עמוס דב סילבר ואופיר מישל נגד מדינת ישראל ובייכ מבקש 1 עו”ד סודרי ובייב מבקש 2 עו”ד בר-עוז וביילין וב”כ המשיבה עוה”ד רום, מרקוביץ וגורני והחלטה (מתוקנת ומותרת בפרסום) ומבוא – אישומים והליכים ולפני בקשות לעיון ולהעתקה של חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [ניימן ותשמ”ב-1982, שהגישו המבקשים 1 ו-2, שהם בהתאמה הנאשמים 1 ו-3 בתיק העיקרי, תפיית ו-04-19 והבקשות הנפרדות נדונו במאוחד, לנוכח המצע העובדתי המשותף והחפיפה הניכרת ביניהן והבקשות הנפרדות נדונו במאוחד, לנוכח המצע העובדתי המשותף והחפיפה הניכרת ביניהןלעניין פירוט המבוקש ומהות הטיעונים. ו10 ו11 והמעשים המיוחסים למבקשים – מבט כללי :1 ועוסקים אנו בייפרשת הטלגראס”י: פרשה עבריינית רחבת היקף שעניינה בעבירות שקשורות והמעשים המיוחסים למבקשים – מבט כללי :1 עוסקים אנו בייפרשת הטלגראס”י: פרשה עבריינית רחבת היקף שעניינה בעבירות שקשורותלסחר בסמים שונים, רשת מאורגנת שפעלה על בסיס תוכנת העברת המסרים וייטלגרסיי. לב הפעילות הוא פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת סחר בסמים, אך כתב האישום ומתאר ארגון מסועף שהלך והתעצם עד כדי כך שהצמיח לא פחות מ-18 ייענפיםיי במבנה היררכי ומסודר. הארגון פיתח וניהל תשתית טכנולוגית לביצוע סחר בסמים בהיקף עצום, לצד פעילויות ומאורגנות של ביקורת איכות, פיתוח, תמיכה טכנית ועוד. השימוש בייטגלראסיי היה כפוף ולנהלים כתובים וברורים שנקבעו על-ידי הדרג הבכיר ונאכפו על המשתמשים. אדם שהיה ו12 ו13 ו14 ו15 ו16 ו1 מתוך 12

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

כבוד השופט עידו דרויאן-גמליאל

מבקשים

1. עמוס דב סילבר 2. אופיר מישל

נגד

משיבה

מדינת ישראל

בייכ מבקש 1 עו”ד סודרי בייב מבקש 2 עו”ד בר-עוז וביילין ב”כ המשיבה עוה”ד רום, מרקוביץ וגורני

החלטה (מתוקנת ומותרת בפרסום)

מבוא – אישומים והליכים

:

1. לפני בקשות לעיון ולהעתקה של חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [ניימן, תשמ”ב-1982, שהגישו המבקשים 1 ו-2, שהם בהתאמה הנאשמים 1 ו-3 בתיק העיקרי, תפיית

42209.-04-19

2. הבקשות הנפרדות נדונו במאוחד, לנוכח המצע העובדתי המשותף והחפיפה הניכרת ביניהן
לעניין פירוט המבוקש ומהות הטיעונים.

המעשים המיוחסים למבקשים – מבט כללי :1 3. עוסקים אנו בייפרשת הטלגראס”י: פרשה עבריינית רחבת היקף שעניינה בעבירות שקשורות
לסחר בסמים שונים, באמצעות רשת מאורגנת שפעלה על בסיס תוכנת העברת המסרים ייטלגרסיי. לב הפעילות הוא פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת סחר בסמים, אך כתב האישום מתאר ארגון מסועף שהלך והתעצם עד כדי כך שהצמיח לא פחות מ-18 ייענפיםיי במבנה היררכי מסודר. הארגון פיתח וניהל תשתית טכנולוגית לביצוע סחר בסמים בהיקף עצום, לצד פעילויות מאורגנות של ביקורת איכות, פיתוח, תמיכה טכנית ועוד. השימוש בייטגלראסיי היה כפוף לנהלים כתובים וברורים שנקבעו על-ידי הדרג הבכיר ונאכפו על המשתמשים. אדם שהיה

תיאור העובדות ופירוט סעיפי האישום לגבי כל מבקש, נלקחו מכתב האישום המתוקן שהוגש בתיק העיקרי, מבשייפ 5718/19 מישל נ’ מ.י. (2019) ומהחלטת חברתי כב’ הש’ עטר מיום 1407.20. במיית 20088-09-19 מ.י. נ’ סילבר (2020);

1 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

מעוניין למכור סמים בפלטפורמה של ייטלגראס’י נדרש לעבור תהליך של אימות כדי לוודא את זהותו ולשלול את האפשרות שהוא שוטר סמוי. סוחרים שהשלימו את התהליך הציעו סמים למשתמשים הרבים בייטלגראס’, בהם קטינים. על הפעילות פיקחו מנהלים מטעם ייטלגראס’,
שהיו כפופים להיררכיה הארגונית ולנהלים. 4. על-פי כתב האישום, החל מסוף שנת 2017 מדובר במתכונת פעילות סדורה אשר עונה להגדרה
של ייארגון פשיעהיי. בתקופה זו הארגון הניב הכנסה חודשית של למעלה ממיליון וחצי . במסגרת הארגון פעלו למעלה ממאה מנהלים ועובדים, והארגון החל לשלם להם שכר חודשי. תשלום המשכורות בוצע באמצעים שונים שנועדו להסוות את העברת הכספים, וכמובן שההכנסות לא דווחו לרשויות המס.

5. בפרשה הוגשו שני כתבי אישום ובסך הכל מדובר בעשרות נאשמים, מיעוטם עצורים בכליאה עד תום ההליכים, חלקם במעצר בפיקוח אלקטרוני, ואחרים שוחררו למעצר בית או בתנאים

שונים.

8. המיוחס למבקש 1 מר סילבר: 6. לטענת התביעה, סילבר ייסד את טלגראס, ניהל את טלגראס לאורך כל התקופה הרלוונטית
לכתב האישום, ועמד בראש הארגון. במסגרת תפקידו, פעל סילבר להתייעלות הארגון, להפקת
רווח כספי בידי הארגון ולחלוקת משכורות וסמים עבור עובדי ומנהלי הארגון. ל. במהלך החודשים שקדמו למעצרו, משך סילבר לעצמו כ-50,000 ₪ מדי חודש מרווחי הארגון,
ובסך הכל גרף לכיסו מאות אלפי שקלים מכספי הארגון במהלך תקופת פעילותו. עוד נטען כי בחודש מאי 2017 איים סילבר על קטינה ששיתפה פעולה עם המשטרה, שיחשוף את פרטיה ברבים כמי שמשתפת פעולה עם המשטרה, במטרה להניא אותה מלשתף פעולה עם רשויות החוק, וכי פרסם ברבים את דבר המקרה על מנת להניא אחרים משיתוף פעולה עם המשטרה. כמו כן נטען שסילבר איים על עובדת לשעבר בטלגראס, שהעתיקה בעת פרישתה את פרטיהם האישיים של אלפי סוחרים שעברו תהליך אימות בטלגראס, שיישלח אליה עבריינים שיפגעו בה, כדי להניאה מפרסום פרטי הסוחרים. סילבר התגורר בעת הרלוונטית בארהייב, ופותה בתחבולה להגיע לאוקראינה, משהוזמן על-ידי סוכן משטרתי סמוי להשתתף בחתונתו שם. סילבר טס לאוקראינה ושם נעצר ביום 1203.19., לפי צו מעצר זמני שהוצא לבקשת הרשויות בישראל. בהמשך פנתה המשיבה לאוקראינה בבקשת הסגרה, שאושרה בבית משפט באוקראינה ביום 0407.19.. סילבר ערער על ההחלטה וביום 1007.19. הורתה ערכאת הערעור בקייב על שחרורו למעצר בית בפיקוח אלקטרוני עד להכרעה סופית בעניין. ביום 1508.19. דחה בית המשפט את ערעורו של סילבר, אישר את הסגרתו והורה על השבתו למעצר עד לביצוע ההסגרה. בו ביום הובא סילבר לשדה התעופה

9. 2 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

להצביע על גלעין קשה של מהות. כיון שכך, גם אין טעם בצפיית בית המשפט בשעות של תיעוד מצולם, ללא אמת-מידה שבהכוונת ההגנה למטרה מוגדרת.

37. בקשת ההגנה נדחית.

רישום פלילי של עדה:

38. בהסכמה, על התביעה למסור להגנה פלט הרשעות קודמות של העדה, שפרטיה ידועים.

בקשה במעמד צד אחד, במסמך שהתקבל ביום 1706.20.:

39. בייב של מישל הגיש ביום 1706.20., ברשות שניתנה בדיון ביום 1506.20., את טיעוניו במעמד
צד אחד, לגילוי מסמך מסוים או את חלקו. כדרכו, פרט הסניגור להפליא את טעמיה ונימוקיה
של בקשתו, אף את המצע העובדתי המצביע על מיקוד הבקשה בעניין מוגדר ורלוונטי. 40. בסעיף 2 לבקשה מנה הסניגור את העניינים שביקש לבחון. לאור רשימה זו בחנתי מסמכים המבוקש ודומיו – ואלו מסקנותיי :
א. על-פני הדברים, לא מצאתי שיש בחומר את שמבקש בו המבקש;
ב. בירור מעמיק יותר יחייב חשיפת המבוקש לעיני התביעה, תוצאה לא-רצויה למבקש ; 41. לפיכך, נדחית הבקשה לעת הזו, אך יוכל המבקש להעלותה במועד מאוחר יותר, בלבוש של
סעיף 108, או בדרך אחרת.

:

סוף-דבר:

למעט חריגים פירות הסכמה, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, טייו אב תשייפ, 05 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

R

עידו דרויאן-גמליאל, שופט

11 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

12 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

בקייב לצורך הטסתו לישראל, אך הוא נמלט מהמקום והסתתר עד שאותר בעיר אומן, נעצר והועבר לישראל. עם נחיתתו בישראל ביום 1808.19., נעצר סילבר לצרכי חקירה, ולאחר הגשתם של כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים, נתון הוא במעצר עד להחלטה אחרת

בתיק מיית 2008-09-19.

10. בגין מעשים אלו מיוחסות לסילבר העבירות הבאות:

א.

:

;

ב

בגין התקופה הראשונה, עד להתגבשות טלגראס כארגון פשיעה : קשירת קשר לביצוע פשע – לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשיןיי); תיווך לסחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג -1973 (בהתאמה, להלן: “הפקודה”); סחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; הדחת קטין לסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 21(א)(1) לפקודה; סחיטה באיומים – לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין; בגין התקופה השנייה, זמן פעילות טלגראס כארגון פשיעה : עמידה בראש ארגון פשע – לפי סעיף 2(א) ו-2(ג) לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס”ג-2003 (להלן: ייחוק המאבקיי); תיווך לסחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; הדחת קטין לסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 21(א)(1) לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה – לפי סעיפים 428 רישא לחוק העונשין ביחד עם סעיף 3 לחוק המאבק ;

;

המיוחס למבקש 2 מר מישל:

11. על פי כתב האישום, מישל הצטרף לייטלגראס’י בסביבות חודש יוני 2017, היה מעורב בייענף
קהילותיי (ניהול קהילות משתמשים שהחליפו מסרים על תפעול והתמצאות בייטלגראס”י) ויחד עם נאשמת נוספת שימש כראש ענף בקרת סחריי (ניהול ערוצי הפרסום של סוחרי הסמים). החל מחודש מאי 2018, מישל קוּדָם בהיררכיה הארגונית והשתייך לדרג הניהול הבכיר, בתפקיד מקביל לסמנכ”ל משאבי אנוש. בין היתר, מישל הנחה ועדכן את המנהלים והעובדים בייטלגראס”י בנהלים שונים, לרבות נוהל פעילות במקרה שבו אחד הסוחרים נעצר על-ידי המשטרה. מישל קיבל גם עדכונים יומיים וחודשיים לגבי היקף פעילותם של המנהלים והעובדים וחישב את שכרם, עד שבתחילת שנת 2019 העביר את התפקיד לאדם אחר. במקביל, מישל שימש גם כראש ייענף אכיליםיי: ענף פעילות שפרסם מוצרי קנאביס לצריכה באכילה, לרבות פרסום מתכונים. בתמורה לעבודתו בארגון, קיבל מישל שכר חודשי של כ-16,000 ₪ וכן

3 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

:

קנאביס. המאשימה סבורה כי ייטלגראס” הוא ארגון פשיעה, ומישל נאשם גם בעבירה של ניהול ארגון פשע, לצד עבירות סמים רבות וחמורות. בנוסף, מיוחסת למישל שותפות עם אחרים לביצוע עבירות מס והלבנת הון בסכום של לא פחות מ-30,000,000 ₪ בגין הכנסות הארגון, וכן
עבירות מס והלבנת הון של לפחות 190,000 ₪ – שכרו עבור פעילותו בארגון. 12. בגין מעשים אלו מיוחסות למישל העבירות הבאות: א. בגין התקופה הראשונה, עד להתגבשות טלגראס כארגון פשיעה : קשירת קשר לביצוע פשע – לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז
-1977 (להלן: “חוק העונשיןיי); תיווך לסחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג -1973 (בהתאמה, להלן: “הפקודה”); עסקה אחרת בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; הדחת קטין לסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 21(א)(1) לפקודה; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; הלבנת הון – לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תשייס

;2000

ב.

:

;

בגין התקופה השנייה, זמן פעילות טלגראס כארגון פשיעה : ניהול ארגון פשע – לפי סעיף 2(א)(1) ו-2(ג) לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס”ג-2003 (להלן: ייחוק המאבקיי); תיווך לסחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; עסקה אחרת בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; הדחת קטין לסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 21(א)(1) לפקודה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; שיבוש מהלכי משפט במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 244 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה – לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש”ס-2000 יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק; שימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס במסגרת ארגון פשיעה – לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק;

;

סוגי החומר שהמבקשים עותרים לעיין בהם ולהעתיקם

13. לאחר מספר דיונים וחילופים של כתבי טענות, ניאותו המבקשים להגיש רשימה שבה פירטו
את המחלוקות הטעונות הכרעה. הרשימה הוגשה לבית המשפט ביום 2207.20., לאחר שהתביעה – לה הועברה הרשימה עוד קודם – הגיבה במענה למחלוקות כסדרן בבקשה.

4 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

14. חמישה הם סוגי החומר שבמחלוקת, לפי הרשימה המשותפת:

א.

חומרים הקשורים לסוכן/ עד המדינה , ב. חומר הנוגע לבקשות לעזרה משפטית ממדינות זרות, ובכלל זה תיעוד מלא של
פעולותיהן של הרשויות הזרות, לאיסוף ולרישום מהלכי החקירות שביצעו לבקשת
המשיבה, בארהייב, גרמניה וצרפת ; ג. חומרים הקשורים למעצרו של סילבר באוקראינה והסגרתו לישראל, לרבות נסיבות
גבייתן של אמרותיו בהיותו באוקראינה ; ד. לעניין התבטאויות של מפקד להייב 433 סנייצ ויינברג ושל ראש מחלקת הסייבר
בפרקליטות המדינה, עו”ד דייר חיים ויסמונסקי, במהלך ראיונות לתכנית “עובדה”י, מבוקש החומר המצולם במלואו, טרם עריכה ;
רישום פלילי של עדה (למעשה, כבר לא במחלוקת); 15. עוד הגיש בייב של מישל בקשות נוספות:

ה.

ו.

ז.

בקשה במעמד צד אחד, במסמך שהתקבל ביום 1706.20. ; בקשה מפורטת לחומר שנרשם ונאסף על-ידי הרשויות בגרמניה, ובמיוחד הנוגע לתפיסת שרתים ובדיקת תוכנם – בקשה זו תידון בנפרד;

חומרים הקשורים לסוכן/ עד המדינה:

:

16. בפרשת הטלגראס הופעל סוכן סמוי, בכיר למדי בארגון, שגויס כסוכן וכעד מדינה: סטטוס
משפטי זה הוענק לסוכן, שכן טיב פעילותו העבריינית בארגון, משמעה היה ביצוע בצוותא של עבירות. כשותף לעבירות, שעתיד לקבל טובות הנאה בגין עדותו נגד שותפיו, הרי הוא ייעד
מדינה” כהגדרתו בסעיף 54א(א) לפקודת הראיות. 17. קודם לתחילת הפעלתו כסוכן בפרשה דנן, הופעל הסוכן במסגרת מבצע משטרתי אחר (שכונה
ייקפטן אמריקהיי ובהמשך גם ישלב איי): מחודש דצמבר 2017 אסף הסוכן מידע מפליל נגד חמישה-עשר סוחרי סמים במחוז צפון, כשהופעל על-ידי משטרת מחוז צפון בפיקוח פמיים. הפעלתו בפרשת הטלגראס החלה בשנת 2018, על-ידי יחידת להייב 433 בפיקוח מחלקת הסייבר
בפרקליטות המדינה (פרשה זו כונתה יידב ירוק”י ובהמשך גם יישלב ביי]. 18. המבקשים עותרים לקבל את כל החומרים הנוגעים לשלב אי, וכן חומרים רבים נוספים
הנדרשים לטעמם לשם עמידה על מהימנות הסוכן. 19. אעצור כאן כדי להזכיר מושכלות ראשונים:

5 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

א.

הנחת המוצא הינה כי המשטרה והתביעה פועלות ומפעילות את שיקול דעתן בהגינות וביושר ומתבססות על ניסיונן ומומחיותן המקצועית בקביעה מהו חומר החקירה בתיק. חזקת התקינות המנהלית עומדת לרשויות התביעה, אם ההגנה לא הציבה בסיס לסתירתה. המתח בין חזקה זו לבין רצון ההגנה במקסום המידע המועבר לה, נפתר באמצעות מנגנון הביקורת השיפוטית הקבוע בסעיף 74 הנייל, שההגנה יכולה לבקש להפעילו בכל מקרה וללא כל תנאי מוקדם (בשייפ 3603/19 משה נ’ מ.י. (2019), סעיף 11; בשייפ 1388/18 מ.י. נ’ אבו עמאר (2018); בשייפ 6507/09 קצב נ’ מ.י. (2009), סעיף

;

;(10

20. נטלתי לעיוני את תיק ההפעלה של הסוכן ועיינתי ב-143 המסמכים המתויקים בו (למעט מסמך
92, שהוצא ברשותי מהתיק לצורך אחר וממילא הוא חסוי ונדון במסגרת עתירה לגילוי ראיה). חלק מהמסמכים חורגים מתחום דיוננו, בהיותם חסויים או שעותקיהם כבר בידי ההגנה. המסמכים הנותרים הם בעליל תרשומות פנימיות, תוצרי הערכות ותכתובות בין גופים שונים
ברשויות החקירה והתביעה וכיוייב. לא מצאתי הצדקה בהעברתם של מסמכים אלו להגנה2 21. לא מצאתי כל הצדקה להעביר להגנה חומרי חקירה מפרשת ייקפטן אמריקהיי:
א. חלק הארי ממה שמקווה ההגנה להשיג, לעניין גיוס הסוכן ואופן הפעלתו, הוא חסוי,
לרבות דרכי גיוסו, מבדקים פסיכולוגיים וכיוייב; ב. חומרי חקירה מתיקים אחרים יכולים, ככלל, לתרום להגנת נאשם בעניינו-הוא, אך
זאת בכפוף למבחן הרלוונטיות. טענות לא-ממוקדות בדבר האפשרות לתקוף מהימנותו של עד בעזרת חומר מפרשה אחרת, הנשענות על יישמאיי ועל ייאולייי, מדיפות ריח של יימסע דייגיי שאין להתירו [בשייפ 4227719 פונטה נ’ מ.י. (2019); בשייפ 2948/19 טייב נ’ מ.י. (2019); בשייפ 1993/14 יוסף נ’ מ.י. (2014); בג”צ 233/85 אל הוזייל נ’ מ.י. (1985), בו נדונה ונדחתה עתירת נאשמים יילעיין בתיק חקירה, שנפתח נגד עד
מדינה, העתיד להעיד נגדם במשפטם”]; ג. מחירה של הרחבה לא-נשלטת או לא-מוצדקת של חיוב התביעה במסירת חומרים לא רלוונטיים להגנה, משולם בתקלה קשה הפוגעת באינטרס הציבורי בהגנה על יעילות ההליך הפלילי – סרבול של ההליך הפלילי בריבוי מחלוקות מיותרות, עינוי דין והכבדה יישאינה תורמת לעשיית הצדק ומונחת כאבן רחיים על צווארו של ההליך הפלילייי [בבשייפ 2886/16 גורבאן נ’ מ.י (2016); וכן ראו בשייפ 3603/19 משה נ’ מ.י. (2019); ובשייפ 1378/20 זגורי נ’ מ.י. (2020), סעיפים 11,18 ו-19];

הערה לעניין מסמך 115, שסווג כ”יתרשומת פנימית בתיק אחריי : אף שאין לכך נפקות מעשית, נראה שניתן לדייק יותר בתיאור תוכנו ;

6 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

ד. התביעה הצהירה כי הועברו להגנה כלל ההסכמים שנכרתו עם הסוכן בשתי הפרשות,
כלל הודעותיו, וכלל התיעוד של מפגשיו בינו לבין חשודים, לרבות דוייחות הפעלה וקבלת סם. משהצהירה התביעה כי כל חומר החקירה הגלוי (שאינו חסוי), הקשור להפעלת הסוכן בפרשה דנן, נמסר להגנה, ומשאין כל בסיס לערעורן של חזקות התקינות וההגינות, עמדה התביעה בחובתה לפי סעיף 74 הנייל [בשייפ 6662/19 מ.י. נ’
בן עוז (2019)]; 22. העברתו של הסוכן לסטטוס של עד מדינה, שהודעותיו נגבות כאמרות חשוד, אינה נובעת
מאירוע חקירתי, אלא משקפת סטטוס משפטי שיסודו בדין. 23. בקשת המשיבים לעניין פרק זה נדחית, למעט מסירה בהסכמה של רישום הרשעותיו של הסוכן.
עוד אזכיר, כי לא נחסמה דרכם של המבקשים להראות למותב הנכבד בתיק העיקרי את נחיצותו של מסמך זה או אחר, במסגרת ייזכותם הקמעונאיתיי לפי סעיף 108 לחסדייפ [זגורי, סעיף 11].

חומר הנוגע לבקשות לעזרה משפטית ממדינות זרות :

24. במהלך החקירה נאסף והתקבל חומר חקירה כתוצר של חיקורי דין שנערכו על-ידי רשויות
חקירה ומשפט במדינות זרות לבקשת הרשויות הישראליות. ההגנה מבקשת לקבל לעיונה את הבקשות ששלחו רשויות החקירה והתביעה בישראל לרשויות העמיתות במדינות אחרות (ארהייב, גרמניה וצרפת), כדי לקיים בקרה עניינית ונדרשת על כשרות יישומו של חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנייח-1998, וכדי לברר סוגיות אלו – מה תמך את הבקשות, האם צורפו לבקשות צווים של בתי משפט ישראליים, ומה טיבן של פעולות החקירה שהתבקשו הרשויות

הזרות לבצע.

א.

25. עיקרה של הלכה מובא בבשייפ 7746/18 שם טוב נ’ מ.י. (2019), סעיף 13 ובבשייפ 5187/19 דולינסקי נ’ מ.י. (2019):
בקשה לעזרה משפטית איננה ייחומר חקירה גולמייי אלא פרי עיבוד וריכוז חומר עייר חוקרים או תובעים, בדומה לאפיוניה של ייתרשומת פנימיתי. לכן מוצדק להחיל גם על בקשה כזו את אותו ההיגיון הפסיקתי ולקבוע כלל לפיו בקשה כזו איננה ייחומר
חקירה”; ב. כלל זה אינו מוחלט, ואפשר שמסירתה לעיון של בקשה לעזרה משפטית תימצא
מוצדקת ואף מחויבת, כפי שאפשרי הדבר לגבי תרשומת פנימית. כך, אם מתרשם בית

עניינים קונקרטיים הנוגעים למעצרו של סילבר ולהסגרתו יידונו בפרק הבא;

7 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

ג.

המשפט כי לבקשה-גופא יכולה להיות רלוונטיות להגנת הנאשם, לאחר שעיין בבקשה (אך ראו דברים שנאמרו בבשייפ 9275/17 פלוני נ’ מ.י. (2017): יירצונו על העורר לעיין בכל ההתכתבות שמא ימצא סטייה של המדינה מהוראות סעיף 7 לאמנה וסעיף 48 לחוק עזרה משפטית היא מקרה מובהק של יימסע דייגיייי); אם מצא בית המשפט כי אכן קיימת רלוונטיות של הבקשה להגנת הנאשם, אך קיימים יישיקולים כלליים או פרטניים המצדיקים שלא לחשוף את המסמך להגנהיי, יכריע בית
המשפט בין השיקולים לאחר עיון בחומר; 26. על המובא לעיל אוסיף, שאין לצפות כי תיאור החשדות כלפי חשוד, שמובא בבקשה לחיקור דין, יהא זהה לאישומים שמולם ניצב הנאשם סוף-דבר: בעת מהלכה של חקירה לא ידוע עדיין מה תהיינה תוצאותיה, ובוודאי שלא ידועים עדיין סעיפי האישום המדויקים שיכללו בכתב אישום, אם יוגש. די בקיומו של יעניין פלילייי – מונח רחב ביותר – שמקיים את דרישת ‘אחדות הפרשהי בשלבי החקירה והמשפט, שנפרדים כראוי בזמנם, במטרותיהם, באופן ניהולם

ובתוצאותיהם האפשריות.

:

א.

27. ביקשתי וקיבלתי לעיוני את עותקי הבקשות, הוספתי לקהלן גם בקשות לעזרה משפטית ולהסגרה שהופנו לאוקראינה, ונחה דעתי כי אין בבקשות אלו דבר העשוי לסייע להגנה:
הבקשות הן תוצרים מובהקים של כינוס, עיבוד והערכה של חומר שהיה בידי התביעה
בשלבי החקירה בהם הוצאו הבקשות, ללא חומר גולמי ; ב. כך גם חלקי הבקשות בהם מצוינות פעולות חקירה לביצוע;
בבקשות הובאו תיאורים ראויים של העובדות, ופורטו סעיפי חיקוק הנטועים היטב במסכת העובדתית. אם יש צורך להוסיף ולהבהיר – המצגים שהוצגו בבקשות דומים
לזה שמוצג עתה בכתב האישום, ומדובר בעליל באותו ייעניין פלילייי ; 28. עוד ביקשה ההגנה לקבל את מלוא התיעוד של פעולות החקירה על-ידי הרשויות הזרות.
משהודיעה התביעה כי ביקשה זאת, ושאת שקיבלה העבירה לעיון ולהעתקה של הסניגורים ומשלא מצאתי בסיס לערעור תוקפן של חזקות ההגינות והתקינות אני קובע כי עמדה התביעה בחובותיה ודין הבקשות בפרק זה להידחות.

;

חומרים הקשורים למעצרו של סילבר באוקראינה ולהסגרתו :

29. סילבר, שפותה כמתואר לעיל להגיע לאוקראינה, אותר ונעצר לפנות בוקר בחדרו במלון, בו
שהה עם בת-זוגו, כשמהלך הדברים מתועד גם בהסרטה. לפי דוייחות שרשמו חוקרים ישראלים, נחקר סילבר על-ידי החוקרים הישראלים שגבו אמרתו, מיד לאחר שכוח בטחון אוקראיני ביצע את מעצרו. ההגנה טוענת לסדר דברים אחר.

8 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

30. סילבר הודיע כבר על כוונתו לטעון במשפטו נגד קבילות אמרותיו שנגבו על אדמת אוקראינה,
טרם הסגרתו לישראל, בין היתר כיוון שנגבו שעה שהיה נתון במעצר לא חוקי, ובניגוד לחוק עזרה משפטית הנייל שאינו מאפשר מעצר לצרכי חקירה. לטענתו, כיון שנוצר יעירוב תחומין בין ביצועה של בקשת ההסגרה ובין ביצועה של הבקשה לעזרה משפטית, גם חומר המתעד את ביצועה של בקשת ההסגרה על-ידי הרשות הזרה, הופך לרלוונטי ולחיוני לבירורן של נסיבות גבייתן של האמרות. לכן, זקוק וזכאי סילבר למסמכים אלו : א. כלל הבקשות לעזרה משפטית מאוקראינה ותוצריהן;
בקשת ההסגרה ותוֹלָדותיה באוקראינה, ובהן צווי מעצר, דוייחות פעולה, פרוטוקולים
של בתי המשפט וכיוייב; ג. אישורו של הגורם המוסמך בתביעה, לביצועה של יהשלמת חקירה’ בשלב ההוכחות
בתיק העיקרי – היא הפנייה לרשות הזרה לבירור שעת מעצרו של סילבר וזהות הגורם העוצר, פנייה שהתביעה מכנה ייבירור פשוט” ;

31. התביעה מתנגדת וטוענת:

א.

ב.

הגם שבקשת הסגרה היא שמתחילה ומניעה את פעולת המדינה הזרה, הרי הן מעצרו והן הכרזתו של אדם כייבר הסגרהיי נעשים לפי חוקיה ונהליה של המדינה הזרה, כהליכים משפטיים פנימיים, שאינם קשור לאיסוף ראיות. כך גם בענייננו, ולכן, מסמכים פנים-אוקראינים אינם ייחומר חקירה”י בהליך בישראל; בקשת ההסגרה והפרוטוקולים של דיוני ההסגרה באוקראינה אינם חסויים, והיו זמינים לסילבר ולבא-כוחו באוקראינה. לעומתם, תיעוד הליכי המעצר לרבות דיוני בית המשפט האוקראיני, אינו מצוי בחזקת התביעה ; יש להפריד ולהבחין בין שני הליכים שביקשה ישראל וביצעה אוקראינה, שמקורם שונה ולתוצריהם דין שונה המעצר (הזמני) התבקש לצורך בקשת ההסגרה, והיה חלק מהליך ההסגרה; חקירת סילבר בוצעה לפי המבוקש בבקשה לעזרה משפטית, והעובדה שבוצעה בעת שהיה עצור במסגרת הליך ההסגרה אינה הופכת אותה לחלק מהליך ההסגרה; בירור זמנו המדויק של המעצר וזהות הכוח העוצר אינו עולה כדי ייהשלמת חקירהיי הטעונה אישור ויידוע;

ד.

32. דיון והכרעה:

א.

כאמור לעיל, סקרתי את הבקשות שהפנתה ישראל לאוקראינה – בקשה לעזרה משפטית מיום 0303.19. ובקשת הסגרה מיום 2403.19. – ולא מצאתי בהן דבר העשוי לשרת עניינה של ההגנה, מאותם טעמים שפורטו לעיל ;

9 מתוך 12

SUBS

אה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בע”ח 39656-03-20 סילבר(עציר) נ’ ישראל בעיית 27719-05-20 מישל(עצור/אסיר בפיקוח) נ’ ישראל

תיק חיצוני:

ג.

אבחנת התביעה, בין הליך ההסגרה והמעצר הזמני בכללו, לבין הליך העזרה המשפטית, שרירה ותקפה, ולכן גם היחס השונה לתיעוד שנוצר בכל הליך ; לא ברור מה תרומה להגנתו מבקש סילבר למצוא במסמכים אוקראינים הנוגעים למעצרו לצורך הסגרה, וגם סניגוריו מודים למעשה שיבקשות ההסגרה ותוצריהן אינם מצויים [כך במקור – ע.ד.ג.] בגרעין הקשה של ייחומר חקירה” כהגדרתויי [סעיף 20 לרשימת הפלוגתאות], וכנראה מדובר ביימסע דייגיי ותו-לא [פרוטוקול, ע’ 31 ש’ -5

;[6

ד.

ה.

משלא בוססה עילה של ממש המצדיקה חריגה מהכלל, שמשמעה כפיית התביעה לדרוש מאוקראינה תיעוד לצורך התחקות אחר כשרות פעולותיהם של כוחותיה, יש לקחת בחשבון את ייהאינטרס של שמירה על קשרי חוץ ושיתוף פעולה עם מדינות זרותיי [עניין בן עוז הנייל, סעיף 21]; לא מצאתי עילה טובה לחיוב התביעה בהמצאת התיעוד הנוגע לאישורו של אותו בירור פשוט שנערך. כיצד הגענו להיכן שהגענו, שגם בגין פעולה זו מפנה נאשם אצבע מאשימה כלפי המאשימה, קשה לדעת. לא ברור במה עוותה התביעה, המוחזקת ברגיל כפועלת בתקינות ובהגינות; לא ברור מה רלוונטיות מוצאת ההגנה בעניין זניח זה – והנה, אין אישור, מאשרת התביעה. אז מה? [וראו עניין בן עוז, סעיפים 11=12];

ו.

סוף-דבר, נדחות בקשותיו של סילבר שנדונו בפרק זה

;

חומרי הגלם המתעדים עדותם של חיים ויסמונסקי ואבי מייברג”

33. פרק זה מוקדש לעניין התבטאויות של מפקד להייב 433 סנייצ ויינברג ושל ראש מחלקת הסייבר
בפרקליטות המדינה, עו”ד דייר חיים ויסמונסקי, במהלך ראיונות לתכנית ייעובדהיי, כשמבוקש החומר המצולם במלואו, טרם עריכה.

:

34. החומר המבוקש איננו ביד התביעה, שאינה מוצאת בו כל רלוונטיות. 35. גם הסבריו המפורטים של בייב של סילבר, בדיון ביום 0607.20. [פרוטוקול, ע’ 31], לא הנהירו
את נחיצות המבוקש: אולי ישמש חומר זה לצורך טענה של ייהגנה מן הצדק”י, ולמצער לעניין העונש ; אולי יתאים לטענות בדבר מהימנות עדים או לקיומם של מחדלי חקירה; שני מובילי חקירה אלו, הביעו דעתם על היבטים שונים בתיק. 36. מדובר בחומר חסר כל ערך ראייתי, הגיגיהם והערכותיהם של אנשי חקירה ותביעה, שאינם
יכולים ללמד דבר על המצב הראייתי לאשורו. לא ברור מה מחפשת בו ההגנה, ואין ביכולתה

10 מתוך 12

לחזור למשהו ספיציפי?

Picture of פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

המעורבים בפסק הדין 

באיזה תאריך פסק הדין פורסם?

מהו זמן פרסום פסק הדין?

error: תוכן זה מוגן !!