אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמיש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
בפני
כבוד השופט צבי ויצמן
מבקש
מ. כ.
נגד
משיבה
ש. א. כ.
החלטה
בקשת המבקש ליתן לו רשות לערער על החלטת בית משפט לענייני משפחה (כב’ הש’ ע. בן דב-ג’וליאן) מיום 297.20. במסגרתה נדחתה בקשתו לגילוי מסמכים
ספציפיים.
רקע
1. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים בבית משפט לענייני משפחה ובכללן תביעת מזונות ותביעה רכושית. במסגרת התביעות הנזכרות עתרו הצדדים לגילוי מסמכים מספר פעמים, כפי שיפורט להלן.
בקשה ראשונה מטעם המבקש לגילוי מסמכים (מיום 138.18.)
2. ביום 138.18. הגיש המבקש, במסגרת התיק הרכושי, בקשה לגילוי מסמכים מטעם המשיבה ובכללם תדפיסי חשבונות בנק לתקופה מיום 712.07. ועד ליום 69.17.. המשיבה ניאותה למבוקש, וביום 169.18. ניתנה החלטה המאשרת את הבקשה ונחתמה פסיקתא מוסכמת המורה על גילוי הדדי של מלוא המסמכים הבנקאיים של הצדדים.
בקשה שנייה מטעם המבקש לגילוי מסמכים (מיום 2412.18.)
1 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמיש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
3. ביום 2412.18. הגיש המבקש, בתיק המזונות ובתיק הרכושי, בקשה להמצאת תדפיסי בנק עדכניים של – 24 החודשים האחרונים שכן לדבריו יש בידו אסמכתאות כי נכנס לחשבונה של המשיבה סך של 315,000 ₪, מה גם שמתצהירה של המשיבה ניתן ללמוד על קיומו של חשבון בנק נוסף אשר פרטיו לא גולו על ידה.
המשיבה, בתגובתה מיום 251.19., טענה כי היה לה, חשבון בנק אחד בלבד – זה המשותף לצדדים בבנק הפועלים, דא עקא שבחודש אוגוסט 2017 ביטל המבקש את זכותה לפעול בחשבון, לפיכך בסוף חודש אוגוסט 2017 היא פתחה חשבון בנק חדש בבנק דיסקונט, אין כל מקום לשתף את המבקש בפרטי חשבון זה שכן מועד הקרע בין הצדדים הוא ב 69.17., רוצה לומר עסקינן בחשבון שהכספים שהועברו אליו, ככל שהועברו, הם כספים שהועברו לאחר מועד הקרע. כך טענה כי טענת המבקש כאילו הועברה לחשבונה סך של 315,000 ₪ מהכנסותיה בעת שהצדדים חיו יחדיו קלוטות מן האוויר שכן כל הכנסותיה (שכר חודשי של כ 2,200 ₪ לטענתה) הועברו לחשבון המשותף שהיה החשבון היחיד אותו ניהלה ובה התנהלו כספיה.
–
בהחלטתו מיום 242.19. (ניתנה במסגרת תיק המזונות), דחה בית משפט קמא את הבקשה וציין כי אינו מוצא מקום להוסיף על ההחלטה שניתן לעניין גילוי המסמכים בעבר שכן יש בה לאפשר גילוי של כל המסמכים הבנקאיים הרלוונטים, בצד זה הורה למשיבה לצרף תדפיס חשבון בנק עדכני בפי שהתחייבה לעשות בפר’ הדיון
מיום 1110.18..
בקשה שלישית מטעם המבקש (מיום 62.20.)
4. ביום 62.20. שב המבקש והגיש בתיק הרכושי, בקשה לחתימה על פסיקתא לגילוי תדפיסי בנק לתקופה שמיום 712.07. עד 12.20., בטענה כי על פי דוח חוקר מטעמו מיום 211.20. התברר כי למשיבה חשבונות בנק רבים אותם לא גילתה.
)
המשיבה התנגדה למבוקש וטענה, בין השאר, כי עסקינן בבקשה חוזרת אשר נדחתה בעבר על ידי בית המשפט, מה גם שהיא נסמכת על דו”ח חוקר שכלל לא נחקר והובא לעדות, יתר על כן הדו”ח מפרט רשימה של חשבונות שאינם פעילים כלל
2 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמיש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
נחזור לשלנו – אחר שמצאנו כי אין מניעה עקרונית כי בית המשפט ענייני משפחה יורה על גילוי מסמכים במסגרת הליכים המתנהלים לפניו, כאשר הוא סבור שהליך זה נדרש, נבחן האם שגה בית המשפט בנדון כאשר מצא שאין מקום להורות כן.
אחר שבחנתי את הבקשות השונות וטענות הצדדים כפי שהוגשו בתיק בית משפט קמא, לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בהפעילו את שיקול דעתו ובדחותו את בקשת המבקש, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
16. ראשית דבר, לא בכדי פרטתי לעיל, כרוכל המונה מעותיו, את הבקשות החוזרות ונשנות אותן הגיש המבקש לעניין גילוי חשבונות הבנק של המשיבה. בית משפט קמא הבהיר בהחלטתו כי בקשת המבקש נדונה ולא הובא כל נימוק של ממש שיש בו ללמד על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בבקשתו זו. לא מצאנו להתערב בקביעתו זו של בית משפט קמא.
כמו כן מצאנו כי אין ממש בטענת המבקש כי בקשתו הקודמת, זו השלישית במספר, הוגשה בתיק המזונות ולא בתיק הרכושי, עיון בבקשות מלמד כי הן זו האחרונה והן השלישית, הקודמת לה, הוגשו בתיק הרכושי ועניינן אותו עניין, לפיכך 16 בדין לא מצא בית משט קמא לשוב ולעיין באותה בקשה.
אף לגופם של דברים מצאתי כי בית משפט קמא בחן בדקדוק את טענות הצדדים, והגיע למסקנה כי אין צורך בגילוי המבוקש, וכי יש בעדותה של המשיבה במסגרת חקירתה ותשובותיה לגבי חשבונות הבנק במהלך חקירתה על מנת לסבר את הדעת. ואכן המבקש מבקש להציג מסמך, אשר תוכנו אינו ברור עד תום, ממנו הוא מבקש להסיק כי הועבר לחשבונה של המשיבה סך של 315,000 ₪ בתקופה שלאחר מועד הקרע. ראשית, כיוון שעסקינן בתקופה שלאחר מועד הקרע הרי שעל פניו אין היא רלבנטית למחלוקת הרכושית שבין הצדדים, שנית, מאותו מסמך עולה לכאורה כי סך 315,000 ₪ מהווה פירוט של כלל הפקדות “הזכות” בחשבון לאורך שנה, רוצה לומר הוא כולל, כדוגמה, את כל תשלומי המזונות שהועברו ע”י המבקש למשיבה, כל פדיון יומי מפקדון שנכנס לחשבון (אף שלאחרי כן יצא שוב מהחשבון והופקד בפקדון) נכלל בו וכיוצ”ב, ובוודאי שאין להסיק ממנו על כושר השתכרותה של המשיבה, שיעור השתכרותה, הברחת כספים מצידה וכיוצ”ב. שלישית, עיון
11 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”יש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
בתדפיסי חשבון הבנק הנזכר שהוצגו על ידי המשיבה מחודשים ספטמבר ואוקטובר 2018 יש בהם לשלול, לכאורה, את הנטען ע”י המבקש באשר להעברות כספים נטענות לחשבון המשיבה.
על כל אלה יש להוסיף, כאמור, כי קבוע לצדדים דיון להמשך הוכחות בבית משפט קמא, וכפי שהבהיר בית משפט קמא בהחלטתו, המבקש אינו מנוע ואינו כבול מלהוכיח את טענותיו במסגרת דיון זה. כך יוכל להביא לעדות את החוקר הפרטי עליו הוא מבקש להתבסס (ואשר הנטען על ידו נשלל, לכאורה, בהודעות הבנקים השונים באשר לכך שחשבונות הבנק הנזכרים בדו”ח החוקר אינם פעילים כלל) וכדומה. ואף מטעם זה אין מקום להידרש למבוקש, למצער, בשלב זה.
סוף דבר
17. הבקשה נדחית. אף ששקלתי לחייב המבקש בהוצאות לאוצר המדינה הרי שלפנים משורת הדין ומשלא נתבקשה תגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.
18. ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתנה היום, כ”ח תשרי תשפייא, 16 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.
اط
צבי ויצמן, שופט
12 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
ועיקר וכי אין כל התנגדות מטעמה כי ינתן צו לבנקים הרלבנטיים על מנת שיבהירו האם החשבונות פעילים או לא. בהחלטתו מיום 183.20. דחה בית משפט קמא את הבקשה, בהבהירו כי לאחר עיון בבקשה ובתגובות, בתצהירי הצדדים ובפרוטוקול הדיון מיום 271.20. עליו נסמכת הבקשה, מצא כי הבקשה כוללנית, כי די בתשובותיה של המשיבה לעניין החשבונות הנטענים (היינו תשובתה כי עסקינן בחשבונות שאינם פעילים כלל), מה גם שעסקינן בבקשה שהוגשה באיחור רב, לאחר שתם שלב קדם משפט החל הליך ההוכחות ונשמע חלק נכבד מהעדויות. בית המשפט הוסיף וציין כי הבקשה נסמכת על דוח חוקר פרטי שלא צורף וכי החוקר לא הוזמן כלל לחקירה.
בקשה רביעית מטעם המבקש לגילוי מסמכים מיום 275.20.
5. המבקש הוסיף והגיש ביום 275.20. בתיק הרכושי, בקשה שכותרתה “בקשה דחופה ביותר לגילוי מסמכים” וברישא לבקשה שב ועתר לאשר פסיקתא למסירת דפי חשבון בנק של המשיבה מיום 19.16. ועד ליום המסירה בפועל. הבקשה נסמכה בשנית על דו”ח חוקר מיום 211.20. וכן דף חשבון שנטען כי יש בו ללמד על כך כי הופקד לחשבונה של המשיבה סך של כ 315,000 ₪ בחודש 9/18. יצויין כי דף החשבון שצורף כנספח 4 לבקשת המבקש אינו קריא כלל ועיקר, וכי רק בשלב מאוחר יותר, ולבקשת בית המשפט, הוסיף ב”כ המבקש והציג מסמך קריא יותר ואולם גם הוא מקוטע ועניינו אינו ברור עד תום.
6. בהחלטתו מיום 26.20., הורה בית המשפט למבקש להוסיף ולנמק מדוע שינוי הנסיבות אשר יש בו להצדיק את שינוי החלטתו של בית המשפט ביחס לבקשת הגילוי השלישית מיום 183.20..
בתגובתו טען המבקש כי הבקשה הקודמת הוגשה בתיק המזונות, לגביו חלה גישה שמרנית ביחס לגילוי מסמכים, לעומת הבקשה הנוכחית המוגשת בתיק הרכושי דבר המחייב גישה ליברלית ופתוחה יותר לצורך קבלת תמונה מלאה של המצב הרכושי אצל המשיבה.
3 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמיש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
מכל מקום, המשיבה התנגדה למבוקש וצירפה לתגובתה דפי חשבון בנק לחודש 9/18 (ראו נספח א להודעתה מיום 157.20.) ומחודש 10/18 (נספח ג’ להודעתה מיום 57.20.), אשר יש בהם ללמד, לטענתה, כי אין כל ממש בטענות המבקש באשר לקבלת כספים מהותית, השתכרות גבוהה או הברחת כספים. לבד מכך טענה כי בניגוד לטענות המבקש בקשת הגילוי השלישית הוגשה בתיק הרכושי ולא בתיק המזונות, וממילא יש לדחות הבקשה כיוון שנדונה ונדחתה בעבר.
החלטת בית משפט קמא נושא הבר”ע
7. בהחלטתו מיום 297.20. דחה בית משפט קמא את הבקשה, וקבע, בין השאר, כי המבוקש נדחה כבר בהחלטות שניתנו על ידו ביום 183.20. וביום 242.19. וכי אין הבקשה הנוכחית מעלה נימוקים חדשים וכי אינה מלמדת על שינוי נסיבות המצדיק העתרות לה. בית משפט קמא הוסיף והבהיר כי לא ניתן ללמוד מהצילום החלקי שצורף ע”י המבקש על הברחת רכוש או הפקדה בסך 315,000 ₪, כאשר מנגד דפי חשבון הבנק שצורפו ע”י המשיבה יש בהם לאיין את הנטען ע”י המבקש, זאת במיוחד בהתייחס לכך שהמשיבה כבר נחקרה על תצהירה. בית משפט קמא הדגיש כי אין באמור לקבוע מסמרות שכן טרם הסתיים שלב ההוכחות. בית שמפט קמא הוסיף והעיר כי יש לתמוה על כך שהמבקש אשר סירב לבקשת המשיבה מיום 2811.19. להמצאת תדפיסי בנק מתעקש על גילוי נוסף מטעמה.
על החלטה זו מבקש המבקש את הרשות לערער.
תמצית טענות המבקש
8. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא עת נתן לגיטימציה להסתרת פרטים מהותיים, שיש בהם להשפיע על חוות דעת המומחה החשבונאי שמונה בנדון וכן על הליך המזונות שמתנהל במקביל, וכי המידע הנדרש עניינו בכספים הנמצאים בחשבונות בנק של המשיבה נחוץ והכרחי לצורך ניהולה של התביעה הרכושית.
4 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
9. המבקש הוסיף וטען כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מההלכה שנקבעה בעניין בע”מ 4738/13 פלוני נ’ פלונית (39.13.), לפיה חלה חובה מוגברת על הצדדים לגילוי מסמכים בהליך בבית משפט לענייני משפחה, כן שגה בית משפט קמא עת לא פעל על פי סמכותו מכח סעיף 8 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-955 ותקנה 285(ג) לתקנות סד”א ולא נתן צו לגילוי מסמכים מכח סמכותו זו.
10. שגה בית משפט קמא בהחלטתו שלא לאפשר את הגילוי המבוקש שעה שהמשיבה עצמה הסכימה לכך בדיון מיום 271.20.. בנוסף, לטענתו המשיבה העידה עדות שקר במסגרת הדיון מיום 271.20. . מטרת הגילוי המבוקש על ידו היא להגיע לחקר האמת, וראוי להיעתר לה במיוחד בהתייחס לעובדה שחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בהליך איזון משאבים טרם הוגשה ודיון הוכחות קבוע ליום
12.11.20.
11. המבקש טען עוד כי שגה בית משפט קמא עת הסתמך על החלטותיו הקודמות מיום 183.20. ומיום 242.19. ומשהתעלם מדוח החוקר, ומהמסמך הבנקאי נספח 4 לבקשה לפיו המשיבה הפקידה סך של 315,000 ₪ בחשבון.
אחר שבחנתי בחון היטב את טענות המבקש מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה.
12. הובהר בפסיקה כי השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים תיעשה באופן חריג, כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של בעל דין, לגרום נזק ממשי, או לגרום לקיומו של הליך שגוי או מיותר (רע”א 1665-15 אטיאס נ’ רוסו (2015); רע”א 6830/15 פלוני נ’ פלונית (2016)). בנדון הבהיר בית המשפט כי אינו נועל דלתו לפני המבקש וכי ככל שיוכיח במסגרת דיוני ההוכחות הנוספים הקבועים כי יש מקום לגילוי נוסף, ישקול את הדבר, ממילא בנדון אין כל צורך שערכאת הערעור תתערב בהחלטתו הדיונית של בית משפט קמא.
5 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
)
יתר על כן, בנדון עסקינן בבקשה אשר נדחתה כבר בהחלטת בית משפט קמא מיום 183.20., החלטה אשר לא הוגשה כל בר”ע בעניינה, ואין בנמצא כל עילה המצדיקה עיון חוזר במבוקש. הובהר בפסיקה כי בקשה לעיון חוזר כשלעצמה אין בה להאריך המועדים להגשת בר”ע או ערעור (רע”א 10422/07 פלקסר נ. עו”ד ברנדס (2008); רע”א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ. תורג’מן (2006). ממילא דין הבקשה להידחות אף מטעם זה.
ואולם דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים כפי שיובהר להלן –
גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה
13. הכלל המנחה בתקנות סדר הדין האזרחי הוא כי לכל צד ניתנת הזכות לעיין במסמכים שבאמתחתו של חברו לו רק יבקש, וכלשונו של כב’ הש’ ש. לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ה”ש 165 עמ’ 150 יש –
“לשחק בקלפים גלויים למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה”
על רעיון זה חזר כב’ הש’ לוין בפסק הדין בענין רעא 4249/98 – שמעון סוויסה נ’ הכשרת הישוב – חברה לביטוח,(1999) אם כי בצד הדברים הנזכרים הביא את האידך גיסא, והבהיר מתי אין להעתר לבקשת הגילוי –
“הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין “לשחק” בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם “מועילים” ובין שהם “מזיקים”. “מסמכים מועילים” – הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו”מסמכים מזיקים” הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות… אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של
23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34
6 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”יש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו”
הליכי הגילוי נועדו, אפוא, לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולאפשר לבעלי הדין להכין את משפטם מתוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד (פר’ יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל- פרוצדורה ומהות, בורסי, 2019 עמ’ 451). עד לחקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, כזה היה הנוהג אף בענייני משפחה. ואולם עם חקיקת החוק יוחדה לבית המשפט למשפחה מתכונת נוספת לגילוי מסמכים – גילוי מסמכים מוקדם, וכך הובהר בתקנה 258 ט’ לתקנות
סדר הדין האזרחי התשמ”ט
– 1984
16 17
258ט. גילוי מסמכים מוקדם (א) לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו. (ב) מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. (ג) לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול תקנה 114א. (ד) הוראות פרק ט’ בענין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בעניני משפחה.
ואם כן, ככלל הליך הגילוי בבית המשפט לענייני משפחה אמור להתנהל בשקיפות רבה יותר יותר מבהליך אזרחי (שלמה לוין, שם עמ’ 86-88) שכן בהליך הגילוי המוקדם אין צורך בדרישה מקדמית מבעל הדין שכנגד או בצו שיפוטי המורה על גילוי המסמכים, כך גם הגילוי והעיון אוחדו לשלב אחד ומועדם הוקדם לשלב הגשת כתבי הטענות. ואם כל זאת מצד המעשה נמצא כי הליך גילוי המסמכים בענייני משפחה מצומצם יותר מזה המתנהל בתביעות אזרחיות רגילות שכן חובת הגילוי בבית המשפט לענייני משפחה חלה, לכאורה, רק על המסמכים עליהם מסתמכים כתבי הטענות ואינה חלה, שוב לכאורה, על מסמכים העלולים להזיק למגיש כתב הטענות. נשאלה, אפוא, השאלה האם הליך גילוי המסמכים “הרגיל” הכולל חובה
7 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמיש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
לגלות אף מסמכים “המזיקים” לבעל הדין ככל שהם קשורים לעניין הנדון, חל אף בבית המשפט לענייני משפחה ?
14. מתקין התקנות קבע, באופן חד משמעי בתקנה 258 ט (ד) לתקנות כי הוראות פרק ט לתקסד”א בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה. הורתה של הוראה זו ברצון למנוע סרבול הליכים ולתרום ליעילותם וכן רצון למנוע פגיעה קשה בפרטיותו של המתדיין, כפי שהובהר בעניין בוטח (ברע (באר-שבע) 994/99 – אסתר בוטח נ’ ציון בוטח ואח’,(2000) –
“יתכן והמחוקק רצה למנוע סירבול ההליכים ולתרום ליעילותם. בהרבה מקרים, התובענה לענייני משפחה מאופיינת, בנושא הכרעה בעל חשיבות רבה, הניתנת לברור עובדתי שאינו מורכב. הליך שהוא מעין אזרחי ולא פלילי במהותו, אך בשל עניינו דורש הכרעה מהירה. מנגנון גילוי מסמכים עשוי להכביד על ההליכים ולהאט את קיצבם. שיקול נוסף, הרלוונטי לענייננו, הינו כי בענף זה של המשפט, המסמכים הינם אישיים יותר והחובה לגלות אותם פוגעת יותר בפרטיות המתדיין ועל כן איזון השיקולים נערך בצורה שונה”
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
ואכן בית המשפט העליון מצא לאשר את החלטת המחוזי שלא נעתר לבקשת גילוי מסמכים שנשלחה ע”י אחד המתדיינים ואף הבהיר כי אין בסע’ 8 א לחוק בתי המשפט לגבור על הוראת התקנות השוללת את תחולתו של פרק בבית המשפט לענייני משפחה (רע”א 2466/00 בוטח נ. בוטח (2000).
ואולם ברבות השנים רוככה הילכת בוטח. בבע”מ 4738/13 פלוני נ. פלונית (2013) קבע בית המשפט העליון כי הדרך הנכונה לפרש את תקנה 258 ט (ד) לתקנות היא שהליכי גילוי המסמכים בבית המשפט לענייני משפחה צריכים להעשות במתכונת פורמלית פחות, המאפשרת לבית המשפט לסטות מן ההסדרים הדיוניים המקובלים בהליכים אזרחיים רגילים (היינו, כדוגמה, אין צורך בפניה מקדימה לבעל הדין שכנגד) ולא כהסדר שלילי שנועד לסגור כליל את הדלת בפני גילוי מסמכים. עוד נקבע כי נוכח לשונו ותכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה ברי כי כוונת המחוקק הייתה להרחיב את אפשרות הגישה למסמכים לעומת הליך רגיל ולא לצמצמה, וכך נפסק באותו עניין –
8 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
“אכן, תקנות סדר הדין מורות כי ההסדר הרגיל בכל הנוגע לגילוי מסמכים אינו חל על הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה. אולם, דומה שהדרך הנכונה לפרש קביעה זו היא שהליכי גילוי המסמכים בבית המשפט לענייני משפחה צריכים להיעשות במתכונת פורמאלית פחות, המאפשרת לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מן ההסדרים הפרוצדורלים המקובלים בהליכים אזרחיים רגילים (למשל גילוי מסמכים אף ללא פניה מקדימה של בעל הדין), ולא כהסדר שנועד לסגור את הדלת כליל בפני גילוי מסמכים. מסקנה פרשנית זו נגזרת מתכלית הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם מנוסחן של התקנות עצמן”
2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
קביעתה האופרטיבית של כב’ הש’ ד. ברק ארז באותו עניין הייתה כי –
“סוף דבר: בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים להורות על גילוי ועיון במסמכים, ככל שהוראה כאמור נדרשת בנסיבות העניין. הוראות אלו ייעשו בדרך שבית המשפט ימצא לנכון, בהתחשב בשיקולים השונים, כמפורט לעיל” (הדגשה לי – צ.ו)
ואם כן הליכי גילוי המסמכים מתקיימים אף בבית המשפט לענייני משפחה אם כן במתכונת ובאופן שיקבע ע”פ שיקול דעתושל השופט היושב בדין.
15. לסיום פרק עיוני זה, נציין כי בחודש ינואר הקרוב אמורים להכנס לתוקפן, אחר “חבלי לידה” קשים, הוראות תקנות סדר הדין החדשות – תקנות סדר הדין האזרחי התשס”ט – 2018 תקנות אלו מאמצות במידה מסוימת את הגילוי המקדמי הנוהג בבית המשפט לענייני משפחה וכוללות, לכאורה, חובת גילוי מלאה אף של “מסמכים מזיקים”, אך דוחות את מועד הגילוי 30 יום אחר הגשת כתבי בי הדין מצד כלל בעלי הדין, ואלו ההוראות הנוגעות לעניין זה
57. לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או שחלף המועד להגשתו, לפי המוקדם, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים
9 מתוך 12
אלי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 49630-09-20 כ. נ’ כ.
ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.
58. עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.
5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15
59. (א) בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג).
מחוקק המשנה אף טרח וקבע סנקציות משמעותיות כנגד בעל הדין שלא עמד בחובת הגילוי במועדה, במיוחד כאשר מדובר באי גילוי של “מסמך מזיק” –
60. (א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.
17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27
(ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
לעת עתה, לא מצא מחוקק המשנה לקבוע תקנות ספציפיות הנוגעות לבית המשפט לענייני משפחה ויש להניח כי הערכאות השונות ידרשו לעניין זה ויעסקו בשאלה האם יש להחיל בבית המשפט את מנגנון הגילוי האזרחי או שמא את המנגנון המיוחד שנהג ע”פ התקנות הקודמות. אנו נניח עניין זה לשעתו.
10 מתוך 12
