אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
לפני
כבוד השופט נפתלי שילה
המבקש
מ’ בי
נגד
המשיבים
1.ע’ ב’ 2.ר’ מ’ 3.ס’ ז’ ב’ ע”י עו”ד רפי שפטר
פסק דין
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 192.20. (כב’ השופטת איריס ארבל-אסל) שקיבל את ערעור המשיבים על החלטת כב’ רשמת בית המשפט וחייב את המבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסך של 50,000 ₪.
א.
רקע עובדתי
1. הצדדים הם ילדיו של המנוח צי בי זייל (להלן: המנוח) שנפטר ביום 136.18..
:
2. :
המשיבים (להלן גם: האחים) הגישו בקשה לקיום צוואת המנות מיום 216.15. (להלן: הצוואה) שבמסגרתה המבקש (להלן גם: מ’) הודר מהעיזבון ומי הגיש התנגדות לקיום הצוואה.
3. האחים הגישו בקשה לחייב את מי בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמייד – 1984 (להלן: תקנה 519) וכב’ רשמת בית המשפט קמא דחתה את בקשתם (להלן: ההחלטה).
:
4. האחים הגישו ערעור על ההחלטה וטענו שכב’ הרשמת שמה דגש רב מידי על זכות הגישה לערכאות והתעלמה מכך שמי הוא איש בעל אמצעים המתגורר בווילה ב—- עם בריכת שחייה והוא מסוגל להפקיד את הערובה להבטחת הוצאותיהם, ככל שהתנגדות הסרק שהגיש לצוואה, תידחה. לטענתם, חרף יכולותיו הכלכליות של מי, הוא הבריח את רכושו לאשתו ועד היום אחד מהאחים שמי חויב לשלם לו הוצאות בהליך אחר בסך של 30,000
1 מתוך 6
אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
, לא הצליח לגבות ממנו דבר. לדבריהם, אם מי לא יחויב בהפקדת כסף להבטחת הוצאותיהם, הם יאלצו יילרדוף אחרי הרוח’ ולא יצליחו לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם ככל שההתנגדות לצוואה תידחה.
5. האחים טענו שסיכויי ההתנגדות לצוואה שהגיש מי קלושים ביותר ולאור התנהלותו של מי והיותו ייחייב מקצועייי שהבריח את כל נכסיו, יש לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות.
6. *
בית המשפט קמא קיבל את ערעור האחים וקבע בפסק דינו (להלן: פסה”ד) שהעובדה שמי לא שילם את ההוצאות שנפסקו לאחד מהאחים בהליך אחר מלמדת שאם מי לא יחויב בהפקדת ערובה ייעשוי הדבר להביא לעיוות דיויי וכי סיכויי מי שתתקבל התנגדותו לצוואה אינם גבוהים. בין היתר נקבע בפסהייד כי:
“המשיב לא טען וממילא לא הביא אסמכתאות להוכיח כי אין בידיו יכולת כלכלית להפקיד ערובה, ככל שתיפסק. נוכח האמור, אין מדובר בחסימת הגישה לערכאות ממי שהפרוטה לא מצויה בכיסויי.
7. בפסהייד נקבע שהעובדה שמי מתחמק מלשלם את ההוצאות שנפסקו כנגדו בהליך אחר עוד ביום 301.19. מעידה על חוסר תום הלב של המשיב, שהוא תנאי נוסף להטלת חיוב בערובהיי וכי למרות שהוא תושב ישראל ייהוא נמנע במכוון מלהצביע ולו על נכס אחד או מקור כספי כלשהו ממנו יוכלו המערערים להיפרע את הוצאותיהם ככל שההתנגדות תידחהיי.
8. מי לא השלים עם פסהייד והגיש בקשת רשות ערעור.
תמצית טענות המבקש
1. סיכויי ההתנגדות לצוואה שהוגשה על ידו גבוהים. המנוח היה חסר ישע בעת שחתם על הצוואה והיה נתון לשליטה מוחלטת של האחים. היעדרה של תעודה רפואית המעידה שהמנוח היה כשיר לערוך צוואה, יוצרת חזקה שהמנוח לא היה כשיר לצוות. בנוסף, חלק מהנהנים על פי הצוואה שימשו כאפוטרופסים למעשה של המנוח ולכן הצוואה אינה חוקית ובטילה. כמו כן, הנימוק שהמנוח כתב בצוואה להדרתו ולפיה הוא העניק לו בחייו 800,000
, אינה אמת.
2 מתוך 6
אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
2. זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית והיה על ביהמ”ש קמא לאפשר לו להיכנס בשערי ביהמייש ולהוכיח את טענותיו. בקשה דנן יימעלה שאלה משפטית בעלת השלכות על כלל המתדיינים”. העובדה שהוא לא שילם חוב כספי בתיק אחר כשהחוב אינו חלוט, לא צריכה למנוע ממנו את זכותו להתדיין בהליך ההתנגדות לצוואה.
3. לא התקיימו התנאים הנדרשים להפעלת תקנה 519. במקרה דנן, האחים הם התובעים והוא הנתבע. האחים רוצים לקיים את הצוואה ולכן חלה עליהם חובת הפקדת ערובה ולא עליו.
4. טעה ביהמ”ש קמא שעה שהתערב בהחלטה, היות שמקרה דנן לא נמנה על המקרים החריגים שבהם יש להפעיל את תקנה 519 על תושב ישראל. פסהייד הביא ילפגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכות הגישה לערכאותיי שיש לה מעמד חוקתי. המערער ייזכאי להגנת בית המשפט להוכחת האמת בעיקר בנסיבות המפוקפקות בה הוגשה הצוואהיי.
ג.
דיון והכרעה
1. לאחר עיון בבקשה ובנספחים הרבים שצורפו לה, אני סבור שיש לדחותה אף מבלי קבלת תשובה, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמייד – 1984.
2. כאשר מדובר בבקשות רשות ערעור ייבגלגול שלישייי על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שדן בערעור על החלטת כב’ רשמת בית המשפט “יתחול אמת מידה מחמירה יותר למתן רשות ערעור. אמת מידה זו דורשת, ככלל, שהעניין יעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, שנפל בהחלטת הערכאות דלמטה פגם דיוני היורד לשורש העניין, או שייגרם למבקש עיוות דין אם לא תינתן רשות ערעוריי (רמיש 14987-10-15 י.י. נ’ נ.ש. (105.16.) ורמייש 34024-01-13 ר. ל. נ’ ע. ל. (174.14.) שניהם מפי כב’ השופט (כתוארו אז) שאול שוחט).
3. במקרה דנן, השאלה שמעלה המבקש בבקשתו אינה בעלת השלכה החורגת מעניינם של הצדדים והיא נטועה עמוק בעובדות הספציפיות של מקרה דנן. לא נפל בפסק הדין פגם מהותי ולא נגרם למבקש עיוות דין. אדרבא, התנהלותו של המבקש אף בהליך דנן, שעה שהערובה הופקדה באיחור ניכר, רק ביום 87.20., למרות שהיה עליו להפקידה בהתאם להחלטת כב’ ס.נ. השופט שוחט מיום 215.20. בתוך 6 ימים, מלמדת אף היא שצדק ביהמ”ש קמא בפסק דינו.
3 מתוך 6
אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
4. אי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12,2015) בעמי 680 מציין כי:
יינוכח משמעותה של אי הפקדת ערובה להוצאות הנתבע, על בית המשפט לשקול את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים, התנהלותם ותום לבם. לשם התחשבות בכל השיקולים הללו ניתן לבית המשפט הדן בתיק שיקול דעת רחב. מכך נגזר גם גדר התערבות מצומצם יותר של ערכאת הערעור, שאינה חשופה באותה מידה לנסיבות התיק ולדקויותיהןיי.
ברעייא 10142/17 עודד גולד נ’ עמנואל ברגמן (281.18.) קבע כב’ השופט י’ עמית ביחס לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות מכוח תקנה 519 כי:
יהלכה היא כי החלטה לפי תקנה 519 לתקנות היא מסוג ההחלטות הדיוניות ניהוליות בהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וכי התערבות ערכאת הערעור שמורה למקרים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או שהיא גורמת עיוות דין. עוד נקבע, כי השיקולים המנחים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להורות על הפקדת ערובה הם, בין היתר, מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי התביעה, מורכבות ההליך, זהות הצדדים והתנהלותם ותום לבסיי.
ראו גם: רעייא 6857/19 יוסף שחם נ’ רו”ח יואב כפיר (311.19.); רעייא 4339/19 שרית קילקר נ’ עובד נועם (278.19.); רע”א 1481/13 עמוס גבעון נ’ מרדכי לוי (34.13.).
5. אכן, כפי שציין ביהמ”ש קמא, שעה שהתובע הוא אזרח ישראלי, רק במקרים חריגים יש מקום לחייב תובע בערובה להוצאות לפי תקנה 519. ברם, ביהמ”ש קמא קבע שמקרה דנן הוא מקרה חריג ואין מקום להתערב בקביעתו זו. ביהמ”ש קמא הפנה לעייא 432/78 רות יילר נ’ שרה צ’קבר, פייד לד(2) 775 שקבע שמתנגד לצוואה הוא בגדר תובע בכל הנוגע לאפשרות חיובו בהפקדת ערובה להוצאות.
6. אין גם מקום להתערב בקביעה שהנטל שמוטל על המבקש בהתנגדות שהגיש הוא נטל כבד. ביהמ”ש קמא קבע שלכאורה לא נפל פגם צורני בצוואה ואחד מהשיקולים שיש לשקול לצורך הפעלת תקנה 519 הוא סיכויי ההליך. במקרה דנן, הסיכוי אינו גבוה ונתון זה הוא בעל השפעה מהותית על הצורך בהפקדת ערובה להוצאות.
4 מתוך 6
אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
7. זאת ועוד: המבקש לא הכחיש שלא שילם דבר מההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך אחר עוד בחודש ינואר 2019 ולמרות מאמצי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל, החוב לא שולם ולו בחלקו. ודוק: המערער לא טוען שהוא לא מסוגל כלכלית לשלם את החוב. הוא לא נתן כל הסבר לאי ציותו לפסק דין, למעט העובדה שאז החוב עדיין לא היה חלוט. ברם, לא ניתן עיכוב ביצוע לאותו חיוב בהוצאות ולמרות זאת, המבקש לא ציית לפסק הדין והתנער כליל מחיובו. כפי שנקבע ברע”א 8730/10 אמנון יוסף נ’ יעקב בינסון (233.11.):
:
“…יש טעם נוסף לחייב בהפקדת ערובה והוא אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו בעבר לטובת המבקשים. נתון זה יש בו כדי להעצים את החשש שמא המבקשים לא יוכלו לגבות הוצאות משפט נוספות אם ייפסקו לטובתם בתום ההליך”.
ראו גם: תא (ת”א) 48981-01-11 ברונסון – ברנובסקי ובניו (1994) בע”מ נ’ רפאל טל (26.11.); רעייא (י-ם) 61690-12-12 אייל ד. אבן ושיש בע”מ נ’ Duxianwei (231.13.).
8. המבקש לא טוען שאינו יכול להפקיד את הערובה. הראייה, שהוא הפקיד ערובה בסך של 20,000 ₪ כשהגיש ערעור על פסק דין בהליך אחר. לכן, הנימוק העיקרי שבגללו נמנע בדרך כלל בית המשפט להורות על הפקדת ערובה, שהוא מניעת זכות הגישה לערכאות עקב חסרון כיס, לא מתקיים במקרה דנן. בענייננו, המבקש לא טוען לחסרון כיס ולפיכך יש לדחות את טענתו שהפקדת הערובה תמנע ממנו את האפשרות לקבל את יומו בבית
המשפט.
9. המבקש לא מכחיש שהוא מתגורר בבית פרטי עם בריכת שחייה ב—-. הבית אמנם שייך לאשתו בהתאם להסכם הממון שנערך ביניהם ואולם, כפי שציין ביהמייש קמא, המבקש לא טען כלל ולא הוכיח שאינו יכול להפקיד את הערובה. מאידך, המבקש נמנע מלהצביע על נכס או מקור כספי כלשהו, שממנו יוכלו המשיבים להיפרע אם ההתנגדות תידחה והמבקש יחויב בהוצאות.
10. סיכומו של דבר: הסיכויים הנמוכים של תביעת המבקש מחד ומאידך, התעלמותו המופגנת וחסרת תום הלב מתשלום חוב שהוטל עליו בהליך אחר לפני כשנה וחצי, בצירוף העדר פירוט של זכות או נכס שממנו יוכלו המשיבים לגבות את הוצאותיהם ככל שייפסקו לטובתם, מביאים למסקנה שאין עילה להתערב בפסק הדין ודין הבקשה להידחות.
5 מתוך 6
אאאאאא
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 47766-05-20 ב’ נ’ ב’ ואח’
11. מאחר שהמשיבים הגישו תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, המבקש ישלם למשיבים הוצאות בסך של 7,500 ₪ ולפיכך הערובה שהמבקש הפקיד תועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.
12. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ט’ אב תשייפ, 30 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
obe Los
נפתלי שילה, שופט
6 מתוך 6
