ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
בפני
כב’ השופטת רונית גורביץ
התובעים
1. ס.מ 2. כ.מ 3. ס.מ באמצעות עוה”יד בשיר מני
נגד
הנתבעים
עיזבון המנוח ג.מ באמצעות יורשיו: 1. ע.מ 2. א.ג.מ 3. ס.ג.מ 4. ח.ג.מ (קטינה) 5. מ.ג.מ (קטין) באמצעות עוה”ד מארון אבו נסאר
פסק דין
מחלוקת ביחס לזכויות במקרקעין, על חלק מהן בנויה תחנת דלק ועתיד להיבנות גם מרכז מסחרי, בין אלמנה וילדיה לבין הגיסים.
*
ההכרעות הנדרשות הן: ביחס לתקפות מסמך ההתחייבות של המנוח ג.מ כלפי אחיו ביחס לאותם מקרקעין, מהות פעולות הגיסים בקידום הפרויקט והאם הינן בגדר הסכם מכללא להכרה בזכויותיהם, ותקפות הסכם הבוררות ופסק הבוררות שאמורים היו לסיים את הסכסוך בין הצדדים.
רקע עובדתי
1. התובעים הינם אחים של המנוח ג.מ. (להלן :”המנוח ג’יי) שעיזבונו נתבע. ייקראו להלן בשמם
הפרטי ייס’, כ’ וס’י וביחד ייהתובעים”.
2. הנתבעת 1 הינה אלמנתו של המנוח ג’ (להלן : ייע’יי) נתבעים 2-5 הינם ילדיו, מתוכם נתבעים
*
4-5 קטינים.
* * * *
4. 3. המקרקעין הידועים כגוש * * * * * * * * חלקה (להלן :”המקרקעין”י) הינם בבעלות משפחתית.
במקור הבעלות במקרקעין הייתה – עייש ראש המשפחה המנוח ג.א. זייל 2779 מייר, עייש הדודה ני המנוח ג’ 1895 מייר (להלן : יהדודה נייי) ומנהל מקרקעי ישראל (להלן: ייממייייי) 27779 מייר.
:
1 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
5. 7.
8. יורשי המנוח ג.א. ושל הדודה ני, וכך גם האחיות של התובעים, העבירו לאח המנוח ג’ את
חלקם בזכויות במקרקעין. 6. המנוח ג’ החליט להקים על המקרקעין פרויקט שכלל תחנת דלק ומרכז מסחרי.
התובעים העבירו את חלקם בירושת אביהם על שם המנוח ג’. המנוח ג’ חתם על מסמך הצהרה נוטריוני ביום 281.02. בפני עו”ד ונוטריון אליאס שוקרי (סומן ת/1 ייקרא ייכתב ההתחייבותיי) לפיו: יימצהיר כי אני התחייבתי לכל אחד מהאחים שלי ס’… ס’.. כי…כי אשלם לכל אחד מהם תמורת זכויותיו בחלקת אדמה הידועה בגוש * * * * * חלקה * * * * * אשר ויתרו עליה על פי ייפוי כח בפני הנוטריון אליאס שוקרי. התחייבתי לשלם תמורת זכויותיהם בחלקה הנייל בהתאם לחלוקת הקרקע ביום החתימה על הצהרה זו וזאת בהתאם למה שייקבע על ידי שמאי חוקייי.
9. המנוח ג’ נפטר בשנת 2002.
10. קיימת מחלוקת בין הצדדים סביב נסיבות העברת חלקם של התובעים ושל האחיות ויורשי
דודה ני במקרקעין למנוח והאם ההעברה בוצעה בתמורה אם לאו. 11. בנוסף קיימת מחלוקת סביב זכותם של התובעים בתחנת הדלק שנבנתה לטענתם בזכות
מאמצים וכספים שהשקיעו להסרת סיכונים לאובדן המקרקעין בשל החובות שרבצו עליהם
ומציאת משקיע. 12. נערך הסכם שותפות ביום 283.06. עייי עו”ד דקדוקי (סומן ת/11) בין עי ושלושת ילדיה ס’, ח’
ומי (נתבעים 3-5) (צד אי) לבין ס(צד ב’) וכי (צד ג’) לפיו צד אי מאשר שכי הפקיד 325,000 ₪ עבור תחנת הדלק ומוסכם כי צד אי יחזיר את הסכום מהרווחים במרכז המסחרי. אחרי 20 שנה הרווחים יחולקו כך שצד אי יקבל 75 % מהרווחים מתחנת הדלק וצד ב’ 25
%. על ההסכם חתומים ע’, כ’ וס’.
13. התובעים עמדו על חלקם במקרקעין מכוח ירושת אביהם המנוח והעניין הועבר לטיפולה של
וועדת בוררות.
14. בעקבות הסכסוך נערך הסכם בוררות (סומן ת/2) לפיו :
ייאחרי התייעצות בין ועד הבירור אשר נזכר בפסק הבירור וכל הצדדים היריבים הוחלו בהסכמת כל צדדי המריבה כדלקמן: 1. חלקת האדמה שבגוש שקיימת עליה תחנת הדלק כולה ולפי הגבולות שרשומות במפת
המודד ולפי רישיון הבנייה תהיה בבעלות גבי עי והרשומים בטאבו בלבד בלי יריב ואין
זכות לאף אחד לבקש כל דרישה בה. 2. גבי עי תוותר על כל הזכויות שלה בחלקת האדמה בגוש שקיימת מזרחה לאדמת תחנת
הדלק שקיים עליה או עשוי להתקיים עליה מרכז מסחרי מחוץ לגבולות התחנה לאחים כי וס’ וס’. כמו כן החלק של בעלה ג’ זייל מירושת אביהם א.מ.מ זייל.
2 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
85. עוד העיד כי לא ידוע לו מי שילם כספים לממייי (עמי 41 ש’ 15-16).
86. ואילו לגבי השותף י.מ., הוא טיפל בשינוי ייעוד והיתר הבנייה מול רשויות התכנון ורשם העייא
לטובתו על המקרקעין ועל כן הרישיון יצא על שמו. התובעים והנתבעים נלחמו כנגדו כשנפטר
המנוח (עמי 42 ש’ 1-9). 87. עוה”ד שוקרי נשאל יימדוע כי ביקש לוותר ולחתום על יפויי כוח לטובת גייי והשיב על כך :
ייחברה לא הסכימה אלא להיות בעלים אחד ידוע ולכן היו להם זכויות ולכן ויתרו עליהן. זה מה שכתוב בתצהיר שלי. אני בדעה אחרת בקשר למה שקורה פה. צריך שבית המשפט יחליט זה נכון או לא נכון, כדי לשמור על עצמי. החברה לא רצו לעשות הסכם אלא שג’ יהיה הבעלים היחידי. (עמי 43 ש’ 30-33).
88. באותו מועד הסתיימה חקירת עוה”ד שוקרי מבלי שמוצתה, וזאת לאור טענת ב”כ התובעים
כי עליו להיכנס לעובי הקורה, ועד למתן הכרעה האם מדובר בחיסיון מוחלט או יחסי הוא
שומר על זכותו להזמינו בשנית להשלמת חקירתו. 89. בהחלטתי מיום 2511.18. דחיתי את הבקשה לזמן בשנית את עוה”ד שוקרי למתן עדות.
קבעתי כי ייעוה”ד שוקרי בעדותו נשאל לגבי מסמכים ספציפיים שערך ואשר הוגשו עייי הצדדים, שהינם בגדר פרטים ועובדות הנוגעים למתן השירות המשפטי, אשר אינם מהווים חלק מהתקשורת החסויה בין עוה”ד ללקוח ואשר עוה”ד אינו פטור מלמוסרם. ואולם, בייס התובעים ביקש להיכנס לעובי הקורה, ולחקור על מידע אשר נמסר לעוה”ד עיי המנות במסגרת השירות המשפטי שניתן לו, על התנהגותו, כוונותיו, מהות עיסוקו והעסקאות אשר ביצע או התכוון לבצע. מדובר במידע המשקף את תוכן השירות המשפטי ולפיכך חוסה תחת החיסיון… לאור הוראות החוק וההלכה הפסוקה לפיהן חיסיון עוה”ד – לקוח מונע מעוה”ד אליאס שוקרי להרחיב מעבר לאישור המסמכים כחלק משירות משפטי שנתן למנוח, עדות שכאמור
נגבתה כבר בדיון הקודם, הרי שאני דוחה את הבקשה לזימונו פעם נוספתי. 90. באשר לעדות מר מ.ס המשקיע. נתתי אימון מלא בעדותו בהיותה מהימנה, קוהרנטית ובאה
ממקום של רצון לעשות פיוס במשפחה. מ.ס. נתפס בעיני כמשקיע מצפוני. מחד גיסא היה לו אינטרס להביא להרגעת הרוחות במשפחה המורחבת בהיותו מפעיל תחנת הדלק ולאחר שהשקיע הון לא מבוטל בהוצאתו לפועל של השלמת הקמת התחנה, ומאידך גיסא הייתה לו גדלות נפש לראות מעבר לאינטרס הכלכלי הצר האישי שלו והוא נטל את המושכות בייזום הליך הבוררות למציאת פתרון למחלוקת בין בני משפחה אחת.
91. מר מ.ס. העיד כי הקשר הראשוני נוצר עם כ’ וס’ דרכם הכיר את ע’ (עמ’ 45 ש’ 19-24).
92. העיד כי ייהתחנה הייתה רק שלד והיה עליה צו מניעה מפני שלא היה היתריי.
11 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
93. מר מ.ס. לא ידע מי בנה את השלד, הסכים להציל את המקרקעין מתוך רחמנות הגם שלא
ריווחי, שילם לבנק שלושה תשלומים עוד לפני חתימת ההסכם מול עי ללא כל ערבויות: ימי בנה אני לא יודע. קיבלתי שטח ריק. אחרי הסכם שעשינו שאני מתחייב להקים את התחנה ולסגור את החובות שהיו עליה ל-י.מ. ולבנק פועלים בראש פינה. רציתי להוסיף, כשידעתי שהקרקע הזאת עומדת למכירה ויש לה חובות, אפילו אם תימכר על ידי כונס נכסים לא סוגר את החוב וירדפו אחרי האלמנה ומשפחת מי, שקלתי את העניין מבחינת רחמנות, לא רווחית. עשיתי שיקולים שלי שלא להפסיד. הלכתי לבנק פועלים, אמרו לי שיש חובות ושאני חייב לסגור, ולשלם 3 תשלומים אם לא יעשו עיקול ויוציאו להוצלייפ שילמתי כסף מהכיס שלי לפני חתימת ההסכם ביני לבין עי שילמתי חלק תשלומים לבנק הפועלים כדי לעכב את הוצלייפ. ש. איך הבטחת את עצמך לגבי התשלומים? ת. לא הבטחתי. ש. מישהו התחייב
ת. לאיי. (עמ’ 45 שי 27 עד עמי 46 ש’ 2).
94. העיד כי ס’ וכ’ היו מעורבים במו”מ (עמי 46 ש’ 15). 95. אישר מכתב שכתב לס’ (סומן ת/5) : ” אני מודה לאדון ס’ וכ’ להצלת הקרקע ממשפחת
אחיכם המנוח ג’ המכירה הפומבית בשנת 2005 והשתתפותכם אותי לגמור את העניין עם
המשקיע י.מ. ועם בנק הפועלים ראש פינהיי. (עמי 46 שי 29-31). 96. העיד כי ס’ וכ’ היו עדים להסכם בינו לבין ע’ (עמי 47 ש’ 1-3). 97. הוא שילם את החוב לבנק ול-י.מ. (שי 7). 98. בקשר לבוררות, העיד כי : “יישבנו אני ואמארה ושוקרי שמענו מס’ ומ’ ומע’ ומי אמא שלהם
המנוחה, שמעו את כל הבעיות, הגענו לפשרה למה לא יישמו את זה אני לא יודעי. (עמי 47
ש’ 29-31). 99. עוה”ד שוקרי היה מעורב : יבגלל שהוא מבין את הבעיה והוא מבין איך הקרקע הגיעה
בשלמותה למנוח ג’, אז הוא נזכר שמו משני הצדדים, מצד ס’ וכי ומצד ע’, אז יצרתי איתו
קשר והגענו להסכם בוררותיי. (ש’ 26-27). 100. העיד כי הנוסחה של פסק הבוררות גובשה לאור העובדה כי לתובעים היה חלק במקרקעין
עליו ויתרו לטובת המנוח ג’ והיה מקום לפצותם : י ש. איך הגעתם לנוסחה הזאת של פסק הבוררות? למה לתת לתובעים, לאחים, זכויות בקרקע שהיא רשומה על שם אשתו של המנוח ג’? למה לתת להם בכלל?
:
ת. בגלל שהיה להם חלק והם ויתרו על החלק שלהם לאח שלהם. ככה כתוב לי בטאבו. הם לא קיבלו תמורה או כן קיבלו אני לא יודע.
12 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
ש. אז איך הגעת לנוסחה הזאת? ת. שמעתי שיש סכסוך ויש תלונות במשטרה בין כ’ וס’ וע’ התערבנו כדי לסגור את העניין שביניהם, שכנעתי את עי שהיא תקבל את תחנת הדלק והצד המזרחי שיקבלו אותם שאר האחים.
ש. למה בכל זאת ניתן לתובעים חלק! מכח מה! ת. למנוע אלימות בין שני הצדדים והתבקשתי משניהם להיכנס ולפתור את הבעיה. מבחינה חוקית לפי דעתי ההסכם שביני לבין עי הקרקע שלה בטאבו, אבל כששמעתי שוויתרו לאח שלהם אז למה לא לפצות אותם, אז עשינו פיצוי להם אם זה בצדק או לא, זה מה שהגענו כדי לפתור את הבעיה וששניהם יהיו מרוצים ואפילו אמא שלהם זייל בירכה על זהיי. (עמ’ 48 ש’ 3-21). בהמשך בחקירה הנגדית העיד כי לא ראה שתקפו את עי אבל שמע שיש סכסוך (עמ’ 53 שי 7). 101. לגבי התשלום שנקבע בפסק הבוררות לכי על סך של 50,000
$ העיד : יהוא טוען ששילם 50. זה קרקע יותר יקרה מ- 50,000 דולר. הוא טוען שיש לו 50,000 דולר. אני לא חוקריי. (עמי 48 ש’ 23-24). ובחקירה נגדית הופנה להסכם החלוקה שנערך בין הצדדים ביום 283.06. (סומן ת/11) שם נכתב שלצד השלישי כי מגיע סך של 325,000 ₪ שהופקדו לצורך הקמת תחנת הדלק ונשאל מדוע בהסכם הבוררות נפסק מחצית מהסכום, והשיב על כך ייאיך עושים פשרה. זה נ(מ) שא ומתויי (עמ’ 52 ש’ 14-16). ייש. אז מגיע לו 50,000 $ או 100,000
$ אף אחד לא יודע?
ת. זה פשרה , אני את ההסכם הזה לא ראיתי, כל הסכם שנעשה אחרי 2005 אני לא מכיר
אותו זה מאחורי הגב שלי שאני בעל הקרקע ובעל התחנהיי. (עמ’ 52 ש’ 17-19). 102. לגבי המניע שלו כבורר לפסוק לע’ את תחנת הדלק הסביר:
יילשאלת בח(ית המשפט אם בהסכם הבוררות תחנת דלק הוצע לע’ כי הבורר עצמו היה בהסכם יזמות איתה לגבי התחנה. ת. הם לא ביקשו זה היה מוסכם בין שני הצדדים שזה יהיה לע’, אמרנו שהיא תשלם והוא ישלם את המחיר ששולם למנהל מקרקעי ישראל, הם ישלמו זאת בתשלומים ויחזירו להיי (עמי 49 ש’ 6-9).
103. אישר כי שילם מעל 900,000 ₪ לממייי באמצעות הלוואה שנטלה ע’ והוא היה ערב לה,
ובמקום לשלם לה הוא החזיר את ההלוואה לבנק. כך שהיא שילמה למנהל. 104. אישר כי הוא משלם לעי דמי שכירות 9000 ₪ בחודש וזאת לאחר ששילם כמעט 2 או 3 מיליון
שקל לי.מ. ולבנק (עמי 50 ש’ 7-8). 105. מר מ.ס העיד כי אינו יודע מי בנה את הקומה הראשונה שהייתה במצב של שלד, הוא סלל
את הכביש כניסה לתחנה ושילם לקבלנים למילוי ולאספלט, בנה בורות, אינסטלציה, רצפה
13 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
כאשר י.מ. כנראה פעל לקבלת היתר לכביש, מאז שנכנס לתמונה לא קיבל צו הפסקה לעבודה (ש’ 10-24 ועמי 52 ש’ 1 וש’ 18).
106. חוץ מדמי שכירות שילם לעו”ד מחיפה 20,000 ₪ וייכל חוב שהיה על התחנה הייתי מוכן לשלם
ואני לא זוכר אם שילמתייי (שי 26-27).
:
107. עוד העיד כי נעזר בכי שקיבל ממנו שכר שלושה חודשים, כ- 8000 ₪ בחודש, כשהוא עבד
בתור שומר, עוזר קבלנים ומביא חומר (עמ’ 51 ש’ 1-4). 108. בנוסף העיד שהסכם הבוררות חייב את הנתבעים לשלם לעי שישה תשלומים חודשיים עבור
התשלום שהעבירה לממייל ושזה לא בוצע על ידם. ולמעשה את הסכם הבוררות אף צד לא
קיים (עמי 53 ש’ 5-15). 109. לבסוף העיד כי אף אחד מהצדדים לא התנהל כלפיו כאיש עסקים אלא אמרו לו : ” אנחנו
נותנים לך תעשה מה שאתה רוצה, כך היא גם אמרה לי. ביקשה ממני לעשות מה שהמצפון
שלי מרשה לייי (עמי 55 שי 1-2). 110. ואף אישר כי ע’ הבינה כל מסמך עליו היא חתמה לרבות ההסכם מולו ומסמך ההלוואה
מהבנק. ייש. האם אתה מאשר שחתמת על כל מסמך אחרי שהיא קראה אותו, והבינה והיתה שבעת רצון והסכימה לתוכנו. ת. כן. היא מבינה ערבית, קראה את ההסכם והסברנו לה אני ועורך הדיויי.(עמי 55 שי 3-4).
עובדות הנלמדות מתוך ההסכמים ועדויות הצדדים
111. עיון בהשתלשלות האירועים הנלמדת מתוך ההליכים המשפטיים וההסכמים שנחתמו מורה
כי לנתבעים היה יד ורגל בהצלת המקרקעין מפני הליך של כינוס נכסים וקידום השלמת הקמת
תחנת הדלק. 112. מכתב מעייצ בהתייחס לסלילת הדרך שם השתתף ס’ בישיבה לכאורה כבעלים של המקרקעין
עד לקבלת אישור תוכניות ביום 86.05.. צו הפסקת עבודה שיפוטי מהוועדה לתכנון ובנייה נקב בשמות התובעים לצד יורשיו של המנוח ג’י והביא להפסקת בניית השלד עייי כי. ממיי שהיה רשום כבעלים של חלק מהמקרקעין לא קיבל את התמורה לפי ההסכם שנחתם מול המנוח הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני לעצור את המשך בניית התחנה כנגד כל הצדדים בבקשה דחופה שהוגשה על ידי עוה”ד שוקרי לביטול פסייד שחייב בתשלום של 200,000 $ לממייי נקב כמבקשים בשמות התובעים לצד יורשיו של המנוח ג’. העתק טיוטות של הסכמי התקשרות או הערות שהועברו בין התובעים לבין מר י.מ. כדי להחזיר את מלוא הזכויות במקרקעין למשפחה.
32 33
14 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
התובעים יצרו קשר עם המשקיע מ.ס., שאישר זאת בעדותו, ובסופו של הליך נחתם הסכם בינו לבין הנתבעים ומכתב נשלח מטעמו לתובעים. מר מ.ס. אישר כי על ההסכם מיום 171.05. בינו לבין עי חתמו ס’ וכי כעדים (עמי 51 ש’ 24-27). הסכם השותפות מיום 283.06. (סומן ת/11) בין ע’ ושלושת ילדיה ס’, ח’ ומי (נתבעים 3-5) (צד אי) לבין ס(צד ב’) וכי (צד ג’) לפיו צד אי מאשר שכ’ הפקיד 325,000 ₪ עבור תחנת הדלק ומוסכם כי צד אי יחזיר את הסכום מהרווחים במרכז המסחרי. אחרי 20 שנה הרווחים יחולקו כך שצד אי יקבל 75 % מהרווחים מתחנת הדלק וצד ב’ 25
%. על ההסכם חתומים ע’, כי וס’. הסכם הבוררות מיום 155.06. לפיו תחנת הגז תהיה לגבי עי ובניה הרשומים בטאבו, ואחרי סיום תקופת השכירות תישאר תחנת הדלק כולה בבעלות גבי עי והרשומים בטאבו בלבד בלי
שותפים.
התובעים יקבלו את חלקם מעיזבון אביהם המנוח ג.מ.מ זייל ואשר ויתרו עליו לטובת אחיהם
המנוח ג’ באדמת המרכז המסחרי שנמצא במזרח אדמת התחנה.
נקבע מתווה להשבת הכספים ששילמה ע’ לממיי על ידי האחים כי וס’.
113. התובעים העידו כדלקמן :
א. לעניין ההוצאות, תכנונים והסדרת עניינים כספיים – ס’ העיד: יישילמנו הרבה לא יודע כמה זה לפני 15 שנהיי (עמי 10 ש’ 33-35 פרוטוקול מיום 256.18.) בהמשך העיד כי על מנת להביא עפר כי שילם עשרות אלפי דולרים (עמ’ 11 ש’ -10 11). עוד העיד כי הוא שילם עבור תכנון, המהנדס והדפסת המפות וגם לקבלן השלד ולקבלן שסלל את כביש העפר (עמ’ 11). אך אין לו קבלות או חשבוניות או תוכנית על שמם. עוד אישר כי אין לו מסמכים המאמתים את טענתם כי נטלו הרבה הלוואות לצורך גיוס כספים (עמ’ 12 ש’ 10-13). העיד כי אחיו כי שילם גם חלק מהחוב למנהל ושלל את הטענה כי ע’ מכרה חלקת אדמה שקיבלה בירושה ממשפחתה כדי לסלק את החוב (עמי 15 ש’ 1-2). לגבי היכרותו עם מר מ.ס. העיד קשר נוצר דרך משהו מתייא והוא שכנע אותו להשקיע (עמ’ 23 שי
.(12-16,1-2
כי העיד שהתלווה למר מ.ס. לבנק הפועלים בנצרת כדי ליטול הלוואה לתשלום למנהל על שם ע’ ושיעבוד המקרקעין (עמי 27 ש’ 19-26). גם לו אין חשבוניות וקבלות שמעידות על ההוצאות שהוציא (עמי 28 ש’ 30-31). כי נקב בשמות אנשים שהכשירו את דרך הגישה לתחנת הדלק (שי 22-36). כראיה להוצאות שנשא בהן הפנה לכתב השותפות. “יש. אני מקריא לך מהמסמך הזה שמגיע 325 אלף ₪ שהוקפדו בהקמת פרויקט תחנת הדלק. ת. אז תביא לי אותם מאיפה שהופקדו , אני אומר שזה הושקעו ולא הופקדויי (עמי 29 ש’ -29
.(31
ובהמשך : יייש לי מסמך ביד שע’ מודה בכספים שהשקעתי 3-5 הם קטינים” (עמי 31 ש’ 23).
15 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
כי נשאל מדוע נתבעים 3-5 לא חתמו והשיב :” הם קטינים והם לא יודעים מכלום, אמא שלהם היא האפוטרופוס והיא הייתה איתי בכל ההשקעה שלייי (עמ’ 30 ש’ 1-2).
ב. לעניין הוויתור ס’ העיד כי חרף העובדה כי כתוב בייפוי הכוח כי יורשי נ’ מכרו את החלק שלהם במקרקעין למנוח ג’ בתמורה הם ויתרו לו ללא תמורה (עמי 17 ש’ 14-20). גם אחיות ויתרו לטובת ארבעת האחים (עמי 18 שר 6-7). לא נדרש מסמך שותפות עם המנוח ג’ כי יש אמון בין האחים : ” ש. למה לא הכנתם מסמך של חצי עמוד בו אתם משותפים עם אח שלכם בחלקה הזו ! ת. ביני לבין אחים שלי לא צריך הסכמים, הולכים לפי מילה. יש אמון ביננויי (עמי 19 ש’ -26
.(27
כי העיד כי המנוח ג’ לא שילם ליורשי נ’ על ויתור הזכויות שלהם במקרקעין לטובתו והראיה לכך שאין שטר (עמי 30 שי 12-17). ס’ העיד כי יש להם זכויות במקרקעין : יי הזכויות שלנו שאנחנו חיינו כמשפחה ואח שלנו זייל היה אח ואבא וחבר טוב מאוד שלי והלכנו על עסק אחד חלקי ארבע. אלה הזכויות שלייי (עמי 33 ש’ 12-13).
ג. לעניין מידת ההבנה של ע’ בהסכמים – ס’ העיד כי : ייהיינו מבקשים לחתום היא הייתה קוראת וחותמת. לא אמרתי בלי לקרוא” (עמ’ 21 ש’ 23).
ד. לעניין הסכם הבוררות ס’ נשאל מדוע עותר לסעד אחר מהמוסכם בהסכם הבוררות למרות שהוא עדיין עומד מאחוריו ייש. למה בתביעה שלך אתה אומר שמגיע לכם 25
% מתחנת הדלק ו- 50
% מהמרכז המסחרי כאשר בהסכם הבוררות אתה נותן ומסכים שתחנת הדלק תהיה באופן בלעדי לגבי עי? ת. בהסכם הבוררות נכנסו אנשים מכובדים, ידענו טוב מאוד שמגיע לנו יותר מזה. ורצינו לסיים את הסכסוך הזהיי (עמי 12 ש’ 15-18).
ס’ הסביר כי לא החתימו את נתבעים 2-5 על הסכם הבוררות כי לחצו עליהם לסיים את הסכסוך: “ש. בשנת 2006 חלק מהנתבעים היו מעל גיל 18 ואתם הייתם אסופה של אנשים מכובדים, עו”ד אליאס שוקרי, מחמוד עואודה, וחלקכם אנשי חוק, כשאתם עושים את הסכם הבוררות למה לא עלה בראשכם להחתים את כל יורשי העיזבון. ואני מתכוון ל- 2 עד 5. למה לא החתמתם אותם. זה הסכם גורלי שנותן להם מקרקעין, אדמות. ת. אנחנו רק חתמנו, הם שהכינו את ההסכם. לחצו עלינו לסיים את הסכסוך הזהיי (עמי 15 ש’14-18).
16 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
עוד אישר כי עי לא הציגה לו כל מסמך שהיא מייצגת את הנתבעים האחרים (עמי 16 שי -13
.(14
:
ואף אחד מנתבעים 2-5 לא ישבו איתם ולא סוכם עימם דבר (עמי 23 ש’ 29-30). ס’ נתבקש ליישב את הסתירה בין הסכם הבוררות לפיו לא מגיעה לו כל זכות בתחנת הדלק להסכם השותפות שם יש לו זכויות בתחנת הדלק: ייש. ולמה הסכמת בהסכם הבוררות לדברים הסותרים את ההסכם הזה !משמע שלא מגיע לך שום דבר בתחנת הדלק , בניגוד לאמור בסעיף 1 בהסכם הבוררות. ת. רצינו לפתור את עניין זה ולחצו עלינו, שמרכז המסחרי שלנו והיא תיקח את תחנת הדלק. ש. והיא לא מגיעה לה שום דבר במרכז המסחרי ת. בבוררות לא. אחרי זה היא פנתה לבית המשפט המחוזי ואמרה שזה לא חל על הקטינים”. (עמי 16 ש’ 16-22).
ס’ ניתק בעדותו את הקשר הסיבתי בין תקיפת האחיינית לבין הסכם הבוררות לגרסתו האירוע היה על רקע כבוד המשפחה, ואין לכך כל קשר לעובדה כי עי חתמה שבועיים לאחר אירוע התקיפה על הסכם הבוררות. ייש. מדוע תקפת את אחיינית שלך בביתה ! ת. היות ואנחנו משפחה עם כבוד מאוד טוב, אבא של בעלה של האחיינית שלי זרק אותה מביתה ,היא נשואה. והוא רץ אחריה 100 מטר ואני נכנסתי לביתה לשאול מה קורה ובמקרה הייתה אחיינית שלי שם רציתי להבין מה קורה מפני שכבוד המשפחה שלנו מאוד חשוב.
ש. איזה מין צירוף מקרים שרק שבועיים לאחר שתקפת את עי שהיא לא נתבעת כאן אתה בא וחותם על הסכם בוררות עם האימא שלה. ת. אנחנו המקופחים בהסכם הבוררות, מי שפנה עלי זה אדון מר מ.ס. ואני בן אדם עסוק בעבודתי, בתפקיד ניהולי. והוא התחיל סכסוך שלא היה רצוי וביקש ממני להיות איתו ביחד וחתמתי על ההסכם הזה בשביל לפתור את הסכסוך הזה מפני שזה עניין משפחתי בין אחים”(עמי 33 ש’ 21-33).
114. הנתבעים העידו:
א. נתבעת 2 הייתה בת 15 בעת פטירתו של אביה, והוא לא עירב אותה בעסקיו. (עמי 61 שי 12 ו-22 לפרוטוקול מיום 311.19.). לגרסתה התובעים ויתרו לאביה מרצונם על זכויותיהם במקרקעין (עמי 63 ש’ 16-19).ייש. למה הם חתמו לאבא שלך ת. כשאבא שלי אמר להם שהוא רוצה להקים תחנת דלק הם ויתרו לו מרצונם החופשי ואף אחד לא לחץ עליהםיי.
17 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
אימם ע’ בנתה את תחנת הדלק (עמ’ 63 ש’ 35-36) האם עי והאחיות ני ועי לקחו הלוואות מהבנק כדי לממן את תחנת הדלק (עמי 64 שי 13 ו-19). היא לא יודעת שאביה המנוח ג’ חתם על כתב התחייבות בפני עו”ד שוקרי : ייש. לא ידעת אז ואת לא יודעת היום לגבי כל הצהרה של אביך שחתם בפני עו”ד שוקרי ת. אני יודעת שהוא חתם על הצהרה שאחים שלו ויתרו לו על הקרקע, על הצהרה אחרת אני לא יודעת”י (עמי 65 שי 3-5). היא לא שמעה על הסכם הבוררות לא היה דיבור בבית בנוגע להסכם (עמי 68 ש’ 26-31).
ב. גב’ ע.ג. הייתה בכיתה י”א כשאביה נפטר (עמ’ 70 ש’ 12-13).שמעה מאביה ומהדודים התובעים כי ויתרו לאביה על המקרקעין מתוך חברות ואהבה לא מכירה את כתב ההתחייבות שאביה חתם בפני עוה”ד שוקרי.
יימה ששמעתי שהדודים שלי ויתרו לו על הקרקע הזו כשתכנן תחנת דלק כשעוד היו חברים ואהובים. זה היה מתוך אהבה וקשרי ידידות שהיו ביניהם כשוויתרו על הקרקעיי (עמי 71 ש’
.(30-31
:
סיפרה על האירוע שהיה הרבה רכילות עליה כשהייתה בת 18 וכל הבעיה נוצרה בגלל שהתובעים רצו לקחת את תחנת הדלק: ייש. על מה רצתה להרביץ לכן ת. בגלל שהוא נכנס לבית שלנו ואמר לאחי הקטן שכשיגיע לגיל 18 אימא לא תשאיר לו שום דבר, לא תחנת דלק ולא שום דבר אחר. הרבה הגיעו ואיימו עלינו. כשהוא נכנס והרביץ לי אמרתי לו ייאימא אחראית עלינו, איך לא תשאיריי הם חשבו שכשאבא נפטר הם ישתלטו עלינו. פנינו להרבה אנשים על מנת שיפתרו את הבעיה והם לא הצליחו אז פניתי למשטרה. ש. מה איימו הדודים שלך ת. שלא מגיע לנו דבר, אפילו הקרקע למכירת פירות וירקות רצו לקחת לנו. שאבא שלי לא השאיר לנו שום דבר
ש. ומה הם ביקשו שתעשו אחרי האיומים ת. הגיעו הרבה איומים אלינו. סיפרו הרבה רכילות עלי כשהייתי בת 18 והייתי יוצאת עם הרכב שלי. כל הבעיה נוצרה בגלל תחנת הדלק, הם רצו לקחת את תחנת הדלקיי. (עמי 72 שי
.(14-28
היא לא יודעת על הסכם השותפות בין אמה עי לתובעים וגם לא על הסכם הבוררות. (עמ’ 73 שי 16-17 ושי 20-21). היא לא יורשת הסתלקה לטובת אחיה ואימה (עמ’ 73 ש’ 30-31).
ג. הנתבעת
18 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
אישרה את כל ההסכמים שחתמה עליהם בשמה וגם בשם ילדיה נתבעים 2-5 : הסכם מ 1/05 מול מר מ.ס. (ת/10), הסכם מיום 31.06. מול י.מ., הסכם השותפות מול ס’ וכי (ת/11) והסכם הבוררות (ת/13). אישרה כי ס’ וכי היו עדים להסכם מול מר מ.ס. (עמי 79 ש’ 21-22). לא מכירה את כתב ההתחייבות (ת/1) לא שמעה עליו ישירות מבעלה המנוח (עמ’ 76 שי -3 4ועמי 77 שי 27) וייכל צעד הייתי יודעתי (ש’ 34). יירק על זה לא סיפר זה הדבר היחידיי (עמי 78 ש’ 1-2). הסבירה מדוע היא מתנגדת לכתב ההתחייבות : ייש. מה רע בהצהרת בעלך למה את מתנגדת לה, הרי נחתמה בפני עו”ד שוקרי ת. שלא רשם להם שמגיע להם חלק מהקרקעות למטה. אם היה רושם הייתי נותנת להם מה שמגיע להם. הוא אמר שהזכות תוחזר אליהם אבל לא אמר מה הזכותי (עמי 77 ש’ 22-24). טענה כי ויתרו ללא תמורה : ייש. נכון שכל הוויתורים של האחים והאחיות היו מהסיבה לשים את המנוח בעלך בתור בעלים רשום יחיד ושהוא יתנהל מול החברות שבאות לשכור ת. הם ויתרו כי לא רצו שום דבר. עד שחתמתי עם מ.ס הם אמרו שהם לא רוצים שום דבריי. (ש’ 28-30). ובהמשך : ייהוא סיפר לי איך הם ויתרו לו תוך כדי אהבה ורצון” (ש’ 20). סיפרה על האיומים מצד ס’ : ייהראשון כשס’ נכנס ונתן מכות לבתי, על הקרקע שהיו בה ממכר פירות וירקות, הם קראו לנו ואמרו לנו שהם צריכים אותנו, הלכתי עם שתי בנותיי. פגשנו שם את ס’ כי והילדים שלהם על הקרקע, הם אמרו לנו שלא מגיע לנו שום דבר והרימו כיסאות עלינו. בנותיי רצו להגיש תלונה ואז פנו אלינו אנשים מכובדים ואמרו שלא כדאי להגיש תלונה.
ש. מה הם איימו
ת. שלא מגיע לנו קרקע בכלליי (עמי 77 ש’ 16-21). וקודם לכן איים עליה עוה”ד שוקרי כשהציג בפניה את כתב ההתחייבות (עמ’ 76 ש’ 3-4). העידה על העזרה של התובעים באיתור מר מ.ס. ובניהול מו”מ מולו – ” ש. איך הכרת את מ.ס. ת. תלינו שלט בכביש, הוא בא ושאל את ס’ וכי והגיע אלינו יחד איתם. ש. את ניהלת איתו מויימ ת. כן, הוא היה מגיע אלינו, מתקשר לטלפון והם היו נוכחים. מי שרוצה לעזור לאחים שלו צריך תמורה! ש. אז הם עזרו
ת. הם ישבו איתו”. (עמי 80 ש’ 7-13). העידה כי היא לקחה הלוואה של 900,000 ₪ ומעבירה את דמי השכירות של התחנה בסך של 2000
$ לפירעונה לבנק (עמי 83 ש’ 1-6). העידה כי מכרה קרקע כדי לבנות את שלד תחנת הדלק, אך לא ידעה את שם הקבלן וכמה שילמה לו (עמ’ 83). לגבי הקרקע בניגוד לנאמר עיי בייב, טענה כי מדובר בקרקע משותפת עם
19 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
התובעים שחלקה עמד על 40,000
$ בו מימנה את הקמת התחנה (עמ’ 85). וגם הבן שלה פרש מבית ספר והתחיל לעבוד בגיל 15 ושילם לנושים שבקשו חובות (עמק 84 ש’ 1-16) וגם בנותיה שהיו מורות שלמו (עמי 88 ש’ 16). אישרה כי יישור הכביש (לפני הסלילה) בוצע לפני שמר מ.ס. נכנס לתמונה וגם כ’ ביקש מהקבלן ליישר את הכביש (עמק 87 ש’ 23-33). העידה כי היא לא יודעת אם בעלה שילם לאחיו כנגד הוויתור שלהם על זכויותיהם במקרקעין ובניגוד להצהרתה בתצהיר עדותה הראשית לא הייתה התחשבנות ביניהם. ייש. האם בעלך שילם למי מהאחים או האחיות כנגד ויתור שלהם על הקרקע ת. לא יודעת ש. הוא לא סיפר לך ת. מה שבינו לבין אחיו לא יספר לי. אני לא יודעת. ש. את יודעת על התחשבנות בין בעלך לאחים שלו ת. לא הייתה התחשבנות
ש. כלום
ת. לא
ש. מפנה לסעיף 11 לתצהירך, למה את אומרת שכן הייתה התחשבנות ת. לא היו. ש. אין לך הסבר למה זה כתוב ת. לא
ש. ולא אמרת לעוה”ד שלך שזה לא נכון כשקראת את זה ת. לא יודעתי. (עמי 88 ש’ 20-36). לעומת זאת בעלה המנוח קנה בתמורה את זכויותיהם של יורשי הדודה נ’ ייש. כמה כסף ני קיבלה ת. בעלי קנה מהילדים שלה ש. קודם הסכמנו שבעלך מספר לך כל דבר ת. הוא אמר לי ייקניתייי נתן להם כסף”. לגבי התקיפה והאיומים העידה
יש. היי נוכחת
ת. כן. מי שתקף אותה היה ס’. הוא תקף אותה ב 2006 אני חושבת. היא הייתה אז בת 21, רווקה ש. למה תקף אותה ת. הוא הגיע לבן שלי ואמר לו יימחר אימא שלך תבזבז את כל הקרקעותיי אני התווכחתי איתו למה אני צריכה למכור את הקרקעות, הוא אמר שייאימא שלכם לא תשאיר לכם שום דבריי על זה היה הוויכוחיי(עמ’ 91 ש’ 4-14).
20 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
ש. פעם ראשונה היה ב 2002 לגבי ההסכם אצל שוקרי ת. נכון ש. ופעם שניה כשבאו לשיטתכם ותקף אחד התובעים את עי ת. נכון’ (עמי 89 ש’ 15-18). לגבי הסכם הבוררות טענה כי חתמה מתוך פחד ייש. האם כאשר חתמת על המסמך הזה מישהו איים עליך ת. כן, כמה שאיימו עלי וכמה שעשו לי עוול, מפחד חתמתי. ש. סיפרת למישהו שאת מפחדת מהם ולכן חותמת ת. כן, מי שבא להחתים אותי
ש. מי בא
ת. המנוח מ.נ.א ומ.ס.
ש. ולמ.ס. אמרת שאת חותמת כי הם מאיימים
ת. נכון
ש. את חתמת כי את מפחדת
ת. נכון יי(עמי 91 ש’ 19-28). לא היה לה הסבר מדוע לא הגישה תלונה על איומים במשטרה (עמ’ 91 ש’ 34-35). העידה כי עו”ד שוקרי ומר מ.ס. יעצו לה לסיים את המחלוקת : ייש. כשאמרת לעו”ד שוקרי ולמ.ס. שמאיימים עליך, מה הם אמרו לך ת.ייתני להם על מנת שתיפטרי מהם שלא יהיו לך בעיות בביתיי. הילדים שלי היו קטנים ואנחנו לא צריכים בעיות כל יום בבית. אף אחד לא שילם לי יי (עמי 92 ש’ 16-18). העידה שהבינה את הסכם הבוררות: “ש. מישהו קרא לך את הסכם הבוררות ת. אני יודעת לקרוא, אני לא אנאלפבטית (צייל: אנאלפביתית”) ש. והבנת מה שכתוב ת. כן
:
ש. מי נכח כשחתמת
ת. אני מ.ס. וא.ר שנפטריי. (ש’ 27-33). הסבירה כי יצאה מקופחת בהסכם כי בעלה המנוח ג’ הוא זה שקנה את הכול ולפי כתב ההתחייבות הוא לא התחייב לתת להם חלקם מהמקרקעין האלו
ייש. רשום
ת. זה לא בחלקה הזו. אם היה בקרקע הזו הייתי נותנת להם, אבל לא כתוב. ש. זו הצהרה של בעלך המנוח ת. כן, אבל לא מהקרקע הזו, לא רשם מהחלקה הזו. ש. למה יצאת מקופחת בהסכם
21 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
ת. יצאתי מקופחת כי בעלי הוא זה שקנה הכל. ההסכם הזה עוול לי. הכל נחתם לא ברצוני. (עמ’ 93 ש’ 8-12).
ועם זאת טענה כי לא היא זו שהפרה אלא התובעים לא שלמו לה בגין החלק של המנהל (עמי 92 ש’ 5-6).
ד. נתבע 3 העיד שהיה בן 12 כשאביו נפטר (עמ’ 98 ש’ 18-19). כל הפרטים עליהם העיד ידועים לו מאימו ייש. אז מה שכתוב בתצהירך זה דברים שאימא שלך סיפרה לי? ת. נכון, אני הייתי בביהייס”י. (עמ’ 104 ש’ 33-34). לגבי הסכם הבוררות ייאימי חתמה אבל אני לא מסכים עליו, אני יש לי קרקע שם והיא חתמה ואני לא מסכים, אני לא רוצה שאף אחד יחתום בשבילי, זו קרקע שלי ואני רוצה אותה, חתמה או לא חתמה לא
מעניין אותייי
(עמ’ 105 ש’ 30-33).
הליך בבית משפט מחוזי לביטול פסק הבוררות אינו “מעשה בית דיניי
115. לבית משפט המחוזי הוגש ביום 241.07. הליך הצהרתי בת”א 521/07 על ידי עי בשם הנתבעים
2-5 כנגד התובעים לפיו התבקש ביטול הסכם הבוררות מכוחו התחייבה עי להעביר את חלקם
במקרקעין לנתבעים. ביום 209.07. הוגש כתב תביעה מתוקן לביטול הסכם הבוררות. 116. לגבי נתבעת 2 נטען כי ההסכם בטל הואיל ולא הייתה צד להסכם ולא חתמה עליו, לגבי
נתבעים 3-5 נטען כי הסכם הבוררות בטל באשר לא קיבל אישור בית משפט בהיותם קטינים על פי חוק הכשרות המשפטית ומדובר בעסקה מקפחת שלא לטובתם באשר שוללת את זכויותיהם ללא תמורה.
117. בנוסף נטען כי לא ניתנה לתובעים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או להביא ראיותיהם וכן
נפגעה טובת הקטינים בהסכם הבוררות. 118. ביום 212.11. ניתן פסק דינו של בית משפט מחוזי בהסכמת הצדדים לפיה לפסק הבוררות
שניתן ביום 155.06. אין כל תוקף לגבי הנתבעים 2-5.119. באותו הליך הספיקה להישמע עדותה של ע’ בפרוטוקול מיום 410.10. (סומן ת/12). 120. עי העידה כי נוהל מויימ בגדר של סולחה במשך שבוע ימים עד לחתימת הסכם הבוררות וישבה
פעמיים עם הבוררים. בניגוד לנטען על ידה בהליך זה שהבינה את הסכם הבוררות, טענה בהליך הקודם שלא הבינה את המשמעות של החתימה על ההסכם וחתמה בגלל הטרגדיה של
22 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
אלימות, איומים ותקיפות ורצונה לסיים את הפרשה. מעדותה עולה כי היא מוכנה להחזיר לנתבעים את הזכויות שקבלו מאביהם המנוח באדמה חקלאית ולא תעשייתית.
סיכום ומסקנות
121. נתתי אמון בגרסתם של התובעים לעניין נסיבות העברת זכויותיהם במקרקעין ללא תמורה
למנוח ג’. אני קובעת כי גרסתם לפיה החליטו בתיאום עם המנוח ג’ להעביר על שמו את מלוא זכויותיהם במקרקעין (מכוח ירושת אביהם המנוח וכך עשו גם יורשי המנוחה דודה ני) מטעמי נוחות בלבד, כדי שיוכל לנהל את הפרויקט ללא צורך בחתימות נוספות בכל הקשור לגיוס כספים, חתימת מסמכים ושעבודים, מבלי לוותר על זכויותיהם בפועל במקרקעין ובפרויקט, היא האמת לאמיתה.
122. גרסתם נתמכת בכתב ההתחייבות (ת/1) שערך עוה”יד שוקרי עבור המנוח ג’י ממנו עולה
הודאתו בזכויותיהם במקרקעין. עוה”ד שוקרי אישר בעדותו כי ערך את המסמך וכי חברת הדלק לא הסכימה לעשות הסכם אלא אם המנוח ג’י יהיה הבעלים היחיד של המקרקעין. טיעוני הנתבעים כנגד כתב ההתחייבות הינם טיעונים בעל פה כנגד מסמך בכתב ואין להם כל
חיזוק ראייתי. 123. עוד נתתי אמון בגרסתם של התובעים באשר למאמצים שהשקיעו וכספים שהוציאו כדי
להימנע מאובדן המקרקעין לנוכח סכנת הכינוס בשל החובות שרבצו עליה וכן בפעולתם
למציאת משקיע. 124. השקעותיו של כי אושרו על ידי הנתבעים בהסכם השותפות מיום 283.06. (ת/11).
הנתבעים לא העלו כל עילה חוזית שהיא כנגד תקפותו של אותו הסכם שנערך ע”י עו”ד דקדוקי. הסכם זה לא נאכף אך הוא מעיד על הודאתם של הנתבעים ביחס לזכויות התובעים (כ’ וסי)
בתחנת הדלק. 125. פרטתי שורה של הסכמים ומסמכים שהתובעים היו צד להם מול גורמים שונים, אם כעדים
ואם כצדדים ישירים וכולם נוגעים בצורה ישירה או עקיפה למקרקעין. 126. עוה”ד שוקרי העיד כי התובעים עזרו לנתבעים כמו אחים וגם נלחמו לצידם כנגד השותף י.מ.
127. מר מ.ס. העיד כי הקשר הראשוני נוצר עם כ’ וס’ ודרכם הכיר את ע’. עוד העיד כי קיבל את
התחנה במצב של שלד. העיד כי ס’ וכי היו מעורבים במויימ. 128. לא נתתי אמון בעדותם של הנתבעים באשר להשקעה כספית מצידם בהקמת התחנה.
גם לא נתתי אמון בעדותה של עי כי מכרה קרקע כדי לבנות את שלד התחנה. עי לא המציאה כל אסמכתא או ראייה לתמוך בטענתה זו.
23 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
129. עי סתרה את הצהרתה בתצהיר עדותה הראשית, והעידה כי לא הייתה כל התחשבנות כספית
בין הנתבעים לבין המנוח ג’ תמורת הוויתור שלהם על זכויותיהם במקרקעין. גם לא הייתה בידה כל ראייה לכך שיורשי ני קבלו תמורה עבור ויתורם על זכויותיהם לטובת
ג’ המנוח.
130. הצדדים הגיעו לוועדת בוררות מתוך הבנה כי חייבים למצוא פתרון למחלוקת שכן מדובר
במשפחה אחת.
131. לא מן הנמנע כי התובעים איימו על עי שתכיר בזכויותיהם ואף היה אירוע אלים מצד ס’ כלפיי
האחיינית והוא שילם על כך מחיר אישי, ואולם, מעבר לאמור ומבלי להקל ראש במעשהו של ס’, לא הפחד הוא שהניע את עי להסכים לוועדת בוררות כי עם הידיעה שצריך למצוא פתרון לתחושת חוסר הצדק והעוול שנגרם לתובעים ובכך לקנות שלווה ושקט למשפחתה. זהו גם הייעוץ המשפטי שקיבלה מעוה”ד שוקרי שהיה עוה”יד של המשפחה. לעניין זה העיד מר מ.ס. כי התבקש על ידי שני הצדדים לפתור את המחלוקת. עי גם העידה כי היא מוכנה לתת לתובעים את חלקם במקרקעין ואולם לפי ערך קרקע חקלאית ולא תעשייתית. דהיינו היא הכירה בזכויותיהם של התובעים אך הייתה מוכנה לתת להם רק
יינזיד עדשיםיי ולא את מה שמגיע להם על פי דין. 132. עוה”ד שוקרי ומר מ.ס. ששמשו כבוררים הכירו היטב את הנפשות הפועלות ועוה”ד שוקרי
היכר את סיפורה של המשפחה. עוה”יד שוקרי היה עו”ד של הנתבעים, בתחילה של המנוח ג’ ואחר כך של משפחתו, הוא טיפל בהסדרת העניינים המשפטיים מול המנהל, וערך מסמכים משפטיים עבור המנוח. מר מ.ס. נרתם להצלת המקרקעין והפרויקט כמשקיע מצפוני, והוא הסביר כי הגיע לנוסחה של פסק הבוררות מתוך הכרה שהנתבעים ויתרו לאח המנוח ויש לפצותם. כך גם הסביר כי פסק לכי מחצית ממה שנקבע בהסכם השותפות כי זוהי דרכה של
פשרה.
133. שניהם עדי המפתח בתיק ועדותם אמינה עליי.
שניהם העידו כי ראו בפסק הבוררות פתרון לסכסוך. 134. ע’ הבינה כל הסכם עליו חתמה. היא נדרשה לחתום על הסכמים מורכבים הרבה יותר מהסכם
הבוררות. לגבי הסכם הבוררות אין מחלוקת כי הבינה אותו לאשורו כך העידה, ולעניין זה גם
העיד מר מ.ס..
135. ע’ הסבירה כי יצאה מקופחת בהסכם הבוררות הואיל ובעלה המנוח ג’י הוא זה שקנה את הכול
ולפי כתב ההתחייבות הוא לא התחייב לתת להם חלקם מהמקרקעין האלו. ואולם, כבר נקבע כי הנחת המוצא של עי כי בעלה המנוח קנה את הכול שגויה עובדתית. ומעבר לאמור, בהמשך טענה כי הסיבה שהסכם הבוררות לא קוים נעוצה בעובדה כי התובעים לא
בגין החלק למנהל. דהיינו, לא היו לה טענות אחרות כנגד תוקפו של הסכם הבוררות.
24 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
136. להסכמים שונים (הסכם השכירות והשעבוד מול מר מ.ס., ההסכם מול השותף י.מ. והסכם
השותפות) היו הנתבעים שהיו כולם קטינים אז, צד להם, וכנגד תוקפם של אלו לא הועלתה
כל טענה הגם שעסקו בשעבוד כל זכויות הקטינים במקרקעין. 137. עי אישרה כי ביחס לכל ההסכמים שהיא נדרשה לחתום עליהם, כולל הסכם הבוררות, היא
חתמה גם בשם ילדיה נתבעים 2-5.
138. בפסק הדין שניתן בבית משפט מחוזי ביום 212.11. נקבע בהסכמת הצדדים כי לפסק הבוררות
שניתן ביום 155.06. אין כל תוקף לגבי נתבעים 2-5. פסק הדין ניתן בזמנו הואיל ואימם של הקטינים חתמה בשמם על הסכם הבוררות. באותו הליך לא בוטל פסק הבוררות אלא לא ניתן לו תוקף. כך גם לא נקבע כל ממצא הן לגבי תוקפו של פסק הבוררות כלפי עי והן לגבי פגם כלשהוא שנפל בהליך עצמו. פסק דינו של בית משפט מחוזי ניתן על יסוד ההנחה כי לנתבעים בעלות מלאה במקרקעין. כיום לאחר ניהול משפטי ממצה בפני אני קובעת כי הנחה זו שגויה מיסודה. לתובעים ישנן זכויות במקרקעין חד וחלק. ואני פוסקת כי בסופו של יום, טיבן
והיקפן של אותן הזכויות סוכמו בהסכם הבוררות ובפסק הבוררות. 139. האם די בכך שפסק הדין במחוזי ניתן בהסכמת הצדדים כדי לקשור אותם גם בעתיד
בהתדיינויות נוספות ביחס לפלוגתאות שעלו מכתבי טענותיהם, ואשר אלמלא סיום ההליך בהסכמתם, היו נושא להתדיינות ולבירור ענייני ביניהם. האם ניתן לראות בכך משום הסכמה מכללא לוותר על התדיינות אפשרות עתידית בשאלות שהיוו נושא למחלוקת ביניהם, אך בשל
הסכמתם, לא הוכרעו עניינית על ידי בית משפט בקביעת ממצא. 140. לטעמי התשובה לכך שלילית.
הפעלת כלל השתק פלוגתא לפסק דין שניתן בהסכמה על יסוד מערך זכויות במקרקעין של הצדדים שהינה שגויה, הינה הפעלה קיצונית ובמידה רבה שרירותית של הכלל. בנוסף, כאשר אין פסק הדין מבוסס על הכרעה שיפוטית בפלוגתאות שהיו מושא להתדיינות בין הצדדים, אלא רק מעניק גושפנקא של מעשה בית דין להסכמתם על יסוד מערך זכויות מוטעה
במקרקעין, ממילא לא התקיימו יסודותיו החיוניים של כלל ההשתק ואין מקום להפעלתו. 141. הפעלת הכלל הדיוני של השתק בכל מקרה עלולה לעלות במחיר כבד של פגיעה באינטרסים
ציבוריים אחרים שהינם חשובים במידה שווה ולעיתים אף יותר מן האינטרס שאותו מכוון כלל ההשתק לשרת שהוא סיום ההתדיינות בין הצדדים. קודם כל הפגיעה האפשרית החמורה
היא באינטרס עשיית הצדק. 142. בענייננו בפסק דינו של כבוד בית משפט המחוזי לא נקבע כל ממצא באשר לשאלה האם הסכם
הבוררות תואם את טובת הקטינים. קל וחומר שבדיקה כזאת צריכה להיעשות כיום לאור השינוי במערך הזכויות במקרקעין.
25 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
143. הסכם הבוררות לא נולד בחלל ריק, קדמה לו השתלשלות עניינים ומערכת מסמכים ענפה
המצביעים כי נרקם חוזה מכללא בין הצדדים. התובעים סייעו לנתבעים להציל את המקרקעין
והנתבעים קבלו את עזרתם. 144. מעובדות המקרה עולה כי נכרת הסכם מכוח התנהגות הצדדים (דהיינו הסכם מכללא), אשר
השאלה אם נכרת ומה תוכנו מושפעת גם מעקרון תום הלב. (דנייא 1558/94 נפיסי נ’ נפיסי, פייד ני (3) 573,602). כידוע, כריתתו של הסכם נלמדת מאומד דעתם המשותף של הצדדים, כפי שהוא משתקף בעיניים סבירות מנסיבות העניין, ולדברי פרופ’ פרידמן וכהן בספרם, דיני חוזים, כרך א, עמי 157: ייקנה המידה האובייקטיבי אינו של אדם חיצוני, זר להתקשרות, אלא של המתקשרים עצמם שאת מעשיהם, דבריהם, התנהגותם, יש להעביר במשקפת הסבירות, ולשאול אם מתקשר סביר במעמדם היה מסיק ממה שהתרחש ביניהם, כי הם אכן
גמרו בדעתם לכרות חוזהיי. 145. יובלט כי המדובר בהסכם הנכרת בפועל וכדין בעקבות הצעה וקיבול על דרך ההתנהגות,
וכפי שצוין בפרשת נפיסי (שם עמי 615): ייהסכם מכללא הוא כהסכם מפורש – הגם שנכרת הוא בהתנהגות ובמעשה ולא בדיבור ובמילה…הבחנה זו שבין הסכמים מסוג אחד לבין הסכמים מסוג אחר אינה אלא הבחנה המתארת את דרכי התהוותו של ההסכם. אין לה
להבחנה כל פועל משפטי באשר לעצם קיומו של ההסכם אלא באשר לדרכי הוכחתו בלבד.” 146. למעשה אין לע’ בשמה או בשם הקטינים כל טענה או עילה מוצדקת כנגד אישור הסכם
הבוררות.
147. הסכם הבוררות נוצר על מצע של נכונות להדברות בין הצדדים ברוח של פיוס והוא גובר על כל 19
מסמך אחר שנערך על ידם. כעקרון הסכם הבוררות עודנו שריר וקיים שכן לא בוטל על ידי בית 20
משפט המחוזי.
148. דווקא העובדה כי התובעים עותרים לסעדים הצהרתיים חלופיים על בעלותם בחלקים שונים 22
במקרקעין, היא הנותנת שהסכם הבוררות שגובש תוך ניהול מו”מ בין הצדדים בתיווך בוררים 23
מכובדים משקף את הפתרון הצודק ביותר בנסיבות המשפחה. 149. לטעמי, הסכם הבוררות פותר את המחלוקת בין בני המשפחה בצורה המיטבית ביותר,
הואיל והוא חוזה פני עתיד ומפרק את השיתוף ביניהם במקרקעין ובפרויקט והוא מצמצם את הפגיעה בזכויות הקטינים במקרקעין עד לכדי המינימום ההכרחי. ההסכם גובש לאחר שנוהל שבוע ימים מויימ בין הצדדים בתיווך של עוה”ד שוקרי ומר מ.ס. והמנוח מ.נ.א זייל. עוה”ד שוקרי ומר מ.ס. שני אנשים מכובדים עם הרבה ניסיון חיים וידע והיכרות עם המשפחה ומלאי רצון טוב עשייה ושליחות הטילו את מלוא יהבם לשים סוף לסכסוך במשפחה אחת. שניהם המליצו לצדדים לסיים את המחלוקת בבוררות. מבין השיטין עולה מעדותם כי הם סבורים שההסכם שגובש הינו הפתרון הנכון והצודק בנסיבות העניין. וכמו כל הסכם פשרה, אף צד אינו יוצא שמלוא תאוותו בידו. אני נותנת אמון רב בעדותם ובכוונותיהם הטובות.
26 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
150. לאור האמור, אני פוסקת כי הסכם הבוררות ופסק הבוררות הם תקפים כדין בהתייחס לכל
התובעים אל מול כלל הנתבעים (ללא מקצה שיפורים). 151. כל שאר הסעדים החלופיים לקביעת זכויות התובעים במקרקעין נדחים.
הבקשה לפיצול סעדים כספיים
152. התובעים בקשו כי לאחר מתן פסק דין הצהרתי יתאפשר להם להגיש תביעה כספית עבור
הפירות ו/או הכנסות בפועל מהמקרקעין, תחנת הדלק, יתר השכירות או השימוש שיכול היה
להיעשות במקרקעין ולחילופין כי בית המשפט ידון במכלול הסעדים יחדיו. 153. לאור אישור פסק הבוררות, ברי כי הסעד העיקרי שעניינו הפקת פירות מתחנת הדלק
מתייתר, שכן על פיו הכנסות אלו שייכות במלואן לנתבעים. 154. הנתבעים מתנגדים לבקשה לפיצול סעדים הואיל ולטענתם התובעים לא צרפו ולו מסמך אחד
המעיד על השקעותיהם או הוצאותיהם. 155. אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה מטעמים פרוצדורליים ומהותיים. 156. התובעים לא הגישו בקשה בכתב נפרדת במרוצת ההליך ועומדים על מתן החלטה במסגרת
הסיכומים. לא נתבקש על ידם להביא סוגיה זו להכרעתי במרוצת ההליך, ואמירה סתמית בכתב הטענות אינה תחליף לכך (עייא 2821/90 שומרוני נ’ רוזנבלום פייד מז (1) 201 ועייא 372/85 פרץ נ’ פרץ, פייד מ(4) 781.
157. כל התחשבנות עבר בגין השקעותיהם והוצאותיהם הוכרעה במסגרת הסכם הבוררות ופסק
הבוררות שאושררו על ידי.
158. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בזכות הפניית דמי השכירות של תחנת הדלק לסילוק
המשכנתא שניטלה על המקרקעין הוקפא המצב הקיים ונשמרו הזכויות של המשפחה במקרקעין. כך גם יש לקחת בחשבון כי דמי השכירות החודשיים לכתחילה חלקיים לאור העובדה כי מר מ.ס. עודנו מסלק חובות במקום הנתבעים לפי ההסכם שנחתם מולו. לרכיב זה
יש ערך כלכלי שצריך לכמת אותו בכל נוסחה חשבונאית שהיא והוא בר קיזוז. 159. בהוכחות בפני עלה כי התובעים השכירו לתקופה חלקית לקבלן עבודות חלק מהמקרקעין
ואילו הנתבעים השכירו חלק מהמקרקעין לטובת מגרש מכוניות. כלומר, נפרשו נתונים על
סמך עדויות הצדדים אודות הפירות שהופקו מהמקרקעין. 160. חרף האמור, ולמרות שהועלתה כחלופה, האפשרות שבית משפט ידון גם בסעד הכספי,
התובעים לא התייחסו בסיכומיהם באופן פרטני לסעד הכספי, לא כימתו אותו, לא צרפו חווייד
רויים להערכת הפסד עבר בגין דמי השכירות ולעתיד לבוא. 161. יוצא איפוא כי בעת הגשת התביעה לסעד הצהרתי, התגבש בידי התובעים עילת התביעה לסעד
מהותי, אך מטעמים ששמורים עימם בחרו לתבוע סעד הצהרתי בלבד.
27 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
162. שיטת המשפט אינה מתירה לתובע פתח להתדיינות כפולה ולהטרדה מיותרת של הנתבע ובתי
משפט על ידי פיצול תביעותיו. האינטרס של הציבור הוא כי תמוצה ההתדיינות בין בעלי הדין בהליך אחד. והלכה זו יפה גם בענייננו. ייהמדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. כמו כן אמורה היא להבטיח לבל יבואו בשערו של הליך זה אלה המבקשים לעקוף את דרך המלך ולהבטיח לעצמם יתרון של דיון מוקדם, כאשר הלכה למעשה מבקשים הם לאכוף הסכם אשר לטענתם איננו מקויים על ידי הצד שכנגד. תביעות לאכיפת הסכם ופיצויים עקב הפרתו, יש להגיש בדרך הרגילה של תביעה לאכיפה ו/או לפיצויים ולבקש את מלוא הסעד אותו מצפה התובע לקבל בסופה של דרך. אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדיםיי (רעייא(י-ם) 84/98 צעד בריא – אלוש אורטופדיה בע”מ bbsensograph belgium nv פורסם בנבו מיום 113.98.).
אחרית דבר
163. אני מורה על אישור הסכם הבוררות ופסק הבוררות מיום 155.06. בהתייחס לכל התובעים
אל מול הנתבעים.
164. מורה על דחיית כל הסעדים החלופיים.
165. הבקשה לפיצול סעדים נדחית. 166. תוגש לחתימתי פסיקתא מוסכמת על ידי ב”כ הצדדים לצורך ביצוע רישום הזכויות
במקרקעין כפי הרשום בהסכם הבוררות ובפסק הבוררות וכן התייחסות להסדרת החוב לעי
בגין התשלום לממייי כפי שנפסק בפסק הבוררות. 167. הליך זה תם ונשלם וכל קושי חלילה ביישום פסק הבוררות יצריך פתיחת הליך חדש לאכיפתו. 168. משיתה על הנתבעת 1 עי הוצאות משפט ושכייט ערייד בסכום של 30,000 ₪ אשר ישולמו תוך
70 יום ולא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למלוא פירעונם.
169. להמציא לבייכ הצדדים ולסגור את התיק.
ניתן היום, כ”ב ניסן תשייפ, 16 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
28 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
(.
כוני
רונית גורביץ, שופטת
29 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
3. גב’ עי מוותרת על האדמה שקנתה ממנהל ממקרקעי ישראל לאחים כי וס’ בסכום
שביהמ”ש יחליט והתשלום יהיה מחולק למאה חודשים שמתחיל מהראשון ביוני בשנה
הזאת
4. מר כי יוותר על הסכומים המוזכרים בסעיף 7 ותוותר גב’ ע’ מאידך על שבעה תשלומים
מהתמורה בגין מכירת האדמה שקנתה ממנהל מקרקעי ישראל בגוש ובכן התשלום
מתחיל מחודש ינואר 2007 (לפי הסעיף הקודם). 5. החלק של מר ס.מ. יחולק בהסכמת האחים כי וס’ ויהיה חופשי לנהל אותה כלומר
להשכיר או למכור אותה או לעשות בה כל דבר וזכות הקדימה תהיה לאחים כי וס’. 6. האחים כי וס’ יתחייבו ביחד וכל אחד לחוד לשלם את התשלומים ממחיר האדמה (אדמת
מנהל מקרקעי ישראל) כל חודש מתחילת ביצוע התשלומים לפי הסעיף הרביעי וזאת בהבטחת כל משקיע או שוכר שנערך איתם חוזה ושיהיה הסכם השכירות משועבד לטובת
גבי ע.מ. להבטחת התשלומים המוזכרים עד השלמת כל מחיר האדמה. 7. האחים כי וס’ וס’ מוותרים על כל תלונה או תובענה או כל זכות בתחנה ויבוטל כל הסכם
כתוב או בעל פה בנוגע לגוש או כל זכות להם מעיזבון אחיהם המנוח ג’ זייל או אביהם א.מ.מ זייל בגוש.
8. אחרי השלמת תשלום מחיר אדמת מנהל מקרקעי ישראל לגבי עי עליה לוותר על החלקים
והזכויות של האחים ס’ וס’ וכי בגוש ולבצע רישום כחוק. 9. על כל הצדדים לייפות את כוחם לעו”ד בכדי לקבל החלטה מביהמייש המאשרת הסכם
זה בנוגע לשלושת הקטינים. 10. על האחים כי וסי’ וס’ לשתף פעולה לטובת האינטרס של כולם ושלא יהיו ביניהם חילוקי
דעות שמפריעות להקמת המרכז מסחרי או (ההמשך מחוק – ר.ג.) 11. ועדת הבוררות מודה לאמם של האחים כי ס’ וס’ למתן ברכותיה וחתימתה על ההסכם וההחלטה הזאת ולתקווה שלה להצלחת כולם ולביצוע ההסכם. 12. כל מי שמפר החלטה זו לא יזכה בכלום ויחויב בתשלום סכום מוסכם בסך 100,000
$ וסכום זה אינו ניתן לשינוייי.
15. ההסכם נחתם על ידי חברי ועדת הבוררות : עו”ד אליאס שוקרי, מר מ.נ.א ומר מ.ס וכן על
ידי הצדדים המעוניינים : ע’, ס’, ס’ וכי וטביעת אצבע של גב’ נ.ג. 16. ניתן פסק הבוררות ביום 155.06. (סומן ת/2) כדלקמן :
לאחר עיון ושמיעת כל הצדדים והם גברת ע.מ. (אלמנתו של המנוח ג.מ. זייל) וס.מ, ס.מ. וכ.מ. התברר כדלקמן :
3 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
:
1. חלוקת האדמה בחלקה ********* גוש ****** (להלן: ייגושיי) רשומה בטאבו על שם גבי עי
ובניה הקטינים והשאר ויתרו על חלקיהם וזכויותיהם בגוש לאימם ע.מ. (לפי נסח
הרישום שהונפק בתאריך 27/4/2006 המצייב). 2. גב’ ע’ רוצה להחזיר את חלקיהם של האחים ס’ וס’ וכי מעיזבון אביהם המנוח א.מ.מ
זייל ואשר ויתרו עליה לטובת אחיהם המנוח ג’ זייל באדמת המרכז המסחרי שנמצא במזרח אדמת התחנה.
3. תחנת הגז כולה אשר קיימת על הגוש תהיה לגבי עי ובניה הרשומים בטאבו, ובכך תקבל
גב’ ע’ ובניה הרשומים בטאבו את התקבול מהשכרת תחנת הדלק כולה ממר מ.ס. ללא שותפים לפי הסכם השכירות בין גב’ ע’ ובניה הרשומים בטאבו מחד לבין מר מ.ס. מאידך ואחרי סיום תקופת השכירות תישאר תחנת הדלק כולה בבעלות גב’ ע’ והרשומים בטאבו בלבד בלי שותפים.
4. כידוע לכל הצדדים שהחלקה כולה משועבדת לטובת מר מ.ס. ובנק הפועלים בהתאם ולפי הסכם השכירות.
5. גבי עי קנתה כל החלקים והזכויות של מנהל מקרקעי ישראל בגוש בשטח של 2800 מטר
מרובע בסכום שייקבע בהחלטת בית המשפט שדן בעניין בין גבי עי ובין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: “ביהמיישיי) אשר נע בין סכום של 140,000
$ לבין 203,000
$ וכדי לקנות כל החלקים והזכויות של מנהלת מקרקעי ישראל עירבה גב’ עי לבנק את דמי השכירות של התחנה שמתקבלים ממר מ.ס.
:
6. הנתונים לעיל ידועים לכל הצדדים היריבים.
7. המחלוקת בין מר כי וגבי עי היא בעניין הסכומים ששילם והתחייב לשלם כי לקבלנים
וההוצאות לפני חתימת הסכם השכירות בין הגב’ ע’ והרשומים בטאבו לבין מר מ.ס. והסכום הוא 50,000
$ (להלן : ייהסכומיםיי). 8. חברי ועדת הבוררות היו עו”ד אליאס שוקרי, מר מ.נ.א זייל ומר מ.ס (להלן: יימר מ.ס.יי). 17. ביום 214.11. הוצא צו ירושה מתוקן אחרי המנוח ג’ בביה”ד השרעי לפיו האם יורשת בעיזבונו
:
יחד עם הנתבעים.
18. הנתבעים 2-5 הגישו באמצעות אימם גבי ע.מ. נתבעת 1 (להלן: ייע’יי) הליך בבית משפט מחוזי
לביטול פסק הבוררות בתייא 521-07, נתבעת 2 טענה כי היא לא הייתה צד להסכם הבוררות ונתבעים 3-5 טענו כי ההסכם בטל כי לא קיבל אישור בית משפט בהיותם קטינים כמתחייב על פי חוק הכשרות המשפטית.
19. ביום 212.11. ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים בו נקבע כי לפסק הבוררות שניתן ביום 155.06.
אין כל תוקף ככל שמדובר בנתבעים 2-5.20. תביעה זו הוגשה מייד לאחר מכן בבית משפט מחוזי והועברה בהחלטה מיום 119.13. בהעדר
סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה.
4 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
21. בהליך בענייננו, ביקש ב”כ הנתבעים לצרף את האפוטרופוס הכללי להליך לאור העובדה כי
שניים מהנתבעים קטינים. 22. ביום 234.17. קבעתי בהחלטתי כי אין צורך בצירוף האפוטרופוס הכללי לתיק בהיות
הקטינים מיוצגים ע”י האפוטרופוס הטבעי שלהם ובאמצעות עו”ד.
גרסת התובעים בתמצית
23. לגרסתם המנוח ג’ מילא את החלל שהותיר אחריו אביהם המנות אשר היווה דמות נערצת
עבורם
:
24. בעודו בחיים החליט המנוח ג’ ביחד עימם להקים על המקרקעין פרויקט שכלל תחנת דלק
ומרכז מסחרי (להלן: “הפרויקט”י) שתבע אומץ ותעוזה. 25. לטענתם החליטו בתיאום עם המנוח ג’ להעביר על שמו את מלוא זכויותיהם במקרקעין (מכות
ירושת אביהם המנוח והמנוחה דודה מטעמי נוחות בלבד, כדי שיוכל לנהל את הפרויקט ללא צורך בחתימות נוספות בכל הקשור לגיוס כספים, חתימת מסמכים ושעבודים, מבלי
לוותר על זכויותיהם בפועל במקרקעין ובפרויקט. 26. לגרסתם, גם אחיותיהם, אימם ויורשי הדודה ני ויתרו ללא תמורה על כל זכויותיהם
במקרקעין לטובת המנוח ג’ עבור הפרויקט שהיה בהליכי הקמה עבור ארבעת האחים
התובעים והמנוח ג’ בחלקים שווים. 27. כך טוענים כי בטרם נפטר המנוח ג’י הוא הזמין את שלושת התובעים לפגישה והודיע להם על
כוונתו למכור את המקרקעין עקב צבירת חובות כבדים וכן על ביטול הפרויקט המשותף. כך לטענתם, בהגינותו התחייב בפני עוה”ד שוקרי כי ישלם לשלושתם את התמורה המגיעה
לכל אחד ואחד מהם בגין חלקו במקרקעין לפי קביעת שמאי. 28. לשיטתם כתב התחייבות זה, דינו כדין התחייבות לעשות עסקה במקרקעין. ואף מאשש את
ההסכמות בינם לבין המנוח ג’ לרבות לגבי הזכויות של הדודה ני, כי התובעים ביחד עם המנות ג’ היו שותפים בזכויות במקרקעין ובפרויקט בשיעור שווה של 259
% לכל אחד. 29. התובעים מציינים כי הליכי התכנון לאישור הקמת תחנת הדלק החלו עוד בשנות השמונים
של המאה הקודמת והצריכו הליך פירוק שיתוף מול בני דודם שגלש אף לפסים אלימים
והליכים פליליים כאשר כי אף שילם מחיר אישי וריצה עונש מאסר. 30. לטענתם הם שילמו סכומים נכבדים למימון תכנון הפרויקט, אך מסיבות שאינן ברורות
המנוח ג’ נטל הלוואה בסך של 15. מיליון ₪ מבנק הפועלים סניף ראש פינה ולהבטחת פירעונה שועבדה המקרקעין לבנק. בנוסף צירף שותף י.מ. לטובתו נרשמה העייא (להלן ייי.מ. שותף”).
5 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
31. בראשית שנת 2002, הודיע להם המנוח ג’ כי אינו עומד בהחזרים של ההלוואה ואין מנוס
ממכירת המקרקעין, והתחייב להחזיר להם את חלקיהם במקרקעין בהתאם לאמור בכתב ההתחייבות ובכלל.
32. טרם פטירת המנוח הוחלט להפסיק את הפרויקט ולמכור את כל הזכויות במקרקעין לצד ג’,
וכי המנוח ישלם לתובעים את תמורת זכויותיהם בקיזוז חובות. 33. לגרסתם מאז פטירת המנוח ג’ ועד להקמת הפרויקט, לע’ אלמנתו לא היה כל חלק.
34. כך במצב הרישומי הקיים של המקרקעין כשנשקפת סכנה של הליך כינוס נכסים, החליטו
להציל את המקרקעין והמשיכו לקדם את הפרויקט. 35. לטענתם גייסו את כל כספם ומשאביהם לצורך מימון סלילת הדרך המובילה לתחנת הדלק
באורך של כ- 350 מי ולבניית מבנה השלד בתחנת התדלוק. במקביל, השקיעו מאמצים כבירים לאיתור משקיע שיהיה מוכן להשקיע במימון הפרויקט והצלת המקרקעין מפני הנושים. בנוסף שלמו כמאה אלף שקל לבנק והתחייבו אישית בפני י.מ. לשלם לו את המגיע לו.
36. במהלך בניית השלד על ידי כי רשויות התכנון הפסיקו את העבודות והתנו המשכה ברישוי
דרך גישה לתחנת הדלק ובהקמת כיכר שמומנה על ידי כ’ ובהמשך על ידי המשקיע. הליך
בניית הכיכר הצריך פעולות תכנוניות, אישורים והיתרי בנייה שמומנו מכיסם של התובעים. 37. התובעים מציינים כי בין המנוח ג’י לבין ממיי נחתם הסכם ביחס לזכויות המנהל במקרקעין
אך נותרה פתוחה שאלת התמורה. ממייי נקט בהליך משפטי כנגדם בגין אי תשלום התמורה וביקש צו מניעה לעצירת המשך בניית התחנה. ולאחר מו”מ ארוך שולם לממייי 200,000
$ עבור העברת הזכויות עייש המנוח ג’, דרך הלוואה שטיפלו בה התובעים באמצעות כי, ומר מ.ס. נשא בתשלומה לבנק בקיזוז מהשכירות החודשית של תחנת הדלק. כך שלמעשה מ.ס.
הוא שמימן את התשלום בתמורה לשעבוד חוזה שכירות תחנת הדלק. 38. לטענתם הצליחו לבנות את שלדה של תחנת הדלק וכן לסלול דרך גישה באורך של 350 מי. 39. בד בבד ניהלו מויימ מול השותף י.מ. כדי לבטל את הסכם המכר בינו לבין המנוח ג’. 40. לטענתם בעבודה מאסיבית של חודשים ארוכים הצליחו למצוא משקיע אחד מר מ.ס. שניהל
כ- 20 תחנות דלק בארץ והיו לו כל הכישורים ויכולות הכלכליות לעמוד באתגר. 41. המויימ מול מ.ס. נוהל על ידם, הועברו מסמכי טיוטות של הסכמים, ובשל העובדה כי הזכויות
רשומות עייש המנוח ג’ נחתם ההסכם בין הנתבעים למר מ.ס. 42. לטענתם שכנעו את מר מ.ס. לשלם לבנק הפועלים הסכום הנדרש להסרת השעבוד על
המקרקעין וכן לשלם לשותף י.מ. את הסכום הנדרש לסילוק כל תביעותיו. ונחתמו הסכמים
בין הנתבעים לבין י.מ. ובין מר מ.ס. ל-י.מ. 43. לטענתם לעי לא היה כל חלק בכל הפעולות והיוזמות.
6 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
44. אז כשהושלם הפרויקט ונפתחה תחנת הדלק ב- 12/05, הפנתה להם עי עורף ניצלה את מצב
הרישום של המקרקעין והתכחשה להתחייבות המנוח ג’ כלפיהם להעברת חלקם במקרקעין
ובתחנת הדלק. 45. לגרסתם התנהל מויימ בתיווך מר מ.ס שלחץ על הצדדים להגיע לפשרה והושג הסכם ביום
273.06. לחלוקה לפיה המבנה המסחרי שייבנה בחלק על פי אותו היתר בנייה יחולק ויהיה בבעלות עי 50 % ולנתבעים 50 %. בתחנת הדלק לנתבעים 75
% ולתובעים 25
%. 46. ההסכם לא יצא לפועל, ובעקבות התערבותם של נכבדים נחתם הסכם בוררות והתקיימו
מספר פגישות בסיומן ניתן פסק בוררות ביום 155.06., שנתבקש ביטולו על ידי עי בהליך
שננקט על ידה. 47. לטענתם פסק הבוררות מיטיב עם הנתבעים ומקפח את זכויותיהם, אך חרף זאת קבלו אותו
ברוח טובה וכאות כבוד למנות אחיהם ובתקווה כי יביא לסיום הסכסוך. 48. לאור האמור הוגשה תביעה זו כדי לקבל את כל זכויותיהם במקרקעין תוך שמירת הזכות
לתבוע את הנתבעים בגין נזקים והפרת הסכם הבוררות.
49. התובעים עותרים לאישור פיצול הסעדים באופן שתחילה תוכרע סוגיית אישור פסק הבוררות
או הבעלות ובהמשך יורשה להם לעתור לסעדים הכספיים. לחילופין כי בית משפט ידון במכלול הסעדים יחד.
50. התובעים עותרים לאשר ולהצהיר כי הם זכאים להירשם כבעלים של כל המקרקעין והמחובר אליו ו/או כי הם זכאים להירשם כבעלים של 75
% חלקים ו/או לחייב את הנתבעים לשלם להם שווי של 75
% מהמקרקעין ועבור כל ההשקעות, העבודות וההוצאות שהיו בהצלת המקרקעין מהבנק, בניית השלד של התחנה, הליכי תכוייב, הקמת הכיכר וסלילת הדרך, המו”מ עם המשקיע מר מ.ס. ואחרים לפניו ובניית הפרויקט והשלמתו ו/או חיובם לגלות חשבונות ולחייבם לשלם שווי הדמי השכירות וכספים שקבלו במקרקעין ומכל מה שבנוי ו/או אישור הסכם הבוררות לגבי כולם ולהצהיר כי המבנה המסחרי שיבנה בחלקה על פי אותו היתר בנייה יהיה 50
% עייש ע’ ו- 50 % על שם התובעים ותחנת הדלק תירשם 75
% עייש הנתבעים ו- 25
% עייש התובעים. והכול בכפוף לצו הירושה המתוקן אחר המנוח ג’ ולצווי הירושה של ההורים המנוחים. ולהשית על התובעים הוצאות משפט ושכייט עו”ד.
27 28
גרסת הנתבעת 1 ע’ בהיותה העדה המרכזית (הואיל ויתר הנתבעים היו קטינים) בתמצית
51. לטענת הנתבעת 1, המנוח ג’י בעלה קיבל את כל זכויותיו במקרקעין לאחר התחשבנות בינו
לבין בני משפחתו ולכן הם ויתרו על זכויותיהם לטובתו דאז כאשר החלק אשר הועבר על ידי יורשי הדודה נ’ למנוח ג’ היה בתמורה כספית.
7 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
52. כך טוענת כי המנוח ג’ תכנון ועמל להכנת הפרויקט באופן עצמאי ובלי מעורבות או שותפות
עם מאן דהוא ואף עבד על שינוי ייעוד הקרקע מחקלאית לתעשייתית, וזאת אף בטרם ידעו
התובעים על בניית הפרויקט. 53. לטענתה המנוח ג’י הינו בעל הזכויות במקרקעין כאשר כל ויתור על זכויות בה מטעם מי מאחיו
ומאחיותיו נעשה מתוך הסכמה לגבי הסדרת הזכויות בין בני המשפחה באשר לאלה אשר
ירשו מאביהם המנוח א.מ.מ זייל. 54. לגרסתה טענתם כי הם ויתרו על זכויותיהם כדי להקל על המנוח בניהול הפרויקט הינה
שקרית כי היה באפשרותם להשאיר את מצב הרישום הקיים ולייפות את כוחו של המנות לפעול בשמם או לחתום במקומם על כל מסמך רלוונטי.
55. כך גם זכויות הדודה ני, הועברו למנוח ג’ בתמורה כספית והראייה שלא פתחו בהליכים נגדם. 56. לטענתה לאור ההוצאות כתוצאה מהסכסוך המשפטי מול בני הדודים שהתנגדו להליכי
התכנון והבנייה במקרקעין הוא נדרש להיעזר ב-י.מ. שהלווה לו כספים תמורת שותפות בפרויקט.
57. כך לשם מימון הפרויקט נטל המנוח ג’ הלוואה מבנק הפועלים סניף ראש פינה בסך של 15.
מיליון ₪ כנגד שעבוד המקרקעין. 58. להצהרתה המנוח ג’ לא דיבר בפניה על קיומה של התחייבות כלפי התובעים, וגם אם התחייב
הרי פג תוקפה עם מותו, ואין בה כדי לחייב את הנתבעים. 59. להצהרתה לא ניתן להבין מכתב ההתחייבות כי מדובר על התחייבות לעשות עסקה או לשלם
כספים.
)
60. לטענתה כל פעולות התכנון והבנייה מומנו על ידי המנוח ג’, לרבות הכנת הקרקע והכשרתה
לצורך הקמת תחנת הדלק כאשר הוא זה שנטל הלוואה מהבנק לצורך מימון הפרויקט בלבד
וללא כל מטרה אחרת. 61. להצהרתה נקלע לקשיים לאור ההוצאות הכרוכות בהקמת הפרויקט לרבות התקשרות עם
ממייי לקניית זכויותיו במקרקעין. 62. טוענת כי היא זו שנכנסה לנעליו של בעלה עם פטירתו והחליטה להמשיך את הפרויקט. לצורך
החזר תשלומי ההלוואה לבנק מכרה חלקת מקרקעין עד לכניסתו של מר מ.ס. לתמונה, אותו איתרה כמשקיע לאחר חיפושים רבים. להצהרתה עם כניסתו של מר מ.ס. כמשקיע נפתרו כל העניינים הקשורים במתן היתר לבניית והקמת הפרויקט, נחתם עימו הסכם שכירות לפיו הוא יישא במרבית ההוצאות של הקמת תחנת הדלק, וידאג לסילוק העייא ושעבודים על
המקרקעין והכול בקיזוז מתשלומי דמי השכירות החודשיים לנתבעים. 63. מצהירה כי המשקיע מר מ.ס. נשא בכל ההוצאות לרבות סלילת דרך גישה ובניית כיכר
במקביל לקיזוז מתשלומי השכירות החודשיים.
31 32
8 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
64. להצהרתה התובעים הציגו מצג שווא, לפיו הם רוצים לעזור לה ולנתבעים בשלב המויימ מול
מר מ.ס. במטרה לנשל אותם מזכויותיהם בירושת המנוח ג’. לטענתה היא הייתה הדמות המובילה בכל ההתקשרויות מול מר מ.ס. וכלל הגופים הרלוונטיים ואין מקום לטענתם כי
הם התנהגו כבעלים. 65. מציינת כי הליך רכישת חלקו של ממייי במקרקעין, מומן באמצעות מר מ.ס., והוא אף השקיע
בבניית הפרויקט בהתאם להסכם ביניהם כאשר לתובעים לא היה כל חלק במימון לרבות
בתשלום של 920,000 ₪ לשותף י.מ. כדי שיוותר על זכויותיו ותוסר העייא על שמו. 66. לעניין זה, טוענת כי צרפו טיוטות להסכמים בינם לבין י.מ. כדי להציג שממנו לכאורה את
התשלום או כי כבעלים דאגו לסילוק חובו של המנוח על מנת להחזיר לידיהם את הבעלות במקרקעין.
67. בנוסף היא הייתה מעורבת באופן אישי בחוזה שנחתם ביום 171.05. מול מר מ.ס. במסגרתו
קיבל שכירות של המקרקעין לתקופה בת 24 שנים כנגד סגירת החובות ודמי שכירות
מופחתים ואף הייתה במעקב אינטנסיבי אחר כל פעולה ללא קשר לתובעים. 68. להצהרתה, אין לה כל קשר למצוקתם הכלכלית של התובעים, שכן לא היו ביניהם כל
הסכמות בעניין חלוקת המקרקעין, וכל הסכם נטען הוא חסר כל תוקף משפטי מכיוון שהושג במרמה ותחת איומים וכפייה בהתעלם מזכיותיהם של ילדיה.
69. לשיטתה פסק הבוררות אינו תקף, מאחר והסכמתה הושגה תחת איומים ולאחר שתקפוה
ואת ילדיה כאשר התובעים הפעילו לחץ ואיימו עליהם ואף השתמשו באלימות פיזית כנגדם וסי אף פגע בביתה עי והוא ריצה עונש מאסר בעבודות שירות, והכול על מנת לגרום להם
לחתום על הסכם הבוררות. 70. בנוסף היא חתמה על הסכם הבוררות בפני מר מ.ס. ומ.נ.א. זייל ללא קריאתו והבנתו ואת
השלכותיו ואף מבלי לקבל הסכמת ילדיה וזאת בעקבות הפעלת לחץ על ידי התובעים. 71. ומעל הכול קיים מעשה בית דין בהליך ת.א. 521/07 שביטל את פסק הבוררות שנעשה בשם
ילדיה.
72. כך גם יש לבטל את פסק הבוררות כי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או
להביא ראיותיהם ולאור העובדה כי נפגעו האינטרסים של ילדיה הקטינים. 73. טוענת כי לתובעים אין כל זכות במקרקעין והיא זו שיצאה מקופחת בהסכם הבוררות. 74. ואם ובמידה יפסק כי התובעים זכאים לתשלום כלשהו ממנה או מיתר הנתבעים בגין זכויות
במקרקעין הרי הדבר ייעשה לפי שווי הקרקע בטרם הכשרתה והקמת תחנת הדלק.
הכרעה
עדות עדי המפתח
9 מתוך 29
ישן אל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תמ”ש 4371-02-12 מ’ ואח’ נ’ מ’ (המנוח) ואח’
75. כל צד מבוצר בעמדתו ומחזיק בגרסתו. לפיכך התמונה העובדתית הנכונה נלמדת משני עדי
המפתח בתיק : עוה”יד אליאס שוקרי שהיה בייב המנוח ג’ ובהמשך ייצג את המשפחה בהליך מול המנהל ואף היה אחד הבוררים ומר מ.ס. שהיה המשקיע שהציל את הפרויקט מירידה
לטמיון ואף הוא נמנה על צוות הבוררים. 76. בנוסף לעדי המפתח נלמדת תרומתו ומידת מעורבותו של כל צד להצלת הפרויקט והיחס
שקיבל מהצד שכנגד, מתוך שלל ההסכמים שנחתמו מול גורמים שונים. 77. באשר לעדותו של עוה”ד אליאס שוקרי, אמנם היא הייתה מצומצמת בשל מגבלת חיסיון
עו”ד – לקוח, ואולם חשיבותה נעוצה בעדותו בדבר אישור העובדה כי ערך את מסמך כתב ההתחייבות שנחתם על ידי המנוח (עמי 37 ש’ 27).
78. עוה”ד שוקרי העיד כי הוא לא ערך את הסכם הבוררות :”אני רק הסכמתי להיות בורר
בחתימת ידי על סמך הסכמת כולם…אני לא זוכר שהתקיימה ישיבת בוררות. לא הייתי שותף לעריכתו ולגיבוש ההסכמותיי. (עמ’ 36 שי 5 ועמי 37 שי 10-13 לפרוטוקול מיום 87.18.)
79. עוד העיד כי מר מ.ס. ערך את ההסכם. 80. עוה”ד שוקרי הסביר כי חתם על פסק הבוררות כי ראה בו פתרון לסכסוך:
” ש. איפה צוין בגוף המסמך הזה שאתה רק חותם עליו ולא קשור לגוף הבוררות כפי שאתה עכשיו מציין. ת. אני לא ערכת, אחרי שכולם חתמו ואני כאדם, הנתבעים והתובעים היו משפחה אחת והם שרתו את עניין הצד שכנגד כמו אחים. הם עבדו ועזרו לנתבעים. אני הייתי מעוניין בתור עורך דין לגמור את העניין. אבל בא אדם ושכר את התחנה, שילם את הכל, והוא ערך את זה, והחתים אותם. אני לא זוכר שפעלנו ברוח הסכם הבוררות. אין פסק דין של בוררות. אני חתמתי והייתי מעוניין. ש. לשאלת בית המשפט, מה הנפקות של חתימתך על הסכם הבוררות? ת. הייתי מעוניין אז לגרום לפתרון העניין בינם לבין עצמם. אני כעורך דין של צד אינני יכול, אבל בכל זאת הסכמתייי. (ש’ 16-22).
81. עוה”ד שוקרי אישר את ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן על ידי יורשי הדודה ני וס’ וס’ לעי
להיות בייב החוקי למכור ולהעביר את כל זכויותיהם בחלקה * * * * גוש * * * * * * * * ללא תמורה לטובת המנוח ג’ (סומן ת/4) וכן את ייפויי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 35.96. בו ייפה כי את עוה”יד שוקרי עצמו להיות בא כוחו למכור ולהעביר את כל זכויותיו בחלקה זו ללא תמורה לטובת המנוח ג’ (סומן ת/3).
82. עוה”יד אליאס שוקרי העיד שאינו יודע אם דווח למס שבח וייפוי הכוח מדבר בעד עצמו לעניין
השאלה האם שולמה תמורה אם לאו (עמי 40 ש’ 18-21).
83. עוד העיד כי מר מ.ס. נכנס לתמונה לאחר הקמת התחנה (עמי 41 ש’ 10). 84. עו”ד שוקרי לא ידע מה הייתה מידת המעורבות של התובעים בכל המערך מול מר מ.ס. ואילו
מולו יהיו ידידים שלי ועוזרים לילדי אחיהם” (עמ’ 41 ש’ 11-14).
10 מתוך 29
