לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
המבקשת
מרב בראי ע”י ב”כ עו”ד יוסי ויגדור
נגד
המשיבים
1. איתן אליהו פרנקפורט (החייב) 2. יניב אינסל, עוייד (הנאמן) 3. כונס הנכסים הרשמי תל אביב
החלטה
לפניי בקשת הגבי בראי, בת זוגו לשעבר של החייב (המבקשת), להורות על עיכוב חלוקת הדיבידנד לנושים עד לאחר הכרעה בטענות גרושתו של החייב, הגב’ נחום (הגרושה), כי היא בעלת מחצית מן הזכויות בנכס ברחוב הקוקיה 3 חולון (הנכס), הרשום במלואו עייש החייב.
קודם למתן צו הכינוס נערך בין החייב לבין המבקשת הסכם מכר מקרקעין, שלפיו רכשה המבקשת את זכויות החייב בנכס (הסכם המכר). להסכם המכר קדם עיקול שהוטל לטובת הגרושה ע”י בית הדין הרבני, עד לבירור המחלוקת הרכושית שבין החייב לגרושתו (העיקול).
הנאמן על נכסי החייב בהליך פשיטת הרגל הגיש כנגד המבקשת בקשה לביטול הסכם המכר בטענה להיותו הענקה פסולה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. בעקבות הבקשה הגיעו המבקשת והנאמן להסכם פשרה שניתן לו תוקף שיפוטי. בין היתר, נקבע בהסכם הפשרה, כי המבקשת תשלם לקופת הכינוס סך של 1 מיליון שיים (הבקשה לביטול הענקה ו- הסכם הפשרה, בהתאמה).

בהחלטה מיום 30 / 6 / 19 הוריתי על ביטול הליך פשיטת הרגל של החייב וקבעתי, כי המחלוקת בנוגע לזכויות הגרושה בנכס, תידון לפני בית המשפט המוסמך, שלא במסגרת הליך זה.
השאלה העיקרית המתעוררת כעת היא מהי התמורה המוסכמת, שמקבלת המבקשת לפי הסכם הפשרה כנגד הכספים ששילמה לקופת הכינוס. לטענת המבקשת, התשלום לקופת הכינוס הוא כנגד רכישת מלוא הזכויות בנכס. משכך, אם ייקבע שלגרושה זכויות בנכס, על קופת הכינוס יהיה להשיב לה את כספה או חלק ממנו ומכאן בקשתה לעיכוב חלוקת הדיבידנד עד לאחר ההכרעה בזכויות הגרושה. עמדת הנאמן והבנייר היא, כי אין כל קשר בין הדברים. התשלום לפי הסכם הפשרה בוצע כנגד הסרת טענות הנאמן לביטול הסכם המכר, כך שיתאפשר למבקשת לפעול לרישום הנכס על
1 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
דין. בתוך כך עליה להתמודד גם עם העיקול לטובת הגרושה, שלא בוטל במסגרת הסכם הפשרה או הליך הפשייר (זאת, כפי שנקבע בהחלטה קודמת, שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל אלא לפני הערכאה המוסמכת בהליך המתאים). להכרעה בסכסוך בעניין זכויות הגרושה בנכס אין, אפוא, השלכה על הכספים ששילמה המבקשת לקופת הכינוס, ששולמו כדי להסיר את טענות הנאמן. לפיכך, יש לדחות את הבקשה לעיכוב חלוקת הדיבידנד.
34.
כך עולה מהוראות הסכם הפשרה ומכלל נסיבות העניין. אפרט ואבאר הדברים.
35.
להלן, לנוחות הדיון, חלק מהוראות הסכם הפשרה :
“1. בקשת הנאמן למתן הוראות בדבר ביטול הענקת דירת החייב לידי הגב’ מירב בראי תתקבל ללא צו להוצאות. לנאמן תעמוד הזכות להגיש פסיקתא מתאימה בנסיבות העניין המורה על ביטול העברת הזכויות מהחייב לגבי בראי לכל דבר ועניין. הפסיקתא תוחזק בידי הנאמן כביטחון להסכם זה והערת אזהרה של הגב’ בראי בנכס תעמוד בעינה בכפוף להוראות הסכם זה (ההדגשות במקור – י’ ב’).
15. בחתימתה על הסכם זה מוותרת הגב’ בראי על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה ו/או זכות קיזוז ו/או עיכבון ו/או כל זכות אחרת ע”פ הדין כלפי הנושה המובטח ו/או כונס הנכסים ו/או הנאמן ו/או הכנ’יר.

16. קיימה גב’ בראי הוראות הסכם זה במלואו ובמועדן … לא יהיו לנאמן ולנושה המובטח [הבנק, בעל המשכנתא – יי בי] טענות כנגד גב’ בראי בעניין הסכם המכר שכרתה עם החייב איתן פרנקפורט וגב’ בראי תוכל להעביר את הזכויות בנכס על שמה בהתאם לדין. היה וגב’ בראי שילמה עד ליום 1 . 9 . 13 סך של 900 , 000 ₪, ידאג הנאמן להסרת העיקולים הרובצים לזכות הנושים בתיק פשיטת הרגל על מנת לאפשר לגב’ בראי להעביר את ההלוואה המובטחת במשכנתא על שמה. במקרה זה ועל מנת להבטיח את תשלום הסך של 100 , 000 ש”ח, תחתום הגב’ בראי על יפויי כוח בלתי חוזר לרישום הערת אזהרה לטובת הנאמן לאחר העברת הזכויות על שמה (ההדגשות שלי – יי ב’).”
36.
בסעיף 16 להסכם הפשרה נקבע, אפוא, כי אלה תוצאות הסכם הפשרה והתשלום על פיו :
– “הערת אזהרה של הגב’ בראי בנכס תעמוד בעינה בכפוף להוראות הסכם זהיי ; – “לא יהיו לנאמן … טענות כנגד גב’ בראי בעניין הסכם המכר שכרתה עם החייביי ; – הגבי בראי ייתוכל להעביר את הזכויות בנכס על שמה בהתאם לדיני ; – והנאמן ידאג יילהסרת העיקולים הרובצים לזכות הנושים בתיק פשיטת הרגליי.
11 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
הנכס לטובת גרושת החייב, ואף תוך ידיעה על טענותיה של הגרושה, הטוענת למחצית מן הזכויות בנכס. משכך ואילו סברה המבקשת כי הסכם הפשרה ממצה גם את זכויות הגרושה בקשר עם הנכס וסותם עליהן את הגולל, מצופה היה, כי הדבר ימצא ביטוי מפורש בהסכם הפשרה. יתר על כן, וכפי שידוע למבקשת, הגרושה לא הייתה צד לבקשה לביטול הענקה או להסכם הפשרה. ברי, כי לא ניתן גם לבטל את העיקול הרשום לזכותה במסגרת הסכם פשרה שגובש במסגרת הדיון בבקשה לביטול הענקה, גם אם ניתן להסכם פשרה זה תוקף שיפוטי, וזאת מבלי שתינתן לגרושה ההזדמנות להשמיע קולה. כידוע, ככלי פרשני, יש להעדיף את פרשנות ההסכם שעולה בקנה אחד עם הדין.
40.
העובדה שלא צוין בהסכם הפשרה כי מדובר במכר לפי סעיף 34א לחוק המכר או כל הוראה דומה אחרת המלמדת כי עם ביצוע התשלום לקופת הכינוס רכשה המבקשת את מלוא הזכויות בנכס הרשום עייש החייב אינה, אפוא, טעות או השמטה מקרית. הוראה כאמור נפקדה מהסכם הפשרה (ואף בהמשך הדרך, בפסיקתא ליישומו) בכוונת מכוון והיא תולדה של כוונת הצדדים, כפי שהיא עולה מלשון ההסכם ומכלל הנסיבות (ראו סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשלייג – 1973).
41.

ראוי להזכיר גם כאן את הספקות והטיעונים שהועלו ע”י הנאמן במסגרת הבקשה לביטול הענקה, בכל הקשור לתמורה ששילמה, כביכול, המבקשת, עבור הנכס. נטען כי מלכתחילה התמורה שנקבעה בהסכם בסך של 2 . 5 מיליון ש”ח פחותה משווי השוק של הנכס; כי בוצע ייתשלוס”י בסך של 1 . 9 מיליון שיים על דרך של קיזוז למול חובות קודמים של החייב למבקשת, שלא הוכחו ובכל מקרה תמורה קודמת אינה תמורה כנדרש לצורך העניין; וכי קיזוז או ויתור נוסף על תשלום היתרה בסך של 600 , 000 שייח, שנעשה בהמשך הדרך במסגרת הסכם פשרה בין החייב למבקשת בתיק התמייש – אף הוא אינו בבחינת תמורה נאותה על פי המבחנים המקובלים לצורך הבקשה לביטול הענקה. מעיון בפרוטוקול חקירות החייב והמבקשת במסגרת הבקשה לביטול הענקה (טרם הסכם הפשרה עם הנאמן) עולה, כי בלשון המעטה, עדותם לא הוסיפה בהירות ואמינות בסוגיית התמורה ששולמה עבור הנכס ולא עלה בידם לפוגג את העננה הכבדה שרבצה מעל עסקת המכר בעניין זה כמפורט בבקשת הנאמן. סביר להניח, כי על רקע זה בשלו התנאים להסכם הפשרה עם הנאמן, שעל פניו, יש בו היגיון כלכלי גם מנקודת מבטה של המבקשת. נראה כי המבקשת נטלה סיכון כי בסופו של דבר, יימצא שלגרושה זכויות בנכס. מכל מקום, לכל היותר, מדובר בטעות בכדאיות העסקה מבחינת המבקשת ואין כל מקום להתערב בהקצאת הסיכונים כפי שנעשתה ע”י הצדדים להסכם הפשרה. בתוך כך, אני דוחה את טענת המבקשת כאילו התשלום בסך של 1 מיליון שייח הוא בבחינת ייהשלמת התמורהיי לפי הסכם המכר, טענה שלא הוכחה כלל ואינה עולה בקנה אחד עם הראיות. אזכיר שוב,
13 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
ידעה על טענות הגרושה במועד החתימה על הסכם הפשרה עם הנאמן, שעליו חתמה ביולי
.2013
45.

אזכיר, כי העיקול לטובת הגרושה הוטל ביום 28 / 2 / 08 לפי צו בית הדין הרבני. הסכם המכר בין המבקשת לחייב הוא מדצמבר 2009 והסכם הפשרה הוא מיולי 2013.
46.
על מנת לסבר את האוזן ביחס לידיעת המבקשת אודות העיקול וטענות הגרושה (לכל הפחות) בטרם החתימה על הסכם הפשרה, אחזור ואפרוש להלן חלק מהדברים:

ראשית, העיקול לטובת הגרושה נרשם בלשכת רישום המקרקעין בטרם ההסכם וניתן וצריך היה לדעת עליו מעיון בנסח. יתר על כן, בסעיף 4 להסכם המכר מיום 21 / 12 / 09 הובהר, כי על הנכס הערות ועיקולים, כדלקמן: ייהמוכר [החייב] מצהיר כי הוא בעל מלוא זכויות החכירה והחזקה בדירה, וכי זכויותיו בדירה כפופות למשכנתא, להערות ולעיקולים למיניהם הרשומים על הדירה, בלשכת רישום המקרקעין חולון, כמפורט בנסח (להלן: ‘זכויות צד ג’). המוכר ימחק את זכויות צד ג’ מהנסח עד ליום 22 . 2 . 2010 .” כאמור, בספטמבר 2010 המבקשת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לאכיפת חוזה המכר, בטענה שהחייב הפר את ההסכם משלא הסיר את העיקולים כנדרש ומנע את השלמת המכר. במסגרת הליך זה הוגשה מטעם המבקשת והחייב ייהודעה על הסכם פשרה חלקי והסכמה דיוניתיי ובין היתר צוין שם, כי יידרוש זמן כדי לקיים הידברות עם גרושתו של הנתבע בטענה שמגיעות לה זכויות בדירה…” (סעיף 8(ב) להסכם) (תמ”ש – 2191 – 09 10, כתב התביעה והסכם הפשרה צורפו כנספחים 4 – 5 לבקשה לביטול הענקה מיום
.(4/11/12

שנית, כאמור, הנושה מוזגרשוילי הטיל עיקול מיום 10 / 2 / 2010 על זכויות החייב בנכס במסגרת ת”א (שלום – ת”א) 29453 – 11 – 09 . גם מחקירת המבקשת שם בנובמבר 2011 עולה, כי המבקשת הייתה מודעת לעיקול לטובת הגרושה ולטענותיה (למשל בעמ’ 58 ש’ -1 11, ש’ 22 – 26. ראו גם חקירת החייב). כאמור, אותו נושה הגיש כנגד המבקשת והחייב גם תובענה נוספת, הייפ (מחוזי – ת”א) 47270 – 02 – 12 לביטול הסכם המכר ולמחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת. החייב העיד שם ביחס לעיקול הרשום לטובת גרושתו : ייסכסוך עם גרושתי. הייתי אמור בהסכם המכר להסיר את העיקול שלה שהוטל בגירושין, היה לנו סיכום, היא חזרה בה מהסיכום, וזה הפך להיות עניין משפטי. בעקבות הסכסוך הזה עם גרושתי לא שילמתי את המשכנתא.” (פרוטוקול הדיון מיום 13 / 6 / 12 בעמי 17 ש’ 31 – 33 ).
15 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
50.

סעיף 34א לחוק המכר קובע כדלקמן : “נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי.יי
51.

כפי שנקבע בע”א 6894 / 15 זלצר נ’ אבירם, סעיף 34א לחוק המכר הוא מעין ייתקנת שוקיי במקרה של מכר בידי רשות. נקבע כי יי… גם ‘תקנת השוקי לפי סעיף 34א תלויה בתום ליבו של הרוכש, אף כי דרישה זו לא מופיעה במפורש בלשון הסעיף.. עקרון תום הלב חל מכוח הוראת סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג- 1973, הפורשת את מצודת תום הלב על המשפט האזרחי כולו בצורה נקודתית יותר, בשיטתנו המשפטית תקנות השוק, ביישומיהן השונים, דורשות ככלל תום לב ותמורה […] אין סיבה שמכירה על ידי רשות תסטה מכללים אלה…” (פסק דין מיום 7 / 9 / 17 . ראו ס’ 7 – 9 לפסק דינו של כב’ השופט הנדל). בית המשפט העליון חזר על הלכה זו גם בעייא 6107 / 13 עזבון המנוח שפיק מוחמד עות’מאן (ניתן ביום 4 / 2 / 18 ) וקבע: ייאכן, לא כל השאלות שסעיף זה מעורר הוכרעו עד תום בפסיקה … מכל מקום, אף מבלי להידרש להיקף תחולתו המדויק, די בכך שאומר כי סעיף זה אינו מגן על קונה שלא היה תם לב, במובן זה שידע על הפגם בזכויותיי (ס’ 21 לפסק הדין של כב’ הש’ ברק-ארז).
52.
משעה שהמבקשת ידעה על העיקול לטובת הגרושה בעת החתימה על הסכם המכר ובעת החתימה על הסכם הפשרה, הרי שעל פניו, אין מתקיימת בה דרישת תום הלב. זאת ועוד – סעיף זה אינו מקנה עדיפות על פני “זכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת” ו”זכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי”. כאמור, על פי הסכם הפשרה, העיקול לטובת הגרושה אינו מתבטל (גם לפי הסכם המכר עם החייב, על החייב לפעול להסרתו, דבר שכאמור, לא נעשה). עוד ובהמשך למאפייניו המיוחדים של עיקול זה כפי שציינתי לעיל (ראו סעיף 37 לעיל), מתעוררת גם השאלה אם אין מדובר בעיקול שאינו משמש ערובה לחיוב כספי, כלשון הסיפא לסעיף 34א לחוק המכר, שאז אין תחולה לסעיף זה.
53.
סוף דבר: לנוכח כל האמור אני דוחה את בקשת המבקשת לעיכוב חלוקת הדיבידנדים לנושים עד להכרעה בטענותיה של הגרושה בקשר עם זכויותיה בנכס. הנאמן רשאי לחלק את הדיבידנדים בכפוף לפרסום כדין, בהתאם להכרעה בתביעות החוב.
54.
מובהר למען הסר ספק, ככל שקיים, כי אין באמור לעיל בהחלטתי זו, כדי להכריע במחלוקת בעניין זכויות הגרושה בנכס.
17 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
אציין, כי מעיון במסמכים השונים שהגישו הצדדים נמצא כי בהסכם מאוחר יותר שבין החייב לגרושתו, שאושר וקיבל תוקף של החלטה בבית הדין הרבני בנובמבר 2017, הוסכם כי מחצית מהזכויות בנכס הן של הגרושה, כי העיקול יוותר על כנו להבטחת זכויות הגרושה בנכס וכי לא יימחק אלא במקביל לרישום מחצית הזכויות על שמה.
.6

עסקת המכר לא הסתיימה ברישום הזכויות על שם המבקשת גם בחלוף שנים ארוכות מאז שנחתם הסכם המכר (ועד היום). כעולה מן האמור, הסכם המכר נערך כשנתיים לאחר שנרשם העיקול לטובת הגרושה. כפי שיפורט גם בהמשך, מעיון בהסכם המכר ובמסמכים אחרים עולה, כי המבקשת הייתה מודעת לעיקול הרשום לטובת הגרושה. הסכם המכר נערך מתוך מודעות לעיקול זה (ואחרים) וכאמור, אף נקבע בהסכם כי יש להסיר את העיקולים עד ליום 22 / 10 / 10 .
7.

אציין עוד, כי מהמסמכים בתיק עולה כי בטרם הליך פשיטת הרגל הגישה המבקשת כנגד החייב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, לאכיפת הסכם המכר לאחר שהופר לפי הטענה ע”י החייב, שלא פעל להסרת העיקולים על המקרקעין (תמ”ש 2191 – 09 – 10 ). סמוך לאחר הגשת התביעה ובטרם הוגש כתב הגנה הגיעו החייב והמבקשת להסכמה בדבר מינוי כונס נכסים למכירת הדירה, תוך שהמכירה תעוכב לצורך טיפול במספר עניינים ובכלל זה צוין, כי יידרוש זמן לקיים הידברות עם גרושתו של הנתבע [החייב – יי בי] שרשומה לזכותה הערת אזהרה על הדירה בטענה שמגיעות לה זכויות בדירהיי; ועל מנת לעשות ניסיון להשלים את רכישת הדירה ע”י המבקשת ללא צורך במכירתה (התביעה והסכם הפשרה צורפו בנספחים 4 – 5 לבקשה לביטול הענקה, בקשה מס’ 9).
.8

בנוסף, בקשר עם הנכס התקיימו גם הליכים נוספים שפתחו נושים שביקשו להיפרע מזכויות החייב בנכס, שכאמור, רשום על שמו של החייב. בין היתר, הוטל עייי הנושה מר מוזגרשוילי עיקול מיום 10 / 2 / 10 , במסגרת ת”א (שלום – ת”א) 29453 – 11 – 09 . עיקול זה ועיקולים אחרים שהוטלו ע”י נושי החייב על הנכס, הוסרו לאחר תשלום המבקשת לקופת הכינוס לפי הסכם הפשרה עם הנאמן. יש לציין כי אותו נושה ניהל כנגד החייב והמבקשת הליך נוסף בבית המשפט המחוזי, ה”פ (ת”א) 47270 – 02 – 12 , בטענה שהסכם המכר נעשה למראית עין. ההליך הופסק בשל צו הכינוס שניתן כנגד החייב, והנושה הגיש כנגד החייב תביעת חוב (פרוטוקול הדיון וחקירות המבקשת והחייב מיום 30 / 11 / 2011 בתייא הנייל, צורפו עיי הנאמן בנספח 3 לבקשה לביטול הענקה. המסמכים בהליך הייפ צורפו שם בנספח 4 לתגובה מיום 11 / 2 / 13 שהגיש הנאמן לתשובת החייב).
3 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
13.
הגרושה לא הייתה צד לבקשה לביטול הענקה או להסכם הפשרה והסכם הפשרה אינו מתייחס כלל לעיקול הרשום לטובתה ולטענותיה, אשר כפי שיבואר בהמשך, לא יכול להיות חולק כי היו ידועות למבקשת לכל הפחות, במועד עריכת הסכם הפשרה (ואף קודם לכן).
14.

בהמשך להסכם הפשרה, נחתמה פסיקתא להסרת העיקולים הרובצים על הנכס. זאת, מבלי שהתבקש במסגרתה להורות על ביטול העיקול הרשום לטובת הגרושה, אשר נותר על כנו. פסיקתא זו לחתימת בית המשפט הוגשה ע”י הנאמן (החלטת כב’ השופטת לושי-עבודי מיום 18 / 5 / 14 , בקשה 9, להלן: הפסיקתא הקודמת).
15.
כאמור, בשאלה מה טיבו של הסכם הפשרה ותוצאותיו, דעות הצדדים חלוקות. המבקשת טוענת כי התשלום בסך של 1 מיליון שייח הוא בבחינת השלמת התמורה לפי הסכם המכר; וכי עם ביצוע התשלום היא רכשה את מלוא הזכויות בנכס הרשום עייש החייב כשהן נקיות מכל טענה או זכות של צד ג’, לרבות טענות הגרושה ולמעשה, מדובר במכר מכוח סעיף 34א לחוק המכר, תשכייח-1968 (החוק או חוק המכר). הנאמן והבנייר סבורים, כי בתשלום הסך של 1 מיליון שיים הוסרו רק טענות הנאמן (והנושים בהליך הפשייר) לביטול העסקה מטעמים הנעוצים בדיני פשיטת הרגל. כפועל יוצא מהסכם הפשרה, הוסרו טענות הנאמן, הנכס יצא ממסת הנכסים של החייב בהליך הפשייר ועל המבקשת להתמודד עם טענות הגרושה והחייב לפי הדין הכללי לפני הערכאה הרלבנטית, וללא כל קשר להליך הפשייר של החייב.

הבקשה לביטול העיקול לטובת הגרושה ובקשת הגרושה לעיון מחדש (בקשות 25, 101) 16. ביום 30 / 7 / 18 , כארבע וחצי שנים לאחר החתימה על הפסיקתא הקודמת ממאי 2014, הגישה המבקשת (באמצעות בייק חדש) בקשה לחתימה על פסיקתא נוספת להסרת העיקולים על הנכס, שבה התבקש בית המשפט להורות גם על מחיקת העיקול שנרשם לטובת הגרושה (בקשה מיום 30 / 7 / 18 , במסגרת בקשה 25).
17.

תחילה בוטל העיקול בשגגה, אך בעקבות בקשת הגרושה לעיון מחדש בהחלטה על ביטולו (שהוגשה על ידה לאחר שנודע לה דבר ההחלטה) – הושב העיקול על כנו, כאילו לא בוטל (ראו בקשה 101 מיום 17 / 9 / 18 וההחלטה מיום 14 / 1 / 19 ).
18.

אביא את ההחלטה מיום 14 / 1 / 19 , כלשונה:

“בהחלטה מיום 27 / 8 / 18 בבקשה 25, ניתן צו המופנה ללשכת רישום המקרקעין לביטול עיקולים כפי שנמנו בהודעת הנאמן; ובכלל זה, לביטול העיקול הרשום לטובת מוטב ההערה בית הדין הרבני האזורי תל אביב, שהוטל
5 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
“67. אשר לבקשתה של הגב’ בראי כי המחלוקת מול הגרושה בעניין זכויותיה בנכס תתברר בבית משפט זה, אני דוחה את הבקשה. ודאי שאין לכך מקום נוכח ביטול ההליך. יתר על כן, גם אילולא בוטל ההליך, מקומו של סכסוך זה בבית המשפט המוסמך לכך, מחוץ להליך הפש”ר. ראשית, בשל טיבו של הסכסוך, הנעוץ כולו בעניינים המשפחתיים של הצדדים, לנוכח המומחיות הדרושה ועל פניו, גם אופן בירורו הדורש לכאורה פרישת מסכת עובדתית סבוכה. שנית, אינני סבורה כי סעיף 18 להסכם הפשרה שאושר בבקשה לביטול הענקה, מקנה לבית משפט זה סמכות לדון במחלוקת שבין הגב’ בראי לבין הגרושה, בעניין זכויות הגרושה בנכס (ואף אם החייב צד לסכסוך זה). הגרושה אינה צד להסכם הפשרה, זכויותיה לא נדונו ולא הוכרעו בהסכם זה או בהחלטה שנתנה לו תוקף שיפוטי. בעניין בקשתה של הגב’ בראי לעכב את חלוקת הדיבידנד עד להכרעה במחלוקת, תינתן החלטה בנפרד”.
21.

כאמור, עניינה של החלטה זו הוא בבקשת הגבי בראי לעיכוב חלוקת הדיבידנד עד לאחר הכרעה במחלוקת בעניין זכויות הגרושה בנכס (בקשה 104 מיום 11 / 10 / 18 ).

הבקשה לעיכוב חלוקת הדיבידנד טענות הצדדים 22. לטענת המבקשת, בשנת 2013 היא שילמה את יימלוא יתרת התמורה עבור רכישת הנכס, בסך של 1 , 000 , 000 ש”ח. עם תשלום מלוא יתרת התמורה, נקבע כי המבקשת זכאית להירשם כבעלים של מלוא הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין”. אלא שייבשנת 2018 צצה גרושתו של החייב וטענה כי היא זכאית למחצית מהזכויות בנכסיי (סעיף 4 לבקשה). יהיה ובסופו של יום טענות הגרושה יתקבלו, קיימת לה זכות עקיבה על הכספים ששולמו בגין מכירת הנכס … ויש להעביר לכיסה את הסך ששולם עבור מכירת הנכס … או לכל הפחות מחצית מסכום זה, בסך של 500 , 000 ש”חיי. לפיכך, יש להורות על עיכוב חלוקת הדיבידנד עד לאחר הכרעה במחלוקת בעניין זכויות הגרושה בנכס.
23.
החייב מתנגד לבקשה. לטענתו, הנכס לא נמכר במסגרת הליך הפשייר ובוודאי שלא שולמה כל התמורה על הנכס, אלא נחתם הסכם פשרה, כאשר כל הצדדים מודעים לפרטים. הוסכם להותיר את הערת האזהרה הרשומה לטובת המבקשת על כנה כדין בלבד, דהיינו : לאחר העיקול לטובת הגרושה, שהיה קיים קודם להערת האזהרה. המבקשת הייתה מודעת לעיקול בעת החתימה על הסכם המכר ובעת החתימה על הסכם הפשרה וחתמה עליהם מתוך מודעות לכך שלגרושה מחצית מן הזכויות בנכס. יעידו על כך המכתבים ששלחה המבקשת למס שבח אשר צורפו על ידי החייב לתיק בית המשפט (במסגרת בקשות אחרות שהתנהלו במקביל) וכן, המו”מ שניהלה המבקשת על מנת להגיע להסדר עם גרושת החייב,
7 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 9764 – 02 – 12 פרנקפורט ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
26.
המבקשת הגיבה לתשובות הנאמן והכנייר, תוך שחזרה על טענותיה. לטענתה, שילמה 1 מיליון שיים כנגד השלמת עסקת המכר ולרכישת מלוא הזכויות בנכס (ולא מחצית הזכויות). לשיטתה, כאשר הנאמן יישולח אותהיי לדון עם החייב והגרושה בבית המשפט לענייני משפחה, הוא בעקיפין מסכים לביטול הסכם המכר ולכן, עליו להשיב למבקשת את כספה. מרגע שהוגשה בקשה לביטול הענקה ונחתם הסכם פשרה, הרי שהנכס הוא מעניינו של בית משפט זה עד להשלמת רישום הזכויות על שמה ואין כל מקום לשלוח אותה להתדיין בערכאה אחרת. אין גם למבקשת כל עניין משפטי מול החייב (אלא עם הנאמן שבא בנעליו) או עם גרושתו. המבקשת השלימה את יתרת התמורה שהייתה חסרה לפי הסכם המכר והזכויות בנכס שייכות לה. בין המבקשת והגרושה אין יריבות משפטית. טענות הגרושה מופנות כלפי החייב בלבד ומקימות לה, לכל היותר, עילת תביעה כספית שבגינה היה עליה להגיש תביעת חוב (שלא הוגשה על ידה). עוד טענה המבקשת, לראשונה במענה לעמדת הכנייר, כי לעת עריכת הסכם הפשרה עם הנאמן אמנם הייתה מיוצגת על ידי בייס, אלא שעל פי טענתה, עוהייד דאז מונה לה על ידי החייב ולא דאג לזכויותיה כדבעי אלא לקידום אינטרס החייב, שרצה לקדם עצמו לעבר הפטר באמצעות תשלום המבקשת; וכי המבקשת אינה בקיאה במונחים משפטיים ועל הנאמן והכנייר הייתה החובה להגן על זכויותיה ולוודא כי בהסכם הפשרה יצוין שהנכס נמכר לפי סעיף 34א לחוק המכר בטרם לקחו ממנה 1 מיליון שייח לטובת קופת הכינוס.
27.
יצוין, כי כל טענותיה של המבקשת בבקשה ובתגובות לתשובות, לא נתמכו בתצהיר.
28.
אזכיר כי מאז שהגישו הצדדים טענותיהם בבקשה זו, כבר ניתנה החלטה בדבר ביטול ההליך וכן נקבע, כי אין מקומו של הסכסוך בעניין זכויות הגרושה בבית משפט זה.
29.

עוד יש לציין, כי ממסמכים שצירפה המבקשת בתגובה שהגישה לתשובת הכנייר עולה, כי המבקשת הגישה לבית הדין הרבני בקשה לביטול העיקול הרשום לטובת הגרושה, שלא נחלה הצלחה. זאת, במקביל לבקשות השונות שהוגשו בתיק דנן ומבלי ליידע בית משפט זה (ראו גם נספחים א-ב לתשובת החייב במסגרת בקשה 101. עולה משם כי הבקשה הוגשה לבית הדין הרבני ביום 3 / 7 / 18 , קודם להגשת הבקשה לביטול העיקול כאן שהוגשה ביום 30 / 7 / 18 במסגרת בקשה 25).

השאלה לדיון 30. השאלה המרכזית העומדת לדיון היא מה טיבו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף שיפוטי או מהי התמורה שמקבלת המבקשת לפי הסכם הפשרה כנגד התשלום לקופת הכינוס. האם
9 מתוך 18

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!