אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמיים 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
בפני
כבוד השופט שמואל בורנשטין
מערער
מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון
נגד
משיבים
ארוגטי ואח’
פסק דין
רקע
1. :
המשיבים בערעורים דנן, בעליהם של בתים צמודי קרקע בהוד השרון, השיגו על חיובם בארנונה בפני מנהל הארנונה בעיריית הוד השרון (להלן: המערער), כשלטענתם ראוי לחייב את השטחים שמחוץ לביתם על פי התעריף המופחת הקבוע בהוראת סעיף 2א לצו הארנונה (להלן : צו הארנונה או הצו).
השגתם של המשיבים נדחתה, וערר שהגישו אל ועדת הערר לענייני ארנונה בעירייה הוד השרון (להלן: העירייה), התקבל. על החלטת ועדת הערר נסובו הערעורים שבפניי. יצוין כי במסגרת הדיון מיום 262.2020. הוסכם על הצדדים כי הערעורים יידונו במאוחד. כן הוסכם על ידי המשיבים בעמיינ 42684-10-19 כי ההכרעה תחול על עניינם ותחייבם (ראו פרוטוקול בעמי 3 וכן החלטה מיום 104.2020.).
החלטת הוועדה מושא הערעורים
2. יש לפרש את הוראת סעיף 2א לצו כך ששטח דירת המגורים כולל את השטח שבתוך הדירה (לרבות קירות פנים וחוץ) וכן את כל השטחים המקורים הצמודים שאינם צמודים לדירה, אך משמשים את המחזיקים בה, וכי להגדרה זו הוסיף מחוקק המשנה הוראה המרחיבה את הגדרת השטחים המהווים חלק מדירת המגורים וכלל בה חלק יחסי משטח ייחדר המדרגותיי בבית משותף. עם זאת, המשכו של הסעיף, הקובע תעריף מופחת לשטח שמחוץ לדירה, חל על כל דירה, ולא רק על דירה בבית משותף.
1 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיינ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
סעיף 2(א) לצו עניינו כל סוגי המגורים, הן בבתים משותפים והן בבתים פרטיים, ועל כן יש לפרש את סיפת סעיף 2א כך שתתייחס לשטח מגורים בכל דירת מגורים – הן דירה בבית משותף והן בית מגורים פרטי צמוד-קרקע.
,
הנקודה המפרידה בין שני המשפטים (המשפט שעניינו חלק יחסי של הדירה בחדר המדרגות בבית משותף, לבין המשפט שעניינו תעריף החיוב של שטח שמחוץ לדירה), מעידה עפייי ייכללי התחביר הבסיסיים”, שהוראת התעריף המופחת איננה מתייחסת רק למשפט שקדם לה ולכן אין לראותה כחלה רק על חלק יחסי של הדירה בחדר מדרגות בבית משותף, או רק על שטחים חיצוניים בו. אילו רצה המחוקק ליישם את הוראת התעריף המופחת אך ורק לגבי שטחים חיצוניים של דירות בבית משותף, לא היה משתמש בנקודה, או שהיה מציין זאת במפורש כי הכוונה לשטח שמחוץ לדירה בבית משותף.
הסעיף דן בשטח דירה למגורים באופן כללי, ואין בו אבחנה בין דירות בבית משותף, לבין בתים פרטיים צמודי קרקע. חיזוק לכך אף נמצא בעובדה שהמערער מחייב בפועל בתעריף הארנונה המופחת גם נכסים שאינם ייהחלק היחסי של הדירה בחדר המדרגותיי, כגון מחסנים.
ניתן להסתמך גם על פרסומי העירייה באתר העירוני, תחת הכותרת יישאלות ותשובות בנושא מדידת נכסים” שבו מבהירה העירייה, כי מתבצע הליך מדידה בכל הנכסים בעיר לפי הוראות הדין שמטרתו להתאים את חיובי הארנונה למצב הקיים ולקבוע שומה ישוויונית, אמיתית, חוקית, צודקת, הוגנת ואחידה” של הנכסים על פי השטח והסיווג האמיתי של הנכס בהתאם לצו הארנונה. במסמך זה, במסגרת מענה לשאלה ייהאם מעכשיו אשלם ארנונה יותר מבעבריי ציינה העירייה כי יישנה הפחתה בתעריפים ביחס לשטחים המצויים מחוץ לדירהיי, ואין התייחסות דווקא לבתים משותפים.
הסברי העירייה לגבי מהות תהליך המדידה במסמך זה, ושאיפתה לקבוע שומה שוויונית ואחידה, עולים בקנה אחד עם המסקנה שהתעריף המופחת חל על כל דירת מגורים באשר היא, וכי לא הייתה כוונה להחריג שטחים חיצוניים לדירות מגורים פרטיות.
;
מבחינה תכליתית יש הגיון וצדק בחיוב שטחים חיצוניים יילדירות מגורים פרטיותיי בתעריף המופחת, גם אם הם מוחזקים בבלעדיות עיי הבעלים, שהרי הם מסבים הנאה פחותה בהשוואה לשימוש שניתן לעשות בשטחים פנימיים בתוך הדירה הפרטית; לא ניתן להתגורריי בשטחים מקורים מחוץ לדירת המגורים, או לאכסן בהם חפצים אישיים שעלולים להינזק מפגעי מזג האוויר או ממזיקים. על פי לשונו הפשוטה של סעיף 2א לצו, גם החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות בבית המשותף מהווה חלק מדירת המגורים לצרכי חיוב בארנונה והמחזיק בו מחויב בגינו לבד.
2 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיינ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
הבקשה שהוגשה לשרים, כפי שפורט בהרחבה לעיל, מחייבים את המסקנה כי משפט זה הוא המשכו הישיר של המשפט הקודם שעניינו דירה בבית משותף (השווה, למשל, לסעיף 1(ה) לצו הארנונה שעניינו יימרתפים בבתים פרטייםיי).
מסקנה זו אף עולה מההבחנה המובהקת הקיימת בין יישטחי חוץ” בבתים פרטיים לבין יישטחי חוץ” בבתים משותפים. שימושם של הדיירים בשטחים שמחוץ לדירת המגורים בבית משותף, הוא, מטבעו, שימוש יחסי, חלקי ומוגבל, בהיותו משותף לשאר הדיירים בבניין. לעומת זאת, בבתים פרטיים, השימוש בשטחי החוץ הוא שימוש בלעדי למחזיק, גם אם הנאתו ממנו נופלת מהנאתו משימוש שהוא עושה בשטח שבתוך הדירה עצמה. ממילא, הבחנה זו מצדיקה אף הבדל בתעריף החל על שטחים אלה.
11. לכך יש להוסיף כי מתן הנחה בארנונה דורש הוראה מפורשת, משום שהענקת פטור או הנחה
לתושב כלשהו מטילה, מטבע הדברים, מעמסה על שאר התושבים.
ראו בהקשר זה בג”צ 2606/09 עיריית רחובות נ’ שר הפנים פייד נז(3) 97 (2003) ובין היתר את דברי כב’ השופט ריבלין לפיהם ייוזאת יש להדגיש כי הקלה מתמשכת בארנונה על פלוני פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה בארנונה על פלמוני” (עמ’ 122).
בבג”ץ 4725/07 מרכז משען בע”מ נ’ שר הפנים (מיום 78.2008.) חזר בית המשפט העליון וקבע
כי
ייהארנונה הכללית מהווה מקור תקציבי מרכזי לכלל העיריות והמועצות המקומיות, ואלו רשאיות להטיל מדי שנה ארנונה על הנכסים שבתחום שיפוטן. תשלום הארנונה הוא הכלל והחריג לו הוא מתן פטור מארנונה. כפי שלגביית הארנונה חשיבות כלכלית רבה, גם למתן הפטור השלכות מקבילות. ואכן, “הקלה מתמשכת בארנונה על פלוני פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה בארנונה על פלמוני” (עניין עיריית רחובות, בעמ’ 122; כן ראו בג”ץ 6741/99 יקותיאלי נ’ שר הפנים, פ”ד נה(3) 673,683 – 687 (2001) (להלן: עניין יקותיאלי)). הענקת פטור מארנונה מחייבת עיגון בחוק (עניין יקותיאלי, בעמ’ 688 – 689).”(פסקה 8).
12. טענת המשיבה לפיה בחמישה עררים קודמים לא הוגש ערעור וההחלטות הפכו ייחלוטות’י, אין
בה כדי להצדיק את דחיית הערעורים דנן. כידוע, אין לטעון מעשה בית דין לגבי שנת מס אחרת, שכן כל שנת מס עומדת בפני עצמה (ראו עייא 14/73 שדה נחמיה (חוליות) קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע”מ נ’ עיריית ת”א פיימ כז(2) 578,581 (1973); בגייצ 764/88 דשנים
11 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיינ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
וחומרים כימיים בע”מ נ’ עיריית קריית אתא פייד מו(1) 783; ע”א 490/13 פלומין נ’ פקיד שומה חיפה (2412.2014.); ע”א 8150/11 חב’ ש.י סימון אחזקות בע”מ נ’ אגף המכס והמע”מ אשדוד (112.2015.)).
ההסבר שניתן על ידי המערער ולפיו לא ראה להגיש ערעורים נוכח המשמעות הכספית הזניחה שכן מדובר היה ביימספר מטרים מועטים” (ראו דברי ב”כ המערער בדיון מיום 262.2020.), אך כאשר הסתבר כי מדובר ביימגמהיי, החליט לפעול בעניין ולהגיש את הערעורים דנן – נראה לי כהסבר המתקבל על הדעת. מכל מקום, ועיקר, ברי בעיניי כי אין להסכין עם מצב שבו הרשות תנציח טעות שנפלה בידה בגביית הארנונה, כך שהיא לא תוכל עוד לתקן את טעותה ולגבות את הארנונה בהתאם לדין בהתייחס לשנות מס אחרות.
לא למותר להזכיר בהקשר זה כי העובדה שהמערערת החלה לחייב את שטחי החוץ בבתים הפרטיים בהתאם לתעריף הנכון, אין בה משום חריגה מחקיקת ההקפאה. וכפי שכבר נפסק בעניין זה:
“אפילו נניח לטובת המערערת כי בשנת 2006 החלה העירייה לחייב לראשונה שטחים טכניים בארנונה, תוך סטייה ממדיניותה הקודמת בהקשר זה הרי לא היה בשינוי המדיניות האמור משום חריגה מחקיקת ההקפאה.
ברור, שאם שומות הארנונה שהוציאה העירייה לא תאמו לצווי הארנונה, רשאית היא הייתה לתקן את הטעות. חקיקת ההקפאה אין מטרתה להקפיא טעויות’, ובמילים אחרות, חקיקת ההקפאה אינה מגבילה את הרשות מלתקן טעויות או אי התאמות בין השומות שהוצאו על-ידי פקידי העירייה לבין צווי הארנונה. יפים לעניינו דבריו של המשנה לנשיא ת’ אור, אשר ציין כי אין זה מתקבל על הדעת שטעות או מחדל יונצחו עקב דיני ההקפאה של הארנונה… תוצאה כזו גורמת גם לחוסר שוויון בין מי שמשלמים ארנונת אמת לבין מי שמשלמים ארנונה בשיעור מופחת רק בשל טעות או מחדל בעבר’ (עע”ם 104/03 קפלן נ’ עיריית רמת גן, פ”ד נח(3) 769..” (עעיימ 7518/09 משואה למלונאות ונופש בע”מ נ’ עיריית י-ם (2011.2011.)
פסקה 7 לפסהייד).
13. אין בידי לקבל עמדת המשיבים לפיה טענה המערער באשר לתחולת ההוראה על בתים משותפים
בלבד, היא בבחינת הרחבת חזית אסורה. כבר בכתב התשובה לערר (141/18) צוין יילא בכדי
12 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
נקבע התעריף המיוחד עבור שטחים אלו לאחר ההבהרה בצו לגבי שטחים חיצוניים לדירת המגורים בבתים משותפים, שכן מטרתו היא לחול על שטחים אלו בלבד י. (סע’ 7 לכתב התשובה לערר). כך גם עולה מפרוטוקול הדיון בערר. מכל מקום ועיקר, מאחר שמדובר בסוגיה משפטית במהותה, להבדיל מסוגיות שבהן ממוקדת מומחיותה של ועדת הערר (ראו עע”מ 728/17 שמואל נ’ עיריית רעננה ( 42.2018.)), ממילא שאין מניעה להיזקק לה גם בשלב הערעור (ראו עייא 776/86 עודה נ’ מנהל מע”מ פייד מד(4) 652,658-659 (1990); ראו גם עייא 4452/00 ט.ט טכנולוגיה מתקדמת בע”מ נ’ עיריית טירת הכרמל פייד נו(2) 773).
14. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בטענות האחרות.
15. הערעורים מתקבלים.
16. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, ג’ אב תשייפ, 24 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
pahobal
שמואל בורנשטין, שופט
13 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיינ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
אין לקבל את הגישה לפיה התעריף המופחת חל אך על חלק יחסי של דירה בשטח חדרי המדרגות, נוכח ההנאה הפחותה המופקת ממנו, שהרי בפועל מחייבת המערערת בתעריף המופחת גם שטחים אחרים שאינם החלק היחסי של דירת מגורים בבית המשותף, למשל מחסנים פרטיים שמסבים הנאה בלעדית למחזיקים בהם.
אין כל הבדל בין שטח מקורה פתוח בחצר הבית, לבין שטח חצר מרוצפת ומקורה. לא נמצאה בסעיף הגבלה כלשהי שלפיה התעריף המופחת חל רק על יישימוש לא עיקרייי או יישימוש לצרכי כניסה ויציאה מהנכס בלבדי בשטח המצוי מחוץ לדירת המגורים.
המערער בחר שלא לערער על החלטות הועדה בעררים קודמים באותו נושא, וחרף זאת הוא רואה לדבוק בעמדתו, ובכך יש טעם לפגם.
תמצית טענות המערער
3. שגתה ועדת הערר בקבעה כי ראוי לחייב את השטחים הנדונים בתעריף המופחת הקבוע בסיפת סעיף 2א לצו הארנונה. תעריף זה הוסף לצו הארנונה החל משנת 2014, וזאת אך ורק בהתייחס לשטחים המצויים מחוץ לדירה בבתים משותפים.
הועדה התבססה בהחלטתה על לשון הסעיף, כמו גם על השערות בלתי-מבוססות בנוגע לתכלית התעריף המופחת, בהתעלם ממהותו, מתכליתו ומההיסטוריה החקיקתית שלו, המצביעים חד משמעית, כי תעריף זה חל אך ורק על שטחים משותפים מחוץ לדירות בבתים משותפים.
הועדה אף התעלמה מחזקת התקינות, מכללים החלים בפרשנות חקיקת מס, ובכלל זאת יעילות, מהפרקטיקה הנוהגת אצל הגופים המקצועיים, מההיגיון הכלכלי שביסוד התעריף המופחת, מהפגיעה בקופה הציבורית ומנוסח הבקשה שהוגשה לאישור השרים.
התעריף המופחת בא לעולם בהתחשב בשינוי שחל באופייה של העיר בשני העשורים האחרונים ובנסיבות בניית בניינים רבי קומות בשכונות חדשות, שהם עתירי שטחים משותפים ועל כן החליטו פרנסי העיר ליזום שינוי לקולא בצו הארנונה.
פרשנות הועדה סותרת את חקיקת ההסדרים ואיננה מתיישבת עם הבקשות שהוגשו לשרים בעניין זה, שהרי בהתאם לתקנה 10(א) לתקנות ההסדרים, הסמכות לביצוע השינוי היא של המועצה, והשינוי כפוף לקבלת אישור השרים. השינוי התבקש בנוגע להפחתת התעריף בגין שטחי חוץ בבתים משותפים בלבד, כך שעל פי תקנה 10 זה השינוי שאותו השרים היו יכולים לאשר, וכל פרשנות אחרת חורגת מהמבוקש בבקשה ומהאישור.
3 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
החלטת הועדה גורמת לחריגה מהאומדן הכלכלי שהוצג בפני השרים בנוגע להיקף הפגיעה בתקציב העירייה הכרוך באימוץ השינוי המבוקש, ואף פוגעת פגיעה בלתי מתוכננת בתקציב העירייה וביציבותה.
יש לפרש פטורים והנחות בארנונה בצמצום, ובהיעדר לשון ברורה אין לאמץ פרשנות המתירה זאת. גם אם סיפת סעיף 2א לצו הארנונה אינה ברורה, או שנפלה בה טעות ניסוחית, עדיין יש לפרשה גם על פי תכליתה ומהותה.
תמצית טענות המשיבים
4. במסגרת חמישה עררים קודמים קבעה ועדת הערר כי התעריף המופחת בגין שטחי חוץ חל על בתים פרטיים ומשותפים כאחד, וקביעתה הייתה מקובלת על המערער הואיל והוא בחר שלא לערער על ההחלטות המחייבות והחלוטות. התנהלות המערער מביאה לאפליה פסולה בין שווים, ומשבחר שלא לערער, מנוע הוא כעת מלחלוק על קביעות ועדת הערר במסגרת הערעורים דנן.
הלכה היא שבית המשפט לא ימיר את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת הערר, והוא יתערב בהחלטותיה רק כאשר הן חורגות ממתחם הסבירות. מדובר בטענה עובדתית שהרי המערער מבקש לבסס לראשונה ראיות לכך שיעידו כי רצונה האמיתי של מועצת העיר היה בשינוי שונה מכפי שאושר ע”י השרים. ספק רב אם יש מקום להתערבות ביהמייש, שהרי הועדה ערכה מיוזמתה בירור עובדתי באשר לעמדה הרשמית של העירייה בפרסומיה הרשמיים, החלטת הועדה מנומקת ועקבית והחלטותיה יוצרות אחידות ושויוניות.
אשר לתכלית החקיקה, הנוסח שהתבקש על ידי העירייה בבקשתה לשרים נדחה מספר פעמים ניילשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות ויחויב בתעריף הנמוך למגורים יי) ובניגוד לה אישרו השרים נוסח שונה, והוסף משפט חדש ועצמאי ולפיו שטחים מחוץ לשטח דירת המגורים (באשר היא) יחויבו בתעריף המופחת. תפקיד השרים, כמחוקק המשנה, אינו כחותמת גומי, וכעניין שבשגרה הם מאשרים העלאה או הפחתה של תעריף בצו הארנונה תוך שהם קובעים כי השינוי יהא מתון יותר, וברי שבסמכותם ומתפקידם לאשר בקשה, אך לקבוע כי היא תאושר באופן שוויוני.
המערער לא פנה בבקשת הבהרה לשרים, או הגיש בג”צ נגד החלטתם, ואף לא ערער על החלטות ועדת הערר. משכך עליו לכבד את החלטת השרים כלשונה. בשלב זה הדרך היחידה העומדת למערער היא לפנות לשרים ולבקש להביא לשינוי במצב המשפטי הנוכחי, וזאת ניתן לעשות בכל
.
שנה.
4 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיים 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
דיון והכרעה
5. השאלה המשפטית הדורשת הכרעה, היא, האם שגתה ועדת הערר בקבעה כי התעריף המופחת
הקבוע בצו הארנונה כפי שאושר ע”י השרים לשנים 2014 – 2015, חל גם על שטחי חוץ בבתים פרטיים ולא רק על שטחי חוץ בדירות בבתים משותפים.
6. לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק
עם המערער הטוען כי וועדת הערר נתפסה לכלל טעות בקבעה שהתעריף המופחת יחול גם על שטחי חוץ בבתים פרטיים. מתוך מכלול המסמכים שהוגשו לעיוני עולה מסקנה חד משמעית וברורה כי השינוי שחל בסעיף 2א לצו הארנונה, תוך קביעת תעריף מופחת לשטחים המצויים מחוץ לדירת המגורים, בא לעולם כתוצאה משינוי שחל באופייה של העיר, עם בנייתם של בניינים רבי-קומות בהוד השרון. (קובץ המסמכים (להלן: הקובץ) הוגש ביום 33.2020. וזאת בהתאם להחלטתי בפרוטוקול מיום 262.2022. ; יצוין כי הקובץ הוגש, בהסכמה, במסגרת עמיינ 42684-10-19. ראו בקשה מיום 102.2020.). מסקנה זו נלמדת ממסמכים אלה:
:
א. הבקשה שהופנתה לשרים לאישור השינויים בצו הארנונה לשנת 2014, אשר הוגשה בהתאם
לתקנה 10 לתקנות ההסדרים (נספח 1 לקובץ), מפרטת בסעיף 11 לבקשה את מהות השינוי המבוקש:
‘הגדרה קיימת:
שטח דירת מגורים – כולל כל השטח שבתוך הדירה (כולל קירות פנים וחוץ), וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד לדירה או שאינו צמוד לה, אולם משמש את המחזיקים בדירה, לרבות מרפסות סגורות (עם גג ומעקה) מרפסות גג מקורות ולמעט חניות ומרתפים.
לשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות.”
הגדרה מבוקשת:
שטח דירת מגורים – כולל כל השטח שבתוך הדירה (כולל קירות פנים וחוץ), וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד לדירה או שאינו צמוד לה, אולם משמש את המחזיקים בדירה, לרבות מרפסות סגורות (עם גג ומעקה) מרפסות גג מקורות ולמעט חניות ומרתפים.
לשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות ויחויב בתעריף הנמוך למגורים.
5 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
משמעות כלכלית: הפחתה של (הערכה) 500,000 “
*
[ההדגשות בפסק הדין הוספו]
ב. הבקשה לשרים לאישור השינויים בצווי הארנונה לשנת 2015 (נספח 2 לקובץ), מפרטת בסעיף
21 לבקשה את מהות השינוי המבוקש, תוך שצורף לה הסבר:
“הגדרה מבוקשת:
שטח דירת מגורים- כולל כל השטח שבתוך הדירה (כולל קירות פנים וחוץ), וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד לדירה או שאינו צמוד לה, אולם משמש את המחזיקים בדירה, לרבות מרפסות סגורות (עם גג ומעקה) מרפסות גג מקורות ולמעט חניות ומרתפים.
לשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות ויחויב בתעריף הנמוך למגורים.
הסבר:
ביחס לשטחים משותפים שאינם שטחים טכניים דהיינו בחדר המדרגות, הלובי, המעלית, המעברים בקומות, חדר המועדון, חדר כושר, חדר אופניים ועגלות וחדר דואר – שטחים אלו יחויבו כאמור לפי התעריף הנמוך למגורים.
משמעות כלכלית: הפחתה של (הערכה) 583,0002 ”
ג. בפרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס’ 8/14 מיום 256.2014. (נספח 2 לקובץ, עמי 96,97)
צוינה החלטה מס’ 91/14 ולפיה, בין היתר:
“מועצת העירייה מאשרת את צו הארנונה לעיריית הוד השרון לשנת 2105, לרבות מפת הגדרת האזורים והמקרא למפה, בתוספת השינויים כפי שהוצגו לחברי המועצה, הכוללים את בקשות העירייה לאישור ההעלאה חריגה ו/או הפחתה ו/או שינוי סיווג ו/או תת סיווג בהתאם להנחיות משרד הפנים, לרבות:
בסעיף 2(א) לסעיפי ההגדרות בצו אחרי המילים ‘לשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות’ יבוא ויחוייב בתעריף הנמוך למגורים’. תיקון זה אושר על ידי מועצת העירייה כבר בצו הארנונה לשנת 2014 אולם עדיין לא התקבלה החלטת שרי הפנים והאוצר ביחס אליו. לכן ולמען
הזהירות הוא מאושר בשנית…. “
6 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
ד.
בהודעה לתושבים מחודש יוני 2014 (נספח 3 לקובץ, עמי 138) שכותרתה ייהפחתת ארנונה לשטחים משותפים”י צוין בעקבות מפגשים שהתקיימו בין תושבי העיר לבין ראש העיר כי
עם תחילת אכלוס מתחמי המגורים החדשים בעיר הוד השרון, בסוף שנת 2013, פנו מספר תושבים לעירייה בבקשה כי ייבחנו מחדש תעריפי הארנונה הנגבים בעבור השטחים המשותפים, חיוב הנהוג ברשויות מקומיות בישראל.
בהמשך לפניית התושבים ובהתאם למועדים המוגדרים בחוק, בהם ניתן להגיש בקשות לשינויים בצו הארנונה, פעל הצוות המקצועי בעיריית הוד השרון על מנת ליצור הפחתה בתעריפים.
כשלב ראשון ומיידי, בתחילת שנת העבודה 2014, יזמה העירייה שינוי ראשון בצו הארנונה לפיו, יופחתו תעריפי החיוב על שטחים משותפים בבנייני דירות, כך שיעמדו על התעריף הנמוך ביותר למגורים. הצעה זו אושרה במועצת העיר ביום 192.14. והועברה, בהתאם לדרישות החוק, לאישור משרד הפנים ושר
הפנים.
המשמעות כספית [כך במקור] הינה הפחתה של עד כ- 1,000 ₪ לשנה לבית
אביי
ה. בסעיף 5 למכתבו של ראש העיר אל גב’ רות יוסף, ממונה במחוז מרכז במשרד המשפטים,
מיום 1911.2014.. (נספח 4 לקובץ) נאמר כי
ייעניין נוסף שבו מבקשת העירייה את עזרתו של משרד הפנים הינו הפחתת החיוב המושת על השטחים המשותפים בארנונה בבתים רבי קומות “.
באותו מכתב אף מתואר המפנה שחל באופייה של העיר הוד השרון :
“…אם בעבר בבתים משותפים עיקר השטח היה שטח דירת המגורים ואליה נלוו חדר מדרגות משותף ולובי כניסה קטן, הרי שכיום נבנים בתים משותפים יוקרתיים, כך שהם כוללים שטחים משותפים נרחבים כמו: לובי כניסה ולובי קומתי, מועדון, חדר כושר, מספר חדרי מדרגות, חדר דואר וכיו”ב. לפיכך, אם בעבר נוספו לשומת הארנונה שטחים משותפים קטנים באופן יחסי הרי שהיום יכולים השטחים המשותפים להוות חלק נכבד מהשטח המתווסף לדירת המגורים הפרטית.
7 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
בהמשך הדברים (סע’ 6) צוין כי ייכבר לקראת סוף שנת 2013 נעשתה עבודת מטה יסודית ורחבה בעירייה שנותנת מענה לעניין השטחים המשותפים. בדיקת העירייה הובילה להגשת שתי בקשות לאישור השרים: בקשה אחת שהוגשה ביחס לצו הארנונה לשנת 2014 – כך שעל השטחים המשותפים יחול התעריף הנמוך למגורים. התיקון לצו הארנונה הועבר לאישור שרי הפנים והאוצר אולם נדחה על ידם ללא נימוק. בקשה שניה הוגשה לקראת צו הארנונה לשנת
בו התבקש שינוי נוסף של צו הארנונה לפיו שטחים טכניים ימוסו בתעריף נמוך יותר
משטחים משותפים.
בסיפת אותו מכתב מבקש ראש העיר:
“…כמו כן אני מבקשים לשוב ולבחון את בקשת העירייה ביחס לאופן חיוב השטחים המשותפים בבתים רבי קומות בארנונה”.
ו.
ביום 412.2014. (ובתגובה למכתב משרד הפנים מיום 2611.2014.) שלחו יועציה המשפטיים של העירייה מכתב אל גבי כהן מנהלת תחום בקרה תקצוב ופתוח ברשומייק (משרד הפנים) שכותרתו: ייהשגה על נימוקי הדחייה לבקשת העירייה לאישור חריג בארנונה לשנת 2014יי (נספח 4 לקובץ, עמי 149) ובסעיף 4 לאותו מסמך צוין שוב, ייברחל בתך הקטנהיי, ובנוגע לייחיוב שטחים משותפים”, כי:
“העירייה ביקשה להפחית את התעריף שבו מחוייבים שטחים משותפים בבתים רבי קומות בארנונה על ידי הוספת הסיפא להגדרת שטח דירת מגורים’, שלפיה יתווספו המילים ‘ויחויב בתעריף הנמוך למגורים’. הבקשה סורבה בנימוק ‘…שכן, המדובר בשינוי שיטת מדידה שאינה בסמכות השרים לאשר בהיתר זה’
19 20
אנו מבהירים שאין בנימוק הזה כל ממש. לא מדובר בשינוי שיטת מדידה אלא בהפחתה בתעריף בלבד”. שמשמעותה, כפי שפורט בבקשה, הוא הפחתה של כ- 500,000 ₪, הנכם מתבקשים לשוב ולשקול את בקשת העירייה…. “.
בפניית יועציה המשפטיים של העירייה מיום 217.2014. אל חייכ רגב יוייר ועדת הפנים, ולקראת דיון בוועדה (נכלל במסגרת נספח 4 לקובץ, עמי 158), הם מפרטים, בין היתר, את השינוי שחל באופייה של העיר, שנבנו בה בתים משותפים יוקרתיים, הכוללים שטחים משותפים נרחבים כמו: לובי כניסה ולובי קומתי, מועדון, חדר כושר, מספר חדרי מדרגות, חדר דואר וכיוייביי, שהיום יכולים להוות חלק נכבד מהשטח המתווסף לדירת המגורים הפרטית, כאשר יש לחייב
8 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמיינ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
בהתאם לחוקי ההקפאה ולצווי הארנונה בעיר, את מלוא השטחים בארנונה, וכי זהו הרקע לבקשות לשרים להחלת התעריף הנמוך על שטחים אלה. (סע’ 3,4,5). בסעיף 6 לאותה פניה צוין מפורשות, כי יחיוב השטחים המשותפים נוגע לבניינים רבי קומות שבנייתם הסתיימה בשנת 2010 ואילךיי.
:
ח. ביום 3112.14. (נספח 4 לקובץ, עמ’ 143) ניתן אישור חריג להטלת ארנונה”י (החתום על ידי שר
הפנים ורוהיימ ומיימ שר האוצר) ובו צוין (סעי 7, שם): לאשר שינוי סיווג / תת סיווג 7 שינוי הגדרה בסעיף 2א. לצו המיסים, כך שלאחר המילים בחדר המדרגותי יבוא: ‘השטח שמחוץ לדירה החייב בארנונה יחויב בתעריף של 3990. ₪ למייר”. היינו, התעריף המופחת.
:
כאן יוער, כי בצווי הארנונה אין למעשה כל הגדרה נפרדת לשטח שמחוץ לדירה, שכן זו נובעת, כך נראה, מקיומם של שטחים משותפים, שעל פי ההיגיון קיימים אמנם, רק בבתים משותפים, לרבות חדר מדרגות.
בעקבות אישור השרים ועדכון השינוי, אף הוצא נוהל עדכון לצו הארנונה (נספח 5 לקובץ) שכותרתו יישטחים מחוץ לדירהיי, על פיו יעודכנו החיובים החל מיום 11.14. כאשר ההתייחסות היא לייבניינים שמתעדכנים במסגרת פרוייקט המדידות בעיר…” ולגבי יישטחים שמחוץ לדירהיי מונחית חברת המדידות על ידי העירייה ילהיכנס לכל בניין משותף בעיריי על מנת לבצע מדידה ולבדוק הפרשים לגבי שטחי חוץ ולעדכן את התעריף בהתאם לשינוי שאושר.
ט. בישיבת ועדת הכספים מס’ 3/15 מיום 176.15. הוחלט לגבי צו הארנונה לשנת 2016, לאשר שינוי
תעריף נוסף בהגדרת שטח דירות מגורים כך שהתעריף יופחת לסך ” 3344. ₪ למיריי.
בדברי ההסבר ההתייחסות היא, שוב, לבנייה החדשה בעיר הכוללת בניינים רבי קומות, כאשר ייכוונת התיקון המבוקש היא להביא להוזלה של נטל המס הנובע מהחיוב בארנונה של אותם שטחים שמחוץ לדירה. התיקון הנ”ל יחול על כל הבניינים המשותפים בעיר הוד השרון (סעי 11., 12.). משמעות ההפחתה היא של כ- 784 אלפי ₪, מקופת העירייה (סע’ 13.).
הבקשה אושרה על ידי השרים.
7. עינינו הרואות אפוא, כי השינוי בצו הארנונה בא לעולם על רקע השינוי שחל באופייה של העיר ומשהוחל בבניית בניינים רבי קומות שיצרו מצב חדש בכל הקשור להגדרתם של שטחי חוץ באותם בניינים (ראו גם תייצ 46540-02-16 ליטר נ’ עיריית הוד השרון (מיום 228.2018.), פסקה
.(90
9 מתוך 13
אאאאא
קוד
>
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמ”נ 42652-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ ארוגטי עמ”נ 42713-10-19 מנהל הארנונה, עיריית הוד השרון נ’ מזור עמ”נ 42684-10-19 מנהל הארנונה, עירית הוד השרון נ’ רומם
8. אדגיש בהקשר זה כי לא ניתן לנתק בין הבקשה לבין האישור שניתן לה על ידי השרים, וכי יש לבחון את אישור השרים על רקע הבקשה שהוגשה:
ייראשית יש לחזור ולומר, כי היות שהאישור החריג ניתן במענה לבקשה שהוגשה מטעם המערערת, על יסוד החלטת המועצה, לא ניתן לנתק בין פרשנותן של שתי ההחלטות ותכליותיהן, אלא אם קיימת אינדיקציה לכך שהצדדים הבינו את מהות בקשת המערערת באופן שונה. במילים אחרות, במקרה שבו ניתן אישור לבקשת המערערת שנועדה לאשר עריכת רפורמה בסיווגי הנכסים שעל בסיסם נקבעת הארנונה העירונית, חזקה כי האישור נועד להתיר למערערת להגשים את המטרה שבה חפצה בהגשת הבקשה. פרשנות שמשמעותה שהמערערת לא תוכל להגשים את המטרה שרצתה להגשים, תידחה איפוא. לצד זה, כדי לעמוד על התכלית הסובייקטיבית לה נועדה החלטת השרים ליתן את האישור החריג, ניתן להתבסס על דבריהם של גורמים ברשות עצמה. ….”
עע”מ 2849/07 עיריית ת”א יפו נ’ אנרג’י מכון כושר ובריאות בע”מ (מיום 84.09.) פסקה 14 לפסהייד).
על כך יש להוסיף את הכלל הפרשני ולפיו יש לפרש הוראות דין, ובכלל זאת דיני מס ואף דיני ארנונה, פרשנות העולה בקנה אחד עם תכליתן ומטרתן, וכפי שנפסק (עעיימ 4068/10 עיריית חולון נ’ קר פרי בע”מ (2012.11.):
:
יעל פרשנות דיני מס, וארנונה בכלל זה, יש להחיל את אותם כללי פרשנות החלים בפרשנותה של כל חקיקה אחרת. נקודת המוצא לפרשנות היא הלשון כאשר מבין מגוון האפשרויות הלשוניות הנתונות לדבר החקיקה על בית המשפט לבחור את הפרשנות המגשימה את תכליתו. יי(פסקה 6. ראה גם עמיינ 55405-10-10 אופן גלוי שיווק (1991) נ’ מנהלת הארנונה של עיריית ראשל”צ (103.2011.) (פסקה 15 שם) ).
10. גם בחינת לשון ההוראה מלמדת כי ועדת הערר נפלה לכלל טעות:
“ילשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחסי של הדירה בחדר המדרגות. השטח שמחוץ לדירה החייב בארנונה יחויב בתעריף של 3990. ₪ למייר”. (כאמור לעיל, בהמשך התעריף הופחת ל-3403. ש”ח למייר).”
אכן, וכפי שציינה הועדה הנכבדה, האמור לעיל באשר לתעריף הנמוך לגבי שטח שמחוץ לדירה, מצוי במשפט המופרד בנקודה מהמשפט הקודם, ואולם, ההיגיון והשכל הישר, במיוחד נוכח
10 מתוך 13
