אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
+
התובעים
1. ע’ ג’
2. ח’ ג’
ע”י ב”כ עו”ד שגית חי
נגד
הנתבעים
1. מ’ ש’ ח’
ע”י ב”כ עו”ד אברהם עזריאלנט
2. ע’ מ’ ג’
פסק דין
1. פסק דין זה עניינו הכרעה בתביעתם הכספית של הורי הנתבע 2 כנגד הנתבע 2 ופרודתו,
הנתבעת 1.
2. עיקרי העובדות
21. התובעים 1 ו- 2 הינם הורי הנתבע 2 ויקראו יחד: “התובעים”.
22. הנתבעים 1 ו- 2 חיו כידועים בציבור ומזוגיות זו נולדו לנתבעים שתי בנות.
23. 1.
בסביבות חודש אפריל 2015 ביקשו הנתבעים 1 ו- 2 לרכוש דירה ברח’
הידועה כגוש חלקה תת חלקה שתיקרא להלן : “הדירה”.
24. מחיר הדירה היה 2,600,000 ₪, כשהצדדים התכוונו לקחת משכנתא בסכום של 1,800,000 ₪, כשסכום של 900,000 ₪, שהיווה את ההון הראשוני ותשלומי ההוצאות הועבר להם על ידי הורי הנתבע 2.
1 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
25. ביום 294.15. חתמו התובעים והנתבעים על הסכם הלוואה ועל הבטוחות הבאות: בקשה לרישום הערת אזהרה למניעת דיספוזיציה בדירה ורישום משכון לטובת
התובעים בדירה.
26. לאחר חתימת הצדדים על המסמכים הנייל נחתם הסכם הרכישה של הדירה והתובעים העבירו את הסך של 900,000 ₪.
27. סעיף 45. להסכם ההלוואה עליו חתומים הצדדים קבע:
“יהיה ודרכם המשותפת של בני הזוג תעלה חלילה על שרטון, הם יחזירו להורים את מלוא סכום ההלוואה בתוך שלושה חודשים ממועד פנייתם של ההורים אליהם בעניין זה, ולא יאוחר ממועד פרידה/גירושין בפועל”.
28. סמוך לחודש אוקטובר 2017 נפרדו הנתבעים והחלו בהליכים משפטיים, אשר בעקבותיהם פנו התובעים לנתבעים בבקשה לקבל את החזר ההלוואה שניתנה להם.
29. הנתבע 2 מסכים לכך ואילו הנתבעת 1 טוענת שאין בסיס לדרישת התובעים ועל כן
הוגשה תביעה זו.
3. טענות הצדדים
31. טענות התובעים
31.1.
התובעים טענתם שעל פי סעיף 45. להסכם ההלוואה חובה על הנתבעים להשיב את ההלוואה שניתנה להם על ידי התובעים כשהיא צמודה למדד עד למועד החזרתה.
31.2.
התובעים ממשיכים וטוענים שלצורך הבטחת החזר ההלוואה אף נרשמה הערת אזהרה ומשכון אצל רשם המשכונות.
2 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
את ההערות שתוקנו, ההערות שהוספו להסכם וההערה שהוספה בכתב ידי”. (הדגשה שלי –א.ז.ר.).
64.2.
זאת ועוד, החתימה על הסכם ההלוואה במשרדה של עו”ד מירה דרור נעשתה לאחר שהועברו טיוטות קודמות, כשאחת הייתה ערב קודם מועד החתימה, כשהנתבעת 1 הודתה שהנתבע 2 הקריא לה את הטיוטה ואחר כך שלח לה במייל את הטיוטה וזו עדותה של הנתבעת 1: “הוא הקריא לי ואחר כך הוא שלח’. טיוטה נוספת הייתה בבוקר יום החתימה בשעה 10:45, כשהחתימה הייתה
אחר הצהריים.
64.3.
כן עולה מהעדויות ומעיון בהסכם ההלוואה עצמו, שבמועד החתימה בשל דרישת הנתבעים התווספו המילים “למען הסר ספק לאחר הפעלת “ההורות המאזנות בצוואת ההורים תחשב ההלוואה כמסולקת לכל דבר”. ומכאן שהחתימה לא הייתה ייבחטף” כטענת הנתבעת 1.
64.4.
עוה”ד מירה דרור העידה בחקירתה הנגדית, עמי 48 שורות 21-31 לפרוטוקול מיום 147.19.:
חשוב מאד לדעת שהסכם ההלוואה וגם הסכם המכר משהו שנחתם בתוך שבוע ימים של מו”מ, הסכם ההלוואה הוא חלק ממנו. באותם יומיים יש שינויים בהסכם ההלוואה בטיוטות שצורפו על ידי הנתבעים לבין הטיוטה שהודפסה לבין הטיוטה השלישית שנחתמה. השינויים האלה מקורם בבני הזוג ויותר מזה, אני לא הייתי מתקדמת, מטריחה את ההורים לצורך העניין אילולא ידעתי בצורה חד משמעית וברורה שגם בן הזוג עי וגם מי מבינים את ההסכם , מבינים שמדובר בהסכם הלוואה, מבינים על מה הם חותמים משום שההנחיה של ההורים, ההורים באו באותו יום עם צ’ק בנקאי של 500 אלף ₪ היה ברור שההורים לא יתנו את השיק הזה למוכרים אלמלא הסכם
31 32
11 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
ההלוואה. ולפיכך, חזקה עלי שבדקתי בעצמי שהסכם ההלוואה המתוקן מקובל על הלווים”.
64.5.
יש להדגיש שהסכם ההלוואה הינו הסכם פשוט, ברור והגיוני, בו הלוו התובעים סכום משמעותי לנתבעים, אשר עדיין לא מסדו את יחסיהם ועל כן צוין בצורה ברורה ביותר מה יהא במקרה של פירוד בין הנתבעים ונכתב בבירור שהיא עליהם להשיב את ההלוואה שקיבלו.
64.6.
התובע 2 העיד שבשל מחיר הדירה הגבוה הוצרכו התובעים לתת הלוואה בסכום גדול של 900,000 ₪ ייכשאף אחד מילדיהם לא קיבל כאלה סכומיםיי.
64.7.
כן העיד התובע 2 שהיו אלה כספי חסכונות שלו ושל אשתו וכי לא הסכימו להעביר סכום כה גבוה אלא רק כנגד חתימה על הסכם הלוואה, בו יהיו בטוחים בהשבת הכספים שהלוו.
64.8.
עדויות אלה היו אמינות בעיני כשהנתבעת מנגד לא הצליחה להוכיח שחתימתה על הסכם ההלוואה, בהערת האזהרה ושטר המשכון נעשו מתוך ייטעותיי או ייהטעייהיי או ייעושקיי, בה נוצלה מצוקה כלשהי שלה על ידי
התובעים.
64.9.
איפכא מסתברא הוכח שהנתבעים בחרו בדירת יוקרה שעה שלא היה להם סכום ראשוני כלשהו משל עצמם כדי לשלם עבורה.
64.10. כן הוכח שתנאי הסכם ההלוואה היו הגיוניים, סבירים ומוצדקים
כשהנתבעת 1 הבינה היטב את האמור בהסכם ההלוואה ובסעיף 45. להסכם
בפרט.
12 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
7. סיכום
71. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:
71.1.
אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2 להחזיר לתובעים את הסך של 900,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד חתימת הסכם ההלוואה ועד למועד התשלום בפועל.
71.2.
לעניין הוצאות המשפט ושכר טרחת עו”ד עמדו התובעים עוד בכתב תביעתם על חיוב הנתבעת 1 בהוצאות לדוגמא תוך שימוש בתקנה 215 לתקנות סדר הדין האזרחי כשטענתם שהתביעה מלכתחילה הייתה ללא בסיס וכי “במקרה דנן מתחה הנתבעת לחינם החזר הלוואה ברור ופשוט למשך שלמעלה משנתיים תוך פגיעה ברורה בתובעים”.
71.3.
בנסיבות דנא, איני הולכת עם הנתבעת 1 לפי מידת הדין. אני מחייבת את הנתבעת 1, לפנים משורת הדין, בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך של
.₪ 20,000
71.4.
העתק מפסק הדין יישלח לצדדים והתיק ייסגר.
71.5.
פסהייד מותר לפרסום בהשמטת הפרטים המזהים של הצדדים.
ניתן היום, כ”ט אייר תש”פ, 23 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
אסתר ז’יטניצקי רקובר, שופטת
13 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
32. טענות הנתבעת 1
32.1.
הנתבעת 1 טענתה שהסכום הנייל ניתן להם במתנה על ידי התובעים וכי הסכם ההלוואה שנחתם היה הסכם למראית עין בלבד.
32.2.
כן טוענת הנתבעת 1 שהוחתמה בחטף ובמרמה וכי יש לבטל את הסכם ההלוואה מכוח טעות, הטעייה ועושק.
32.3.
עוד טוענת הנתבעת 1 שהסכום של 900,000 ₪ הינם כספים השייכים לנתבע 2 ואינם של התובעים.
4. המחלוקת העובדתית
41. התובעים טענתם שהסכום של 900,000 ₪ ניתן כהלוואה ולראיה הסכם ההלוואה שנחתם, בקשה לרישום הערת אזהרה על איסור דיספוזיציה ללא הסכמת התובעים מראש ובכתב ושטר המשכנתא שנחתמו על ידי התובעים והנתבעים.
42. הנתבעת 1 טוענת מנגד שהסכום הנייל ניתן להם במתנה על ידי התובעים, כן טוענת הנתבעת 1 שהסכום הנייל הינו מכספי הנתבע 2.
43. עוד טוענת הנתבעת 1 שיש לבטל את הסכם ההלוואה מכוח מספר עילות ביטול והן : הסכם למראית עין, טעות והטעייה ועושק.
44. ראוי לציין שלא ניתן לטעון טענות עובדתיות, הסותרות זו את זו, כגון שהסכום ניתן כמתנה ומאידך שהסכום הנייל שייך לנתבע 2, כשיודגש כבר עתה ששתי טענות אלו לא הוכחו, כפי שיובהר בהמשך פסק הדין.
45. עוד יצוין שהנתבעת 1 הוסיפה וטענה שיש לבטל את הסכם ההלוואה מכוח מספר עילות ביטול אך לא הגישה כל תביעה לביטול הסכם ההלוואה עליו חתמה ולמעלה מן הצורך יאמר כבר עתה שהנתבעת 1 לא הוכיחה ולו בראשית ראיה אף אחת מעילות הביטול להן טענה.
46. המחלוקת הראשונה הינה האם הכספים הינם כספי הלוואה או כספי מתנה.
3 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
5. המצב המשפטי
51. ההלכה המשפטית הינה שכאשר מוגשת תביעה להשבת כספים שניתנו לנתבע
והנתבע טוען שכספים אלו ניתנו לו במתנה קיימת חזקה כנגד טענת המתנה, כשעל הנתבע מוטל הנטל לסתור חזקה זו.
52. חזקה זו מתהפכת שעה שעסקינן במתן כספים בין בני משפחה קרובים שם ההנחה היא שכספים שמעבירים הורים לבנם או בתם מועברים במתנה.
53. בתמייש (ראשלייצ 7630/06) ציין כב’ השופט י. כהן כי:
ניסיון החיים מלמד כי הורים נוהגים להעניק לצאצאיהם מתנות כספיות ואחרות. משנישאים הילדים ומקימים משפחה משלהם, הופך בדרך כלל אף בן זוגם (ובעיקר לאחר שנולדו לזוג הצעיר ילדים משותפים) לחלק מהמארג המשפחתי החוסה “תחת כנפיהם” של ההורים והנתמך בסיועם. הנתינה לצאצא או לבן זוגו, במקרים שבהם חיים בני הזוג חיי שיתוף ועושים שימוש משותף בכספים המגיעים אליהם מכל מקור, הינה אזי נתינה משותפת לשני בני הזוג. בהתבסס על הגיון הדברים וניסיון החיים, נתינה שכזו לצאצאים ולבני זוגם תסווג כמתנה, אלא אם כן יוכח מפורשות כי הנתינה ניתנה בגדר הלוואה או
כנגד תמורה מוגדרת”.
54. פסיקת בית המשפט העליון החילה את הייחזקה ההפוכהיי על קירבה משפחתית ראשונה, כגון יחסי אב וילדיו ובני זוגם (ראו הפסיקה כדלהלן: עייא 180/51, גולדקורן ני ויסוצקי, פייד ח 262,265 (1951); ועוד.
:
55. כדרכן של חזקות שנקבעו בפסיקה, הן ניתנות לסתירה. כלומר ההנחה הבסיסית היא שכספים שהעבירו הורים לילדיהם ייחשבו למתנה, אלא אם כן יוכיח הצד הנותן את הכספים שמדובר היה בהלוואה שעל בני הזוג להשיב להורי מי מהם.
4 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
56. נטל ההוכחה שהמדובר בהלוואה הוא על הטוען לכך. כשדרכי ההוכחה; מתן הלוואה בין קרובים ניתן להוכחה בכל אמצעי הראיה הקיימים, בדיוק כשם שניתן להוכחה בין צדדים זרים, ואין כל דבר חקיקה או דין ההופכים את ייהמסמך בכתביי לגבי הלוואה בין קרובי משפחה למסמך קונסטיטוטיבי שבלעדיו אין.
6. העובדות דנא
61. כביסוס לטענת התובעים שהכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה הציגו התובעים את הסכם ההלוואה עליו חתומים התובעים והנתבעים אותו ערכה עו”ד מירה דרור ואף הייתה עדה לחתימת הסכם ההלוואה על ידי הצדדים.
62. להלן עיקרי הסעיפים בהסכם ההלוואה שנחתם ביום 294.15. בין התובעים לנתבעים:
הסכם הלוואה
שנערך ונחתם ביום 294.15.
בין:
1. ע’ ג’ הנושאת ת.ז. מסי
2. ח’ ג’ הנושא ת.ז.
לבין:
1. ע’ מ’ ג’ הנושא ת.ז.
2. מ’ ש’ ג’ הנושאת ת.ז.
(ההורים ובני הזוג יחדיו להלן: “הצדדים”)
הואיל: ובני הזוג חתמו על חוזה לרכישת דירה ברחוב
ב הידועה כחלקה בגוש ., להלן:
“הדירה”, תמורת 2,600,000 ₪; והואיל: ולצורך רכישת הדירה ייטלו בני הזוג הלוואת משכנתא
מבנק למשכנתאות בסך של 1,800,000 ₪, להלן:
“המשכנתא” ו- “הבנק הממשכן” בהתאמה); והואיל: ולצורך תשלום יתרת התמורה עבור הדירה ומימון
הוצאות נלוות לרכישתה (כגון: שיפוצים, מס רכישה),
5 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
שכר טרחת עו”ד וכיוצ”ב), יתנו ההורים לבני הזוג הלוואה על סך של 900,000 ₪ (תשע מאות אלף ₪, להלן:
ההלוואה”. והואיל: וברצון ההורים ובני הזוג להסדיר את היחסים ביניהם
בכל הנוגע להלוואה;
לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן
1. 2.
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לאור יחסי האמון המוחלטים שבין ההורים ובני הזוג, מוסכם ביניהם למלא את הוראותיו של הסכם זה בתום לב, ולהיענות זה לצרכיהם של זה בדרך הטובה ביותר
האפשרית.
3. 4.
בני הזוג יחזירו את ההלוואה להורים בתשלומים ובמועדים, כפי שהוסכם בינם לבין ההורים מדי פעם בפעם. בגין החזר של כל חלק מההלוואות על ידי בני הזוג להורים, יתנו ההורים לבני הזוג אישור בכתב על קבלת אותו תשלום. אישור מקורי זה של ההורים יוצמד להעתק הסכם זה שבידי בני הזוג, וישמש כהוכחה לביצוע אותו תשלום על ידם. על אף האמור בסעיף 3 לעיל, מתחייבים בני הזוג להחזיר להורים את יתרת סכום ההלוואה, אשר טרם נפרעה עד קרית המקרים המפורטים להלן בסעיף זה, בהצמדה למדד כמפורט בסעיף 5 להלן:
אם ההורים יהיו זקוקים להחזר ההלוואה לצרכיהם האישיים… אם מסיבה כלשהיא בני הזוג לא יתגוררו בדירה… אם בני הזוג ימכרו את זכויותיהם בדירה… אם בני הזוג לא ישלמו תשלום כלשהו של המשכנתא לבנק הממשכן. .. היה ודרכם המשותפת של בני הזוג תעלה חלילה על שרטון, הם יחזירו להורים את מלוא סכום ההלוואה, בתוך שלושה חודשים ממועד
41. 42.
43. 44.
45. 6 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
פנייתם של ההורים אליהם בעניין זה, ולא יאוחר ממועד פרידה/גירושין בפועל. (הדגשה
שלי א.ז.ר.). כספי ההלוואה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הכללי כאשר המדד הבסיסי הינו המדד הידוע במועד
5. חתימת הסכם זה.
6. 7.
בני הזוג מתחייבים בזאת שלא להעביר את הזכויות בדירה ולא לשעבד או למשכן אותן במשכנתא נוספת, באופן מלא או חלקי בתמורה או ללא תמורה, לצד ג’ כלשהו – ללא הסכמת ההורים בכתב ומראש. אם חלילה ילך אחד מן ההורים לעולמו, בטרם יחזירו בני הזוג להורים את מלוא ההלוואה, ימשיכו בני הזוג להחזיר את כל יתרת ההלוואה, להורה שיהיה בחיים. אם חלילה ילכו שני ההורים לעולמם, בטרם יחזירו להם בני הזוג את מלוא ההלוואה, אזי יחזירו בני הזוג את יתרת ההלוואה (ו/או את חלקה בלבד), ליורשיהם החוקיים של ההורים, בהתאם להוראות המאזנותיי
אשר בצוואת ההורים.
8. למען הסר ספק, לאחר הפעלת “ההוראות המאזנותיי בצוואת ההורים, תחשב ההלוואה כמסולקת לכל דבר ועניין. אם חלילה ילך אחד מבני הזוג לעולמו, בטרם יפרעו בני הזוג את מלוא סכום ההלוואה להורים, אזי בן הזוג השני, ביחד עם יורשיו החוקיים של בן הזוג שנפטר, יחזירו במקום הנפטר את יתרת ההלוואה להורים…”.
להבטחת פירעון ההלוואה וקיום התחייבויותיהם של בני הזוג בהתאם להוראות הסכם זה, יהיו ההורים רשאים לרשום במועד שבו הדבר יהיה אפשרי, הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, להלן: “הערת האזהרה”, וכן משכון בספרי רשם המשכונות, להלן: “המשכון’.
7 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
63. טענת הנתבעת 1 שההסכם ההלוואה הינו הסכם למראית עין בלבד וכי הסכום ניתן
כמתנה
63.1.
הנתבעת 1 טענתה שהנתבע 2 אמר לה שבכוונת התובעים לתת להם את הכסף לרכישת הדירה כמתנה, ולא יצטרכו להחזירה וכי דרשו שהנתבעים יחתמו על הסכם ההלוואה רק לצורך התחשבנות משפחתית בין התובעים לאחיו של הנתבע 2.
63.2.
הנתבעת 1 מבססת את טענתה על האמור בסעיף 7 להסכם ההלוואה, הקובע:
“אם חלילה ילך אחד מן ההורים לעולמו, בטרם יחזירו בני הזוג להורים את מלוא ההלוואה, ימשיכו בני הזוג להחזיר את כל יתרת ההלוואה, להורה שיהיה בחיים. אם חלילה ילכו שני ההורים לעולמם, בטרם יחזירו להם בני הזוג את מלוא ההלוואה, אזי יחזירו בני הזוג את יתרת ההלוואה (ו/או את חלקה בלבד), ליורשיהם החוקיים של ההורים, בהתאם להוראות המאזנותיי
אשר בצוואת ההורים.
למען הסר ספק, לאחר הפעלת “ההוראות המאזנותיי בצוואת ההורים, תחשב ההלוואה כמסולקת לכל דבר ועניין”. (הדגשה שלי א.ז.ר.).
63.3.
הנתבעת 1 טוענת שעל פי סעיף 7 סיפא להסכם ההלוואה לאחר קיום ייההוראות המאזנותיי הכתובות בצוואות ייתחשב ההלוואה כמסולקתיי, דהיינו לא יהא על התובעים להחזירה.
63.4.
הסכם ההלוואה מתייחס למספר מצבים:
האחד – המצבים המפורטים בסעיפים 54.1.-4 לסעיף 4, בהם על
הנתבעים להחזיר את ההלוואה. השני – במידה ואחד מהתובעים הולך לעולמו. השלישי – במידה ושני התובעים הולכים לעולמם. הרביעי – במידה ואחד מהנתבעים או שני הנתבעים הולכים לעולמם.
8 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
63.5.
סעיף 7 להסכם ההלוואה עליו מתבססת הנתבעת 1 מתייחס למצב בו שני התובעים הלכו לעולמם קודם החזרת ההלוואה, כשבמצב זה קובע הסכם ההלוואה שהנתבע 2 ואחיו יבצעו את ייההוראות המאזנותיי הכתובות בצוואות התובעים ורק לאחר ביצוע האיזונים תחשב ההלוואה כמסולקת.
63.6.
דהיינו על פי סעיף 7 החזר ההלוואה נעשה על ידי ביצוע ייההוראות המאזנותיי, כשסעיף זה רק מחזק את טענת התובעים שכסף זה ניתן כהלוואה, שיש להתחשב בו בביצוע ההוראות המאזנות.
63.7.
זאת ועוד, סעיף 45. וסעיף 7 להסכם מתייחסים כל אחד למצבים שונים לגמרי. המצב המפורט בסעיף 7 הינו מצב בו שני התובעים אינם בחיים והצדדים עדין בני זוג. המצב דנא הינו המצב, המפורט בסעיף 45. להסכם ההלוואה, המתייחס לפירוד בין הנתבעים. במקרה זה קובע סעיף 45. שעל הנתבעים להחזיר את ההלוואה לא יאוחר ממועד הפרידה או הגירושין.
63.8.
סעיף 45. הוא סעיף הגיוני וברור, שאינו דורש כל הבהרה, הקובע שהיה ודרכם המשותפת של בני הזוג תעלה חלילה על שרטון, הם יחזירו להורים את מלוא סכום ההלוואה, תוך שלושה חודשים ממועד פנייתם של ההורים אליהם בעניין זה ולא יאוחר ממועד פרידה/גירושין בפועל.
63.9.
סעיף 7 להסכם ההלוואה אינו גורע מתוקפו של האמור בסעיף 45. להסכם ההלוואה, כשכל סעיף מתייחס למצב שונה.
63.10. מעיון בהסכם ההלוואה מתחילתו ועד סופו ומכותרתו עולה בבירור
שעסקינן בהלוואה ולא במתנה.
63.11.
זאת ועוד אם עסקינן במתנה לא היה נכתב בהסכם ההלוואה שעל הנתבעים להחזיר את סכום ההלוואה, כשהיא צמודה למדד.
63.12.
ואם לא די בכך, בנוסף לעובדה שהתובעים והנתבעים חתמו על הסכם ההלוואה חתמו הצדדים גם על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת התובעים ועל רישום משכנתא לטובתם, מסמכים המעידים שהתובעים רצו להבטיח את החזרת ההלוואה.
9 מתוך 13
אי
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 52490-02-18 ג’ נ’ ש’ ואח’
לפני כבוד השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
63.13. הנתבעת 1 לא הביאה מנגד כל ראיה שכוונת התובעים הייתה לתת את
הסכום הנייל כמתנה וטענתה שהנתבע 2 אמר לה ייקנינו לך ביתיי אין בכוחן של מילים אלו לסתור את כל המסמכים עליהם חתומה הנתבעת 1.
63.14. הוכח אפוא שהמדובר בהסכם הלוואה והטענה שהסכם ההלוואה הינו
ייהסכם למראית עין” אין לה על מה שתסמוך.
63.15. חוזה למראית עין משמעותו שהצדדים מצהירים כלפי חוץ על הסדר מסוים,
כשכוונתם האמיתית שונה בתכלית, כשבנסיבות דנא לא הביאה הנתבעת 1 ולא בדל ראיה לכך שההסכם לא שיקף את רצונם האמיתי של הצדדים.
63.16. חתימת הצדדים על המסמכים הנלווים והם בקשה לרישום הערת אזהרה
ושטר משכון לטובת התובעים מלמדים על רצינות ואמיתות הסכם ההלוואה.
64. טענת הנתבעת 1 שהוחתמה בחטף וכי הסכם ההלוואה בטל מכוח טעות, הטעייה
ועושק
64.1.
מהעדויות עלה שהנתבעת 1 חתמה על הסכם ההלוואה ביום 294.15. במשרדה של עו”ד מירה דרור, אשר העידה שהקריאה והסבירה לצדדים את ההסכם וזו עדותה של עו”ד מירה דרור בחקירתה הנגדית בביהמייש ביום 147.19., שורות 1-8 :
“אני כן זוכרת ששוחחתי עם ע’ואני זוכרת שליבנו את ההערות ואני זוכרת שחלק מההערות שהוכנסו נאמר לי על ידי עי שהרגישות שנובעת לגביהן היא רגישות בת זוגו. דבר שלישי אחרון, החשוב ביותר, שנוגע להערה בכתב ידי שהוספה בנוסח הסופי; הייתה פגישה שערכה זמן ככל שערכה ואני מניחה שלא פחות משעה, בחלקה ערכתי אותה עם בני הזוג לבד ולחלקה הצטרפו ההורים. בפגישה הזאת אין אפילו ספק ספיקה קטן ביותר שיכול להיות שמי הבינה כל משפט וכל סעיף בהסכם ההלוואה הברור, הקצר והפשוט שעמד לפניה. הייתי שם עבורם, הסברתי כל דבר כולל
10 מתוך 13
