לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’
לפני כבוד השופט אביים ברקאי
התובעת והנתבעת שכנגד:
נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ
נגד
הנתבעת 1 והתובעת שכנגד: הנתבעים 2 ו-3:
1.ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ 2.יחיאל רזון 3.שלמה רזון
ב”כ התובעת והנתבעת שכנגד: ב”כ הנתבעת 1והתובעת שכנגד: ב”כ הנתבעים 2 ו-3:
עו”ד רון גיאת ערייד מקסים בן עזרא עוייד יוגב בוטבול
פסק דין
חלק ראשון – על פסק הדין, על השאלות במחלוקת והתשובות להן וכן פירוט
העדים מטעם הצדדים
1. על פסק הדין

1 . 1. המחלוקת בתמצית שבתמצית (א) עניינו של פסק הדין הוא סיפורו של זכיין מוצלח, אף לדעת התובעת, ברשת חנויות לכלי בית – היא רשת ייששתיי. אותו זכיין החזיק בזמנים שונים ובמקביל שתי חנויות, האחת בראשון לציון והשנייה בנס ציונה. החנות בראשון לציון נמכרה והועברה כנגד הסך של 500 , 000 ₪ בצירוף עלות המלאי. החנות בנס ציונה המשיכה לפעול בזכיינות עד הודעה חד צדדית של הרשת על הפסקת פעילותה העצמאית וממילא ביטול ההסכם הזכיינות.

(ב) הסכם הזיכיון נקשר בחודש יולי 2005 לתקופה של עשר שנים. בחודש יולי 2013 מוזגה רשת ששת לתוך התובעת וחדלה לפעול כרשת עצמאית. הודעה על כך הועברה לזכיין שמצא עצמו ללא הודעה מוקדמת ולאחר שמונה שנות התקשרות – בחנות עם מלאי בשווי מאות אלפי ₪ ובהתחייבות לדמי שכירות והוצאות שוטפות.

(ג) מה היה רשום במכתב הפסקת העבודה? זאת לא נדע. מכתב כזה לא היה. גם לא הודעה כתובה רשמית אחרת. הרשת החליטה להפסיק פעילות הרשת ונעלם מעיניה שהפסקת הפעילות מחייבת גם הודעה מסודרת לזכיין, התראה מראש, התארגנות על מלאי קיים, איסוף מלאי ועוד. ההתנהלות התמוהה של הרשת התגלתה בהמשך כחוסר תום לב, לכל הפחות. כך או כך הרשת ניסתה והצליחה להציב את החברה הזכיינית בפני שוקת שבורה. המלאי, ההתחייבויות, דמי השכירות וכל ההוצאות נותרו בעינם. מנגד נעלמה לה האפשרות לפעול במסגרת הזכיינות.
1 מתוך 18
-44
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בעמ ואח’

מוצרים, עריכת התחשבנות ביחס למוצרים הועברו בין הרשת לזכיין ועוד. התנהלות כזו מתאימה להחלת דוקטרינת ייחוזה היחסיי (Relational Contract). ההתנהלות מתגבשת ברצף הפעולות שהן ייחוזה היחסיי שבין הצדדים. לעניין זה ר’ למשל עייא 483 / 16 חביבה יהודי ני חלמיש – חברה ממשלתית – עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בעיימ (מיום 3 / 10 / 17 ); בעיימ 7141 / 15 פלונית נ’ פלונית (מיום 22 / 12 / 2016 ) וכן רעייא 1185 / 97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה זייל ואח’ נ’ מרכז משען ואח’ [פייד נב(4) 145]. (ד) רביעית, התייחסות ספציפית ביחס ל”מגה” (פיילוט משנת 2006) – התביעה שכנגד הבהירה בכותרתה שאינה כוללת דרישה ביחס לעמלות מגה. כתב התביעה התייחס בכל זאת להתנהלות אל מול מגה ולכן מובאת ההתייחסות הספציפית להלן. בכל הקשור למכירת מוצרים באמצעות יימגהיי הרי הובאו ראיות, דווקא על ידי החברה הזכיינית כיצד הוצגה לזכיינים תכנית ייפיילוטיי של פעילות באמצעות יימגהיי. עוד הייתה התייחסות ליינספח מגהיי שלטענת הרשת נקשר בין הצדדים ולתשלומים בהתאם לנספח זה. כלומר מדובר בפעילות שהייתה ידועה לחברה הזכיינית, שנערכה לדברי הרשת בתקופה מוגבלת בשנת 2006 ובכל מקרה אין מדובר בפעילות בהסתר ובהיחבא אלא בפעילות שהחברה הזכיינית לא תבעה בגינה בזמן אמת. לכל אלה יש לצרף העובדה שהסכם הזכייניות אף מאפשר במידה מסוימת מכירה ברשת יימגהיי בכפוף למנגנון שנקבע בו.

11. על הפיצוי לו זכאית החברה הזכיינית בגין ביטול ההסכם 11 . 1 . אין חולק על כך שהסכם הזכיינות שנקבע בחודש יולי 2005 לתקופה של עשר שנים, הופסקי על ידי הרשת בחודש יולי 2013 קרי לאחר שמונה שנים. החברה הזכיינית אכן זכאית לפיצוי בגין הפסקת ההתקשרות והאופן בו הדבר נעשה.

11 . 2 . הפיצוי לחברה הזכיינית בגין ביטול ההסכם ללא הודעה בכתב ומראש וללא התראה יחושב על ידי אחת משתי הדרכים:

דרך חישוב אחת (הילכת משה זוהר נ’ מעבדות טרבינול בע”מ) – פיצוי המתייחס לאי מתן הודעה מוקדמת. פיצוי זה יחושב בהתאם לרווחים השנתיים של החברה הזכיינית ולמספר חודשי ההודעה המוקדמת בהם יש מקום לחייב את הרשת. חישוב זה יתבסס על ההלכה שנקבעה כבר בעייא 442 / 85 , משה זוהר ושות’ ני מעבדות טרבינול בעיימ [פייד מייב 3 661]. דרך חישוב שניה (הילכת בלום נ’ אנגלו סכסון) – פיצוי המתייחס לשווי הזיכיון בהבחנה משווי החנות, אליו בענייננו יש לצרף שווי המלאי. תחשיב זה יבודד את שווי הזיכיון תוך התייחסות לעסקי החנות כאשר היא פועלת תחת יימטריית הזיכיוןיי לבין רווחי החנות כשהיא פועלת באופן עצמאי. החישוב יתבסס על פסקי הדין שניתנו במחלוקת שבין אלי בלום לאנגלו סכסון ובעיקר על פסק הדין הקובע
11 מתוך 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בעמ ואח’

(ג) תקופת ההודעה המוקדמת בענייננו היא שישה חודשים במסגרת הילכת מעבדות טרבינול התנהל כאמור דיון ביחס לתקופת ההודעה הסבירה ולדרך חישובה. שנים לאחר פסיקתה של הלכה זו נחקק בשנת 2012 חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע”ב-2012 המתייחס לתקופת הודעה מוקדמת דיפרנציאלית, הנגזרת מאורך תקופת ההתקשרות שהופסקה. גם אם הוראות החוק אינן מתייחסות למקרה שלפני ולזכיינות הנדונה – הרי עדיין יש בהן כדי להוות כלי עזר מכריע לקביעת קנה המידה הסביר לתקופת הודעה מוקדמת. בהתאם לסעיף 4 לחוק חוזה סוכנות תקופת ההודעה המוקדמת במקרה של התקשרות העולה על שש שנים הוא שישה חודשים. ומכאן – תקופת ההודעה המוקדמת בה יש מקום לחייב את הרשת היא שישה חודשים קרי חצי שנה.
(ד) פיצוי בגין תקופת ההודעה המוקדמת החברה הזכיינית הציגה נתונים לפיהם הרווח הגולמי הממוצע בשנתיים קודם שנת 2013 עמד על הסך של כ- 635 , 000 ₪. לצרכי החישוב לא אתייחס לשנים קודמות בהן הופיע רווח גולמי גבוה יותר.

כאשר הרווח השנתי עומד על הסך של 635 , 000 ₪, הרי הרווח לחצי שנה הוא 317 , 500 ח. מכאן יש לקבוע את הפיצוי בו מחויבת הרשת על הסך של 317 , 500 ₪. נתתי דעתי לכך שהנתונים לעיל מתייחסים לרווח גולמי ולא ליירווח נקייי, לאחר הוצאות תפעול. אין בכך כדי לשנות התוצאה. יודגש כי אין מדובר במקרה בו חדלו הוצאות התפעול. התנהלות הרשת הביאה למצב בו החברה הזכיינית נותרה חשופה ומחויבת להוצאות התפעול, בוודאי לתקופת ששת החודשים הראשונים ואף הרבה מעבר לכך. תשלום הפיצוי כנגזרת של הרווח הגולמי ייכנס לקופת החברה הזכיינית ממנה כבר יצאו הוצאות השכירות ויתר הוצאות התפעול – כך שבפועל הפיצוי מתאים והולם לתקופת ששת החודשים שנקבעה.

(ה) לפני סיום יודגש שפיצוי זה מתעלם משווי המלאי שהרשת סירבה לאסוף מהחברה הזכיינית, החישוב אף מתעלם מכך שבפועל היה על הרשת לעמוד בהתחייבותה ולהמשיך בקשר שנתיים נוספות. כך שלמעשה חישוב זה מיטיב דווקא עם הרשת.

לסיכום פסקה זו – הפיצוי הראוי בהתאם לתחשיב המתייחס להודעה המוקדמת הוא פיצוי בסך של 317 , 500 .
13 מתוך 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’
ובהמשך הוסיף וקבע תוך מתן דוגמא, כך (ההדגשות לא במקור): “לדוגמה, פלוני הפר חוזה רכישת דירה מקבלן, אך הקבלן מכר את הדירה לצד שלישי במחיר גבוה יותר, כך שלקבלן לא נגרם נזק והוא אף הפיק רווח גדול יותר. פעולה להקטנת הנזק יכולה לצמצם את היקף הנזק שנגרם לנפגע, ואפשר שתהיה כה מוצלחת עד שתביא לאיונו המוחלט של הנזק (כולל ההוצאות שהוצאו לשם הקטנת הנזק), ואף להיטיב את מצבו של הנפגע בהשוואה למצב בו היה נתון אלמלא ההפרה. במקרים מהסוג האחרון, לא יזכה הנפגע בפיצוי כלשהו, שכן לא נגרם לו כל נזק”.

(ד) תחשיב שווי הזיכיון מצוידים בכלי החישוב שתוארו לעיל, ניתן לגשת לתחשיב בפועל: שלב ראשון לתחשיב שווי הזיכיון – נקודת ההנחה היא ששווי חנות פועלת בזיכיון הוא 500 , 000 ₪, כפי ששולם עבור החנות בראשון לציון ; – שלב שני לתחשיב שווי הזיכיון – עוד ידוע לנו מהנתונים שמסרה החברה הזכיינית שממוצע הרווח הגולמי בשנתיים שקדמו לביטול החד צדדי של הרשת עמד על הסך של 635 , 000 ₪; – שלב שלישי לתחשיב שווי הזיכיון – הרווח הגולמי בשנת 2014, קרי בשנה לאחר ביטול ההסכם על ידי הרשת, עמד על הסך של 416 , 038 ₪; שלב רביעי לתחשיב שווי הזיכיון – כלומר ההפרש בין הרווח הגולמי של הפעלת החנות ייתחת מטריית הזיכיון לבין הפעלתה ללא מטריית הזיכיון עומד על הסך של 218 , 962 ₪(= 416 , 038 – 635 , 000 ). ובחישוב באחוזים יש לומר שהפעלת החנות שלא תחת מטריית הזיכיון הביאה לירידה של 34 . 5 % ברווח, שכן
.34.5% = 218,962/635,000

שלב חמישי ואחרון לקביעת שווי הזיכיון : משנקבע שהפעלת החנות שלא תחת מטריית הזיכיון הביאה לירידה של 34 . 5 % ברווח הרי שווי הזיכיון אינו 500 , 000 ₪ אלא 172 , 500 ₪(= 34 . 5 % X 500 , 000 ₪).

(ה) שווי המלאי – בהתאם למתווה תחשיב שווי הזיכיון, ובדומה למכירת החנות בראשון לציון – אזי יש לחשב גם שווי המלאי. – החברה הזכיינית עותרת לפיצוי בגין המלאי בסך של 360 , 000 ₪. אין לקבל טענה זו. אין לקבל הטענה שכן החברה הזכיינית עצמה מציינת שהמלאי עמד על הסך של 548 , 710 ₪ כאשר מחצית ממנו הוא יימלאי מת’י. מכאן, דווקא לפי עמדת החברה הזכיינית הרי הפיצוי בגין המלאי צריך לעמוד אך ורק על סך השווה למחצית מ – 548 , 710 , כלומר – 274 , 355 (= 2: 548 , 710 ). – הרשת טוענת שאין להסתמך על נתון זה ביחס למלאי שכן לא נערכה ספירת מלאי עם הפסקת ההתקשרות ומכיוון שהמלאי המופיע בספרי החברה הזכיינית בסוף שנת 2013 כולל גם מלאי חדש שנרכש לאחר ביטול ההסכם באופן חד צדדי על 15 מתוך 18
-44
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’
חלק רביעי – התייחסות לתביעה העיקרית

13. כללי התביעה שכנגד כללה תביעה בגין יתרת חוב בכרטסת החברה הזכיינית וכן תביעה בגין פיצוי מוסכם. להלן אדון בשני ראשי התביעה וכן בהתייחסות לחיוב הנתבעים 2 ו-3 כערבים.

14. החוב בכרטסת החברה הזכיינית, בסך של 756 , 48 , 182 ₪ 14 . 1 . התובעת הציגה אסמכתא לפיה כרטסת החברה הזכיינית עומד ביתרת חוב של 756 . 48 , 182 ₪. לדבריה עומד סכום זה נכון למועד הגשת התביעה על הסך של 185 , 117 ₪.

14 . 2 . לנתבעים שורה של טענות כנגד החיוב בכרטסת, כאשר עיקרן מתייחס לזיכויים שונים שלטעמם היה על התובעת לכלול בכרטסת, זיכויים אשר לא נכללו בשל התנהלות מתמשכת של התובעת. אין לקבל את גרסת הנתבעים. טענת הנתבעים כנגד התנהלות התובעת עלתה גם במסגרת התביעה שכנגד ונדחתה בדיון שהובא כבר לעיל, בין היתר בסעיפים 9 ו-10 לפסק הדין.

14 . 3 . זאת ועוד – הנתבע 3, הודה בחקירתו הנגדית בחוב בסך של 116 , 809 ₪ כך שנותרה מחלוקת על סך של 65 , 947 ₪ בלבד. התובעת היטיבה, הן בחקירות הנגדיות ובעיקר בסיכומים (סעיפים 19 – 31) ליתן הסבר מדויק לסך שבמחלוקת תוך שהיא עושה שימוש הן בראיות הנתבעים עצמם והן בכרטסת שהוצגה.

14 . 4 . לסיכום פסקה זו – אשר על כן התובעת אכן זכאית לסך של 182 , 756 . 48 ₪. סכום זה יחושב כערכו ביום 31 / 7 / 19 , החודש בו בחליטה התובעת באופן חד צדדי להפסיק ההתקשרות.

15. התביעה לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 200 , 000 15 . 1. התובעת אשר החליטה באופן חד צדדי לבטל את הסכם ההתקשרות, שנתיים לפני המועד – עותרת לחיוב החברה בזכיינית בשל הפרת ההסכם. הפרת ההסכם הנטענת היא אי תשלום עבור המלאי תוך 90 ימים.

15 . 2 . יש צורך בלא מעט עזות רוח על מנת להעלות טענה לפיה דווקא החברה הזכיינית הפרה ההסכם. התובעת היא זו שנשאה רגליה וביטלה הסכם שנתיים טרם סיומו. התובעת היא זו שהתחמקה מעריכת גמר חשבון והתייחסות למלאי שנותר. התובעת היא זו שהותירה את החברה הזכיינית חשופה להוצאות קבועות, כגון הסכם דמי השכירות. התובעת היא גם זו שהסתירה את המנכייל שכלל לא הופיע לדיון. טענה לפיה דווקא החברה בזכיינית הפרה ההסכם מוטב היה אלמלא הועלתה ומשהועלתה היא בוודאי נדחית.
17 מתוך 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’

(ט) התביעה שכנגד על סך של 990 , 000 ₪ לצרכי אגרה החברה הזכיינית הגישה תביעה שכנגד על סך של 990 , 000 ₪ יילצרכי אגרהיי. כבר בתחילת כתב התביעה שכנגד מתייחסת החברה הזכיינית לכך שהסכם הזכיינות “בוטל שלא כדין והנתבעת שכנגד חייבת להשיב לתובעת שכנגד את ערך דמי הזיכיון בסך של 500 , 000 ₪, זיכוי בגין המלאי שנותר במחיר הרכישה בסך של 360 , 000 ₪, הפסד השתכרות בסך של 460 , 000 ₪ וכן לזכות את חשבונה של התובעת שכנגד בעמלה בגובה של 5 % מהיקף המכירות שבוצעו ברשתות מגה באזור זכיינות התובעת שכנגד הן בראשון לציון והן בנס ציונה” עוד בתביעה שכנגד הועלו טענות, אשר במלוא הכבוד אין לקבלן, בדבר היות הסכם הזכיינות הסכם אחיד בעל תנאים מקפחים ועוד. על כך עוד יורחב בהמשך.
2.
השאלות העומדות להכרעה, התשובות להן והפניה לסעיפי פסק הדין בטרם כניסה לטענות הצדדים, ניתן לתמצת המחלוקות לשאלות הבאות, בהן אף יעסוק פסק
הדין

(א) כיצד יש להתייחס לטענות החברה הזכיינית לפיהן הסכם הזכיינות הוא ייחוזה אחידיי הכולל תניות מקפחות. כבר מיד ייאמר שיש לדחות טענה זו של החברה הזכיינית, על כך יורחב בסעיף 9 לפסק הדין. (ב) כיצד יש לקבל טענות החברה הזכיינית ביחס להתנהלות במשך שנות ההסכם לרבות טענות ביחס למכירת מוצרי הרשת באמצעות יימגהיי. כבר מיד ייאמר שיש לדחות טענות אלה, ועל כך בסעיף 10 לפסק הדין. (ג) האם החברה הזכיינית זכאית לפיצוי בגין ביטול ההסכם? על כך עונה פסק הדין בתשובה חיובית. על הפיצוי ודרך החישוב הנכונה מובא הדיון בסעיף 11 לפסק הדין. (ד) האם התובעת זכאית לסכום הרשום בספריה? התשובה לכך חיובית ודיון לעניין זה יובא בסעיף 14 לפסק הדין.

(ה) האם התובעת זכאית לפיצוי מוסכם? התשובה לכך שלילית ודיון לעניין זה מובא בסעיף 15 לפסק הדין (ו) למעלה מהנדרש נערך דיון גם בשאלת תוקפה של הערבות, על כך בסעיף 16 לפסק
הדין.
3 מתוך 18
-44
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בעמ ואח’

4 . 6. הרשת הוסיפה ותבעה גם פיצוי מוסכם. לעניין זה הפנתה הרשת הפנתה אל סעיף 16 . 8 להסכם הזכיינות במסגרתו סוכם בין הצדדים כי סך 200 , 000 ₪ ייהווה אף פיצוי מוסכם ומוערך מראש ללא כל צורך בהוכחת נזקי לטענתה זכאית לפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.

4 . 7. התובעת סבורה כי לאור הפרת הנתבעים את הסכם הזיכיון, נוכח אי תשלום יתרת החוב בכרסת הנהלת החשבונות, התובעת זכאית לקבל את מלוא יתרת החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית בסך 185 , 117 ₪ בתוספת הפיצוי המוסכם בסך 200 , 000 ₪ ובסך הכל 385 , 117 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ליום התשלום בפועל.

4 . 8. התובעת ציינה כי הנתבעים 2 ו-3 חתמו כערבים לכל התחייבויות החברה הזכיינית ולפיכך יש לחייבם ביחד ולחוד בכל חובות הנתבעת 1. כאמור על החברה הזכיינית, הנתבעת 1 כבעלת החוב ועל הערבים לחובותיה (נתבעים 2 ו-3) לשלם ביחד ולחוד את מלוא סכום התביעה.
5. תמצית טענות הנתבעת 1, החברה הזכיינית, בתביעה העיקרית

5 . 1. החברה הזכיינית הפנתה אל שורה של התחייבויות שנטלה על עצמה כחברה הזכיינית ומנגד להתחייבויות הרשת כלפי הזכיינים וביניהן ההתחייבויות: לספק לזכיין את מוצרי הרשת, מוצרים ייחודיים ובלעדיים, לפרסם את מוצרי הרשת במדיה הארצית והמקומית, לא למכור את מוצרי הרשת לסוחרים אחרים באזור הזכיינות של החברה הזכיינית, לא למכור את מוצרי הרשת באזור הזכיינות באמצעות זכיין אחר ו/או באמצעות מי מטעמם, לדאוג לגידול מתמיד של היקף המכירות אצל החברה הזכיינית, לייבא מוצרים ייחודיים הממותגים בשם ייששתיי.

5 . 2. לדברי החברה הזכיינית הרשת אחראית לכדאיות הפעלת חנות באזור הזכיינות שכן לדבריה תמהיל המוצרים נקבע על ידה, מחיר המוצרים נקבע על ידה, אחוזי הרווח נקבעים על ידה, הפרסום נקבע על ידה, סידור החנות וניהולה נקבע על ידה ומכאן לדבריה השפעת הזכיין על היקף המכירות היא שולית.

5 . 3. החברה הזכיינית הוסיפה וטענה שהרשת היא זו שניסחה את ייהסכם הזכיינותיי ולטעמה מדובר בחוזה אחיד כאשר הרשת לדבריה היא הצד החזק. עוד ציינה שההסכם זהה ביחס ל 52 זכיינים ולטענתה הרשת הבהירה שאינה מתכוונת לשנות את נוסח ההסכם וכי ברור כי זכיין מיועד אשר ייבחן ו/או ייעזר בעוייד לבחינת תוקפו של ההסכם ייפסל ולא יהיה רשאי להתקשר עם התובעת. בהמשך לכך הפנתה החברה הזכיינית לשורה של הוראות בהסכם הזכיינות שהם לטעמה בגדר תנאים מקפחים בניגוד לדין.

5 . 4. החברה הזכיינית הוסיפה וטענה כי בשנים האחרונות התברר לזכיין כי הסכם הזכיינות ריק מתוכן, התובעת הפסיקה לייבא מוצרים ממותגים בשם ששת ומוצריה אינם אלא מוצרים הנרכשים מספקים מקומיים. בנוסף טענה שמהלך זה הביא לירידה משמעותית בהיקף המכירות, התדרדרות באחוזי הרווח וביטל למעשה את התועלת בהסכם הזכיינות.

5 . 5. החברה הזכיינית ציינה שכשנתיים קודם לאירועי יולי 2013 השיבה לידי הרשת זיכיון בחנות אחרת שהיה לה בעיר ראשון לציון וזאת בתמורה לסך של 500 , 000 ₪ וזיכוי מלא של
5 מתוך 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’

7. תמצית טענות התובעת שכנגד (החברה הזכיינית) בכתב התביעה שכנגד 7 . 1. התובעת שכנגד, החברה הזכיינית, עותרת לכך שייקבע כי הסכם הזכיינות הוא חוזה אחיד, בעל תנאים מקפחים. לעניין זה התייחסה החברה הזכיינית לשורה ארוכה של הוראות בהסכם אשר לטעמה הם בגדר תנאים מקפחים.

7 . 2. החברה הזכיינית עתרה לכך שייקבע כי הרשת הפרה את הסכם הזכיינות, הציגה בפני התובעת שכנגד מצג שווא והתעשרה ד שלא כדין. עוד עותרת החברה הזכיינית לכך שהסכם הזכיינות בוטל שלא כדין והנתבעת שכנגד חייבת להשיב לתובעת שכנגד את ערך דמי הזיכיון בסך של 500 , 000 ₪ ובנוסף זיכוי בגין המלאי שנותר במחיר הרכישה בסך של 360 , 000 ₪ וכן הפסד השתכרות בסך של 460 , 000 ₪. על כל אלה מבקשת החברה הזכיינית להוסיף דרישה לזיכוי חשבונה בעמלה בגובה של 5 % מהיקף המכירות שבוצעו ברשתות מגה באזור זכיינות התובעת שכנגד הן בראשון לציון והן בנס ציונה.

7 . 3. לעניין המיזוג בין הרשת לבין הנתבעת שכנגד טענה החברה הזכיינית שהנתבעת שכנגד כחברה קולטת, חייבת בכל חיוביה של חברה ששת.

7 . 4. החברה הזכיינית שבה על טענותיה בכתב ההגנה בדבר פיצוי וסכומים להם היא זכאית – כפי שפורט בסעיפים 5 . 5 עד 5 . 7 לעיל וכן שבה ותיארה מכירת זכון קודם וזיכוי מלאי כפי שנעשה בחנות שהפעילה בראשון לציון. גם פירוט זה הובא בסעיף 5 לעיל.

7 . 5. ביחס לסיום ההתקשרות, ומעבר לפירוט דלעיל יש להפנות גם לטענות הבאות של החברה הזכיינית:

– סיום ההתקשרות הותיר את החברה הזכיינית חשופה להתחייבויות בגין דמי שכירות והוצאות נלוות במשך שנתיים וזאת בסך כולל של כ- 502 , 000 ; סיום ההתקשרות הותיר אותה עם מלאי כאשר שווי המלאי שנותר בידיה כפי שעולה מהדוחות הכספיים לשנת 2013 הסתכם בסכום כולל של 548 , 710 ₪ אשר מחציתו לכל הפחות היה “ימלאי מת’י דהיינו מוצרים שלא ניתן היה למכור ולפיכך היה על הנתבעת שכנגד לקבלם בחזרה ולזכות את חשבונה של התובעת שכנגד בגינו; 7 . 6. החברה הזכיינית אף שבה וציינה הפרות הסכם הזכיינות וזאת כאשר זה עוד היה בתוקף, וזאת בין היתר בהעדפת זכיינים יימפעיליםיי, באי העמדת אשראי, בעריכת ירידי מכירות במחירים הפוגעים בזכיין, במכירה במסגרת רשת מגה ועוד.

8. 8 . 1.
תמצית טענות הרשת, הן כנתבעת שכנגד והן בכתב תשובה לכתב ההגנה בתביעה העיקרית הרשת דחתה את טענות החברה הזכיינית, ובתוכן טענות הנוגעות לאופן ההתנהלות בעת הפעלת הרשת. לעניין זה אף דחתה הרשת את טענת החברה הזכיינית לבלעדיות. עוד הוסיפה ביחס לקביעת המחירים שהטענה לפיה המחירים לצרכן אחידים ומוכתבים ע”י הרשת אינה נכונה. לדבריה החברה הזכיינית קיבלה אך ורק “מחיר מומלץ לצרכן” ובפועל החליט על
המחיר.
7 מתוך 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

58035 – 12 – 15 נעמן גרופ (נ.ו.) בע”מ ואח’ נ’ ר.י.ש.ל אחזקות בע”מ ואח’

הצדדים לה על תנאים כאלה ואחרים. ויתורים אלה מביאים ליימפגש רצונותיי ולחתימה על הסכם. אין מקום לשנות הסכמים בדיעבד ולבטל הוראות שונות, כך בכלל וכך גם בענייננו. (ב) שנית – קיימים מקרים בהם ניתן להתייחס לתנאי בהסכם כייתנאי מקפחיי וזאת כאשר מדובר בייחוזה אחידיי ואולם הסכם הזכיינות שנקשר עם הרשת אינו כזה. חוזה אחיד מוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים תשמייג – 1982 כיינוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם” (ההדגשות לא במקור) חוזי זכיינות, מעצם טבעם, קובעים שורה של תנאים האופייניים לרשת המנהלת את הזכיינות. כך ניתן למצוא בהסכמי זכיינות הוראות בדבר מיתוג, עיצוב חנות, מגוון מוצרים, שיטות עבודה, השתלבות והתחייבות אל מול זכיינים אחרים ועד, להרחבה לעניין זה ר’ למשל עדי אייל, על הסכנה ההגבלית שבהסכם זכיינות – פטור ולא פטור, הפרקליט נב (תשעייג). אך האחידות המתחייבת מכח הסכמי הזכיינות ביחס לחלק מהוראותיהם, אינה הופכת אותם לייחוזים אחידים”. ויובהר:

– אכן זכיין של רשת אינו רשאי ברגיל למכור מוצרים של רשתות מתחרות, ואף מתחייב לעיצוב ספציפי ולהסדרים בדבר מכירה והחלפת מוצרים. עם זאת יש להבחין בין התחייבויות שהן ממאפייני ייהמוצר הנמכריי לבין התחייבויות משפטיות ועסקיות הצובעות את ההסכם בצבעי ייחוזה אחידיי כמשמעו בחוק. ובמילים פשוטות – ככל שהייאחידותיי מתייחסת למאפייני המוצר הנמכר הרי ממילא אין מקום להמשיך ולדון בשאלה האם מדובר בייחוזה אחידי.

– זאת ועוד, גם ביחס לתנאים עסקיים – ככל שהתנאים העסקיים מוצעים לכל זכיין פוטנציאלי הפונה אל הרשת הרי אין מדובר בפניה כללית אל ייאנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם”. אין מדובר בפרסום כולל המזמין אנשים להתקשר בהסכם, או בנוסח ספציפי של טופס, דוגמת הגרלת פיס ור’ למשל ע”א 467 / 04 חיים יתח נ’ מפעל הפיס (מיום 1 / 9 / 2005 ); גם אין מדובר במצב בו אחד הצדדים הוא רשת בלעדית למוצרים מסויימים או בעלת מונופולין כלשהו – בדומה לטענות שעלו למשל אל מול דואר ישראל בתא (ת”א) 1044 / 08 , ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר נ’ חברת דואר ישראל בעיימ (מיום 25 / 1 / 2016 ).

– על כל אלה יש להוסיף העובדה שגם לגופו של ענין החברה הזכיינית לא הוכיחה שהתנאים בהם התקשרה נכפו עליה וממילא לא הוכיחה ביחס ליתר הסכמי הזכיינים בהם התקשרה הרשת. ההיפך הוא הנכון. הוכח שהחברה הזכיינית ניהלה מויימ בעודה מיוצגת ואף נעשו שינויים בהסכם ההתקשרות. אין מדובר בייטופסי שהוצג לחתימה, אלא בנוסח הסכם שנחתם לאחר משא ומתן. אמנם ניהול משא ומתן כשלעצמו אינו מונע הגדרת הסכם כייחוזה אחידי, ואולם ניהול משא ומתן המביא לשינויים בתנאי 9 מתוך 18

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!