סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעים:
1.סידני ג’ורג’י 2.סנדרה ג’ורג’י
נגד
הנתבעת:
גינדי מגדלי הלאום בע”מ
פסק דין
לפני בימייש תביעה כספית בסך של 150,000 ₪ בגין טענות לליקויי בניה, איחור במסירה וירידת
ערך.
כתב תביעה
1. התובעים טענו בכתב התביעה כי התקשרו עם הנתבעת בהסכם מיום 143.11. לרכישת דירה מספר 57 (להלן: ייהדירהיי) במגדל מגורים במסגרת מיזם המכונה על ידי הנתבעת ייפרויקט מגדלי הלאום” (הלן: ייהמיזסיי), אשר ברחוב ישראל גלילי 25 בראשון לציון.
:
התובעים ביקשו לחייב הנתבעת לשלם להם פיצוי בגין ליקויי בניה, איחור במסירה, ירידת ערך ועוגמת נפש בסך של 150,000 .
כתב הגנה
2. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כלהלן: אין מקום לפיצוי בגין האריחים שכן התובעים הגישו בעניין זה תביעה נפרדת. אין מקום לפיצוי התובעים בגין איחור במסירה בשים לב להוראות שונות בחוזה המאריכות מועד המסירה, או מקנות פטור מאיחור. כל טענותיהם של התובעים בעניין ליקויי בנייה ו/או ירידת ערך בדירה הוכחשו. התביעה לוקה בשיהוי.
מינוי מומחה מטעם בימ”ש
3. ביום 255.17. ביהמ”ש הורה למומחה מר אלפרד אירני להתחיל בעבודתו לצורך הגשת חוות דעת
מומחה מטעם ביהמ”ש
1 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
הדיון הראשון 4. ביום 37.17. התקיים הדיון הראשון. בימייש קבע לוח זמנים להשלמת הליכים מקדמיים.
הגשת חוות דעת מומחה מטעם ביהמ”ש
5. ביום 138.17. הגיש המומחה מטעם ביהמייש את חוות דעתו.
הדיון השני
6. ביום 149.17. התקיים הדיון השני, בו נקבע שעל המומחה להתייחס בחוות הדעת לרכיב ירידת הערך. כמו כן, בימ”ש נתן הוראות ביחס לבקשת הנתבעת לגילוי מסמכים.
השלמה לחוות דעת המומחה 7. ביום 259.17. הגיש המומחה מטעם ביהמייש את חוות הדעת המשלימה מטעמו, לעניין רכיב ירידת הערך.
הדיון השלישי 8. ביום 111.17. התקיים הדיון השלישי. בימייש דן בבקשת הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים מסוימים.
הגשת ראיות
9. התובעים הגישו ראיותיהם ביום 171.18. והנתבעת ביום 143.18..
הדיון הרביעי 10. ביום 153.18. התקיים הדיון הרביעי. בימ”ש קבע מועדי שמיעת ראיות, סדר חקירות העדים וקצב זמני החקירה. בימיש חייב התובעים בהוצאות בגין הגשת בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים.
הדיון החמישי 11. ביום 266.18. התקיים הדיון החמישי. המומחה מטעם ביהמייש נחקר על חוות דעתו. כמו כן, החלה שמיעת עדותה של התובעת.
הדיון השישי 12. ביום 286.18. התקיים הדיון השישי. נמשכה עדותה של התובעת. כמו כן, נשמעו עדי הנתבעת – מר יהושוע פלק (מנהל פרויקטים במחלקת הנדסה של הנתבעת) ומר רן קיט (סמנכייל לקוחות של הנתבעת).
2 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
ב”כ התובעים: אני טוענת שגם פסה”יד של המחוזי חיפה התייחס לתקנה 201. גם אם לא ציין מספרה במפורש וזאת החל מש’ 13 בעמ’ 3 שכן הוא מצטט את התקנה. כשבית המשפט שואל אותי היכן כב’ השופט רניאל התייחס להגדרה “שטח החלון” מפנה לפסקה 9 בפסהייד שם הוא מביא את קביעת בית המשפט קמא “מידות בניה מינימליות” (ש’ 7).
ב”כ הנתבעת: יש פסייד מפב’ השנה על ידי כב’ השופטת אביגיל כהן ע”א 38629-08-18, שם היה דיון בטענה שיש צורך בשטח אוורור נטו ולטענתי חברתי מוזכרת בפסה”יד והיא מודעת לו.
*
ב”כ התובעים: כשבית המשפט שואל אותי האם הייתי מודעת לפסה”ד של ערכאת הערעור של מותב זה מיום 182.19. אני משיבה שלא הופעתי וניתן לראות את זה בפר’. פסה”ד הוא מפבי השנה ואילו הסיכומים בתיק זה, אני לא יכולה לומר שלא ידעתי על פסה”ד. שם נקבע כי לא מצאו לנכון להתערב בעניין זה. בית המשפט המחוזי לא דן בטענה ואמר מפורשות שלא מתערב. שם ציינו את פסה”ד מירושלים ולא התייחסו לפסה”ד המאוחר וסוקרת את מסקנות בית המשפט קמא לרבות ההפניה לפס”ד של בית המשפט השלום והמחוזי ירושלים ומתעלם ממחוזי חיפה וכתבה שלא מצאה טעם להתערב ללא דיון.
ב”כ הנתבעים: אני מעיין בעמ’ 3 ואומר שזו הגדרה של חלון לא שטח חלון. “
בימייש סקר בדיון שני פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים לגבי הסוגיה כיצד יש לחשב את פתח החלון.
פסק הדין הראשון בזמן הוא של כב’ השופטת תמר בזק רפפורט (מחוזי ירושלים) בעייא -39478-10 12 מנשה לוי חברה לבניין בע”מ נ’ עזבון המנוח שלמה שוורץ ז”ל ואח’, שם נקבע בסעיף 7, כי ניסות ס’ 201. לתוספת השניה הוא ברור וכי יש לחשב את פתח האוויר כפי שחישבה המערערת ולא כפי שחישב המומחה מטעם המשיבים שביסס את מסקנתו על שטח הפתח על פי ייפתח האווירי. מנגד, התובעים מפנים לפסייד מאוחר יותר של בית המשפט המחוזי בחיפה עייא 13935-06-15 רקפות בגבעה בעמ’ ואח’ נ’ סבג ואח’, מ 3010.15. כב’ השופט מנחם רניאל.
:
בתקנה 201. ישנן שתי הגדרות כלהלן: חלון – יפתח המשמש אמצעי תאורה ואוורור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא.”י ובהמשך התקנה יש הגדרה של שטח חלון – יישטח הפתח שבו מותקן החלון לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות”.
11 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
אולם, תוך כדי הכתבת ההחלטה, בייכ הנתבעת ביקש להפסיק את הדיון בטענה שיש פסייד שלישי בעייא 38629-08-18 וחניש ואח’ נ’ משהב. לא זו אף זו, בייכ הנתבעת טען שב”כ התובעים ייצגה את
המערערים באותו עניין.
בית המשפט שאל את ב”כ התובעים כאן האם ידעה על פסהייד והיא השיבה שלא יכולה לומר שלא
ידעה.
אולם, המשיכה וטענה, כי לא היה דיון עצמאי של ערכאת הערעור של מותב זה בטענה לגבי אופן חישוב שטח החלון.
מעיון בס’ 13 לפסהייד של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן בפברואר השנה עולה מעמי 9 החל משי 1: “פרשנות בית משפט קמא ואימוץ קביעת המומחה בהקשר זה מעוגנת בלשון החוק, הפסיקה והגיונית בנסיבות העניין. לפיכך, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בעניין זה”.
מנוסח דברי בית המשפט המחוזי בתל אביב עולה בבירור שהוא אימץ את מסקנת כב’ השופט נמרודי ואין לקבל טענת התובעים לפיה לא התקיים כביכול דיון בבית המשפט המחוזי בסוגיה.
זאת להבדיל מפסייד בבית המשפט המחוזי המאמץ הסכם פשרה או קובע קביעותיו על יסוד ס’ 79א
וכו’.
בימיש ציין כי היה על ב”כ התובעים כאן ליידע את בית המשפט לגבי קיומו של פסהייד בעניין וחניש גם אם מסקנותיו אינן תואמות את ציפיות התובעים.
בית משפט קבע כי אינו יושב כערכאת ערעור על ערכאת הערעור שלו ולכן מאמץ את עמדת הנתבעת
כאן ועמדת המומחה מטעם בית המשפט.
ס’ 29-34
44. המומחה קבע פיצוי ביחס לליקויים שונים בחלונות ובחיפוי צנרת בחדר הארונות בסך של 2,200
.
הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
זיגוג החלון ללא סימון – ס’ 35 לחווייד 45. המומחה דחה הטענה לליקוי.
12 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
הנתבעת הודיעה כי מסכימה להחיל החלטת בית המשפט לגבי ס’ 11.
46. בדיון ביום 1812.19. נמשך הדיון בסוגיות השונות.
המשך דיון בסעיף 11 ובסעיף 35 לחוו”ד
47. הנתבעת לא הצליחה להעמיד אישור כנדרש בהחלטה קודמת. בימייש קבע שהיה עליה להגיש הודעה מתאימה לפני הדיון, במיוחד כשבית המשפט מדגיש את החשיבות של ניצול מירבי של זמן שיפוטי יקר ערך. אולם, מכיוון שממילא הנתבעת הודיעה שאין באפשרותה להעמיד האישור, בימ”ש קבע שאין צורך להמשיך לעסוק בסוגיה. לכן, בימיש מאמץ חווייד של המומחה מטעם התובעים ומחייב בתשלום בסך של 600 ₪ עבור סעיף 11 ובסך של 600 ₪ עבור סעיף 35.
סעיף 36 48. המומחה דחה הטענה לליקוי. התובעים הודיעו שלא חולקים על מסקנת המומחה. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיף 37
49. המומחה פסק פיצוי בסך של 350 ₪. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיף 38 50. המומחה דחה הטענה לליקוי. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיף 39 51. המומחה דחה הטענה לליקוי עקב סף חלון בגובה 125 סיימ. התובעים הודיעו שעומדים על טענתם העקרונית בסוגיה שכבר נדונה בדיון קודם. בימייש שב ומאמץ מסקנת המומחה מטעמו מהנימוקים שציין קודם לכן.
סעיף 40
52. המומחה דחה הטענה לליקוי לעניין שטח החלון. התובעים הודיעו שעומדים על טענתם העקרונית בסוגיה שכבר נדונה בדיון קודם. בימייש שב ומאמץ מסקנת המומחה מטעמו מהנימוקים שציין קודם לכן.
13 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
סעיף 41
53. המומחה פסק פיצוי בסך של 350 ₪. הצדדים הודיעו כי לא טענו בסיכומים בעניין זה. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיף 42 – הטענה שדלת הממיין אינה נפתחת בזווית של תשעים מעלות. 54. המומחה קבע שאין ליקוי. התובעים חלקו על מסקנת המומחה וביקשו פיצוי בסך של 6,000 שייח יימכיוון שהפתרון הדרוש הוא להסיט את הפתח כולו כלומר ליצור מצב בו הדלת תתרחק מהקיר כדי שאפשר יהיה לפתוח אותה בזווית של 90 מעלות. הצירים של הדלת לא נעשו במרחק, הצירים קרובים לקיר האנכי ולכן אין אפשרות לפתוח אותה עד הסוף”. אולם, אישרו כי לא חקרו המומחה בעניין זה, כי ייבמסגרת הזמן שהוקצב לי לחקירת המומחה לא התאפשר לי לחקור אותו על כל סעיף וסעיף עליו חולקים התובעים. יש הכרח לבחור כיצד לחלק את הזמן ומן הסתם יש סעיפים שלא היה זמן לחקור לגביהם. הם נבחרו למצער נוכח תעדוף סעיפים אחרים המסתמך בין היתר על חומר הראיות בתיק במקום בו ניתן להוכיח בקלות עניין עובדתי אין צורך בחקירה. המומחה מסכים כי הדלת לא נפתחת בזווית של 90 מעלות וזהו הליקוי.”
בית המשפט ביקש מבייכ התובעים להסביר לו את הליקוי ביחס לדלת החוצצת בין האולם ללשכה. בית המשפט ציין בהחלטה שהבין שהטענה היא שהצד של מסגרת הדלת המכונה יימזוזהיי היה אמור להיות רחוק יותר מהקיר אליו הוא צמוד, כך שאפשר יהיה לפתוח את הדלת מבלי שהידית תיתקל בהמשך אותו קיר.
התובעים טענו שיימכיוון שהידית איתה פותחים את הדלת כפי שרואים בעמ’ 40 בחווייד המומחה, המרחק שלה מהדלת עצמה גדול יותר מהמרחק של הציר הרי עוד לפני פתיחת הדלת ב 90 מעלות היא נתקלת עם הידית בקיר.”
הנתבעת טענה שבמסגרת חווייד של המומחה מטעם בימייש יינאמר מפורשות כי ללא הסטופר כנף הדלת נפתחת ב 90 מעלות. המומחה אירני אומר שגם במצב הקיים המרחק בין המשקופים נמצא במרחק של 90 סמ’. ” עוד טענה שיייש פס”ד בת”א 19032-07-08 שם נאמר שבתוספת הרביעית להתגוננות האזרחית אין דרישה לפתיחת דלת ממ”ד של 90 מעלות. אי אפשר לומר שיש מפרט ולהפנות לפסייד מלפני שנים רבות וגם שם מפנים לא נכון כי הסוגיה שם לא נדונה. לכן יש 90 מעלות, אין צורך ב 90 מעלות והפניה לפסיקה שהיא הרחבת חזית כי במסגרת חווייד בן עזרא לא נאמר שיש מפרט המחייב 90 מעלות. כשבית המשפט שואל אותי אם לא נדרשת פתיחה של 90 מעלות מדוע נטען בס’ 42 על ידי המהנדס בן עזרא שהנתבעת ציינה פתיחה של 90 מעלות בתכנית המכר, אמרתי שזו הרחבת חזית וגם אמרתי שבפועל יש 90 מעלות.”
14 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
התובעים טענו כי הפנו לייפסייד של בית המשפט העליון ומחוזי ת”א שם נקבע חד משמעית שדלת צריכה להיפתח ב 90 מעלות. כשבית המשפט אומר לי שהבין מטענות חברי שככל שקיימת פסיקה כזו היא לא חלה ביחס לממ”ד מפנה לפסיקת בית המשפט המחוזי בת”א בת”א 1208/96 אוחיון ואח’ נ’ עזרא חממי (סג”נ משה טלגם) שם נפסק כי על דלת ממ”יד להיפתח באופן של 90 מעלות. בערעור שהוגש על פס”ד זה לבית המשפט העליון בס’ 25 לפסה”ד ובית המשפט לא הסתפק בדחיית הערעור אלא חיזק את הדרישה שתתאפשר פתיחה של מעל ל 90 מעלות כמתחייב על פי הדין לגבי ממ”ד.”
הנתבעת טענה כי בס’ 66 לפסהייד נאמר שבית המשפט העליון לא דן בנקודה זו ולכן יידברי חברתי לא מדוייקים.” כמן כן טענה שייב 19032-07-09 התייחס בית המשפט השלום למצב המשפטי ואמר שהמצב השתנה מפנה לס’ 113 לפסהייד. עכשיו אני טוען שהשתנתה התקינה.”
בימ”ש קבע כי מעיון בחווייד של המומחה מטעם התובעים ייעולה, כי המומחה בן עזרא בעמדה שדלת הממייד נפתחת בזווית קטנה מ 90 מעלות “וזאת בניגוד למקובל ובניגוד לסימון בתכנית המכר”. מתחת לקביעה זו ישנה תמונה שבית המשפט מתרשם שתומכת בעמדת המומחה בן עזרא, שכן נראה שהדלת אינה נפתחת ב 90 מעלות.
לאחר מכן ישנן 2 תמונות האחת של מקום מסגרת הדלת והצירים ביחס לקיר הניצב, כאשר בתמונה רואים פס מדידה והמומחה בן עזרא ציין שמדד 2 סמ’ ולאחר מכן יש תמונה שבה נראית ידית הדלת ושוב פס מדידה כאשר המרחק לפי בן עזרא בין בליטת הידית לבין הקיר הוא 6 סמ’.
המומחה בן עזרא מציין את הפעולות שיש לבצע ואומד אותן בסך של 6,000 .
המומחה מטעם בית המשפט אינו קובע שהדלת נפתחת ב 90 מעלות אלא מציין כך: “היא נפתחת בזווית מעל 85 מעלות ונעצרת בגלל סטופר שהותקן ברצפה. ללא סטופר כנף הדלת נפתחת במלואה”.
לא ברור האם היתה מדידה שעל פיה נקבע כי הדלת נפתחת במלואה ללא הסטופר.
לא ברור האם המומחה מטעם בית המשפט דוחה את טענת המומחה בן עזרא לפיה הביצוע בפועל
סותר את הסימון בתכנית המכר.
בנוסף, הפנו התובעים לפס”ד של בית המשפט העליון שלכאורה מאשר את טענותיהם בסוגיה, שכן לא קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בסוגיה זו ומנגד הנתבעת הפנתה לפסייד
15 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
של בית המשפט השלום בו התייחס לכך שמומחה מטעמו ביצע בדיקה בתקינה הנוגעת לעניין ולכאורה לא מצא נכון לביצוע הבדיקה לאחר מתן פסה”ד על ידי בית המשפט העליון שיש תקינה המחייבת פתיחה של 90 מעלות בדלת ממייד.
בית המשפט מצפה מהמומחה שיבדוק גם הטענה שכיום לגבי ממייד אין דרישה שייפתח ב 90 מעלות וזאת בלי קשר לסוגיה החוזית שגם אותה יש לבדוק, האם הובטחה אם לאו פתיחה של 90 מעלות.
לכן, בית המשפט מצפה כי בסוגיה זו המומחה יבדוק וישיב באופן מפור
לבית המש
הנתבעת טענה, ובמידה מסויימת של צדק כי היה על התובעים להפנות שאלות למומחה מטעם בית המשפט בעניין זה בעת חקירתו.
התובעים טענו מנגד, גם במידה מסויימת של צדק, שבית המשפט הגביל את זמן החקירה.
לא לחינם בית המשפט הגביל את זמן החקירה, שכן כפי שמשקפים הפרי הצדדים חלוקים כמעט על כל הסעיפים ומצפים שבית המשפט יפסוק בעשרות מחלוקות.
לכן על בית המשפט היה לבצע בדיקה של תיעדוף כפי שכינתה זאת ב”כ התובעים ולהתרכז בסוגיות שבהן לכאורה עלול להיות עיוות דין ובין השאר להביא בחשבון את הסכום שבמחלוקת. אמנם, דין פרוטה כדין מאה, אך עדיין יש הבדל בין מחלוקות עזות שניטשות בין הצדדים על מאות שקלים לבין מחלוקת בעניין ליקוי בסדר גודל של 6,000 ₪.
לכן, בסוגיה זו בית המשפט מצא לאחר שהעמיק בדיון בה שיש מקום לסיים את הבירור. “
בימייש הורה על קיום בדיקה נוספת בדירה.
סעיף 43 לחווייד – ביטול חורים במסגרת הדלת 55. המומחה קבע שאין ליקוי. התובעים טענו שבחווייד מטעמם ייעלות ביטול הליקוי הנטען אינה מסוכמת (700 ₪) מאחר שממילא יבוטל הליקוי כשתוחלף כל הדלת בתכנית יש סימון לאיזה כיוון דלת העץ נפתחת ובשלב התכנון כבר יודעים ולכן כבר אז אפשר להזמין מלבן עם חורים.”
הנתבעת טענה שהתובעים זנחו הטענה בסיכומיהם.
16 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
בימ”ש קבע כי ככל שתוזמן כנף בהתאמה, לא ברור כיצד תיפתר הבעיה שיש חורים ללשונית משני הצדדים. לנוכח הקשר בין סוגיה זו וסוגית זווית פתיחת הדלת, בימיש הורה למומחה לענות גם בעניין זה.
סעיף 44 56. המומחה קבע שאין ליקוי בגובה החלון בממייד. התובעים הודיעו שעומדים על טענתם העקרונית בסוגיה שכבר נדונה בדיון קודם. בימ”ש שב ומאמץ מסקנת המומחה מטעמו מהנימוקים שציין קודם לכן.
סעיף 45 57. המומחה פסק פיצוי בסך של 400 . בימ”ש קבע כי מהשוואת האומדן של המומחה מטעם התובעים לאומדנו של מומחה בית המשפט בעמי 19 עולה שבעניין זה אין מחלוקת. בימייש אימץ מסקנת המומחה.
סעיף 46 58. המומחה דחה הטענה לליקוי לעניין התקנת קבועות שרברבות בחדר האמבטיה. התובעים הודיעו כי אינם עומדים על טענותיהם בעניין זה. בימייש אימץ מסקנת המומחה.
סעיפים 47 – 49 59. המומחה דחה הטענה לליקויים שונים בחדר האמבטיה, לרבות טענה לליקוי בגודל החלון. בית המשפט קבע יישמרגע שאין הפניה לסיכומים לכל תוכן המסקנות הנטענות של המומחה בן עזרא הסוגיה היחידה שבית המשפט אמור להידרש אליה היא אותה סוגיה שכאמור כבר התקיים לגביה דיון באופן חישוב שטח האוורור. ” לכן, בימיש שב ואימץ מסקנת המומחה בהתאם לנימוקים שציין בהחלטה קודמת.
סעיף 50 – טענה לליקוי באופן תליית הדוד 60. המומחה קבע שאין ליקוי. בימייש קבע כי התובעים אינם חולקים בסיכומיהם על הממצא של המומחה מטעם בית המשפט לפיו הם סילקו את דוד החשמל להכנת מים חמים. אם התובעים היו מתקינים דוד חשמל חלופי או מתקנים את אופן תלייתו ניחא, אולם הותקנה מערכת אחרת, כפי זכותם של התובעים, ולא נטען שהמערכת האחרת – מערכת הפועלת על גז – הותקנה בגלל הליקוי באופן תליית דוד החשמל. בימייש קבע כי בנסיבות אלה, גם אם היה ליקוי, הוא אינו קיים עוד ואין מקום לפצות כאשר התובעים בחרו מרצונם להתקין מערכת אחרת תחת לתקן את הליקוי הנטען. בימייש אימץ מסקנת המומחה.
17 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
סעיפים 51 – 58 (למעט היבטים מסוימים בסעיפים 57 ו – 58) 61. המומחה קבע שאין ליקוי בקשר לחלל הכביסה. התובעים אישרו כי לא התייחסו בסיכומיהם לסוגיה זו ולכן בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיף 57 – פגם בגובה המעקה והרווח בין המוטות האופקיים במעקה 62. המומחה קבע שאין לקבוע פיצוי כי הותקנו תריסים שמבטלים הליקוי. התובעים טענו שיי מדובר ב 1,500 ₪ לפני מע”מ ופיקוח.” בימ”ש קבע כי להבדיל מהסוגיה של דוד השמש שהתקנתו הלא בטיחותית נפתרה על ידי התקנת מערכת שונה לחלוטין, במקרה זה בית המשפט לא מבין מתשובת המומחה כיצד תריס פנימי שקודם למעקה מבטל את הסיכון הבטיחותי במעקה והאם סבור המומחה שאין ליקוי בטיחותי במעקה אם התריס איננו. כמו כן לא ברור האם כוונת המומחה שהתריס אמור להיות סגור כל הזמן כדי למנוע סכנה שמי מהדיירים כאשר התריס פתוח, או אורחים כגון ילדים יטפס על המעקה כשהתריס פתוח ועלול ליפול. לכן, הורה למומחה להבהיר ולפרט.
סעיף 58 – ביצוע רשלני של המעקה 63. המומחה קבע שאין ליקוי. בימ”ש קבע שמכיוון שעניין המעקה ייבדק על ידי המומחה, ככל שיגיע למסקנה שהמעקה בטיחותי מבחינת הגובה והמרווחים בין המוטות האופקיים עדיין יבדוק האם חיבור המוטות האופקיים יבוצע ברשלנות ובגימור לקוי”.
סעיף 59 64. המומחה קבע שאין ליקוי. התובעים אישרו כי לא התייחסו בסיכומיהם לסוגיה זו ולכן בימיש מאמץ עמדת המומחה.
סעיף 60 65. המומחה פסק פיצוי בסך של 500 . התובעים הודיעו כי אימצו מסקנת המומחה מטעם בית המשפט.
סעיף 61 66. המומחה פסק פיצוי בסך של 350 ₪.
התובעים הודיעו כי אימצו מסקנת המומחה מטעם בית המשפט.
סעיפים 63 – 65 למעט סעיף 65 67. המומחה קבע שאין ליקוי בריצוף וכי הטיפול בליקוי זה הושלם.
18 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
התובעים אישרו כי לא התייחסו בסיכומיהם לסוגיה זו ולכן בימייש מאמץ עמדת המומחה.
סעיף 65 טענה להיעדר מישק הגנה גמיש 68. כאמור לעיל, המומחה קבע שאין ליקוי בסעיפים 63 עד 65 הנוגעים לריצוף, אולם בסעיף 65 התובעים טענו לליקוי עקב היעדר משיק הפרדה.
בימ”ש קבע כי מצד אחד הנתבעת צודקת שהתובעים לא הסבירו כיצד הגיעו למסקנה שיש ליקוי ורק בדיון בית המשפט שמע שהמומחה מטעמם הגיע למסקנה על ידי נגיעה או מישוש. מצד שני, הנתבעת לא טענה שיש מישק. מצד שלישי המומחה מטעם בית המשפט סבר שעל התובעים היה להצטייד בחווייד של מכון התקנים.
בימייש הסיק, לרבות לנוכח הסכומים בהם מדובר שיש לשאול את המומחה מטעם בית המשפט האם עומד על עמדתו שאין לו הסמכה מקצועית להגיע למסקנה אם יש או אין מישק ועליו להיעזר במכון התקנים ואם יודיע שיש לו הסמכה מקצועית והדבר בתחום מומחיותו יבקש שכייט לצורך ביצוע הבדיקה.
69. ביום 43.20. נמשך הדיון במחלוקות. לפני הדיון, המומחה הגיש ביום 81.20. תשובות לשאלות בימייש. בימייש הורה לצדדים להודיע אם מעונינים לחקור המומחה, אך מי מהם לא ביקש לחקור.
המשך דיון בסעיף 42 – הטענה לעניין זווית פתיחת דלת 70. המומחה הפנה בחווייד המשלימה מיום 81.20. לתקינה משנת 2008. התובעים טענו לפני הדיון כי מדובר בנושא משפטי והפנו לפסיקה מ 1996 ו- 2000. בימייש עיין בהסבר המפורט של המומחה בחווייד המשלימה בה הסביר מדוע עומד על דעתו לפיה בהעדר התחייבות חוזית בעניין זה, המידות שבדק עומדות בדרישות. לכן, מאמץ חווייד של המומחה.
המשך דיון בסעיף 57 הטענה לליקוי במעקה הכביסה 71. המומחה קבע בחווייד המשלימה שהדיירים ביצעו יישינויים משמעותיים” בחלל הכביסה כדי יילהתאים המקום לצרכי הדיירים” והעיר שאין תיעוד של תכנון השינויים, שעה שהתובעים מלינים על העדר מעקה תיקני באותו חלל ממש. – עמי 4 לחווייד המשלימה (ס’ 57). הנתבעת טענה שאלה קביעות עובדתיות ואילו רצו התובעים לחלוק על כך היו צריכים לזמן אותו. התובעים טענו שהשינוי שביצעו לא קשור למעקה. בסוגיה זאת המחלוקת עובדתית ולכן ככל שהתובעים עמדו על טענתם שהשינויים שבוצעו לא קשורים למעקה, היה עליהם לענות לשאלת בימייש לפני הדיון כי עומדים על חקירת המומחה. נוסף לכך, בימייש קובע כי משבצעו הדיירים בחלל הכביסה שינויים
19 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
משמעותיים ייללא ידע מקצועי נדרש”י, כקביעת המומחה, הטענה כי המעקה אינו תקני, חסרת תם לב ולכן דוחה הדרישה לפיצוי, גם מסיבה זו.
המשך הדיון בס’ 65 לחווייד – הטענה להעידר מישק הפרדה 72. בימייש הורה על ביצוע בדיקה בדירה אם יש מישק הפרדה.
סעיף 66 – הטענה כי בניגוד לתכנית החשמל – לא הותקנה הכנה לרמקול בפינת קיר הסלון ליד דלת הכניסה 73.המומחה קבע שאין ליקוי. בימיש נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה התובעים יגישו הודעה תוך 7 ימים ככל שיאתרו את החשבונית. ככל שלא יאתרו, בית המשפט יורה למומחה מטעמו לנקוב בסכום. ביום 123.20. התובעים הודיעו כי לא מצאו חשבונית. ביום 183.20., המומחה קבע כי ייהמפרט הטכני למתקני חשמל מתייחס לנקודת טלפון פנים (אינטרקום) שיש להתקין ליד מבואת הכניסה לדירה, ונקודה זו כלולה בחוזה רכישת הדירה. במידה ומכשיר זה מתייחס לרמקול, מכשיר שאינו כלול במפרט הטכני המתחייב על פי חוזה רכישה אזי עלות התקנתו תהיה על חשבון הדיירים”. אשר על כן, בימייש מאמץ מסקנת המומחה לפיה אין ליקוי.
סעיף 67 – מחסן (מחוץ לדירה) 74. המומחה קבע שאין ליקוי. הצדדים הודיעו כי לא חולקים על חוות הדעת. בימיש מאמץ חווייד.
סעיף 68 – לא הושלמה התקנת מתג חשמלי 75. המומחה קבע שאין ליקוי. התובעים אישרו כי לא התייחסו בסיכומיהם לסוגיה זו ולכן בימיש מאמץ עמדת המומחה.
סעיף 69 – ריצוף המחסן ללא מישק הפרדה בהיקף האריחים 76. בימ”ש קבע כי דין ההחלטה הקודמת לגבי ס’ 65 לחווייד המומחה יפה גם בעניין ריצוף המחסן.
סעיף 70 – ביצוע עבודות טיח וצבע לאחר ביצוע העבודות בחווייד 77. המומחה פסק סך של 3,000 ₪ בגין השלמת עבודות סיוד. התובעים הודיעו כי אינם חולקים על מסקנת המומחה. בימייש אימץ מסקנות המומחה.
78. ביום 75.20. נמשך הדיון בטענות לליקויי בניה.
20 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
סיום הדיון בסעיפים 65 ו-69 – היעדר מישק הפרדה 79. בימייש נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ביחס לסוגיית מישקי ההפרדה לפי תקן 15553., ביחס לסע’ 65 בעמי 55 לחווייד התביעה וכן ביחס לאמור בסע’ 69 בעמי 59 לחווייד התביעה, להסכמה לפיה הנתבעת תשלם לתובעים סך של 4,400 ₪, הסכום כולל מעיימ ופיקוח.
80. ביום 36.20. הסתיים הדיון בליקויי הבניה.
מיצוי הטענות לגבי ליקויי בניה 81. התובעים אישרו כי בעניין הייליקויים”, נערך דיון במענה לשאלות בכל הנושאים שהתובעים העלו בכתב התביעה
82. כאן המקום להתייחס לשתי טענות נוספות של התובעים שנוגעות לליקויים.
התביעה בעניין האריחים
83. התובעים טענו בכתב התביעה כי הנתבעת לא השאירה מספיק אריחים חלופיים כדי לבצע את כל התיקונים הנדרשים בדירה וככל שהנתבעת לא תספק את כמות האריחים החלופיים הנדרשת יהיה צורך להחליף את כל האריחים בדירה אשר על דרך האומדנה מוערך בסך של 40,000 ₪ היות ומדובר באריחים מסוגים שונים.
*
הנתבעת טענה בכתב ההגנה שעוד בטרם הנקיטה בהליך דנא הגישו התובעים בהליך אחר תביעה כנגד חברת א. דורי בנייה בע”מ הקבלן המבצע במיזם (להלן: “הקבלן המבצעי) וכן נגד ספק האריחים לדירתם וזאת במסגרת תיק 25149-01-16 גורג’י ואח’ נ’ נגב קרמיקה שיווק (1982) בע”מ ואח’ לפיצוי התובעים בגין התקנת אריחים בדירה שאינם תואמים את הזמנתם ובניגוד לאישורם.
עוד טענה שביום 211.17. ועדיין בטרם הגישו התובעים את תביעתם במסגרת ההליך דנן, ניתן פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בהליך הנייל שקיבל את תביעת התובעים כנגד הקבלן המבצע וחייבו לשלם לתובעים סך של כ 30,000 ₪ וכן הוצאות משפט בגין עלות רכישת האריחים המקוריים ובגין עלות פרוק הריצוף הקיים וריצוף מחדש בדירת התובעים.
בחקירת התובעת ביום 286.18. בעמוד 20 עולה כי מיצתה סעד זה בתביעה הקטנה. התובעת טענה כי כללה סעד זה גם בתביעה זו בגלל הזלזול במסירת הדירה וכן טענה שלא נותרו לה אריחים. עוד טענה שקנתה הדירה מהנתבעת ולכן הנתבעת אחראית.
21 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
כאמור לעיל, המומחה קבע שאין ליקוי באריחים ובריצוף. אולם, בעניין משקי ההפרדה, נושא הנוגע לריצוף, הצדדים הגיעו להסכמה שאמורה לכלול מלוא הסעד לתובעים. בנסיבות אלה, בימ”ש קובע כי הסכמת הצדדים בעניין משקי ההפרדה מסיימת הדיון בעניין טענות התובעים לגבי האריחים.
ירידת ערך 84. התובעים טענו בכתב התביעה כי הותרת החלונות בגובהם הנוכחי תגרום לירידת ערך ולנזק לא ממוני אותם הם אומדים בסך של 15,000 ₪. הנתבעת טענה שמומחה ביהמ”ש קבע שאין ירידת
ערך לנכס.
מכיוון שבימייש דחה הטענה לעניין גובה החלונות, בימייש דוחה הטענה לירידת ערך.
האם יש לחייב הנתבעת בתשלום בגין עלות לפי קבלן משנה, פיקוח ומע”מ ! 85. הנתבעת הודיעה בדיון שלא מבקשת לבצע את התיקונים. בנסיבות אלה, יש מקום לחייב אותה בתשלום שווי הליקויים שקבע המומחה בתוספת פיקוח בשיעור 10
%, כמקובל בפסיקה, אך לא פחות מהסך של 2,800 ₪ שקבע המומחה בעמוד 20 לחווייד, בתוספת עלות לפי קבלן משנה בשיעור 20 % כפי שקבע המומחה בסעיף 6 בעמוד 21, ומעיימ, כפי שקבע המומחה בסעיף 4 בעמוד 21.
סיכום סכום הפיצוי בגין הליקויים 86. המומחה פסק לתובעים בעמוד 20 שווי כולל של ליקויים בסך של 12,200 ₪. בעקבות הדיונים שהתקיימו בתובענה זו לאחר הגשת חווייד, לגבי סעיפים 11 ו – 35, המומחה הוסיף הסכום של 1,200 ₪ בעניין בטיחות הזיגוג, ולגבי סעיפים 15 עד 17, המומחה הוסיף הסכום של 2,150 ₪ בעניין תיקון אדן המרפסת. מכאן שסכום הליקויים המעודכן שאישר המומחה עלה לסך של 15,350 ₪.
87. לסך זה יש להוסיף הסך של 2,800 ₪ בגין פיקוח, תוספת של 20
% בגין העסקת קבלן משנה ומעיימ, סהייכ הסך של 281,19 .
88. לסכום זה יש להוסיף הסכמת הצדדים בדבר תשלום כולל בגין העדר משיק בסך של 4,400 , כך שהפיצוי בגין ליקויי בניה יעמוד על הסך של 23,681 .
איחור במסירה
89. ביום 43.20. החל בימייש לשמוע מענה לשאלותיו בעניין הטענה לאיחור במסירה.
הצדדים אישרו כי אין מחלוקת לגבי סכום הפיצוי, ככל שיקבע כי היה איחור במסירה והוא סכום בשייח בשווי של 700 דולר לחודש בהתאם לנספח השינויים.
22 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
התובעים טענו כי המועד שבו היתה אמורה להיות מבוצעת המסירה היה 306.14., והמסירה היתה ביום 226.15.. הנתבעת אישרה את מועד המסירה. התובעים טענו כי לפיכך על הנתבעת לפצותם בסך של 32,012 ₪ לפי 3811. ₪ לדולר – השער היציג בעת הגשת כתב התביעה.
הטענה לדחיה במועד המסירה בעקבות הסכם שינויים בדירה 90. הנתבעת הפנתה לס’ 83. להסכם המכר בשילוב ס’ 24 לנספח השינויים וטענה כי אין להביא בחשבון פרק הזמן הקבוע לעניין ביצוע השינויים על פי הסכם השינויים. ייהקונה מאשר כי ידוע לו שהעמדת היחידה לרשותו, תיתכן ותידחה עקב הזמנת שינויים ביחידה ובהתאם לכך יידחה מועד המסירה כאמור בס’ 7 לעיל, לתקופה שתיקבע על ידי המוכר… דחייה זו תיווסף על הארכות הנקובות בס’ 7 לעיל ולא תבוא במקומן’. בס’ 24 לנספח השינויים נקבע: “בסיפא הסעיף יתווסף: מוסכם כי במועד הזמנת השינויים כאמור בסעיף זה, יימסר לקונה, על פי דרישתו, משך העיכוב במסירה הנובע מהשינויים המבוקשים, כפי שיתואם עם הקבלן המבצע, ואשר יצויין בטופס הזמנת השינויים'”.
התובעים הפנו לתצהירי הנתבעת נספח 3ס’ 5 לפיו “יידחה מועד המסירה הקבוע בהסכם הרכישה לתקופה של 3 חודשים מעבר למועד המסירה של הדירה הקבוע בהסכם הרכישה או מעבר למועד קבלת טופס 4 ראשוני לבניין, לפי המאוחר מביניהם (בנוסף לתקופות דחיה נוספות על פי הסכם הרכישה, ככל שיתרחשו ובנוסף לדחיה עקב נסיבות התלויות בדייר), ולדייר לא תהיה כל טענות בקשר לכך”.
91. ביום 75.20. נמשך הדיון במחלוקת לגבי האיחור במסירה.
הטענה להפסקת מניין הימים בגין מבצעיים צבאיים 92. לבקשת בימייש, הנתבעת פרטה בדיון התקופות שאין להביא בחשבון לעניין מועד המסירה: ייפטור ראשון בגין שינויים ביקשתי 3 חודשים. פטור מכח ימי עבודה ביקשתי 9 חודשים. לגבי מבצעים צבאיים אני מבקש הפסקה של שתי דקות.
לאחר הפסקה:
כאשר ביהמ”ש, שב ושואל אותי מהן התקופות שאנו טוענים בסיכומים, שיש בהן לא למנות את ימי האיחור עקב מבצעים צבאיים, אני מפנה לסעיף 9 לסיכומים, סעיף 24 (חלקו השני לסיכומים)… כאשר ביהמ”ש שב ושואל אותי – היכן אני כותב “תקופה” ומהי אותה תקופה בדיוק שאני מבקש, אני עונה: בסיכומי הנתבעת אין התייחסות קונקרטית לתקופה, ואולם ישנו
23 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
סיכום נרחב טענות הנתבעת לגבי זה, לרבות הפנייה לפרוטוקול הדיונים ולפיכך אין אפשרות לטעון כאילו שהטענה יינזנחה”, שכן היא נטענת בסיכומינו. כאשר ביהמ”ש אומר לי כי הטענה אמורה לכלול את פרקי הזמן המבוקשים, אני טוען כי אינני
מסכים. “
93. די בתשובה זו כדי לדחות הטענה להפסקת מניין הימים בגין מבצעים צבאיים.
94. גם לגופה, על בימייש לדחות הטענה. הנתבעת טענה שבמהלך תקופת בניית המיזם היו מספר יאירועים מלחמתייםיי שגרמו לעיכוב בהשלמת הבנייה, כאשר במהלכם היה מחסור כללי ארצי חמור בפועלי בניה.
הנתבעת טענה כי במהלך חודש נובמבר 2012 אירע מבצע “עמוד ענן”י, במהלכו נורו מטחי רקטות כבדים לעבר המרחב שבו היה מצוי אתר הבניה של המיזם. הנתבעת ציינה כי באחד מהמטחים הללו אירעה פגיעה ישירה בבניין בראשון לציון שנמצא בסמוך מאוד לאתר הבנייה של המיזם שגרמה להרס רב. במהלך תקופה זו נאלץ הקבלן המבצע להפסיק את העבודות באתר הבניה במשך זמן האזעקות שהתריעו על ירי רקטות וזאת על מנת לאפשר לעובדים להישמע להוראות ההתגוננות של פיקוד העורף. למותר לציין כי מלבד האמור המצב הביטחוני הנייל הוביל גם למחסור ניכר בפועלי בנייה.
עוד טענה הנתבעת שבמהלך החודשים יוני-אוגוסט 2014 אירעו המבצעים “שובו אחים” וייצוק איתן”, להם הייתה השלכה כבירה על המשק הישראלי בכלל ועל ענף הבנייה בישראל בפרט, כאשר במהלכם היה מחסור כלל ארצי חמור בפועלי בנייה בענף זה במשק, לרבות במיזם נשוא התביעה
דנא.
התובעים, דחו טענת הנתבעת לגבי הפסקת מניין הימים למסירת הדירה בגין מבצעיים צבאיים. התובעים טענו שהמבצעים יעמוד ענן”י וייצוק איתן’ לא גרמו לאיחור וכי לא הוכח קשר סיבתי בין המבצעים ובין התקופות המצדיקות הפסקת מניין הימים.
95. הנתבעת העמידה אישורים של שירות מילואים, אולם בימייש אינו מכיר באישורים של מר כהן שכן לא העיד. העד מר פלק אישר כי רק האישור משנת 2014 נוגע לתובענה זו. מר פלק לא עבד אצל הנתבעת בתקופת “עמוד ענן’ ולגבי תקופת ייצוק איתן’י לא ידע בעמוד 24 לענות מידיעה אישית שכן שירת במילואים.
24 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
96. בימייש לא השתכנע כי ההעדרות של מר פלק בחודש יולי 2014 גרמה לעיכוב בעבודות. בישיבה ביום 286.18. מר פלק לא ידע להשיב לשאלה מדוע הנתבעת לא הודיעה לרוכשים על עיכוב במסירה. מר פלק העיד בעמוד 25 כי עת היה במילואים התעדכן טלפונית עם מי שניהל העבודות בשטח ורק לאחר ששב אמד העיכובים. על הנתבעת היה להעיד את מי שניהל העבודה בפועל בתקופות בהן
נגרמו עיכובים.
97. הנתבעת לא העמידה יומני עבודה ולעד מר פלק לא היה מענה מניח הדעת בישיבה ביום 286.18. בעמוד 25 מדוע לא הוגשו. אין בחשבוניות שהוגשו באמצעות העד פלק כדי לבוא במקום יומני העבודה. כמו כן, לא הובאה עדות מטעם הקבלן המבצע להוכיח הטענות הכלליות, פרט לכתבות מהמרשתת וריכוז חשבוניות, ולראיה, הנתבעת אף לא ידעה לנקוב במועדים המדויקים בהם כביכול התעכבה העבודה בגין מבצעים צבאיים.
98. העד מר פלק אף אישר כי נמסר לו טלפונית שכאשר הושמעה אזעקה, העובדים לא עזבו את האתר, אלא המתינו בממייד.
99. במהלך עדות מר פלק התובעים הגישו פסק דין שדן בטענה זהה של התובעים לגבי המיזם, הוא תאיימ 36510-08-16 כהן נ’ גינדי (להלן :ייעניין כהןיי). גם שם הנתבעת העידה את מר פלק כדי לבסס הטענה לעיכוב בעבודות עקב מבצעים צבאיים. בימייש (כבוד השופט חסדיאל) דחה הטענה ואין לבימייש זה, אלא לחזור על הנימוקים שרובם מתייחסים לתשתית עובדתית זהה, גם בעניין זה.
100. בימ”ש קובע כי הנתבעת לא העמידה הראיות הנדרשות לצורך הוכחת קשר סיבתי בין המבצעים ובין דחיית העבודות במיזם ולכן גם מסיבה זו דוחה הטענה.
טענה לדחיית מועד המסירה בהסכמה ליום 309.14. וליום 106.15.101. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי בהתאם להוראות הסכם המכר ובהתאם להוראות הסכם הזמנת שינויים ותוספות בדירה שנחתם בין התובעים ובין הקבלן המבצע הסכימו התובעים לעדכון ודחייה של מועד המסירה המוסכם בדירה בשלושה חודשים בשל הזמנת השינויים והתוספות כאמור וזאת בנוסף לתקופות דחייה מוסכמות נוספות, ככל שיתרחשו ואף התחייבו כי לא יעלו כל טענה בקשר לכך.
כמו כן טענה הנתבעת שהתובעים הסכימו בנוסף לעדכון ודחייה של מועד המסירה המוסכם בדירה בתקופת גרייס של 180 ימי עבודה וזאת בנוסף לתקופות דחייה מוסכמות נוספות, ככל שיתרחשו.
25 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
בהקשר זה, הנתבעת הדגישה כי הבסיס להסכמה כאמור נעוץ היה בין היתר בעובדה כי התובעים היו מבין הרוכשים הראשונים שרכשו דירה במיזם שהיה באותה עת בשלב מקדמי וטרם קבלת
היתר בניה.
הנתבעת טענה שרק בהתאם להוראות ההסכם הנייל מועד המסירה של הדירה נקבע כביכול ליום 1006.2015. וזאת מבלי לגרוע מהוראות אחרות בהסכם המכר המאפשרות לעדכן ולדחות את מועד
המסירה המוסכם בהתקיים נסיבות מסוימות.
תה
102. לאחר שבימייש הקריא בדיון לנתבעת, לבקשתה, את תקופות הפטור או הדחיה שהיא בתשובה לשאלה קודמת של בימייש, הנתבעת ביקשה יילהבהיר, סעיף 7 לסיכומי הנתבעת הועלתה טענת הנתבעת בקשר להסכם השינויים וטענתנו הוא כי מועד המסירה התעדכן, בהסכמה לתאריך 3009.14..
בסעיף 8 לסיכומים, הובאה טענת הנתבעת בעניין עדכון תאריך המסירה, בגין סעיף 713. להסכם המכר, כך שמועד המסירה, נדחה בהסכמה ליום 1006.15..
*
כאשר ביהמ”ש אומר לי: “תראה לי את ההסכמות של התובעים לשני המועדים שכרגע ציינתי”, אני אומר כי בפועל הוא רוכש דירה, חותם על הסכם, להסכם עורכים נספח שינויים שנעשה לבקשת הרוכש.
כאשר ביהמ”ש אומר לי: “האם יש הסכם בו התובעים מסכימים בחתימת ידם, פעמיים, פעם אחת ליום 3009.14. ולאחר מכן ל-1006.15.- אני משיב כאשר ביהמ”ש מתעקש לקבל ממני את ההסכמות בכתב של התובעים, אני מפנה להסכם השינויים המדבר על דחייה של שלושה חודשים, כך שזה כתוב בהסכם השינויים.
כאשר ביהמ”ש אומר לי מאיזה יום לאיזה יום, אני אומר כי זה לא עובד כך. הסכם השינויים נוקט בשפה ברורה, של ארכה לשלושה חודשים, שהינה מוסכמת. כאשר הסכם המכר בין הצדדים ונספח השינויים לו מדבר על ארכה בת 210 ימים, שהופחתה בנספח השינויים ל-180
ימי עבודה.
כאשר ביהמ”ש אומר לי כי הוא נותן לי הזדמנות אחרונה, להגיד לי בצורה ברורה, לכל ארכה ודחייה מאיזה יום לאיזה יום, אני אומר שאין מסמך שבו הנתבעת מסרה לתובעים, שבעקבות ארכה מוסכמת בניהם, המועד ידחה ליום קונקרטי, אלא ההסכמות בין הצדדים הן למספר חודשים קונקרטיים”
26 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
103. די היה בתשובות אלה כדי לדחות טענות הנתבעת לגבי הסכמה לדחיית מועד מסירת הדירה. אולם, בימייש, למעלה מהדרוש, ידון בטענות אחת לאחת.
המשך דיון בטענת התובעת להפסקת מניין הימים בגין הסכם השינויים: 104. התובעים טענו שהשינויים שהוזמנו לא הצדיקו את מלוא התקופה, לה טוענת הנתבעת. לטענת התובעים השינויים שבוצעו הופחתו באופן משמעותי ממה שהוזמן, והצריכו 6 ימי עבודה.
105. כאן המקום להפנות לפסיקה העקבית שדרשה מהקבלנים לשכנע כי פרק הזמן לגביו קיבל הקבלן הפטור מתשלום פיצוי היה סביר וכי אכן נעשו עבודות בפועל לבקשת הקונה, שהצדיקו מתן
הפטור.
21.”
106. לעניין זה יש להפנות לסיכום הפסיקה לגבי התניה על מועד המסירה ברע”א 6605/15 שמש ואח’ נ’ ספייס בניה (פורסם בנבו):
נקודת המוצא לדיון בענייננו היא הזהירות היתרה שבה יש לנהוג בכל הקשור להגנה על זכויותיהם של רוכשי דירות. כפי שצוין בע”א 7991/07 רפאלי נ’ רזין [פורסם בנבו] (124.2011.): “חשוב לשוב ולהדגיש כי רכישתה של דירת מגורים בישראל היא העסקה המשמעותית ביותר בחייה של משפחה ממוצעת ועל כן סוגיה זו מצריכה פיקוח שיפוטי מיוחד לשם הגנה על האינטרס הציבורי” (שם, בפסקה 16. כן ראו: ע”א 148/77 רוט נ’ ישופה, פ”ד לג(1) 617,624 (1979) (להלן: עניין רוט)). הדברים יפים היום כביום כתיבתם, ואף ביתר שאת.”
107. בעניין שמש, בימ”ש העליון מצא להתייחס לאפשרות בה קבלן ינסה לפטור עצמו מתשלום פיצוי על פי חוק המכר (דירות) תשל”ג 1973 (להלן :”חוק המכר דירותיי) ע”י יצירת תניית פטור “המתחפשתי לתנייה שעניינה יצירת מועד מסירה חדש: יי27. לכאורה, עצם האפשרות לקבוע מועד חוזי חדש אינה נוגדת את הוראות החוק, שהרי האיחור במסירת הדירה יימנה על פי החוק רק מן היום שעליו הוסכם כיום המסירה. זאת, בשונה מתניית פטור מחבות בגין איחור במסירה. יש אפוא לבחון בכל מקרה ומקרה האם בפנינו הסכמה עדכנית על מועד המסירה או שמא תניית פטור ייהמוצגת” או “המתחפשתי לתניה שעניינה הסכמה על מועד מסירה חדש, אך בפועל נועדה לפטור את הקבלן מחובת הפיצויים המוטלת עליו מכות החוק.”
108. בימייש מכיר בכך שלגבי ביצוע עבודות שינויים יש הצדקה לאזן בין עניינו של הקונה לקבל הדירה במועד ובין הצורך להביא בחשבון עיכוב במסירה עקב שינויים שמבקש הקונה. אולם, מכאן ועד הפסקה גורפת של מניין הימים בגלל עצם הגשת בקשה להזמנת שינויים, הדרך ארוכה. בימייש
27 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
קובע כי תניית השינויים הגורפת עליה מסתמכת הנתבעת היא תניית פטור יימתחפשתי ולכן היה עליה להעמיד ראיות לגבי פרק הזמן המדויק בו ביצוע השינויים עיכב מסירת הדירה
109. לעניין זה ראה גם ההנמקה בעניין כהן. אולם, בשונה מעניין כהן, שם בימ”ש קבע כי השינויים לא היו זניחים כפי שהתובע שם טען, התמונה העובדתית כאן שונה.
110. מחקירת התובעת ביום 286.18. בעמוד 20 עלה כי מטעם הנתבעת תאמה השינויים גב’ סיגל דויטש שלא העידה.
111. העד מטעם הנתבעת, מר פלק אישר בישיבה ביום 286.18. בעמוד 25 כי השינויים הוזמנו באפריל שנת 2013, כאשר רק בשנת 2014 הבניין היה בשלב של עבודות גמר ולכן ספק רב אם עבודות השינויים עיכבו מסירת הדירה לתובעים. גם העד פלק הזכיר את יימתאמת השינויים”, היא גבי דויטש כבעלת ידע רב בסוגיה. אולם, כאמור לעיל, היא לא העידה.
112. מכיוון שהנתבעת לא העמידה עדות מטעם מי שביצע בפועל עבודות השינויים מטעם הקבלן המבצע וגם לא את גבי דויטש, בימייש מקבל עמדת התובעים לפיה, לאחר הפחתה משמעותית של הזמנת השינויים, ראה עדות התובעת בעמוד 31 בשורה 32 ובעמוד 32 משורה 15, אין להכיר ביותר
משישה ימי עיכוב.
113. לפי חישוב התובעים,שווי פיצוי בגין 5 ימי עבודה מסתכם בסך של 140 דולר לפי היחס של 6 ימים מתוך 30 ימים לחודש. לכן, לפי שער הדולר בעת הגשת התביעה, יש להפחית הסך של 534 .
הטענה לעניין תחולת סעיף 713. להסכם 114. התובעים טענו שאין להצדיק איחור לפי סעיף 713. להסכם המכר יימכל סיבה שהיאיי שאינו ברור, מקפח ומהווה תניית פטור. התובעים טענו גם בכל הקשור ב-“הגדרת ימי עבודה”.
115. בימייש שב גם בעניין סעיף 713., על הקביעה כי מדובר בניסיון בוטה לעקר מתוכן חובת הקבלן לפי חוק המכר לעמוד במועד המסירה החוזי. די בטענת הנתבעת בדיון לפיה מגיע לה ייגרייס”י של תשעה חודשים, כדי לדחות בשתי ידיים טענה זו.
116. בימייש מפנה לחוסר היכולת של הנתבעת להצביע על מועדי הפטורים או הדחיה בהסכמה כביכול, ומפנה לדבריו של העד מר קיטה בעמוד 29 בשורה 21 לפיהם מדובר בזמנים שונים. אולם, מה הם יזמנים שונים” אלה ? הנתבעת לא ידעה לומר.
28 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
מתן 6 ימי הודעה מראש 117. התובעים טענו בדיון ביום 76.20. שאין חולק שהמסירה ייהייתה ב 2206.15.. והיא לא הייתה ביום 1606.15. שזה המועד בו גינדי רק הודיע על מועד המסירה. המועד שבו הודיע גינדי על מסירת הדירה אינו המועד בפועל בו היא נמסרה. זה מקומם שגינדי טוענת כך כי בסעיף 76. להסכם, יש לתת מראש לפחות 6 ימים הודעה.”
118. אולם, בסופו של יום התברר בדיון שטענה זו לא נכללה בכתב התביעה ולכן בימייש דוחה אותה.
פיצוי בגין איחור במסירה 119. אשר על כן, לאחר הפחתה של שישה ימים ממשך האיחור, בסך של 534 ₪, בימיש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הסך של 31,478 .
עוגמת נפש
120. מצד אחד, היקף הטענות של התובעים בעניין ליקויי הבניה לא היה סביר, בלשון המעטה, ורבות מהן נזנחו. מצד שני, לא היה מקום לעמדת הנתבעת לגבי פיצוי בגין איחור בשנה בשישה ימי איחור כביכול בלבד ולכן בימיש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים בגין עוגמת נפש הסך של 5,500
.
סיכום בעניין גובה חיוב 121. אשר על כן, בימ”ש קובע פיצוי כולל בגין ליקויי הבניה, האיחור במסירה ועוגמת נפש בסך של
.₪ 61,000
הוצאות
122. לחובת התובעים, על בימייש להביא בחשבון הפער בין סכום התביעה בסך של 150,000 ובין הסכום שפסק בימייש בסך של 61,000 ₪. לא זו אף זו, הפער העיקרי נובע מטענה לפיצוי בגין ליקויי בניה וירידת ערך בסך של 135,000 ₪, כאשר בפועל בימ”ש פסק סך של 23,000 ₪, דהיינו, 17%.
123. כאן המקום לציין שהתובעים העלו טענות כספיות גבוהות יותר המגיעות ללמעלה מהסך של 240,000 ₪, אך מטעמי אגרה קבעו סכום תביעה נמוך. כך שעל בימייש היה לדון בפועל בסכום תביעה גבוה יותר באופן משמעותי מהסך של 150,000 .
124. מתוך 70 סעיפי ליקויים, רק מספר קטן של ליקויים אושר על ידי המומחה מטעם בימייש. על אף שהפסיקה מעניקה עדיפות למומחה מטעם בימייש, מבחינת התובעים, מעמד חוייד מטעמם זהה למעמד חווייד המומחה מטעם בימייש ואולי אף עולה עליה. לכן, הלינו על בימייש שלא קצב זמן
29 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
חקירה מספיק שאמור היה להביא לכך שהמומחה ייחקר על כל אחד ואחד מסעיפי חוות דעתו. מכאן שכמעט בכל מקום שבו המומחה מטעם בימייש קבע אחרת מחוייד של המומחה מטעם בימייש, התובעים ראו בכך טעות בולטת.
125. לחובת הנתבעת בימ”ש מביא בחשבון שלא היה מקום לעמדת הנתבעת לעניין הפיצוי בגין האיחור לפיה בחלוף שנה ממועד המסירה על פי החוזה, התובעים זכאים לשישה ימי פיצוי כביכול.
126. נוסף לכך, שני הצדדים הקשו מאד על ברור המחלוקת כפי שעולה משתי החלטות שבימייש נתן ביום 43.20. כלהלן: יימה שקורה כעת באולם מסביר מדוע תיק ליקויי בניה פשוט לכאורה הופך להיות טיעון בלתי נגמר וצורך משאבי משפט חסרי כל הלימה למחלוקת בין הצדדים.
התקיים דיון ארוך בסוגיות השונות לאחר הגשת סיכומים.
בית המשפט הגיע למסקנה שיש לבצע השלמות לחווייד המומחה.
לאחר שקיבל את חווייד ביקש את התייחסות הצדדים. התובעים, וזו זכותם הודיעו כי אינם מקבלים את השלמת חווייד.
למען הסר ספק, בית המשפט הורה להם להשיב האם הם מעוניינים לחקור את המומחה על חווייד משלימה.
תחת להגיש הודעה בת שורה אחת בה הם משיבים בחיוב או בשלילה הגישו טיעונים משפטיים שלא היה מקום להגישם מלכתחילה.
התובעים צודקים בדבר אחד שהיה על הנתבעת להגיש מייד הודעה בה הם מוחים על השימוש בזכות להשיב כהשלמת סיכומים ותחת זאת חיכו עד תחילת הדיון היום כדי לטעון באריכות מרובה מה דעתם על כל סעיף ומייד התובעים מעוניינים לטעון באריכות מרובה על דברי בייב הנתבעת. כעת השעה 0930. בית המשפט לא הצליח לדון בסוגיות חדשות ונאלץ לחזור לסוגיות שדן בהן בישיבות קודמות.
לדעת בית המשפט הטענה שבנסיבות אלה לבית המשפט אין סבלנות כלפי התובעים עומדת בסתירה מוחלטת לעובדות כפי שתוארו ואם התובעים רוצים להמשיך לטעון יהא עליהם להביא
30 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
הגשת סיכומים
13. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 129.18., הנתבעת ביום 2511.18. והתובעים הגישו סיכומי תשובה ביום 212.18.. עקב המספר הרב של הסוגיות בהן נחלקו הצדדים, בימייש נאלץ לזמנם לדיון לצורך מענה לשאלות.
הדיון השביעי 14. ביום 104.19. התקיים הדיון השביעי. הצדדים ענו לשאלות בימייש. הדיון התארך בסוגיות מסוימות מעבר לסביר. נוסף לכך, הדיון הופסק שכן התובעים טענו כי יש להם התחייבות נוספת המחייבת סיום הדיון וביקשו להמשיך הדיון בישיבה אחרת.
הדיון השמיני 15. ביום 210.19. התקיים הדיון השמיני. גם דיון זה התארך בסוגיות מסוימות מעבר לסביר וגם הוא הופסק לבקשת הצדדים, אם כי יש להביא בחשבון שדיון זה הופסק גם בגלל תקלת מחשב במהלכה נמחק חלק מהדיון והיה צורך לשחזר הפרוטוקול. הטיפול בתקלה ובשחזור גזל זמן רב.
הדיון התשיעי
16. ביום 1812.19. התקיים הדיון התשיעי. נמשך הדיון במענה לשאלות. ביהמייש הפנה למומחה שאלות הבהרה שנמצא שלא ניתן לגביהן מענה בחוות דעתו.
חוות דעת משלימה
17. ביום 121.2020. הגיש המומחה מטעם ביהמייש את חוות דעתו המשלימה.
הדיון העשירי
18. ביום 43.2020. התקיים הדיון העשירי. נמשך הדיון במענה לשאלות במחלוקות לגבי ממצאי המומחה. עקב התארכות הדיון, בימייש הפסיק הדיון וקבע מועד לדיון המשך.
הדיון האחד עשר 19. ביום 75.20. התקיים הדיון האחד עשר. הצדדים הודיעו על השגת הסכמה בסוגיה מסוימת והתובעים ביקשו לדחות המשך שמיעת התובענה למועד אחר.
הדיון השניים עשר 20. ביום 36.20. התקיים הדיון השניים עשר. בימייש סיים קבלת המענה לשאלותיו. הצדדים הודיעו כי עשויים להגיע להסכמה שתייתר הצורך לכתוב פסק דין ולכן בימ”ש דחה המועד למתן פסק הדין.
3 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
דיון והכרעה 21. על בית המשפט להכריע בשאלות שלהלן :
:
האם הנתבעת איחרה במסירה הדירה?
האם יש לאמץ את חוות דעת המומחה במלואה, או האם יש מקום לקבל מי מטענות הצדדים ביחס למחלוקות שהתגלעו ביחס לממצאי המומחה בחוות דעתו? האם יש לחייב הנתבעת בתשלום עוגמת נפש?
גרסת התובעים
22. התובעים טענו בכתב התביעה כי הקבלן המבצע מטעם הנתבעת, חברת א. דורי בע”מ (להלן: ייהקבלן המבצעיי) העסיק עובדים בלתי מיומנים ללא פיקוח. עוד טענו שמנהלי העבודה באתר התחלפו חדשות לבקרים, ובתדירות גבוהה, וכל הסימנים העידו על כך שהדירה תימסר עם ליקויי בנייה קשים וחמורים. התראות על כך נשלחו מטעם התובעים ולא זכו להתייחסות.
התובעים הפנו לחוות דעת מומחה מטעמם לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה נאמדת בסך של 121,363 ₪ ודרשו על פי הוראות ההסכם פיצוי בסך של 32,012 ₪ בגין איחור במסירה.
התובעים טענו כי קיומם הליקויים בדירה בצירוף הצורך לנהל מאבקים לתיקונם, גרמו לתובעים לאובדן הנאה מהדירה שרכשו במיטב כספם, לטרחה, לטרדה, התרגזויות, בזבוז זמן ועוגמת נפש בסכום המוערך לצרכי אגרה בלבד כדי 30,000 ₪.
גרסת הנתבעת 23. הנתבעת דחתה כל טענות התובעים ובימייש יידרש לטענות הנתבעת במסגרת הדיון בסוגיות
השונות.
שיהוי
24. הנתבעת טענה שטענות התובעים הועלו לראשונה בשיהוי ניכר וזמן רב לאחר מסירת הדירה וכי אינן עולות בקנה אחד עם המסמכים עליהם חתמו התובעים בזמן אמת עם קבלת הדירה לרבות פרטיכל מסירת הדירה וכן הצהרה על גמר חשבון לעניין זיכויים. בשים לב שהדירה נמסרה בחודש יוני 2015, הגשת תביעה בחודש פברואר 2017, אינה נחשבת זריזה, אך אין לראות בה שיהוי כטענת
הנתבעת.
ליקויי הבניה 25. כבשגרה, לגבי טענות לליקויי בניה, בימיש מינה מומחה מטעמו שבדק הטענות השונות והרבות.
4 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
בחשבון שבית המשפט ייאלץ להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה עקב התארכות הדיון שלא לצורך….
החלטה בעניין הוצאות לטובת אוצר המדינה תינתן בסוף הדיון, בית המשפט מזהה ששני הצדדים סבורים שזמנו של בית המשפט הוא בלתי מוגבל וניתן להאריך בדיון במחלוקות בתיק זה ללא הגבלה על חשבון בעלי דין רבים אחרים ועל בית המשפט לשקול חלוקה צודקת של הזמן השיפוטי היקר בין בעלי הדין כאן לבין מאות בעלי דין אחרים שממתינים.”
127. אשר על כן, בסוגיה של ליקויי בניה, בימ”ש קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו. רק בגלל עמדת הנתבעת בעניין האיחור המסירה, בימיש מחייב אותה לשלם לתובעים מחצית האגרה ששילמו ושכייט ב”כ התובעים בסך של 10,000 ₪.
סוף דבר
128. אשר על כן, מחייב הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן: 61,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. מחצית האגרות ששולמו צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום. 10,000 שייח צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, לי סיוון תשייפ, 22 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
עדי הדר, שופט
31 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
כאן המקום להזכיר מושכלות יסוד לגבי מעמד חווייד של מומחה מטעם בימייש. על פי הפסיקה, בית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה שמינה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (עייא 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע”מ נ’ רבי [פורסם בנבו] 3112.88., בריימ 5171/07 מנשה נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון [פורסם בנבו] 3112.07., א’ גורן סוגיות בסד”א 496 (מהדורה 11,2013).
לכן, בדרך כלל, לאחר הגשת חוייד של המומחה מטעם בימ”ש, ככל שלא עולהטענה לניגודי עניינים, או אי הבנה כללית של המומחה, הדיון מצטמצם לטענות לטעויות בולטות כביכול, כאשר התובעים מתעדפים חשיבות הטענות. אולם, התובעים כאן חלקו על מסקנות המומחה כמעט בכל עניין ועניין ואף הלינו על כך שבימייש לא העמיד להם זמן חקירה שיאפשר להם חקירה בכל עניין ועניין, וכאמור לעיל, מדובר בטענה לעשרות טעויות בולטות כביכול.
עקב המחלוקות הרבות ביחס לחווייד של המומחה מטעם בימיש, בימיש נאלץ להקדיש זמן שיפוטי רב ללא כל הלימה לסכום התביעה ונסיבותיה, כדי לקיים דיון לגבי כל סוגיה וסוגיה.
בדיון שהתקיים ביום 104.19. עלו הנושאים שלהלן בחווייד של המומחה מטעם בימייש:
מסמכי המכר
26. המומחה דחה הטענה לליקוי וקבע ייהמפרט הטכני מפרט את חלוקת הדירה בצורה מלאה ומושלמת. באשר לנושא הממ”ד, במפרט הטכני צוין ממ”ד בדירה. בתשריט הדירה מופיע סימון הממ”ד כחדר שמידותיו 340. / 280. מ’ ושטחו מעל 900. מ”ר והגובה הפנימי נטו זהה לכל גובה החדרים בדירה הנ”ל, מכאן זכותו של הדייר לנצלה כאוות נפשו. שטח הדירה מופיע בסעיף 5 למפרט הטכני, 135 מייר.”.
ב”כ הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
כניסה
גמר קרמיקה בפתח הבנוי שבמסגרת הדלת 27. המומחה דחה הטענה לליקוי וקבע יילא בוצע גמר קרמיקה בפתח הבנוי של מסגרת הדלת. חסר מילוי בטון מעל המשקוף. חוסר הגמר בסעיף זה טופל במלואו ע”י הקבלן כפי שמצאתי בעת הביקור וכפי שנמסר ע”י התובעת במקום.י
ב”כ הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימיש מאמץ מסקנת המומחה.
5 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
צביעת מלבן הדלת לקויה 28. המומחה קבע “לא מצאתי ליקוי בצביעת הצד החיצוני של המלבן, גם לא פגמים בצבע. מצב הצבע אחיד, אך מצאתי סדקים נימיים בהיקף המשקוף לכניסה ובצד הפנימי מפוזרים ובאורך כולל של 1 מ’, יש לתקן ולסייד.” המומחה פסק סך של 200 ₪.
ב”כ הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
צירי הדלת וחלק מהכנף – מוחתמים בצבע 29. המומחה קבע “בצירי הדלת חלקית ביותר יש כתם בצבע לבן בלבד, יש לנקות הנדרש. הכנף נקייה.” המומחה פסק סך של 80 ₪.
התובעים הודיעו שלא העריכו במחיר ולכן אין צורך להידרש לממצא זה. בימייש מאמץ מסקנת
המומחה.
:
נעילת הדלת בניגוד לתקנה 292.30. המומחה דחה הטענה לליקוי. בימיש חוזר על דבריו בדיון לפיהם, בין אם עסקינן בתקנה 292. או בתוספת לתקנה וליתר דיוק נספח ב’, מלשון הסעיף, או ככינויו ייהתקנהיי: “אמצעי נעילה”, עולה שלצד ההגדרות המדוייקות ישנה חלופה או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כד’.
במיוחד לצורך סוגיה זו של בחינה האם האמצעי האחר הוא שווה ערך מונה מומחה מטעם בית המשפט שהרי אין לבית המשפט מומחיות כדי לענות על סוגיה זו.
לאחר שבימייש עיין בחקירת המומחה, הוא לא מצא שגיאה בולטת, על פניה, כאשר המומחה מונה היבטים שונים אותם לקח בחשבון כדי להגיע למסקנה שאכן האמצעים בהם נקטה הנתבעת עונים על החלופה. לכן, בימיש אימץ מסקנת המומחה.
בריח הבטחון בדלת אינו נסגר כראוי 31. המומחה דחה הטענה לליקוי וקבע ש”מצב בריח הביטחון בדלת הכניסה נמצא תקין כפי שבדקתי בעת הביקור במקום. הדיירת מוסרת כנראה שנושא טופל בעבר.”.
הצדדים הודיעו בדיון כי אין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
6 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
סלון חלון הסלון (חדרון שבוטל במסגרת השינויים) שפונה אל המרפסת – מכיל זיגוג קבוע בחלקו התחתון – סעיף 11 לחווייד. 32. המומחה דחה הטענה לליקוי. התובעים הפנו לס’ 21.1. ייסימון לוח זכוכית בטיחותיי. הנתבעת הפנתה לחקירת המומחה בעמ’ 19-20 מיום 266.. כשבית המשפט העיר לנתבעת שבשונה מהנושא הקודם, מתקין התקנות או התקנים לא מצא להעמיד חלופה לשיקול דעת, הנתבעת טענה שהתובעים לא הציגו את התקן המדובר למומחה, אלא תקן 938 חלק 1 והמומחה לא נשאל על כך. הנתבעת טענה שהתובעים צירפו ההפניה רק לסיכומי התשובה ולכן מנעו מהנתבעת להתייחס. בית המשפט אפשר לנתבעת להגיש התייחסותה.
בימיש ידרש לסוגיה זו בהמשך הדיון.
דלת יציאה למרפסת 33. המומחה קבע פיצוי בסך של 200 ₪. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
אין גישה נוחה לידית דלת ההזזה
34. המומחה קבע פיצוי בסך של 500 ₪. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
פרופיל עליון חיצוני 35. המומחה קבע פיצוי בסך של 250 ₪. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
מרפסת סלון פגמים או שריטות באדן העליון – סעיף 15 לחווייד 36. המומחה קבע פיצוי בסך של 150 ₪. התובעים טענו שיש להחליף את כל האדן העליון ולכן אין טעם לדון סעיף – סעיף לגבי ליקויים שונים באדן והפנו לעמי 13 החל מס’ 15 לחווייד. בעמ’ 19 המומחה מטעם התובעים דרש להחליף
את האדנים.
הנתבעת טענה שבס’ 15 בחווייד של המומחה מטעם בימ”ש הוא התייחס לאדן עליון אלומיניום ובס’ 16 לאדן השיש תחת המעקה. ס’ 18 מדבר על אף מים בתקרת המרפסת. הנתבעת טענה שבס’ 28 לסיכומי התובעים הם מתייחסים לאדן השיש כלומר לס’ 16 לחווייד של אירני. הנתבעת טענה שהמומחה מטעם בית המשפט לא קיבל את המלצת המומחה מטעם התובעים לפיה יש להחליף
7 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
את האדנים וקבע שיש להחליף רק לאדן השיש ובשאר הסעיפים קיבל את דברי מומחה התובעים שיש לנקות בלבד.
התובעים טענו שייש אדן אחד, אדן השיש ועליו יש מעקה מזכוכית עם גימור אלומיניום. בס’ 16 לחווייד בן עזרא יש התייחסות לאדן המעקה היחיד. כשבית המשפט שואל אותי מדוע עליו לסטות מחווייד המומחה מטעם בית המשפט ולאמץ דווקא את חווייד של בן עזרא להחליף את האדנים בין אם מדובר באדן אחד או שניים, אני מפנה לאמור בס’ 28-29 לסיכומים שם התייחסנו לחקירת המומחה והסבר כיצד המומחה אירני שוגה ומתפתח בעת חקירתו ואני מפנה לס’ 29 לסיכומים.”
כשחברי לא עומד על התיקון בעצמו וכשבית המשפט שואל אותי האם אני חולקת על הסכום בו אומד המומחה את התיקון, בחקירתו הודה המומחה בקושי לבצע תיקונים לשיטתו מבלי לפרק את מעקה הזכוכית ואני מפנה לעמ’ 21 ש’ 17-18 לפר’. אירני טען שניתן לבצע תיקונים מעבר למעקה הזכוכית שבנוי על מעקה השיש והפגמים נמצאים בחלק החיצוני ואז הוא הבין שלא ניתן לתקן אלא אם מרימים את מעקה הזכוכית מפנה לעמ’ 21 ש’ 23. מדובר בתיקון לא בטיחותי והפתרון של אירני בחקירה היה להוציא את הזכוכית וגם זה מסוכן. כשבית המשפט אומר לי שבכוונתו להפנות שאלה לאירני האם יש צורך בביצוע תיקונים בהעמדת פיגום או בעבודה באמצעות ספלינג האם הוא משנה את האמדן של ביצוע התיקונים של האדנים אני אומרת שהיות ואירני הציע לעבוד בשיטת הסנפלינג והוא אמר שזה כרוך בסיכון ועלותו גבוהה, אני מסכימה. “
מכיוון שהנתבעת לא התנגדה לקבלת תשובת המומחה בסוגיה זו, בימיש קבע כי התרשם מחקירת המומחה שכאשר הוא עומת עם הקושי בביצוע התיקונים מתוך המרפסת גם הוא הגיע למסקנה שיש צורך באמצעים לצורך ביצוע התיקונים שלא הביא בחשבון כאשר אמד את עלות ביצוע התיקונים ולכן הורה לו להשיב לשאלה האם יש מקום לשנות את האומדן לצורך ביצוע התיקונים באדנים. אם כן, להעריך את שווי ביצוע העבודות, אם לאו, לנמק מדוע אין צורך לשנות האומדן.
סעיפים 16 ו-17 לחווייד
37. התובעים הסכימו עם עמדת בימייש לפיה לנוכח ההחלטה האחרונה התייתר הצורך לדון בסעיפים 16-17 שכן ההחלטה מתייחסת לממצאי המומחה ביחס לאדנים. הנתבעת טענה שאין לדון בס’ 17 שכן הוא נזנח בסיכומים.
התובעים עמדו על כך שלא זנחו ס’ 16 והפנו לס’ 21 לסיכומיהם. וטענו “אני לא צריכה לחזור ולטעון סעיף- סעיף מקום שבו המומחה מטעם בית המשפט מסכים עם המומחה מטעמנו ומתמחר את העלות ומסכם אותה. לכן ראשית טענתי שכל מה שהמומחה קבע שמגיע אין מחלוקת ואין טעם לטעון פעמיים. בהמשך ביקשתי להוסיף סכומים נוספים
8 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
ב”כ הנתבעת: חברתי קודם אמרה שהסנפלינג מייתר את ס’ 15-20 ובית המשפט אמר שלא מבין לגבי האדנים והכל נכנס לסנפלינג, עכשיו חברתי רוצה להוסיף את מה שקבע אירני. אני לא יודעת אם אנו במחלוקת. אם זה במחלוקת לא ניתן לקבל כפל פיצוי.”
בית המשפט קבע כי לא יימוצא להיכנס לדקדוקי עניות האם התובעים התייחסו לכל אחד מהסעיפים 15-17 בנפרד, שכן התובעים חלקו על המומחה לגבי המהות בסוגיה ודרשו להחליף את האדנים, שעה שבית המשפט לא מקבל את עמדתם ולכן כל שנותר הוא לאמוד את עלות ביצוע התיקונים שהמומחה קבע בס’ 15-17 לנוכח האפשרות שיש להזדקק לביצועם לגבי כל הסעיפים או חלקם בפיגום חיצוני או בסנפלינג.”
38. ביום 210.19. נמשך הדיון בסוגיות השונות. עקב תקלת מחשוב, החלק הראשון של הדיון נמחק ולכן בימייש שחזר בהחלטה מהלך הדיון.
הדיון החל בסעיפים 15-17 לחווייד. 39. נמשך הדיון בסעיפים 15 ו- 17 לחווייד של המומחה מטעם בימ”יש לנוכח הגשת תשובתו לשאלת בימייש בדיון הקודם. המומחה הודיע ביום 294.19. כי התיקון הנדרש בהתאם לסעיף 16 יעמוד על הסך של 4,800 ₪ במקום הסך של 2,650 שייח. התובעים הודיעו כי התשובה מקובלת עליהם. עוד טענו כי על אף שהנתבעת איבדה זכותה לתקן, בעניין זה הם מוכנים שהנתבעת תבצע את התיקון. בימייש מאמץ מסקנת המומחה בהתאם להודעתו מיום 294.19..
סעיף 11 לחווייד 40. נמשך הדיון בסעיף 11 שהחל בישיבה קודמת. התקיים דיון בטענת התובעים כי יש חובה על הנתבעת להוכיח כי השמשה נבדקה על ידי מעבדה מוסמכת בעניין התאמתה לתקן הישראלי. בית המשפט קבע כי בהעדר ראיה שהשמשה נבדקה על ידי מעבדה מוסמכת, בשים לב לסוגיית הבטיחות, הוא היה אמור לקבל את התביעה בעניין זה. אולם, לפנים משורת הדין, נתן לנתבעת 30 יום להעמיד אישור של מעבדה מוסמכת לפיה השמשה עומדת בדרישות הבטיחות.
סעיפים 18-21 לחווייד 41. המומחה קבע בגין ליקויים שונים במרפסת הסלון פיצוי בסך של 1,270 ₪. הצדדים הודיעו שאין מחלוקת. בימייש מאמץ מסקנת המומחה.
סעיפים 22 עד 27 לחוייך- גובה סף של חלונות 42. המומחה דחה הטענה לליקוי. בית המשפט קבע כי בהיעדר ראיה מפורשת וברורה לעניין התחייבות הנתבעת, הוא מקבל את עמדת הנתבעת כי יש לאמץ חווייד של המומחה מטעם בית
9 מתוך 31
סמוראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 44112-02-17 גורגי ואח’ נ’ גינדי מגדלי הלאום בע”מ
המשפט שסבר שבקומה גבוהה מטעמי בטיחות יש להגביה את גובה הסף הנמוך של החלונות. עלתה טענה גם לגבי חריגה של גובה הסף התחתון של חלון הממייד, אולם לאחר שבית המשפט עיין בס’ 44 לחווייד של המומחה מטעם בית המשפט הוא מצא גם בעניין החלון של הממייד שאין מקום להתערב בחווייד של המומחה, שכן הוא לא קיבל את טענת התובעים שדין חלון הממייד הוא כדין החלונות בשאר החדרים.
סעיף 28 לחווייד – חישוב פתח החלון 43. המומחה דחה הטענה לליקוי. הנתבעת טענה שעל בימייש לאמץ את פסה”ד משנת 2013 ולא פסהייד מאוחר משנת 2015 כי ייפסייד רקפות נשען על הגדרת המונח “חלון” ואילו פסה”ד ירושלים נשען על הגדרה של שטח החלון המופיע בס’ 20.1. בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה שקובע
שטח הפתח בו מותקן החלון…” (מצטט). אני טוען שאין התייחסות בפסה”ד המאוחר להגדרת שטח החלון ב 20.1. אלא ההתייחסות למונח כללי יותר – חלון. אני סבור שפסהייד חסר. כשבית המשפט אומר לי שלהבדיל מסוגיות קודמות בהן עלתה סוגיית הבטיחות כבר נראה לבית המשפט שהסוגיה המרכזית של כוונת מתקין התקנות והיא הנאה של דיירי הדירה מכניסת אוויר ואור ואימוץ עמדה לפיה הקבלן יכול לשים מסגרת בשטח של 30 סמ’ למשל יגרום לתוצאות בלתי סבירות אני משיב שבמקרה שלנו המומחה קבע בס’ 28 שהיחס לפי שיטת החישוב שהוא נקט הוא 154. % כלומר כמעט פי 2 מ 8
%. המצב רוב החלון חסום לא מתקיים. הוא לא ציין שיש כאן אי סבירות וחוסר אוורור. לגבי פסקי הדין, לשון התקנה ברורה. זה לא המקרה בו שני בתי משפט מחוזיים מעניקים פרשנות שונה לחוק ואז ניתן לבחור אחת מהן. לעיתים מפרשים לפי הגיון ואז ניתן לבחור את האפשרות ההגיונית יותר שנועדה לאותו מקרה. כאן יש מצב בו לשון התקנה ברורה וקובעת איך מודדים את השטח. איננו מגיעים לפרשנות התכליתית. כשבית המשפט שואל אותי היכן הוגדרו המילים “מידות המידה החיצוניות המינימליות” אני אומר שהמומחה קבע שמידות פתח החלון 165X118X140. והתוצאה היא על פי התקן. ” התובעים טענו שאופן המדידה הוא במחלוקת, לא המדידות עצמן. היחס הוא בין 064. מייר שטח האוויר ואילו הדרוש הוא 087. מייר. ההפרש באחוזים גדול ואין אישור לסטות מדרישות התקן.
הנתבעת טענה ש’ימבלי לגרוע מהטענות שלנו, המומחה לא מדד בצורה הזאת. המומחה לא אומר מה שטח החלון. כשבית המשפט שואל אותי האם אנו מעוניינים שהמומחה יבצע מדידה נוספת לפי שיטת בן עזרא אני אומר שייתכן שיש לו מדידות ולא ציין, הוא סבר שזו הדרך למדוד. זה עניין של מומחיות מהנדס שבית המשפט מינה, וייתכן שבחומר הגלם שלו יש נתונים שלא רשם בחווייד כי לדעתו לא רלוונטיים.
10 מתוך 31
