עאסלה נגד חברת דואר ישראל בע”מ ואח’

בית משפט השלום בקריות
ת”א

1714 – 01 – 18 עאסלה נ’ חברת דואר ישראל בע”מ ואח’
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן
תובעים
תהאני עאסלה
נגד
נתבעים
1.חברת דואר ישראל בע”מ 2.מנשה אברהם
פסק דין
2
עניינה של תובענה זו הינו השאלה, האם פעולת תפיסת רכב בהליכי ההוצאה לפועל, במסלול המקוצר, על ידי לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם להחלטה שיפוטית, יכולה להקים עילה בנזיקין כנגד הזוכה, ככל שההחלטה השיפוטית בוטלה במועד מאוחר יותר.
7

א. העובדות: 1. כנגד התובעת נפתח ביום 1 . 2 . 16 תיק הוצאה לפועל במסלול המקוצר בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, בגין אי פרעון הלוואה בסך 6 , 000 ₪ לנתבעת 1. הנתבע 2 הינו מייצגה של הנתבעת 1 ובא כוחה בלשכת ההוצאה לפועל.

2. ביום 8 . 3 . 16
בוצעה מסירת האזהרה לתובעת.
14

3. לאחר שהתובעת לא הסדירה את חובה, למרות הסדר תשלומים שמזכירות ההוצאה לפועל הגיעה עמה, הוטלו על התובעת עיקולים שונים, ובינהם הוטל ביום 12 . 4 . 16 עיקול על רכב טויוטה מ.ר. 86 – 656 – 71 (להלן : ייהרכביי). משלא פרעה התובעת את חובה, ביקשה מזכירות ההוצאה לפועל מראש ההוצאה לפועל צו לתפיסת הרכב, וביום 9 . 7 . 16 נעתר ראש ההוצאה לפועל (כב’ הרשם דניאל דמביץ) לבקשה. במועד זה עמדה יתרת החוב בתיק על סך 6 , 952 . 16
.

4. ביום 20 . 7 . 16 , כאשר יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל עמדה על סך של 7 , 117 . 63 ₪, התקבלו בתיק כספים בגין עיקול שהתבצע אצל צד ג’ (משרד החינוך), בסך 6 , 934 ₪. לאחר תשלום זה עמדה יתרת החוב על סך 183 . 63 2.
1 מתוך 8
בית משפט השלום בקריות
ת”א
1714 – 01 – 18 עאסלה נ’ חברת דואר ישראל בע”מ ואח’
תיק חיצוני:
1
לפועל, ואי פעולה בהתאם מקימה אחריות בנזיקין על פי עוולת הרשלנות. לטענתה, העובדה שההליך ננקט על ידי מזכירות ההוצאה לפועל ולא על ידי הזוכה אינה מנתקת את הקשר הסיבתי שכן מחדלה לעדכן את ראש ההוצאה לפועל גרר את ביצוע העיקול. עוד טוענת התובעת כי בהליך המסלול המקוצר לא קיים הליך של תפיסת רכב אלא עיקולו בלבד.
3
6
8

10. הנתבעים, לעומת זאת, טוענים כי אין כל עילה משפטית נגדם. ההליכים במסלול המקוצר אינם ננקטים על ידם ובידיעתם, אלא ביוזמת מזכירות המסלול המקוצר בלשכת ההוצאה לפועל, וכי מטרתו של מסלול זה על פי חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס’ 29), התשס”ט-2008, היתה אכן לנתק את הזוכה מביצוע הליכי הגבייה עצמם במסגרת ההליך המקוצר ולהותירם בידי לשכת ההוצאה לפועל. לטענתם, אין זה מתפקידו של הזוכה בגדר מסלול זה לבחון האם פעולתה של לשכת ההוצאה לפועל ננקטה בסבירות. לטענתם, גם אין לקבל את טענת התובעת כי לא ניתן לבצע תפיסת רכב בהליכי ההוצאה לפועל. עוד הינם טוענים כי אין מניעה לבצע תפיסת רכב, גם כאשר מדובר בסכום נמוך.
10 11

ג. דיון והכרעה: 11. לאחר עיון נחה דעתי, כי נסיבות המקרה דנן, לא מקימות עילה משפטית כלשהי כנגד הנתבעים. להלן טעמיי.
16
12. ראשית, ברור הוא כי עילה אינה יכולה לקום בשל ביצועו של צו תפיסת הרכב, קודם ביטולו. הטעם לכך הינו, ההלכה שנקבעה בעייא 280 / 73 פלאימפורט בע”מ נ’ ציבה-גייגי לטד, פייד כט
20
:(1974) 597 (1)
“אכן הכלל הוא Actus legis nemini facit iniuriam. אין זאת אומרת שפסק-דין מוטעה אינו עלול להזיק, כל עוד לא בוטל בערעור; היפוכו של דבר הוא נכון. אבל הדין מחייב ציות לפסק-דין שיצא מבית משפט מוסמך, ואפילו בוטל לאחר מכן, אין מפצים בעל דין על הנזק שנגרם לו. נכסי הנתבע יכול שיימכרו לביצועו של פסק-הדין, אבל המעשה אינו מעמיד עילה בנזיקין, שכן מי שאכף את החוב הפסוק נהג אותה שעה כדין” (שם, בעמ’ 601, מפי ממלא מקום הנשיא, כתארו אז, זוסמן).”
26

ראה עוד: עייא 541 / 89 סרנה קולנוע ושעשועים בע”מ נ’ אלקלעי, פייד מה (2) 506 (1991); עייא 243 / 83 עירית ירושלים נ’ גורדון, פייד לט (1) 113 (1985); רע”א 4982 / 16 הכהן הראל נ’ ניסן אלי [ניתן ביום 7 . 3 . 2017 ].
3 מתוך 8
בית משפט השלום בקריות
ת”א
1714 – 01 – 18 עאסלה נ’ חברת דואר ישראל בע”מ ואח’
תיק חיצוני:
.(www.gov.il/he/Departments/Guides/1fast_track?chapterindex=2)
2

גם לפרשנותה של הרשות ישנו משקל בפירוש החוק במקרי ספק (ראה למשל: ע”א 6159 / 05 פקיד שומה תל אביב 3 נ’ לפיד, פייד סג (1) 235 (2008)).

17. אך מעבר לכל האמור, לא ברורה כלל בהקשר זה טענתה של התובעת. מובן הוא כי ככל והיתה מתקבלת טענת התובעת כי לא ניתן לממש עיקול רכבים במסגרת המסלול המקוצר, התוצאה המתחייבת אינה בקשה לביטולו של העיקול, אלא בקשה של הזוכה, לבטל את המסלול המקוצר ולחזור למסלול הרגיל, במסגרתו ברור כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על תפיסתו של הרכב.
7
11
13 14 15

18. אעבור עתה לשאלת הצורך ליידע את ראש ההוצאה לפועל בדבר סכומו הנמוך של החוב ולבקש את ביטול תפיסת הרכב. תכליתם של דיני ההוצאה לפועל הינם לאפשר לזוכה הגנה על קניינו באמצעות גביה יעילה ומהירה, מבלי לפגוע בכבודו של החייב שלא לצורך (ראה: רעייא 4905 / 98 גמזו נ’ ישעיהו, פייד נה (3) 360 (2001)). במסגרת זו, אכן חלה על הזוכה גם חובת תום לב ביחסיו מול החייב, הן בעצם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל והן בניהול הליכי ההוצאה לפועל עצמם (ראה למשל: רעייא 5682 / 07 רוני ר. הנדסה ופיתוח בע”מ נ’ דנים השקעות בע”מ [ניתן ביום 10 . 3 . 2008 ]; בעיימ 7819 / 07 פלוני נ’ פלונית [ניתן ביום 19 . 3 . 2008 ]; עייא (ת”א) 2998 / 07 ארביב נ’ תחנת מעבר השרון בע”מ [ניתן ביום 3 . 7 . 2008 ]; ברייע (ת”א) 2241 / 01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ נ’ רובינשטין [ניתן ביום 1 . 9 . 2002 )). עם זאת, יש עדיין לבדוק האם אכן הופרה חובה זו בענייננו.
18
19
22 23

19. מקובלת עלי עמדת התובעת, כי העובדה שבמסגרת המסלול המקוצר, מבצע ההליכים הינו לשכת ההוצאה לפועל עצמה מתוך מטרה למעורבות מינימלית של הזוכה בהליכי הגביה (ראה דברי ההסבר בהצעת החוק – היית 260, מיום 30 . 10 . 06 , עמי 96), אינה פוטרת את הנתבעים הנהנים מתוצאותיה של פעילות זו מחובת הזהירות כלפי התובעת החייבת והעובדה שעסקינן בהקשר זה בביצוע הנזק על ידי רשות שלטונית, אינה בגדר פטור למי שנהנה מהפעילות ויכול היה למנוע את הנזק (ראה: עייא 243 / 83 עירית ירושלים נ’ גורדון, פייד לט (1) 113 (1985)). ברור הוא כי אם הזוכה שלטובתו מתבצעים העיקולים היה מבקש לבטלם, היה נעתר ראש ההוצאה לפועל לבקשה זו. על כן ככל והיה מדובר בענייננו במצב בו היה משולם החוב במלואו, ולמרות זאת היתה מתבצעת תפיסת רכב, בידיעת הזוכה, לא הייתי רואה מניעה להטיל אחריות על הזוכה, גם אם מבקש התפיסה היה לשכת ההוצאה לפועל. עם זאת המקרה דנן, אינו מצריך הכרעה בשאלה זו. כפי שנראה להלן, במצב בו נותר חוב, ואפילו קטן המצב הנורמטיבי שונה. לשאלה זו אפנה כעת.
27 28 29 30
5 מתוך 8
בית משפט השלום בקריות
ת”א

1714 – 01 – 18 עאסלה נ’ חברת דואר ישראל בע”מ ואח’
תיק חיצוני:

22. תקנה 126(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התשיים-1979 קובעת כי כאשר החוב בתיק ההוצאה לפועל פחות מ- 100 ₪, ייסגר התיק. מובן איפוא כי מעל סכום זה אין הזוכה חייב לוותר על 3 חובו. ממילא גם אינו חייב להיוותר במצב בו חובו אינו נגבה באופן יעיל וזכאי לנקוט בכל הליך 4 חוקי לגבות את חובו. הזוכה אינו חייב לדאוג לאינטרס העצמי של החייב ולהגיש בקשות לראש 5 ההוצאה לפועל לביטול הליכים, כאשר עסקינן בהליכים שהינם בשיקול דעתו של ראש ההוצאה 6 לפועל. גם פעולת גביה המתייחסת לנכס שערכו גבוה, לגביית חוב שערכו נמוך, אינה בגדר חוסר ה 7 תום לב (השווה לפסק הדין בעניין עייא 6492 / 00 שלדות מפעלי מתכת בע”מ נ’ שחיבר, פייד נו 8 (5) 925 (2002), בה נקבע שעכבון נכס בשווי רב בגין חוב קטן אינו בגדר חוסר תום לב). אכן, אין 9 לבחון בהכרח כל פעולה של זוכה בהליכי ההוצאה לפועל במשקפי המידתיות. לעיתים אפילו 10 מכירת נכס בהפסד בהליכי ההוצאה לפועל יכולה להחשב פעולה בתום לב, שכן תמריץ את 11 החייב לשלם את חובו (ראה: פבלו לרנר ייהערות על אפיון נכסים הפטורים מעיקול מעבר 12 לייצרכים מינימליים של החייביי עלי משפט ט’ 479, 495, 499 (התשע”א).

23. גם העובדה כי בסופו של דבר ביטל ראש ההוצאה לפועל את העיקול, אינה קובעת בדיעבד כי פעולת הזוכה נעשתה בחוסר תום לב. עניין זה נקבע במשפט המשווה לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט לערעורים במדינת אילינוי בארצות הברית בעניין .PNC Bank N . A . v (2015) 971 Hoffmann , 36 N . E . 3d . נקבע שם, כי כאשר נושה עיקל נכס ובדיעבד הסתבר כי מדובר בנכס הפטור מעיקול, כאשר עובדה זו לא היתה ברורה על פניה בתחילה, לא ניתן לתובעו לפיצויים בגין נזקי העיקול, ולא ניתן לקבוע כי פעל בחוסר תום לב.
15 16 17 18 19

24. ואידך זיל גמור. לא ניתן לקבוע כי הנתבעים פעלו בענייננו בחוסר תום לב, גם אם יוכח כי ידעו על הבקשה לתפיסת הרכב קודם לביצועה, לאחר התשלום שבוצע במסגרת עיקול צד ג’. בנסיבות אלה דין התביעה להידחות.
23
אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכייט עוייד בסכום כולל של
5,000
.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, ח’ אלול תשעייט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
7 מתוך 8