בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
לפני
כבוד השופט מוחמד חאג’ יחיא
המבקשים
1. עו”ד יהודה זהבי 2. עו”ד יואב זהבי
131 – 3 . חברי קבוצת הרכישה “ארנונה בפארקי ע”י ב”כ עו”ד יהודה זהבי
נגד
המשיב
אליהו חסין ע”י ב”כ עו”ד יוסף בן דור
פסק דין
1)
מונחת לפני בקשת המבקשים “למינוי בורר בערעור”.
2)
הצדדים חתומים על הסכם השתתפות בקבוצת רכישה שנקראת “ארנונה בפארק”. ההסכם הוא מיום 19.4.2012 (להלן: “החוזה”). במסגרתו, הסכימו הצדדים כי במידה ויתגלעו מחלוקות או סכסוך, יובא עניינם לפני בורר. “שטר” הבוררות אפוא, נמצא בגוף החוזה. לימים, נוכח מחלוקות שנתגלעו ביניהם, התקיים הליך בוררות ובתומו נתן הבורר ביום 3.11.2019 את פסקו (להלן: “פסק הבורר”).
3)
המבקשים שאינם שבעי רצון מפסק הבורר, חפצים להשיג עליו בהליך ערעורי. הם סבורים, כי לפי החוזה שמורה זכותם לערער בזכות לפני בורר, זאת לפי הוראת סעיף 21א בחוק הבוררות, התשכ”ח-1968 (להלן: “חוק הבוררות” או “החוק”). לעומתם, המשיב סבור, כי החוזה לא עיגן “זכות ערעור” כנטען, אלא “ערעור ברשות” זאת לפי הוראת סעיף 29ב בחוק.
4)
הצדדים הודיעו ביום 30.1.2020 שהם מסכימים, כי בית המשפט יכריע בבקשה על-יסוד החומר הקיים בתיק ללא צורך בקיום דיון פרונטאלי.
1 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
דיון והכרעה
5)
לאחר שבחנתי את החומר הקיים בתיק ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, סבורני כי הדין עם המשיב, ולכן דין הבקשה למינוי בורר בערעור – להידחות, הכל כפי שינומק להלן.
6)
סעיף 15 בחוזה, כותרתו “יישוב סכסוכים ומחלוקות” ולפיו:
דו
ד.
הבור
קע
“א. כל סכסוך ו/או מחלוקת שיתגלעו, אם יתגלעו, שאינם הנדסיים, בין
חברי הקבוצה עצמם ו/או בין חברי הקבוצה לבין נציגות-חברי הקבוצה ו/או כל טענה ותביעה שתהא לצדדים כנגד נותני השרותים בפרוייקט (…) יובא להכרעה של בורר אשר ימונה ע”י יו”ר ועד
מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין. ב. בורר לצורך ענינים הנדסיים – כל סכסוך ו/או מחלוקת שיתגלעו,
אם יתגלעו בתחום הפיתוח והבניה (המשותפים) של הפרוייקט (…)
ו/או בנושאים הנדסיים בפרוייקט, יוכרעו ע”י המפקח-ההנדסי. ג. הבורר שיוסכם ו/או שימונה, כאמור, יהא כפוף להוראות הדין
המהותי, והוא חייב יהא לנמק את פסק הבוררות שלו. על פסק הבורר ניתן יהיה לערער בהתאם להוראות הדין. הבורר, כאמור, יהא מוסמך לזמן אליו כל צד מן חברי הקבוצה או כל גורם אחר כולל מומחים בכל עניין וסוגיה ו/או להיעזר ו/או להיוועץ בכל מומחה ו/או בעל מקצוע לפי שיקול דעתו, ולקבוע את הוצאות הבוררות ו/או הוצאות המומחים הנ”ל ו/או להטיל
ההוצאות כפי שימצא לנכון. ה. אף צד מן חברי הקבוצה לא יוכל לפנות להליכי בוררות, כאמור,
קודם שהודיע להועד המנהל ולנאמנים, 30 יום מראש, לפחות כי בכוונתו לנקוט בהליכי בוררות וזאת כדי לאפשר לועד המנהל ו/או לנאמנים לנסות וליישב את הסכסוך ו/או המחלוקת ללא צורך בכל
הליכים שהם. ו. למען הסר ספק, מובהר ומודגש, כי לאף צד מן חברי הקבוצה לא
תהא כל זכות ו/או רשות לעכב תשלומים ו/או להשהות ביצוע חיובים המוטלים עליו, כל עוד לא ניתנה החלטה כתובה ו/או פסק-בוררות, על כך מאת הבורר המוסכם ו/או מאת הבורר
שימונה, כאמור, מטעם יו”ר לשכת עורכי-הדין. ז. כל נותני השירותים למעט הבנק המלווה – יהיו חייבים בהסכם עמם
בסעיף בוררות לאותו בורר של הקבוצה. ח. כל מחלוקת עם המפקח, יובא להכרעה של בורר הקבוצה. ט. חתימת חברי הקבוצה על הסכם זה מהווה מתן הסכמתם על האמור לעיל, בבחינת חתימה על שטר-בוררות”
(ההדגשות אינן במקור)
3T
2 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפייב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
7)
המחלוקת שבין הצדדים, היא אפוא, פרשנות של “שטר” הבוררות, רוצה לומר: עסקינן במחלוקת קלסית בשאלת פרשנות של סעיף בחוזה. האם הצדדים הסכימו כי פסק הבורר יהיה ערעור בזכות לפני בורר או שמא ערעור ברשות לבית המשפט.
8)
לפי סעיף 25(א) בחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973 (להלן: “חוק החוזים”) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, “ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו”.
9)
למעשה, בהתבסס על לשון הסעיף האמור בחוק החוזים, ביקש המחוקק לקבוע כלל שלפיו העדיפות בפירוש חוזה תינתן לפרשנות המשתמעת במפורש מלשונו [ע”א
841 / 15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע”מ נ’ פלוני, מיום 23.5.2016 (פסקה 10)].
10)
בעניין ע”א 7186 / 15 יואל בורשטיין נ’ שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע”מ, מיום 3.9.2019 (פסקה 17), בית המשפט העליון חידד וקבע, כי “מכל מקום, אין חולק כי לשון החוזה היא נקודת המוצא לכל הליך פרשני, וככל שלשון החוזה מצביעה באופן בהיר על אומד דעתם של הצדדים בעת כריתת החוזה, שמורה לה הבכורה בהליך
הפרשני”.
11) ומדיני החוזים לדיני הבוררות. כידוע, בדיני הבוררות אין אפשרות להשגה ערעורית על
פסק בורר, זולת המוסכם במפורש בין הצדדים וכמותווה בדין. למעשה, בחוק הבוררות מעוגנים שני מסלולים אופציונליים של השגה ערעורית על פסק בורר, כאשר שני המסלולים כרוכים בהסכמה מפורשת של הצדדים לשטר הבוררות.
12)
מסלול ראשון: ערעור בזכות לפני בורר. לפי סעיף 21א בחוק הבוררות, שכותרתו “ערעור לפני בורר”:
“(א) קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני
בורר – (1) ינמק הבורר את פסק הבוררות הניתן לערעור;
3 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפייב
16173 – 12 – 19זהבי ואח’ נ’ חסין
(2) יחולו הוראות התוספת השניה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השניה, והכל
אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת. (ב) הוראות חוק זה החלות על בורר, על הליך לפני בורר ועל פסק
בוררות, יחולו בשינויים המחויבים על בורר בערעור, על הליך הערעור לפני בורר ועל פסק הבוררות בערעור, ובלבד שפסק הבוררות לעניין ההגדרה “פסק בוררות” יהיה פסק הבוררות בערעור או פסק הבוררות של הבורר הראשון, אם לא הוגש ערעור או בחלוף
המועד להגשתו. (ג) קבעו צדדים כאמור בסעיף קטן (א) –
(1) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-(10) בלבד; (2) לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות”
(ההדגשות אינן במקור)
13)
מסלול שני: ערעור ברשות בית המשפט. סעיף 29ב בחוק הבוררות, שכותרתו “ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות”, מורה כלהלן:
“א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין,
רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו
ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט. ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני
בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות
בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות. ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט
לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק”
(ההדגשות אינן במקור)
14)
אשר להיסטוריה החקיקתית בכל הנוגע לאפשרות ההשגה הערעורית על פסק הבורר וחשיבות המנגנונים שבמסלולים דלעיל, יפים לענייננו דברי בית משפט העליון בפסק הדין בעניין רע”א 2982 / 14 יהושע משי זהב נ’ דוד אור חי, מיום 26.6.2014 (פסקה 10), לפיהם:
4 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
“בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון מס’ 2 לחוק הבוררות, במסגרתו נקבעו שני מסלולים דיוניים המעניקים תוקף להסכמת הצדדים בהסכם בוררות לקיים דיון בעל אופי ערעורי בפסק הבורר: הראשון, במסגרתו רשאים הצדדים להסכים כי פסק הבורר ניתן יהיה לערעור לפני בורר, בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק (סעיף 21א לחוק הבוררות), כאשר במקרה כזה, בין היתר, על הבורר לנמק את הפסק (סעיף 21א(א)(1) לחוק הבוררות); השני, לפיו רשאים הצדדים להסכים כי ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט בטענה של טעות יסודית ביישום הדין שגרמה לעיוות דין (סעיף 29ב לחוק הבוררות)…. תיקון זה היווה מפנה משמעותי באיזון הפנימי שיצר חוק הבוררות עובר לתיקון בין מידת החופש והגמישות שניתנו להליך הבוררות, לבין מידת הפיקוח השיפוטי המופעל על מהלכי הבוררות ופסק הבוררות…. האפשרות לקיים, בתנאים מסויימים, הליך ערעור על פסק הבורר, בין בפני בורר, ובין בפני בית המשפט, שינתה איזון זה בדרך של הרחבת אפשרות ההתערבות השיפוטית-ערעורית בהליכי בוררות, אך התערבות מוגברת זו הותנתה בהסכמת הצדדים, במטרה לאזן בין השיקולים הנוגדים של שמירה על תקינות הליכי הבוררות ומניעת עיוות דין מחד גיסא, ומתן תוקף לפסקי בוררות תוך מניעת התדיינויות רבות לאחר נתינתם מאידך גיסא. וכל זאת, מבלי לשנות מן התפיסה הבסיסית שביסוד חוק הבוררות בדבר מתן תוקף להסכמת הצדדים תוך שמירה על תקינות הליך הבוררות […]”
15)
על המאפיינים השונים בין שני המסלולים, ניתן לומר, כי בעוד לפי המסלול הראשון, הערעור הוא בזכות ומתנהל לפני בורר. במסלול השני, הערעור הוא ברשות (ומוגש ל-) בית המשפט. בעוד לפי המסלול הראשון, ניתן לערער בהתבסס על כל עילה, במסלול השני תתאפשר השגה ערעורית רק אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין. בנוסף, בעוד לפי המסלול הראשון די בכך שהצדדים יסכימו לערעור לפני בורר לשם תחולת הסעיף, במסלול השני לעומת זאת, תחולת הסעיף מותנית בכך שהצדדים “התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין”.
16)
ברע”א 9651 / 16 אורן מור נ’ יצחק רובינשטיין, מיום 24.1.2017 (פסקה 10), נקבע בין היתר, כי הוראות חוק הבוררות אינן מקנות לצדדים את הזכות לכונן מנגנון ערעור לאחר שהתנהל הליך הבוררות, שכן “המתווה הדיוני הקשור להליכי ההשגה והערעור בבוררות מתגבש במסגרת הסכם הבוררות או בפתחו של הליך הבוררות ולא במהלכו או בסופו”. עוד נקבע, כי הזכות הנתונה לצדדים, מוגבלת לעצם הבחירה להחיל מנגנון
5 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
ערעור. הצדדים בוחרים את מנגנון הערעור אך תנאיו של כל מנגנון הם קוגינטיים והצדדים אינם יכולים להתנות עליהם.
17)
לצד המאפיינים השונים כאמור, קיימים גם מאפיינים דומים בין שני המסלולים: ראשית – שני המסלולים מחייבים כאמור הסכמה מפורשת של הצדדים עוד לפני תחילת הליך הבוררות; שנית – בשני המסלולים מחויב הבורר לנמק את פסקו; שלישית – ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקולים (לעניין המסלול הראשון – ראו סעיף 21א(א)(2) בחוק בצירוף עם סעיף (א) בתוספת השנייה, ובלבד שלא הוסכם אחרת בין הצדדים. לעניין המסלול השני – ראו סעיף 29ב(ב) בחוק האמור).
18)
מן הכלל אל הפרט. אין מחלוקת כי פסק הבורר נוּמָק וכי ישיבות הבוררות תועדו. שתי עובדות אלו אין בהן לתרום רבות לפיזור הערפל סביב השאלה שבמחלוקת, אך מעיון מדוקדק בלשון סעיף 15 בחוזה, משתמע כי הצדדים בחרו במנגנון ההשגה הערעורית שבסעיף 29ב בחוק הבוררות דווקא. למסקנתי זו, הגעתי על-יסוד הנימוקים הבאים:
19)
ראשית: הצדדים התנו בחוזה, באופן מפורש, כי הבורר שימונה יהיה “כפוף להוראות הדין המהותי”. דומה, כי תניה זו לא הוספה לחוזה בשוגג, אלא היא הולמת באופן מלא את הדרישה שבסעיף 29ב(א) בחוק ולפיה צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק “בהתאם לדין”, רשאים להסכים, כי ניתן לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט. יוצא אם כן, כי לשון סעיף 15(ג) בחוזה הִתְנתה, באופן פוזיטיבי ומפורש, את חובת הבורר לפסוק בהתאם לדין.
20)
שנית: סעיף 15(א) בחוזה, קובע מנגנון למינוי בורר שיכריע בכל סכסוך ומחלוקת, שאינם הנדסיים, אשר ייתכן כי יתגלעו בין הצדדים. סוכם, כי הבורר ימונה על-ידי יושב ראש ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי-הדין. בהשלמה לכך, סעיף 15(ב) בחוזה, קובע מנגנון להכרעה במחלוקות שבעניינים הנדסיים, ושם הסכימו הצדדים, כי הבורר שיכריע בעניינים אלה, הוא “המפקח-ההנדסי”.
6 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
21)
בנוסף, כזכור, הצדדים גם הגדירו בסעיף 15(ד) בחוזה את סמכויות הבורר בדבר אופן בירור הליך הבוררות, וכפי שנרשם: “הבורר, כאמור, יהא מוסמך לזמן אליו כל צד מן חברי הקבוצה או כל גורם אחר כולל מומחים בכל עניין וסוגיה ו/או להיעזר ו/או להיוועץ בכל מומחה ו/או בעל מקצוע לפי שיקול דעתו, ולקבוע את הוצאות הבוררות ו/או הוצאות המומחים הנ”ל ו/או להטיל ההוצאות כפי שימצא לנכון”.
22)
לעומת זאת, בשום מקום בסעיף 15 (וממילא לא הצביעו הצדדים אחרת), לא נקבע מנגנון למינוי בורר בערעור. הצדדים כן ידעו לקבוע את המנגנונים למינוי בורר פר נושא, ידעו לעגן את האפשרות של השגה ערעורית, וכן ידעו להגדיר את סמכויות הבורר, אך באותה נשימה, לא נדרשו כלל להתייחס או לקבוע מנגנון כלשהו לקביעת זהות הבורר בערעור ומה תהינה סמכויותיו בדבר אופן בירור הערעור.
23)
להתרשמותי, “החוסר” האמור לכאורה בנוסח הסעיף לעניין “בורר בערעור”, אינו נובע משכֵחָה או היסח דעת. מלשון החוזה משתמע כי עת הסכימו הצדדים את אשר הסכימו לעניין מנגנון הערעור, עיניהם היו נשואות אל עבר בית המשפט כערכאת ערעור.
24)
מן הטעמים דלעיל, לאחר בחינת לשון החוזה והקשרם של הדברים, מסקנתי היא שהדין עם המשיב. בעניין ע”א 10159 /
16 מועצה איזורית יואב נ’ עיריית קרית-גת, מיום 20.6.2019 (פסקה 16), נקבע בין היתר:
“יתר על כן, עניין לנו באחד מאותם מצבים, שבהם לשון החוזה והקשרם הטקסטואלי של הדברים מפורשים וברורים דיים כדי שהפרשן יבין מהם את אומד דעת הצדדים ואת המשמעות שביקשו לתת לסעיף הטעון פירוש…. במצבים אלו, שבהם בחינה ‘פנימית’ של החוזה – של לשונו, אופיו, הקשרו, היחס שבין הוראותיו – מעלה ומשקפת בבירור את אומד דעת הצדדים ומלמדת על נסיבות כריתת החוזה, עולה קרנה של הבחינה הפנימית על פני הפנייה לנסיבות חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים”
25)
בשולי ההחלטה אך לא בשולי חשיבות הדברים, אעיר שלוש הערות:
7 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפייב
16173 – 12 – 19זהבי ואח’ נ’ חסין
• הערה ראשונה: בהליך שלפנַי – כפי שמקובל בהליכים כגון-דא – לא הוגשו תצהירים
ולא נשמעו עדויות. לא היה ניתן לשמוע עדויות של מי ממנסחי החוזה כדי להבין מה היו כוונות הצדדים בסוגיית הערעור, לא הוצגו התכתבויות שקדמו לחוזה או לאחריו מהן ניתן ללמוד מה היה אומד דעתם של הצדדים. בנוסף, לא התברר די- הצורך מי ניסח את החוזה, ולכן גם לא נדרשתי לדיון לפי סעיף 25(ב1) בחוק החוזים שקובע, כי: “חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו”.
• הערה שנייה: טענת המבקשים בסעיף 2 בתשובתם מיום 27.1.2020 , לפיה בהליך בוררות אחר שהתנהל בעניינה של קבוצת רכישה זו, הוגש ערעור לפני בורר ללא כל הסתייגות, ולכן יש באמור כדי לחזק את ההבנה לפיה הסכימו הצדדים לערעור בזכות – אין בידי לקבלה, שכן העובדה לפיה הסכימו צדדים בהליך אחד למנגנון התדיינות מסוים, אין בה כדי לחייב צדדים אחרים בהליך אחר. בהעדר הסכמות אחרות, לשון החוזה היא המחייבת. בכל אופן, בא-כוח המבקשים – בהגינותו הרבה – ציין בפתח סעיף 2 בתשובתו המוזכרת ולפני שהציג את המשל, שאין הדבר מחייב. דעתי כדעתו בנושא זה.
18 19 20 21
• הערה שלישית: אני ער לכך, כי קיימים מקרים אחרים שבהם בתי המשפט העדיפו
פרשנות שהצדדים הסכימו על ערעור בזכות לפני בורר, על-פני פרשנות שהם הסכימו על ערעור ברשות לפני בית משפט [ראו והשוו: הפ”ב (המחוזי – ת”א-יפו)
61905 – 10 – 15 טטיאנה גרונברג נ’ רן מרכוס, מיום 30.11.2015 ; הפ”ב (המחוזי – ת”א-יפו) 4598- 02 – 13 ליאור שליין נ’ וידד בע”מ, מיום 23.06 2013. ; הפ”ב (המחוזי – מרכז) 41125- 05 – 11 “מגשימים” בע”מ נ’ שלמה בנימיני, מיום 8.12.2011 ]. ברם, בהינתן לשון החוזה במקרה שלפנינו כמבואר לעיל, לא מצאתי כי יש בפסיקה המוזכרת כדי להוביל למסקנה אחרת בנסיבות העניין.
סיכום
26)
הבקשה אם כן, נדחית.
8 מתוך 9
בית משפט השלום בירושלים
הפ”ב 16173- 12 – 19 זהבי ואח’ נ’ חסין
27)
נוכח תוצאת ההליך ומשלא התקיים דיון פרונטאלי, יישאו המבקשים, באמצעות המבקשים 2 – 1, בהוצאות המשיב, בסך כולל 2,500 ₪ אשר ישולם למשיב, תוך 30 יום, מתום תקופת תחולתן של תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ”א-1991.
28)
ככל שהסכום האמור לא ישולם בפרק הזמן שנקבע לכך, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.
המזכירות – להודיע לצדדים בדבר פסק הדין ולהמציא להם אותו באמצעות דואר רשום.
ניתנה היום, ח’ ניסן תשייפ, 02 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
מוחמד חאג’ יחיא, שופט
9 מתוך 9
