בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ
37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
לפני כבוד השופטת תמר אברהמי
מבקשת
סנטוויש בע”מ ע”י ב”כ עו”ד סער גרשוני [גרשוני ושות’ – עורכי דין]
נגד
משיבה
CHANEL (חברה מאוגדת לפי דיני צרפת) ע”י ב”כ עו”ד ד”ר שלמה כהן, עו”ד שי ישראל ועו”ד יניב באום ד”ר שלמה כהן ושות’, עורכי דין]
פסק דין
2
לפני מחלוקת בדיני סימני מסחר בין יצרן בשמים לבין עסק הרוכש בשמים מקוריים ומעביר אותם לבקבוקונים קטנים אותם הוא מוכר לצרכנים.
כללי
1.
סנטוויש בע”מ (להלן: “התובעת”), חברה ישראלית, מצהירה כי הגיעה למסקנה שמכירת בושם ממותג באריזות קטנות, יאפשר ויקל על אנשים להתנסות בבשמים רבים יותר, לגוון ולהתאים את השימוש בבשמים בהתאם לאירועים, ימים, לבוש וסגנון חיים, להנגיש את הבשמים המוכרים לאוכלוסיות אשר אינן חפצות או אינן יכולות לרכוש בשמים באריזה הגדולה והיקרה, וכן לאפשר לאנשים לנסות בושם ולראות האם ברצונם לרכוש אותו לאחר מכן באריזה הגדולה.
6 7 8 9 10
2.
13
התובעת רוכשת בשמים שונים, מייבאת אותם לישראל ביבוא מקביל, פותחת אותם, מעבירה את התכולה לבקבוקונים קטנים של 8 מ”ל כל אחד ומוכרת אותם. על גבי כל בקבוקון מציינת התובעת בין השאר את שם יצרן הבושם ושם הבושם.
17
התובעת נוהגת באופן זה גם לגבי בשמים של המשיבה (להלן: “הנתבעת” או “שאנל”), שהיא – לית מאן דפליג – יצרנית נודעת בתחום האופנה והקוסמטיקה. במקרה כזה, התובעת מציינת על גבי כל בקבוקון את שמה של שאנל ואת שם הבושם הרלוונטי: “5 C hanel N” או “Coco Mademoiselle”. °
19
1 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
הבושם המקורי… בנוסף, במהלך ההעברה עלולים לחדור אל הבושם חומרים שונים. בין היתר, בעת הסרה של המתז מהבקבוק המקורי עלולים לחדור לבושם שברי זכוכית או פלסטיק. כמו כן, בעת שאיבת הבושם ומילוי הבקבוקים אליהם הוא מועבר, הבושם בא במגע עם ציוד השאיבה והמילוי העלולים לזהם את הבושם, בין השאר כתוצאה מאי ניקיון הציוד או משימוש בציוד העשוי מחומרים העלולים להתפרק או להיות מומסים אל תוך הבושם. לבסוף, בזמן ההעברה יכולים לחדור אל הבושם חומרי ריח זרים, למשל, כתוצאה מאי הקפדה על החלפת הציוד (הצינוריות, המשאבה) המשמשים למילוי הבקבוקונים… כמו כן, חשיפת הבושם לאוויר ולתנאי סביבה לא מבוקרים (למשל אור או חום) עלולה לגרום לנידוף של הבושם, לתגובות לא רצויות של מרכיביו, להאיץ תגובות טבעיות המתרחשות בבושם או לגרום לפירוק של מרכיבי הבושם. לכן, ביקבוק מחדש של הבושם בבקבוקונים אחרים עלולה בהחלט להשפיע על הרכב הבושם ואיכותו.”
15
אמירות אלה מתייחסות כולן אל בשמים באופן כללי ולאפשרות העקרונית כי פעולת ביקבוק מחדש תשפיע על הרכב הבושם ואיכותו.
37.
18
19 20
22
הדברים שנכתבו בחוות הדעת מטעם התובעת (ד”ר נינו רבקה אליהו) שהוגשה עוד קודם לכן, אינם עומדים בסתירה לאמירות הנ”ל. בחוות דעת זו נכתב כי המרכיבים העיקריים בבשמים הם אלכוהול, מים וחומרי ריח המכונים לפי רוב תמצית ריח או שמן בושם. נכתב כי בבשמים לפי רוב נעשה שימוש באתיל אלכוהול שהוא חומר אשר מתערבב טוב עם מים ובעל לחץ אדים (מסוים בטמפרטורה מסוימת), וכי שילוב לחץ האדים עם היכולת להתערבב עם מים ועם תמצית הריח מאפשרים את פעולת הבושם. מוסיפה המומחית וכותבת כי האלכוהול מהווה את המרכיב העיקרי בבושם וכי הוא גם “חומר מחטא טוב ולכן מונע הופעה של מרבית החיידקים, וירוסים ופטריות בבושם”. אפילו בתיאור כללי זה וקודם להתייחסות קונקרטית לדרך הפעולה של התובעת, מדובר רק על המתרחש על פי רוב, על מניעת “מרבית” החיידקים, וכו’.
26
המומחית מטעם התובעת מציינת כי לצורך מתן חוות הדעת היא בחנה את דרך הפעולה של התובעת ובכלל זאת את משך הזמן שבין רגע פתיחת בקבוק הבושם ועד לסיום פעולת הביקבוק מחדש. כמו כן נטלה המומחית דגימות מהבשמים ושלחה אותן למעבדה.
11 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
גם אם אצא מתוך הנחה כי בדיקות של דגימות יצאו “תקינות” (תהא משמעות הדבר אשר תהא), לא ניתן ליתן “תו איכות” כללי בדרך זו על ידי פסק דין של בית משפט שנסמך על דגימות מסוימות ופעילות במועד מסוים. “הכשר” כללי כזה אינו מעשי ואף אינו רצוי לצדדים. על מנת שההכרעה במחלוקת תוכל לשמש, כפי שביקשו הצדדים, מצע להכוונת התנהגות עתידית, עליה להתייחס ככל הניתן לאפשרות מחמירה יותר. הכרעה שתחייב בדיקה פרטנית יכולה להגביר את הצורך בפנייה תכופה לערכאות, להקטין וודאות ואינה רצויה ברמת המדיניות המשפטית. כל זאת, אף מבלי להדרש לשאלות של עמידה בתקנים ושאר סוגיות שאינן נוגעות לזכויות קניין רוחני ואשר הגורמים הרלוונטיים אליהן לא היו חלק מההליך.
1 2 3 4 5 6
8
40.
לצורך הדיון יש להניח כי יש אפשרות לא זניחה, אף אם זו לא התממשה עד כה, שפעולה של ביקבוק מחודש יכולה להביא לשינוי במוצר מסוג בושם לנוכח טיבו ומהותו של מוצר
זה.
13
14
41.
15
16
כאשר נעשה שימוש בסימן מסחר לגבי שיווק מוצר העושה שימוש בסחורה המקורית אך יכול שאינו זהה לה, יש לבחון את התקיימות מבחני הגנת שימוש אמת כפי שנקבעו בפסיקה. נזכיר, גם אם היה נקבע שהמוצרים לאחר ביקבוק מחדש הם משום “סחורה אמיתית”, התובעת חפצה לעשות שימוש בסימני המסחר לצרכי שיווק ונקבע כי במקרה כזה כפוף השימוש למבחנים שנקבעו לגבי הגנת שימוש אמת (עניין הילפיגר, סע’ 29) הגם שיתכן כי יש שינוי ביישומם.
17 18 19
42.
הגנת שימוש אמת אשר בסעיף 47 לפקודה, מבטאת עקרון לפיו “אין בעל סימן מסחר יכול למנוע מאדם אחר לעשות שימוש בסימן המסחר המוגן בקשר לסחורה ה’אמיתית’ של בעל הסימן, שכן אין בשימוש זה משום הטעיה בדבר מקור הסחורה” (ע”א 3559 / 02 מועדון מנויי טוטו זהב בע”מ נ’ המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ”ד נט(1) 873 ( 26 . 9 . 2004 ), סע’ 14).
וקבע בית המשפט העליון:
“ההגנה שסעיף 47 מעניק לשימוש אמת בשם מסחר צריכה להיבחן על רקע העיקרון שלפיו האיסור על שימוש בסימן המסחר הרשום נועד למנוע הטעיה ולהבטיח מסחר הוגן.
13 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ
37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
44.
1 2
במקרה דנן מצביע החומר שלפני על כך שהתובעת ממלאת את הבקבוקונים בבשמים “מקוריים” (של הנתבעת). גם אם חל שינוי כזה או אחר בטיבו של המוצר בשל פעולת הביקבוק מחדש, המוצר המקורי הוא מרכיב עיקרי, שלא לומר – יחיד, בבקבוקון (הרלוונטי) של התובעת, שהוא המוצר אותו היא מוכרת. בנסיבות אלה, השימוש בשם הנתבעת ובשם הבושם בו מולא הבקבוקון, מקיים את מבחן הזיהוי, קרי – צורך בשימוש בסימן המסחר לשם זיהוי. יובהר כי התובעת מצהירה כי אינה עושה שימוש בסימני מסחר
4 5 6
7
אחרים של שאנל, כמו סימן המסחר המעוצב 44171 (9), אלא רק בשמה של הנתבעת ובשם הבושם בו נעשה שימוש.
בהקשר זה ניתן לתת את הדעת גם לחובות המוטלות על עוסק כלפי צרכן, כמו זו המופיעה בסע’ 17(א)(4) לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981, שם נקבע כי “על העוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר …כמות המצרך ופירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב”. במקביל מובהר כי הדיון בפסק דין זה אינו נעשה בהקשר חובות גילוי לצרכן או הנחיות רגולטוריות כלשהן ואינו קובע לגביהן מסמרות.
11 12 13
45.
16
העיון במבחנים הבאים, מבחן חיוניות השימוש ומבחן החסות, יבוצע תוך כדי ועל דרך בחינת השימוש שנעשה בפועל בסימני המסחר.
הבקבוקון 46. הבקבוקון אותו מוכרת התובעת מורכב מחלק פנימי המכונה כנראה “מחסנית” בושם (נספח J לתשובה) וממיכל ‘חיצוני’ רב פעמי שצבעו כסוף או ורוד, אליו נכנסת המחסנית (נספח 3 להמרצת הפתיחה, נספח ונספח L לתשובה).
20 21
47.
המיכל החיצוני נושא את שמה של התובעת (SCENT WISH) וכן לוגו שלה. אין שימוש בסימני המסחר של הנתבעת.
“מחסנית הבושם” היא שקופה ברובה (זכוכית) ובקצה יש מתז. על גבי החלק השקוף מצוינים סימני מסחר של הנתבעת (ר’ סע’ 16 להמרצת הפתיחה; סע’ 20 ונספח L לתשובה). למשל: מצוינת המילה CHANEL, מתחתיה כתוב: Chanel N° 5 EDP, ומתחת לאלה כתוב באותיות קטנות יותר: “MADE IN FRANCE”. ככל שניתן היה לראות מהתמונות, שמה של התובעת אינו מופיע על גבי המחסנית.
27 28 29 30
|
5
15 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL 30 אוקטובר 2019
2
בצדה של הקופסה מצויינת הצהרה, המכונה על ידי הצדדים “disclaimer”, לגבי ביצוע אריזה מחודשת והעדר קשר בין התובעת לבין יצרן הבושם. לכך נשוב בהמשך.
מסמכים מצורפים (“גלויות הסבר”)
52.
אל מוצר התובעת מצורפות גלויות הסבר (נספח M לתשובה).
53.
בגלויה אחת לא מצויינים סימני מסחר של הנתבעת או יצרן בשמים אחר. גלויה זו מכילה בעיקר את פרטי התובעת והסברים לגבי פתיחת הבקבוק והכנסת המחסנית. לא הועלו טענות בעניין זה.
54.
12
הגלויה האחרת מתייחסת לתוכנה של המחסנית. בחלק העליון מופיעים בברור שם הנתבעת, שם הבושם וצילום של בקבוק הבושם המקורי של הנתבעת.
15 16 17
מעט נמוך יותר מופיע “תיאור הבושם”. גם בו נעשה שימוש בפרטי הבושם והנתבעת. כך למשל מתחיל תיאור הבושם באחת הגלויות: “5 C hanel N מבית CHANEL הוא הבושם ° של “עכשיו ולתמיד”, בושם הנשיות האולטימטיבית. 5 C hanel N המפורסם הוא סמל ° הטעם הטוב, והוא כיום אחד הבשמים הנמכרים ביותר בעולם. זהו בושם מורכב מאד, שלא ניתן לבודד אף אחד ממרכיביו מחוץ לתרכובת. התווים העליונים מורכבים מ…”. תיאורו של הבושם האחר של הנתבעת מתחיל כך: “Coco Mademoiselle מבית Chanel הינו בושם לנשים המבוסס על פרחים, הדרים ותווים עציים. התווים העליונים הם תפוז, מנדרינה…”.
19 20
בחלק השלישי והתחתון מופיעים “תווים” – על דרך של תמונות/ציורים (כמו למשל – תמונת/ציור לימון) וכן “מאפיינים” – על דרך של מלים עם איור מתאים. למשל: “עצי” (עם איור של חלק מגזע עץ), “חורף” (איור של ענן ומטר), “דייט לילי” (איור של נעל עם עקב גבוה), “יום-יום” (איור של אופניים), וכדומה. בחלק זה אין שמות בשמים או יצרנים.
26
55.
29
סימני המסחר של שאנל מופיעים, אם כך, בשני חלקים של הגלויה – החלק העליון ותיאור הבושם. הטרונייה של שאנל מתייחסת להופעת הסימנים בראשה של הגלויה (סע’ 20 לתשובה). ואכן, האופן בו משולבים הסימנים בתיאור הבושם נראה חלק מובנה בתיאור
31
17 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
59.
התובעת סבורה כי מדובר בהצהרה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים” ותורמת למניעת הטעייה של הצרכנים (בנוסף לרכיבים אחרים שיש בהם כדי למנוע הטעייה). שאנל מצדה טוענת, בין השאר, כי צרכנים יבחינו ב-disclaimer, אם בכלל, רק לאחר שביצעו את הרכישה וקיבלו את המוצר; כי הוא מופיע בכתב זעיר באחת מפאות האריזה וקשה להבחין בו; וכי הוא מנוסח בצורה מטעה וחלקית אשר מאפשרת לצרכנים להמשיך ולקשר בין המוצר החדש לבינה (סע’ 28 לסיכומים).
1 2 3 4 5
60.
ניסוח ההצהרה אינו מיטבי. ראשית, המונח “אריזה מחדש” יכול להעלות על הדעת שינוי באריזה חיצונית בלבד להבדיל ממיכל פנימי. במובן זה, מונח כמו “ביקבוק מחדש” (או ביטוי מקביל), משקף באופן נכון יותר את המצב. כמו כן, בשילוב המילה “רק” יכול להיות משום הפחתת ערך ההצהרה ויש להשמיטה. בנוסף, יש לחדד (באופן הופכי) כי ליצרן הבושם אין כל קשר לתובעת וכי פעולותיה נעשות על דעתה בלבד.
9 10 11
61.
14
מיקום ההצהרה בפאה של הקופסה הוא סביר. בפרט כך כאשר הקופסה והאריזה אינן נושאות כלל סימני מסחר של הנתבעת.
17
במקביל יש לכלול את ההבהרות לא רק על גבי הקופסה אלא גם, באופן ברור ובאותיות הולמות, על גבי החשבונית, המסמכים הנילווים ובאתר האינטרנט.
62.
21
כל שנאמר לעיל לגבי רכיביו השונים של המוצר צריך לבוא לידי ביטוי גם בדרך בה משתקפים הדברים באתר האינטרנט. בכלל זאת, ציון ה-disclaimer המעודכן בברור ובמקום מרכזי ושינוי המינון לגבי הופעת סימני המסחר של הנתבעת כמתואר לעיל. שינוי המינון, הסדר והגודל צריכים להיות מיושמים גם לגבי תמונות.
63.
26
טענה נפרדת של הנתבעת היא כי ה-disclaimer אינו יכול “לרפא את התחלואים”, שכן לטעמה יש הפרה של סימני המסחר גם אם אין הטעייה לגבי מקור המוצר. טענה זו של הנתבעת מתייחסת לתכליות שבבסיס דיני סימני המסחר ולשאלות של הגנה על מותג ודילול מוניטין.
19 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL 30 אוקטובר 2019
בטיעון אותו העלתה הנתבעת, הערובה לטיב ואיכות המוצר קשורה להבנתי למקורו. צרכן הסבור כי מקורו של מוצר מסויים הוא ביצרן פלוני, מצפה לקבל בעקבות כך גם איכות וטיב מסויימים. עניין זה נבחן לעיל.
1 2
66.
עוד טוענת הנתבעת כי עיצוב האריזות שלה ושל בקבוקיה היוקרתיים מהווה חלק מתדמית המותג וכי “שיווק ומכירת בשמים הנושאים את סימני המסחר של שאנל באריזות חסרות ייחוד ובבקבוקונים גנריים”, ללא בידול בינם לבין מותגים אחרים, פוגע באופן ממשי בתדמית, מוניטין וערכי המותג (סע’ 17 לסיכומים). זכרוב מציינת כי הגנה על תדמית כשלעצמה, משרתת בעיקר את אינטרס בעל סימן המסחר ולא את אינטרס הצרכן, ואינה מתבקשת ממטרות דיני סימני מסחר (זכרוב, עמ’ 445). מכל מקום, גם טיעון זה משלב את העובדה שפעולת השיווק כוללות את סימני המסחר של הנתבעת, עובדה שנדונה במסגרת ההתייחסות לעיל למבחני שימוש אמת.
6 7 8 9 10 11
12
13
67.
טענה לגבי פגיעה בתדמית גם נוגעת לשאלת הגנת סימן מסחר מפני דילול מוניטין ושחיקתו. הדוקטרינה של “דילול מוניטין” נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון בע”א 3425 / 17 Societe des Produits Nestle נ’ אספרסו קלאב בע”מ ( 7 . 8 . 2019 ). בית המשפט ציין (סע’ 10) כי הנטייה בפסיקה ובספרות כיום היא לראות בתיקון הפקודה משנת 1999 לגבי סימן מסחר מוכר היטב ורשום, כהכרה בחקיקה בדוקטרינת הדילול, כי אין לבחון את הדוקטרינה באופן נפרד אלא על פי דרישות הפקודה וכי אין מדובר בשני הסדרים משפטיים נפרדים שעשויים להוביל לתוצאות שונות.
14 15 16 17 18 19
לצרכי ההליך הנוכחי די לומר כי טיעון דילול מוניטין לא עלה מפורשות וכי במתכונת בה התנהל ההליך, אין תשתית ראייתית או משפטית לבחינת קיומה של עילה של הנתבעת כלפי התובעת למעט לפי פקודת סימני המסחר (עילה שנדונה לעיל).
סיכום 68.
מן המקובץ עולה כי התובעת רשאית למכור מחדש מוצרים אותם רכשה כדין. היא אף רשאית לבצע מכירה שאיננה של המוצר בכללותו אלא של חלק הימנו. התובעת רשאית לעשות שימוש בסימני מסחר של הנתבעת לצורך ציון העובדה שמוצר הנתבעת שימש כמרכיב עיקרי, אם לא יחיד, של תוכן הבקבוקון ולשם זיהוי. במקביל, השימוש צריך לשקף באופן ברור יותר את מצב הדברים כהווייתו ואת העדר הקשר של הנתבעת לתובעת ולפועלה.
28 29 30
21 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL 30 אוקטובר 2019
72.
הצדדים לא הפנו לפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט העליון בארצות הברית בעניין זה או לשינוי חקיקה רלוונטי ואין אלא להניח כי הפסיקה בעניין Coty עומדת בעינה.
4 5 6
הנתבעת מפנה לפסיקה של ערכאות דיוניות וסבורה כי יש לראות בחלק מהן הסתייגות ואף צמצום של הפסיקה בעניין Coty. מהפסיקה שהובאה נראה כי למעט חריג אחד במערכת המדינתית, לאורך השנים – החל משנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ועד לשנים האחרונות? – ממשיכים בתי המשפט השונים, במקרים דומים יותר ודומים פחות, להתייחס להלכת Coty כהלכה רלוונטית גם אם לעתים הם מיישמים אותה באופן שונה או מצמצם שהם סבורים שהולם את הנסיבות (כגון – הצהרה “מחמירה” יותר בתווית המצורפת לאריזה החדשה”). כמקובל גם לגבי פסיקה ישראלית, הצדדים מנסים לאבחן את הפסיקה הדיונית האמריקאית ולמצוא בכל מקרה סימוכין לעמדתם9.
9 10
73.
אשר למשפט האירופאי, מפנה הנתבעת אל החלטה משנת 1978 של ה- Court of Justice of the European Communities בעניין Hoffman – La Roche (אסמכתא 4 לסיכומיה). הנתבעת מצטטת מהכרעה זו פיסקה בעניין שימוש בסימן מסחר כערובה לצרכן שהמוצר אשר מסומן בסימן המסחר לא היה חשוף בשלבי השיווק למעורבות לא מוסמכת של צד שלישי שיכולה להשפיע על מצבו המקורי (סע’ 9 לסיכומים). הנתבעת טוענת כי לאור פעולת הביקבוק מחדש, כבר אין מדובר למעשה במוצר שלה, זאת – בין אם חל בפועל שינוי לרעה במוצר ובין אם לאו. משכך, לשיטתה אין עוד לסמנם או לשווקם כבשמים שלה.
13 14 15 16 17 18 19
5 להבדיל מהפדרלית. מדובר בפסק דין משנת 1961 שניתן ב-Court of Appeal of New York, בעניין Lanvin . Parfums , Inc . v . Le Dans , Ltd , et al (אסמכתא 15 לסיכומי הנתבעת). גם באותו מקרה דובר בנתבע אשר רוכש בושם מהיצרן, אורז אותו מחדש במיכלים קטנים ומוכר את האריזות הקטנות. בית המשפט הגיע לתוצאה אחרת מאשר עניין Coty, בציינו: ” That case was not decided under Our statute and has no
.”bearing here
6 כגון החלטת Court of Appeals , Third Circuit מיום 8 . 9 . 1939 בעניין BOURJOIS , Inc . v . HERMIDA LABORATORIES , Inc (אסמכתא 14 לסיכומי הנתבעת). כגון החלטת Court of Appeals , Ninth Circuit מיום 22 . 6 . 1998 בעניין Ensco Corp . . Price / Costco .Inc (אסמכתא 5 לתובענה); החלטת Court of Appeals , Fifth Circuit משנת 2008 בעניין FAROUK SYSTEMS Inc . v . TARGET (אסמכתא 6 לתובענה). 8 ר’ עניין BOURJOIS, הערת שוליים 6 לעיל. 9 בהקשר פסיקה אמריקאית יוער כי במקביל, הנתבעת טענה שאינה מכירה את פעילות החברה האמריקאית scentbird שהתובעת טענה כי פעילותה מקבילה, וכי “זה לא רלוונטי להתנהלות בישראל” (עמ’ 2 ש’ 27 – 26 לפרוטוקול).
23 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL 30 אוקטובר 2019
הרלוונטיות של עניין זה למקרה שלפנינו אשר תהא, דומה כי ניתן למצוא בו היבטים התומכים גם בעמדות התובעת.
75.
4 5 6
הנתבעת הפנתה גם לעניין L ‘ Oreal v . eBay International (החלטה מיום 12 . 7 . 2011 ; אסמכתא 11 לסיכומיה). בנוסף לקשיים דומים לאלה שצוינו לעיל, הרי שבמקרה של אסמכתא קונקרטית זו, כלל לא הובאה ההחלטה עצמה אלא אך החלק האופרטיבי, דבר המקשה עוד יותר להדרש לתוכנה. יוער כי בחלק האופרטיבי שצורף, נזכרות דוגמיות של היצרן אשר נשלחות למשווקים מורשים לצרכי הדגמה ללקוחות במקומות מכירה או לצרכי הענקתן בחינם כדוגמאות ומצוין כי כל זמן שאין הוכחה אחרת, אין להתייחס למשלוח דוגמיות כאלה כאל מוצרים ששווקו כדין. עוד ניתן למצוא בחלק שצורף, כי בעל סימן מסחר יכול להתנגד למכירה מחודשת של טובין מהסוג שנדון בהליך העיקרי (התיאור אינו בנמצא) בטענה שהוסרה האריזה שלהם כך שחסרים נתונים על זהות היצרן וזהות המשווק. במשפט המשך אותו הדגישה הנתבעת מצוין, כי גם אם הסרת האריזה אינה מביאה למחסור במידע, בעל סימן מסחר יכול להתנגד למכירה מחודשת של בושם/מוצר קוסמטי ממותג שלו אשר אריזתו הוסרה אם הוא מוכיח שהסרת האריזה פוגעת בתדמית המוצר ובהתאם במוניטין הסימן.
9 10
11 12
13 14 15
76.
18
לעניין הפניית הנתבעת להחלטה אנגלית ב-High Court Of Justice Chancery Division משנת 2011 בעניין Schutz v . Delta Containers (אסמכתא 19 לסיכומיה) יוער בנוסף, כי הפיסקה אליה הפנתה הנתבעת, שהיא פיסקה בפרק העוסק בעוולת גניבת עין דווקא (ולא בפרק העוסק בסימני מסחר), מתייחסת לכך ש-disclaimers קונקרטיים בהם נעשה שימוש או הוצעו לשימוש, אינם מספקים כדי למנוע אפשרות הטעייה (ההקשר: סימון מתקנים שנועדו לאחסון והובלה של נוזלים). עיון בהנמקה לגבי ה-disclaimers, אליה מפנה בית המשפט ופורטה בפרק העוסק בסימני מסחר, מעלה כי הקושי אותו מצא בית המשפט ב-disclaimers התמקד למעשה בלשון בה נוסחו, בדרך בה הודפסו (לרבות גודל גופן) ובחשש כי לאור החומר בו נעשה שימוש (מדבקות נייר), ה-disclaimers יוסרו במקרה של שימוש חוזר לאחר שטיפות.
20 21 22 23
26
77.
29
כפי שצוין, התמונה המשפטית בעניין משפט משווה לא נפרסה באופן מלא ולנוכח הזהירות בה יש לנקוט, לא מצאתי לתת לכך משקל של ממש בדיון.
25 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
1
את הקשר הגורדי בין המוצר לסימן המסחר” וכי “משעה ש[התובעת] שלחה ידה בבשמים, הם אינם עוד בשמי שאנל” (סע’ 5.ב לתשובה להמרצת הפתיחה, להלן: “התשובה”).
4 5 6
עוד מוסיפה שאנל כי החשש לפגימה בבושם אינו תאורטי וכי בבדיקות מעבדה שנערכו על ידה ומטעמה התברר שהבשמים נפגמו באופן חמור בתהליך (לתשובה צורפה חוות דעת). לפי הטענה, הבדיקות העלו כי במוצרים של התובעת התגלו כמויות גדולות של חומר (DEHP) המסוכן לבריאות, אסור לשימוש במוצרי קוסמטיקה ואינו נמצא בבשמים המקוריים. בכך חושפת התובעת את שאנל לתביעות פוטנציאליות של צרכנים העלולים חלילה להפגע מהמוצרים.
8
יחד עם זאת ובמקביל טוענת שאנל כי עמדתה אינה נסמכת על הממצאים המעבדתיים, כי די בכך שהבשמים עלולים להינזק בביקבוק מחדש ושהיא אינה יכולה לערוב לטיבם ולאיכותם בשל התערבות צדדים שלישיים בלתי מורשים כדי לנתק את הקשר בין סימן המסחר לבין המוצר וכי אין להתיר שימוש בסימני מסחר של שאנל בבשמים שלה שהיו נתונים להתערבות מסוג זה.
12 13 14
9.
טיעון נוסף המועלה ע”י שאנל הוא כי עיצוב האריזות של מוצריה ושל בקבוקי הבושם מהווה חלק בלתי נפרד מתדמית המותג וכי מכירת בשמים הנושאים סימני המסחר שלה באריזות “אפרוריות, זולות וחסרות יחוד” של התובעת ובבקבוקים גנריים ללא בידול בינם לבין מותגים אחרים, פוגע ממשית במוניטין המותג ובערכו.
17 18 19
10.
22
התובעת מצדה טוענת כי פעולותיה אינן פוגעות בהרכב או בטיב הבשמים. התובעת צרפה אף היא חוות דעת. התובעת מוסיפה כי יש חברות בשמים שנוהגות לאפשר ללקוחותיהן למלא בעצמם את בקבוקי הבושם מתוצרתן. עוד מציינת התובעת כי חברה דומה (scentbird) פעילה בארצות הברית באין מפריע.
התובעת טוענת כי היא אורזת כל בקבוקון באריזה ממותגת שלה עצמה ועליו “דיסקליימר ברור, באותיות מובלטות, המבהיר כי הבושם נארז מחדש ע”י ה[תובעת] שלא קשורה בשום דרך ליצרן, במקרה זה ל[שאנל]”.
11.
אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.
3 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ
37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
דיון
נקודות מוצא 14. הדיון התמקד בדיני סימני מסחר. כל צד העלה טיעונים מ”כיוונים” שונים אך המיקום ה’גאומטרי’ של הדיון היה בדינים אלה.
4
15.
שאנל היא בעלת הזכויות בסימני המסחר. אין טענה לגבי תוקף הרישום.
רישום אדם כבעל סימן מסחר מקנה לו זכות לשימוש ייחודי בסימן על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם (סע’ 46(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב 1972; להלן: “פקודת סימני המסחר” או “הפקודה”).
16.
13
שאנל טוענת כי סימני המסחר הם אף “סימני מסחר מוכרים היטב” במשמעות מונח זה בדין (סע’ 1 לפקודה). ככל הנראה אף בסוגיה זו קיימת הסכמה. זו תהא נקודת מוצא לדיון.
15
17.
17
נקודת מוצא נוספת לדיון היא כי לצורך פעולתה רוכשת התובעת בשמים מקוריים של שאנל כדין.
18.
20
כנזכר לעיל, התובעת פותחת את הבשמים ומעבירה את תכולתם לבקבוקי זכוכית קטנים בעלי קיבולת של 8 מ”ל.
25
התובעת סבורה כי מדובר בפעולה של “אריזה מחדש” גרידא ללא פגיעה באיכותם או בטיבם של הבשמים; שאנל מכנה זאת “ביקבוק מחדש” וטוענת כי מדובר בהתערבות בלתי מפוקחת במהותם של הבשמים, כדי הפיכתם למוצר חדש (סע’ 31 – 30 לתשובה, סע’ 8 לסיכומים). גם בטיעוני התובעת ניתן למצוא שימוש במונח “ביקבוק מחדש” (סע’ 11 לסיכומיה); משכך ולנוכח העובדה כי הבשמים מועברים מהבקבוקים המקוריים לבקבוקים אחרים, זהו המונח בו יעשה שימוש להלן.
19.
30
במסגרת פעולות שיווק של התובעת נעשה שימוש בסימני המסחר. שמה של שאנל ושם הבושם הרלוונטי מצוינים על גבי הבקבוקונים, מופיעים באתר האינטרנט של התובעת, מצוינים על גבי גלויות הסבר המצורפות לבקבוקונים הנשלחים ללקוחות, וכיוצא באלה שימושים.
32
5 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL
30 אוקטובר 2019
“הכוונה היא לכך שבעל סימן המסחר הרשום זכאי ליהנות מזכויותיו ביחס למכירה הראשונה של המוצר שבו יש לו זכות. מכירה זו ‘ממצה’ את זכויותיו. לאחר מכן, מכירה חוזרת של אותו מוצר אינה מהווה הפרה של זכויותיו, והוא אינו זכאי לכל תמורה נוספת בגינה” (עניין הילפיגר, סע’ 19).
6
בית המשפט העליון הבהיר כי “מכירת סחורה ‘אמיתית’ של בעל סימן מסחר אינה מהווה הפרה של סימן המסחר, אף אם הסחורה לא נרכשה במישרין מבעל סימן המסחר” (שם, סע’ 28). כך לגבי ביצוע ייבוא מקביל וכך לגבי מכירת סחורה “אמיתית” שנרכשה מהיבואן המורשה.
8
24.
לאחר שהתובעת רוכשת או מייבאת סחורה “אמיתית”, היא רשאית אפוא למכור אותה מחדש ואין בכך כדי להוות הפרה של זכות סימני מסחר.
14
15
אולם, הקושי אליו התייחסה הנתבעת אינו המכירה המחודשת של הסחורה ואף לא העברת הנוזל לבקבוקונים קטנים ומכירתם של אלה, אלא הטבעת סימני מסחר של שאנל על הבקבוקונים ושימוש בסימנים לשם שיווק הבקבוקונים כאריזה קטנה של אותו מוצר עצמו (“[התובעת] מתערבת באופן בוטה במוצרים ובתכולתם, אך ממשיכה לשווק את המוצרים שיצרה תחת הסימן המקורי”, סע’ 23 לסיכומי הנתבעת).
16 17
לב העניין אינו בפעולת הביקבוק מחדש והמכירה אלא בפעולות שיווק של הבקבוקונים הקטנים שמולאו ע”י התובעת, תוך שימוש בסימני מסחר של הנתבעת, שאנל.
25.
סט
–
צ
בהקשר יבוא מקביל הובהר כי יש הבדל בין עצם המכירה של “סחורה אמיתית” לבין מקרה בו “אדם שאינו מורשה בידי בעל סימן המסחר עושה שימוש בסימן המסחר המוגן לצורך שיווק, קרי כאשר השימוש בסימן המסחר אינו מתמצה במכירת ‘סחורה אמיתית’ גרידא…” (עניין הילפיגר, סע’ 29). כך, כאשר אין חולק שמדובר במוצר מקורי ללא שינוי. הדברים יפים במקרה שלפנינו מבחינת קל וחומר.
26
26.
דוקטרינת המיצוי אינה נותנת אפוא מענה לשאלה שהוצבה.
7 מתוך 26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו ה”פ 37077 – 01 – 17 סנטוויש בע”מ נ’ CHANEL 30 אוקטובר 2019
1 2
במסגרת התיקון שולבו הוראות סעיף 46א לפקודה הקובעות כי במקרה של סימן מסחר מוכר היטב, יהא בעליו זכאי לשימוש ייחודי בסימן לעניין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב או לעניין טובין מאותו הגדר, אף אם אינו סימן רשום; ועת מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, יזכה הסימן את בעליו בשימוש ייחודי בו גם לעניין טובין שאינם מאותו הגדר, בתנאים מסוימים. במקביל ובהתאם שולבו סעיפים (3) ו-(4) להגדרת “הפרה” כפי שצוטטה לעיל.
4 5
30.
לנוכח העובדה שסימני המסחר בהם עוסק פסק דין זה הם סימנים רשומים ולפי שהפעילות הנטענת כמפרה היא באותו “הגדר” בו רשומים הסימנים, ההרחבות שבהוראות (3) ו-(4) להגדרה אינן דרושות.
הגנת שימוש אמת (סעיף 47 לפקודת סימני המסחר) 31. לטענת התובעת, השימוש שהיא עושה בשמה של הנתבעת ובשמם של הבשמים הוא “שימוש אמת” בסימן מסחר לפי סעיף 47 לפקודה (סע’ 20 לסיכומים).
13
32.
סעיף 47 לפקודה קובע:
“רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.”
במקרה הקונקרטי אין מדובר בשימוש בשמו של אדם, שם העסק או שם גאוגרפי. הרלוונטיות היא לסיפא: האם מדובר ב”הגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין” של
התובעת.
33.
כנזכר, בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם פעולות התובעת פוגעות בבשמים אם לאו. לשיטת התובעת, כל שהיא עושה הוא רכישה, יבוא, ביקבוק מחדש ומכירה של בשמים מקוריים ויש להתייחס למוצרים שהיא מוכרת כמוצרים מקוריים”. לדידה של שאנל, פעולת ה”ביקבוק מחדש” עלולה לפגום ואף פוגמת בפועל בבשמים.
28
9 מתוך 26
