משרד המשפטים/רשם העמותות נגד עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’

בית המשפט המחוזי בירושלים

פר”ק 49192 – 09 – 13 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’

מספר בקשה: 108 + 76
בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש:
נתן ברלנד ע”י ב”כ עו”ד ג’ ברון
נגד
המשיבים:
1. עו”ד יששכר בר הלל, מפרק של עמותות מוסדות ברסלב נחמת ציון, ירושלים, מפי השמועה, שערי התמדה, בית יעקב ברסלב, נחלי ארצנו ובני הנעורים ברסלב, תורה ותפילה ירושלים
2. רשם העמותות ע”י ב”כ עוייד ח’ קליין
3. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
החלטה
לפניי בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל לבקשת מפרקן של מספר עמותות על זכויותיו של המבקש בדירת מגוריו.
רקע וטענות הצדדים
1. עוייד יששכר בר הלל (להלן: “המפרקיי) המפרק של העמותות יימוסדות ברסלב נחמה ציון ירושלים”, יימפי השמועהיי, יישערי התמדהיי, ייבית יעקב ברסלב, יינחלי ארצנויי, ייבני הנעורים ברסלביי, וייתורה ותפילה ירושלים” (להלן: “העמותות” או “מוסדות ברסלב”י). הגיש בקשה למתן הוראות נגד נתן ברלנד (להלן: “המבקש”י) ו- 13 אחרים (להלן: “המשיבים”) בגדרה הוא עתר לחייב את המבקש ואת המשיבים לבקשה בהמצאת חשבונות ולחייבם, ביחד ולחוד, לשלם לקופת הפירוק סך של 50 מיליון ₪ (להלן: “בקשה 1ליי).
6 7 8 9 10
13
ו
2. במסגרת בקשה 71 טען המפרק כי כספי תרומות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים חדשים, אשר היו מיועדים לשמש את צורכי הקהילה יישובו בנים’י, נותבו שלא כדין לחשבונות שנפתחו על שמות חלק מהמשיבים, במקום לחשבונות של מוסדות ברסלב. במסגרת בקשה זו פירט המפרק כי המבקש ויתר המשיבים הוציאו במרמה עשרות מיליוני שקלים מחשבונות בנק שהכילו כספי
15 16
1 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בירושלים

פר”ק 49192 – 09 – 13 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’

ביום 20 . 6 . 2019 הגיש המפרק את תגובתו לתשובת המבקש. במסגרת התגובה ביקש המפרק לדחות את תגובת המבקש בשל צירוף תצהיר פגום (בג’יצייי כאמרתו של המפרק) שאינו ערוך בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. לעניין אי צירוף התחייבות לבקשה טוען המפרק כי בקופת הפירוק קיימים כספים המצביעים על האיתנות הפיננסית של העמותות, כך שאם תינתן החלטה כלשהי המחייבת את המפרק לשלם סכום כלשהו למשיב, אין חשש כי המפרק לא יצליח לעמוד בתשלום סכום זה.
2 3 4 5 6
.8
10

בדיון שנערך בפני ביום 26 . 6 . 2019 , הצבעתי על קשיים הנובעים מאי התייחסות המפרק לראיות לכאורה לעילת התובענה וליסוד ההכבדה, והמפרק קיבל את המלצת בית המשפט והודיע על כוונתו להגיש בקשה מתוקנת למתן צו עיקול. בהסכמה המבקש נותר צו העיקול הארעי על כנו בתנאי שתוגש בקשה מתוקנת כאמור בהחלטה.
14
15 16 17
20

9. ביום 3 . 7 . 2019 הגיש המפרק בקשה מתוקנת למתן צו עיקול על הנכס. במסגרת הבקשה המתוקנת פירט המפרק את בעלותו של המבקש ופעילותו בכל חשבונות הבנק. צורפו מסמכים בנקאיים הקשורים לפעילותו של המבקש בכל אחד מחשבונות הבנק: נספחים ג’1-ג’9 מתייחסים לפעילות של המבקש בחשבון הבנק ייברלנד נתן – שערי בינהיי, נספחים ד’ 1 – ד’ 10 מתייחסים לפעילות של המבקש בחשבון הבנק יימנחם ישורון ברסלב שערי דעתי, נספחים הי1 – הי10 מתייחסים לפעילותו בחשבון הבנק יישערי חכמה”י, נספחים וי1 – וי8 מתייחסים לפעילות במסגרת החשבון ייברנד נתן ברסלב שערי תורהיי. המפרק טען כי מהמסכמים האמורים עולה כי המבקש היה הבעלים של כל ארבעת החשבונות שחלקם נפתחו על שמו בשנת 2003 ובחלקם התווסף כבעל חשבון בשנת 2004 והיה הבעלים שלהם עד ליום 5 . 4 . 2012 בו העביר את הבעלות בחשבונות לגיסתו תהילה ברלנד, למעט חשבון יישערי בינהיי שהיה רשום על שמו עד ליום 11 . 10 . 2007 . מניתוח של הפעולות שנעשו בחשבונות הבנק עולה, לטענת המפרק, כי יצאו מחשבון ייברלנד נתן ברסלב שערי תורהיי בין השנים 2009 – 2012 סך של 22 , 458 , 009 ₪; מחשבון ייברלנד נתן שערי בינהיי יצאו בין השנים 2009 – 2012 סך של 20 , 010 , 161 ₪; מחשבון יישערי חכמהיי יצאו בין השנים 2012 – 2013 סך של 3 , 353 , 728 ₪, מחשבון עמותת ייעזר כנגדויי יצאו בין השנים 2011 – 2013 סך של 2 , 654 , 639 ₪. המפרק טען כי הסכומים שהוא פירט הם הסכומים שהוצאו בתקופות אלה בשיקים בלבד ואינם כוללים כספים שהועברו בהעברות בנקאות. המפרק צירף בנספחים ח’-יאי טבלאות המסכמות את סכומי השיקים, מועד פירעונם, המוטב והנפרע בהם. חיבור הסכומים מלמד, לטענת המפרק, כי בתקופות אלה יצא מחשבונות הבנק, שלא כדין, סך של 48 , 476 , 437 ₪ דבר המלמד על היקף ההברחות במהלך השנים.
21 22 23 24 25
28
29
31
3 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בירושלים

פר”ק 49192 – 09 – 13 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’
1

15. המבקש טוען כי התביעה נגדו התיישנה. ביחס לסעד הזמני טוען המבקש כי אין בקשה זו כוללת תצהיר והתחייבות כדרישת התקנות. ביחס לראיות לכאורה טוען המבקש כי המסמכים שצירף המפרק אינם מוכיחים את המעשים המיוחסים למבקש. סכום השיקים עליהם חתם המבקש לכאורה, שצורפו כנספח יג’ לבקשה, עומד על 200 , 000 ₪ בלבד, רחוק מסך העיקול המבוקש ( 3 , 000 , 000 ₪). מעבר לכך, טוען המבקש כי הוא מעולם לא חתם על ההמחאות האמורות. גם סכום השיקים אותם פרט המבקש לכאורה, 309 , 898 ₪ כמופיע בנספח יד’ לבקשה, אינו מתקרב לסכום העיקול המבוקש ובנוסף, טוען המבקש, אין למפרק כל ראיה כי השיקים שנפרטו על ידו לא שימשו לצרכי העמותות.
4 5 6 7
10
12

16. המבקש טען כי המפרק לא עמד בתנאים הקבועים בדין לעניין חיוב נושא משרה באחריות אישית לחובותיה של עמותה שכן לא מתקיימים שניים מהתנאים שנקבעו בפסיקה להטלת אחריות אישית. העסקים של העמותות לא התנהלו במטרה להונות את נושיהן וכן המבקש לא היה נושא משרה השותף בניהול העסקים של העמותות. בעניין זה הפנה המבקש לעייא 3515 / 13 סלים עתאמנה נ’ עו”ד איתן ארז, מפרק חברת בני סלים ( 11 . 3 . 2015 ). לחילופין טען המבקש, כי פעילותו עולה לכל היותר כדי התנהלות בלתי זהירה אשר אינה עולה כדי תרמית ומשכך, אין להחיל עליו את הוראות סעיף 373 לפקודה. ביחס לסעיף 374 לפקודה, טוען המבקש כי המפרק לא הצביע על ראיות מהימנות לכאורה להתקיימות תנאיו של סעיף זה. המבקש הוסיף כי המפרק אינו עומד בנטל ההוכחה הדרוש להוכחת טענת המרמה הטעונה ראיות מוגברות בכמותן ובאיכותן.
13 14 15 16 17
20
17. המבקש טען כי מאזן הנוחות נוטה בפירוש לטובתו שכן הנכס משמש כדירת מגורים בה הוא מתגורר יחד עם רעייתו וארבעת ילדיהם. נטען כי מתן צו העיקול עלול לערער את מצבו הכלכלי עד כדי סיכון יכולתו לדאוג לצרכי מחייתו וצרכי משפחתו. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הליך שמתנהל בפני בית משפט זה ביחס לנכס (יחד עם הדירה הנוספת שפוצלה ממנו) אשר מחייב השקעה כספית מטעם המבקש. משכך, הטלת העיקול על הנכס תגלוס לו יותר נזק מאשר הנזק שעלול להיגרם למפרק במידה ויבוטל הצו. גם קיומם של נתבעים רבים בהליך העיקרי מהווה טעם, לדידו של המבקש, לנטייה המובהקת של מאזן הנוחות לעברו.
24 25
29

18. ביום 18 . 11 . 2019 התקיים דיון בבקשה ובמסגרתו נחקר המבקש בחקירה נגדית. יום למחרת, ביום 19 . 11 . 2019 התקיים דיון בתובענה העיקרית בבקשה 71 וניתנה החלטה המוחקת אותה. ביחס לבקשה למתן חשבונות, על אף התאמתה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, נקבע כי בשל היעדר פירוט אינדיבידואלי ביחס לאותם חשבונות אין לבית המשפט יכולת ליתן צווים ממוקדים לכל אחד מהמבקשים. לפיכך, הוריתי על מחיקת הבקשה, תוך שמירת האפשרות למפרק להגיש בקשה חדשה, לבית משפט זה, למתן חשבונות ובלבד שהבקשה החדשה תציין באופן נפרד, לגבי כל משיב ומשיב, מהם החשבונות והמסמכים הנדרשים ממנו, לפי התקופה הרלוונטית
31
34
5 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בירושלים

פר”ק 49192 – 09 – 13 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’
1
מדובר בעיקול זמני, על בית המשפט לבחון אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 (להלן: ייתקסדייאיי).

23. ביחס לסיכויי התביעה נפסק כי די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה. במסגרת הבקשה לסעד זמני אין מקום להכריע במחלוקות העובדתית בין הצדדים בתיק העיקרי (רעייא 7076 / 17 פלוני נ’ פלוני ( 22 . 10 . 2017 ) פסקה 14). בענייננו, מתקיים הרף הראייתי הדרוש להוכחה לכאורית של עילת התביעה ואין מדובר בתובענת סרק. בענייננו צירף המפרק ראיות המלמדות על מעורבותו של המבקש בחשבונות הבנק: טבלאות של השיקים שיצאו מכל אחד מחשבונות הבנק, העתק של שיקים שנחתמו לכאורה על ידי המבקש וטבלאות של שיקים שנפרטו לכאורה על ידי המבקש באמצעות ייהצ’יינג המרכזי ברסלב בעיימיי. הראיות שצירף המפרק מצביעות לכאורה על מעורבות המבקש בהוצאת הכספים מחשבונות הבנק.
4 5 6 7 8 9 10
24. במסגרת חקירתו הנגדית בפניי הודה המבקש שהחתימה על שיקים שיצאו מתוך חשבונות הבנק היא שלו :
“ש. אני צירפתי את הנספחים יג יד לבקשה. אתה אומר בתצהירך בבקשה לביטול העיקול, שמעולם לא חתמת על ההמחאות הנ”ל. מפנה לסעיף יג’ “מעולם לא חתמתי… מצטט, אתה עומד על כך ת. תראה לי את ההמחאות. ש. אני מציג לך את המקור של ההמחאות. תעבור עליהן. ת. לכאורה החתימה נראית שלי. אני לא מכיר את השיקים ואת החתימות. אני לא מכיר כאן כלום, חוץ מאשר שזה נחזה להיות החתימה שלי. לא מכיר את השיקים האלה. בתאריכים הנ”ל גם לא הייתי במקום. אולי זה משהו שהחתימו אותי שנתיים קודם לכן. היה שם נוהל מאוד מפוזר” (פרוטוקול, עמי 16, ש’ -15
.(21

כזכור, המבקש טען כי איננו אחראי למתרחש בחשבונות הבנק וכי האחריות לנעשה בהם נופלת לפתחו של סבו, אליעזר ברלנד, אשר הורה לו כיצד לפעול. בחקירתו הנגדית במהלך הדיון מיום 18 . 11 . 19 נאמרו על ידי המבקש הדברים הבאים (עמי 17 – 18 לפרוטוקול):
“אני התייעצתי באותו זמן עם חבר עוייד בשם זאב גבאי והוא אמר לי שמה שהוא שומע ברחוב את הפעילות של השיקים שהם עושים בשמי שאני בסיכון ואני עלול להגיע לתביעה שמשתמשים בשמי, ואז ביוזמתו הלכתי לפגוש את מר קהלני ואז
7 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בירושלים

פר”ק 49192 – 09 – 13 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון ואח’
1
המשכנתא הרובצת על הדירה תקשה ותכביד על סיכויי הגביה של המפרק לכל חוב עתידי שייפסק נגד המבקש.
29. עמדה זו של המבקש ורצונו בהגדלת מצבת חובותיו, מקיימת גם, בין היתר, את יסוד ההכבדה הקבוע בתקנה 374(ב) לתקסדייא, המתנה את מתן צו העיקול הזמני בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ביטול צו העיקול עשוי לאפשר למשיב ליטול הלוואה חדשה, או יילמחזר”י הלוואה ישנה ולשעבד תמורתה את זכויותיו בנכס כבטוחה לפירעונה. פעולה זו תכביד ללא ספק על ביצוע פסק הדין, ומשום כך ראוי, גם מהטעם הזה, להותיר את צו העיקול על כנו.
4 5 6 7 8
:
ס
ס
11
12
13
30. ומכאן אעבור לדון בטענת המבקש כי לאור מחיקת בקשה 71 (התובענה העיקרית) אין ולא יכולה לעמוד יותר זכות עמידה לבקשת העיקול הזמני. תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמייז 1987 קובעת כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכי פירוק במידה שאינן סותרות את הוראות תקנות הפירוק ובשינויים המחויבים לפי העניין. לבית המשפט של פירוק יש סמכות רחבה בעניינים שבסדר דין בהליכי פירוק ובכלל זה בנוגע לעיקולים זמניים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכיוצא באלה (עניין בלקור; רע”א 5540 / 97 שמחון נ’ כונס הנכסים הרשמי, פדייי נא(5) 355).
14
15
16
18
31. בנסיבות המקרה, החלטה המורה על מחיקת בקשת העיקול, על רקע הודעת המפרק כי בכוונתו להגיש תביעות פרטניות נגד המבקש ואחרים לבית המשפט המוסמך (לאחר קבלת אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון), אינה סבירה. זאת, במיוחד לאור כוונתו המוצהרת של המבקש לנטילת הלוואה נוספת מהבנק, אשר תובטח ברישום משכנתא על זכויותיו בנכס, דבר שיכביד על ביצוע פסק הדין בתובענה שהמפרק עומד להגיש.
21
24 25
ש
32. האיזון בין האינטרס של נושי העמותות לבין האינטרס של המבקש יבוא בדרך של הגבלת התקופה שבה המפרק יהיה רשאי להגיש תובענה הנגד המבקש לבית המשפט המוסמך, כדי למנוע מצב שהתרחש בעבר (ראו פסקה 21 לעיל) שבו צו העיקול יישאר בתוקף, ללא הגשת הליך עיקרי במשך תקופה ארוכה. ניתן לקבוע, אפוא, כי הבקשה לביטול העיקול תדחה וצו העיקול יישאר בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה שבכוונת המפרק להגיש נגד המבקש, או עד למתן החלטה אחרת, ובלבד שהתובענה נגד המבקש תוגש תוך 45 ימים מהיום. להיבט זה ראו את עניין בלקור, שם עמד בית המשפט העליון על האפשרות כי התובענה תוגש לאחר פרק זמן רב לאחר הגשת בקשת העיקול הזמני, בשים לב להוראת הסיפא של תקנה 363(א) לתקסדייא.
29
33
33. לא מצאתי ממש ביתר טענותיו של המבקש. כך, אין לקבל את טענתו בדבר היעדר תצהיר מטעם המפרק לתמיכה בבקשת העיקול. נפסק כי בעל תפקיד אינו נדרש להגיש תצהיר ביחס
34
9 מתוך 10