פש”ר – גואטה ואח’ נגד כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 1871 – 07 גואטה ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
04 ספטמבר 2019
לפני
כבוד השופטת נועה גרוסמן
החייבת
חנה גואטה ע”י ב”כ עו”ד גלית לוי ועוייד חנה זילבר
נגד
המשיבים
1. כונס נכסים רשמי תל אביב ע”י ב”כ עו”ד אילון מנשה 2. עו”ד ארז חבר, נאמן ע”י ב”כ עו”ד סגמן 3. יוסי ביתן, נושה ע”י ב”כ עו”ד אבידן ארביב
החלטה
רקע:
1.
8

החייבת מצויה בהליכי פשיטת רגל מאז יום 9 . 9 . 2007 . הושת עליה צו חיוב בתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש. עוייד ערן אטלס מונה אז כנאמן. היקף חובותיה של החייבת לנושים שונים, רובם פרטיים, עמד כבר בפתח ההליך על סך של 16 , 910 , 982 ₪. מתוכם 40 , 229 ₪ בדין קדימה.
.2

החייבת הוכרזה פושטת רגל בהחלטה מיום 4 . 7 . 11 , מבלי לקבוע מסמרות בשאלת תום לבה ביצירת החובות טרם הליכי הכינוס. ערייד ארז חבר מונה כנאמן במקומו של עו”ד ערן אטלס בהחלטת כבוד השופט (כיום סגיינ) חגי ברנר מיום 10 . 8 . 11 .
13
14
.3
16

החייבת הייתה מיוצגת בפתיחת ההליך ע”י עוהייד גלית לוי וחנה זילבר, אשר ייצגו אותה גם בישיבת יום 2 . 9 . 19 .
1 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 1871 – 07 גואטה ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
04 ספטמבר 2019
עמדת החייבת:
.8

החייבת התנגדה כמובן לביטול ההליך. התייצבה לישיבת יום 2 . 9 . 19 מלווה בשתי הפרקליטות שייצגו אותה בראשית הדרך. היו לה טענות כלפי הנאמן על שלא המציא לידיה את התסקיר, והיא נדרשה ללמוד אותו בבוקר הדיון. לגוף העניין טענה החייבת באמצעות באת כוחה, כי בחלוף השנים ולאור התקופה הממושכת בה היא מצויה בהליך, מן הראוי להעניק לה הזדמנות לרפא את מחדליה. בייכ החייבת הפנתה אצבע מאשימה דווקא אל הנאמן, כאשר תלתה בו את הקולר לפיגורים שהיו בהליך, שכן לא התרה בחייבת כל העת (עמ’ 9 לפרוטוקול שי 12 – 17 ).
3 4 5 6
9.
11
10.

לאחר שהדיון הסתיים הגישו באות כח החייבת ייהודעה בהולה לכבוד בית המשפט”י ובה הוסיפו פירוט עובדתי. מסתבר כי גם בעלה של החייבת היה נתון בהליך פשייר שמספרו 22407 – 02 – 12 , על שם אלי גויטע. גם שם שימש עו”ד ארז חבר נאמן ושם ניתן לבעל הפטר. על פי הנטען, שם הבעל הגיש דו”חות כסדרם. על כן, הכנסות והוצאות התא המשפחתי היו גלויות וידועות לנאמן במסגרת התיק של הבעל.
מהלך הדיון :
10.
19

מעבר לטיעונים שהשמיעו בין הצדדים, נחקרה החייבת לפני בית המשפט בישיבת יום 2 . 9 . 19 . החייבת אישרה כי מאז שנת 2013 לערך חדלה לשלם בהליך זה. כלשונה: “אני לא עבדתי כל השנים. לא היה לי מימון. בהתחלה השנים ששילמתי אמי היתה בחיים והיא מימנה את המימון הזה לתשלום החודשי של הפש”ר. בשנת 2011 אמי נפטרה ומאז לא היה לי מאיפה לשלם והפסקתי לשלם… לשאלת בית המשפט שילמתי עוד שנה שנתיים לאחר שאמי נפטרה”. (עמ’ 7 לפרוטוקול ש’ 22 – 25 ).
26

החייבת אישרה עוד, כי חדלה מלהגיש דו”חות מני אז. את התנהלותה זו נימקה כך: ייהראש שלי לא היה במקום. היו לי ילדים קטנים והייתי צריכה לפרנס אותם, עברתי תקופה לא קלה, היו נושים שהיו באים ומאיימים עליי. (עמ’ 7 לפרוטוקול שי 27 – 28 ).
3 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 1871 – 07 גואטה ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
04 ספטמבר 2019
התנהלות החייבת בהליך – סקירת הדין והפסיקה:
15.
מכאן אעבור לבחון את הפעימה השנייה והיא התנהלות החייבת בעת הליכי פשיטת רגל. סמכותו של בית המשפט לבטל הליך פשייר לאחר הכרזת החייב כפושט רגל מעוגנת בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת רגל שזו לשונו:
5
“בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירהיי.
8 9
16.

כב’ השופטת פרוקצ’יה (בהסכמת כב’ השופטים ריבלין ופוגלמן) בע”א 7994 / 08 גוטמן נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1 . 2 . 11 אוזכר בס’ 12 להחלטתי זו), פסקה כדלקמן:
12
15
17
18
יאשר לתום הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו. ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פרעון חובותיו לנושים. רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי יכולת כלכלית”.
19 20 21 22
26

השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנדרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים בעניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פרעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם”. וקאסם, פייד כב(1) 23, 25 (1968) (להלן: ענין ולנסי); השוו: סעיפים 18ג(ג), 56(ב), 56(ג), 213א, 214 ו-216 לפקודת פשיטת רגל; ע”א 149 / 90 קלאר נ’ כונס הנכסים הרשמי, פייד
28 29
31 32
5 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 1871 – 07 גואטה ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
04 ספטמבר 2019
1
אוסיף ואציין, כי חייב אשר אינו עושה מאומה על מנת להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, אינו נוהג בתום לב בהליך ואינו זכאי ליהנות מהגנת הפקודה.

כב’ השופט מינץ ציין במסגרת פשייר (י-ם) 977 / 04 שריקי נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 21 . 11 . 10 ):
o vau Awn
9
10
11 12 13

“אין ספק שהחייבת הגדישה את הסאה ונהיר לגמרי כי בשל התנהלותה סיכוייה לקבלת הפטר קלושים ביותר. לנושיה לא צומחת תועלת כלשהי מההליך. רק היא נהנית ממנו. החייבת הוזהרה פעמים רבות ללא הועיל. …היא אינה יכולה להסביר מדוע היא לא הגישה דוחות דו-חודשיים במשך שנה וחצי, דבר שאינו עולה לה פרוטה. החייבת שלא עובדת על פי הצהרתה, לא ידוע מה מקורות הכנסותיה, גם לא הגישה במשך כל התקופה בקשה כלשהי להקטין את התשלומים החודשיים שהושתו עליה, ואין צריך לומר כי לא הציעה כל הצעה לפרוע ולו מקצת חובותיה בהסדר. אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ’יר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה (והשווה פש”ר (חי’) 340 / 04 שמש נ’ כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו [פורסם בנבו] [ 1 . 2 . 06 ]). גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונאלי במשאבים ציבוריים”.
14
15 16 17 18
התנהלות החייבת בהליך – גופם של דברים:
17.

התנהלות החייבת בהליך הייתה לקויה מכל הבחינות. החייבת שקטה על שמריה במשך תקופה של כשש שנים. גם לפי הצהרתה בדיון מיום 2 . 9 . 19 החייבת לא שילמה לקופת הפשייר שנים רבות. החייבת חדלה מהגשת דוחות לפחות מאז שנת 2013.החייבת לא מסרה כל מידע על הקורות בעניינה מבחינה אישית וכלכלית שנים רבות.
26
.18
29
אני דוחה מכל וכל את טענת החייבת בדיון כי הדבר נבע מפטירת אמה המנוחה. טענת החייבת כי האם פירנסה אותה, ואיפשרה לה לשאת בחובותיה להליך זה, הינה טענה בעלמא שלא גובתה בשום מסמך. לא ברור כיצד הצליחה החייבת לנהל עסק שגלגל מחזור כספי נכבד, אם אמה היא זו שפירנסה אותה לטענתה. לא ברור מדוע החייבת לא מצאה לעצמה עבודה כדי שתוכל לשלם את הסכום החודשי שהושת עליה, שלא היה גבוה והועמד על סך של 600 ₪ בלבד.
30 31 32
33
7 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 1871 – 07 גואטה ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
04 ספטמבר 2019
22.
1 2
החייבת נהנתה תקופה ארוכה מקיומו של הליך הפשייר והגנותיו כאשר לא נרדפה ע”י נושיה. ה אני מוצאת כי התנהלותה של החייבת אשר הפנתה עורף להליך הפשייר, לא מילאה חובותיה כלפיו תקופה כה ארוכה, מבלי שהיא מכירה באחריותה בכך, ותוך שהיא מגוללת בטענות על הנאמן דווקא, מהווה משום חוסר תום לב בהליך.
.23

הדבר מצטרף לנתונים שעלו מעיון בבקשות קודמות שהוגשו בתיק עוד בשנת 2011, שם הנאמן חזר ודרש מסמכים שלא קיבל לטענתו מאת החייבת ולא איפשרו לו למנף את הליכי הפשייר כסדרם. עוד אז הוגשו בקשות מטעם הנאמן: “להורות על ביטול צו כינוס שניתן לבקשת החייבת, עקב התעלמות מדרישות המנהל המיוחד והוראות בית המשפט”. ראו כדוגמא בקשה שהוגשה עוד עייי הנאמן עוייד אטלס ביום 9 . 1 . 11 .
ON
11
האם יש להחיל בעניינו גם את עיקרון השיקום ?
12
13
.24
14
באות כח החייבת התייחסו גם לעיקרון השיקום. דהיינו, כי לאחר שנים כה רבות בהליך יש לאפשר לחייבת לרפא את מחדליה ולצאת לדרך חדשה.
15
17 18

באספקלריית חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח-2018, העתיד להיכנס לתוקף ביום 15 . 9 . 19 , אומר, כי אכן הליך הפשייר נועד לא רק לתועלת הנושים. ההליך נועד גם לתועלת החייבת עצמה, לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה כשהיא משוחררת מעול החובות ולהעניק לה שיקום כלכלי. אך חייבת אשר אינה משתפת פעולה עם ההליך, צוברת במהלכו חובות חדשים ואינה מוסרת דיווחים ומסמכים הנדרשים ממנה, אינה חייבת שפניה לשיקום. לחייבת כזו אין מקום להעניק את ייחסד המחוקקיי הניצב בבסיס פקודת פשיטת הרגל של היום, ואף לא את ייהתכלית השיקומית”י הניצבת בבסיס החוק החדש.
19 20
21 22
מסקנות:
.25
מכל המקובץ לעיל עולה, כי מדובר בחייבת שהתנהלותה בהליך הייתה בלתי תקינה לאורך ימים ושנים. החייבת זלזלה במפגיע בהליך מצד אחד, לא הגישה דוייחות ולא שילמה תשלומים. מצד שני, נהנתה מהגנתו וחסתה בצלו תקופה ארוכה. כאשר הוצב זרקור על התנהלותה זו, הטילה את האחריות להתנהלותה הבלתי תקינה על הנאמן וביקשה הזדמנות נוספת לתקן את מחדליה. לכך לא אתן את ידי.
26.
המגמה להושיט לחייבת יד מסייעת ולשקמה היא טובה ונכונה כאשר מדובר בחייבת הראויה לכך. לטעמי, חייבת אשר מועדת מידי פעם בהליך אף היא חייבת שניתן וצריך לסייע לה.
9 מתוך 10