בעלות מצטברת של 598 , 000 B”, וכי רוזנפלד “נקט ערבוב בין עסקי התובעת לבין ענייניו הפרטיים באופן לא תקין”.
27
17 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א
13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
2 3 4
8. כפי שציינתי בתחילה, משנקבע כי הסכם הרכישה הוא חוזה למראית עין שתוצאתו בטלות לפי סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג-1973, משלא הוכח קיומו של חוזה נסתר שניתן ליתן לו תוקף והעניין נותר לוט בערפל ובלתי פתור, ומשהמשיבים אישרו כי הסך של 1 . 5 מיליון ₪ שולם להם על חשבון הסכם הרכישה שבוטל, התוצאה היחידה המתבקשת היא חיובם של המשיבים בהשבה. כך נהג בית המשפט העליון בע”א 8963 / 14 לעיל עת קבע במקרה דומה: “…בשל הגרסאות הבעייתיות שהציגו שני הצדדים כאחד אשר בעקבותיהן מתעורר, כאמור, קושי לחלץ ממצא מהימן באשר לתוכן ההסכמה שהושגה ביניהם לאמיתו של דבר. כל שניתן לקבוע הוא שהחוזה הגלוי הקובע תמורה בסך 240 , 000 ₪, בטל בהיותו חוזה למראית עין. אך השאלה מהו החוזה הנסתר שעליו הסכימו נותרה בלתי פתורה בנסיבות המקרה ומשכך לא ניתן לבחון את סוגיית אכיפתו על מכלול השיקולים הכרוכים בכך…”. כפעל יוצא אושרה קביעת בית המשפט המחוזי בדבר בטלות החוזה וחיובו של התובע בהשבת הכספים שקיבל על חשבון החוזה שעתר לביטולו. לו דעתי תישמע- יש לקבל את ערעור החברה שהוגש ע”י המפרקת ולחייב את המשיבים בהשבת סכום התביעה. ערעור המשיבים יידחה.
8 9
10
11
14
.
2
יהודית שבח, שופטת, סג’ין
השופט ש. שוחט
21
מצטרף אני לעמדת חבריי לפיה הסכם הרכישה מחודש פברואר 2009 הינו חוזה שנכרת למראית עין בלבד ועל כן דינו בטלות. כך גם מקובלת עליי קביעת חבריי לפיה שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי הוכח קיומו של חוזה נסתר לפיו המשיבים מכרו את המניות בסכום של 1 . 5 מיליון ₪ מהנימוקים אותם פירט חברי השופט אטדגי בסעיף 24 לחוות דעתו.
במחלוקת שנפלה בין חבריי בשאלה האם הוכח קיומו של חוזה נסתר אחר שמצדיק הותרת הסכום שהמערערת שילמה למשיבים או שזה לא הוכח ויש לקבל את ערעור החברה שהוגש ע”י המפרקת ולחייב את המשיבים בהשבתו – אני מחליט לצרף דעתי לדעת חברי כב’ השופט אטדגי.
27
19 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א
13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
התוצאה
ברוב דעות השופטים יונה אטדגי ושאול שוחט, וכנגד דעתה החולקת של השופטת יהודית שבח, הערעורים נדחים בהתאם לפסק דינו של השופט אטדגי. אין צו להוצאות בערעור.
עירבונות, ככל שהופקדו, יוחזרו למפקידים באמצעות באי כוחם.
ניתן היום, יייב אלול תשעייט, 12 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
e
ne.
יהודית שבח, שופטת, סגין
שאול שוחט, שופט, סגין
–
יונה אטדגי, שופט
אב”יד
21 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
2
6. בתחילת שנת 2012 החלו הליכי פירוק נגד המערערת ועו”ד מיטלס מונתה למפרקת. המפרקת פנתה לבית המשפט של פירוק בבקשה למתן הוראות וזה הפנה אותה להגיש תביעה כספית נפרדת, היא התביעה נושא פסק הדין. סכום התביעה הועמד על סך 1 , 724 , 182 ₪. יצוין כי ביום 31 . 10 . 2012 הגיש כל אחד מהמשיבים תביעת חוב לכנ”ר על סך 1 , 298 , 424 ₪ ( 2 , 591 , 848 ₪ ביחד).
5
9
7. המפרקת טענה בתביעתה כי ההסכם נזנח או בוטל בהסכמה ובהתנהגות וכן כי המדובר בחוזה למראית עין, ובהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג – 1973 (להלן – “חוק החוזים”) הוא בטל, ולכן על המשיבים להשיב למערערת את הסכום ששולם לה. המפרקת טענה כי זכות ההשבה קמה גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. המשיבים הכחישו את טענות המפרקת וטענו כי הם הזכאים לקבל מהמערערת את יתרת התמורה שלא שולמה.
11
12
14
16
17
18
19
20
פסק הדין בית המשפט קמא קיבל את הטענה כי הסכם הרכישה הוא חוזה למראית עין, שאינו משקף את ההסכמה האמיתית שבין הצדדים, וזאת בהסתמך על הממצאים והנתונים הבאים: א – כחודשיים לפני ההסכם, בחודש דצמבר 2008, הנפיקה אנטריג מניות מסדרת E, העדיפות מבחינת זכות הקדימה בחלוקת דיבידנד בפירוק מהמניות בהן החזיקו המשיבים, במחיר של 6 . 33 דולר למניה (כך עלה מעדותו של אייל ליבוביץ, סמנכ”ל הכספים של אנטריג), בעוד שהמערערת רכשה את המניות חודשיים לאחר מכן במחיר של 136 . 37 דולר למניה (על פי שער יציג של 3 . 88 ₪ לדולר). ב – בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם המערערת, גדעון שלום בנדור, שוויה האמיתי של המניה שבה החזיקו המשיבים בעת עשיית ההסכם היה 19 . 65 ₪ ( 5 . 07 דולר), כשהיא נמכרה בפועל במחיר של 529 . 1 ₪ ( 136 . 37 דולר) ,כאמור; ג – המשיבים לא דרשו ולא תבעו מהמערערת לשלם להם את יתרת התמורה על פי ההסכם, סך של 2 , 500 , 000 ₪ במהלך קרוב למעלה משנתיים מתום תשלום השיק האחרון בחודש דצמבר 2009 ועד לתחילת הליכי הפירוק בתחילת שנת 2012;
22
23
X
25 26
3 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
1
11. בית המשפט הוסיף כי אי חוקיותו של ההסכם לפי סעיף 19 לחוק החוזים מביאה לידי בטלות ההסכם הגלוי אך אינה מביאה לידי בטלות ההסכם הנסתר.
12. לסיום, קבע בית המשפט (פסקה 74): “לאור כל האמור הרי שהנתבעים אינם צריכים להשיב לתובעת דבר ולפיכך התביעה הכספית נדחית. משמעות החלטתי היא שעסקת מכר המניות הושלמה, כך שהתובעת זכאית לקבל לרשותה את המניות של החברה אנטריג ללא תשלום נוסף”. לא נפסקו הוצאות..
13
14
15
16
הערעור ותמצית הטענות 13. המערערת ערערה על דחיית תביעתה להשבת הסכום ששולמה למשיבים. לדבריה, צדק בית המשפט במסקנתו כי הסכם הרכישה הוא הסכם למראית עין, אך טעה במסקנתו בדבר קיומו של הסכם אמיתי נסתר. המערערת טוענת, כי “השאלה האם קיים הסכם נסתר מאחורי ההסכם למראית בין שנחתם בין הצדדים, ואם כן מה תוכנו, נותרה בלתי פתורה, אך ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי מכירת מניות לא הייתה מטרת ההסכם” (סעיף 8 . 11 לעיקרי הטיעון שלה, הדגשה במקור). המערערת הוסיפה, כי לסברתה, “מטרתו האמיתית של ההסכם היתה העברת כספים מהמערערת למשיבים ולצדדים קשורים (גפני) במסווה של עסקה לגיטימית” (שם). המערערת מצביעה על כך שהמניות לא הועברו בפועל אליה, לא דווח לשלטונות המס אודות העסקה, לא נומק מדוע התמורה שצוינה בהסכם הינה 4 מיליון ₪ כשהצדדים התכוונו ל-1 . 5 מיליון ₪, וכן כי גם מחיר המניה על פי “ההסכם הנסתר” גבוה באופן קיצוני באופן שמעיד על היותו פיקטיבי. מכל מקום, היא מוסיפה, גם “ההסכם הנסתר” לא קוים, שכן המניות לא הועברו אליה. המערערת שבה על טענתה כי יש להורות על השבת הסכום ששילמה למשיבים, משום שההסכם בוטל או נזנח למעשה על ידי הצדדים ומטעמים של עשיית עושר ולא במשפט. המערערת טוענת עוד כי בית המשפט התעלם מכך שחברת אנטריג איננה קיימת עוד ואין מניות להעביר.
17
18 19
22
24
26
14. המשיבים מערערים על המסקנה הנובעת מפסק הדין, ולפיה, המערערת פטורה מלשלם להם את יתרת התמורה על פי הסכם הרכישה.
5 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ ע”א 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
1
3
מניית אנטריג מסדרת E העדיפה על המניות מסדרת A1 שהוחזקו בידי המשיבים, בהנפקה שביצעה אנטריג כחודשיים בלבד לפני ההסכם. ההסבר שניתן על ידי הצדדים למחירה הגבוה של המניה, הכרוך בעסקאות שאנטריג ביצעה באותה עת מול חברות בינלאומיות גדולות ובהשקעה שביצעה מיקרוסופט באנטריג (ככל שאלה הוכחו כדבעי, והדבר לא הוברר בפסק הדין), אינו מספק, כיוון שהסבר זה היה צריך להוביל לכך שמניה מסוג E, שוויה יהיה לפחות כשוויה של מניית A1 שנמכר על ידי המשיבים, ויותר ממנה.
5
9
10
11
17. כך גם ההסבר שנתנו המשיבים לכך שהם נמנעו מלדרוש את יתרת התמורה על פי ההסכם, הכרוך ביחסים הקרובים שהיו ביניהם ובין מנהלה של המערערת, רוזנפלד, אינו מספק כאשר הימנעות זו נמשכה למעלה משנתיים (מתום תשלום הסכום של 1 . 5 מיליון ₪ ועד תחילת הליכי הפירוק) וכאשר מדובר בסכום גדול ומשמעותי, 2 . 5 מיליון ₪. מהעבר האחר, המערערת בכל אותה תקופה לא דרשה מהמשיבים להעביר על שמה מניות בשווי יחסי לסכום ששילמה. אם ההסכם שנעשה היה אמיתי. ברור שהיא לא יכלה לדרוש להעביר על שמה את כל המניות על פי ההסכם, אך לאחר שהיא שילמה סכום משמעותי של 1 . 5 מיליון ₪ בלא שלכאורה קיבלה כל תמורה לכך במשך למעלה משנתיים, סביר היה כי תדרוש מהמשיבים להעביר לה את החלק היחסי.
12
13 14
15
16
17
18
19
18. לא ניתן כל הסבר ממשי לשאלה, מדוע המערערת לא מסרה למשיבים שיקים בהתאם למה שהוסכם ביניהם בהסכם. אם הדבר היה נעוץ במניעה אמיתית כלשהי (קשיי נזילות וכד’), מדוע בהסכם עצמו הם לא הגיעו להסדר אחר שיתאים ליכולותיה של המערערת (ההסכם נערך כחודש בלבד לפני התשלום הראשון)? ואם הדבר נבע מקשיים כלכליים, כיצד הרשתה המערערת לעצמה לעשות עסקה כזו בשווי 4 מיליון ₪? תמיהה אחרונה זו מצטרפת ל”אות” הנוסף שבית המשפט קמא הצביע עליו: עדותו של רוזנפלד בתצהירו שניתן במסגרת הליכי הפירוק , ממנה משתמע שכבר באותה עת המערערת היתה מצויה בקשיים כלכליים.
21
19. גם לדיווח התמוה בספרי המערערת בשנת 2010, לפיו עסקת רכישת המניות הושלמה בתמורה שנקבעה בהסכם כשהדבר ודאי אינו אמת, לא ניתן הסבר מספק, ולכך מצטרפים גם הרישום בספרי החברה, המייחס לאדם בשם גפני “השקעה” במניות אנטריג בסכום של 2 , 200 , 000 ₪, התמורה השונה
26 27 28
7 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א
13648 – 09 – 18 ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ נ’ מזרחי ואח’ 28148 – 09 – 18 מזרחי ואח’ נ’ ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ
תיק חיצוני:
4
6
22. התוצאה הנובעת מבטלותו של חוזה למראית עין היא, כי על הצדדים להשיב זה לזה את מה שהם קיבלו בעקבות החוזה. חובת ההשבה במקרה כזה נובעת מדיני עשיית עושר ולא במשפט (ראו: גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים, מהדורה רביעית (להלן – “שלו-צמח”), עמ’ 302, והפסיקה המפורטת בה”ש 4 שם). לאור זאת, האם צודקת המפרקת בתביעתה כי על המשיבים להשיב למערערת את הסכום שזו שילמה להם, 1 . 5 מיליון ₪ (שערכו היה ביום הגשת התביעה 1 , 724 , 182 ₪)? לשם כך, יש לדון בטענת המערערת, לפיה שגה בית משפט קמא בקבעו כי מאחורי הסכם ההתקשרות עמד הסכם סמוי אמיתי אחר, לפיו המניות הנקובות בהסכם יימכרו תמורת הסכום של 1 . 5 מיליון ₪, כשהמסקנה הנובעת מכך היא שהמשיבים אינם חייבים להשיב את הסכום שקיבלו מהמערערת, ומאידך עליהם להעביר למערערת את המניות הנקובות בהסכם.
8 9 10
14
15
16
17
18
23. כפי שציין בית משפט קמא, ההלכה הפסוקה הבחינה בין שני מצבים של חוזה למראית עין. המצב האחד הוא של “סימולציה חלקית”, שלפיו קיים מאחורי החוזה למראית עין חוזה נסתר, שהצדדים התכוונו לקיימו ואשר ייצג את אומד דעתם, והמצב השני הוא “סימולציה מוחלטת”, כשבמצב זה הצדדים אינם מעוניינים בשינוי המצב המשפטי שעמד בתוקפו ערב חתימת החוזה ואין תחתיו כל הסכם נסתר (ע”א 810 / 77 באשה נ’ גרדג’י, פסקה 35 ( 31 . 10 . 2018 ) והפסיקה הנזכרת שם). כפי שצוין בעניין באשה הנ”ל (שם),”במקרים של סימולציה חלקית עולה השאלה, לאחר קביעת בטלותו של החוזה למראית עין, האם יש לתת תוקף לחוזה הנסתר, בהיותו משקף את רצונם של הצדדים?”. כב’ השופט שוהם מנתח שאלה זו בחוות דעתו בעניין באשה, אך אינו מכריע בה, כיוון שהכרעה זו לא נדרשה במקרה שנדון בפניו, אך ציין כי הספרות האקדמית תמכה בדעה כי יש לתת תוקף לחוזה הנסתר וכי נמצאו תימוכין לדעה זו בפסיקת בית המשפט העליון. ואכן, נראה כי זוהי הדעה “השלטת” בפסיקת בית המשפט העליון. כך סבר כב’ השופט (כתוארו אז) ברק בפסק הדין שניתן ב-ע”א 630 / 78 ביטון נ’ מזרחי, פ”ד לג (2) 576, עמ’ 580: “זאת ועוד: הגישה המקובלת הינה כי בטלותו של החוזה למראית עין, אין בה כדי לבטל מאליו גם את העסקה הנסתרת (ראה צלטנר, עמ’ 181). בעניין זה קיימות הוראות מפורשות בקודיפיקציות
19 20
21
24
26 27
9 מתוך 21
