לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
לפני
כבוד השופטת יעל ייטב
המערערת
עמי תעשיות אלומיניום בע”מ ע”י ב”כ עו”ד אליעזר צוקרמן
נגד
המשיב
פקיד שומה אשקלון ע”י ב”כ עו”ד ליאור קורן, פמד”א
פסק דין
מבוא
4
6 7
8
10

1. האם שיעור ההיטל שבו חייבת המערערת, בגין העסקת מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה בענף התעשייה, עומד על 15 % , כפי שטענה המערערת, או על 20 % , כפי שטען המשיב, פקיד שומה אשקלון, זו המחלוקת שלפני. 2. סעיף 45 בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס”ג-2003 (להלן – “חוק ההיטליי), מטיל היטל על העסקת עובדים זרים, בשיעור מההכנסה המשולמת להם (להלן- ייההיטליי). יעובד זר’ הוגדר בסעיף 44(א) בחוק ההיטל ייכהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ”א- 1991, (להלן- “חוק עובדים זרים”). 3. המערערת העסיקה במפעלה התעשייתי עובדים שהם מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן. העובדים האמורים, אשר הסתננו לארץ, החזיקו באשרות שהייה זמניות מכוח סעיף 2(א)(5) בחוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 (להלן – “חוק הכניסה לישראליי), המקנה למחזיק באשרה יירישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה”. 4. בעקבות ההכרעה בעייא 4946 / 16 סעד נ’ פקיד שומה אשקלון (מיום 12 . 9 . 17 ) (להלן – ייפרשת סעדיי), ולאחר שנדחתה הבקשה לדיון נוסף בדנייא 8496 / 17 ישרוטל בע”מ נ’ פ”ש אילת (מיום 31 . 5 . 2018 )), אין עוד מחלוקת על כך שהמסתננים הם ייעובדים זרים” כהגדרתם בחוק עובדים זרים, ולפיכך מחויבת העסקתם בתשלום ההיטל.
14
16
18
19
20
1 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2 3
5 6 7 8

37. שאלה שנייה היא מהו תוכנו והיקפו של ה’היתר להעסקת עובד זר’ המהווה אחד מהתנאים למתן הקלה בשיעור ההיטל. לטענת המשיב בסיכומיו, המבחן שאומץ בסעיף 45 בחוק ההיטל, דורש קיומו של היתר כפול: מצד אחד, קיומו של היתר למעסיק להעסיק עובד זר; מצד שני, קיומו של היתר עבודה לעובד הזר. 38. מלשונו של התנאי הקבוע בסעיף 45 בחוק ההיטל, ומהזיקה בינו לבין סעיף 1יג בחוק עובדים זרים, ניתן ללמוד כי המבחן שנקבע בסעיף מתמקד, בראש ובראשונה, בהיתר שניתן למעסיק להעסיק עובד זר, התמקדות העולה בקנה אחד עם הטלת ההיטל על המעביד, ולא על העובד. כפועל יוצא, ככל שמדובר במעסיק שלא קיבל היתר להעסקת עובדים זרים מסוימים, גם אם לאותם עובדים מסיימים קיים היתר עבודה, לא יזכה המעסיק בהקלה בשיעור ההיטל. 39. בענייננו די בכך שהמבחן הראשון, קיומו של היתר למעסיק להעסיק עובד זר, אינו מתקיים, כדי להוביל לתוצאה שלפיה חבה המערערת בהיטל בשיעור 20 % . המערערת לא הציגה כאמור לפקיד השומה או לבית המשפט, היתר להעסקת עובדים זרים בכלל, או להעסקת מסתננים, בעלי אשרת שהיה לפי סעיף 2(א)(5) בחוק הכניסה לישראל בפרט, אף לא נטען כי למערערת ניתן היתר להעסקת עובדים זרים בתחום התעשייה.
11
13 14 15
17
18

40. כפי שפורש בפרשת פולגת, מתן היתרים להעסקת עובדים זרים בתחום התעשייה הוגבל במהלך השנים בהדרגה, בשל השיקולים הכלכליים של המשק הישראלי, ומספר ההיתרים פחת, לטובת העסקת עובדים ישראלים. בסיכומי המשיב תוארה ההפחתה ההדרגתית במספר ההיתרים שניתנו בענף זה, עד כי בשנת 2014, שהיא אחת השנים שבמחלוקת בין הצדדים, לא הותרה עוד העסקת עובדים זרים בתחום התעשייה, למעט עובדים זרים שהם מומחים בתחומם. 41. נוכח המדיניות הברורה להגביל את מספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה, עד כדי הימנעות ממתן היתרים, וזאת מן הסתם לטובת העסקת עובדים ישראלים, לא תינתן הקלה בשיעור ההיטל למעסיקי עובדים זרים שבקשתם למתן היתר נדחתה. דין דומה צריך לחול לטעמי גם על מעסיקי מסתננים, שכלל לא ביקשו היתר להעסקתם, והעסקתם בתחום התעשייה מנוגדת למדיניות הממשלה ופוגעת בתעסוקת עובדים ישראלים (וראו לעניין זה גם את פסקי הדין בעניין העסקת מסתננים בענף הסיעוד המוסדי שהזכרתי בסעיף 28 לעיל).
27
11 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2 3 4
6 7
8
9 10 11
13
14

47. היחס בין הוראות החוק האמורות נדון בפרשת פולגת. בית המשפט ציין כי הוראת סעיף 1יג בחוק עובדים זרים, מלמדת כי העסקתו של עובד זר בידי מעסיק ישראלי טעונה היתר, ומחייבת עמידה בתנאיו. ייההיתר יכול שיתייחס למכסה של עובדים זרים, המושפעת, בין היתר, ממאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים”. עוד בואר בפרשת פולגת, כי במשולב עם חקיקה זו, המכפיפה העסקת עובדים זרים למתן היתר, ניצבת מערכת הדינים מכוח חוק הכניסה לישראל, הקובע, בסעיף 1, כי מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרה ורישיון ישיבה בהתאם לחוק. כפי שנקבע בפרשת פולגת, מהוראת סעיף 1יג בחוק עובדים זרים ניתן ללמוד כי העסקת עובד זר מותנית בהתרת כניסתו של העובד לישראל, העסקת עובדים זרים משפיעה ישירות על המדיניות הכלכלית והמשקית של המדינה, וגם בהיבט זה היא מפעילה את סמכותה השלטונית להסדיר תחום פעילות זה ככל שהוא משפיע על שוק העבודה, הכלכלה, והחברה בישראל. 48. עולה מהמקובץ כי קיימת זיקה בין מתן רישיון עבודה לעובד זר לבין קיומו של היתר להעסקת עובדים זרים למעביד. בהתאם לסעיף 1יג בחוק עובדים זרים, מתן ההיתר להעסקת עובד יינתן בשים לב, בין היתר, ליימאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים”, וסביר להניח כי לשם האיזון בין השיקולים השונים לא תתיר הרשות המוסמכת למעביד להעסיק עובדים זרים שלא ניתן להם אישור עבודה. 49. יחד עם זאת, אף שהכלל על פי האמור בסעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל הוא כי אשרה ורישיון ישיבה יינתנו לעובד זר, רק בכפוף לקיומו של היתר למעסיק המבקש להעסיקו, (בכפוף כמובן לסמכותו הרחבה של שר הפנים שלא להתנות את מתן האשרה או הרישיון בהיתר כאמור), סעיף 1יג בחוק עובדים זרים אינו מתנה את מתן ההיתר למעסיק בכך שיעסיק עובדים זרים שקיבלו רישיון שהייה או עבודה (אף שהשר רשאי להתנות זאת בכך, וסביר להניח שיעשה כן נוכח תכלית מתן ההיתר). 50. כפועל יוצא, ככל שהמערערת הייתה מציגה היתר להעסקת המסתננים, לכאורה היא הייתה זכאית להקלה בשיעור ההיטל, גם אם למסתננים עצמם לא ניתן רישיון עבודה. האם החלטת הממשלה שלא לאכוף את האיסור הפלילי להעסקת מסתננים היא בבחינת היתר להעסקת עובדים זרים 51. בהלכה הפסוקה נדון מצבם המיוחד של מבקשי המקלט יוצאי סודאן ואריתריאה, יינוכח מעמדם הייאנדרוגנייי בישראל – מחד גיסא, אינם שוהים במדינה על פי היתר אלא הסתננו אל תוך גבולותיה, ומאידך גיסא זוכים הם להגנה
15 16
17 18 19
20
21
22
24
25
26
27
29 30 31
13 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2
6 7 8 9 10 11 12 13
פיר 14
15

ג. להנחות את שר המשפטים, שר האוצר, ושר הפנים לפעול לקידום השלמת הליך החקיקה הנוגע לתיקון חוק עובדים זרים לגבי החמרת הענישה של מעסיקי עובדים זרים שלא כדין, בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בהקדם האפשרייי. 55. ההחלטה על הימנעות מנקיטת אמצעים פליליים, במיוחד בנוסח שננקט בהחלטת הממשלה, הקובעת לכאורה תקופה זמנית לאי האכיפה, ומדגישה את הצורך באכיפה עתידית, אף את הצורך בהליכי חקיקה לשם החמרת הענישה, אינה יכולה להתפרש כמתן היתר להעסקת המסתננים, אלא כהעלמת עין, לפנים משורת הדין. עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת סעד, שם הודגש כי מדיניות אי האכיפה של איסור העבודה, בהעדר היתרי עבודה, היא החלטה מנהלית, בחינת לפנים משורת הדין, שמקורה בהכרה בקושי הכרוך במניעת פרנסה מהשוהים בישראל באופן זמני, אך בלתי מוגבל, מחמת היעדר האפשרות להרחיקם בחזרה למדינות מוצאם, בעוד שההיטל הוא תשלום מכוח הדין, שתכליתו אחרת, והיא הקטנת מספר העובדים הזרים המועסקים במקומם של עובדים ישראליים, ועל כן אין להסיק מאי אכיפת איסור ההעסקה על פטור מתשלום היטל שמטרתו לאזן את השלכותיה הכלכליות השליליות של העסקת עובדים אשר אינם אזרחי ישראל או תושביהיי. 56. גם בפרשת קו לעובד התייחס בית המשפט למתן היתר ולמדיניות אי האכיפה כשני עניינים נפרדים, וציין כי ביימציאות הקשה והרגישהי שנוצרה בעניינם של המסתננים, אי מתן היתרי עבודה, לשם מניעת ייהגירת עבודה”, לצד המדיניות של אי אכיפה, מהווה איזון נאות בנסיבות העניין, ואולם הוברר כאמור כי מדובר בשני עניינים נפרדים. כפי שעולה מתשובת המדינה בפרשת סעד, מטעמים הומניטריים יש וניתנות אשרות מסוג א/1, המקנות היתר לעבודה. בעלי הסמכות למתן היתרים נמנעו במודע ובמפורש ממתן היתר לעבודת המסתננים, בשל הטעמים שהוכרו בפסיקה, ובוודאי שעל רקע זה אין לראות באי האכיפה הפלילית משום מתן היתר למעסיק להעסיקם. (ראו גם פסק דינו של כב’ הנשיא (כתוארו אז) אי גרוניס בעעיימ 2594 / 11 מדינת ישראל נ’ פופאנה באקארי (מיום 21 . 3 . 12 ) באשר למשמעות הודעת המדינה בבגייץ קו לעובד; וכן פסק דינו של כב’ השופט שי בורנשטין, בפרשת ייטומי וושיי). 57. עולה מהמקובץ כי מטרת ההימנעות ממתן היתר היא מניעת ייהגירת עבודהיי, ופסיקת בתי המשפט מצאה כי הימנעות מאכיפה פלילית של העסקת המסתננים ללא היתר מביאה לאיזון נאות בין תכלית זו, לבין הצורך במתן אפשרות למסתננים לעבוד לפרנסתם. אף שנמתחה לעיתים ביקורת על עיכובים בקביעת מדיניות ברורה באשר
17 18
19
20
21
30 31
15 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ע”מ 54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1
9
11
12
14
15

כדין עובדים זרים חוקיים. המערערת הפנתה כאמור גם לכך שבשנות המס הקודמות שילמה המערערת היטל בשיעור 15 % בלבד. 60. עיון בפסק הדין שניתן בפרשת סעד מעלה כי באותה פרשה כלל לא נדונה הטענה שלפיה קיימת חלופה מקלה בשיעור ההיטל, המותנית בקיומו של היתר להעסקת עובד זר. בית המשפט ציין כי “גובהו של ההיטל עומד כיום על 20 % מסך הכנסתו של העובד, אם כי במרבית התיקים שלפנינו, אשר עוסקים בשנות המס 2008 2013, הוטל תשלום בגובה 10 % –15 % משכרם של העובדים, וזאת בהתאם לגרסאות מוקדמות יותר של החוקי. הטענה המועלית לפני, שלפיה בהעדר היתר להעסקת עובדים זרים, שיעור ההיטל צריך לעמוד על 20 % , כלל לא נדונה בפרשת סעד. 61. פקיד השומה לא ביאר בסיכומיו מדוע לא הועלתה הטענה האמורה בפרשת סעד (שבגדרה נדונו מספר ערעורים בנושא העסקת מסתננים), ומדוע היא מועלית כיום. במהלך הדיון המקדמי בערעור, שהתקיים ביום 10 . 4 . 19 , ביאר בא כוחו של פקיד השומה כי גם אם המערערת נהנתה בשנים קודמות מהספק באשר לשיעור המס, אין בכך כדי לשנות את הוראת סעיף 45 בחוק ההיטל. 62. אף שבשנים קודמות לא חויבה המערערת בהיטל בשיעור המרבי, ואף שההבחנה לא נדונה בפרשת סעד, אין בכך כדי למנוע מפקיד השומה לתקן את טעותו ולהעלות את טענותיו בעניין זה בשנות המס שלפני. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, עומדת כל שנת מס בפני עצמה, ובמקרה של שינוי במדיניות הכללית של רשות המס ביחס לפרשנות החוק, ההכרעות הקודמות אינן מחייבות את הצדדים בשנות המס הבאות (ראו לעניין זה למשל פסק דינה של כב’ השופטת ד’ ברק ארז בע”א 490 / 13 פלומין נ’ פקיד שומה חיפה (מיום 24 . 12 . 14 , והפסיקה המוזכרת שם). גם אם שגתה רשות המס בשנות המס הקודמות בפרשנות סעיף 45 בחוק ההיטל, אין בכך כדי למנוע את תיקון הטעות, על מנת לוודא את גביית ההיטל בשיעור שנקבע בחוק. 63. עצם העובדה שהסוגיה לא נדונה בפרשת סעד, ועצם העובדה שטענה זו לא נטענה בעניינה של המערערת בשנות מס קודמות, אינה מונעת אפוא דיון בסוגיה בשנות המס שלפני. קנס “אי ניכוי” 64. פקיד השומה חייב את המערערת בקנס בשיעור 5 %, על פי סעיף 191א בפקודת מס הכנסה. לעניין זה מצאתי שיש לקבל את טיעוניה של המערערת, שלפיהם טיבה של המחלוקת, שיעור החיוב בשנים קודמות, והעדר דיון בפרשת סעד, מהווים משום
16 17
18
19
ד 21
25
26
29 30 31
17 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ע”מ 54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
5 6 7

על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן : בענף החקלאות -10 % ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין 15 % . 10. בהצעת החוק (היית הממשלה תשס”ט, מס’ 436, עמי 348)(להלן- “הצעת החוק המתקן משנת 2009”), הוצע להכפיל את שיעור ההיטל פי שניים, היינו משיעור של 10 % , שהיה נהוג קודם לכן, לשיעור של 20 % . כמו כן הוצע להוסיף בסיפה של הסעיף- יואם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות, יהא שיעור ההיטל 10 % “. בסופו של יום, לצד הכפלת שיעור ההיטל ל-20 % , הורחב מעגל הענפים שבהם ניתנה הקלה בשיעור ההיטל, לא רק לענף החקלאות, אלא גם לענפי המסעדות האתניות, התעשייה והבניין, ואולם בעוד שבענף החקלאות נקבע כי שיעור ההיטל יעמוד על 10 % , כפי שהוצע בהצעת החוק, הועמד שיעור ההיטל לענפי המסעדות האתניות, התעשייה והבניין, על שיעור 15 % . (מעבר לדרוש אציין כי שיעור ההיטל בענף החקלאות לשנים 2016 – 2020 הופחת והועמד על 0 % במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)(תיקון מס’ 18 והוראת שעה), התשע”ו-
8
9 10
11
12
13 14 15
.(2016
16
18

מטרת ההיטל 11. חוק ההיטל הוא נדבך במארג הוראות חוק העוסקות בעובדים הזרים בכלל ומבקשי המקלט יוצאי סודאן ואריתריאה בפרט. הוראות אלו קבועות בעיקר בחוק עובדים זרים, בחוק הכניסה לישראל, ובחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד
19
20
.1954
24

12. עיון בהיסטוריה החקיקתית ובהלכה הפסוקה מלמד על כך שההיטל נועד להפחית את הכדאיות הכלכלית שבהעסקת עובדים זרים, ואת העדפתם על פני עובדים ישראלים, באמצעות ייקור העסקתם. בדברי ההסבר להצעת חוק ההיטל המקורי נכתב ייעלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי. כדי להקטין את התמריץ להעסיק עובד זר, מוצע לחייב כל מעסיק של עובד זר בהיטל בשיעור 15 % מסך הכנסת העבודה ששילם לעובד הזריי (הציית הממשלה 25, כייח בניסן התשס”ג- 30 . 4 . 2003 ). (בסופו של יום אמנם התקבלה הצעת החוק בדבר הטלת היטל, ואולם שיעורו הועמד כאמור על 8 %). 13. בבג”ץ 2587 / 04 בוכריס נ’ פקיד שומה חדרה (מיום 23 . 6 . 05 ) (להלן- ייפרשת בוכריסיי), בואר כי ייהיטל המעסיקים מעניק תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים,
26 27 28
20
30 31
3 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2 3 4 5 6
8
9 10
12 13
14

אשר אינם אזרחי ישראל או תושביהיי, באמצעות ייקור העסקתם, ולהקטין בדרך זו את מספר העובדים הזרים המועסקים במקומם של עובדים ישראליים. עוד נקבע כי מבחינה אובייקטיבית אין בכך כדי לפגוע בעקרונות היסוד של המדינה, וככל שיש בייקור העסקתם של העובדים הזרים משום פגיעה בהכנסות המעסיקים, מדובר בייפגיעה הולמת שאף משרתת היטב את תכליתו – קרי, השתת העלויות החיצוניות הכרוכות בהעסקתם של עובדים זרים על הנהנה מפעולה זוי. 16. ההיטל נועד אפוא להגן על תעסוקת עובדים ישראלים, באמצעות ייקור העסקתם של העובדים הזרים, נוכח התמריץ הכלכלי שנוצר בעטיו של השכר הנמוך המשולם לעובדים הזרים, בהשוואה לשכרם של עובדים ישראלים, הגורם להעדפת עובדים זרים על פני עובדים ישראלים. 17. אף שהמסתננים מסודאן ואריתריאה לא מוזכרים במפורש בחוק ההיטל, נקבע בפרשת סעד כי מעסיקיהם מחויבים בתשלום ההיטל, נוכח תכליתו של ההיטל- להפחית את התמריץ הקיים בהעסקת עובדים זרים. בית המשפט הדגיש בפרשת סעד את התיקון לחוק ההיטל משנת 2007, ואת הגדלת שיעור ההיטל (הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס”ז-2006 (היית הממשלה 50, ( 30 . 10 . 06 )), על רקע החלטת הממשלה 2068 אשר קשרה בין ייהטיפול בתופעת ההסתננותיי לבין הצורך בהעלאת שיעורו של ההיטל. עוד הוזכר בפרשת סעד כי יוצאי אריתריאה וסודאן, שהחלו להסתנן לישראל בשנת 2007, אמנם לא עמדו מלכתחילה לנגד עיני המחוקק בקבעו את ההיטל, ואולם, משתוקן חוק ההיטל המקורי בשנים שלאחר מכן, ושיעורו של ההיטל הוגדל, אין לייחס למחוקק כוונה להחרגת מעסיקיהם של עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן מחובת תשלום ההיטל, שעה שאין קביעה מפורשת המחריגה אותם מתחולת חוק ההיטל. בית המשפט מצא כי ההיטל משתלב במערך החקיקתי הכולל אשר נועד לטפל בתופעת ההסתננות, לרבות נקיטת אמצעים פיסקליים, כגון הפקדת חלק משכרו של מסתנן בקרן ייעודית עד לעזיבתו את הארץ והאיסור החל עליו להוציא רכוש מישראל. הודגש כי תכלית ההיטל היא הקטנת מספר העובדים הזרים המועסקים במקום עובדים ישראלים, ללא הבחנה ביניהם, באמצעות ייקור העסקתם. בשים לב לתכלית האמורה, נקבע כי אין מקום להבחין בין מעסיק של עובד זר, המחזיק בהיתר להעסקתו, לבין מעסיק של עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן, המחזיקים ברישיונות שהייה זמניים בישראל מכוח סעיף 2(א)(5) בחוק הכניסה
15 16 17 18 19 20 21
22 23
24
25 26
ב 27
28 29
31
5 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
2 3 4
6 7 8 9 10
12 13
14

22. ייעובד זר”י לעניין חובת תשלום ההיטל, הוא כאמור ייעובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים, ואף שהעסקת עובד זר ללא היתר אסורה על פי חוק עובדים זרים, גם המעסיק ייעובד זר”י ללא היתר מחויב בתשלום ההיטל. מבחינת לשונו של הסעיף, הגדרת ייעובד זריי בחוק ההיטל אינה מחריגה מתחולתה עובדים זרים שלא ניתן היתר להעסקתם. אשר לתכליתו של ההיטל, להפחית את הכדאיות הכלכלית שבהעסקת עובד זר, ואת התמריץ להעדפת העסקתם של עובדים זרים על פני העסקת עובדים ישראלים, אין מקום לפטור את המעסיקים של עובדים זרים ללא היתר מתשלום ההיטל. בוודאי שאין מקום להעדיף את המעסיקים עובדים זרים ללא היתר, על פני מעסיקים הממלאים אחר הוראות החוק ומעסיקים עובדים זרים כדין, אף אין מקום ליצור תמריץ למעסיקי עובדים זרים להימנע מקבלת היתר להעסקת עובדים זרים, במטרה להתחמק מתשלום ההיטל. 23. לפיכך, יש לטעמי לפרש את הרישה לסעיף 45 בחוק ההיטל כקובעת שמעסיקי עובדים זרים ללא היתר חייבים אף הם בתשלום ההיטל, בין היתר כביטוי לעיקרון שלפיו יבל יצא החוטא נשכר) (כפי שגם הכנסה בלתי חוקית חייבת במס). 24. החלופה השנייה הקבועה בסעיף 45 בחוק ההיטל, מעניקה הקלה בשיעור ההיטל להעסקת עובד זר בענפים מסוימים הנקובים בסעיף: חקלאות, מסעדות אתניות, תעשייה ובניין. ואולם ענף התעסוקה שבו מועסק העובד הזר אינו התנאי היחיד להקלה בשיעור ההיטל. לצד התנאי המייחד את ההקלה לענף תעסוקה מסוים, נקבע בסעיף במפורש תנאי נוסף למתן ההקלה, והוא קיומו של היתר להעסקת העובד הזר. 25. הפרשנות שלפיה מותנית ההקלה בשיעור ההיטל בקיומו של היתר למעסיק להעסיק עובדים זרים עולה לא רק מלשונו של סעיף 45 בחוק ההיטל, הנוקב במפורש בתנאי של היתר להעסקת העובד הזר, אלא גם מתכליתו. חוק ההיטל כאמור הינו נדבך במארג הוראות שונות העוסקות בעובדים זרים, אשר מטרתן דומה, להפחית את האבטלה ולהגן על תעסוקת העובדים הישראלים. בעוד שחובת קבלת היתר מגבילה את העסקת העובדים הזרים, באמצעות קביעת מכסות ומגבלות העסקה המביאות בחשבון את צרכי שוק העבודה, ההיטל מייקר את עלות העסקתם של העובדים הזרים למעסיק, הכול על מנת למנוע פגיעה בעובדים הישראלים. 26. בין ההוראות השונות קיימים קשרי גומלין, הן שלובות זו בזו, ומתיישבות זו עם זו. בפרשנות הוראות חוק ההיטל ראוי אפוא להביא בחשבון את הזיקה הקיימת בין הוראות השונות, ואת תכליתן הדומה.
15 16 17 18 19
20
21
22
26
28 29
7 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

54834 – 12 – 18 עמי תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2
4
6 7
8
9 10 11 12 13
14

הקלות בשיעור ההיטל, אך ורק למעסיקים שקיבלו היתר להעסקת עובד זר, היתר המלמד על הצורך הקיים בשוק העבודה ובענפים מסוימים. ומנגד, נוכח החשיבות שמצא המחוקק בקביעת חובת קבלת היתרים, סביר הוא שהמחוקק ביקש למנוע הקלות בשיעור ההיטל ממעסיק אשר הפר את ההוראה ונמנע מלקבל היתר להעסקת עובדים זרים, או שבקשתו לקבלת היתר להעסקתם נדחתה. 31. ההבחנה בין עובד זר המועסק כדין לבין עובד זר שאינו מועסק כדין אינה זרה לחוק ההיטל, והיא מופיעה בו כבר מראשיתו, עובדה המרמזת על יחסי הגומלין בין השניים. בחוק ההיטל המקורי נקבע אמנם שיעור היטל אחיד של 8 %, מבלי להבחין בין עובדים זרים המועסקים בהיתר, לבין אלו המועסקים ללא היתר, ואולם התנאי של העסקה כדין מופיע כבר בחוק ההיטל המקורי, באמצעות החרגת עובדים המועסקים כדין מהגדרת ייעובד זר”י. כך למשל הוחרג מהגדרת עובד זר ייעובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודייי. כפועל יוצא, העסקת עובד זר יהמועסק כדין’, בתחום הסיעוד, אינה מחויבת בתשלום היטל העסקת עובדים זרים. (תנאי זה נדון לאחרונה בשורה של פסקי דין, אשר עסקו במסתננים המועסקים בענף הסיעוד המוסדי. נקבע באותם פסקי דין כי לא ניתן לראות בהעסקתם משום העסקה כדין, הואיל והמדינה אינה מתירה כלל העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי (ראו כב’ השופטת י’ סרוסי ב- 45494 – 01 – 16 מעונות יניב בע”מ נ’ פקיד שומה גוש דן (מיום 15 . 1 . 19 ); 29530 – 03 – 18 ביחד- עטרת אבות (שותפות רשומה) נ’ פקיד שומה גוש דן (מיום 6 . 3 . 19 ); 15353 – 02 – 18 בית אבות שלמה המלך בע”מ נ’ פקיד שומה גוש דן (מיום 14 . 7 . 19 ), כב’ השופט ש’ בורנשטיין ב- 15031 – 01 – 18 עמל בשרון בע”מ נ’ פקיד שומה כפר סבא (מיום 30 . 4 . 19 )). 32. במסגרת החוק המתקן משנת 2009, עסק המחוקק, לצד השינוי בשיעור ההיטל המוטל על העסקת עובדים זרים, גם בתיקון למספר חיקוקים רלוונטיים, לרבות חוק עובדים זרים, שבו הועלו סכומי האגרות וההיטלים המשולמות בעד היתר להעסקת עובדים זרים. בדברי ההסבר לאותם סעיפים, (הציים החוק המתקן משנת 2009), בואר כי ייהטלת האגרות ודמי ההיתר נועדה לייקר את העסקתם של עובדים זרים, בשל ההשפעה השלילית של העסקת עובדים זרים בכלל, ולנוכח הגידול במספר דורשי העבודה הישראלים בפרט, מוצע לפעול לייקור עלות העסקה של עובדים זרים, וזאת במטרה לשפר את סיכוייהם של דורשי העבודה הישראלים להשתלב בשוק העבודה”. עוד בואר בדברי ההסבר כי לשם מטרה זו, מוצע להכפיל את סכומי האגרות וההיטלים הכרוכים בבקשות להיתרי עבודה.
15 16 17 18 19 20
22
25
27 28 29
9 מתוך 18

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!