מ.ת. נגד ד.ת. ואח’

בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
בפני כב’ סגן נשיא, השופט אסף זגורי
בעניין עיזבון המנוחה פלונית זייל
התובע
מ.ת. ע”י ב”כ עוהייד יחזקאל גורן וניירוז עזאיזה
נגד
הנתבעים
1. ד.ת. ע”י ב”כ עוה”ד מרדכי נבון ויריב אזולאי 2. ס.ת. 3. מ.ת. 4. א.ת. 5. ס.ש. 6. ש.ג. 7. י.ב. 8. מ.ד.
9. י.ת.
10. ז.ח. 11. ל.ל. 12. י.ת. 13. רשות מקרקעי ישראל 14. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 15. ועד האגודה של * * * מושב עובדים
פסק דין
הצדדים והמשק החקלאי :

1. התובע הוא בנו של הנתבע 1, אחיהם של הנתבעים 11 – 12 ואחיינו של המנוח י.ת. זייל. הנתבעים כולם הם יורשים בחלקים שונים של עזבון המנוחה המנוחה זייל (להלן “המנוחה” או “הסבתאי) ולכן צורפו כצדדים להליך, מה גם שהנתבע 1 מחזיק בפועל במשק נשוא המחלוקת.
5 6 7
1 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17
מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
22 . 3.

התובע ניהל הליכי פשיטת רגל בתיק פשייר 380 / 09 , שם הצהיר 6 פעמים כנטען בסיכומי הנתבעים על זכויותיו ולא טען ולו פעם אחת שהוא בעלים או בעלים בפוטנציה של זכויות במשק חקלאי של סבתו.
1 2
5
7 8

22 . 4. כפי שנאמר לא פעם, בעל דין אשר טען טענה משפטית או עובדתית מסוימת, מושתק מלטעון באותו הליך או בהליך אחר טענה הסותרת טענה זו. תכליתו של כלל ההשתק השיפוטי, למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן למנוע את ניצולם לרעה של בתי המשפט (עייא 2252 / 17 שרעבי נ’ לוי [פורסם בנבו], פסקה 13, ( 24 . 6 . 19 ), עייא 9056 / 12 קינג נ’ פקיד השומה ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 11 ( 4 . 8 . 2014 ); רע”א 4224 / 04 בית ששון בע”מ נ’ שיכון עובדים והשקעות בע”מ, פייד נט(6) 625, 634 – 632 (2005) (להלן: עניין בית ששון); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 29 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). כן הובהר בפסיקה כי תכלית זו שני פנים לה: האחד, הפן המוסרי, לפיו הדוקטרינה נגזרת משיקולי צדק ומעיקרון תום הלב, ובתוך כך מבקשת למנוע פגיעה בבתי המשפט; השני, הפן המעשי בדבר מניעת קבלת החלטות הפוכות בידי טריבונלים שונים (ע”א 6181 / 08 וינוקור נ’ ממונה מס ערך מוסף עכו, [פורסם בנבו] פסקה 10 ( 28 . 8 . 2012 ); ע”א 513 / 89 Interlego A / S נ’ , Exin – Lines Bros . S . A פייד מח(4) 133, 194 (1994)).
9 10 11 12
14
15
16
17
22 . 5 .
18
מדובר בנסיבות שבהן אין לאפשר לתובע לחמוק מתשלום חובותיו במלואם ו/או הצהרה על מלוא זכויותיו בהליך פשייר ולאפשר לו לזכות בנכס ששוויו רב ויכול היה לכאורה לשמש לסילוק החובות כלפי הנושים.
19
20
ול
22 . 6 .
24
25

עדותו הבעייתית של התובע בהקשר זה הייתה כדלהלן : ייש. אתה לא חושב לרגע שאתה תשלם את החובות לנושים מזה שאתה תמכור את המשק שלטענתך הוא שלך. אלא להפך אתה מבקש להפחית את החובות ל-100 ₪ כדי שכל נושה יקבל כמה שקלים בודדים על חוב של מיליון שקל ת. כי המליצה לי באותה ישיבה לגשת לפשיטת רגל וזה מה שעשיתי. ש. היא לא יודעת כי אתה לא טורח לומר לך שיש לך זכויות במשק. ת. לא ידעתי אם אני אמור לומר את זה כי אין לי זכויות. אין משהו שביד שלי שרשום על שמי שתגיד זה על שמך למה לא אמרתי הרי
26
27
08
היא מתה
31
3
33
ש. אז לא אמרת כי אין לך זכויות במשק. ת. יש לי חוזה אבל המשק לא על שמי ש. למה לא אמרת את זה ת. כי לא שאלו.
34
11 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש

36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:

ת. רשמתי עמידר ושם אני גר. ש. זה שחשבת שאתה יכול לשטות שתי שופטות זה רע מאוד, זה שחשבת שתשטה בנושים שלך רע מאוד, זה שאתה חושב שאתה יכול לשטות בהוצלייפ רע מאוד, זה שאתה חושב שתוכל לשטות בנו ולהציג את ההסבר זה עוד יותר גרוע. אוסף של מטומטמים פה? ת. מה אתה רוצה שאענה לך! שאני מה?
10
11
12
13
14

לשאלת בית משפט ש. לא נראה סביר שבכל ההליכים של החובות אתה מציג עצמך שאין לך כלום לא מגלה שיש לך חוזה מתנה, למרות שבוודאות מי שיש לו נכסים צרי לגלות לרבות זכויות בפוטנציה לא סביר שאתה לא מגלה את זה בכל ההליכים כל השנים מחכה להסתיים ההליך של פשייר ואתה מגיע לכאן ואומר שהיית הבעלים כל השנים ת. לא ידעתי שאני אמור לומר את זה כי אין לי משהו ביד. יש לי חוזה שהוא רק הסכם ש. אולי זה חוזה שלא היתה כוונה אמיתית ת. אני יודעת שהיא זאת שתפסה אותי כאשר הלכתי לבסיס אמרה לי לקרוא לאבא שאקח אותה היא לחצה שנעשה את ההסכם ש. או שאתה מאמין בחוזה הזה אם ככה אתה מנהל הליך חובות ופשייר ואתה חייב לגלות כל מה שיש לך או מה שיהיה לך או שהעלמת במכוון את זה ואם עשית את זה דע לך שיכול להיות שאם אתה זוכר בתביעה הזאת שם יפתחו את זה בחזרה.
15
16
17
18
0
21
24
26
27
28

המשך: ש. מוגשת במסגרת הליכי הפשייר חוות דעת של המנהלת המיוחדת שמונתה על ידי בית המשפט ת. זיכרונה לברכה ש. והיא חקרה אותך בשנת 2010 בהתאם לדוח שהגישה לבית המשפט. היא כותבת שאתם גרים אתה ואשתך בדירת עמידר ב** * וכותבת שלא אותרו נכסים השייכים לחייב. היא כותבת זאת בהתאם לתשובות שנתת לה. יותר מזה, אתה לדוח הזה מגיב. באת כוחך מגיבה בצירוף תצהיר ואין אף מילה, ואתה לא מתקן ולא אומר שזה לא נכון שאין לך נכסים. אף מילה בעניין הזה. ת. כי לא ידעתי שאני אמור לדווח על זה. ש. כתוב נכסים השייכים לחייב, לבאת כוחך אתה לא אומר את זה. גם אותה אתה מרמה. ת. לא רימיתי אותה.
34
35
36
13 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17
מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
ת.

אני אגיד מה לקחו, לקחו את כל הקופות שהיו שעבדתי בשרון חתמתי, השופט לקח בסוף אמר לי שללם עוד 70 , 000 ₪ ואני אקבל הפטר, בפעם השנייה, אחרי ששילמתי את כל השנים האלה הייתי בסדר גודל של 6 שנים בפשייר15 (עמי 25 – 28 לפרוטוקול)
22 . 7 .
לפיכך, גם מטעמים של השתק שיפוטי איני סבור כי יש מקום לאפשר תובע לזכות בתביעתו.
23.
דיון בטענות לגופו של עניין:
23 . 1.
הגם שדין התביעה להידחות מפאת התיישנות והשתק שיפוטי ולאחר שנשמעו ממילא ראיות ועדויות הצדדים, מצאתי לנכון להתייחס גם לגוף הטענות.
23 . 2.
13
14 15
אין לי כל ספק, כי מי שעומד מאחורי עסקת המתנה הוא האב ולא בנו. העסקה נערכה בשנת 1986, כאשר הבן היה חייל ואישר צעיר בגיל 19 שנים ולא הייתה לו כל מעורבות במערכת היחסים הרלבנטית לעסקת המתנה מול סבתו. גם לא הייתה כל סיבה שבגינה המנוחה המנוחה תתחייב להעביר עוד בחייה את המשק שלה דווקא לנכדה מ.ת. ולא למי מילדיה או נכדיה האחרים. אין ספק, כי מי שהיה מעורב הוא האב וזאת לפי הודאת בעל דין, קרי הודאת התובע בכך באומרו :
16 17
18
20
21

ייש. למה לא דיווחת לסוכנות ולמנהל ולאגודה רצית להסביר! ת. כי מגיל 19 הוא כל הזמן אמר שהוא מטפל בעניין עם האחים שלו והכל אצלו שאני אהיה רגוע זה שלי, אז אני חייל בן 19 לא יכול לפנות למקומות כאלה”. (עמ’ 31 לפרוטוקול)
04
ובהמשך הוא מעיד על נסיבות עריכת ההסכם:
05
26
27
28
20

יית. כאשר הגענו למשרד עו”ד כהן הייתי אני סבתא שלי והוא ש. שאלתי שאלה ברורה. אתה כותב שעו”ד כהן הסביר את מהות ההסכם וההשלכות שלו, מה מהות הסכם ומה ההשלכות שהוא הסביר לכם! ת. הוא הסביר שיש חוזה שמעביר את משק 7 בשס * * * המנוחה אליי. ש. זהו? ת. ומרגע זה כל מה שכרוך במשק הוצאות כל מה שצריך זה כביכול אני אני אשלם את הארנונה, את הכל. ש. הסביר לכם שצריך להגיש דיווח למס שבח
34
35
15 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17
מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:

יית. כן. הייתי קרובה לסבתי, הייתי בת 18 . 5 כאשר נפטרה הייתי עם אמי, היינו קרובים לסבתי, אולי הכי קרובים וסעדנו אתה לפני שנפטרה, שמעתי את סבתי שאמרה שמי שיעשה לה ספר תורה יקבל את המשק, אני יודעת מזה שאני עורכת דין וקרובה לאמי, שאמי אמרה שדוד שלי עשה ספר תורה לכן לקח את הבית היה ברור לי כבת משפחה ולד.ת. ים שלי. כעורכת דין הוטל עלי לבצע את החתימה על התצהירים וזה טכני כי כולם ידעו שהבית שייך לדוד שלייי (עמי 68 לפרוטוקול)
10 11
12

23 . 5. עדות אמו של התובע קרסה שעה שעומתה עם הקלטה של שיחה בה היא נשמעת כמי שמודעת היטב לסיכום הדברים במשפחה ולפיו מי שיעשה ספר תורה למנוחה הוא זה שיקבל המשק, בעוד שבתצהיר ובעדותה לפני שמיעת ההקלטה הכחישה זאת נמרצות. אין ספק, כי האם והתובע נמצאים בצדו האחד של המתרס במאבק מול הנתבע 1 והתביעה הנוכחית אינה אלא חלק נוסף בתצרף של המאבק. איני מקבל לא את גישת התובע ולא עמדת אמו.
13
14
23 . 6 .
17 18
ויחד עם כל אלה מחוייב אני לשאול האם רשאי אני להידרש לנסיבות כריתת החוזה לצורך פרשנותו והקביעה כי הוא אכן בוטל או חסר תוקף או שמא מנוע אני לעשות כן בשל לשון החוזה שאינה כוללת או מתייחסת לשום תנאי או התחייבות בעניין כתיבת ספר התורה, כפי קביעתי לעיל מכוח העדויות.
19

24. סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשלייג – 1973 קובע : ייחוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו”.
31

25. לפי הפסיקה, פרשנות חוזה נעשית לפי אומד דעת הצדדים, המשתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין – המטרות, התכליות, היעדים והאינטרסים, אשר הצדדים ביקשו להגשים בצורה משותפת (בג”ץ 6488 / 17 תאטרון אלמידאן נ’ משרד התרבות, ( 22 / 7 / 19 , פורסם בנבו), ע”א 4628 / 92 מדינת ישראל נ’ אפרופים שיכון ויזום (1991) בע”מ, פייד מט(2) 265, 310 – 311 (1995). תכלית החוזה מורכבת מהתכלית הסובייקטיבית של הצדדים – כוונת הצדדים, שעל יסודה נכרת החוזה ומתכלית אובייקטיבית, שהיא היעדים והמטרות, אשר ניתן להניח שצדדים סבירים לחוזה היו מבקשים להגשים. התכלית האובייקטיבית נקבעת על פי טיב החוזה, מהות העיסקה והמטרה העסקית והכלכלית העומדת בבסיסה (ראו:
33
34 35 36
17 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
ההסכם למימון ספר תורה על ידי האב עבור אמו. התמורה היא הזכויות במשק. אגב דברים אלה, לא ניתן לקבוע באם אכן היה ביכולת האב לממן הכנסת ספר תורה עבור אמו בעודה בחיים, האם אז המשק לא היה עובר לתועבע וסבורני כי בנסיבות שכאלה, היה קשה עד מאוד לנתבע 1 לטעון כי המשק שלו שהרי בשעתו הוא כבר היה רשום כבעלים של משק 1. ברם לא כך קרה. למעשה ההסכם האמיתי הכולל בוטל בחייה של המנוחה לאור היעדר יכולתו של הנתבע לממן רכישת ספר תורה עבור אמו ומכוח זה ניתן לומר כי גם החוזה המוסווה בטל. בהקשר זה, העובדה שהתביעה מוגשת בשיהוי ובהתיישנות כה משמעותיים היא בעוכריו של התובע שכן אין בית המשפט יכול להתרשם מכלי ראשון מאומד דעתה של המנוחה בעניין זה ונדרש לעדויות יתר בני המשפחה.
1 2 3 4 5 6 7

29. לאור כל האמור לעיל, ומשאני מקבל עדויות הנתבע ומעדיף אותם על עדויות התובע ואמו, הרי גם לגופם של דברים יש לקבוע כי חוזה המתנה למעשה התאיין או בוטל בשל הפרת החוזה האחר בין האב לבין הסבתא לממן ספר תורה כפי שהתחייב כתנאי לקבלת המשק.
30. מכל הטעמים לעיל, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

31. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 1, 11 – 12
הוצאות משפט ושכר טרחת עוייד בסך
.₪20,000
המזכירות תסגור התיק ותמציא לצדדים. ניתן היום, טייו אב תשע’יט, 16 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
אסף זגורי, שופט, סגן הנשיא
19 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
1 2

9. במסגרת התמודדותו עם טענת השיהוי, טוען מ.ת. כי עילת התביעה נולדה רק לפני 6 שנים, שאז הודיע לו אביו שאין לו זכויות במשק ועד לאותו מועד אף אחד אחר לא ניסה להשתלט על המשק. בעניין ההתיישנות הוא הפנה להוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין התשכייט – 1969 הקובעת כי לא חלה התיישנות ביחס למקרקעין מוסדרים. טענות האב – ד.ת.:

A D ס co No
11

10. ד.ת. טוען להתיישנות התביעה, שכן מדובר בהסכם משנת 1986 ובתביעה שהוגשה בחלוף 31 שנים, כאשר הזכויות של המנוחה במקרקעין הינן זכויות אובליגטוריות וככאלה, תקופת ההתיישנות ביחס אליהן היא 7 שנים (הפנייה לסעיפים 2, 5 לחוק ההתיישנות התשייים – 1958). גם אם חילופין מדובר בתביעה במקרקעין, הרי שלא מדובר במקרקעין מוסדרים, הואין ואינם רשומים בלשכת רישום מקרקעין וכפועל יוצא תקופת ההתיישנות היא 15 שנים לכל היותר. באשר למועד היווצרות עילת התביעה, המועד הנטען הוא מועד חתימת הסכם המתנה ולא המועד הנטען על ידי מ.ת. ד.ת. מוסיף, כי בשנת 1990 שאגה המנוחה זייל לרשום הזכויות בפנקסי הסוכנות על שמה והדבר מלמד על כך שלכאורה היא ייהפרהיי חיוביה לפי האמור בהסכם שנכרת 4 שנים קודם לכן. לא זו אף זו, אם טוען התובע שאביו אינו צד לעסקה ולא יכול לבטלה, הרי כיצד יכול התובע לטעון לתחילת מירוץ ההתיישנות מהמועד בו הודיע לו אביו כי העסקה בטלה לפני 6 שנים?
13 14 15
16
17
20

11. עוד עומד ד.ת. על טיעון השיהוי וסבור כי ככל שעובר הזמן מאז עילת התביעה וזו לא מוגשת הדבר מלמד על כך שהתובע זנח או ויתר על זכויותיו (סעיף 10 לסיכומיו).
23
24

12. טיעון שלישי לסילוק על הסף של התביעה הוא ההשתק השיפוטי ; לדברי ד., בנו מ.ת. יה בפשיטת רגל והסתיר בדיווחיו לבית משפט לפשיטת רגל כי יש לו זכויות במשק החקלאי הנטען. הוא מוסיף כי מ.ת. לא מסר כל הסבר מניח את הדעת להסתרת הפרטים מעיני המעורבים בהליכי הפשייר והפנה למספר רב של דיווחים והצהרות מהם עולה כי הסתיר המידע האמור בהליכי הפשייר. הוא מסתמך על הלכת בית ששון (רע”א 4224 / 04 ) בהקשר זה וגורס כי לא יתכן שבהליך אחד יטען התובע שאין לו נכסים ובאחר יטען שהוא בעל זכויות במשק חקלאי מאז ומעולם.
26 27
28
31

13. טיעון אחר של ד.ת. מתייחס למידת ההוכחה וכאן לדבריו כיוון שזו טענה כנגד עזבון סבתו המנוחה, הנטל מוגבר ועל אחת כמה וכמה כאשר ישנו שיהוי כה רב בהגשת התביעה.
34

14. לגופה של תביעה טוען ד.ת. , כי עסקת המתנה אינה אלא הסכם למראית עין או הסכם מוסווה; ראשית, ד.ת. התחייב כלפי אמו כי יכתוב ספר תורה עבורה ועבור אביו המנות
3 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:

21 . 1. כדי להכריע בסוגיית ההתיישנות יש להידרש באופן מקדמי לשאלת סוג התביעה ולאחר מכן לבחינת מועד היווצרות העילה. אם לאחר בירור שני עניינים אלה יעלה, כי חלפה תקופת ההתיישנות שבחוק, שוב לא יהיה מנוס אלא מלדחות התביעה על הסף מטעם זה.
1 2 3
5

21 . 2. התביעה שבפניי הינה תביעה לסעד המצהיר על התובע כבעלים של הזכות הקניינית להירשם מסוג בר רשות במשק 7 במושב *** (כך נרשם סעיף 43א’ לכתב התביעה). התובע שגה בניסוח הסעד, שכן אין מושג של ייזכות קניינית להירשם….” אך הוא שגה גם מהותית. הוא לא יכול לקבל סעד של רישום זכות קניינית, אלא לכל היותר רישום זכות שימוש (אישית).
7
11 12

21 . 3 . חשוב להדגיש, כי זכויות במקרקעין מכוח הסכמים עם גופים מיישבים, בין אם הסכמים דו צדדיים (אגודה מול רמייי) ובין אם הסכמים תלת צדדיים (אגודה – סוכנות – רמייר) אינן זכויות מסוג בעלות במקרקעין. בדרך כלל, לפי חוזי המשבצת המתחדשים, מדובר בזכות שימוש שניתנה מרמייר לאגודה שיתופית (מושב) וזו מעניקה בתורה את זכויות השימוש למשקים החקלאים השונים. כלומר מדובר בזכות של בר רשות שניתנת על ידי בר רשות אחר. בין אם זכות השימוש במקרקעין היא יירישיון במקרקעין ובין אם מדובר בזכות לפי חוק השכירות והשאילה, עדיין לא מדובר בזכות בעלות שניתנת לרישום בפנקסי רמייר ו/או הסוכנות אלא זכות שימוש הכפופה להסכמי משבצת (ראו בהקשר זה נ. זלצמן רישיון במקרקעין, הפרקליט מב (תשנייה – תשנייר) 24.
13 14 15
16
17 18
24
25

21 . 4 . הפסיקה פירטה והעמיקה בפירוט זה כדלהלן: בהלכת ע”א 1662 / 99 חיים נ’ חיים, פייד נו(6) 295, 314 התייחסה כב’ השופטת פרוקצ’יה לכך שההלכה הפסוקה הגדירה את זכות בר הרשות כזכות אישית שאינה קניינית אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון. הסכם זה הוא ההסכם המשולש המגדיר בין היתר את תנאי הרישיון המחייבים את חבר האגודה. בפסיקה של בית המשפט העליון הובעו דעות שונות בשאלה אם זכות היירשותיי עוד קיימת לאחר חקיקת חוק המקרקעין וחוק השכירות והשאילה (ר’ בעניין זה למשל ע”א 7139 / 99 אלוני נ’ ארד, פייד נח (4) 27; עייא 8331 / 03 בשארה נ’ טנוס (טרם פורסם), [פורסם בנבו], פסקה 9 לפסק הדין; רע”א 5071 / 03 הוד נ’ גבע, פייד נח(2) 49, 52). יחד עם זאת, בהקשרים שונים הכיר בית המשפט בזכותו של בר הרישיון ולמעשה שמר על קיומו של מוסד מסוג זה בלא ייהצהרה שיפוטיתיי בשאלה עיונית זו (ר’ גם בעמ 445 / 05 איזמן נ’ מחלב [נבו, ( 2 . 08 . 06 ))).
26
27
28
5 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
1
לרשום את זכויות התובע ואין מדובר בבעלות אלא בזכות שימוש בלבד שאינה זכות חפצא.
21 . 7. נביא להלן את סעיפי החיקוק הרלבנטיים מתוך חוק ההתיישנות:

סעיף 1 בחוק ההתיישנות מגדיר יימקרקעין”י כך: יימקרקעין” – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור-קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה”י
סעיף 2 קובע את הכלל המרכזי לפיו מקום שהתיישנה תביעה היא לא תתקבל :
ייתביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופהיי

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע תקופות שונות של התיישנות לפי סוגי תביעות (שאינה במקרקעין לעומת תביעה שבמקרקעין כפי שאלה הוגדרו בסעיף 1): תקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים; (2) במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנהיי
29

21 . 8 . בהיעדר אפשרות לרשום זכויות בספרי האחוזה, הרי שזכות השימוש היא בר רשות במשק חקלאי לכאורה אינה יכולה להיות זכות במקרקעין ועל כן, במקרה זה, תקופת ההתיישנות הייתה אמורה להיות כפי טענת האב – 7 שנים ממועד גילוי העילה. אף בעייא (י-ם) 6133 / 99 טובה בן שוען נ’ יעקב בן שוען [פורסם בנבו] ( 21 / 01 / 2001 ), נדון הסכם מתנה להעברת זכויות בנחלה וההתייחסות של בית המשפט להסכם זה הייתה כאל תובענה יישאינו במקרקעין” אשר תקופת ההתיישנות החלה עליו הינה 7 שנים (סעיף ו.1. לפסק הדין).
30
31
32
33
34
21 . 9 .
35
4h
37

אלא שמנגד קיימת פסיקה עכשווית ומנחה של בית המשפט המחוזי בחיפה המפרשת תביעה לאכיפת חיוב ייבן ממשיךיי במשק חקלאי כתביעה במקרקעין לאור הלכות שונות של בית המשפט העליון (ראו עייא 3260 / 11 ברכה נ’ אפריקה ישראל נכסים בע”מ (פורסם בנבו, 6 / 1 / 2005 ) שם נקבע כי ההכרעה בשאלת סיווגה של תביעה ייבמקרקעיןיי או יישאינו במקרקעין” לעניין סעיף 5 לחוק ההתיישנות תלויה במהות עילת התביעה על פי תוכן הסעד של התביעה ומהותה (בחינת אופי הסעד ואופי הזכות הנתבעת). עוד נקבע שם כי
38
40
7 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תמ”ש 36397 – 12 – 17 מ.ת. נ’ ד.ת. ואח’
תיק חיצוני:
אובייקטיבית להגיש התביעה, שיקולים סובייקטיביים של התובע הנוגעים להערכת כדאיות סיכוייו, יכולתו או אסטרטגיה אינם נחשבים יילמניעה אובייקטיבית”י (שם בעמ’
1 2
.(137
5 6 7

21 . 14. אין חולק, כי התביעה שבפניי היא תביעה מכוח חוזה עסקת המתנה. מועד פתיחת מירוץ ההתיישנות של תובענה שעילתה בחוזים משתנה לפי הסעד המבוקש בה. ככלל, תביעה של צד לחוזה לאכיפה נולדת במועד ההפרה (חבקין בעמי 139). חיוב שנקבע מועד לקיומו בחוזה, התיישנות תחל להימנות מהמועד של אותו חיוב ואם לא נקבע מועד לקיום החוזה, יש לקיימו בתוך זמן סביר לפי סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) התשלייג – 1973 ומניין תקופת ההתיישנות יחל משזה חלף (שם). השאלה מהו זמן סביר היא תלוית נסיבות (ותלויה בציפיותיהם הסבירות של הצדדים).
9
10
12
13
15

21 . 15 . בפסיקה נתקבלה טענת התיישנות ביחס למינוי בן ממשיך, מקום שחלפו יותר מ-15 שנים מעת שנעשה המינוי בכתב ונאמר שם כי המועד לתחילת ההתיישנות הינו מועד עריכת המינוי בכתב (סעיף 42 לפסק הדין בעמיש (חי) 60154 – 01 – 18 י.י.י א.ש.י)). לטעמי מקל וחומר, מועד תחילת התיישנות התביעה במקרה שלפניי הוא ממועד כריתת עסקת המתנה (קרי 29 / 8 / 1986 ), שכן בניגוד למינוי בן ממשיך שהוא מינוי שיכול להתגבש רקק לאחר פטירת בעל הזכויות במשק החקלאי, מסירת המשק במתנה, עוד בחייה של המנוחה המנוחה היא ממועד עריכת ההסכם ולא ממועד פטירתה.
16
17
18
ע
24 25

21 . 16. התאריכים הרלבנטיים האפשריים יילמועד היווצרות העילה” במקרה דנן: א. הסכם עסקת המתנה נכרת ביום 29 / 8 / 1986 . ב. המנוחה נפטרה ביום 4 / 10 / 1993 . בכתב התביעה לא נטען כי מירוץ ההתיישנות או המועד בו ידע התובע על סיכול זכותו או קריעת החוזה הוא לפני 6 שנים. כל שנרשם הוא שלמרות נסיונותיו של התובע לרשום זכויותיו במקרקעין, הוא לא צלח וזאת ללא כל תיעוד או ציון תאריכים מתי החל בכך. ד. בסעיף 34 לכתב התביעה טען התובע כי בעקבות פלישת הנתבע לדירה ואחותו למשק, נוצר הצורך בתביעה לסילוק ידם (ולאו דווקא תביעה לפסק הדין ההצהרתי).
26
דין
29
32

21 . 17. אני קובע כי עילת התביעה במקרה זה נולדה במועד עריכת ההסכם. אין כל גרסה אחרת של התובע בכתב התביעה וקבלת גרסתו המאוחרת בסיכומיו כאילו רק בשל הטיעון של האב, כי קרע את ההסכם או כי ממועד מתן צו ירושה בשנת 2015 מתחיל להימנות מירוץ הזמן,
33
34
9 מתוך 19