פי.אס.די.אס. יזמות נגד אלקטרה מוצרי צריכה

בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19
בבית-המשפט המחוזי בחיפה בפני כבוד השופט גדעון גינת, שופט עמית

תיק אזרחי 68160 – 05 – 19
התובעות:
1. פי.אס.די.אס יזמות בע”מ 2. קיי.אס.פי בע”מ
נגד
הנתבעת:
אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ

כתב תביעה ובקשה למתן צו מניעה זמני, שניהם מיום 29 . 05 . 2019
בשם התובעות: עו”ד אסף רון בשם הנתבעת: עוה”ד אסף שטרן ו-אוהד דונגי

פסק דין העובדות 1. פי.אס.די.אס יזמות בעיימ [התובעת 1] הינה חברה ישראלית פרטית העוסקת ביבוא 6 וממכר של מגוון מוצרים, לרבות מחשבים ואביזריהם הנלווים. בין השאר משמשת התובעת 1 כייבואנית הרשמית של RAZER GMBA ו-STEEL SERIES [היצרנים]. קיי.אס.פי בעיימ [התובעת 2 הינה הבעלים של אתר האינטרנט של קבוצת חברות KSP [אתר התובעת), המשמש כאתר תדמית וסחר אלקטרוני. התובעת 2 מפרסמת, 10 בין השאר, גם את המוצרים המיובאים על-ידי התובעת 1, ובאישורה. במסגרת פרסום 11 מוצרי היצרנים באתר התובעת, תרגמו התובעות את הוראות היצרן שלהם התרגומים] (ס’ 3 4, 6 10, 15 לכתב התביעה; ס’ 2 3, 5 8, 12 לתצהיר עידן 13 נזיר, מנהל הפיתוח בתובעת 2 [התצהיר]; פטי מיום 11 . 7 . 19 , עמ’ 1, שוי 13 15 [פט’]; 14 ס’ 3 לכתב ההגנה).
12
45
1 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19
(ג) אני מחייב, את הנתבעת לשלם לתובעות, ביחד, את הוצאות המשפט (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפירעון המלא, וכן, בנוסף, שכייט עוייד בסך 11000 (אחד עשר אלף)₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לפירעון המלא בפועל. בקביעת הוצאות המשפט לקחתי בחשבון את הדרך הדיונית היעילה בה נוהל ההליך מכוח הסכמת עורכי-הדין.
1 2 3 4

(ד) ארכה לתשלום החיובים הכספיים עד יום 7 . 11 . 2019 .
ניתן היום, י”א תשרי תשייפ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים. פסהייד דוור לעורכי-הדין באמצעות נט המשפט בסמוך לחתימתו.
חתימה
11 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19

להפסיק לאלתר את השימוש בתכנים הלקוחים מאתר התובעת ולהסיר את ההפניה אליו. התובעות מבקשות פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100 , 000 ₪ לכל הפרה, מכוח ס’ 56 לחוק. התובעות הביאו, לטענתן, ראיות ל-15 הפרות זכות יוצרים – 6 הפרות באתר ישקם אלקטריק’ ו-9 הפרות באתר מחסני חשמלי – ועל כן תביעתן מסתכמת ב- 1 , 500 , 000 ₪. בשל שיקולים הנוגעים לתשלום אגרה, העמידו התובעות את הפיצוי המבוקש על סך 500 , 000 ₪ (ס’ 62 68 לכתב התביעה). בנוסף, לשם אומדן כלל נזקיהן מבקשות התובעות מבית המשפט סעד של מתן חשבונות, מכוח ס’ 57 לחוק (ס’ 69 73 לכתב התביעה).
1 2 3 4 5 6 7
טענות הנתבעת

7. לדברי הנתבעת, מרבית המידע שהועתק מאתר התובעת לאתרי הנתבעת כולל עובדות ונתונים שאין לגביהם זכויות יוצרים, בהתאם לס’ 5 לחוק (ס’ 4, 15 . 4 לכתב ההגנה). בשוק החשמל מקובל, לטענת הנתבעת, לעשות שימוש במידע המצוי בידי היבואן, כדי למנוע הטעיית לקוחות (ס’ 15 . 3 , 18 לכתב ההגנה; פט’, עמ’ 5, שו’ 15-
14
.(18
8. לדברי הנתבעת, גם אם נניח, כי לתובעות בעלות על זכות היוצרים בתרגומים, אין הן זכאיות לפיצוי ללא הוכחת נזק בעבור כל הפרה בנפרד, זאת מכוח ס’ 56(ג) לחוק, הקובע כי יילעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת”י (ס’ 15 . 6 , 24 לכתב ההגנה).
16 17 18
דיון והכרעה
21

9. . בדיון בעייף בבית-המשפט מיום 11 . 7 . 19 הודיעו עורכי-הדין של כל בעלי-הדין לבית-המשפט כדלקמן:
22
73
24
“כל עורכי הדין: מוסכם בינינו, תוך שמירה על כל טענות הצדדים, כי באי כוח בעלי הדין יסכמו עכשיו את טענותיהם בעל-פה, בהליך העיקרי, כאשר כל אחד מעורכי הדין יוכל להסתמך על התיעוד הכתוב שהוגש עד עתה לתיק בית המשפט. מוסכם שיינתן, תוך שמירה על טענות הצדדים, סעד של צו מניעה קבוע בהליך העיקרי.” פסק-הדין הנוכחי ניתן, איפא, על בסיס הההסכמה הדיונית דלעיל.
25 26
27
28
3 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת”א 68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19

הינם יצירה נגזרתי (ס’ 11(6) לחוק), המוגדרת כ’עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבודי (ס’ 16 לחוק). היצירה הנגזרת – שנוצרה כאמור באישור היצרנים – הינה יצירה מקורית העומדת ברשות עצמה, ועל כן מוקנית לתובעת 1 זכות יוצרים לגביה (ס’ 11(6) לחוק; וראו גם גרינמן, כרך א’, בעמי 208 212, 315 317 ; שם, כרך ב’, בעמ’ 518).
1 2 3 4
6

14. גם אם התובעות השתמשו לצורכי התרגום במידע שנלקח מיצרני המוצר או מגורמים אחרים (כטענת הנתבעת בס’ 15 . 1 לכתב ההגנה) אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניינינו: כפי שנקבע בפסיקה יהעובדה כי ייאבני הבניין”, שהיו החומר שביד היוצר במלאכתו, הן נחלת הכלל, אין לה ולא כלום לשאלה אם קמה לו זכות יוצרים ביצירתו (עייא 2790 / 93 Eisenman נ’ קימרון, פייד נד(3) 817, פסקה 10 ( 30 . 08 . 00 ) [עניין קימרון). כך במקרה בו נעשה שימוש – אם אכן נעשה – במידע שמקורו בגורמים אחרים’ (שטיבם עלום), וכל שכן במקרה, כגון זה שלפנינו, בו חלק משמעותי מתוכן אתר התובעת, נלקח מהיצרנים, ותורגם באישורם.
8 9 10 11 12
14 15 16
18
15. בהינתן כי לתובעות זכות יוצרים בתרגומים – כמו גם בתכנים המקוריים – הכלולים באתר התובעת, יש לברר האם הופרה זכותן. בס’ 11 לחוק נקבע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן. בין הפעולות המנויות שם היא העתקה (ס’ 11(1)), המוגדרת כ’עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית’ (ס’ 12), לרבות יאחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחרי (ס’ 12(1)). ברי אפוא, כי גם העתקת תכניו של אתר אינטרנט תיחשב יהעתקה’. במקרה דנן אין מדובר בהעתקה במובנה הרווח אלא בהפניה אוטומטית לאתר התובעת (סעיף 19 לכתב התביעה). הדעת נותנת, כי אין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה כמות שהיאי לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב (גם אם אין מדובר בהפניה לאתר עצמו אלא לתכניו). העתקה עולה לכדי הפרת זכות יוצרים כשהיא נעשית ללא רשות בעל הזכות (שם, ס’ 47(א)).
19 20
21
22
23
25

16. האם אכן בוצעה העתקה, למצער יבחלק מהותיי מתכני אתר התובעת: חלק מהותיי יכול שיהיה זעיר כמותית, כל עוד ניתן לראות בו עיקר מעיקריה של היצירה (ע”א 10242 / 08 רבקה מוצפי נ’ רחל קבלי, פסקאות 94 96 (פורסם בנבו, 10 . 10 . 2012 ) [עניין מוצפי]; גרינמן, כרך ב, בעמי 626 630). אין ספק, כי אתרי הנתבעת כוללים בתוכם חלק מהותיי מאתר התובעת: אתרי הנתבעת (למצער אותם
28 29
5 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת”א 68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19
4 5

שרותי מחשב להנדסה (1987) נ’ חשב היחידה הבין-קיבוצית לשירותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית, פייד נא(5) 337, פסקאות 14 16 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן, השופטים ד’ ביניש ו-י’ טירקל עמה ( 10 . 12 . 97 )). בענייננו כל דף מהדפים המועתקים הוקדש למוצר אחר. בכל אחד מהדפים המועתקים הושקע מאמץ הניצב בפני עצמו, ללא תלות בדפים אחרים המצויים באתר התובעת. בס’ 56(ג) לחוק נאמר: יילעניין סעיף זה (פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק) יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת’. דומה כי במקרה שלפנינו ספק אם מדובר ב’מסכת אחתי של מעשי הפרה, שכן כל הפנייה מאתרי הנתבעת לאתר התובעת נוצר באקט מפר עצמאי, שאין להשוותו, לשם דוגמא, להעתקת טקסטים נפרדים במשיכת קולמוס אחת, או לביצוע רציף של מספר שירים (וראו גם: גרינמן, כרך ב, בעמ’ 785784). עם זאת, אני סבור, כי בענייננו ראוי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק (ראו להלן) מכוח סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תוך התחשבות בכלל נסיבות העניין כפי שהובאו בפני בית- המשפט, ללא חישוב מדויק של מספר ההפרות הנטענות, כאשר נלקחת בחשבון העובדה שההעתקה נעשתה למעשה בדרך של הפנייה נסתרת לאתר התובעת (סעיף 19 לכתב התביעה), ובשים לב למשך הזמן הקצר יחסית של ההפרות ולהפסקתן למעשה בסמוך לתחילת ההליך המשפטי.
8 9 10 11 12
13
14
S
16
17

19. התובעות טענו גם להפרת זכותן המוסרית (ס’ 45 46 לכתב התביעה). טענה זו נדחית. יפים לכאן דברים שכתבתי במקום אחר:
18
19
21
22
23

ייהזכות המוסרית נועדה להגן על אישיותו של היוצר כפי שהיא מוצאת את ביטויה ביצירה. זו זכות אישית של יוצר היצירה, אשר מטבעה אינה ניתנת להעברה. לכן גם נקבע כי זכות זו ממשיכה לעמוד ליוצר גם מקום שהזכות החומרית עברה לאחר […]. בהעדר הוראה דומה בדין הקודם, הרי שחרף אופיה האישי של הזכות המוסרית, היו בתי משפט שלום ומחוזיים, אשר ייחסו אותה לתאגיד מקום בו הוא היה הבעלים הראשון של זכות היוצרים (גרינמן, כרך ב, בעמ’ 839, ופסקי הדין המאוזכרים בהעייש 90). פסיקה זו אינה מקובלת עליי. זכות שמקורה בהכרה, שיצירה משקפת את אישיותו של היוצר, אינה מתיישבת עם אופיו וטבעו של גוף, שהינו חבר בני אדםיי (תייא חיי 1097 / 07 אביטל קסטנר נ’ ליאת יפרח ואח’; תייא חיי 1165 / 07 יידפוס
24
26
27
28
7 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת”א 68160 – 05 – 19 פי.אס.די.אס. יזמות נ’ אלקטרה מוצרי צריכה
10 . 10 . 19

מצב חקיקתי כזה עשוי ללמד כי המחוקק הביע את עמדתו כי התעשרות הזוכה במצב כזה היא יעל פי זכות שבדין’ יי (עייא 3425 / 17 Societe des Produits Nestle נ’ אספרסו קלאב, פסקה 39 לפסק-דינו של השופט נ’ הנדל, השופטים נ’ סולברג, ג’ קרא עמו (פורסם בנבו, 7 . 8 . 19 )). פסיקתו זו של בית המשפט הולמת היטב את לשון סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר לפיהם ייהוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות
1 2 3
א
לענין הנדון”.

U O תCo N
ו 8
9
13
14

22. עוד טוענות התובעות להפרת חובה חקוקה מכוח ס’ 63 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] (ס’ 61 לכתב התביעה). טענה זו תידחה אף היא, שכן הסעד הכספי הנטען על ידי התובעות הינו פיצוי ללא הוכחת נזק. מכיוון שהנזק הוא מיסודות העוולה הנזכרת, ולא היה ביד התובעות להוכיחו, הרי שממילא לא מולאו התנאים לקיום העוולה. הגדרת הינזקי שבסעיף 2 לפקודת הנזיקין, קובעת: יאבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלהי. לאור הגדרה זו נראה, כי אין לפרש את רכיב הנזק שבעוולת הפרת חובה חקוקה כמתייחס לפגיעה בזכות בעלמא. עצם הפגיעה בזכות היוצרים איננו ינזקי העולה לכדי עוולת הפרת חובה חקוקה (ראו: עדה בר-שירה ו-דפנה לוינסון-זמיר דיני נזיקין: העוולות השונות – הפרת חובה חקוקה 5957 (ג’ טדסקי עורך, מהדורה שניה, 1989)). זאת ועוד: לאור העובדה כי מצויות כמה שיטות בסוגיית תכליות דיני זכות היוצרים, ספק אם ניתן להחיל עוולה זו במקרה שלפנינו. לדעת אלו הגורסים, כי הרציונל המרכזי הניצב בתשתית הדינים הללו היא תכלית חברתית – כלומר היותם אמצעי המסדיר את ייצור הטובין הציבוריים – לא ניתן יהיה להחיל את עוולת הפרת החובה החקוקה, שכן זו תוחל אך ורק במקרים בהם תעודת החובה החקוקה היא הגנתו של הפרט (ראו: גיא פסח ייזכות היוצרים בפסיקת בית-המשפט העליון – מגמות, שיקולים ומבט אל עבר יעידן המדעי ” עלי ספר ב’ 297 (2002); גרינמן, כרך א’, בעמי 5 13; ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות כרך ב’ 1212_1213, 1218 – 1217 (2012)).
15 16 17 18
23
25
23. בהסתמך על השיקולים דלעיל אני מקבל את תביעת התובעות בהתייחס להפרת זכות יוצרים בלבד.
24. יש לתת את הדעת במסגרת חישוב הפיצויים למשך ההפרה. התובעות טוענות, כי לאחר שנתגלתה להן ההפרה – שנמשכה לאורך תקופה לא ידועה – פנה נציג מטעמן אל הנתבעת בבקשה להסיר מאתרי הנתבעת את התכנים הלקוחים מאתר התובעת. לטענת
27 28 29
9 מתוך 11