לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א

19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופטים שבח יהודית, סג’ין, שאול שוחט, סג’ין, יונה אטדגי
מערערת
ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ ע”י ב”כ עו”ד נפתלי קפשוק
נגד
משיבים
עלה מגידו בע”מ ע”י ב”כ עו”ד אורי נבו
פסק דין
השופטי, אטדגי

1. שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב’ השופטת חנה קלוגמן) אשר קיבל את תביעתה של המערערת ב-ע”א 2287 – 10 – 18 (להלן – “עלה מגידו”) בחלקה וחייב את המערערת ב-ע”א 19318 – 09 – 18 (להלן – “ג’י פור אס”) לשלם לה סך של 211 , 267 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, שכ”ט עו”ד בשיעור 23 . 4 % מהסכום שנפסק, הוצאות משפט גלובליות בסך 30 , 000 ₪ וכן בתשלום החלק היחסי מאגרת המשפט ששולמה (פסק דין מיום 25 . 6 . 2018 , להלן – “פסק הדין”).
6 7
התביעה
11
12
13
15
16

2. עלה מגידו היתה בזמן האירוע נושא התביעה הבעלים של מפעל לתכשיטים בקיבוץ מגידו (להלן – “המפעל”). ג’י פור אס הינה חברה הנותנת שירותי מוקד. עלה מגידו התקשרה עם ג’י פור אס ב”הסכם למנוי מוקד” מיום 18 . 1 . 2004 . ביום 24 . 4 . 2006 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף וזהה בעיקרו, תחת הכותרת “חידוש הסכם” (מוצג ד’ למוצגי ג’י פור אס, להלן – “הסכם ההתקשרות”/”ההסכם”). עיקרו של ההסכם הוא, כי תמורת דמי מנוי חודשיים נקובים, עלה מגידו תחובר לשירות המוקד של ג’י פור אס (להלן – “המוקד”), המספק מעקב אחרי אותות האזעקה המתקבלים מהמפעל משעת סגירתו
17
18
19 20
1 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
1
ואכן, המנהל עופר חי העיד בתצהירו (סעיפים 20 – 21 ), כי הטלפון הסלולארי היה מונח על שולחן הכתיבה, הוא לא הספיק לענות לשיחה לפני שהתנתקה וכשהגיע לטלפון כדי לבדוק מי התקשר ראה שהשיחה בלתי מזוהה. לדבריו, הוא המתין מספר דקות ומשלא היתה שיחה נוספת הוא הניח שזו טעות וחזר לישון. אילו המוקדנית היתה מתקשרת ממספר מזוהה, עופר חי היה מחזיר טלפון למוקד ומקבל את ההודעה בזמן אמת. כפי שחי הוסיף בתצהירו (סעיף 52) אם ההתראה היתה מתקבלת בזמן אמת, הוא או העובדת הנוספת היו מגיעים למפעל, מגלים את נטרול מערכת האזעקה והגניבה שהתחילה רק לאחר מכן, כאמור (השלב השני), הייתה נמנעת.
6
do
ס
10
12
14
16
26. בנספח להסכם שצורף לכתב ההזמנה נרשמו ארבעה מספרי טלפון נוספים, אליהם היה על המוקדנית להתקשר בהעדר תשובה ממנהל המפעל. בית המשפט קבע: “כך גם מצאתי את עדות המוקדנית, הגב’ שממה, מהימנה. המוקדנית העידה כי צלצלה למחזיקי מפתח נוספים, אולם לא סימנה זאת ברישומיה”. אלא, ששממה לא העידה כך במפורש, ומסקנה זו גם אינה מתיישבת עם תצהיר עדותה הראשית כמו גם עם תצהיר העדות הראשית מטעם ג’י פור אס, תצהירו של יהודה חזן. בתצהירה העידה שממה (סעיף 5): “נוכח זאת התקשרתי לעדכן את מר עופר חי ומשלא היה מענה השארתי הודעה במשיבון”. בתצהיר לא מוזכר כלל שהיא התקשרה למי ממחזיקי המפתחות האחרים. גם ב”טופס תצהיר פריצה מוקדן” שצורף לתצהירה נכתב כי היא התקשרה לעופר חי, ולא מוזכר בו כי היא התקשרה לאחרים. כך נכתב גם בתצהירו של יהודה חזן (סעיף 12): “המוקדנית עדכנה את מר חי אודות הקריאה” ולא נכתב כי היא עדכנה אנשים נוספים או ניסתה להתקשר אליהם. בחקירתה בבית המשפט, היא סיפרה תחילה: “אנחנו שלחנו סייר וניסינו להשיג את הבעלים” (עמ’ 57) ורק לאחר שנשאלה אם היא מכירה את הנוהל, לפיו, בהעדר מענה עליה לנסות להתקשר ליתר האנשים הרשומים בנספח, היא השיבה “אנחנו מנסים בד”כ את כולם” (עמ’ 57), “בדרך כלל אנו מנסים את כולם. יכול להיות שלא סימנתי אבל זה מה שאנחנו עושים”, “יכול להיות שלא סימנתי. זה מה שאמרתי שאני לא זוכרת אם סימנתי. הנוהל הוא לנסות את כולם” (עמ’ 58). שממה לא טענה בצורה מפורשת כי היא התקשרה למחזיקי המפתחות האחרים.
19
21
23
25
11 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
1
30. כאמור לעיל, המסקנה לפיה רשלנותה של ג’י פור אס הינה בשלב ביצוע ההסכם ולא בשלב “הטרום חוזי” מייתרת את הדיון בשאלה, האם יש מקום לערוך הבחנה כזו בהקשר לתניית הגבלת
האחריות.
5 6

31. צודקת ג’י פור אס בטענתה, כי עלה מגידו מנועה מלטעון לחוסר תוקפו של תניית הגבלת האחריות מחמת היותה תנאי מקפח בחוזה אחיד, או מכל נימוק אחר, כיוון שהיה עליה לטעון זאת בכתב תשובה שהיה עליה להגיש לאחר שג’י פור אס טענה להגבלה זו והפנתה לתנייה זו בכתב הגנתה (ראו: ע”א 1176 / 07 לחוביץ נחמיה בע”מ נ’ הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע”מ ( 18 . 2 . 2018 ) (להלן – “לחוביץ”), פסקה 12).
1
8
ס
– –
13 14
15
16 17 18

32. הטענה בדבר אי חלותה של תניית הגבלת האחריות צריכה להידחות גם לגופה. תנייה כזו המופיעה בהסכמים דומים שנעשים עם חברות המספקות שירותי מוקד נבחנה ו”אושרה” בפסקי הדין של בית משפט העליון בשני פסקי דין מרכזיים: ע”א 11628 / 05 , 11851 / 05 אליהו חברה לביטוח בע”מ נ’ מאגר ציוד למשרד ולמחשוב בע”מ ( 27 . 12 . 2007 ) (להלן – “מאגר”), פסקאות 16 – 18 , ולחוביץ, פסקאות 13 – 14 . בית המשפט העליון “אישר” בפסקי הדין הללו את פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים ב-ת”א (י-ם) 7 , 8 / 86 גילמור בע”מ נ’ היועץ המשפטי לממשלה ,פס”מ תש”ן (חלק שני) 45 (להלן – “גילמור”), שבו דן בית הדין בהגבלת האחריות הנזיקית לנזקי רכוש של חברת מוקד וקבע אותה לשישים פעמים דמי המנוי החודשיים, כפי שנקבע בהסכם הנדון כאן. בענין מאגר ציין בית המשפט, כי “ההחלטה בעניין גילמור בוודאי אינה מהווה הלכה המחייבת את בית משפט זה, ואולם בהתחשב בכך שדמי השירות ששילמה מאגר למוקד השומרים עמד על סך 200 ₪ לשני המנויים, דעתנו היא כי במקרה זה יש לאמץ את הרציונל אשר עמד בבסיס אותה החלטה ולקבוע כי לא יהיה זה צודק, בשים לב ליחס שבין הסיכון שמוקד השומרים נטל על עצמו לבין הרווח שהיה אמור לקבל , להטיל על המוקד את מלוא האחריות בגין התרשלותו. לאחר שקבענו כי עצם הגבלת האחריות לא מהווה תנאי מקפח במקרה זה, לא מצאנו סיבה לקבוע כי הרף שנקבע לאחריות זו בהסכם שבין המוקד למאגר, בסך של 60 פעמים דמי המנוי, הינו נמוך יתר על המידה…” (פסקה
20 21
22
25
.(18
וראו הדברים שנכתבו ברוח זו בענין לחוביץ (פסקה 13).
13 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א

19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
מאחר שסכום זה ודאי כלול בסכום הנזק שנגרם, על פי חוות הדעת שהוצגו, אין בדעתי לדון בהשגות שהעלתה ג’י פור אס ביחס לגובה סכום הנזק שנקבע. תוצאה זו בודאי שהיא איננה משביעת רצון מבחינת עלה מגידו, אך היא מחויבת המציאות לנוכח תניית הגבלת האחריות האמורה ולנוכח הפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון בענין זה.
8 9
10

36. שיעור שכר טירחת עו”ד שנקבע בפסק הדין של בית משפט קמא- 23 . 4 % – ראוי להישאר לדעתי על כנו, תוך התאמתו לסכום שייקבע בפסק הדין בערעור, ולדעתי ראוי להותיר גם את הסכום שנפסק בגין הוצאות משפט- 30 , 000 ₪- על כנו. כידוע, שיקולי בית המשפט בפסיקת הוצאות המשפט רבים ומגוונים (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ’ 667 – 669 ). אילו ג’י פור אס לא היתה מבקשת להתחמק כליל מאחריותה והיתה טוענת להגבלת האחריות בלבד, היא היתה ראויה לפסיקת הוצאות בסכום נמוך מזה, אך למרות הרשלנות הברורה של עובדיה היא התנערה מכל אחריות וגררה את עלה מגידו להתדיינות ארוכה ומיותרת, ולכן ראוי להותיר את ההוצאות שפסק בית משפט קמא על כנן למרות השינוי הגדול בסכום הפיצוי שנפסק.
11 12 13 14

37. אשר על כן אמליץ לחברי על התוצאה הבאה: חלף סכום הפיצוי שנקבע בסעיף 141 לפסק דינו של בית המשפט קמא יבוא הסכום: 10 , 320 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום התרחשות האירוע, 4 . 9 . 2011 . כן יש להוסיף לאותו סכום שכ”ט עו”ד בשיעור 23 . 4 % והוצאות משפט בסכום 30 , 000 ₪. בערעורים שנדונו כאן לא יוטלו הוצאות.
28
יונה אטדגי, שופט
29
15 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א ע”א

19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
1 2
אף אני סבורה כי יש להותיר על כנו את סכום ההוצאות שנפסק על ידי בית משפט קמא, חרף שינוי סכום הפיצוי, וזאת בהינתן שג’י פור אס לא שילמה לעלה מגידו טרם הגשת התביעה גם את הפיצוי המוקטן לפי סעיף הגבלת האחריות. אני מצטרפת אפוא לתוצאה המוצעת ע”י השופט אטדגי.
w
A
a
a
י.
2
יהודית שבח, שופטת, סג’ין
התוצאה

ע”א 19318 – 09 – 18 – מתקבל; ע”א 2287 – 10 – 18 – נדחה. חלף סכום הפיצוי שנקבע בסעיף 141 לפסק דינו של בית המשפט קמא יבוא הסכום: 10 , 320 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום התרחשות האירוע, 4 . 9 . 2011 . כן יש להוסיף לאותו סכום שכ”ט עו”ד בשיעור 23 . 4 % והוצאות משפט בסכום 30 , 000 ₪. בערעורים שנדונו כאן לא יוטלו הוצאות. העירבון שהפקידה עלה מגידו יושב לה, על פירותיו, באמצעות בא כוחה. ניתן היום, יייא אלול תשעייט, 11 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
22.
שאול שוחט, שופט, סג”נ
יונה אטדגי, שופט

יהודית שבח, שופטת, סג’ין אבייד
17 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
1
שלב ב’ – לאחר שהסייר עזב את המקום ולא הגיע כל אדם אחר, הפורצים חדרו שנית למבנה כאשר מערכת האזעקה כבר מנוטרלת ,וגנבו את הרכוש.
4

6. לטענת עלה מגידו, הנסמכת על חוות דעת של השמאי מטעם המבטחת, נזקיה מסתכמים בסך של 1 , 141 , 180 ₪. המבטחת שילמה לעלה מגידו, בהתאם לפוליסת הביטוח ופרמטרים שונים, סך של 187 , 410 . עלה מגידו הגישה תביעה כספית על יתרת הנזק הנטען, בצירוף פיצוי על הוצאות שונות, ובסה”כ:
.₪ 1,080,000
13 14
7. התביעה הוגשה על בסיס שתי טענות: א – ליקויים שונים שהתגלו בהתקנת מערכת ה-GPRS ומערכת תי 1337; ב – רשלנות בתפקוד הסייר והמוקדנית והפרת הסכם ההתקשרות. ג’י פור אס הכחישה את הליקויים הנטענים בשתי המערכות האמורות, והוסיפה כי מכל מקום אין קשר בין הליקויים, ככל שהם ישנם, לקרות האירוע, מאחר שבמפעל התקבלו הקריאות הנדרשות במוקד. כן הכחישה את הטענה בדבר הרשלנות בפעולותיהם של הסייר ושל המוקדנית. ג’י פור אס העלתה טענת הגנה נוספת שנדונה בפסק הדין ותידון גם כאן: תניית הגבלת האחריות שבהסכם, לפיה, הסכום שעליה לשלם בגין נזק לרכוש מוגבל “לסכום ממוצע דמי המנוי החודשי ששילם או היה אמור לשלם המנוי בשלושת החודשים האחרונים קודם לאירוע כפול 60” (להלן – “תניית הגבלת האחריות”).
פסק הדין
8. בית המשפט קבע תחילה כי ההסכם החל על הצדדים הוא הסכם ההתקשרות משנת 2006, אך “יחד עם זאת, יש להתאים את ההסכמה החוזית אליה הגיעו הצדדים בהסכם על התקנת מע’ האזעקה החדשה והדרישות הנוספות ולא ניתן להתעלם מנסיבות ההתקנה בשנים שלאחר מכן. אמנם אין תוספת להסכם משנת 2006 לאחר שהותקנו פריטי אזעקה חדשים ולא ניתן להחיל אוטומטית את ההסכם משנת 2006 על מכשיר ה-GPRS ועל דרישות המשטרה לתקן 1337, אולם
23 24 25 26 27
3 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
צלצול באמצע הלילה ובעיקר ממס’ לא מזוהה הוא דבר חריג שיש להתייחס אליו בכובד ראש” (פסקה
1
.(125
בית המשפט לא קבע בצורה מפורשת מה שיעור הרשלנות התורמת.
5
6
ה 7

13. בהסתמך על חוות דעתו של השמאי מטעם המבטחת, אלדרי חן, ועל חוות דעתו של רו”ח אלי זיתוני – שתיהן הוצגו על ידי עלה מגידו – ובהעדר חוות דעת נגדית, קבע בית המשפט כי הנזק שנגרם מהפריצה הינו 891 , 633 ₪, ובהפחתת הסכום ששילמה המבטחת ( 187 , 410 ₪), יתרת סכום הנזק הינה: 704 , 223 ₪. יחד עם זאת, בהתחשב ברשלנות התורמת שנמצאה ובצירוף שיקולים נוספים שנמנו על ידו, מצא בית המשפט, “כי יהיה זה צודק וראוי כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום השווה ל-30 % מנזקי התובעת, כלומר סך של 211 , 267 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל” (פסקה 137). על כך הוסיף בית המשפט, כאמור לעיל, שכ”ט עו”ד בשיעור 23 . 4 % מהסכום שנפסק וכן “הוצאות גלובליות” בסך 30 , 000 ₪.
10
13
18
19
הערעור ותמצית הטענות 14. ג’י פור אס ערערה על החלק בפסק הדין שקבע כי היא התרשלה בהתקנת המערכת, על הקביעה כי תניית הגבלת האחריות איננה חלה, על גובה הנזק שנקבע כי הוא נגרם, וכמובן על החיובים הכספיים. ביחס להתקנת המערכת טוענת היא כי טעה בית המשפט בקביעותיו, אך טענתה המרכזית בהקשר זה היא, כי אין קשר סיבתי בין הממצאים לגבי ההתקנה ובין הנזק הנטען, שכן בפועל התקבלו במוקד קריאות משני אזורים במפעל ובהמשך גם קריאה על תקלת תקשורת. בעקבות הקריאות הללו נשלח סייר והושארה הודעה למנהל המפעל, כנדרש על פי ההסכם. עוד נטען, כי עלה מגידו לא הוכיחה את הנזק הנטען, שכן שתי חוות הדעת שהוצגו בעניין זה היו עדות
20
21
23
שמיעה.
25
עוד נטען, כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, משעלה מגידו לא הגישה כתב תשובה, שבו נכללת כפירה בתניית הגבלת האחריות, היא מנועה מלטעון לכך; כי על פי אותה פסיקה תנייה זו איננה מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד וכי היא חלה על מערכת הנסיבות דנן.
5 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:
1
5
17. אולם, צודקת ג’י פור אס בטענתה כי אין די בהוכחת מעשה הרשלנות, אלא נדרש עוד להוכיח את הקשר הסיבתי שבין מעשה הרשלנות לנזק שנגרם. זאת, בין אם נראה במעשה הרשלנות כעוולה נזיקית, אזי הקשר הסיבתי בינו לבין הנזק שנגרם נדרש על פי סעיף 64 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: “… ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק” (להרחבה בעניין זה, ראו: דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית, בעריכת פרופ’ ג. טדסקי, עמ’ 187 ואילך), ובין אם נראה באותו מעשה כהפרת חוזה, אזי דרישת הקשר הסיבתי מעוגנת בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970: “הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה…”. וכך נכתב בספרם של פרופ’ גבריאלה שלו ופרופ’ יהודה אדר, דיני חוזים -התרופות, עמ’ 327: ה “מטרת הפיצויים היא לפצות את הנפגע על נזק שניתן לייחס אותו להפרת החוזה. על נזק זה – ורק על נזק זה – זכאי הנפגע לפיצוי מכח חוק התרופות. נזק שאותו סבל הנפגע – אך נגרם לו ללא כל קשר להפרת החוזה – אין הנפגע זכאי לפיצוי בגינו. במושגים של תורת הפיצוי: בהעדר קשר סיבתי עובדתי בין המעשה או המחדל המהווים הפרה לבין הנזק הנתבע – לא תקום זכות הפיצויים”.
9 10 11
14
15
16
17
18
18. אני סבור כי צודקת ג’י פור אס בטענתה, כי במקרה דנן לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות בהתקנת מערכת האזעקה לבין הנזק שנגרם. כל מטרתה של מערכת האזעקה, בהקשר ליחסים ההסכמיים שבין עלה מגידו לג’י פור אס, הוא לגרום לקבלת איתות במוקד המעיד על אירוע חריג, כשבעקבות קבלת האיתות, על המוקד לפעול בהתאם לאמור בהסכם ההתקשרות: שליחת סייר, הודעה ל”מחזיקי המפתחות” וכו’. מכאן, שאם בפועל התקבל האיתות בשל האירוע הספציפי, אזי הושגה מטרת התקנת המערכת, בין אם היא הותקנה כראוי ובין אם היה כשל כלשהו בהתקנתה. אצלנו אין חולק כי התקבלו שני איתותים סמוכים בדבר אירוע חריג במפעל ומיד לאחריהם התקבל גם איתות על תקלה בתקשורת.
19 20
כך אישר החוקר מטעם המבטחת, ערן אייזיק בחקירתו: (עמ’ 9 לפרוטוקול המוקלט): “… המערכות אבל עדיין הצליחו להוציא את הקריאה, העבירו את האינדיקציות שיש אירוע במקום, שיש אירוע חריג, התקבלה אזעקה ממספר אזורים, התקבלו אינדיקציות של חוסר תקשורת”.
26 27
7 מתוך 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 19318 – 09 – 18 ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ נ’ עלה מגידו בע”מ ע”א 2287 – 10 – 18 עלה מגידו בע”מ נ’ ג’י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ
תיק חיצוני:

אמנם, מסקנתו של בית המשפט מבוססת על ממצאים עובדתיים, והכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תבטל בנקל קביעות עובדתיות שקבעה הערכאה הראשונה, אך אני סבור כי בענייננו התקיים החריג לכלל, המצדיק התערבות כאמור, משום שהדברים שנקבעו אינם מבוססים על פניהם (השוו: ע”א 6616 / 04 ברונפמן – אלון בע”מ נ’ הממונה על מס הבולים, 13 . 6 . 2017 ).
1 2 3
להלן אנמק את מסקנתי.
21. בהתאם ל”דו”ח הקריאות” של ג’י פור אס (מוצג ו’ למוצגי עלה מגידו) ובהתאם לפירוט שבפסק הדין (פסקה 30), שלא היה שנוי במחלוקת, להלן סדר התרחשות הדברים: בשעה 01 : 14 התקבלו במוקד קריאות מהמפעל משני אזורים; בשעה 01 : 15 המוקדנית שלחה סייר למפעל; בשעה 01 : 37 התקבלה במוקד קריאה מהמפעל בדבר “תקלת תקשורת”; בשעה 01 : 39 הסייר מדווח כי הגיע למפעל; בשעה 01 : 58 נרשם כי הסייר דיווח על אזעקת שווא; בשעה 02 : 10 המוקדנית משאירה הודעה קולית במכשיר הנייד של מנהל המפעל, עופר חי; באותה שעה נרשם: “גמר טיפול – סגירת אירוע”.
18
19
20 21

22. מרישום זה עולה, אמנם, כי המוקדנית מיהרה לשלוח סייר למפעל וגם זמן הגעתו של הסייר סביר (כ-24 דקות), אך גם עולה ממנו כי הסיור כולו ארך כ-20 דקות בלבד, לכל היותר. ציינתי “לכל היותר”, משום שעל פי הדו”ח שהגיש הסייר, מוטי ישראל, למעסיקתו (מוצג ו’ למוצגי ג’י פור אס), הסיור ארך אף פחות מכך, כ-10 דקות בלבד. שעת הגעתו למפעל הייתה 01 : 40 ושעת “סיום טיפול באירוע” היתה 01 : 50 (שורה 3 בדו”ח). על פי כל קנה מידה, זהו זמן קצר מדי כדי להגיע למסקנה שהכל “תקין” (כפי שנרשם בדו”ח) או כי מדובר באזעקת “שווא” (כפי שנרשם בדו”ח המוקד), במיוחד כאשר התקבלו שתי קריאות משני אזורים ונוספה להן קריאה על “תקלת תקשורת”, אלא אם כן המוקדנית לא דיווחה על כל הקריאות הללו לסייר, אזי עדיין הרשלנות מצויה בחיקה של ג’י פור אס. מכאן מתחזקת הסברה אודותיה העיד החוקר מטעם המבטחת, אייזיק, כי אילו הסייר היה עושה את עבודתו היטב, הפריצה יכולה היתה להתגלות, כגון:
23
25
26
27
9 מתוך 17

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!