אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
מספר בקשה:44
בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש:
עו”ד מיכאל פוסטרנק, מפרק ריל טיים רדיוגרפי בע”מ (בפירוק) בעצמו
נגד
המשיבים:
1. אמיר חסידים
ע”י ב”כ עו”ד רועי רבינוביץ 2. ריל טיים רדיוגרפי בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד גדעון פודים 3. עו”ד יעקב בניטה, מנהל מיוחד
בעצמו 4. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
ע”י ב”כ עו”ד ליאת טוביה
החלטה
לפניי בקשה לביטול הכרעת חוב שניתנה על ידי מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים, על פי הסמכות הקבועה בתקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל, תשמייה-1985.
רקע והליכים קודמים
1. החברה שבפירוק, ריל-טיים רדיוגרפי בע”מ (להלן: “החברה”), היא חברת היי-טק שעסקה בפיתוח מוצר רפואי (גלאי רנטגן). החברה הוקמה בשנת 1998, אך לא ייצרה הכנסות והתקיימה מהשקעות של משקיעים עד שנפתחו נגדה הליכי חדלות פירעון בשנת 2012. עד לשנת 2002 החברה נוהלה על ידי מייסדה מר זאב הראל. משנה זו ואילך החברה נוהלה על ידי מר שאול דיוקמן.
2. המשיב 1, אליהו אמיר חסידים (להלן: “חסידים”), הועסק בחברה כסמנכ”ל כספים בשנים 2001-2006. לאחר פרישתו של חסידים מהחברה מונתה במקומו גבי רחל מעיין, אשתו של שאול
דיוקמן.
3. בחודש יולי 2010 הגישה החברה נגד חסידים תביעה לבית משפט השלום בירושלים (תייא 34513-06-10) בגדרה נטען כי חסידים הוציא מהחברה כספים ונכסים במרמה. החברה עתרה להשבת הסכומים שהוציא חסידים מהחברה שלא כדין, שעמדו בהתאם לכתב התביעה, נכון ליום
1 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
הגשתה, על סך 1,737,788 ₪. חסידים כפר בטענות החברה וטען כי כל הסכומים שקיבל מהחברה מגיעים לו כדין.
4. מנגד וכעולה מפסק הדין של בית משפט השלום מיום 244.2018. (כב’ השופטת מרים קסלסי) הגיש חסידים ביום 710.2010. נגד חברה תובענה על סך 2,310,556 ₪ בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורין, אי מתן אפשרות למימוש אופציות ואי ביצוע הפרשות לזכויות סוציאליות.
5. ביום 912.2012. הגישו מספר עובדים של החברה בקשה לפירוק החברה ובקשה למינוי מפרק זמני. ביום 1010.2010. נעתר כבוד השופט דוד מינץ לבקש ומינה את עורך הדין מיכאל פוסטרנק כמפרק זמני של החברה. ביום 37.2014., ניתן צו פירוק נגד החברה. בהחלטה של השופט מינץ מאותו יום מונה עו”ד מיכאל פוסטרנק כמנהל מיוחד של החברה ועו”ד יעקב בניטה (להלן: ” עו”ד בניטה”) כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים.
6. ביום 1711.2013. הגיש המפרק לבית משפט זה בקשה כי עו”ד גדעון פודים ייצג את החברה בתביעה נגד חסידים בת”א 34513-06-10 בבית משפט השלום בירושלים. ביום 1012.2013. הבקשה התקבלה (החלטת כבוד השופט כרמי מוסק).
7. ביום 142.2016. הגיש חסידים לעו”ד בניטה תביעת חוב על סך 1,634,979 ₪ בעד שכר עבודה, הלנת שכר, פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת וימי חופשה. ביום 279.2016. אישר עו”ד בניטה
את תביעת החוב במלואה.
8. :
לטענת עו”ד בניטה, הכרעתו ניתנה לאחר בחינה ארוכה ויסודית של תביעת החוב והמסמכים הנלווים לה והיא ניתנה בידיעה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: ייהמלייליי) ישלם רק חלק מן הסכום שאושר, בגובה תקרת הסכום על פי חוק הביטוח הלאומי. את הכרעת החוב העביר עו”ד בניטה למחלקת זכויות עובדים במלייל לתשלום המגיע תוך התייחסות לתקרה. לאחר שנמסר לערייד בניטה כי מדובר בתביעה מורכבת ומרובת מסמכים והטיפול במלייל יתארך, הציע עו”ד בניטה לחסידים כי מאחר והמלייל ממילא לא ישלם סכום העולה על התקרה הקבועה בחוק, תבוטל ההחלטה ותישלח למלייל החלטה מתוקנת, בגובה תקרת הגמלה שהמלייל רשאי לשלם לעובדים. הואיל וחסידים הסכים לביטול ההחלטה והוצאת החלטה מתקנת חדשה בגובה התקרה, הוציא עו”ד בניטה ביום 711.2016. הכרעת חוב חדשה, בגדרה אושר חוב בסך 139,224 ₪ לטובת חסידים, כאשר בהכרעה המתוקנת לא נכללו הרכיבים המשמעותיים שנכללו בהחלטה המקורית והם רכיב שאושר בסך 998,490 ₪ בגין מענקים ואופציות (הפרשים) ורכיב נוסף שאושר בסך 262,306 ₪ בגין שכר עבודה ואופציות שלא נפרעו. המוסד לביטוח הלאומי אישר ביום 1011.2016. את הכרעת החוב. ביום 2311.2016. שלח עו”ד בניטה לחסידים מכתב ובמסגרתו הוא הודיע לחסידים שבהתאם לחוק
2 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
הביטוח הלאומי הוא לא אישר חלק מהרכיבים בתביעה. בשל כך הפנה עו”ד בניטה את חסידים להגיש למפרק תביעה בגין הרכיבים שלא שולמו לו על ידי החברה. חסידים לא פנה בשל הודעה זו לא למפרק ולא לבית המשפט.
9. בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום ביום 52.2017. דחה בית המשפט את התביעה של החברה נגד חסידים בשל היעדר סמכות עניינית תוך שנקבע כי הסמכות לדון בתביעה היא של בית הדין האזורי לעבודה. ערעור של החברה על פסק דין זה התקבל על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. בישיבה מיום 186.2017. הסכימה בייכ חסידים שהערעור יתקבל, פסק הדין של בית משפט השלום יבוטל והתיק יוחזר אליו לשם כתיבת פסק דין לגופה של המחלוקת.
10. ביום 244.2018. ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום המכריע במחלוקות בין החברה וחסידים. בית משפט השלום ביסס את הפסק, בין היתר, על שני הסכמי שכר בין החברה ובין חסידים מהימים 17.2001. ו- 315.2004.. בית המשפט דחה את טענת החברה למעשי זיוף ומרמה שבוצעו על ידי חסידים וקבע שלא הוכח שהסכמי השכר על נספחיהם אינם תקפים. בהמשך, בחן בית משפט השלום האם כל הכספים שהועברו לחסידים הועברו לו בהתאם להסכמי השכר ובהתאם לדין. בית משפט השלום דחה חלק נכבד מטענות החברה בתביעה אך מצא כי חסידים קיבל לכיסו סכומים אחדים ללא שיהיה זכאי לכך. כך מצא בית משפט השלום שהחברה פרעה לחברת ליסינג סך של 57,000 ₪ שפירעונו היה מוטל על חסידים בהתאם להסכמות בינו ובין החברה; שחסידים קיבל סכום הלוואה על סך 200,000 ₪ שבפועל היה צריך להיות מועבר לחשבון החברה; ושחסידים חייב להשיב שווי רכב שבו הוא המשיך להחזיק לאחר פרישתו מבלי שהיה זכאי לכך. בית המשפט קבע כי שווי הרכב נכון יום 191.2006. עמד על סך 100,000 ₪. בנוסף, חייב בית משפט השלום את חסידים בהחזר אגרה חלקי ובתשלום הוצאות. ביחס ליתר רכיבי התביעה קבע בית משפט השלום שהתובעת לא חזרה עליהם בסיכומיה ולא חקרה את התובע לגביהם ובכל מקרה חסידים ועדין סיפקו לגביהם תשובות סבירות.
11. הן חסידים והן החברה ערערו על פסק הדין של בית משפט השלום (עייא 54604-05-18 ועייא 20855-06-18). בהחלטה של בית המשפט המחוזי (הרכב הנשיא, אהרן פרקש, והשופטים עודד שחם ואברהם רובין) שניתנה ביום 2210.2018. נקבע שיש ממש בטענות החברה כי בפסק הדין של בית משפט השלום לא התקיים דיון של ממש בשורה של עניינים שנטענו בכתב התביעה ובסיכומים מטעם החברה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי, שאין מנוס מהחזרת העניין לבית משפט השלום להשלמת פסק הדין באופן מנומק בנקודות אלה. בהחלטתו, הורה בית המשפט המחוזי לערכאה הדיונית גם לקבל ראיות שחסידים ביקש להגיש בשלב הערעור בעניין טענת פירעון הלוואה
3 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
ובעניין טענת הקיזוז שהוא העלה. בית המשפט המחוזי קבע עוד שלאחר קבלת פסק הדין המשלים, ימסרו הצדדים עדכון ביחס לשאלה כיצד פסק הדין המשלים ישליך על הערעור התלוי ועומד בפניו.
12. בבקשה מספר 40 שהגיש חסידים לבית משפט זה, התבקש בית המשפט להורות למפרק לקזז מסכום החוב שנפסק נגד חסידים בפסק דינו של בית משפט השלום את הסכום שאישר עו”ד בניטה בהחלטתו מיום 279.16. בסך כ- 16. מיליון ₪. המפרק טען בתגובה כי עו”ד בניטה ביטל את הכרעת החוב הראשונה ובמקומה יצאה הכרעת חוב מתוקנת על סך 139,224 ₪ בלבד. בהחלטתי מיום 13.20. נקבע כי תקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ”ה-1985 (להלן: ייתקנות פשייריי) מעניקה את הסמכות לביטול הכרעה בתביעת חוב לבית משפט בלבד ואין היא מעניקה סמכות זו לבעל תפקיד שאישר את תביעת החוב. כמו כן, נקבע כי השימוש בתקנה 95 בתקנות פשייר אינו מוגבל בזמן והמפרק רשאי להגיש בקשה המבוססת על התקנה הנייל אם ימצא לנכון לעשות כן. לאור החלטה זו הוגשה בקשת המפרק להורות על ביטול ההכרעה בתביעת החוב של חסידים מיום
:
27.9.16.
טענות הצדדים בתמצית
13. לטענת המפרק, שגה עו”ד בניטה שעה שאישר את תביעת החוב אשר הוגשה על ידי חסידים באיחור ניכר וללא כל טעמים מיוחדים לאיחור בהגשתה (איחור של כשנה מהמועד האחרון להגשת תביעת החוב). כמו כן, נטען כי הכרעת החוב של עו”ד בניטה ניתנה ללא כל הנמקה וללא בחינה נאותה של תביעת החוב לגופה. נטען כי חובת ההנמקה החלה על מנהל מיוחד המכריע בתביעות חוב אינה דרישה טכנית אלא דרישה מהותית ועקרונית. פגם נוסף שצוין על ידי המפרק נוגע לאי מתן זכות תגובה לחברה ולנושיה, אשר זכויותיהם יפגעו כתוצאה מן ההכרעה. המפרק העלה טענה נוספת לפיה, תביעת החוב של חסידים חרגה מהגדרתה הפורמלית של תביעת חוב עובדים והיא עוסקת בעיקרה בסכסוך עסקי בין הצדדים ולפיכך המנהל המיוחד לבדיקת תביעות חוב העובדים
חרג מסמכותו.
14. לטענת ב”כ החברה, לעו”ד בניטה לא הוענקה סמכות לבירור הוכחת חוב של עובדי החברה, ובהם חסידים, מעבר לזכאותו למימוש זכויותיו מהמוסד לביטוח לאומי. נטען כי זו הסיבה לכך שערייד בניטה קיבל את החלטתו הנוספת שבה העמיד את הסכום שאושר לחסידים על סך 224,139. בנוסף, נטען כי החלטת עו”ד בניטה מיום 279.16. פגומה בהעדר הנמקה וכן נפל בה פגם בכך שניתנה מבלי שישמע הצד שכנגד (החברה ועו”ד פוסטרנק, בתפקידו דאז כמנהל המיוחד). בנוסף, נטען כי תביעת החוב הוגשה מטעם חסידים בחלוף המועד הקבוע בדין להגשתה, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.
4 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
15. לטענת עו”ד בניטה, הוא מסכים ומצטרף לבקשת המפרק למתן הצהרה כי החלטתו מיום 279.16. בטלה, אולם לא מן הטעמים שצוינו בבקשת המפרק. לטענת עו”ד בניטה, תקנה 95 לתקנות פשייר אינה רלבנטית ואינה ישימה במקרה זה. לטענתו, תביעת עובד המוגשת למנהל המיוחד, בשונה מתביעת חוב רגילה המוגשת למפרק, מטופלת בדרך מהירה יותר על ידי המנהל המיוחד, המעביר את התביעה לתשלום למלייל, להבדיל מתשלום מקופת הפירוק. נטען כי דרך זו מאפשרת קבלת כספים באופן מהיר יותר, אולם היא כפופה למגבלת התקרה הקבועה בחוק המלייל. לטענתו, הכרעתו בתביעת החוב יוצרת חיוב רק כלפי המלייל ולא כלפי החברה, שלא הייתה צד לה ודעתה לא נשמעה. משום כך, נטען כי לא היה צורך לפנות לחברה ולקבל את עמדתה. לטענת עו”ד בניטה, גמלה לפי חוק המלייל אינה חוב של החברה אלא היא זכות המגיעה לאזרח כתגמול מכוח זכויותיו על פי חוק המלייל ולכן ההכרעה לא יוצרת כל זכות משפטית של העובד כלפי החברה שבפירוק אלא רק כלפי המלייל. עו”ד בניטה טען כי הבהיר לחסידים כי ביחס לרכיבים שלא אושרו בהחלטה המתוקנת, הוא יכול להגיש למפרק החברה תביעת חוב רגילה בגין הסכומים שלא ישולמו לו מהמלייל. לטענת עו”ד בניטה, חסידים הבין היטב את הדברים והסכים לביטול ההחלטה והוצאת החלטה מתוקנת בגובה התקרה, על מנת שיוכל לקבל את הכספים מהמלייל במהירות ולהגיש תביעה לגבי יתרת החוב שהוא טען לה למפרק החברה. תביעת החוב המתוקנת אושרה במהירות והסכום שאושר הועבר לחשבונו של חסידים. עו”ד בניטה ציין כי על ההחלטה השנייה (שצורפה כנספח ב’ לתגובתו) נכתב כי היא החלטה מתוקנת.
16. לטענת חסידים, המפרק ידע על הכרעת החוב הראשונה לכל הפחות מאז דיון ההוכחות שהתקיים ביום 1512.16. בבית משפט השלום. הדבר מלמד כי בזמן אמת המפרק לא חלק על הכרעת החוב של עו”ד בניטה ולא ביקש לבטלה ובקשתו הנוכחית לביטול ההכרעה הוגשה בשיהוי קיצוני. כמו כן, נטען כי אף אם תביעת החוב הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין, הרי מכיוון שטענת ייההתיישנותיי לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, הרי שיש לדחותה. לטענת חסידים, ככל שבעל תפקיד הבודק תביעות חוב, סבור כי דין תביעת חוב להתקבל, אין הוא נדרש לנימוקים, והם נדרשים רק במקרה שבו הוא דוחה את תביעת החוב, כולה או חלקה. עוד נטען כי תביעתו של חסידים מקורה ביחסי עובד מעביד וככזו מוסמך היה עו”ד בניטה לדון בה. טענה נוספת הועלתה מטעם חסידים והיא כי בנסיבות בהן המנהל המיוחד והחברה ניהלו תביעה אזרחית נגד חסידים, ברי כי עו”ד בניטה לא היה צריך להעביר את הכרעת החוב לתגובת החברה או המנהל המיוחד ובוודאי שלא היה צריך להעביר את ההכרעה ברכיבים המשמעותיים למנהל המיוחד. חסידים הצביע על כך כי המפרק לא התייחס לרכיבי התביעה ולשאלה האם תביעתו מוצדקת, בהתאם להסכמים שנחתמו בינו ובין החברה. לטענת חסידים, הגורם השיפוטי שראוי כי יכריע בתביעה לגופה, הוא בית משפט השלום בירושלים.
5 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
17. עמדת הכנייר, כפי שנטענה על ידו בדיון מיום 89.20., הינה כי תקנה 95 לתקנות פשייר חלה בענייננו ועל בית המשפט לבטל הכרעת חוב אם מצא שניתנה שלא כיאות. נטען כי גם אם חסידים התעורר באיחור ולא הגיש בקשה להארכת מועד, עדיין יש חובה לבדוק את תביעת החוב לגופה. בכל הנוגע לשאלת חובת ההנמקה, עמדת הכנייר היא כי על בעל התפקיד לתת החלטה מנומקת. עוד נטען כי הכרעת החוב של המנהל המיוחד לבדיקת תביעות חוב עובדים אינה מוגבלת ליחסים שבין העובד ובין המלייל, שהרי הביטוח הלאומי רשאי לחזור על קופת הפירוק לאחר תשלום הגמלה שאושרה לעובדי החברה.
דיון והכרעה
18. כאמור לעיל, בכל הנוגע לבקשת המפרק העומדת על הפרק, התעוררו מספר סוגיות הטעונות הכרעה. בטענות אלה, אדון להלן.
19. ראשית, יש לקבוע האם חלה בענייננו תקנה 95 לתקנות פשייר. תקנה זו בוטלה במסגרת תיקון תשע”ט-2019 לתקנות אולם היא חלה בענייננו מאחר ומדובר במחלוקת שהדין הקודם חל עליה. תקנה 95 קובעת כך:
מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנאמן ואחרי הודעה לנושה התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה. נמנע הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי, לבקש מבית המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה”.
(ב)
תקנה 95 מעניקה את הסמכות לביטול ההכרעה בתביעת חוב לבית המשפט. עו”ד בניטה החליט לקבל החלטה מתוקנת על פי הסברה כי בסמכותו לתקן את החלטתו הראשונה, בעוד שהיה עליו לפנות לבית משפט של חדלות פירעון ולבקש את ביטול הכרעתו לפי תקנה 95(א) הנייל. המפרק עתר במסגרת בקשתו הנוכחית לביטול הכרעת החוב שאושרה לטענתו שלא כיאות. אין לקבל את טענתו של עו”ד בניטה, לפיה תקנה זו אינה ישימה בענייננו וכן את טענתו כי הכרעתו אינה נוגעת לקופת הפירוק, והיא מצומצמת ליחסים שבין חסידים כמבוטח ובין המלייל בלבד. גם כאשר המנהל המיוחד מאשר תביעות חוב של עובדים הנמוכות מסכום התקרה הקבוע בחוק המלייל, רשאי המלייל לחזור על קופת הפירוק ולא תישמע טענת מפרק החברה כי הכרעת החוב איננה מחייבת וכי עליו להכריע פעם נוספת באותה תביעת החוב, בנוסף על הכרעתו של המנהל המיוחד שהתמנה לצורך בדיקת תביעות החוב של העובדים.
6 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
20. שנית, יש לבחון את הטענה כי תביעת החוב הוגשה באיחור, מבלי שהתבקשה הארכת מועד להגשתה באיחור. ביום 37.14. ניתן צו פירוק נגד החברה ועו”ד בניטה מונה לתפקיד מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של העובדים. ביום 142.16. הגיש חסידים את תביעת החוב, אשר אושרה על ידי עו”ד בניטה, כאמור לעיל, ביום 279.16.. אין לקבל את טענת עו”ד בניטה כי בסעיפי חוק הביטוח הלאומי הדנים בתביעות עובדים של חברה בפירוק, לא מצוינת הגבלה של 6 חודשים להגשת תביעות לגמלה, בשונה מתביעות חוב רגילות שמוגשת למפרק חברה. עו”ד בניטה ציין כי על פי ניסיונו, המלייל לא דחה תביעות לגמלה אף שהוגשו הרבה מעבר לתקופת 6 החודשים. משום כך, לא ראה עו”ד בניטה לנכון לדחות את תביעתו של חסידים רק בגלל הגשתה באיחור יילא גדול במיוחד”. סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, שחל על פירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות, קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. על פי סעיף זה, הכנייר בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעות חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם. מכוח תקנות הפשייר, על התביעה להיות מוגשת תוך 6 חודשים ממועד צו הפירוק, כאשר מדובר בחברה המצויה בהליך פירוק בידי בית המשפט. תביעה שתוגש לאחר תום 6 חודשים לא תתקבל, אלא אם כן יוארך המועד להגשתה, כאמור בתקנה 76(ג). עמדת הפסיקה בנושא הארכת מועד להגשת תביעת חוב עברה תהליך של שינוי: מגישה מחמירה לגישה מקלה (ציפורה כהן, פירוק חברות, מהדורה שניה, עמי 304-308) (להלן: ייכהן – פירוק חברותיי). ראו: רע”א 2063/14 מחמוד נ’ טאטור (145.14.); רע”א 1883/15 שיבר נ’ עירית ת”א (98.15.) פסקה 3; רעייא 3702/17 חג’אזי נ’ עו”ד ליאור מזור מנהל מיוחד לנכסי החייב (276.17.); פר”ק (מחוזי מרכז) 22007-10-11 אם.די.ג’יי. מדיקל בע”מ (בהקפאת הליכים) נגד כונס הנכסים הרשמי ת’א (31.13.). בגדרי שיקול דעתו, על בית המשפט להביא בחשבון גם את השלב שבו מצוי הליך חדלות הפירעון בעת שמוגשת תביעת החוב באיחור. בנסיבות המקרה, תביעת החוב הראשונה הוגשה כבר בסוף שנת 2016 והמפרק ידע על כך, כפי שצוין על ידי ב”כ חסידים, ובקשתו לביטול ההכרעה הוגשה זמן רב מאוד לאחר מכן. משום כך, מקובלת עלי עמדת הכנייר, כי יש להכריע בתביעת החוב לגופה, בכל הנוגע לרכיבים שעו”ד בניטה אישר תחילה, ובהחלטתו המתוקנת השמיט את אישורם, כפי שהוסבר על ידו.
:
:
;
21. שלישית, יש לבחון את משמעות הכרעת החוב שניתנה ללא נימוקים. בסוגיה זו טען עו”ד בניטה, כי בתביעות חוב מסוג שכר עבודה, לאחר שמוכח כי מדובר בעובד של החברה, אין מדובר במחלוקת משפטית סבוכה, שכן מדובר בזכויות של עובדים שהן ברורות על פי חוקי העבודה ועל פי הסכמים קיבוציים. בהקשר זה ציין עו”ד בניטה כי הוא לא ראה צורך לכתוב החלטה מנומקת וכי מעולם לא התבקש הדבר על ידי המלייל. יחד עם זאת, טען עו”ד בניטה כי הוא נאלץ לבצע בחינה ייארוכה ומייגעת”י של התביעה והמסמכים הנלווים אליה, לרבות הסכמי עבודה באנגלית, כך שברור מדבריו, כי אין מדובר במקרה ייברוריי שאינו כרוך במחלוקת משפטית. בעל תפקיד הבודק הוכחות
7 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
חוב המוגשות לו נדרש להכריע בשאלה אם יש מקום להכיר בתביעתו של הנושה. הפסיקה הכירה בהצדקה בבדיקה מדוקדקת מטעם בעל התפקיד בטיב הוכחתו של הנושה (כהן, פירוק חברות, עמי 312). בספרה של פרופי כהן נכתב ביחס לבדיקת הוכחות חוב על ידי בעל תפקיד כדלקמן:
ייתוך 90 ימים מהיום שהתביעה הגיעה לידיו, חייב המפרק להמציא לנושה החלטה מנומקת בדבר קבלת התביעה באופן מלא או חלקי או בדבר דחייתה. כמו כן, רשאי המפרק לדרוש ראיות נוספות להוכחת התביעה. המועד האמור ניתן להארכה על-ידי הכונס הרשמי, והגבלת הזמן האמורה אינה חלה עליו. גם לאחר אישור הוכחת החוב, אם מתברר למפרק כי תביעת חוב אושרה שלא כיאות, הוא רשאי לפנות לבית המשפט, לאחר מתן הודעה לנושה התובע, בבקשה לבטל את התביעה או להפחית את סכומה. סמכות כזו לפנות לבית המשפט כדי לתקן תביעה שאושרה שלא כיאות – מוקנית גם לכל נושה ולכונס הרשמי, אם המפרק לא הגיש לבית המשפט בקשה כזו’.
על החלטה של בעל תפקיד בעניין אישור תביעת חוב רשאי לערער לבית משפט של פירוק, גם נושה אחר או בעל מניות בחברה או כל אדם אחר שעשויים להיפגע עקב ההחלטה, מכוח סעיף 310(ג) לפקודת החברות (כהן, פירוק חברות, עמ’ 314-316), דהיינו, הכרעת החוב נתונה לביקורת שיפוטית. המפרק בהליך של פירוק נחשב כפקיד בית המשפט והפעלת סמכויותיו כפופה לפיקוח בית המשפט. בית המשפט מוסמך לבדוק את אופן פעילותו של המפרק על פי פניה שהופנתה אליו על ידי כל מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק ונתונה לבית המשפט הסמכות לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטה וליתן כל צו בעניין כפי שייראה צודק (סעיף 310(ג) לפקודת החברות וכן-כהן, פירוק חברות עמ’ 358-359). הצורך באישור של בית המשפט לפעולותיו של המפרק וכן יכולת ההתערבות של בית המשפט על פי פניה של בעלי מניות ושל נושים, מבטאים את מעמדו המיוחד של המפרק כפקיד בית המשפט, שתפקידו לסייע בידי בית המשפט להביא לפירוק יעיל וצודק של עסקי החברה (כהן, פירוק חברות, עמי 360). לאור כל האמור, נדרש בעל התפקיד לנמק את הכרעתו כדי שניתן יהיה להבינה וכדי שבעלי הדין יוכלו לקבל החלטה מושכלת האם לערער על אותה החלטה. גם אם ההנמקה אינה מפורטת וארוכה, נדרשת הנמקה כלשהי, במיוחד כאשר מדובר ברכיבים בלתי שגרתיים וכאשר תביעת החוב הינה בסכומים ניכרים, שעלו במקרה זה על 15. מיליון ₪. בהחלטת עו”ד בניטה אין כל נימוק או הסבר, אפילו המינימליים ביותר, ולא ניתן להבין ממנה את הסיבות לאישור רכיבי התביעה הנוגעים לענייננו.
22. רביעית, יש לבחון את משמעות הכרעת החוב, ללא שמיעת הצד האחר. לטענת עו”ד בניטה, אין בלשון חוק הביטוח הלאומי כל קביעה המחייבת את המנהל המיוחד לקבל את התייחסות המעסיק (החברה שבפירוק), שאינו צד לדיון בתביעת העובד המבוטח, לפני החלטה בתביעתו,
8 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
המחייבת רק את המלייל. כפי שנקבע לעיל, החלטת המנהל המיוחד אינה מצומצמת ליחסים שבין העובד ובין המלייל, אף כאשר סכום התביעה שאושר נופל מן התקרה הקבועה בחוק המלייל וזאת לאור זכות החזרה של המלייל כלפי קופת הפירוק. במילוי תפקידו של המנהל המיוחד הבודק את תביעות החוב הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ועליו לאפשר לחברה ליתן התייחסות לתביעת החוב על פי הכלל של יייישמע הצד האחריי שהוא אחד מכללי הצדק הטבעי. במקרה זה, הכרעת החוב ניתנה מבלי שהתבקשה או התקבלה עמדת החברה ועמדת המנהל המיוחד.
23. בבקשת המפרק לא הועלו טענות לגופה של הכרעת החוב ולגופם של הרכיבים שאושרו תחילה על ידי עו”ד בניטה ולאחר מכן, בהחלטה המתוקנת, הושמטה ההתייחסות ביחס אליהם. אין בפיו של המפרק כל טענה ביחס לנכונות הכרעתו הראשונה של עו”ד בניטה לגופה. בתגובת חסידים לבקשת המפרק נטען כי יש לדחות את בקשת המנהל המיוחד ולהותיר על כנה את הכרעת החוב הראשונה. לחלופין, ביקש חסידים להורות כי בית משפט השלום יהיה הגורם שיכריע בטענות הקיזוז שנטענו על ידו לגופן. לטענת החברה, יש לראות בהתנהלות של חסידים משום השלמה עם ביטול ההחלטה הראשונה של עו”ד בניטה וויתור על טענותיו בתביעת החוב שהוגשה מלכתחילה על סך של כ-16. מיליון ₪. זאת, מאחר וחסידים מימש את זכויותיו מול המלייל בקבלת סך של 119,299, על פי ההחלטה המאוחרת של עו”ד בניטה וכן עקב כך שחסידים לא נקט בשום פעולה על מנת שיתרת הוכחת החוב שהגיש תתברר ותוכרע. נטען כי חסידים ייהתעורר מתרדמתויי בחלוף שנים משניתן פסק הדין מיום 244.18. בבית משפט השלום, שבו הוא חויב לשלם לחברה סך של כ 600,000 ₪. לטענת החברה, מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, שאין לאפשר אותה. בדיון מיום 89.20. ציין בייכ החברה כי טענותיו של חסידים ביחס לחובות החברה כלפיו מצויה לפתחו של בית משפט השלום אשר אמור להכריע בהן. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי יש מקום להיעתר לבקשת המפרק ולבטל את החלטתו הראשונה של עו”ד בניטה, הן מפאת העדר הנמקה והן מפאת כך שלא נשמעה עמדתו של הצד שכנגד עובר למתן ההכרעה. לא מצאתי לקבל את טענת המפרק כאילו מדובר בסכסוך עסקי החורג מהגדרת תביעת חוב של עובד וכן את הטענה כי האיחור בהגשת תביעת החוב מייתר את הצורך להכריע בה. הואיל והמפרק לא כלל בבקשתו כל טענה ביחס לנכונות ההכרעה לגופה ואף בעלי הדין האחרים לא טענו דבר ביחס לכך, יש מקום כי ההכרעה ביחס לטענות חסידים כלפי החברה תינתן בבית משפט השלום בירושלים בתביעה בתייא 34513-06-10. כפי שצוין בהחלטתי מיום 13.20. (בבקשה 40), בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים קבע ביום 2210.18. כי בית משפט השלום ידון בטענת הקיזוז של חסידים (המבוססת על טענותיו בדבר חוב החברה כלפיו), לאחר שהאחרון יגיש לבית המשפט ראיות בעניין זה. מסיבה זו לא דנתי בטענת הקיזוז בהחלטתי מיום 13.20..
25 26
33 34
9 מתוך 10
אאאאא
שון
בה
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 30619-09-12 דגן ואח’ נ’ ריל – טיים רדיוגרפי בע”מ ואח’
סוף דבר
24. לאור כל האמור לעיל, בקשת המפרק מתקבלת והכרעת החוב מיום 279.16. בגדרה אישר עו”ד בניטה את תביעת החוב במלואה, מבוטלת בזאת. בהתאם להחלטת הרכב הערעורים של בית משפט זה, בית משפט השלום בירושלים יכריע בפסק דינו המשלים בטענת הקיזוז מטעם חסידים, המבוססת על טענותיו בדבר חוב החברה כלפיו.
25. בנסיבות העניין, על חסידים לשלם למפרק ולחברה הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסכום כולל של 5,000 ₪ לכל אחד (בסך הכול 10,000 ₪) וזאת תוך 45 ימים מהיום, ולאחר מועד זה יתווספו לסכומי החיוב הנייל הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, כייד אלול תשייפ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.
מי /
אביגדור דורות, שופט
10 מתוך 10
