ד. א
SUBS
קשן
“מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
30 יולי 2020
לפני
כב’ השופט שאול שוחט, סגן נשיא
מבקשים
עו”ד אפרים ולדמן – מנהל עיזבון בעצמו וע”י ב”כ עו”ד רמי שמאמה
נגד
משיבים
האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
פסק דין
בקשת רשות ערעור על החלת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב’ השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר, בתיע 19345-11-10), מיום 185.20., בבקשת המבקש, מנהל עזבון המנוחה ח.ד.ש זייל (להלן: “המנוחהיי), לקבוע את שכר טרחתו בשיעור של %
4 מהעיזבון.
:
המבקש מונה למנהל עיזבון המנוחה לפני למעלה מ-9 שנים (ביום 131.2011.) ומאז משמש בתפקידו. הבקשה לפסיקת שכר טרחת המבקש כמנהל העזבון (בקשה מס’ 37 בנט) הוגשה טרם הסתיים מלוא ניהול העיזבון, על מנת לאפשר למבקש לחשב את הסכום שעומד לחלוקה סופית ליורשים, תוך שהובהר בה כי שכר הטרחה שיפסק יגבה רק לאחר שיוגש דויית כספי סופי ובקשה מתאימה לאישור פסיקת שכר טרחתו בהתאם לתקנות הירושה.
בקשת המבקש כמנהל העיזבון לפסיקת שכרו בשיעור האמור נתמכה למעשה בהסכמת כל יורשי המנוחה (יצויין כי יורש אחד, שחלקו בעיזבון פחות מפרומיל, נמנע מלהגיב לבקשה ומכאן גם אין סיבה להניח שמתנגד לה). לאחר שבקשת מנהל העיזבון נבחנה ע”י מחלקת הפיקוח באפוטרופוס הכללי הודיע זה האחרון כי אין מניעה מצדו לאשר באופן עקרוני פסיקת שכר טרחה בשיעור המבוקש של 4%
מהיקף העזבון.
ביהמ”ש קמא פירט בהחלטתו את מלאכתו הרבה של מנהל העיזבון בניהול העיזבון וציטט מהוראות התקנות, הפסיקה כמו גם הספרות המשפטית הרלוונטית. בסופו של דבר מצא ביהמ”ש קמא לנכון
1 מתוך 5
ד. א
SUBS
קשן
“מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
30 יולי 2020
לפסוק למנהל העיזבון שכר טרחה כולל בשיעור של 700,000 ₪ שמהווה למעשה פחות ממחצית מהשכר שהתבקש. בית המשפט קמא נימק את החלטתו בכך ששוויו של העיזבון עומד על כ-36 מיליון ₪ ומכאן שפסיקת שכר טרחה בשיעור של 4
% משמעותה שכר של 1,440,000 ₪. מנהל העיזבון ציין בבקשתו כי הוא וצוות משרדו ביצעו כ-2000 שעות עבודה במסגרת ניהול העיזבון. מכאן מצא ביהמ”ש קמא כי חלוקת שכר הטרחה שהתבקש למעשה (1,440,000 שייח) לשעות העבודה שבוצעו, מביא לשכר שעתי של 720 ₪ לשעה. סכום זה, סבר בית המשפט קמא, חורג מן הנהוג והמקובל אף בנסיבות בהן ניהול העיזבון הצריך ביצוע פעולות רבות וחריגות, והסכמת היורשים לתשלומו “אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין זה”. בנסיבות אלו מצא ביהמ”ש קמא להעמיד את שכרו השעתי של מנהל העיזבון על סך של 350 ₪ ובמכפלת שעות העבודה (2000 שעות) לקבוע את שכר הטרחה הכולל על סך של 700,000
.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
האפוטרופוס הכללי, המשיב לברייע, הודיע ביום 27.20. כי אין בכוונתו לקחת חלק בהליך והציע לקבל עמדת הורי הקטינים היורשים ועמדת האפוטרופוס לרכוש של היורשים אשר מונה להם אפוטרופוס, להליך זה. המשיב חזר וציין כי ניהול העיזבון טרם הסתיים וכי עם סיום ניהול העיזבון יש להגיש את משרד היועמ”יש דויית כספי ובקשה מתאימה לאישור וגביית שכר הטרחה בהתאם להוראות תקנות
הירושה.
ביום 97.20. התקבלה עמדת הקטינים היורשים (באמצעות הוריהם) ועמדת האפוטרופוס לרכוש היורשים שמונה להם אופטרופס להליך, לפיה הם אינם מתנגדים לסעד המבוקש.
דיון והכרעה
מכוח הסכמת הצדדים ולאור סמכותי בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמייד 1984, אני מחליט לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו.
אני סבור כי יש לקבל את הערעור ולפסוק למנהל העיזבון את שכר הטרחה שהתבקש על ידו.
2 מתוך 5
ד. א
SUBS
קשן
“מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
30 יולי 2020
אכן, צדק בית המשפט קמא כשקבע כי הסמכות לקביעת שכר טרחת מנהל העזבון היא לבית המשפט ולו בלבד. ביהמ”ש קמא הפנה בעניין זה לעייא 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פייד לב (1) 627. באותו מקרה הביע בית המשפט העליון (כב’ השופטים שמגר ואשר כנגד דעתו החולקת של כב’ השופט לוין) את דעתו כי הסכם בקשר לשכר טרחה שנערך בין היורשים לבין מנהלי העיזבון אינו מוסיף או גורע לעניין שיקול דעתו של בית המשפט ופסיקת השכר, ובכלל מוטב כי הסכמים שכאלו לא ייערכו כלל. עם זאת, יש להבחין לדעתי בין הנסיבות באותו המקרה (ומקרים אחרים שהסתמכו על פסק-דין זה) שבו היה מדובר בהסכם שנעשה מראש או תוך כדי ניהול העיזבון בין מנהלי העיזבון לבין היורשים (אותו ביקש למעשה מנהל העיזבון לאכוף במסגרת הבקשה לפסיקת שכר טרחתו), לבין המקרה בעניינו בו לא נערך כל הסכם, אך ניתנה הסכמה של היורשים בתגובה לבקשת מנהל העיזבון לקביעת שכרו באופן שהתבקש. המקרה דנן הוא מקרה חריג למדי בו היורשים, שהיו מודעים לכלל העבודה והיקף הפעילות שנדרשה ממנהל העיזבון, הביעו הסכמתם לבקשתו לפסיקת שכר טרחתו מתוך הערכה והוקרה על העבודה המאומצת, הבלתי שגרתית והתוצאה שהניבה. בנסיבות אלו אני סבור שבהחלט היה מקום ליתן משקל להסכמת היורשים ולעמדת האפוטרופוס הכללי שהוגשו בתגובה לבקשה.
:
סעיף 91 לחוק הירושה, תשכייה-1965 קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק שכר למנהל העיזבון לפי הכללים שנקבעו בתקנות. תקנה 45ב לתקנות הירושה, התשנ”ח-1998 (להלן: ייתקנות הירושהיי) מורה כי שכר מנהל העיזבון לא יעלה על 3
% משווי העיזבון ויפסק בהתחשב, בין היתר, בהיקף העיזבון, הפעולות שביצע מנהל העיזבון, סוג הנכסים למימוש ועוד. כאשר כולל ניהול העיזבון פעולות חריגות או מאמץ מיוחד רשאי בית המשפט (סייק (ב) לתקנה הנייל) להגדיל את שכר מנהל העיזבון עד לתקרה של 4%.
בענייננו, די בעיון חטוף בתיק המתנהל בביהמ”ש קמא כדי להתרשם שמלאכת ניהול העיזבון הייתה מורכבת ביותר ולא בכדי ניהול העיזבון נמשך כבר למעלה מ-9 שנים. די אם אציין בהקשר זה כי דובר בעיזבון לגביו ניתן גם צו ירושה וגם צו קיום צוואה; הליך ניהול העיזבון דרש זיהוי ואיתור 154 יורשיה על פי דין של המנוחה וייחוסם המשפחתי כלפיה שכ-40 מתוכם היו תושבי חוץ ; מכירת ארבעה נכסי נדליין שונים כשכולם נמכרו בסכום העולה על הערכת השמאי; הליכי המכירה כללו גם את פינויי הנכסים, דיווחי המס, הגשת בקשות לתיקון שומה, השגות ועוד ; מנהל העיזבון אף ניהל באופן שוטף את אותם נכסי הנדליין טרם מכירתם; ניהול העיזבון כלל טיפול במניותיה של המנוחה במספר חברות מסחריות שונות, לרבות ייצוגה באסיפת בעלי המניות ובסופו של דבר מימוש המניות; מנהל העיזבון
;
3 מתוך 5
ד. א
SUBS
קשן
“מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
30 יולי 2020
אף נטל חלק בשני הליכים משפטיים שונים החורגים מטיפול שוטף בנכסי העיזבון (האחד, שכלל דיוני הוכחות וסיכומים, ביחס לאישור הסכם מכר של נכס מקרקעין מסויים אותו ניסה צד ג’ למנוע. השני, הליך בנוגע לפרשנות צוואת המנוחה); על מנת להיטיב עם היורשים ביצע מנהל העיזבון עד כה שתי חלוקות ביניים של כספים שהצטברו בעיזבון (חלוקה שכרוכה בטרחה מיוחדת לאור מספרם הרב של היורשים והעובדה שחלק ניכר מהם תושבי חוץ) ועוד.
יש גם לזכור כי מדובר בעיזבון שערכו הכולל הסתכם בסכום גבוה ביותר (כ-36 מיליון ₪) ולכן על המבקש הייתה מוטלת אחריות כבדה בניהולו. שכר הטרחה השעתי שמצא בית המשפט קמא לפסוק (350 ₪ לשעה) נראה נמוך משמעותית מהתעריף השעתי המקובל לתשלום לעו”ד בעל ותק וניסיון רב כמו המבקש (עו”ד ותיק עם למעלה מ-47 שנות ניסיון).
בנסיבות אלו, לאור הסכמת המשיב והסכמת היורשים לפסיקת השכר בשיעור של 4
%, ומשהתרשמתי כי עלה בידי המבקש להוכיח מאמץ מיוחד ופעולות חריגות שביצע שחורגות מהניהול השוטף ושבגינן לא עתר לשכר נפרד (לרבות הטיפול במתן צו ירושה וייצוג העיזבון בהליכים משפטיים – לגביהם היה רשאי ביהמ”ש קמא לפסוק למבקש שכר נפרד בגין שירותיו המקצועיים בהתאם לתקנות 45ג(א) ו-(ג) לתקנות הירושה), אני מחליט לקבל את הערעור ולקבוע כי שכרו של המבקש בגין ניהול העיזבון יעמוד על שיעור של 4
% משוויו, וזאת בהתאם לתקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה.
עם סיום ניהול העיזבון יפעל המבקש בהתאם לאמור בס’ 4 להודעת היועמייש ויגיש דויים כספי סופי כמו גם בקשה מתאימה לאישור פסיקת וגביית שכר טרחחתו בהתאם לתקנות הירושה.
אין צו להוצאות.
העירבון, על פירותיו, יושב למבקש באמצעות בא כוחו. מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה.
ניתנה היום, ט’ אב תשייפ, 30 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
4 מתוך 5
ד. א
SUBS
קשן
“מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רמ”ש 44615-06-20 עו”ד אפרים ולדמן, מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
30 יולי 2020
שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא
5 מתוך 5
