פר”ק – רוזנבוים ואח’ נגד משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח’

בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 152 – 97 רוזנבוים ואח’ נ’ משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח’
מספר בקשה:213
בפני
כב’ השופט אביגדור דורות
המבקש:
עו”ד מיכאל קידר, מפרק יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע”מ
נגד
המשיבים:
1. אילן בן עמי (בפש”ר) 2. אסטל בן עמי 3. יריב בן עמי ע”י ב”כ עוייד מאיר אלזס 4.קבוצת י.א. בן עמי בע”מ 5. הכונס הרשמי מחוז ירושלים
פסק דין
3
לפניי בקשת מפרק חברה לחיוב המשיבים 1 – 4 בהחזר כספי לקופת הפירוק, בגין טענה של משיכות כספים שלא כדין מחשבון בנק ששימש את החברה שבפירוק.
רקע ותמצית הבקשה
8

1. ביום 17 . 7 . 1997 הוגשה בקשה למתן צו פירוק כנגד חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע”מ (להלן : ייהחברה”). קדמה לבקשה תקופה של הקפאת הליכים.
11

2. ביום 8 . 4 . 1998 ניתן צו למינויו של עוייד מי קידר כמפרק החברה, לאחר שקודם לכן מונה לתפקיד מפרק זמני.
14
15

3. מנהלה של החברה היה מר אילן בן עמי (המשיב 1). אשתו של המשיב 1, גב’ אסטל בן עמי (המשיבה 2), היתה בזמנים הרלבנטיים לבקשה מורה במקצועה. נקבע כי חשבונה של המשיבה 2 בבנק דיסקונט לישראל בע”מ (להלן: ייחשבון הבנקיי) שימש את פעילותה של החברה ולחשבון זה הוזרמו כספים בסכומים ניכרים, עד קריסת החברה (ראו, למשל, את החלטת כב’ השופט עזרא קמא מיום 20 . 3 . 08 בבש”א 1981 / 06 ).
16
17
1 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 152 – 97 רוזנבוים ואח’ נ’ משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח’
1
וחומר לא כשמדובר בייהברחת נכסים, ובן בנו של קל וחומר, לבני משפחת המנהלים”. הוסיף המפרק וכתב: ייכל עמדה אחרת, תהא חשודה בשחיתות, והכנייר אינו מותיר ברירה לחיימ [המפרק] אלא לכתוב את המינוח המפורשיי.

8. המשיב 3 הגיש תגובה לבקשה, בגדרה טען כי הבקשה התיישנה; כי המפרק השתהה בשיהוי קיצוני וכי הבקשה המקורית מוצתה והמפרק לא גילה טעם ראוי להגשתה מחדש. עוד נטען כי הכנייר התנגד להגשת הבקשה וכי המפרק לא המציא למשיב 3 את הבקשה המקורית (בש”א 6333 / 09 ) בשנת 1999. עוד נטען כי גם לגופו של עניין אין יסוד לתביעה להחזר הכספים, בין היתר, כי בגב אחד השיקים מופיעה חתימה שאינה חתימתו של המשיב 3 וכי יש טעם מסחרי לקבלת הכספים על ידו, אשר נעוץ בהשכרת כלי צמייה לחברה.
5 6 7 8 9
10
12 13 14

9. בתשובה לתגובת המשיב 3 טען המפרק כי בדיון שהתקיים ביום 11 . 7 . 2001 נקבע שלא תועלה טענת התיישנות (בשיא 7264 / 01 ) וכי הואיל ופרטי חשבון הבנק הגיעו לידיו רק ביום 5 . 5 . 2003 , והבקשה הוגשה כעבור כחמש וחצי שנים ( 26 . 1 . 2009 ), התובענה לא התיישנה. עוד נטען, בין היתר, כי אין זו חובתו של המפרק להצטייד באישור הכנייר בטרם הגשת בקשה למתן הוראות וכי לאור עמדת הכנייר (לפיה הבקשה הוגשה ללא קבלת אישורו) יש להתייחס אליה ייבמידת זהירות כפולה ומכופלת! ממש כמו ייעד עוייויי, שיש להתייחס לעדותו במשנה זהירותיי.
15
16
דיון והכרעה
10. בשלב זה יש להכריע בשלוש טענות מקדמיות, בהן קיימת מחלוקת בין הצדדים: א. טענת התיישנות. ב. טענת שיהוי. ג. טענה כי הפורום המתאים לבירור התובענה אינו בית משפט של חדלות פירעון, אלא בית המשפט האזרחי המוסמך.
21 22
א. טענת ההתיישנות
11. לטענת המשיב 3 הבקשה המקורית מחודש ינואר 2009 מעולם לא הומצאה לידיו ורק כאשר הוגשה הבקשה מחדש בשנת 2017, נמסרה לו הבקשה. הואיל והבקשה נמסרה למשיב 3 רק בשנת 2017 והואיל ומדובר באירועים שהתרחשו בין השנים 1996 ו-2000, נטען כי התובענה התיישנה.
29
30
ו
4

12. לפי הפסיקה, מירוץ ההתיישנות נעצר עם הגשת תובענה לבית המשפט ואינו מתחדש כל עוד לא נמחקה התובענה או נדחתה. אין נפקא מינה אם כתב בית הדין הפותח את ההליך הומצא לנתבע או הובא לידיעתו, או אם היה מונח בתיקי בית המשפט כאבן שאין לה הופכין (ע”א 169 / 65
33 34
3 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 152 – 97 רוזנבוים ואח’ נ’ משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח’

15. על פי הפסיקה, לצורך קבלת טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. עוד נקבע כי אין הרי שינוי מצב לרעה בשל שינוי בנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בתובע, כהרי שינוי הנובע מהתנהגות התובע (עייא 6805 / 99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פייד נז(5) 433, 446) (להלן: “עניין ייתלמוד תורהיי). נקבע כי על בית המשפט לשקול מכלול שיקולים שעיקרם האינטרסים ההדדיים של בעלי הדין ומאזן הנזקים ביניהם. כן נשקלים מהות התביעה והסעד המבוקש שאותם מבקשים לדחות מחמת שיהוי ושיקולים של אינטרס ציבורי ברבדים ובגוונים שונים (ענין תלמוד תורה, עמי 447 – 8 ).
4 5 6 7
ס
12
13
14

16. במקרה שלפניי, הגיש המפרק את הבקשה המקורית ביום 26 . 1 . 09 . מאז ועד תחילת חודש פברואר 2017 לא התרחש דבר. במשך 8 שנים המפרק לא פנה לבית המשפט בבקשה להורות למשיב 3 להגיש את תגובתו לבקשה ולקבוע אותה לדיון. ניתן לומר, אפוא, כי ככול שהמשיב 3 שינה את מצבו לרעה, אין מדובר בשיהוי בשל נסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות במפרק. המפרק טען, כאמור, לעיכובים הקשורים בחילופי מותבים בבית המשפט ובבעיות מזכירות, אולם לא מצאתי ממש בטענות אלה. היה זה המפרק שלא נקט בצעד אקטיבי לחידוש הבקשה במשך 8 שנים. בדיון מיום 11 . 3 . 19 הודה, למעשה, המפרק כי ייהמקרה הזה נשמט מסדר המקרים שבהם אני אמור לעמוד ולרדוף אחר קביעת התיק לדיוויי. מדובר למעשה במחדל של המפרק ואף כי יש לו עוד תיקים בטיפולו, אין מדובר ביישאלה טכנית של מדוע הענין לא נקבע לדיון עד היום” כפי שסבר, שכן השיהוי הממושך פגע, כפי שיוסבר להלן, במשיב 3, אשר שינה את מצבו לרעה.
15 16
7
18
21 22

17. בחקירתו מיום 10 . 3 . 99 הבהיר המשיב 3 למפרק כי הושכרו על ידו כלי צמייה לחברה וכי הפעילות העסקית קיבלה ביטוי במסמכי הנהלת חשבונות ותועדה בחשבוניות מס. אין לדרוש מהמשיב 3 לשמור עד היום (במשך 20 שנה) חשבוניות ותיעוד ביחס לעסקה משנת 1997 (השיק על סך 31 , 500 ₪) ואף לא ביחס לעסקאות (נטענות) משנת 2006 (השיקים הנוספים, על סך 30 , 000 ₪ ו- 20 , 000 ₪). לטענת המשיב 3 הוא פנה לרשות המסים בתחילת 2017 על מנת לקבל העתקי מסמכים מן התקופה הרלבנטית ונענה כי המסמכים כבר אינם קיימים. עמד על כך נציג הכנייר בדיון מיום 11 . 3 . 19 (עמ’ 5 לפרוטוקול, שורות 26 – 28 ):
ויש גם קושי מסוים לשחזר מערכת הנהלת חשבונות לאחר פרק זמן של כ-21 שנים, כי ידוע בדר”כ ששומרים מערכת הנהיית כ-7 שנים כולל חשבוניותיי.

נציג הבנייר אף התייחס לכך שעולה, לכאורה, מן המסמכים כי המשיב 3 השכיר ציוד מכני הנדסי לחברה ואף שהיו קשרים כלכליים נוספים בין הצדדים וכי הטענה כי מדובר בתשלום בגין שכירות כלי צמייה לא נשללה (עמי 5 לפרוטוקול, שורות 22 – 26 ).
33
5 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 152 – 97 רוזנבוים ואח’ נ’ משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח’
1
המיוחדות של מקרה זה, בודאי שקשה להלום את הביטוי בדבר ייתפקודו היעיל של המפרקיי, לאור השיהוי הרב בטיפולו של המפרק בקידום בירור הבקשה.
ה

23. עיקר הקושי בקבלת עמדת המפרק בהקשר זה, נוגע לדרישה בדבר העדר צורך להכריע בעובדות ובהעדר בירור עובדתי מורכב. נפסק כי ככול שבירור ההליך מחייב הכרעה מורכבת בין גרסאות עובדתיות סותרות, בקשה למתן הוראות עשויה להוות מסגרת בלתי הולמת לליבון הסוגיה (ע”א 7390 / 13 עו”ד אמיר פלמר ורו”ח גזית נ’ ב. גאון קמעונאות וסחר בע”מ ( 4 . 5 . 14 ).
4 5 6
9 10

במקרה זה, הכחיש המשיב את חתימתו עייג אחד משלושת השיקים שבמחלוקת. בהחלט יתכן כי יהיה צורך בהגשת חוות דעת של גרפולוג או מומחה לכתב יד ויתכן שיוגשו חוות דעת מטעם שני הצדדים. כמו כן, בשלב קודם של ההליך, הוכנה חוות דעת של מומחה, רויים איתן שאקי, ביחס לחשבון הבנק. לפי דברי נציג הכנייר בדיון מיום 11 . 3 . 19 (עמ’ 5 לפרוטוקול, שורות 8 – 16) נכנסו לחשבון הבנק כ-11 מיליון ₪ ויצא ממנו סכום כמעט זהה (יצאו מהחשבון 49 אלף ₪ יותר מהסכומים שנכנסו לחשבון בתקופה המדוברת). בחוות הדעת לא צוינו מקורות הכספים שנכנסו ולא יעדי הכספים שיצאו מן החשבון. על כך אמר נציג הכנייר בדיון:
12 13 14
יילכן כל הדיון לגבי חשבון אסטל לא הגיע לידי מסקנות מאחר שחוות הדעת עד ליום זה לא הושלמה כי רואה חשבון איתן שאקי ביקש צווים לבנקים והשלמות מידע ואלו לא נערכו ולכן יש חוות דעת בוסרית לגבי חשבון זה. אין לנו מסקנות כאשר כל האפשרויות פתוחות. יכול להיות שלמעשה לא נלקח שקל אחד, יכול להיות שנלקחו כספים. הטענה שחשבון זה שימש לגנוב כספי החברה טרם הוכחהיי.

מכאן ניתן ללמוד כי תתכן בהחלט הגשת חוות דעת של רויים לשם בירור המחלוקת ויש להניח כי בית המשפט יידרש לחקירת מומחים ועדים מטעם הצדדים ולא ניתן לשלול אף מינוי מומחה מטעם בית המשפט, והכול באופן שאינו מתאים לבקשה למתן הוראות, אלא לבירור במסגרת תביעה עצמאית (ראו את החלטת הנשיא אי אורנשטיין בפשייר (תייא) אסתר דודאי נ’ דוד צרפתי ( 16 . 9 . 19 ) בפסקה 7). זאת ועוד, תגובת המפרק לתשובת המשיב 3 כוללת 426 עמודים (כולל נספחים) ונספח אי לתגובה כולל לוח אירועים המפורט על פני 54 עמודים, החל משנת 1993 ועד חודש ספטמבר 2018. בנסיבות אלה, קשה לקבל את טענת המפרק, כי אין מדובר בבירור עובדתי מורכב.
24 25 26
31
24. בנוסף לאמור לעיל, לא שוכנעתי כי בבירור התובענה במסגרת בקשה למתן הוראות לא תהיה משום פגיעה בזכויות דיוניות של המשיב 3, אותן יוכל להפעיל במסגרת תובענה בהליך אזרחי בבית המשפט המוסמך, להבדיל מן ההליך בבית משפט של חדלות פירעון.
7 מתוך 8