לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’
לפני כבוד השופט איתן קורנהאוזר

המאשימה פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ע”י ב”כ עו”ד תמי אניס
נגד
הנאשמים
1.עזרי שביט ע”י ב”כ עו”ד ירון ליפשיס 2.שמחי בן ציון ע”י ב”כ עו”ד איתן מעוז

גזר דין רקע 1. ביום 10 . 7 . 13 , נפל אל מותו אור שלום פליסיאן יליד 1988 (להלן: “המנוח”י), לאחר שנשען על מעקה בו הוסר אחד מלוחות הזכוכית, במרפסת דירה מספר 34 בקומה התשיעית (להלן: “הדירה”), בבנין באתר בניה בו עסק בעבודות נקיון.

מדובר באתר בניה (להלן: “האתר”) בו שימשה חברת דניה סיבוס כקבלן ראשי, הנאשם 1 שימש כמנהל העבודה באתר מטעם החברה, הנאשם 2 שימש כעוזרו והיה ממונה בפועל מטעם הנאשם 1 על העבודה והבטיחות בבניין המסוים באתר. בנוסף, הנאשם 2 החזיק במפתחות הדירות יחד עם פועל אחר, והיה מופקד על פתיחת דלתות הדירות במידת הצורך. עובר למועד האירוע הקשה, תיאם הנאשם 2 עם נציג חברת המעקות באתר, כי יפרק לוחות זכוכית במעקות חלק ממרפסות הדירות, על מנת לאפשר פירוק עגורון (מתקן שהוצמד אל הבניין ושימש כמעלית חיצונית לו). בין היתר, סוכם בין השניים על פירוק לוח הזכוכית במעקה במרפסת הדירה, וכך נעשה. העבודה בדירות נמשכה כסדרה, והנאשם 2 או מי מטעמו פתח דירה זו ואחרות לשם ביצוע עבודות ובהן נקיון, על אף חסרונו של לות הזכוכית. בתאריך 10 . 7 . 13 , עקב ויכוח עם מנהל הפרוייקט, עזב הנאשם 1 את האתר על דעת עצמו והודיע על כך למנהל הפרוייקט. בהמשך אותו יום, הגיע המנוח יחד עם שני נערים נוספים אל האתר לשם ביצוע עבודות נקיון מטען חברה שבבעלות אביו, אשר הוזמנה לבצע עבודות נקיון בבניין. הקטינים לא היו מורשים לעבוד באתר בשל גילם וכן בשל העובדה שלא קיבלו הדרכה בנוגע לעבודתם. הנאשם 2 אשר הבחין בהם, הודיע לאביו של המנוח כי אינם מורשים לעבוד באתר, אך הקטינים נותרו במקום והחלו לבצע עבודות נקיון בבניין. סמוך לשעה 15 : 00 , במהלך עבודות נקיון בדירה, יצא המנוח אל המרפסת, נשען על המעקה מבלי ששם לב לחסרונו של אחד מלוחות הזכוכית, ונפל דרך הפתח במעקה אל מותו אשר נקבע במקום.
עמוד 1 מתוך 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’
עמוד 11 מתוך 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’

5. המאשימה הגישה גליון הרשעות קודמות, לפיו הנאשם 1 הורשע בשנת 2008 בגין עבירת תכנון ובניה (טמ/1).

6. שרות המבחן סקר את נסיבותיו של הנאשם 2, בן 57 העובד בתחום הבניה מאז שחרורו מצהייל, והחל משנת 2012 עובד כמנהל עבודה בחברה גדולה. בתסקיר הוצגה היכרות קודמת של שרות המבחן עם הנאשם 2, בהליך שהסתיים בשנת 2014 ללא הרשעה תוך הטלת שלייצ. במהלך האבחון, התרשם שרות המבחן כי הנאשם הביע הבנה לחלקו באירוע אך לצד זאת נטה לייחס אחריות גם למנות אשר לא נשמע להוראותיו ונכנס לאתר על אף האיסור. עוד צוין, כי הנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות בעייתיים או עברייניים, והתנהלותו באירוע אינה מאפיינת אותו. בהתחשב בגורמים אלה וכן בצער שהביע הנאשם 2 על תוצאות המקרה, המליץ שרות המבחן על ענישה שיקומית בדרך של ביצוע שלייצ נרחב, אשר תחדד לנאשם את אחריותו לאירוע מתוקף תפקידו. הנאשם 2 הביע חשש כי הרשעתו עלולה לפגוע בהיקף עבודתו שכן לא יוכל לקבל אישורי עבודה בפרויקטים מסוימים כגון מבנים ציבוריים. שרות המבחן העריך כי הרשעה עלולה להביא לפגיעה בדימויו העצמי של הנאשם וייתכן כי גם לפגיעה חלקית בהעסקתו, אך לנוכח התוצאה הקשה של האירוע לא המליץ על ביטול ההרשעה.
ונפקידו.

טיעוני הצדדים 7. ב”כ המאשימה עתרה להרשעת הנאשמים, בהתבסס על התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב וכן סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה רק במקרים חריגים ביותר. לטענתה, סיום הליך ללא הרשעה שמור לנאשמים המתייצבים בבית המשפט לראשונה בחייהם, בעוד אין זה המצב בעניינם של הנאשמים במקרה זה. לגבי סוג העבירה, טענה בייס המאשימה כי מדובר בעבירות בטיחות חמורות ומסכנות חיים, לגביהן נקבע כי יש להחמיר לנוכח נפוצותן, הקושי באכיפתן ופוטנציאל הסכנה לחיי אדם, ומכאן שאין מדובר בעבירות לגביהן ניתן לסיים הליך ללא הרשעה. לגבי הנזק לנאשמים, טענה כי הנזק שנטען כי יגרם לנאשם 1 אינו עונה על הגדרה זו שכן נזק קונקרטי מתייחס בדרך כלל לאנשים המצויים בראשית דרכם המקצועית. לגבי הנאשם 2, טענה כי הנאשם ניסה בתסקיר למזער את חלקו באירוע וכן לא הוכיח נזק שיגרם לו. בנסיבות אלה, ביקשה ב”כ המאשימה לקבוע כי התנאים לבחינת אי הרשעה לא התקיימו וכי יש להרשיע את הנאשמים. ב”כ המאשימה טענה כי יש לקבוע מתחם ענישה לגבי הטלת קנס, המתחייב שכן מדובר בעבירות עם השלכות כלכליות, כנע בין 40 % ל- 60 % מגובה הקנס המירבי הקבוע בחוק, והוסיפה כי יש לראות בהפרת כל תקנה כעבירה בפני עצמה כך שמדובר ב-4 עבירות נפרדות, ובנוסף יש להתחשב בקנס אותו יש להטיל בשל הוראת סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה. לגבי טענת הגנה מן הצדק שהעלו באי כוח הנאשמים, ביחס לסגירת תיק החקירה כנגד אבי המנוח, טענה כי החלטה זו עומדת בהנחיות פרקליט המדינה בדבר מדיניות העמדה לדיון
עמוד 3 מתוך 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’
לנאשם 2 אין שום אחריות משפטית לבטיחות בעבודה. באופן דומה, טען כי לא ברור מי פתח לקטינים את דלת הדירה, ומכאן שלא ניתן לייחס לנאשם 2 אחריות לכך. לגבי סוגית אי ההרשעה, טען כי צפויה פגיעה בעבודת הנאשם אשר לא יוכל לגשת לפרויקט רגיש של שדות תעופה ומתקנים בטחוניים וגם לא יוכל להתמנות למנהל עבודה. ביחס להמלצת שרות המבחן, טען ב”כ הנאשם 2 כי הימנעותו מהמלצה לאי הרשעה נבעה מהתוצאה הטראגית, אך לנאשמים לא יוחסה בסוף ההליך עבירת גרימת מוות ברשלנות. אף בייכ הנאשם 2 טען לגבי אחריות אבי המנוח, האחראי הישיר והבלעדי, כך טען, למות המנוח, כנגדו לא הוגש כתב אישום, זאת לעומת חלקו של הנאשם2 שמיקומו נמוך מאוד באירוע, ניסה לעשות כל שאפשר על מנת שהמנוח לא יהיה באתר וכן נעדר חובה משפטית להפרת התקנות. לפיכך, ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם 2 שלייצ.
הנאשם 2 בעצמו, לא הוסיף דבר.

דיון והכרעה 10. בפתח הדיון, ולנוכח אופן טיעוני הצדדים לעונש, יש להבהיר ולגדור את כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים, לרבות הוראות החיקוק המפורטות בו, זאת כבסיס לדיון. אמנם, נאשם בהליך פלילי מודה או כופר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום (סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמייב – 1982), ולא ייבאשמהיי (כפי שהיה קבוע בסעיף 33 לפקודת הפרוצדורה הפלילית). יחד עם זאת, במקרה הנדון מדובר בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר הליך גישור, במסגרתו שונו הוראות החיקוק בהסכמת הנאשמים ובאי כוחם לאלה המופיעות בכתב האישום המתוקן, אשר הקל באופן משמעותי עם הנאשמים. זאת ועוד: כפי שבא לידי ביטוי בהסכם להסדר טיעון, ההסכם במסגרתו תוקן כתב האישום נערך על דעת הסנגורים, בתיאום עם הנאשמים ובהסכמתם. במהלך הדיון בו הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן, באי כוחם הצהירו כי הקריאו לנאשמים את כתב האישום המתוקן, הם מודעים לו, הוא מקובל עליהם והם מודים בו (עמ’ 113 ש 20 – 21 לפרוט’). מכאן, התקשיתי לקבל את טיעוני ב”כ הנאשם 2 במסגרת טיעונו לעונש, לגבי חוסר אחריותו הפלילית של הנאשם 2. דומה כי ב”כ הנאשם 2 ביקש להדגיש את הנסיבות המקלות אותן ביקש ליחס לביצוע העבירה על ידי נאשם זה, לגביו לא חלה אחריות לולא קיבל על עצמו אחריות זו באתר הבניה, אך טיעונו הרחיק מעט לכת. אף בייכ הנאשם 1 העלה במסגרת טיעונו לעונש הסתייגויות לגבי טיעון המאשימה ביחס לאחריות הנאשם 1, זאת בהקשר לעזיבת הנאשם את אתר הבניה, שכן לטענתו במעשה זה לא בוצעה כל עבירה על ידו. עוד ביקש לדחות את המשקל שייחסה בייכ המאשימה בטיעוניה לתוצאה הקשה שנגרמה, בהתחשב בתיקון כתב האישום והוראת החיקוק, כאשר לטענתו יש להתחשב בכך בעת בחינת הוראת סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה בלבד.

11. בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשמים לאחר הודאתם בכתב האישום המתוקן, על אף סדר הדין, זאת לאור בקשת הצדדים והסכמתם. עתה, ולנוכח טיעוני הצדדים לעונש,
עמוד 5 מתוך 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’
ממשית לחיי אדם, אשר למרבה הצער קופדו בסופו של יום במקרה זה. השלכות מקרים שכאלה הן בעלות ממדים רבים, החל מקורבן תוצאות אי העמידה בתקנות, דרך סביבתו הקרובה, משפחתו ועד השלכות ציבוריות נרחבות אף בפן הכלכלי.

14. בעת בחינת סוג העבירה יש לבחון אף את נסיבות ביצועה, ובהקשר זה לא נעלמו מעיני טיעוני באי כוח הנאשמים לגבי מידת אחריותם המעטה: הנאשם 1 מינה בפועל את הנאשם 2 מטעמו כממונה על העבודה והבטיחות בבניין בו התרחש האירוע. דברי ההסבר להצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – עוזר בטיחות), התשע”ח – 2018 (טנ1 /2), שהתקבל לאחר האירוע, מפרטים את הקושי של מנהל עבודה באתר בניה לעמוד בכל המטלות, כך שנושאי בטיחות נדחקו לשוליים. בנוסף, לא ראיתי לייחס משקל כנגד הנאשם 1 לעובדה שעזב את האתר ביום האירוע לאחר שהודיע למנהל הפרויקט. גם בהצטבר נתונים מקלים אלה, הנאשם 1 כמנהל העבודה באתר מטעם החברה, אשר הפרת תקנות הבטיחות בדירה בוצעו עוד בטרם הודיע על עזיבתו, אחראי לכשלים החמורים. יודגש, כי מדובר בהפרת מספר תקנות בטיחות. הנאשם 2, אשר הבחין בקטינים ובהם המנוח, הודיע לאביו של המנוח כי אינם מורשים לעבוד באתר, אך על אף הודעתו נותרו הקטינים במקום והחלו בעבודת נקיון. פעולה זו מצביעה על ערנותו של הנאשם 2 והחשיבות שנתן לעבודה במקום של פועלים המתאימים בגילם. יחד עם זאת, הנאשם 2 היה ממונה עבודה ובטיחות בפועל בבניין בו נמצאה הדירה, היה מודע היטב לפירוק לוח הזכוכית במעקה המרפסת לאחר שהוא זה שתיאם פירוק זה. בנוסף, הנאשם 2 היה מופקד על פתיחת דלתות הדירות, גם אם מפתח נוסף נמצא בידי פועל אחר. על אף מעורבותו הישירה בפעולות אלה ומודעותו למצב הדירות והמעקות, נכשל הנאשם 2 בביצוע תקנות הבטיחות אשר היה בכוחן למנוע את האסון שקרה. מדובר בסכנה שארבה לכל אדם או פועל שנכנס לדירה.

ב”כ הנאשם 1 טען לדיסוננס שבין מידת העונש לחומרה בה מבקשת לראות המאשימה את סוג העבירה, בהקשר הימנעות מהרשעה. בחינת סוג העבירה בסוגיה זו, היא בעלת מימדים שונים שאינם קשורים בהכרח למידת העונש. כך התייחס בית המשפט העליון לעבירות אלה, כשדחה בקשת רשות ערעור של מנהל עבודה אשר ביקש לבטל את הרשעתו: יילא ניתן להפריז בחשיבותם של כללי הבטיחות בעבודה, שנועדו לשמירה על גופם וחייהם של העובדים במקום, ויש לעמוד בחומרה על כל הפרה של כללים אלה… איני מקל ראש בדבר השלכותיה הקשות של הרשעת המבקש על סיכויי העסקתו בעתיד, אולם דומה כי ביטול הרשעתו עלולה לחתור תחת התכליות העומדות ביסוד האחריות הפלילית המוטלת בעבירות בטיחות בעבודה, בין היתר בשל הצורך למנוע עבירות דומות בעתיד. במקרים כגון אלו, נדרשים שיקולים כבדי משקל אף יותר מגדר הרגיל כדי לסטות מן הכלל לפיו ‘משנקבעה אחריותו של אדם בפלילים, יש להרשיעו (רעייפ 2205 / 18 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקאות 13 – 14 ( 28 . 03 . 2018 )).

15. באי כוח הנאשמים הוסיפו וטענו, כי יש לתת משקל מקל נוסף לקיומה של הגנה מן הצדק נוכח העובדה שלא הוגש כתב אישום כנגד אבי המנוח, זאת בגדר אכיפה בררנית.
עמוד 7 מתוך 11

בית משפט השלום בתל אביב – יפו תייפ 21796 – 12 – 16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ני שביט ואח’
בשל הפרת כללי הבטיחות נחוצה לשם הגברת ההרתעה ויש בה כדי לבטא את החומרה הרבה שיש לראות באי הציות לכללי הבטיחות בענף הבניה” (רעייפ 2327 / 19 גוז מרסלו אדוארדו נ’ מדינת ישראל, פסקה 12
.((19.05.2019)
לפיכך, אני קובע כי סוג העבירה אינו מאפשר במקרה זה להימנע מהרשעה.

16. בבחינת למעלה מהנדרש, ולפיכך בתמצית, אציין כי טיעוני בייכ הנאשם 1 לגבי הפגיעה האפשרית בו הוכחו. מעסיקו של הנאשם 1 הודיע במכתב כי יפטרו ככל שיורשע. בנוסף, בהתאם לנוהל משרד הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי מנהל עבודה או לבטל מינוי מנהל עבודה אם השתכנע כי מנהל העבודה הורשע בעבירה שעניינה בטיחות בעבודות בניה (טנ1/ 4). יחד עם זאת, לגבי מידת הפגיעה בנאשם 1, מדובר בסמכות שבשיקול דעת, לפיה עלולה להיפגע יכולתו לשמש כמנהל עבודה. בהקשר זה נקבע כך:

יימשנמצא כי אדם ביצע עבירה פלילית שעלולה להשפיע על כשירותו לעסוק במקצוע מסוים הטעון רישוי, מן הראוי כי הדבר יהיה גלוי בפני גורמי הרישוי המוסמכים בענייני (רעייפ 1240 / 19 עופר בר לוי נ’ מדינת ישראל, פסקה 8 ( 24 . 03 . 2019 )).
בנוסף, לא הוכח כי עלולה להיפגע יכולת הנאשם לעסוק בתחום הבניה בתפקיד שאינו יימנהל עבודה”. לגבי הנאשם 2, לא הוצגה כל ראיה לבסס פגיעה אפשרית בו בעצם הרשעתו. הנאשם 2 עובד מזה שנים רבות בענף הבניה בלא ששימש כמנהל עבודה, ומכאן שקושי העלול לעלות ככל שיבקש לשמש בעתיד כמנהל עבודה אינו מהווה פגיעה קשה בו. לגבי קושי בעבודה בפרויקטים שונים, מדובר באמירה כללית בלבד שלא נשענה על ראיה כלשהי.
לאור כל האמור לעיל, תוך דגש על עצמת האינטרס הציבורי בהרשעה, גם בהתחשב בפגיעה האפשרית שהוכחה בנאשם 1, אין מדובר במקרה החריג בו קיים חוסר פרופורציה קיצוני בין עוצמת פגיעת ההרשעה בנאשמים לבין התועלת הציבורית כתוצאה מהרשעתם. לפיכך, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.

מתחם הענישה והעונש המתאים 17. ערך ההגנה על חיי אדם ושלמות גופו, העומד בבסיס הערכים המוגנים בעבירות בהן הורשעו הנאשמים, וכן נסיבות ביצוע העבירות – פורטו בהרחבה בדיון עד כה. מדובר בצורך לספק לעובדים סביבת עבודה מוגנת ובטוחה, לשמור על חייהם ושלומם ולמנוע תאונות עבודה. השלכות תאונות אלה חורגות מעבר לפגיעה הקשה, לא פעם ללא תקנה, באדם המסוים שנפגע בשל אי ההקפדה על תקנות הבטיחות. הפגיעה מגעת לסביבתו הקרובה של הנפגע וכן לציבור הרחב, הנאלצים לשאת בנטל ההתמודדות רבת הפנים עם תוצאות תאונות העבודה, במישור הפיזי, הטיפולי, הכלכלי, הנפשי ועוד. הדברים ברורים ואין מקום להוסיף מעבר לכך.
עמוד 9 מתוך 11

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!