פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד כהן ואח’

–
ប

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן ואח’
17 נובמבר 2019
לפני כבוד השופט שמואל מלמד
המאשימה
פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
נגד
הנאשמים
1. חיים ברק כהן ת.ז. 033642448 2. איליה מרשק ת.ז. 304326275
נוכחים: ב”כ המאשימה: עו”ד דפנה יבין הנאשם 1: בעצמו הנאשם 2: בעצמו ב”כ הנאשם 2: עו”ד דרעי
000 van A WN
פרוטוקול
גזר דין
13
15

1. ביום 29 . 5 . 19 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. הוגש כתב אישום מתוקן. בהסדר נכלל צו למניעת הטרדה מאיימת, שתוכנו איסור על הנאשמים המופיעים בכתב האישום המתוקן להגיע לביתה של המתלוננת בתיק במרחק הפחות מ-500 מטרים למשך חצי שנה, ומיד לאחר מכן למשך חצי שנה נוספת, בסהייכ שנה. וכן ייאסר על הנאשמים ליצור קשר ישיר או עקיף עם בני משפחתה בכל דרך. ההסדר אינו כולל הסכמה לעונש וכל צד יכול לטעון כרצונו.
17

2. נוכח הודאת הנאשם 1, הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירה של פגיעה בפרטיות עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א 1981, בנסיבות סעיפים 2 (1), 2 (4) ו-2(10) לחוק הגנת הפרטיות (ריבוי עבירות).
נוכח הודאת הנאשם 2, הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירה של פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות בנסיבות סעיפים 2 (1) ו-2 (4) לחוק הגנת הפרטיות.
2330
–
ប
1
ה 2

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ רגשית על מצבו הכלכלי בעיקר, מזה מאוד פחד. מעולם לא נקט בשום הרמת יד, פעולה אלימה. הנאשם אמר כי הוא צלם מקצועי גילה התנהגויות בזמן אמת, שמוציאות מהשלטונות, המשטרה ואנשים, אלימות והתפרצויות שלא האמין שהיה חלק מהם, אנשים שעושים עבירות. נקלע למצב כלכלי קשה חסמו לו את חשבון הבנק, נפתחו תיקי הוצלייפ. עשה מילואים אבל לא קיבל שכר כי החשבון היה מעוקל. הנאשם טען כי הצטרף לחברים היה במקומות אבל לא עובר על החוק. כיום הנאשם עובד, אחרי כל הבלאגן של המחאה ומה שקרה, השנים עשו את שלהם, היכר אישה היא עזרה ועוזרת באופן אקטיבי, היא עוזרת בקיום הבסיסי. אף אחד לא רצה לעבוד איתו כעצמאי בעקבות פרסום שמו במחאה החברתית. בת הזוג שלו עזרה לו להשיג עבודה כצלם, כי אין לו עבר פלילי, מדובר בחברה שעובדת בחו”ל שאין לה קשר פוליטי למה שהוא עושה, שנה וחצי באופן מלא כשכיר. בשנים האחרונות התייצב בצורה מצוינת וכבר 4 שנים אינו עוסק בפעילות כלל ועיקר. העיסוק הוא בחברת הייטק בתחום הקנאביס הרפואי. כדי לעסוק בזה אסור שיהיה לך רישום פלילי כלל, במיוחד העיסוק בתחום הקנאביס הרפואי. מבחינת ויזה ואשרות שהייה אם יש רישום פלילי, הדבר יהיה בלתי אפשרי. ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.
4 5 6
10 11 12 13
דיון והכרעה
18
20
22

11. במסגרת טיעוני הצדדים לעונש עלו סוגיות שונות, אציין כבר בשלב הנוכחי כי חלק מהטענות שנטענו אינן זקוקות כלל להכרעה במסגרת גזר הדין, שכן הן אינן נדרשות לשיקול הדעת השיפוטי בקביעת העונש. לכן הדיון יהיה רק על הטיעונים הדרושים להכרעה וקשורים לנושא קביעת וגזירת העונש. הערה מקדימה נוספת עניינם של הנאשם 1 ונאשם 2 שונים בתכלית לעניין העונש. הן בהיקף העבירות שבוצעו והן בדרך סיום ההליך. בנסיבות אלו בחלקים מגזר הדין יתקיים דיון נפרד לכל אחד מהנאשמים. 12. לעניין הערכים המוגנים. בייב המדינה במסגרת טיעוניה טענה בהרחבה בנושא הערכים המוגנים. ההגנה בטיעוניה לא טענה כנגד ערכים אלו, נאשם 1 התייחס להיקף הערכים המוגנים ולמידת הפגיעה בערכים אלו, אולם לא טען דבר כנגד עצם העובדה כי ערכים אלו נפגעו, בייכ נאשם 2 כלל לא התייחס לחלק זה של טיעון המדינה. בנסיבות אלו על מנת שלא לחזור על הדברים אני מקבל את טיעוני המדינה לעניין הפגיעה בערכים המוגנים שהם: הערך המוגן הראשון הוא ערך הפרטיות כאשר מדובר בזכות יסוד בסיסית. הערך המוגן השני הוא הפגיעה בקרובי משפחה במיוחד קטינים וקשישים. ערך מוגן שלישי הוא הבטחת המשך תפקוד תקין של אישי ציבור ונבחרי ציבור. ערך מוגן רביעי ואחרון הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים תוך כדי פגיעה בפרטיות.
27
2340
–
ប

ה 1 2
4 5 6
8
10 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ עצמה. כאשר החשיבה שהמתלוננת תחוש מצוקה עקב הפגיעה בביתה ותשנה את החלטתה במסגרת המערכת בה היא עובדת. מדובר בראיה מעוות של המציאות שמטרתה היחידה היא לפגוע בקטינה שאינה חלק מהמחאה ואין בינה לבין המחאה שום קשר לוגי או משפטי. זוהי התנהגות פסולה של פגיעה בפרטיות של אדם שאינו קשור למחאה, מתוך חשיבה שעל ידי פגיעה בקרובי המשפחה יושגו הישגיים למחאה. בסופו של יום בראייה ארוכת טווח המחאה כנגד בני המשפחה כשלה ולא השיגה הישגיים של ממש, לפחות לא הוצגו לבית המשפט כאלו הישגיים. בית המשפט אינו סבור כי לנאשם 1 אין זכות למחות ולהפגין, ההפך בית המשפט סבור כי חופש הביטוי הוא בנשמת אפה של המדינה דמוקרטית, אך בית המשפט מקווה שהנאשם יבין לאחר ניהול משפט זה כי התנהלות מול גורמים שאינם קשורים למחאה היא התנהגות פסולה וימנע בעתיד ממחאה מהסוג הזה. איני רואה כאן מודל מחאה חדש, אלא סוג של ביוש וביזוי של אדם שאינו קשור למחאה שהוא פסול לחלוטין. 14. כאן הנקודה להוסיף, כי ביוש וביזוי אינו חלק מחופש הביטוי במובן זה שיינקודת התורפהיי של האדם שכנגדו מוחאים אינה רלוונטית לשיקול הדעת של האדם שנגדו מוחאים. חופש הביטוי הוא לא לומר הכול, אלא הוא לומר כל דבר שרלוונטי לעניין בגינו מוחאים. הכנסה של נושאים לא רלוונטיים, שמטרתם היא אחת לבייש ולבזות את מי שמוחאים כנגדו בלי קשר לנושא עליו מוחאים גורם לזילות של חופש הביטוי. חופש הביטוי הוא עיקרון על שהדבר האחרון שנכון לעשות לו זה להביא לזילות שלו. הציבור הרחב, שמטרת המוחא היא לסחוף אותו למחאה, מבין את הזילות שנעשית לעיקרון חופש הביטוי והוא ימנע מהצטרפות למחאה כזו. בית המשפט, לנוכח הדיונים הרבים ששמע בתיק מבין כי הנאשם לא התכוון בפועל להביא לזילות של חופש הביטוי, אף שבמסגרת העבירות שביצע כאמור בכתב האישום, עשה כן. 15. שאלה נוספת שמבחינה משפטית היא ברורה, אולם הנאשם 1 טען לגביה מספר פעמים ובאריכות ואני מוצא להתייחס בקצרה לטענה זו. הנאשם 1 טען כי כתב האישום המקורי היה רחוק מאד מכתב האישום המתוקן ויש בכך כדי להביא להקלה בעונשו. ראשית, אציין כי בית המשפט במסגרת שיקוליו לעונש מתייחס ושוקל לעונש רק כתב אישום אחד, הוא כתב האישום שהוגש לבית המשפט במסגרת ההסדר. בית המשפט מתעלם לחלוטין מכתב האישום המקורי ובבחינת בית המשפט מדובר באירועים שלא הוכחו ואין להם משקל כלל במסגרת השיקולים לעונש. שנית, בית המשפט ששמע שלושה מארבעת האישומים בכתב האישום המקורי סבור כי המדינה לא עשתה טובה לנאשמים שעה שהסכימה להגיע להסדר, המדינה שקלה את הראיות שיש בידיה ובהתאם תיקנה את כתב האישום. לנוכח שמיעת ראיות פרשת התביעה בית המשפט סבור כי שיקולה של התביעה שעה שהגיעה להסדר היו נכונים. גם ההגנה לא עשתה טובה למדינה שעה שהנאשמים הודו בכתב
15 16 17 18
19
23
27
29 30 31
33
2342
–
ប

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ בשיקומו של הנאשם. על-פי הטעם השני, נסיבות ביצוע העבירה מאפשר, באותו מקרה מסויים, לוותר על הרשעה, מבלי לפגוע מהותית ביתר שיקולי הענישה (ראו גם: רע”פ 3989 / 15 גוזלאן נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 9 . 8 . 2015 ); רע”פ 2744 / 15 דרדיק נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 17 . 6 . 2015 ); רע”פ 2136 / 15 פלוני נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( 29 . 3 . 2015 ); רע”פ 1931 / 15 מויססנקו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו]
.((26.3.2015)

לעניין זה, ראה גם, דבריו של הש’ גובראן ברעייפ 3852 / 14 ורשואר נ’ מדינת ישראל מיום 18 . 08 . 14 פסקה 11. “הכלל הוא שאם נמצא שנאשם עבר עבירה, יש למצות את ההליך הפלילי עמו בדרך של הרשעה וענישה. החריג לכלל זה, שיופעל במקרים נדירים בלבד, הוא הימנעות מהרשעה (לפי סעיף 71 א לחוק העונשין או סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). מהלכת כתב והפסיקה בעקבותיה עולה כי רק בנסיבות חריגות שבהן יוכח כי הנזק שנגרם לנאשם מההרשעה גבוה יותר מהתועלת שתצמח ממיצוי הדין עימו, (ראו למשל)” ע”פ 9150 / 08 מדינת ישראל נ’ ביטון, [פורסם בנבו] פסקה 7 לפסק דינו של השופט א’ א’ לוי ( 23 . 07 . 09 )).
תוצאת האמור היא כי על הנאשם לעמוד במבחן הכפול שנקבע בפסייד כתב ובנוסף לא די בנזק שנגרם לנאשם, אף לא נזק קונקרטי, אלא, הנאשם נדרש להוכיח כי הנזק שנגרם לו גבוה מהתועלת שבאינטרס הציבורי הוא מיצוי ההליך הפלילי.
20

17. כאמור בהלכה הנוהגת נקבע כי בשאלת ההרשעה על בית המשפט להכריע ולאזן בין שני שיקולים סותרים, האינטרס הציבורי למול האינטרס השיקומי של הנאשם. לעניין התייחסות הצדדים לשיקולים הנוגדים, המדינה טענה כי מדובר בעבירה חמורה בעוד הפגיעה בשיקום הנאשם 2 לא הוכחה. בעוד ההגנה לא התייחסה בטיעוניה כלל לשאלת חומרת העבירה, ההתייחסות נגעה לפגיעה בשיקום הנאשם 2 בלבד. הנאשם 2 סיפר את סיפור חייו וטען כי יש בהרשעה להסיג אותו לאחור תוך שהוא מתאר את האירועים בחייו והקשרים שקשר על מנת לשקם את חייו.
22 23 24 25 26 27
2344
–
ប
2 3 4 5 6 7 8
10 11 12 13

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ ראשונה ויחידה מצדו, משנת 2014, בגינה לקח אחריות, ביטא חרטה ודיווח כי הפיק לקחים. כמו כן, הציג בפנינו מכתב מחברה המשווקת קנביס רפואי, במסגרתה עובד כצלם, לפיו במידה ויהיה בעל תיק פלילי, לא יוכלו להמשיך להעסיקו.” שירות המבחן התלבט כדבריו בשאלת ההרשעה. הסיבה העיקרית בגינה המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם היא המכתב שהאמור בו הוא חשש לפיטורי הנאשם. אני סבור כי בהעדר הסבר המניח את הדעת מדוע יפטר המעסיק את הנאשם אין מקום לקבל טענה זו כטענה בודדת לאי הרשעה. בית המשפט יפנה למעסיקו של הנאשם 2 ויאמר כי במידה ואיכות עבדותו של הנאשם 2 מצדיקה המשך העסקתו אין בהרשעתו נסיבה המצדיקה זאת, שכן מדובר בעבירות מלפני 5 שנים ואין בהם כדי להוות מגבלה על המשך עבודתו. 21. סוף דבר נוכח חומרת העבירה אותה ביצע הנאשם, בהתייחס לפגיעה בשיקום הנאשם, בית המשפט סבור כי ביטול הרשעה אינו עומד במבחני הפסיקה, יש בו כדי לפגוע בצורה קשה באינטרס הציבורי של היכולת של אדם לשמור על הפרטיות שלו מבלי שזו תבוזה או תושפל, מנגד הפגיעה בשיקומו של הנאשם והפגיעה העיקרית הפסקת עבודתו של הנאשם במקום עבודתו הנוכחי אינה ברורה לבית המשפט ואין בה כדי להוות שיקול יחדני שיש בו כדי להביא לתוצאה של ביטול ההרשעה, בנסיבות אלו ההרשעה תיוותר על כנה. 22. לעניין מדיניות הענישה, כל צד הציג לבית המשפט פסיקה התומכת בעמדתו. התביעה את עייפ 3191 / 18 ועייפ 4145 / 15 ואילו ההגנה את תייפ 38122 – 09 – 16 . לגבי עייפ 3191 / 18 מדובר באירוע חמור בהרבה מהמקרה שלנו בו ננקטה אלימות פיזית. בעייפ 4145 / 15 מדובר במי שעברו כבד יותר מהמקרה שבפני והמעשים בהם הורשע חמורים יותר. תייפ 38122 – 09 – 16 מדובר במקרה קל יותר מהמקרה שלפני שכן הוא נעדר את הפומביות שבמעשה במרשתת וכן מטיעוני הצדדים ניתן להבין שהיו אירועים נוספים בעלי אופי אלים כלפי הנאשמים. הקושי בקביעת מדיניות ענישה עולה מפסיקת הצדדים בהם השופטים שדנו במקרים כתבו כי בעבירות אלו קיים קושי במציאת פסיקה וקביעה קוזואסטית למקרה שבפני. חיפשתי מקרים דומים למקרה שבפני, אציין כי אין פסיקה התואמת ביסודותיה לעבירות שבוצעו במקרה הנוכחי וניתן לעשות רק היקש לפסיקה שקיימת. מרבית הפסיקה בעבירות של פגיעה בפרטיות עוסקת בצילום של נפגע העבירה ופרסום התמונות או בעבירות של פרסום או העברת מידע חסוי. אני מבקש לציין את רעייפ 5237 / 19 מייק ואן קול נגד מדיי מיום 31 . 10 . 19 מדובר בעבירות של זילות בית המשפט על פי האמור בפסק הדין הנאשם בשבעה אירועים שונים ביקש לפגוע במעמד השופטים על ידי התבטאויות פוגעניות ומעליבות. באותו מקרה נקבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים ועד לשנת מאסר בפועל. אף שמדובר בעבירה אחרת ההתייחסות היא היא על דרך ההיקש לביוש וביזוי של נשוא הזילות ופומביות המעשה. במקרה הנוכחי אסתמך על הפסיקה שהוגשה תוך התייחסות לחלקים הרלוונטים.
17
19 20 21 22 23
28 29
31 32
2346
–
ប

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ נאשם 1 א. אני דן את הנאשם 1 למאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
N
w
ב.
a

הנאשם 1 ישלם קנס בסך 20 , 000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 01 . 03 . 20 . היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מידי.
a
v
co
ג.
בהסכמת הצדדים אני מוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת כנגד הנאשם 1 מהמתלוננת ובני ביתה, כך שיאסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת ובני משפחתה מכל סוג שהוא ואיסור להתקרב למתלוננת ולבני משפחתה במרחק 200 מטר, למשך 6 חודשים.
9 10 11
נאשם 2

א. אני דן את הנאשם 2 למאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
ב.

הנאשם 2 ישלם קנס בסך 2 , 000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 01 . 03 . 20 . היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מידי.
ג.
22
בהסכמת הצדדים אני מוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת כנגד הנאשם 2 מהמתלוננת ובני ביתה, כך שיאסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת ובני משפחתה מכל סוג שהוא ואיסור להתקרב למתלוננת ולבני משפחתה במרחק 200 מטר, למשך 6 חודשים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בת”א, תוך 45 יום מהיום.
במידה וקיימים מוצגים הרי שהם יישמדו, יחולטו, יושבו לבעליהם על פי שיקול הדעת של קצין החקירות.
ככל שהופקד פיקדון בתיק זה או בתיקים קשורים על-ידי מי מהנאשמים, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה יש להחזיר לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם, בהיעדר מניעה על-פי דין.
2348
–
ប
1
3 4

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ המתלוננת לצורך סינון שיחות טלפון. בהמשך, פרסם נאשם 1 את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט, תוך פגיעתה בפרטיותה של המתלוננת. ב. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך למחצית השנייה של שנת 2015, טלפן נאשם 1 למר ערן בן עזר, שהיה בעבר גיסה של המתלוננת. הנאשם 1 תיעד את עצמו בווידאו כשהוא מבצע את השיחה האמורה במהלכה ביקש נאשם 1 מידע על המתלוננת מבן עזר. בהמשך לאמור פרסם נאשם 1 את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט תוך פגיעה בפרטיותה של המתלוננת. ג. במועד שאינו מדויק למאשימה, טלפן הנאשם 1 לגברת רחל רוסק, אימה של המתלוננת, המתגוררת בבית אבות ייעד 120″ במהלך השיחה ביקשה ממנו רחל כי יעזוב אותה ויפסיק להטרידה ואמרה שאינה חשה בטוב. נאשם 1 תיעד עצמו בווידאו כשהוא מבצע את השיחה האמורה, ובהמשך פרסם את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט. נאשם 1 העלה פוסט יירקפת למה את נוסעת לכנס אמא שלך לא מרגישה טובי ואף הציע לרחל חברות בפייסבוק וזאת תוך פגיעה בפרטיותה של המתלוננת ואמה.
6
8 9 10 11
12
13
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 2.
21

5. בעניינו של נאשם 2 התקבל תסקיר שירות מבחן למבוגרים ביום 16 . 9 . 19 לפיו הנאשם בן 17 35, יליד ברהיימ, רווק. מתגורר בתייא ועובד כצלם שכיר ובאופן עצמאי, בעיקר עבור חברות 18 ותאגידים בתחום הרפואה. שרות מבחן פירט בתסקיר אודות ההיסטוריה המשפחתית של 19 הנאשם והמורכבות שבעניין. הנאשם בהיותו כבן 6 עלה עם אמו ארצה. מסר כי סיים 13 20 שנייל, עם תעודת בגרות חלקית, חלקן במסגרת פנימייה. מסר כי בגיל המתאים התגייס לצבא ושירת לדבריו כלוחם. ציין כי במהלך השירות הוכר כחייל בודד. הנאשם גם שיתף 22 כי במהלך השירות הצבאי נחשף לאירועים קשים, בעקבותיהם פיתח קושי רגשי מהם סובל ה 23 עד היום ומטופל. שרות מבחן פירט בתסקיר אודות דיווח הפסיכיאטר. שרות מבחן מציין 24 בתסקיר כי הנאשם שיתף כי הכיר את הנאשמים האחרים ותיאר עצמו כמי שהונע מתוך 25 כעס וחוויות תסכול שצבר לאורך שנים ועל רקע חווייתו שמערכות שונות לאורך חייו לא 26 סייעו לו ולא עמדו בציפיות. באשר לאירוע נשוא כתב האישום, הנאשם שיתף בתחושותיו 27 כי ניסה לרצות את נאשם 1 בתיק. נתן בו אמון ולכן לא בדק היטב את תכנית האירוע. 28 הדגיש כי בדיעבד מבין שטשטש עבור עצמו משמעות וחומרת מעשיו ומצר על הפגיעה במתלוננים. כן ביטא אמפתיה למתלוננת והכרה בנזק שגרם לה ולקרוביה ולמצוקתם. מסר 30 כי מאז אותה תקופה הפסיק לקחת חלק במחאה מופגנת ובלתי חוקית וכי מבטא את 31 עמדותיו אך באמצעות הרשתות החברתיות. מסר כי בשנים האחרונות עובד באופן יציב 32 וממוקד במערכת יחסיו הזוגיים, כמקור ליציבות, ביטחון וערך עצמי. לצד תיאוריו 33
2332
–
ប
ה
1 2 3
5 6 7
8
10 11 12 13 14

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ ערך הפרטיות אשר מדובר בזכות יסוד בסיסית. הזכות לפרטיות עוסקת בשלושה תחומים, סוגיית החדירה פיזית למקום או לגוף, השני הוא מידע פרטי אודות אדם והשלישית היא האנונימיות, היינו זכותו של אדם שלא יסירו מעליו את המסכה של האנונימיות העוטפת אותו בחיי היום יום. הגדרה נוספת הזכות להיעזב במנוחה. למול הפגיעה בפרטיות לזכות לחופש הביטוי הפנתה המדינה לשני היבטים. ההיבט הראשון אין חולק כי לנאשמים כמו לכל אדם במדינה דמוקרטית נתונה הזכות לביטוי שממנה נגזרים חופש המחאה וההפגנה וזה הוא תחום שהמדינה עושה יום יום כדי לגונן עליו בבית משפט העליון כדי לאפשר את מירב הביטוי ומינימום הפגיעה. נפסק לא אחת גם לתחום פריסתו של חופש הביטוי רחב ביותר. זה כולל את החופש להביע דעות קיצוניות ומקוממות. עוד נקבע כי היקף ההגנה על חופש הביטוי אינו גורם קבוע וקשים אלא נגזר מטיבו ממשקלו של הערך שכנגדו הוא מתמודד. אולם בשל הגבולות הרחבים במקרה הנוכחי נמתחו הגבולות הם צריכים להיות ברורים. חופש הביטוי אינו יכול לשמש כסות ומקלט לכל מעשה. ניתן להשפיע במסגרת חופש הביטוי על פעילות של איש ציבור בכל דרך שהיא, אבל צריך להשאיר את המשפחה בחוץ כי זאת דרך בלתי הוגנת לייצר לחץ בלתי הוגן על איש הציבור, על מנת שייקח החלטות לטובת המפגין או המבקר. ככל שהפגיעה היא יותר במשפחתו וקרוביו, וכניסה אל ביתו ומבצרו, כך אנו מתרחקים מהערך המוגן על ידי הזכות לחופש הביטוי ונוגעים בערך המוגן של הזכות לפרטיות. ערך מוגן נוסף במקרה זה הוא הנושא של פגיעה בקרובי משפחה במיוחד קטינים וקשישים. חוק העונשין וחוקים אחרים מכילים הוראות עונשיות לא מעט, הוראות חיקוק מיוחדות שנועדו להגן על קטינים וגם על קשישים או חסרי ישע אבל על קטינים באופן מיוחד. המשפט המגן על קטינים תקף גם במקרה זה. על בית המשפט להוציא קריאה חד משמעית וברורה בני משפחה וקרוביו שאינם קשורים לעבודתו של איש ציבור, קטינים על אחת כמה וכמה הם מחוץ לתחום. במיוחד שאינם יכולים לגונן על עצמם מפני פרסומים מטרידים ומשפילים. העובדה כי הנאשמים תופסים עצמם כפעילים חברתיים אינה משנה מהאחריות שלהם לבחור את הדרך הראויה ובית המשפט חייב להבהיר זאת בהווה ועל העתיד לבוא משום שאותו מודל, כפני שכינה אותו נאשם 1, ממשיך להתקיים בציבור הישראלי ויש להגדיר לו תחומים ברורים. ערך מוגן נוסף הוא הבטחת המשך תפקוד תקין של אישי ציבור ונבחרי ציבור. אנשים טובים, מוכשרים שרוצים לתרום לציבור ומותר להם להרוויח כסף על זה, ירצו לקחת חלק בציבוריות הישראלית, ירצו להיות חברי כנסת, פרקליטים, שופטים, סנגורים, מבלי לפחד מה יהיה לילדים שלהם ולקרובי המשפחה שלהם והאם הם יוכלו לגור בנחת במקום מבלי שיציקו לשכנים שלהם. ערך מוגן נוסף ואחרון זה הנושא של שימשו באמצעים טכנולוגיים תוך כדי פגיעה בפרטיות. הוקם אתר אינטרנט לצורך הפעילות הזאת והנאשם 1 פרסם ארבעה או חמישה מעשים שהוא ביצע ונתן להם פומביות שמדובר למעשה בעבירה נוספת לפי חוק הגנה על הפרטיות. הסרטונים עדיין שם, הטכנולוגיה היא נהדרת ומקלה לכולנו
16 17
18
19 20 21 22
28
31
32 33 34
2334
–
ប

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ לנאשם 2. לעניין הפגיעה הקונקרטית. ראשית, לא הוצג המכתב של המעסיק. הנאשם הינו צלם, עצמאי ולכן לא מדובר בסוג של עבודה שגם אם באמת יפוטר מאותה חברה הוא יתקשה למצוא עבודה במקום אחר, מדובר באדם רווק, מפרנס את עצמו ולכן הנזק הקונקרטי שהציג הנאשם בפני שירות המבחן אינו נזק שמצדיק חריגה מן הכלל והכלל הוא הרשעה. האינטרס הציבורי העוסק בצורך בהרתעת הרבים והוקעת מעשה העבירה, בצירוף מדיניות אחידה, שוללים את האפשרות לבטל את ההרשעה. שירות המבחן בעצמו התלבט. מדובר באירוע חמור שמהווה חלק ממסכת מתמשכת של אירועים. המדינה עתרה להטיל עליו ענישה של מאסר על תנאי ורכיבים.
1 2 3 4 5 6
11 12 13
14
15 16

טיעוני ההגנה 7. כעד מטעם נאשם 1 העיד עוייד רובינשטיין שהעיד על היכרות בין השניים. העיד כי הוא אדם אינטיליגנטי, אדם חושב. בסיום ההתמחות נשאר לעבוד במשרד כשכיר. עבד טוב, משפטן, חושב, לא היה בוטה. לאחר מכן הוא התחיל לעבוד כעצמאי בצורה מוצלחת. עם ההתעוררות החברתית שהחלה לפני כמה שנים, בתקופה שהוגדרה עיי העד כשיח הזהות הקפיטליסטית של גופים ומוסדות שונים וצמצום יכולת החיים של הדור הצעיר. אתה צריך לדעת את הגבול בין העסק הפרטי לבין מידת ההתנדבות שלך לצרכים ציבוריים. ברק כהן כדרכו, הלך על העניין יותר ויותר. הוא לא איש רע. באופן יחסי הוא גם לא איש בוטה. בדרך כלל הוא איש נעים הליכות, נעים לדבר איתו. מה שהבנתי מכתב האישום המתוקן, שהייתה פה חריגה שהיא לעצמה לא הייתה מקובלת עליי, איך אומרים בעולם תחתון, יש לך סכסוך עם מישהו, אישה וילדים מחוץ לתחום. חוסר סבלנות והאלימות שהולכת וקונה לה אחיזה אצל האנשים שהם מתנגדים פוליטיים שלך. העבירות באו מתוך תסכול, מתוך רצון ליצור איזה שהוא שינוי, גם בהתנהלות של ראשי המערכת הבנקאית. אמר כי הוא חושב שהמקרה הזה לא מעיד עליו.
18
22
27
עוד העיד דייר גולדשמיט, עורך דין ומרצה במרכז הבינתחומי. ייאני מסתכל על מדינת ישראל, בלי אנשים שיהיו מוכנים לתת מעצמם, להפגין ולהשמיע את הקול של אנשי הציבור, הם אנשי הציבור, עושים את העובדה בשבילנו.” הנאשם אחד הסטודנטים המצטיינים שהיו במרכז הבינתחומי. הכיר את הנאשם 1 קצת יותר לעומק בגלל שהוא תושב מבשרת ויצא לו לקחת את הנאשם טרמפ ולאחר מכן בלימודי התואר השני לקח קורס מצומצם משתתפים. הוא אדם עם לב זהב שמוכן לעזור לכל אדם באשר הוא בלי קשר לשאלת שכר הטרחה. אדם עם לב ישר, בוטות לא קיימת אצלו. ההתלהבות יתר הם חלק מלהט הדברים. מדובר על איש שהוא מופת לחברה והלוואי שהענישה לא תמנע את העבודה שלו כאיש ציבור ועורך דין.
29 30
2336
–
ប
1 2 3 4 5
7 8

בית משפט השלום בתל אביב – יפו ת”פ 50883 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ’ כהן 17 נובמבר 2019 ואח’ שבלי קשר למה למערבות הנאשם, מתבצעות פעולות פוליטיות תוך יישום אותו מודל בגזרות מקבילות. אנשים מבוגרים בני 70 בערך באים לבית של מנדלבליט. ההורים של אנשי רשויות האכיפה הולכים להפגין אצל היועץ המשפטי בבית כחלק מיישום אותו מודל מאבק. המדינה נאלצת לקבל חופש ביטוי פוליטי. היא לא חפצה בדבר. קציני המשטרה וקציני הסיור הם לא אומרים תקשיב זה מעולה. הם עוצרים, ואז יש עתירה, ואז הולכים לבית המשפט. כתב האישום המקורי שהוגש פה היה חלק ממאמץ רחב יותר לנסות ולמנוע את אפשרות התמשכותו של אותו מודל. המשטרה סימנה את הנאשם 1 כיעד ואז החל איסוף הראיות. מן היקב, מן הגורן ומן הדמיון. הנאשם ציין כי בשלב מסוים המדינה הבינה בדיוק מה קרה והגיעה להסדר שתאם את האירועים במציאות. המעבר בין דיון על קבוצה עבריינית לאיתור ראוי של אותה נקודת איזון בין הזכות לפרטיות לבין חופש הביטוי הפוליטי. לדברי הנאשם הוא עבר גיהינום רק בגלל שהחליט לבצע פעולה שהתוצאה שלה היא בירור היקפו של חופש הביטוי הפוליטי. טען לפגיעה קשה בפרנסתו נוכח מצבו הכלכלי שנפגע בעקבות הגשת כתב האישום. הנאשם לדבריו נפגע גם מאלימות שוטרים, פגיעה שלא ניתן לתמחר אותה. הדיון פה אודות חופש הביטוי הפוליטי הוא תוצאה של ניהול ההליך. אחרי שכתב האישום המקורי טען דבר שונה לחלוטין. התייחס לטיפול האישי שקיבל הנאשם 1 מהבנק בין בעניין הניסיון לגבות את הכסף ובנוסף המעקבים אחר הנאשם. הנאשם הסביר כי פעולות המחאה שלו נעשו כנגד הבנק נוכח התנהלות לא חוקית של הבנק. לדבריו ממש את הביטוי הפוליטי כאמצעי מול פעולה שלטונית בלתי מוסמכת. הטענה הפוליטית, חברתית, ציבורית, אודות תופעה של נקיטת הליכי גבייה כלפי צדדים שלישיים שאינם החייבים, זאת ביקורת כללית שבאה לידי ביטוי מפי פיות רבים כולל דוברת בנק לאומי. הנאשם הפנה לכך שהמגע של ראשי מערכת עם הציבור הוא מינימלי ולכן היכולת של הציבור להפגין ולבקר אותם הוא אקראי וכמעט לא קיים. הנאשם ביקש שהענישה תהא מינימלית, מאסר על תנאי יהיה חרב על צווארו נוכח ריבוי החקירות אותן עובר הנאשם שהמטרה היא למנוע את המוטיבציה לצאת מהבית לקיים פעילות. דבר המכניס אותו לסיכון מתמיד מפני דברים שאינם עבירה. ביקש מביהמייש שהעונש ההרתעתי, יהיה עד מחר בבוקר. אין זה נכון שההתרעה תהיה אמצעי לשימוש לרעה בהליכים.
10 11 12 13 14
16 17 18
20 21 22
24
26
29 30

9. בייכ נאשם 2 טען כי קצינת המבחן היא אשת מקצוע, עשתה עבודה מאוד מעמיקה והגיעה למסקנה ברורה ונחרצת ששוקלת היטב את כל השיקולים. מהטעם הזה גם התביעה, אפילו אם זה למורת רוחה, כי זה לא משרצתה לקבל, צריכה הייתה לבוא ולומר שהמלצה כזו צריך לקבל. המעשה שמיוחס לנאשם 2 הוא במלוא מובן המילה מעידה חד פעמית. אין לו עבר פלילי, לא עשה שום דבר כזה לפני כן ומאז ועד היום חלפו 5 שנים ולא חזר על המעשים, גם לאחר מכן. הנאשם נטל אחריות על מעשיו. הוא לא מנסה לטעון ומעולם לא ניסה לטעון
32 33 34
2338