. . נגד ר.כ

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
לפני
כב’ השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט
תובעת
ס.ס. ע”י ב”כ עוה”ד פוריס
נגד
נתבע
י.כ. ע”י ב”כ רוית טוב לי
פסק דין
לפני תביעה לפסיקת מזונות לבנותיהם של הצדדים.
5

1. הצדדים נישאו זה לזו כדמויי ביום 23 . 10 . 2003 והתגרשו זה מזו ביולי 2017. מנישואיהם נולדו להם שתי בנות: ל. , ילידת 2007XXX, מ., ילידת XXX.2009,
ערב הגשת התביעה היו שתי הבנות הינן מעל גיל 6 (כיום הן בנות 12 ו – 10 בהתאמה).
12 13 14

2. לאישה (ולהלן אף ייהאם”) היו אלו נישואים ראשוניים, ולאיש (להלן אף ייהאביי) היו אלו נישואים שניים. מנישואיו הראשונים יש לו בת נוספת שהינה כבת XXX כיום (בגירה). 3. האישה הינה גננת, והאיש עובד כמנהל פרוייקטים ב-XXXX, ומחלק זמנו בין הארץ לבין XXX, וכפי שיפורט בהמשך. 4. הצדדים היו בעלים במשותף של דירת ארבעה חדרים בירושלים, עליה רבצה הלוואה מובטחת במשכנתא לטובת בנק המזרחי טפחות אשר יתרתה עמדה על סך של כ 350 , 000 ₪ נכון ליום פתיחת ההליכים. לאישה היו טענות כנגד זכויותיו וחלקו של האיש בנכס, אולם, הליכים בעניין התנהלו בבית הדין הרבני אשר פסק כי הנכס יימכר ותמורתו תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. בעקבות החלטת בית הדין הגיעו הצדדים להסכמות, והאישה
16 17
18
19 20
1 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.

אני מוצאת כי הפער בין הצדדים בטענותיהם אינו גדול. ככל שגורעים מתביעת האישה את ההוצאות החריגות בגין חוגים, קייטנות, שיעורי עזר והוצאות חינוך (שלא היו אמורים מלכתחילה להוות חלק מהסכום הקבוע החודשי), הרי שהמזונות של כל קטינה עומדים על סך של 3 , 000 ₪ לחודש. אולם, המזונות שנתבעו הינם אכן על הפן הגבוה ודי אם אפחית מהם את הוצאות הנופש שנדרשו על ידי האם בסך של 250 ₪ עבור כל קטינה (בהם יישא כל הורה בהתאם ליכולתו ורצונו) והכלכלה שנדרשה תועמד על סך של 1 , 000 ₪ לחודש ( המהווה סכום מעל הממוצע)(חלף 1 , 300 ₪ שנתבעו), הרי שיש מקום להעריך את כלל מזונות הקטינות על סך של 3 , 000 ₪ לכל אחת, לא כולל הוצאות חריגות.
1 2 3 4 5 6 7
co
ט
10
11

43. עוד יצויין כי לטענת האם בסיכומיה הבת ל. סובלת מאלרגיה קיצונית לXXX ומחזיקה בבהייס מזרק אטרופין עימה וככל שהאב יכחיש יש לאפשר לה להמציא ראיות על כך. נוכח האלרגיה של הבת, היא נדרשת לרכישת מוצרי מזון מיוחדים בעלות יקרה. ברם, האם לא צרפה כל ראיה על אותם מוצרי מזון יקרים ולא הבהירה מהותם וממילא הסכום שנקבע עבור המזון הינו על הפן הגבוה ועל כן לא מצאתי לפסוק סכום בנוסף בגין כך.
13
14
15
16
17
19
20

44. בהינתן כי מחצית מצרכי כל קטינה הינן הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי שיש לחלק אותן בין ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם. המדובר בסך של 1 , 500 ₪ לכל קטינה, ועל האיש לשאת בחלקה של כל קטינה בסך של 975 ₪ לחודש. 45. כך גם לעניין ההוצאות שהינן תלויות שהות, אך בנוסף מתוך חלקו של האיש יש לנכות את הזמן בו שוהות הקטינות אצלו, דהיינו להפחית מכך סך של 359 % (341 ₪) ועליו לשלם לידי האם סך נוסף של 634 ₪. מהמקובץ עולה כי על האיש לשלם למזונות כל אחת מבנותיו סך של 1 , 609 ₪. ברם, בהתחשב בעלות השולית הפוחתת (לעניין זה ראה הלכת ורד עייא 552 / 87 יהודית ורד ואח’ נ’ מרדכי ורד , פייד מב(3)599), מצאתי לקבוע כי מזונותיה של הבת הצעירה מ. , יעמדו על סך של 1 , 600 ₪ , ושל הבת ל. יופחתו ויעמדו על סך של 1 , 400 ₪ לחודש.
21
22
23
24
25
26
27
29
C
מדור
11 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.

דהיינו, את חלקן של הקטינות בסך של 40 % ( 1 , 920 ₪) יש להשית על ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם כפי שנקבע , דהיינו, יש לחייב את האיש בסך של 65 % מתוך 1920 ₪ ובסך של 1 , 248 ₪ לחודש עד למועד בו תסיים ל. את השירות הלאומי/צבאי, ולאחר מכך יהא על האיש לשלם סך של 65 % מתוך 30 % של שכר הדירה (חלקה של מ. ) (דהיינו, 30 % מתוך 1920 ₪) x1440 65 % = 936 ₪ עד למועד סיום השירות הלאומי/צבאי של מ..
1 2 3 4
600 vo u A.
10
11

דמי טיפול 47. לטענת האם בשל כך שמלוא נטל גידול הקטינות מוטל על כתפיה, נוכח שהותו המרובה של האיש בחוייל, יש לחייבו בדמי טיפול עבור הקטינות. האב מתנגד לדרישה לתשלום דמי טפול, לטענתו הוא שוהה עם הקטנות כמחצית הזמן וחלוקת הנטל הינה שווה וממילא מדובר בילדות גדולות ועצמאיות. 48. מצאתי לדחות את הדרישה לתשלום דמי טיפול נוכח גילאי הקטינות וכן נוכח השתתפותו הפעילה של האב בחיי הקטינות במהלך שהותו בארץ ונוכח סכום המזונות שנפסק, שאינו על הצד הנמוך.
12
13
14
15
16
צרכי חינוך ובריאות
17
18
19
20

49. בנוסף לאמור לעיל יישאו הצדדים בהתאם ליחס הכנסותיהם בהוצאות החינוך החריגות של הקטינות לאחר ניכוי מענק החינוך המשתלם אחת לשנה לידי האם. בגדר הוצאות החינוך נכללים דמי שיכלול, טיולים, ועד כיתה, נסיעה לפולין, צרכי לימוד , שיעורים פרטיים בהתאם להמלצת המורה המחנך/מקצועי ובכפוף להמצאת אישור על תשלום, חוג אחד לכל קטינה (ובמקרה דנן בו הקטינות הולכות מזה תקופה לחוג דו שבועי, הרי שמדובר בחוג דו שבועי).
22
23
24
25

50. בנוסף יישאו הצדדים בהתאם ליחס הכנסותיהם בהוצאות הבריאות של הקטינות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, לרבות טיפולים פסיכולוגים, טיפולים אורטודנטים, משקפים, עדשות, וכיוצייב וזאת בכפוף להמצאת קבלות. לא מצאתי לחייב את האיש בסכום קבוע גלובלי בהעדר נימוק והוכחה כי יש לעשות כן.
27
28
13 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
– ע
ש
א תס
ס
דלתיים סגורות
15 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
1
3
4
5

8. הוגשה בקשה ספציפית לצרוף הסכם השכירות של האיש, בקשה אליה נעתר בית המשפט תוך קביעה שהאישה תהיה רשאית להתייחס לכך בסיכומיה. 9. בסיכומי האישה היא עתרה לצרף ראיות רבות ובפועל לפתוח בשנית את הליך הראיות, ואף לאחר הגשת הסיכומים ביקשה להרחיב את הראיות ולצרף ראיות אודות הלוואת המשכנתה אותה היא נטלה לצורך רכישת חלקו של האיש בנכס. האיש מצידו הגיש תגובה אליה צרף מסמכים רבים , ללא נטילת אישור מבית המשפט, ונראה היה כי הצדדים שניהם התעלמו מכך שתם הליך שמיעת הראיות. סבורני כי השיא הוגדש בסיכומי התשובה במסגרתם עתרה האישה לזמן את בנות הצדדים ליישיחת בירור האמתיי בפני בית המשפט . לגופו של עניין לא מצאתי לאשר כל צרוף ראיות, להתעלם מכל שצורף, ולהתייחס לטענות לגופו של עניין.
7
10
11
המשמורת וחלוקת הסדרי השהות
12
13
14
15
16
18

10. הליכי המשמורת וחלוקת הסדרי השהות נדונו על ידי בית הדין הרבני אשר ביום 6 . 12 . 17 נתן פסק דינו ובו אימץ את המלצות העוייס (ר’ בהמייש 1). נקבע כי משמורת הקטינות תהיה בידי האישה ובסופי שבוע אחת לשבועיים ישהה האיש עם בנותיו סוף שבוע ארוך. תיאום מפגשים של האיש עם הקטינות באמצע השבוע יהיה בתיאום בין ההורים, נוכח כך שלאיש לא היה מקום מגורים קבוע והוא התארח אצל הוריו וחברים, וקיים חלק מהסדרי השהות בבית האישה. הומלץ שהאיש יסדיר את סוגיית מקום מגוריו. כן נקבע שהחגים והחופשים יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים ביניהם. 11. פסק דין זה לא סתם את הגולל על מחלוקות הצדדים לעניין הסדרי השהות, אשר חלוקים ביניהם לתדירות הסדרי השהות של האיש עם הקטינות. לטענת האישה כל נטל גידול הקטינות מוטל על כתפיה והאיש בקושי שוהה עם הבנות, ובמהלך ההליכים היתה שהותו עימן בשבת אחת לשבועיים או שלושה שבועות. לטענת האיש הוא אב מעורב אשר גידל את הבנות, ושוהה עם הבנות כאשר הוא בארץ, במשך כמחצית מימי החודש (סעיף 13 לתצהירו) ואחראי על כל ענייניהן בזמן זה (סעיף 26 לסיכומיו). חשוב לציין כי מהתסקיר עלה כי לשני הצדדים קשר טוב עם הקטינות וההורים משכילים לשתף פעולה בנוגע אליהן, ובהתאם לטובת הקטינות. 12. בעדותו בבית המשפט הצהיר האיש שהוא מגיע ל 5 – 6 ימים כל שבועיים (עמי 19 ש’ 24). יש לשער מכך כי ימים אלו כוללים בחובם סופי שבוע וכי הקטינות לא שוהות אצל האיש בכל
26
28
30 31
3 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
15. האיש עובד כמנהל פרוייקטים בחברה שמרכז פעילותה הינו בXXX (בתצהירו ציין כי הוא יזם XXX מטעם מעסיקו מר XXXX), ומאז 2006 / 7 הוא עובד ושוהה חלק מזמנו בXXX- כשבין הצדדים מחלוקת להיקף הזמן בו הוא שוהה בXXX מידי חודש.
1 2
= N m
5 6
א
8 9 10

16. האיש משתכר סך של 3 , 300 אירו לחודש בנוסף מקבל האיש סך של 100 אירו לשבוע עבור אשייל, והחברה שהוא עובד עבורה מממנת לו שכר דירה , תשלומי החזקת בית , רכב וטיסות. 17. לטענת האישה מדובר בסך של 3 , 300 אירו נטו, ברם, האיש צרף אישור של רואה חשבון לשנת 2016 ולפיו הכנסותיו לשנה זו עמדו על סך של 165 , 484 ₪ (כ 41 , 250 אירו לשנה 3 , 437 אירו לחודש) והצפי הינו שלאחר קיזוז מס הכנסה וביטוח לאומי תעמוד הכנסתו נטו על סך של 125 , 000 ₪ לשנה -סך של 10 , 416 ₪ לחודש. יצויין כי מתדפיסי חשבון הבנק של האיש עלה כי הכנסתו מופקדת לחשבון וישנם חיובים נפרדים על תשלומי ביטוח לאומי מהחשבון. 18. הכנסתו של האיש עלתה בשנת 2017 (צורף אישור רואה חשבון לתצהירו של האיש) אולם מהפער נוכו הפרשות לפנסיה וקהייל ובפועל הכנסתו נטו לא השתנתה. להכנסה המפורטת בסך של 10 , 416 ₪ לחודש מתווסף כאמור סך של 400 אירו לחודש, כ 1 , 600 ₪ לחודש, כך שהכנסתו נטו עומדות על סך של 12 , 000 ₪ לחודש.
11
12
13
14
15
16
17
18

19. לא מצאתי לכמת לשווה כסף את ההטבות שהאיש מקבל עבור שהותו בXXX ולהוסיפן להכנסתו (שכייד בXXX, תשלום הוצ’ החזקת בית ועוד), שכן בהמשך פסק הדין אפחית מהכנסתו הפנויה את הוצאותיו.
20
21
22
23
24

20. עוד טוענת האישה שהאיש, המנהל חברות רבות בXXX, הינו בפועל שותף בחברות ולא שכיר כטענתו. הוא מקבל בונוסים ומסתיר אותם, מסתיר חשבונות בנקים בארץ ובחו”ל ואף רכוש, ובנוסף הוא עובד בניהול לחברות בXXX בעת שהותו בארץ ויש לו מכך הכנסה נוספת, ובכל מקרה יש לו אפשרות להגדיל הכנסותיו נוכח טענתו כי הוא עובד רק שמונה ימים בחודש.
25
26
לעמדתה, יש להטיל נטל הוכחה מוגבר, או להעבירו לגמרי, לכתפי האיש, שכן ישנן עובדות שבידיעתו הייחודית ויכולתה לגלות פרטי מידע על היקף נכסיו והשתכרותו הינה ייאפסית”י
29 30
5 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
של הצדדים. על פניו לא מדובר בסך של 75 , 000 ₪ כי אם בסכום אחר ומכל מקום גרסתו של האיש נעדרת מסמכים מאמתים, ומוכיחה כי נעשות העברות כספים שאין זכרם מופיע בכתובים, ומעלה תמיהות וקושי רב.
1 2
5

זאת, ביחד עם הטענה כי האיש היה אמור להרוויח בונוסים (טענה שאינה מוכחשת על ידו, עמי 15 ש’ 18), הודאתו בקבלת הלוואות מהמעסיק, מאשת המעסיק ומחבר – ללא אימות (עמי 16 – 17 ), והעובדה שלא חל כל שינוי בהכנסות האיש במשך 7 שנים (על אף פיחות של כעשרים אחוזים בערך הארו במהלך השנים (בשנת 2011 עמד ערך הארו על 5 ₪ לארו לעומת 4 ח לארו כיום) ובמקביל עליית המדד בארץ, מרכז חייו), ולכך שמשכורתו של האיש עבור עבודה שכרוכה להיות רחוק מביתו הינה נמוכה יחסית, אני מוצאת לקבל את הטענה כי בנוסף להכנסותיו המוצהרות של האיש יש לו הכנסות נוספות מבונוסים, הכנסות שאינן מוצהרות. בהעדר ראיות לגובהן, ונוכח אופי עבודתו של האיש ולפיו עליו להיות חלקים ניכרים מזמנו בXXX חלף בארץ (דבר שהאיש העיד כי אינו דבר רצוי מבחינתו) מביאים לכך כי הבונוס צריך להיות ראוי ומכובד, ויש לשער כי מדובר בלא פחות מסך 60 , 000 ₪
10
11
12
13
14
לשנה.
15
בהינתן כי לא שולמו על כך תשלומי מיסים ומדובר בהכנסה נטו, הרי שמדובר בתוספת של כ 5 , 000 ₪ לחודש להכנסתו.
16
22
23

23. לא מצאתי לקבל את טענת האישה ולפיה האיש אינו ממצה את כושר השתכרותו, ועלה מעדותו כי מלוא עבודתו, אף בארץ, הינה במסגרת עבודתו אצל מעסיקו. לא מצאתי כי יש אפשרות במקביל לעבודה זו לעבוד בעבודה נוספת, וככל שכן, יש מקום אף לטענה הנגדית שהאישה יכולה לעבוד אף מעבר לשעה 14 : 00 ובפרט נוכח גילאי הקטינות.
24
25
26
₪ לחודש
27

24. נוכח המפורט הרי שאני מוצאת כי הכנסתו של האיש עומדת על סך של 17 , 000 נטו.
28
29
₪ עבור תמורת חלקו במכירת הנכס לאישה,
30

עוד יש לזכור, כי האיש קיבל סך של 950 , 000 ועל כן בידיו כספים נזילים בסכום ניכר.
21
7 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 אוגוסט 2019

תלה”מ 18131 – 03 – 17 0 . 0 . נ’ ר.כ.
1 2
3
4

לראות אם הופקד) סך של 895 5 / 17, 1492 ₪ ב 6 / 17 (אין הפקדות לחודשים 7 – 9) סך של 1492 ₪ 10 / 17 (אין 11 – 12 ) סך של 2 , 090 ₪ ב 1 / 18 (נספח ג’ לתצהירה, תדפיס חשבון בנק דיסקונט על שם האישה). האישה לא נחקרה על כך (והכחישה בחקירתה כי לה הכנסה נוספת, עמי 5 ש’ 20), ולא הובררה הכנסה נוספת זו, ועל כן אאמוד אותה בתוספת של הכנסה חודשית בסך של 700 ₪ לחודש. 30. קיצבת ביטוח הלאומי של הקטינות עומדת על סך של 238 ₪ לחודש. 31. משכך, אני אומדת את גובה הכנסות האם בסך של 11 , 938 ₪ לחודש ולצורך פסיקת מזונות הקטינים יעוגל הסכום ויעמוד על סך של 12 , 000 ₪ לחודש.
7
הוצאות האם
10
11
12
13
14
15
16 17
18 19
0

32. בהמשך לכך שהאיש הינו בעל כספים נזילים בסך של כ 950 , 000 ₪ הרי שלאישה נכס בשווי סכום זה, מלבד התחשוב בנכס כבסיס ליכולתה הכלכלית של האישה, הרי שבנוסף לכך לאישה הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת חלקו של האיש, אשר החזרה החודשי עומד על סך של כ 6000 ₪ לחודש. ברם, הפחתה של סך זה מסך הכנסתה הפנויה תביא לחוסר צדק קשה: מחד האישה בחרה לקחת הלוואת משכנתה בעלת החזר חודשי גבוה, ומשכך, ככל שתופחת מלוא ההלוואה או מרביתה מהכנסתה הפנויה תהיה הכנסתה בפועל נמוכה יותר, מנגד, האיש שאין לו נכס מגורים, כי אם כספים נזילים, והוא שוכר דירה למגוריו (בעלות יחסית נמוכה) מנכה רק את גובה דמי השכירות ונותרת לו הכנסה פנויה גבוהה יותר. 33. כפי שיפורט לעיל, מצאתי כבסיס למדור לקחת בחשבון שכר דירה ראוי למגורי הקטינות, בסך של 4 , 800 ₪ לחודש, ונוכח כך מצאתי להתחשב בסכום זה בסיס לניכוי מתוך הכנסתה הפנויה של האישה. מתוך סכום זה חלקו של הקטינות עומד על 40 % ( 1 , 920 ₪) , ועל כן יש לנכות זאת מסך ההלוואה ( 4 , 800 – 1920 ) ולהפחית מהכנסתה הפנויה של האם סך של 2 , 880 ₪ לחודש. 34. בנוסף הוצאות החזקת בית של האישה עומדות על סך של 1 , 755 ₪ לחודש (לא מצאתי לכלול בהם את תשלום העיתון אותו דרשה האישה), ובניכוי חלקן של הבנות בסך של 40 % הרי שחלקה של האישה הינו 1 , 053 ₪ לחודש. 35. בסיכומיה, ויתרה האישה על טענותיה בגין הלוואת הרכב עליה טענה בתביעתה (ואשר ממילא לא ניתן היה ללמוד מהמסמכים שצרפה מהי יתרת ההלוואה ומועד סילוקה הסופי) וכן על טענתה כי אימה עוזרת לה הכלכלית.
24
27
8
30
9 מתוך 15